ארכיון פוסטים מאת: יפה אהרוני, הספרייה למדעי החיים ולרפואה‏

ביבליוגרפיה כוללת בנושא ה"גישה הפתוחה"

פורסם בתאריך על ידי
להגיבלהגיב

 Transforming Scholarly Publishing through Open Access: A Bibliography היא ביבליוגרפיה חדשה מקיפה בת 180 עמודים בנושא ה"גישה הפתוחה"

הביבליוגרפיה מכסה אספקטים שונים של הנושא:
• נושאים כלליים כגון: הויכוחים בנושא, היבטים כלכליים , המחקר בנושא
• זכויות יוצרים בכל הקשור לאירכוב עצמי
• כתבי עת בגישה פתוחה
• E-PRINTS
• ארכיבים נושאיים
• מאגרי הפקדה  מוסדיים

בביבליוגרפיה למעלה מ- 1100 פריטים ביבליוגרפיים – כתבי עת, ספרים ועבודות אחרות. הרבה פריטים כוללים קישורים לטקסט המלא. הביבליוגרפיה זמינה כעת גם כקובץ pdf חופשי .

לביבליוגרפיה

DeweyDigger.com – מדריך נושאי על פי שיטת דיואי

פורסם בתאריך על ידי
להגיבלהגיב

DeweyDigger הוא מדריך נושאי מעניין שמאפשר דפדוף בעשר הקטגוריות הנושאיות הרחבות על פי שיטת דיואי – 0, 100, 200 ……..900.

שמות עשר הקטגוריות הרחבות לצד מספרי דיואי  המתאימים מוצגות בסרגל עליון. לחיצה על כל אחת מהקטגוריות מציגה את תתי הקטגוריה שבה. בחירה בתת קטגוריה מציגה את ענן התגיות באותה תת קטגוריה.   בחירה באחד המושגים בענן מציגה מסך עם אופציות לבחירת הנושא מתוך מספר לא מבוטל של מקורות מידע :
Amazon, bing , dictionary .com, DOAJ, Ebsco host, Eric, Google. Google
images, Google scholar,Google videos, Bubl, Intute, Ipl2, Jstor, Library of congress, Project Muse, Oxford Journals, Pubmed, ScienceDirect, Scirus, Thesaurus.com, World digital library, Wikipedia, Wolfram Alpha, Yahoo, YouTube

שיטת הדפדוף והתצוגה הויזואלית מעניינת, ואפשרות סינון התוצאות על פי מקורות מידע מאפשרת את עידון השאילתא . טוב לחיפוש כללי בנושא מסויים .

ל- DeweyDigger

Legislation.gov.uk – אתר התחיקה של בריטניה

פורסם בתאריך על ידי
להגיבלהגיב

Legislation.gov.uk הוא שירות  שמאפשר גישה חופשית לתחיקה של בריטניה מאז 1267 ועד היום. התחיקה מאז 1988 ועד היום מכוסה כולה.. כמו כן האתר מתעדכן ברציפות וכולל את כל החדשות בתחום התחיקה, בסמיכות להוצאת הגרסה המודפסת.

קיימת באתר אפשרות לדפדוף ולחיפוש. החיפוש כולל חיפוש בסיסי וחיפוש מתקדם עם אופציות הגבלה רבות יותר, כולל הגבלה על פי סוג תחיקה. כמו כן קיים דף נפרד לתחיקה חדשה .

לאתר

מאפיין "text to speech" במנשק החדש של מאגרי Ebscohost

פורסם בתאריך על ידי
להגיבלהגיב

מעתה אפשר לא רק לקרוא אלא גם לשמוע את הטקסט של המאמרים במאגרי EBSCOHOST שזמינים בטקסט מלא בפורמט html מתוך המאגר עצמו.

במסך שמציג את הטקסט המלא של המאמר יש סרגל שבאמצעותו המשתמש יכול להפעיל מאפיין זה או לעצור אותו, לשלוט בקצב השמעת הטקסט ולבחור בין אקסנט אמריקאי, אנגלי ואוסטרלי .

פסקת הטקסט הנקרא מוארת בצהוב, והמילה המושמעת מוארת בכחול.

