חיפוש במנועי חיפוש מאחזר מידע  רלוונטי למשתמש אבל לעתים  המשתמש זקוק לאנשים שהוא בוטח בהם כדי  לקבל החלטות .  תובנה זו  עומדת מאחורי העדכונים האחרונים עליהם הודיע  בינג ב- 17 לינואר 2013  – שילוב מידע רב יותר  בסרגל צדדי מהתכנים של  החברים בפייסבוק  – כולל מידע מסטטוסים, עדכונים, קישורים משותפים, הערות ותמונות .  שילוב זה של מידע חברתי החל ביוני 2012  . אז המידע  התבסס על ה- likes , תמונות ומידע מהפרופיל.  בעדכון האחרון המידע כולל גם עדכוני סטטוס, קישורים משותפים והערות.

מידע חברתי זה מעשיר את תוצאות החיפוש. כך למשל אם מתכננים טיול לניו-יורק כאשר משתמשים בבינג מקבלים לא רק מידע על העיר  אלא מידע מחברים בפייסבוק שחיים בעיר או ביקרו בעיר זאת בנוסף לדעות מומחים מטוויטר, foursquare,  , quora ,  Klout , Google+    ועוד.

על פי מה שנכתב בהודעה בינג מכבד את הפרטיות  של החברים על פי ההגדרות שלהם בפייסבוק.

חיפוש  במידע החברתי  כרוך בהתחברות לפייסבוק  (מתוך המסך של בינג בגרסה של ארה"ב ).

עדכון זה   הוא במסגרת המגמה  המתגברת של חיפושים  חברתיים  כפי שבאה לידי ביטוי במנועים ייעודיים  כגון  Trove  ומאפיינים חדשים במנוע החיפוש של  פייסבוק

להודעה

Graph Search  שירות חדש בפייסבוק עליו הודיע השבוע Mark Zuckerberg  –  אמור לספק אופציות  חיפוש נוספות  ולעודד משתמשים לשתף יותר

 Graph search   יאפשר למשתמשים להקליד בנוסף לשם בודד או קבוצה כפי שקיים היום גם שאילתה מורכבת יותר בשפה טבעית כגון :

"Friends who like Star Wars"

"Mexican restaurants in Palo Alto my friends have been to"

או "Photos of my friends in New York"

 והתוצאה לא קישורים בהם ימצאו התשובות  אלא תשובה ישירה :  רשימה של חברים שאוהבים את הסרט Star Wars  או שורה של מסעדות שעונות על השאלה או תמונה של החברים בניו-יורק.  התוצאות יוצגו ע פי מידת החשיבות שלהן כך למשל מסעדה עם מספר גבוה יותר של  "like"   תופיע בראש הרשימה.

 פיתוח המנוע החל כבר באביב 2011 . גרסה ביתא של המנוע הושקה במחצית ינואר 2013 כאשר הוא  נמצא עדיין בשלביו הראשונים.  כיום מנוע חיפוש זה מסוגל לטפל רק בשאילתות שקשורות לאנשים, תמונות, מקומות ותחומי עניין ופתוח למספר מוגבל של משתמשים. התוצאות לקוחות מתוך  הנתונים של פייסבוק שכן המנוע  אינו  מנוע חיפוש וובי שסורק את הווב אלא מנוע שמאנדקס את הנתונים מפייסבוק, על פי דברי האחראים ייקח עוד זמן רב  כדי לאנדקס את המפה השלמה של הגרף.

 מכול מקום  מנוע חיפוש מסוג זה מרמז על הכיוון העתידי של  החיפוש.

מחקר שהתפרסם לאחרונה בדק מגמות בניידות מדעית ושיתוף פעולה בין חוקרים  במישור הבינלאומי.

המחקר של חוקרים מ- Elsevier התבסס על נתוני Scopus   בשנים 2000-2012 .קבוצת המחקר כללה 100830 מחברים מ- 17 מדינות ביניהן מדינות מתפתחות ומפותחות.

