מאז 1966  NCES     – U.S Department of education 's National Center for Education Statistics  עורכת  אחת לשנתיים ALS  – Academic Libraries survey

בינואר 2014 התפרסמו תוצאות  הסקר לשנת 2012 . הסקר התמקד בשירותי הספרייה, אוספים, צוות הספרייה, הוצאות, שירותים אלקטרוניים ואוריינות מידע.

ממצאים עיקריים:

בתחום השירותים – ספריות אקדמיות השאילו כ- 10.5  מיליון מסמכים לספריות  אחרות  ושאלו קרוב ל- 9.8 מיליון מסמכים מספריות אחרות ושירותים מסחריים

רוב הספריות האקדמיות 2417   היו פתוחות בין 60-99 שעות בשבוע. 595  ספריות אקדמיות נוספות הין פתוחות 100 או למעלה מ- 00 שעות בשבוע ו- 67 ספריות היו פתוחות פחות מ- 40 שעות בשבוע.

בשנת 2012 ספריות אקדמיות הגישו כ- 28.9 מיליון שירותי מידע למשתמשים

אוספים

בשנת 2012 ספריות אקדמיות הוסיפו 52.7 מיליון ספרים אלקטרוניים , סך המצאי של ספרים אלקטרוניים הסתכם ב- 252.6 מיליון יחידות

למחצית מהספריות האקדמיות 2023  היו הוצאות בסך של פחות מ- 500000    דולר. ההוצאות של 1104 ספריות אקדמיות הגיעו ל- 1000000  דולר או יותר

במהלך שנת 2012 ספריות אקדמיות הוציאו כ- 3.4 מיליארד דולר על משכורות כ- 49 אחוזים מכלל הוצאות הספרייה

ההוצאות של ספריות אקדמיות על מקורות מידע  מידע היו 2.8 מיליארד דולר , מתוכם הוצאות על מנויים לכתבי עת היו 1.4 מיליארד  דולר

שירותים אלקטרוניים

קרוב ל- 77 אחוזים מהספריות האקדמיות דווחו שהן מספקות שירותי יעץ במייל או דרך הווב

מידע על שירותים נוספים ופירוט נוסף בדוח המלא

Edublog Awards הוא תמריץ  שראשיתו בשנת 2004 שמטרתו לקדם  בלוגים , אתרים וכלים בתחום החינוך . מדי שנה נבחרים על ידי קהל משתמשי הווב  בלוגים , אתרים וכלים נבחרים.

באתר  אפשר למצוא גם רשימה של  50  כלים/יישומים  חופשיים  בוווב שזכו לעלות לגמר השנה.  ביניהם יישומים מוכרים  : ,  twiitter  wordpress ,  dropbox , Google Apps for Education , Google Hangouts , Pinterest  ויישומים אחרים פחות מוכרים ביניהם כלים ליצירת וידאו , מצגות, תוכנות גרפיות ועוד

באופן זה Edublog Awards   מסייע לאנשי חינוך להתוודע לבלוגים אתרים וכלים שימושיים חדשים.

לרשימת כלי הווב החופשיים העולים לגמר

Horizon Project הוא פרויקט מחקר איכותני ששם לו למטרה לזהות ולתאר מגמות וטכנולוגיות שתהיה להן השפעה גדולה ביותר על החינוך, ההוראה והמחקר. הדוח המלא מתפרסם מאז 2002 מדי שנה בחודש פברואר.

הדוח מתאר מגמות וטכנולוגיות  שתעצבנה את אופן העבודה באקדמיה בשלושה טווחי זמן – שנה, שנתיים-שלוש ו4-5 שנים.

הדוח משנת 2014 הוא ה-11 בסדרה ונערך גם הפעם במאמץ משותף של NMC ו- ELI והוא עוסק במגמות, אתגרים והתפתחויות טכנולוגיות

על פי הערכות הדוח  לשנת 2014 ההתפתחויות הטכנולוגיות   שתזכינה למעמד דומיננטי בטווח הקרוב של שנה הן:

Flipped Classroom – מודל למידה שמארגן מחדש את חלוקת הזמן בכיתה ומחוצה לה באופן שארגון הלימודים עובר מהמרצים לסטודנטים והמרצה הופך למנחה שמתאים עצמו לצורכי הסטודנטים. . על פי מודל זה זמן הלימודים בכיתה מוקדש ללימוד אקטיבי יותר מבוסס פרויקטים שבהם הסטודנטים לומדים יחדיו. .

