החיפוש במשאבי הספרייה כיום הוא מורכב למשתמש הקצה. דרך אתרי הבית אפשר לחפש בנפרד בכל אחד מהמשאבים השונים כגון: קטלוג הספרייה, כתבי–עת, ספרים אלקטרוניים ומקורות ב-open access. המשתמש לא תמיד יודע מה לחפש והיכן? והתחושה היא כי טוב היה אילו היה מנשק חיפוש פשוט אחד, שהיה הופך את החיפוש לפשוט, דוגמת החיפוש בגוגל.

על כך חשבו ב-Serials Solutions חברת בת של Proquest כאשר פיתחו את המוצר Summon שמיועד בעיקר לספריות אקדמיות. המנשק כולל תיבת חיפוש אחת לכל משאבי הספרייה ורשימת תוצאות אחת אשר בה תוצאות החיפוש מדורגות על פי מידת הרלוונטיות. המנשק מאפשר כמה אופציות להגבלת החיפוש – פורמט (ספרים, כתבי עת וכולה), תאריך פרסום, קטגוריות נושאיות ועוד.

השירות שונה מ-ferderated search בכך שאיסוף החומרים מתאפיין בפרה-קואורדינציה, והוא התאפשר הודות לשיתוף פעולה עם המו"לים.

Summon נכון להיום, כולל למעלה מ-300 מיליון מאמרים בטקסט מלא שלוקטו מ- 50,000 כתבי עת מ-40 מו"לים כגון: Springer, Oxford University Press, Cambrige University Press ועוד.

בנוסף לחיפוש, השירות כולל מאפיינים נוספים כגון: תמיכה בהשאלה בינספרייתית ורכש, פורמטים לציטוטים ויצוא לתוכנות ביבליוגרפיות.

המוצר נבחן בשלב זה על ידי שתי ספריות אקדמיות: Dartmouth College Library ו-Oklahoma State University. החל מפברואר עד מאי יתווספו מדי חודש ספריות נוספות לשלב הניסוי. החברה מקווה שהגרסה לרכישה תהיה מוכנה במחצית 2009. עדיין לא הוחלט על מחירים.

מוצר זה מתווסף למוצרים דומים לגילוי מידע כמו Primo של ExLibris ו- Encore של Innovative Interfaces. אין ספק שזה מה שרוצים המשתמשים ויש לספק את רצונם, וככל שירבו המוצרים ותגדל התחרות כן ייטב לצורכן.

על המוצר
כתבה בנושא
 

WePapers הוא כלי לניהול מסמכים, שיתוף וחיפוש חומר איכותי, שהושק בגירסת ביתא פתוחה לציבור ב- 18 בנובמבר 2008. האתר נועד בעיקר לסטודנטים ומרצים ומשמש למעשה כקבוצת לימוד במישור הגלובלי. האתר מאפשר להעלות מסמכים בפורמטים שונים, לשתף אותם עם עמיתים ולשאול שאלות. האתר פתוח לכל ומאפשר חיפוש, דפדוף, הורדה ושימוש בחומרים הקיימים, שהוגדרו כשיתופיים, במסגרת רישיון זכויות יוצרים גמיש.
אפשר לדפדף על פי קטגוריות ותתי קטגוריות בנושאים הבאים: חקלאות ומדעים קרובים, מדעי המחשב, בריאות ומדעים קליניים, מדעי החברה, אמנויות ומדעי הרוח, חינוך, מדע והנדסה. 

אפשר לחפש מסמכים, קורסים ושאלות ותשובות, ולהגביל את החיפוש על פי שפה.  בחיפוש מסמכים אפשר להגביל את החיפוש לסוגים שונים של מסמכים כגון: מבחנים, הרצאות, מאמרים, ספרים, מחקרים וכולה.

לכל אחת מתוצאות החיפוש מצורף מידע נוסף:  מי הוא בעל פריט המידע, מספר צפיות בפריט, הקטגוריה אליו הוא שייך והתגיות שנתנו לו. בחיפושים שערכתי, תוצאות רבות, בעיקר קורסים, היו מ- MIT .

השימוש באתר על כל הפונקציות שלו אינו מצריך רישום, למעט העלאת חומרים לצורך עריכתם בשלב מאוחר יותר.