 נמצא שבמספר מדינות כגון איראן, מלזיה ותיאלנד יש שיעורים גבוהים של הגירה  זמנית , כלומר אנשי המדע שבים למולדתם לאחר תקופת שהייה בארצות אחרות.  לעומת זאת ההגירה מגרמניה, הודו, יפן וארה"ב היא יותר קבועה באופייה. במדינות כגון אוסטרליה ברזיל וסין נמצא יותר איזון בין ההגירה הזמנית והקבועה.

 בארה"ב ובסין נמצאו שיעורים נמוכים של הגירה קבועה, ושתי המדינות משמשות יעדים חשובים לחוקרים מחו"ל. שיעורי הגירה גבוהים לארה"ב נמצאו במדינות: אוסטרליה, ברזיל, קנדה, סין, הודו ואנגליה. שיעורי הגירה גבוהים לסין נמצאו במדינות אוסטרליה , קנדה, יפן סינגפור דרום קוריאה טיוואן  וארה"ב.

 המחקר מצא עוד שתופעות הניידות והמחברים השותפים הן שתי תופעות שונות שמונעות על ידי גורמים שונים.

 כך למשל נמצא ששפה משותפת וקרבה גיאוגרפית הם גורמים שמשפיעים על שיעורי הניידות יותר מאשר על תופעת המחברים השותפים.  כמו כן נמצא שמתחים פוליטיים משפיעים פחות על הניידות מאשר על שיתוף הפעולה בין מחברים.

 למחקר המלא

בעשור האחרון  השילוב של התפתחות  טכנולוגית  והיכולת המחקרית ליצור מידע  בתחום הביו-רפואי  היו אחראים לגידול מואץ בספרות הביו-רפואית ויחד עימו לקשיים באיתור מידע רלוונטי.

 המרכז הלאומי לביוטכנולוגיה בארה"ב    NCBI  מכניס מדי פעם שינויים בשירות הוובי Pubmed  במטרה להשביחו.  במקביל גם גופים אחרים אקדמיים ומסחריים מפתחים כלים ושירותים תוך שימוש בטכנולוגיות סמנטיות מתקדמות וכריית טקסט  במטרה לשפר את אִחְזוּר המידע הביו-רפואי  ואת  חווית החיפוש ב- Pubmed .

 על מספר כלים כאלה  שמושתתים על טכנולוגיה סמנטית  כגון  Quertle , MEDIE  ו-BioLit     כבר כתבתי  בעבר בבלוג.  ב- 2011  התפרסמה רשימה של 28 כלים כאלה. הרשימה כוללת   תיאור כל אחד מהכלים ומאפייניו כולל ההיבט הטכנולוגי ויתרונות החיפוש בו בהשוואה ל-Pubmed . .

כיום מספרם של כלים אלה גדל. רשימה מעודכנת מפברואר  2012  של  37 כלים כאלה אפשר למצוא באתר ייעודי שהוקם במטרה לרכזם במקום אחד, לאפשר מעקב אחר החידושים בתחום  ובכך להקל על המשתמש את איתור המידע  הרלוונטי לו.

 העברת עכבר מעל כל אחד מיישומים אלה פותחת חלון pop up עם מידע כללי על המאגר וכל מאגר ברשימה מקושר ישירות לאתר שלו . כמו כן בצד ימין בדף  אפשר לסנן את המאגרים על פי מאפיינים שלהם ומטרות החיפוש. באתר יש טופס שמאפשר למשתמשים לדווח על כלים נוספים דומים.

 לרשימה המלאה של כלי החיפוש  

   בזמנו  כאשר מנוע החיפוש המדעי -Sensei -Q היה עדיין   בשלב ביתא  כתבתי עליו פוסט בבלוג.

מאז חלו שינויים  במנוע  ששינה גם את שמו ל- Q-Sensei  Scholar  .  מנוע חיפוש זה  הוא שירות חופשי שמאפשר היום לחפש בלמעלה מ- 40 מיליון ספרים ומאמרים אקדמיים מספריית הקונגרס, הספרייה הרפואית הלאומית,  arXiv ,  IngentaConnect , ו- RePEC –  Research Papers in Economics .