Learning Analytics יישום ה-big data בתחום החינוך  –. תחום מתפתח שיאפשר ניתוח נתונים באמצעות טכנולוגיות מתקדמות למען הבנה טובה יותר של תהליכי הלמידה וההוראה כדי לאפשר להתאים טוב יותר את ההוראה לצרכים האינדיבידואליים של הסטודנטים

הטכנולוגיות שתזכינה למעמד דומיננטי בטווח של 2-3  שנים הן: הדפסת תלת מימדית שמאפשרת ליצור דגמים תלת מימדיים.

משחקים  ומִשׂחוּק (gamification)    ובתחום החינוך  למידה מבוססת משחק

ובטווח של 4-5 שנים – quantified self – התופעה שצרכנים מסוגלים לעקוב אחר מידע  שרלוונטי לפעילויות היום יומיות שלהם באמצעות טכנולוגיה מתקדמת למען שיפור איכות החיים שלהם

ו- virtual assistants  – שימוש באינטליגנציה מלאכותית ועיבוד בשפה טבעית כדי לשפר פעילויות יום יומיות כגון בחירה של מסלולי נהיגה הטובים ביותר, ארגון תיבות הדואל  ועוד

פירוט נוסף על יישום טכנולוגיות אלו בתחום החינוך , מגמות  ואתגרים מרכזיים בתחום החינוך  , דוגמאות ומקורות נוספים לעיון בדוח המלא

פרופ' אלחנן אדלר וד"ר רחל קדר פרסמו לאחרונה מהדורה ראשונית של הספר האלקטרוני "אמנות הקטלוג".

השינויים בתחום הולידו את הצורך בספר,  כפי שנכתב בהקדמה לספר:

"לפני כמעט עשרים שנה הופיעה המהדורה השלישית של הספר הקיטלוג: ספר יסודות וכללים

שנכתב ע"י הח"מ יחד עם אביבה שיחור, בהוצאת מרכז ההדרכה לספריות בישראל.

ספר זה נכתב כאשר מחשוב הספריות בארץ היה רק בתחילת דרכו והתבסס על כללי הקיטלוג

האמריקניים AACR2 .

מאז השתנתה גם צורתו של הקטלוג וגם תוכנו, ולאחרונה גם השתנו כללי הקיטלוג האמריקניים

מ- AACR2 לכללי RDA – שינוי מהותי המשקף את האימוץ המודל התפיסתי של FRBR

(דרישות יסוד לרשומות ביבליוגרפיות).

כדי לספק לציבור הספרנים ותלמידי הספרנות בארץ כלי מעודכן המציג את הקיטלוג העכשווי

בישראל ובעולם אנו מתכבדים להגיש בזה ספר קיטלוג חדש: אמנות הקיטלוג. שינוי הכותר בא

להדגיש שבמיוחד היום הקיטלוג הוא לא "מדע" אלא "אמנות" שבה יש מקום לא מבוטל לשיקול

דעתו של המקטלג."

הספר אלקטרוני וחופשי לכול. כאמור זוהי גרסה ראשונית של הספר וכפי שכתבו המחברים הם ישמחו להערות והארות.  בדף של הספרייה הלאומית ממנו אפשר לגשת לספר  נמצא גם קישור לדף בבניה שכולל חומר הדרכה ל-RDA

תודה לילנה אלכסייב על המידע

לספר

הכנס  Internet Librarian   2013  התקיים  השנה ב-28-30  באוקטובר 2013. זהו כנס Internet Librarian  השנתי ה- 17 בחסותה של Information Today's .

הכנס התמקד באסטרטגיות, שירותים וכלים  וכלל הרבה הרצאות במגוון נושאים :עתיד הספריות,  טיפים לחיפוש, נוכחות הספרייה בווב – עיצוב אתרים מחדש ועיצוב רספונסיבי, טיפים וטריקים, תכנים עדכניים, שימוש בסטטיסטיקות לשיפור האתר, מדיה חברתית , ביג דאטה וספריות, מכשירים ניידים וספרים אלקטרונים ועוד.

המצגות  של רוב ההרצאות זמינות להורדה באתר. בכנס השתתפו מרצים ידועי שם  בתחום כגון: Mary Ellen Bates ו- Grey Notess  והמצגות שלהם שכוללות טיפים לחיפוש יעיל  ניתנות להורדה מהאתר.

המצגת של Grey Notess כוללת בין היתר של מידע על כיוונים חדשים בגוגל- חיפוש סמנטי- ה- graph search והתמיכה ב- Schema.org , כמו כן במצגת מידע על כלים לגילוי ידע ומאגרי הספרייה

המצגת של Marry Ellen Bates כוללת טיפים לחיפוש יעיל בגוגל כגון Google Trends, depth articles וכוללת התייחסות לכלי חיפוש נוספים כגון: Blekko , Zanran ו- MillionTall.com

באתר אפשר למצוא גם קישורים לכנסים מהשנים הקודמות– 1997-2012  וגם שם יש מצגות שניתנות להורדה.