מבחינות רבות, האתר דומה לאתרי סימניות חברתיים אקדמיים ותיקים יותר כגון: citeulike ו- connotea אלא שהמנשק שלו ידידותי יותר, ומאפשר חיפוש ממוקד יותר- מה שהופך אותו לאתר חברתי טוב לשיתוף מידע אקדמי. כאשר מאגר המידע שלו יגדל אין ספק שהוא יהווה כלי חשוב למידע איכותי למרצים לסטודנטים ולשאר מתעניינים.

אל האתר
אודות האתר

גרסתה האחרונה המעודכנת מתאריך 31.12.2008 של הביבליוגרפיה המקוונת בנושא פרסום מדעי באינטרנט – The Scholarly Electronic Publishing Bibliography –   SEPB זמינה ברשת האינטרנט.
SEPB היא ביבליוגרפיה מקוונת שכוללת מאמרים, ספרים ומקורות מודפסים ואלקטרוניים שיכולים לסייע בהבנת מאמצי ההוצאה לאור המדעית ברשת האינטרנט. רוב המקורות הם משנת 1990 ואילך. מקצת מהמקורות הם מלפני 1990. בחלק מהמקורות קישור לטקסט המלא.

הביבליוגרפיה כוללת מקורות במגוון נושאים: קיטלוג, ספריות דיגיטליות, ספרים אלקטרוניים, כתבי-עת, תמונות, זכויות יוצרים, שימור, מו"לים, גישה חופשית, סטנדרטים ועוד..
סוגי החומרים בנושאים השונים מגוונים וכוללים: מדריכים, רשימות תפוצה ובלוגים, ארגונים, כלים ופרסומים.
הנושאים מכוסים מכמה היבטים: כלכליים, משפטיים וספרניים.

המנשק מאפשר חיפוש ודפדוף במדריך נושאי. אפשר להתעדכן בדואל ובאמצעות RSS.
העובדה שחלק מהחומר נמצא חופשי בטקסט מלא ברשת הופכת את הביבליוגרפיה לשימושית מאוד לצורך התעדכנות בנושא חשוב ו"חם" – פרסום מדעי באינטרנט.

אל הביבליוגרפיה
סקירה על הביבליוגרפיה

מספר האתרים והשירותים לספרים חופשיים בווב הולך וגדל. להלן מספר אתרים/שירותים מעניינים.

המו"ל Bookboon.fr הוא מו"ל לספרים חופשיים מקוונים. הספרים החופשיים מסווגים לשתי קטגוריות: מדריכי נסיעות וספרים לסטודנטים. הספרים חופשיים לכל. אפשר להוריד את הספרים בפורמט PDF. הספרים לסטודנטים מיועדים בעיקר לסטודנטים להנדסה, כלכלה וחשבונאות, וטכנולוגית המידע. המאגר כיום אינו גדול במיוחד. אבל כפי שמצוין באתר האוסף גדל כל הזמן.

שירות מעניין נוסף שבשלב זה רלוונטי רק לתושבי ארה"ב הוא Chegg Textbook Rentals – שירות להשאלת ספרי לימוד בתשלום. השירות כולל למעלה ממיליון ספרים. השאלת הספרים בתשלום מאפשרת לסטודנטים חיסכון משמעותי. . כך למשל השאלה לסמסטר של הספר Medical Statistics : A Textbook for the Health Science , שמחירו 37 דולר עולה לסטודנט 14 דולר. השאלת הספר Understanding business שמחירו 148 דולר עולה לסטודנט 49 דולר. הסטודנטים יכולים גם למכור ספרים באתר. המודל מעניין, למרות שלא רלוונטי לסטודנטים שלנו.

כאשר מחפשים פרסומים חופשיים כדאי לזכור גם את מנועי החיפוש הייעודיים לקובצי PDF:
Pdfgeni.com
pdf-Search-Engine.com
Data-Sheet

בחיפושים שערכתי במנועי חיפוש אלה, ששניים מהם נמצאים עדיין בגרסת ביתא, קיבלתי חומר רלוונטי ואיכותי.