באופן זה הוא מהווה נקודת גישה אחת לחומרים  בתחומי מחקר  מגוונים: מדעי הרוח, מדעי החברה, רפואה ומדעים מדויקים.

Q-Sensei  Scholar יוצר באופן דינמי אשכולות מתוצאות החיפוש ובכך מאפשר  לעדן את תוצאות החיפוש על פי סוג מסמך, מילת מפתח, שנה, מחבר, כתב-עת, מו"ל, שפה ומקור.

מאפיין זה שלרוב לא קיים במנועי חיפוש מדעיים אחרים בווב משווה לו אופי של מאגר מידע   ובכך הוא יכול להוות מקור בעל ערך מוסף לחומר מדעי.

 למנוע החיפוש

בהרבה מקרים מאמרים מצוטטים  מסייעים באיתור מאמרים וחומר רלוונטי נוסף. בעולם הווב 2.0 פעמים רבות החומר מצוטט גם בבלוגים , בוויקיפדיה ושאר אתרים חברתיים

 Citedin הוא כלי מחקר שמשלב מאגר מידע בר חיפוש ושירות וובי חינמי לחיפוש ציטוטים בספרות, מאגרי מידע ביורפואיים, בלוגים, ספרים וויקי .

 3 סוגי מקורות נכללים ב- Citedin :

• מקורות עם שירותי ווב  או API    כגון: Wikipedia, Google Books, Google Blog, Connorea שיש להם את הפונקציונליות  לחפש במספרי המערכת של Pubmed.
• מאגרי מידע
• מידע משלים למחקרים שפורסמו – מוספים   עם סטים של מספרי Pubmed identifiers

 באתר יש רשימה פרטנית של מקורות המידע  המידע שכלולים ב-  Citedin. המלצות למקורות נוספים על ידי משתמשים מתקבלים בברכה.

 השירות הוא של המחלקה לביואינפורמטיקה של אוניברסיטת מסצ'וסטס  ופיתוחו נעשה במסגרת של פרויקט לכריית טקסט שמומן על ידי NBIC –  Netherlands Bioinformatics Consortium

 אפשר לחפש על פי  מספר Pubmed Identifier  ואפשר לחפש על פי מילת חיפוש כלשהי ותוצאות החיפוש שמתקבלת היא רשימת מאמרים וליד כל אחד היכן צוטט ברשת.

  Horizon Project הוא פרויקט מחקר איכותני ששם לו למטרה לזהות ולתאר מגמות/ טכנולוגיות שתהיה להן השפעה גדולה ביותר על החינוך, ההוראה והמחקר. הדוח המלא מתפרסם מאז 2002 מדי שנה בחודש פברואר. דוח מקוצר  לשנת 2013 – Horizon Project  Short List 2013   NMC  התפרסם לאחרונה.

הדוח מתאר מגמות /טכנולוגיות  שתעצבנה את אופן העבודה באקדמיה בשלושה טווחי זמן – שנה, שנתיים-שלוש ו4-5 שנים.

על פי הערכות הדוח, ארבע  הטכנולוגיות/מגמות  שתזכינה למעמד דומיננטי בטווח הקרוב של שנה הן:

• Flipped Classroom – מודל למידה שמארגן מחדש את חלוקת הזמן בכיתה ומחוצה לה באופן שארגון הלימודים עובר מהמרצים לסטודנטים והמרצה הופך למנחה שמתאים עצמו לצורכי הסטודנטים. . על פי מודל זה זמן הלימודים בכיתה מוקדש ללימוד אקטיבי יותר מבוסס פרויקטים שבהם הסטודנטים לומדים יחדיו. .
• Massively Open Online Courses – MOOC  –  קורסים חופשיים ללא תשלום שפתוחים , בניגוד לקורסים מסורתיים,   למספר רב של משתתפים.
• אפליקציות לנייד
• ומחשבי לוח

ארבע הטכנולוגיות שתזכינה למעמד דומיננטי בטווח של 4 שנים הן:

• Augmented reality מציאות רבודה – טכנולוגיה שמצרפת לעולם האמיתי מידע וירטואלי – תוספת של תוכן ממוחשב לשדה הראיה שלנו, שמוסיף לנו מידע על מה שאנחנו רואים בעין. על פיה באמצעות אביזר כלשהו על העיניים /אוזניים ניתן יהיה "להוסיף" למציאות שאנו רואים דברים נוספים רלוונטיים למה שאנו רואים.טכנולוגיה דינמית זו מאפשרת דרכי הוראה ויזואליים ואינטראקטיביים.
• למידה מבוססת משחק
• אינטרנט של אובייקטים- שמהווה את המהפכה האחרונה בתחום האובייקטים החכמים. הכוונה לתקשורת מקוונת בה אובייקטים מסביבנו מתויגים . מדובר על קטגוריה של מכשירים זעירים או שיטות שיאפשרו לתייג באופן ייחודי כל אובייקט כולל זיהוי ומידע על האובייקט – כגון גיל, טמפרטורה וכו' . על פי הפרוטוקול החדש של האינטרנט, לאובייקטים אלה תהיה כתובת IP שתאפשר גישה ,זמינות מידע ומעקב אחר האובייקטים מכל מקום
• וניתוח למידה – מתייחס לאינטרפרטציה של מידע שנוצר ונאסף על ידי סטודנטים לצורך הערכת ההתקדמות האקדמית ותחזיות לעתיד. תחום מתפתח שיאפשר ניתוח נתונים באמצעות טכנולוגיות מתקדמות למען הבנה טובה יותר של תהליכי הלמידה וההוראה כדי לאפשר להתאים טוב יותר את ההוראה לצרכים האינדיבידואליים של הסטודנטים

ארבע הטכנולוגיות שתזכינה למעמד דומיננטי בטווח של 4-5 שנים הן:

• הדפסת תלת מימד
• מסכים  גמישים – מסכי OLED
• דור שני של בטריות
• טכנולוגיה ברת לבוש כגון משקפיים, תכשיטים  וכו' שימלאו פונקציות שונות בעלות אופי טכנולוגי.

כל אחת מהטכנולוגיה נסקרה במספר היבטים בהקשר החינוכי :הרלוונטיות ללמידה , הוראה ומחקר , וההיבט הפרקטי – ויישומי הטכנולוגיה בפועל.

לדו"ח

hQuest  הוא  מנוע חיפוש ייעודי  לתחום המשפטים. נבנה על ידי Law.com .  מנוע החיפוש  מחפש בשתי קטגוריות עיקריות של  מקורות מידע:

• Law.net network – אתרים ברשת Law.net שכוללים מידע מפרסומים ומקורות מידע של ALM Media  כגון:  The National Law Journal, American Lawer
• Legal Web  – אתרים שכוללים בנוסף לאתרי Law.net    גם מאות נוספים של אתרי ווב ייעודיים לתחום כולל בלוגים, עיתונים ומקורות מידע משפטיים נוספים .

  יש אפשרות להגבלת החיפוש מראש רק  לאתרים ברשת Law.net  .

 בתוצאות החיפוש אפשר לעדן את תוצאות השאילתה על פי אשכולות שונים:  תאריך, מקור, קטגוריות נושאיות, וסוג מקור . האשכולות משתנים בהתאם לתוצאות השאילתה.

 למנוע החיפוש

בימים אלה  בהם אנו עסוקים בפרויקטים של שיפוצים בספריות להתאמתם לצרכים המשתנים  של המשתמשים , מעניין  לדעת  אילו פרויקטים נעשו בספריות ב- 2012  בארה"ב .

 בכתבה  ב- Library Journal  מסוף נובמבר 2012 בשם :

Year in Architecture 2012: Waves of the Future    אפשר למצוא מידע על 107 פרויקטים בספריות ציבוריות  ו –  19 פרויקטים  בספריות אקדמיות שבוצעו בתקופה 1 ליולי 2011 – 30 ליוני 2012 .