למבחר מצגות מכנס 2013

כאשר נכנסים היום לאתר של מנוע החיפוש המדעי  Elsevier   – Scirus  מקבלים את ההודעה הבאה:

הודעה זו מצערת. מנוע החיפוש Scirus  שהושק באפריל 2001 שירת אותנו נאמנה במשך כול השנים. הוא כולל כ- 575 מיליון פריטי מידע  – מאמרים מדעיים מכתבי עת ומאגרי מידע כולל  Pubmed, פריטי מידע מאגרים מוסדיים, פטנטים, אתרי ווב מדעיים ומנשק החיפוש אפשר מבחר הגבלות .

כנראה שהצהרה מפורשת של Elsevier   עדיין לא התפרסמה. באתר  בו מרוכזות הצהרות של Elsevier לא מצאתי הודעה על כך

מידע על המנוע, המנוע בחדשות  וציוני דרך  אפשר למצוא ב- Newsroom של המנוע

נתונים כמותיים שיכולים להצביע על קשר בין  שימוש בספרייה אקדמית והישגים בלימודים של הסטודנטים  חשובים לתדמית של הספרייה ולהערכתה על ידי הנהלת האוניברסיטה והערכה כזו יכולה להיות מתורגמת בהקצאת משאבים לספרייה

מחקר למדידת האימפקט של הספרייה נערך  על ידי אוניברסיטת Huddersfield  באנגליה והשתתפו בו 33074   סטודנטים מ- 8 אוניברסיטאות באנגליה. המחקר נערך בתקופה פברואר – מאי 2011  והתפרסם  בגיליון נובמבר 2013  של College& research Libraries.

המחקר בדק את ההשערה  " קיים מתאם חיובי מובהק סטטיסטי בין הנתונים על פעילות בספרייה והישגי הסטודנט"  . נמדד הקשר בין המשתנים הבלתי תלויים מידת השימוש במשאבים אלקטרוניים, נתוני השאלה, וכניסות לספרייה  ובין המשתנה התלוי הציון הסופי של הסטודנט. במחקר נעשה שימוש בשיטות כמותיות ואיכותניות.

המחקר הצליח להוכיח קשר מובהק בין השימוש במשאבי הספרייה ורמת הציונים, אך בכול מקרה  מסקנות אלה אינן יכולות להוות אינדיקטור על קיומו של קשר סיבתי בין השימוש בספרייה והישגי הסטודנט.  מן הראוי לציין שנמצא קשר מובהק בין נתוני השאלה ושימוש במשאבים האלקטרוניים ובין הציון הסופי, לעומת זאת לא נמצא קשר מובהק בין מספר הכניסות לספרייה ובין הציון הסופי. את העדר הקשר המובהק הזה ניתן להסביר בכך שלא כול הכניסות לספרייה הן למטרות לימוד, חלקן לישיבה בחללים פתוחים, לקפה וכו'

כול נתוני המחקר נגישים חופשי . יתירה מכך ערכת כלים לספרייה שמעוניינת לערוך מחקר מעין זה זמינה חופשי אף היא. מטרתה לסייע למוסדות שמעוניינים לבחון את הנתונים שלהם ביחס להשערת המחקר. ערכת הכלים כוללת קוים מנחים בכול הקשור לנתונים הנדרשים, היבטים משפטיים בעיקר בכול הקשור לפרטיות, ניתוח הנתונים ומדדים מתאימים , קבוצות מיקוד ושאלונים, הצעות לניתוח נוסף, והפקת הנתונים.

למחקר יהיה שלב נוסף שמטרתו  לבדוק נתונים נוספים כדי לאפשר זיהוי  קשרים סיבתיים ואימפקט של הספריות בהיבטים נוספים  מעבר לציון הסופי

מידע נוסף ודיונים בתוצאות המחקר אפשר למצוא  בבלוג של הפרויקט

למאמר המלא

במסגרת ניסיונות לשפר את תוצאות החיפוש  גוגל מעדכנת ומשנה מדי פעם את אלגוריתם החיפוש של מנוע החיפוש שלה..

מאינפוגרף  שמתאר את השינויים והעדכונים באלגוריתם של גוגל בשנת 2013 מתאריך 30 בדצמבר 2013  אפשר ללמוד שהין 11 עדכונים משמעותיים בשנת 2013.