 ארכיון התצלומים של LIFE כולל מיליוני תצלומים היסטוריים מאז שנת 1750 ועד היום. חלקם לא פורסמו מעולם, והם נגישים עתה לראשונה בזכות שיתוף הפעולה בין LIFE וגוגל..

בכתובת http://images.google.com/hosted/life אפשר לחפש על פי מילות מפתח. אפשר גם לדפדף על פי שנים ועל פי מספר קטגוריות: אישים, מקומות, אירועים, ספורט ותרבות.

במנוע החיפוש של גוגל הייעודי לתמונות ניתן למקד את החיפוש לתצלומים אלה על ידי הוספת source:life לאסטרטגיית החיפוש, לדוגמה computers source:life
במנשק זה ניתן להוסיף לאסטרטגית החיפוש את ההגבלה שמאפשר המנשק לפנים בלבד.

בתוצאות החיפוש מקבלים בדרך כלל את השדות הבאים: תיאור התצלום, מקום, תאריך, שם הצלם, גודל התצלום ותצלומים קרובים. התצלומים חופשיים לשימוש אישי (לא מסחרי) . לדוגמה כאשר חיפשתי "moshe dayan" קיבלתי 27 תצלומים של משה דיין מהשנים 1949, 1959, 1967, 1977 – לא כולם כללו את כל השדות שתוארו לעיל. חבל שלא ניתן במנשק החיפוש להוסיף לחיפוש על פי מלות מפתח גם הגבלה על פי שנים.

ארכיון זה מהווה מקור טוב לחיפוש אישים ואירועים היסטוריים והוא דוגמה נוספת לשיתוף הפעולה הפורה של גוגל עם שחקנים נוספים בתחום המידע.

סיומות של קבצים מלמדים על סוג המידע בקובץ – תמונה, קובץ וורד וכולה. הסיומת גם מאפשרת למערכת ההפעלה, לדעת באיזו תוכנה לפתוח את הקובץ. לא תמיד קיים שיוך במחשב בין הסיומת של הקובץ והיישום בו ניתן לראות את הקובץ, ואז אנו נדרשים להגדיר זאת בעצמנו כדי שנוכל לראות את הקובץ.

לעתים אנו מקבלים קובץ עם סיומת לא מוכרת ולא יודעים באיזו תוכנה לפתוח את הקובץ. כדאי במקרה זה לנסות את האתר Dot What!? שהוא מאגר  ייעודי לסיומות קבצים. אפשר לחפש במאגר על פי סיומת של קובץ ולקבל מידע מפורט על סוג הקובץ, התוכנה שבה ניתן לראות את הקובץ, סוג המידע בקובץ, מערכת ההפעלה התומכת בו והערות נוספות על הקובץ והתוכנה.

קיימת גם אופציה לדפדוף על פי קטגוריות של סוגי קבצים כגון: קבצי אודיו, קבצי גיבוי, קבצים מכווצים, קבצי נתונים, קבצי תמונות, קבצי טקסט, וידאו, קבצי הפעלה, פונטים, משחקים, קבצי מערכת, ווב ועוד. ניתן לדפדף גם על פי רשימה אלפביתית.

ניתן להוסיף ולערוך סיומות של קבצים. אלה יעברו עריכה לפני פרסומם לציבור.

אל המאגר

בכנס אסמ"י השישי שהתקיים אתמול 12.1.2009 בחיפה, הוצג מיזם תוכן דיגיטלי ישראלי חופשי לשימוש הכל , שהושק לאחרונה – פיקיוויקי.
פיקיוויקי הוא מאגר שיתופי לתצלומים בנושאי היסטוריה, גיאוגרפיה וחברה במדינת ישראל ובארץ ישראל. הפריטים במאגר ייתרמו ויוזנו למאגר על ידי כל מי שמצויה בידו תמונה רלוונטית שיש בה עניין לציבור.. הזנת התצלומים על ידי הגולשים יהיה באמצעות מערכת פשוטה כתובה בעברית. השימוש במאגר חופשי לכל, במסגרת רישיון גמיש של זכויות יוצרים.