כאשר בדקתי את המאפיין במספר מאגרים נוכחתי לדעת  שהוא עובד במאמרים שזמינים בטקסט מלא בפורמט html מתוך המאגר עצמו, כמו ב-Academic ,   אך, כצפוי, לא במאגרים אחרים שהטקסט המלא זמין דרך המו"לים השונים כמו ב- Medline .

בכל מקרה, מאפיין זה, כאשר הוא עובד,  עוזר מאוד להנגשת האתר לבעלי מוגבלויות ויכול גם לשמש כלי עזר ללימוד השפה האנגלית.

גיל החומר המצוטט כמדד לדילול וחישוב חללי הספרייה

פורסם בתאריך על ידי
להגיבלהגיב

בעידן בו ספריות נאלצות להתמודד עם בעיות תקציביות והתאמת הספריות לצרכים המשתנים על כל הכרוך מכך : החל מארגון מחדש של חללי הספרייה וכלה בצורך המתעורר לעתים למיזוג ספריות , כדאי להכיר ניסיונות של ספריות אחרות בנושא .

אחת הבעיות שעל הספריות להתמודד עימן היא ארגון מחדש של האוספים ודילולם.

במאמר מעניין שהתפרסם בגיליון קיץ 2010 של כתב העת :
Issues in Science and Technology Librarianship
בשם:
How Much Space Does a Library Need? Justifying Collections Space in an Electronic Age
מתוארת שיטה לחישוב גודלה של ספרייה באוניברסיטת פנסילבניה, שהייתה אמורה להוות מיזוג של שתי ספריות קיימות – ספרייה למדעי הפיזיקה וספרייה למתמטיקה – מיזוג שהצריך דילול אוספים.

השיטה התבססה על גיל החומר המצוטט כמדד לדילול. גיל הציטוטים התבסס על בדיקת הציטוטים בפרסומים האחרונים של אנשי הסגל בהסתמך על Web of Sciences ופרסומים באתרי הבית של החוקרים. המטרה הייתה לקבוע עד כמה אחורנית בזמן צריך ללכת כדי לכלול 70% 80% ו- 90% מהציטוטים. מהבדיקה עלה, בין היתר, שיש קשר בין משתנה הדיסציפלינה וגיל החומר המצוטט ובמתמטיקה נוהגים לצטט חומר ישן יותר.

למדד גיל הציטוטים יש כמובן מגבלות, והמגבלה העיקרית היא שהוא משקף את צורכי החוקרים ולא את הצרכים של כלל משתמשי הספרייה. לכן לאיזון התמונה נלקחו בחשבון, לצורך הדילול, גם מדדים נוספים וכמובן, כבמקרים אלה, גם הפוליטיקה הפנימית שיחקה תפקיד…

על כל אלה במאמר המלא …

Yottalook – מנוע חיפוש חופשי לרדיולוגיה ודימות רפואי

פורסם בתאריך על ידי
להגיבלהגיב

Yottalook הוא מנוע חיפוש חופשי ייעודי לדימות רפואי שפותח על ידי רדיולוגים למען רדיולוגים.

על פי מה שמתואר באתר מנוע החיפוש משתמש בטכנולוגיות סמנטיות מתקדמות של שפה טבעית ואונטולוגיות רפואיות כמו Radlex כדי לנתח את השאילתה ולספק תוצאות רלוונטיות.

מנשק החיפוש כולל 5 לשוניות: אתרי ווב, תמונות, כתבי עת , ספרים ואנטומיה. המנוע מאחזר אתרי ווב בתחום הרדיולוגיה ודימות רפואי, תמונות בתחום ממקורות שפיטים, מאמרים מכתבי עת רפואיים, מקורות באנטומיה שמתבססים על אטלסים באנטומיה ורדיולוגיה, וספרים בנושא מתוך גוגל ספרים.

לאתר המנוע

Scientometrics 2.0 – גישה חדשה להערכה מדעית

פורסם בתאריך על ידי
להגיבלהגיב

הגל הגואה של ספרות מדעית חושף את נקודות התורפה של השיטות מבוססות הציטוטים להערכה מדעית שקיימים היום..