על פי מה שמצוין בכתבה ב- SearchEngineLAND האינפוגרף הנ"ל אינו מושלם/מדויק אבל הוא בהחלט יכול לספק תמונה על ההתפתחויות במנוע החיפוש בשנת 2013.

השינוי המשמעותי ביותר הוא האלגוריתם החדש של גוגל שמכונה "Hummingbird"  (קוליברי

) שעליו הוצהר ב- 26 בספטמבר 2013.  Hummingbird מתבסס על כ- 200 קריטריונים  במנגנון הרלוונטיות ודרוג תוצאות החיפוש וה-  PageRank הוא רק אחד מהם.

על פי דברי בכיר בגוגל  Amit Singhal  זהו השינוי הדרמטי ביותר במנוע החיפוש מאז 2001. בעוד  Panda, Penguin ועדכונים נוספים היו רק בבחינת תיקוני מנוע  הרי Hummingbird    יכול להדמות יותר להחלפת מנוע , למרות שהוא  עדיין משתמש בחלקים הישנים- Panda ו- Penguin

החידוש החשוב ביותר ב- Hummingbird  הוא תמיכתו במה שמכונה " “Conversational search”  או  “entity search” על פיו גוגל מתיחס יותר לשאילתה בשלמותה במקום למילים בודדות בתוכה  כלומר המנוע מנסה להבין את המשמעות והחיפוש  הוא סמנטי יותר

הטכנולוגיה הסמנטית meaning technology   שיושמה ב-   Knowledge Graph  מיושמת עתה על  מיליארדים של דפי ווב.

האלגוריתם כונה Hummingbird  משום היותו  מדויק ומהיר.    דוגמאות לשינויים לטובה בתוצאות החיפוש בעקבות השינוי  ומידע נוסף אפשר למצוא בכתבה

Hashtag   היא  דרך    לתייג  פריטי מידע ברשתות חברתיות   כחלק מנושא מסוים, על ידי הוספת סולמית לפני הנושא. השימוש ב-hastags  מקובל מאוד  בטוויטר.

Hshtags   הוא מנוע חיפוש חדש שהושק בספטמבר 2013 . כשמו כן הוא – הוא  מחפש  Hashtags והוא עושה זאת   במגוון פלטפורמות חברתיות:Facebook, Twitter, Instagram, Flickr, YouTube, Vimeo,  Tumblr

את תוצאות החיפוש אפשר לסנן על פי פלטפורמה  או על פי סוג חומר – חומר טקסטואלי, אודיו ווידאו.

על פי דברי מפתחת המנוע  המטרה הייתה לפתח מנוע חיפוש חברתי כולל והיא בחרה להתמקד בחיפוש ה-hshtags , בשל ההכרה ביכולתן של תגיות אלו לפתח שיחה ודיון ולרכז מידע על פי נושא

בתיאורה את המנוע אמרה:   “More than once I’ve heard ‘it’s the Google search of social media,’”  .

ממקצת החיפושים במנוע  התרשמתי שזמן התגובה הוא איטי . אפשרויות הסינון במיוחד על פי סוג חומר מסייעת מאוד.

למנוע החיפוש

נתוני שימוש באתרי ווב  חשובים לבעלי האתרים כדי ללמוד דפוסי שימוש לצורך התייעלות . תוכנה שימושית, חופשית  ומוכרת היא Google analytics . בשנת 2013  היו שדרוגים לא מעטים בתוכנה.  ב- search engine watch התפרסמו לאחרונה מספר כתבות שסקרו את העדכונים בתוכנה במהלך שנת 2013.

העדכונים כללו – שיפורים במנשק המשתמש, דוחות חדשים כולל דוחות  רכישה  ודוחות  זמן תגובה של האתר עם המלצות לשיפור, פילטרים חדשים , APIs  חדשים, וגרסאות למובייל. ב- 2014 צפויים עדכונים נוספים.

פלטפורמה חופשית נוספת לניתוחים סטטיסטיים שהשבוע הושקה   גרסה שנייה שלה היא Piwik. תוכנה זו יכולה להוות אלטרנטיבה ל- Google analytics ולאחרונה היא הצהירה על גרסת המובייל שלה

קיימים ברשת מספר לא מבוטל  של מנועי חיפוש ייעודיים  למלגות.  בשימוש בהם חשוב להתחשב בכמה קריטריונים להערכה: עדכניות המידע,  שמירה על פרטיות, והמאפיינים הייחודיים של כול אחד.