יתרונותיו הגדולים של המאגר ביחס לתצלומים וקבצי מדיה רבים אחרים בווב המתעדים את מדינת ישראל וארץ ישראל הם:
א. שימוש במסגרת רישיון גמיש של זכויות יוצרים
ב. החומר מאורגן בצורה שמאפשרת את אחזורו בקלות תוך שימוש בשיטות מיון וקטלוג מתקדמות

התצלומים יאוחסנו גם במאגר הבינלאומי החופשי של וויקימדיה העולמית לתמונות – ויקישיתוף Wikimedia Commons . יתרונו של פיקיוויקי, במקרה זה, ביחס לאתר Wikimedia Commons הוא הידידותיות של המנשק במיוחד לדוברי העברית וכמובן היותו ייעודי לנושא.

שותפים למיזם: איגוד האינטרנט הישראלי, מט"ח – מרכז טכנולוגיה חינוכית וארגון הוויקימדיה הישראלי.

הציבור הרחב וארגונים מוזמנים לתרום. ארכיונים, מוזיאונים ומרכזי תיעוד אשר תורמים למאגר, נשכרים גם בכך שהם זוכים לחשיפה מיוחדת במסגרת דף מידע המוקצה עבורם באתר.

למאגר
על הפרויקט

TipsBase היא רשת חברתית חדשה שמאפשרת שיתוף של טיפים בכל נושא: עסקים, מחשבים ואינטרנט, משפחה, תזונה בריאות, הורות ועוד. אפשר לחפש באתר וגם לדפדף על פי הקטגוריות הנושאיות השונות. המידע המתקבל כולל בנוסף לטיפ עצמו גם את תאריך הוספת הטיפ למאגר, הקטגוריה ותת הקטגוריה אליה הוא משויך ותגיות וטיפים נוספים שקשורים לנושא. משתמשים שרשומים לאתר יכולים להוסיף טיפים, וחברים אחרים בקהילה יכולים להעיר ולהוסיף לטיפים הקיימים. תנאי השימוש באתר אינם מתירים שימוש לרעה או פגיעה בזולת.

אתר טיפים וותיק יותר, ובעברית, שכולל גם מענה מומחים הוא סטיפס בפיתוחו של ד"ר נדב דפני.
מעניין לקרוא את דבריו של ד"ר נדב דפני על האתר:
"סטיפס הוא אתר לטיפים קצרים ומענה מומחים. יחודו הוא בארגון ואיחזור המידע המצויין שלו. מעבר לשימוש המקובל בקטגוריות ובמנוע חיפוש, יש בו שימוש מתקדם ביותר בתגיות, על מנת להביא לכך שהמידע יהיה נגיש ומסודר, לגבי כל טיפ או שאלה – מכל כיוון אפשרי.
יחודו של סטיפס הוא גם באלמנטים נוספים:

– יש בסטיפס ריבוד תכני שיש בו יתרונות גדולים – מעל לכל עומדים הטיפים – הם איכותיים, בדוקים ומוכחים (ברמת הטל"ח). מתחתם עומדות השאלות, שמקבלות תשובות של מומחים, סטיפרים (גולשים שהתנדבו לקבל למייל שאלות בתחומים שבהם הם מבינים) וסתם גולשים עוברי אורח.

– התיוג בסטיפס הוא עם עריכת מערכת – בניגוד לתיוג באתרי web 2.0 עולמיים, שנהנים ממליוני גולשים, אנו פועלים מול עשרות אלפי גולשים ביום בלבד. ולכן כל רשומה שתתוייג באופן סתמי, כמקובל בתוכן גולשים רגיל, לא תהיה נגישה וזמינה ברמה שאותה אנו רוצים. לכן, התיוג עובר עריכה של המערכת, על מנת להפוך אותו למיטבי. וזה אכן המצב. כדאי לבדוק ולראות.

– סטיפס אינו מחייב את המומחים או הגולשים שיכולים לענות על שאלתך, להיות נוכחים באתר באופן סינכרוני. אם תשאל שאלה – היא תופנה במייל לכל המומחים והסטיפרים, המתאימים לענות לה. זאת על ידי "מפגש תגיות", קונספט שפיתחנו כדי ליצור חיבור חד-חד ערכי בין פריטי מידע מטבלאות שונות (כגון שאלות מול מומחים או טיפים מול שאלות, במקרה אחר).