בכתבה יש קישורים למבחר תמונות  של הפרוייקטים השונים עם הסבר.  כמו כן אפשר למצוא נתונים גם על עלויות , מרחבים ושטחים שהוקצו למשאבים השונים  בפרויקטים בספריות אקדמיות .

מחברים פעמים רבות מצטטים אתרי ווב ואובייקטים דיגטליים אחרים, שיכולים להיעלם בן לילה.

על פי מחקר שפורסם בכתב העת Science   שלושה עשר אחוזים  מאתרי האינטרנט שצוטטו  במאמרים אקדמיים לא פעילים  כעבור 27 חודשים.

בעיה נוספת היא שהאתרים המצוטטים יכולים להשתנות , כך שהקוראים יכולים לראות תכנים שונים מאלה שהמחבר המצטט ראה.

WebCite  שחברה ב- International Internet Preservation Consortium  באה לתת מענה למצב. WebCite  הינה מערכת לאירכוב  אתרים ודפי ווב או אובייקטים נוספים שנגישים בווב . המערכת מאפשרת למחברים, עורכים מולים של מאמרים מדעיים וספרים ושאר משתמשים להבטיח שחומרי הווב שצוטטו יישארו  בעתיד כמות שהם לקוראים.  היא מספקת כתובת משלה לחומרים שבארכיב , כתובת אותה אפשר להוסיף לפריט המידע  המצוטט . באופן זה הקורא יוכל תמיד להגיע למאמר אליו התכוון המחבר.

כיום מספר גדל והולך של מו"לים מבקשים מהמחברים כאשר הם מצטטים אתר ווב  לשמור את ה- URL    שלו במערכת כמו WebCite   כדי לאפשר לקוראים גישה ישירה לחומר המצוטט.

לכאורה מבחינות מסוימות ובעיקר התוצאה השירות דומה ל- internet archive אבל בשונה ממנו Webcite   הוא כלי שנועד במיוחד למחברים, קוראים , עורכים ומולים של חומר מדעי לשמר "on   demand  " באופן קבוע ציטוטים של מקורות אינטרנט ואקדמיים במיוחד.  ב- 2005  כתב עת ראשון הודיע על שימוש ב- WebCite באופן קבוע . היום כ- 100 כתבי עת משתמשים בו על בסיס קבוע.

לאתר

 ככל שהמדע הופך להיות יותר שיתופי, חישובי    ומרובה נתונים  החוקרים האקדמיים מתמודדים עם הצורך במיומנויות  לניהול המידע והנתונים.  חוקרים ומוסדות מחקר מתמודדים עם בעיות של שימור כמויות גדולות של מידע ונתונים   לטווח רחוק, עם אופן תיאור המידע בצורה עקבית, התעדכנות בתקנים  מתפתחים, שיתוף המידע  ושימוש בו מחדש.

 ספריות אקדמיות יכולות  להוות מרכזים אידיאלים לשירותי מחקר  כאלה – RDS  – Research Data Services ובכך להפוך למשתתפים פעילים יותר במחזור יצירת הידע ותהליכי המחקר במוסד.

שירותי RDS    הם שירותים שמלווים את כל מחזור החיים של המידע והם כוללים: שירותי מידע כגון  יעץ לסגל, ולסטודנטים בכל הקשור לתוכניות ניהול המידע, סטנדרטים למידע-על, איתור מידע וציטוטו  ושירותים טכניים כגון תמיכה טכנית בכל הקשור לפיתוח מאגרים מוסדיים ואחזקתם

 סקר של  ACRL   – ארגון  המכללות וספריות המחקר בארה"ב שנערך בקרב חבריו בארה"ב וקנדה  שופך אור על המצב הנוכחי ותוכניות עתידיות בתחום זה. הסקר נערך בתקופה נובמבר 2011 – ינואר  2012 . הוא הופץ בקרב  351 מנהלי ספריות מתוכם ענו על הסקר 221 נחקרים . המדגם היה מדגם שכבות של   כל הספריות האקדמיות על הסוגים השונים.