בכתבה  מ- 12 בדצמבר 2013 אפשר למצוא מידע על  4 מנועי חיפוש חופשיים  למלגות :

Zinch ,   ScholarshipExperts , Peterson's ,  FindTuition.com.

בכתבה יש קישור לכתבה נוספת קודמת  בה אפשר למצוא השוואה בין 5  מנועי חיפוש נוספים ייעודיים למלגות

המנועים הם :  CollegeBoard.com,  CollegeNet.com , Fastweb , Scholarships.com, ScholarshipMonkey.com . ההשוואה מתייחסת לשלושת הקריטריונים להערכה: עדכניות המידע,  שמירה על פרטיות, והמאפיינים הייחודיים של כול אחד.

ב- 19 בנובמבר 2013  גוגל השיקה את Scholar Library – ספרייה אישית בה  אפשר לשמור מאמרים שאוחזרו מגוגל סקולר   ולארגנם בצורה רצויה  על פי קטגוריות שבוחר המשתמש. היתרון הגדול הוא אפשרות החיפוש בטקסט המלא של המאמרים ששמורים בספרייה. בתוצאות מוצג הקטע מהמאמר בו מופיעה מילת החיפוש.

משתמשים שיש להם פרופיל בגוגל סקולר,  בו מופיעים המאמרים שהם כתבו,  יראו את המאמרים האלה בספרייה האישית שלהם,  ואם הפרופיל שלהם הוגדר כציבורי הם יוכלו לראות בספרייה גם את המאמרים המצוטטים במאמרים שלהם.

הוספת פריט מידע לספרייה האישית נעשית על ידי לחיצה על save  בתוצאות החיפוש בגוגל סקולר,  הכניסה לספרייה האישית כמובן מחייבת הזדהות.  ברמת הספרייה כולה – בסרגל הצדדי של הספרייה האישית  אפשר לראות את הקטגוריות הנושאיות שהוגדרו על ידי המשתמש ולבחור את המאמרים בכול אחת מהקטגוריות. אפשר לחפש בכל האוסף.

ברמת הפריט – אפשר לראות את הפרטים הביבליוגרפיים של כול אחד מפריטי המידע שמופיעים בספרייה , מספר הציטוטים. אפשר לערוך ולמחוק , לשייך לקטגוריות רצויות ולייצא לתוכנות ביבליוגרפיות .

מידע נוסף אפשר למצוא  בטיפים לחיפוש של גוגל

תודה לד"ר רות הנדזל שהפנתה את תשומת ליבי לנושא.

לאחרונה משתמשים במדדים שמבוססים על נתונים מהמדיה החברתית להערכת האימפקט המדעי בנוסף למדדים המסורתיים המקובלים . מדדים אלה ידועים בשם Altmetrics .

מעניין לדעת האם באמת המדיה החברתית מסיעת בהגדלת האימפקט המדעי ומה מידת הקורלציה בין מדדים מסורתיים להערכה מדעית  והמדדים החדשים  מבוססי מדיה החברתית

מחקר מעניין של קבוצת חוקרים מקנדה שהתפרסם לראשונה ב- 26 בנובמבר 2013 בכתב העת  Journal of the American Society for Information Science and Technology   בא לענות על שאלות אלה.  המחקר בדק עד כמה נעשה שימוש בטוויטר להפצת מידע על מאמרים בכתבי עת בספרות ביורפואית.

הניתוח התבסס על 1.4 מיליון פריטי מידע שמכוסים על ידי Pubmed  ו- Web of Sciencesc  בשנים 2010-2012 . נעשה ניתוח של מספר הציוצים שכוללים קישורים לפריטי מידע  אלה בהשוואה לציטוטים , כדי להעריך באיזו מידה  כתבי עת ותחומי מחקר מסוימים מיוצגים בטוויטר  ומה מידת הקורלציה בין הציוצים והציטוטים.

נמצא שפחות מ- 10% מהמאמרים שנבדקו  נכללו   בציוצים בטוויטר. כמו כן  נמצא קשר /מתאם  חלש   בין  מספר הציוצים של מאמר מסוים ובין מספר הציטוטים שלו

ממצאים אלו מאוששים את ההנחה שהמדדים המסורתיים להערכה מדעית שמושתתים על מספר ציטוטים   והמדדים החדשים שמושתתים על מדיה חברתית משלימים אחד את השני אך אינם מהווים תחליף זה לזה.

במאמר המלא אפשר למצוא פרטים נוספים על התפלגות הציוצים בטוויטר בין תחומי המחקר השונים בתחום הביורפואי וכתבי העת השונים ומה הגורמים לוירליות של מאמרים מסוימים

למאמר המלא