– סטיפס הוא גם קהילה ערכית – יש בו עריכה לשונית לכל שאלה, תשובה או טיפ (ברמה של לשונאות פופולארית), אין בו השתלחויות, קללות, נאצות או ביקורת לא עניינית (למשל על Newbies), הוא נקי ממידע שיווקי, טיפים שהם בעצם פירסום ושאר היבטים של קידום עיסקי לא רלוונטי – כל אלה מחלות ידועות ומוכרות של קהילות מקוונות ואנו עומדים בפרץ, מתוך החלטה להיות כלי איכותי, שמטרתו העיקרית היא שירות טוב לציבור.

– סטיפס לא מחייב הרשמה על מנת להשתמש בו. שאילת שאלות, קבלת התוכן מכל הסוגים (טיפים, שאלות ותשובות) ובקרוב גם נתינת שירותים – הכל אפשרי גם מבלי להזדהות, למסור מייל וכדומה. זה מחייב אמנם מעקב של המערכת על התכנים ומודרציה אגרסיבית יותר אבל היתרון הגדול – אנשים מרשים לעצמם לשאול ולענות בכל נושא – עד למביכים והאינטימיים ביותר, בלא חשש שמישהו עוקב או יודע עליהם דברים שאינם רוצים"

ייחודם של שני אתרים אלה – קהילות מקוונות ייעודיות לטיפים במגוון נושאים. אתר נוסף לחיפוש טיפים שראוי לציון ואשר נועד לשמש כמערכת היברידית של אתר סימניות חברתית ומגוון אתרים שמציעים טיפים הוא tipstrs

כולם מוזמנים להשתמש ולתרום

Nature Education מציעה לסטודנטים ולמרצים בגנטיקה את Scitable – אתר בעל אופי שיתופי ללימוד והוראה. Scitable מציע לסגל ההוראה בתחום הגנטיקה ספרות מחקרית וכלים להוראה מקוונת. מרצים יכולים לפתח ולשתף חומרי הוראה, וסטודנטים יכולים להשתמש במשאבים המוצעים ב- Scitable לצורך הכנת הפרויקטים שלהם ושיפור הבנתם את מדע הגנטיקה.
התכנים באתר עברו שיפוט (peer reviewed) על ידי צוות העריכה של Nature Publishing Group וצוות עריכה מיוחד של מרצים בגנטיקה.

באתר חדרי לימוד וירטואליים לתתי נושאים בתחום הגנטיקה כגון: גנים ומחלות, גנטיקה וחברה, כרומוזומים וציטוגנטיקה. בחדרים אלה אפשר למצוא מאמרים, יישומים, עמיתים וקבוצות מהקהילה האקדמית שנרשמו לחדרים אלו, וקישורים לדיונים מתמשכים בנושאים השונים. כדי להשתייך לקבוצה מסוימת, ליצור קבוצה, להזמין ולשתף סטודנטים ומרצים מרחבי העולם בנושא מסוים, יש להירשם באתר. ההרשמה חופשית.
ניתן גם להגדיר קבוצה כפרטית ואז הדיונים ושאר המשאבים של הקבוצה פתוחים אך ורק לחברי אותה קבוצה. . מאמרים בלבד ניתנים לשיתוף גם למי שאינו רשום באתר.

לחברים הרשומים באתר ניתנת גם האופציה להשתמש בספרייה אישית – ""My Locker על מנת לשמור חומרים שונים כגון: מאמרים, אנשים, קבוצות ודיונים.

האתר מהווה מודל מעניין לכלי הוראה ולימוד חופשי שמשלב מידע מדעי מהימן ופלטפורמה חברתית, לשירות סטודנטים ומרצים ברחבי העולם. יישומו של מודל זה גם לתחומי מחקר נוספים, כפי שמתוכנן בעתיד, תהיה יזמה מבורכת.

אל האתר
שאלות נפוצות
הודעה על השקת האתר

 impact factor הוא מדד מבוסס ציטוטים להערכת כתבי עת שמתפרסם מדי שנה על ידי Scientific business of Thomson Reuters ב-Journal Citation Reports JCR. מדד זה מודד את השכיחות בה "מאמר ממוצע" בכתב עת מסוים צוטט בתקופת זמן נתונה.