 מטרתו של הסקר הייתה לגלות אילו סוגי שירותים הספריות השונות מציעות היום לחוקרים  ואילו שירותים מתוכננים בעתיד  ומהם הכישורים ותוכניות ההכשרה של הסגל הספרני הדרושים לכך. המחקר שם דגש על הקשר בין מידת המעורבות של הספריות  השונות בשירותים אלו וגודל וסוג המוסד.

 תוצאות הסקר התפרסמו  בדו"ח מחקר  שפרסם ACRL      ביוני 2012  בשם: :  "Academic Libraries and Research Data Services: Current Practices and Plans for the Future" .  הדוח כולל סקירה על המצב הקיים  ותוכניות העתיד בתחום.

 ממצאיו העיקריים של המחקר הם:

• רק מספר קטן של ספריות אקדמיות בארה"ב וקנדה מציעות RDS  – Research Data Services אבל  רבע עד שליש מהספריות האקדמיות מתכננות להציע שירותים כאלה  במהלך השנתיים הקרובות.
• יצירת מדריכים בווב כדי לסייע באיתור מידע מחקרי הוא שירות RDS המוצע/מתוכנן הנפוץ  ביותר.
• ספריות במוסדות גדולים או כאלה שמעניקים  תואר שלישי  נוטים יותר להציע מגוון שירותי מידע ויעץ, אך גם ספריות אקדמיות בכל המוסדות מתכננות להציע RDS לחוקרים בעתיד
• ספריות במוסדות גדולים או כאלה שמעניקים תואר שלישי מציעות יותר שירותי  RDS   טכניים  hands –on
• רק מספר קטן של ספריות מפתחות מדיניות בתחום
• שיתוף פעולה של ספריות בכל הקשור ל RDS- מתבצע לרוב עם גופים אחרים בקמפוס לרוב עם רשות המחקר. שיתוף פעולה כזה היא דרך מצוינת לספריות למלא תפקיד חיוני בתהליך יצירת הידע  ולהעלאת קרנה של הספרייה בקמפוס
• בכדי להשיג את המיומנות הנדרשת למגוון שירותי ה-  RDS  יש צורך בהכשרה ובפיתוח מקצועי של צוות הספרנים בספריות
• המצב מהווה פתח הזדמנויות  לתקציבים נוספים לכוח אדם שיוכשר ייעודית לתחום זה
• ספריות מסתמכות על כנסים וסדנאות כדי לספק הדרכות  RDS   לסגל.  ספריות צריכות לקבל תמיכה מוסדית כדי לשלוח את הספרנים להדרכות לפיתוח מקצועי מסוג זה וחשוב שארגונים מקצועיים ימשיכו לספק הדרכה כזו.

 לדוח המלא

כאשר מחפשים קובצי וידיאו וקול למטרות  אקדמיות כדאי לזכור בנוסף ליישומים פופולריים ומוכרים כמו YouTube  גם  את האתר  Moving Image Gateway שמהווה שער גישה לקבצים מסוג זה .

 המדריך באתר כולל למעלה מ- 1250  מקורות לקובצי וידיאו,  מולטימדיה  ופודקסטים ממוינים על פי למעלה מ- 40 קטגוריות נושאיות. קטגוריות ראשיות במדריך הן: מדעי הרוח ואמנויות, ביו-רפואה, מדעי החברה  ומדע וטכנולוגיה.

אפשר לדפדף במדריך ואפשר לחפש באתר בחיפוש בסיסי עם אפשרות  להגבלה על פי קטגוריות ראשיות , נושא, תאריך  ובחיפוש מתקדם עם מגוון גדול יותר של  אפשרויות סינון כולל כותר, ,תיאור, פורמט וסוגי מקורות

 האחריות לאתר היא של The British Universities Film & Video Council – BUFVC  – גוף ייצוגי שמקדם את ההפקה, הלימוד והשימוש בקובצי וידיאו, קול ומולטימדיה אחרים בחינוך הגבוה ובמחקר באוניברסיטאות באנגליה.

 לאתר .