לאחרונה נשמעות טענות מפי רבים, כולל מפי Dr. Eugene Garfield ממציאו של המדד, שבשני העשורים האחרונים משתמשים במדד זה באופן מניפולטיבי למטרות שונות מאלו שלשמן הוא נועד. שימוש לא נכון נפוץ במדד הוא להערכה של חוקרים.

ב- Thomson Reuters קוראים לחוקרים בקהילה האקדמית למנוע שימוש לא נכון במדד. כיצד?
א. להחשיב את המדד אך ורק בהקשרו. impact factor של כתב עת מסוים אינו מדד אבסולוטי אלא נמדד בהשוואה לכתבי עת מאותה קטגוריה בלבד.
ב. יש להשתמש במדד זה אך ורק להערכת כתבי עת ובשום פנים ואופן אין להשתמש בו להערכת חוקרים.
ג. בהערכת כתבי עת אין להסתפק רק ב- impact factor אלא יש להתחשב גם בשאר המדדים שמספק ה- JCR כגון: Immediacy Index, Total Cites, Total Articles and Citation Half-Life.

במקביל לביקורות על שימוש לא נכון ב-impact factor נולדו מדדים חדשים למטרות שונות כגון: h-index ו – SRI. ומדדים נוספים להערכת כתבי עת כמו Eigenfactor

נראה שהויכוחים בנושא המדדים והשימוש הנכון בהם למטרות השונות עדיין נמשכים. באוניברסיטת קולומביה נערך בסוף אוקטובר 2008 פנל בנושא מדדים להערכת כתבי עת בהשתתפות נציגים מ- Thomson Reuters, Eigenfactor, MESUR שהרצו בנושא זה. באתר הפנל ניתן להקשיב  להרצאות וידיאו של השלושה ולהוריד את קבצי ה-PDF של ההרצאות. מעניין לשמוע ולקרוא..

מנועי חיפוש משתמשים יותר ויותר בפרסונליזציה כדי למטב את תוצאות החיפוש ולהתאימם למשתמש. כך למשל גוגל,לצורך התאמת תוצאות החיפוש למשתמש, מתחשב במיקום של מחפש המידע ובשאילתות האחרונות של המשתמש גם אם המשתמש אינו נמצא בחשבון האישי שלו בגוגל. אם המשתמש נמצא בחשבון האישי שלו בגוגל, ומאפיין ההיסטוריה של החיפושים מופעל, אלמנט התאמת התוצאות למשתמש ניכר יותר בתוצאות החיפוש. גוגל ומנועי חיפוש אחרים מאמצים את הפרסונליזציה של תוצאות החיפוש מתוך אמונה שהיא מניבה תוצאות רלוונטיות יותר ושימושיות יותר.

מנוע חיפוש חדש ומעניין ברוח Web2.0 שמושתת אף הוא על פרסונליזציה הוא Worio.
Worio הוא מנוע חיפוש מבוסס תגיות שפותח ב- University of British Columbia. לכל אחת מתוצאות החיפוש מצורפות תגיות בהתאם לתוכן התוצאה. התגיות הן לא רק תגיות שניתנו על ידי המשתמשים אלא גם תגיות שנוצרו אוטומטית על ידי המערכת כדי לתאר את המסמך.
המשתמש במנוע יכול לשמור את דפי החיפוש בספרייה אישית משלו ולתייגם, הוא יכול גם להזמין חברים ולראות את החיפושים שלהם. המנוע מתאים את תוצאות החיפוש למשתמש על פי התנהגותו של המשתמש – התוצאות שבחר, והתגיות שהוסיף לתוצאות החיפוש. משתמש שרוצה לשמור על פרטיותו ואינו מעוניין בפרסונליזציה יכול לנטרל אופציה זו על ידי לחיצה על הכפתור המתאים.

המיוחד במנוע הוא, שבנוסף לתוצאות החיפוש, בצד ימין של המסך המנוע מציע, על סמך התגיות של תוצאות החיפוש, אתרים נוספים שהוא סבור שיהיו רלוונטיים ויעניינו את המשתמש. תוצאות אלה מושתתות על פי מה שמכנה המנוע discovery בניגוד ל-search . ואכן "גילוי" זה שמאפשר המנוע תרם לי בחיפושים שערכתי בו. מצאתי בהם חומר רלוונטי ומעניין.

המנוע מאפשר גם לחפש במנועי חיפוש אחרים : Google,Yahoo ,MSN ועל ידי כך מאפשר למשתמש לשלב תוצאות ממנועים שהוא רגיל לחפש בהם, לצד המלצות ה-discovery של Worio.

מחיפושים שערכתי ובעיקר בזכות מאפיין ה-discovery שלו – נראה שהשם שניתן לו על שם כינוי הקבוצה שהשתתפה בפיתוחו – WORIO – World of research מוצדק.

אל המנוע
שאלות נפוצות

לעתים אנו מעוניינים לרכוש ספר נדיר או ספר ישן במיוחד, וזקוקים למידע היכן ניתן לרכשו והיכן כדאי לרכשו מבחינת העלות? מידע כזה ניתן למצוא באתרים שמאגדים הרבה חנויות ספרים עצמאיות מרחבי העולם כולו כגון: AbeBooks.com ו- Alibris.

מנוע-על שמאפשר חיפוש בו זמני ב-18 אתרים מסוג זה ובכ-200 אתרים עצמאיים נוספים הוא viaLibri. ניתן לחפש על פי מחבר, כותר, מלות מפתח, שנה ומחיר ולמיין את התוצאות על פי מחיר, שנה, מחבר, כותר ומוכרי ספרים. התוצאות כוללות מידע על הספר, מחיר, וקישור לאתרי מוכרי הספרים.

כשאר מנועי–העל גם למנוע זה יתרונות וחסרונות.
 החיסרון של מנוע-על זה הוא העדר אופציות חיפוש מסוימות שקיימות בכל אחד מאתרי הספרים בהם הוא מחפש. כך למשל אני מעוניינת לדעת היכן בישראל ניתן לרכוש את ספרו של Gerhard Muenzner על מוסדות ההסתדרות בראשית דרכן. המנשק של viaLibri אינו מאפשר הגבלה לפי שדה "ארץ". מאפיין זה קיים למשל במנשק החיפוש המתקדם של AbeBooks.com. בחיפוש שם התקבלה רשומה אחת ומצאתי מיד שניתן לרכוש את הספר ב- Book Gallery שבירושלים במחיר של 30 דולר. בחיפוש ב-viaLibri התקבלו מספר רב של רשומות עם הפנייה לאתרי הספרים ומחיר הספר בכל אחד מהם, כולל הפניה ל- AbeBooks.com, אך לא יכולתי לקבל ישירות את המידע אותו רציתי- היכן בישראל ניתן לרכוש את הספר .

היתרון הבולט של viaLibri הוא החיפוש במספר רב של מקורות ואפשרות המיון על פי מחיר.
ובעידן המסחר האלקטרוני ואילוצים תקציביים יתרון זה הופך את המנוע לשימושי ביותר.

בנוסף לחיפוש-על באתרי ספרים קיימת באתר אופציה לחיפוש בקטלוגים נבחרים לאומיים, אוניברסיטאיים ואחרים מרחבי העולם.

כמו כן באתר קישורים שימושיים רבים שיכולים לעניין חובבי ספרים.

כל אלה הופכים את האתר לאתר מעניין ושימושי.

אל האתר

Socialmention הוא מנוע-על שמחפש באתרים חברתיים כגון בלוגים, אתרי סימניות ושירותי מיקרו-בלוגינג. ניתן לצמצם את החיפוש לכל אחד מהסוגים הבאים: בלוגים, שירותי מיקרו-בלוגינג, אתרי סימניות, אתרי הערות (backtype.com ), אירועים (zvents.com), תמונות, חדשות ווידאו וניתן לחפש בכולם. ניתן להגביל את החיפוש גם על פי זמן ושפה.
במנשק התוצאות ניתן לראות את המקורות השונים מהם התקבלו התוצאות ומספר התוצאות מכל מקור.

המיוחד במנוע זההוא שניתן לקבל תוצאות בזמן אמת. משום כך ובשל אופיו ה"חברתי"  הוא  יכול לשמש ככלי מעקב לחברות וגופים אחרים המעוניינים לדעת מה חושבים וכותבים עליהם.. מבחינה זו שירות זה מצטרף למנועי חיפוש חברתיים קודמים כמו כמו Serph ו- Keotag וכלים נוספים שיכולים לשרת אותה מטרה.

לאתר המנוע
אודות המנוע

ניתוח מגמות בהשאלה יכול לסייע לכל הגורמים – סטודנטים, מרצים וספרנים.

מה טוב היה לו סטודנט היה יכול לבצע שאילתה ב-  Online Public Access Catalog -OPACולקבל תוצאות מדורגות על פי קריטריון פופולריות, שנמדד על פי מספר השאלות על ידי עמיתים מקורסים דומים ברחבי העולם. תוצאות כאלו היו יכולות לסייע גם למרצים בבחירת הספרים שהם ממליצים לסטודנטים.

מה טוב היה לו היה קיים כלי לפיתוח אוספים שהיה מתבסס על מגמות השאלה של ספרים במישור האזורי, הלאומי והבינלאומי.

מה טוב היה לו היה קיים שירות של ספריות להמלצות על ספרים, שמתבסס על המלצות של משתמשי הקטלוג – שירות שלידו שירות ההמלצות של Amazon היה נותר חיוור.

על מטרות אלו חשבו באוניברסיטת Huddersfield כאשר זו פתחה לכל תחת רישיון Open Data Commons/cc0 את נתוני ההשאלה של הספריות שלה.

נתוני השאלה אלו כוללים נתונים על 80,000 כותרים שהופקו ממאגר של כ- 3 מיליון פעולות השאלה בתקופה של 13 שנים. ניתן לסווג את הנתונים על פי שני סוגים עיקריים:
• נתוני השאלה – על פי שנים , בית ספר/חוג , וקורסים אקדמיים. נתונים אלו יכולים בראש וראשונה לעניין ספריות אקדמיות אחרות.
• נתונים על המלצות ספרים. הספריות באוניברסיטת Huddersfield הוסיפו מאז 2005 מספר מאפיינים לקטלוגים שלהם לטובת הסטודנטים. אחד המאפיינים המצליחים ביותר (שני בהצלחתו לאחר בודק האיות) הייתה התוספת בסגנון של Amazon – " מי ששאל ספר זה … שאל גם ספר זה" . הנתונים על המלצות הספרים התבססו על מאפיין זה. כמו כן נכללו נתונים על מספר ההשאלות של הספר המומלץ לפני ההמלצה, בזמן ההמלצה ואחריה.

כאמור נתוני ההשאלה שנפתחו לכל הם רק תת קבוצה מכלל מאגר פעולות ההשאלה. הקריטריונים להכללת נתוני ההשאלה במאגר הפתוח הם: מספר השאלות משמעותיים של הפריט, וקיומו של מספר ISBN ברשומת MARC הרלוונטית. הנתונים פורסמו בצורת קובץ XML.

ומה בדבר הפרטיות – הפרטיות נשמרת והנתונים הם אנונימיים.

פרסום נתונים כאלה במסגרת מצומצמת של אוניברסיטה אחת יכול לכל היותר לעזור לקהילה של אותה אוניברסיטה, אבל ככל שמספר הספריות שיצעדו באותה דרך יגדל ויהיה שיתוף פעולה בתחום – כך ניתן יהיה לצעוד בבטחה לקראת המטרות במישור הבינלאומי שהוזכרו לעיל, ויתכן שמלאכתם של הסטודנטים, המרצים והספרנים במישור הלאומי והבינלאומי כאחד תהיה קלה יותר. אוניברסיטת Huddersfield קוראת לאוניברסיטאות נוספות ללכת בדרכה.

פעולה זו של ניתוח נתוני השאלה היא אחת מיני רבות במסגרת ניתוח התנהגות המשתמש למען שיפור שירותים. כמובן, שבנושא זה, מטבע הדברים, חלוקות הדעות. בסדנה שבה הוצגו הנתונים:
'Sitting on a gold mine' – improving provision and services for learners by aggregating and using 'learner behaviour data'
שהתקיימה ב-12 לדצמבר 2008 נדונו היבטיו השונים של הנושא. 

כתבה בנושא