מאמר שהתפרסם ביולי 2010 מציג גישה חדשה להערכה מדעית.
גישה חדשה ויתכן גם מבטיחה היא לבדוק את השימוש והציטוטים של מאמרים בפורום חדש – שירותי Web 2.0 כגון: אתרי סימניות חברתיות ומיקרובלוגים. מדדים שמבוססים על נתונים אלו מהווים את מה שנקרא במאמר Scientometics 2.0 .

המאמר מציג רשימה כוללת של שירותי Web 2.0 ומעריך את הפוטנציאל של כל אחד מהם ככלי להערכה מדעית. כמו כן המאמר מעלה הצעות נוספות לבניה והערכה של מדדים מבוססי  Web 2.0.

מוצגים במאמר 10 קטגוריות של כלי Web 2.0 :
• אתרי סימניות דוגמת CiteULike
• כלים לניהול רשומות ביבליוגרפיות דוגמת Zotero
• אתרי חדשות ומאמרים עדכניים מומלצים דוגמת Faculty of 1000
• הערות ותגובות על מאמרים באתרי מו"לים דוגמת PloS
• מיקרובלוגים דוגמת Twitter
• וויקיפדיה ואתרי אנציקלופדיה נוספים בפורמט וויקי דוגמת Encyclopedia of Life
• בלוגים דוגמת Research Blogging
• רשתות חברתיות דוגמת Nature Networks
• מאגרי נתונים פתוחים דוגמת GenBank
• ואתרי וידאו חברתיים דוגמת SciVee. .

בכל אחת מהקטגוריות מדווח על המחקר בתחום, מאוזכרים כלים ספציפיים, והערכה של זמינות הנתונים.

המדדים שמבוססים על כלים אלה יוכלו לשמש להערכה מדעית, לסינון מאמרים לצורך שירותי אלרט, ולמיפוי המחקר המדעי בתחומי המחקר השונים .

למרות המגבלות של מדדים אלו,  נראה שהם מתאימים יותר לעולם המדע היום בו הספרות המדעית גואה במהירות ואשר בו מדדים מבוססי ציטוטים נתפסים כאיטיים מדי וצרים מדי.

 

לקראת החופשה … כדאי להכיר .. תרבויות שונות וכללי התנהגות שונים ..

פורסם בתאריך על ידי
1תגובה אחת

הספריות תהיינה סגורות בתאריכים 22.8 – 27.8 (כולל) לרגל חופשה מרוכזת באוניברסיטה.
והפעם … לקראת החופשה פוסט שלא בענייני ספרנות.

התרבויות , כללי ההתנהגות והמנהגים שונים מארץ לארץ .. קודים של התנהגות מקובלים במדינה אחת ייתפסו כמוזרים ועלולים להביא למצב מביך במדינה אחרת.

האתר International Etiquette Guide מספק מידע על כללי התנהגות ומנהגים במדינות השונות. אז לקראת הנסיעה לחו"ל, ובכלל, לא יזיק להכירו …

חופשה נעימה

לאתר

ספריות והנתונים המקושרים

פורסם בתאריך על ידי
להגיבלהגיב

היום הווב מאפשר לקשור בין מסמכים קשורים. באופן דומה הווב יכול לאפשר לקשור בין נתונים קשורים. וזוהי מטרתו של הווב הסמנטי אשר מורכב למעשה מנתונים מקושרים . מטרת הנתונים המקושרים היא לאפשר שיתוף בין נתונים מובנים בווב באותה קלות שניתן היום לשתף מסמכים. הנתונים המובנים יכולים לכלול מידע בנושאים שונים: מדע, בריאות, חדשות, מידע ממשלתי ועוד .. 

מה הם העקרונות, ההיבט הפרקטי? הפוטנציאל של הנתונים המקושרים? ותפקיד הספריות בתחום זה?

היום מספר ארגונים בווב כגון: data.gov.uk וה- bbc אימצו את הנתונים המקושרים. גם לספריות יש יוזמות בתחום.

מידע על יזמות אלו ונושאים כלליים בנושא אפשר למצוא בהרצאות שהתקיימו ביום הפתוח שארגנה TALIS ב- British Library ביולי 2010.

כל הרצאות הוידיאו זמינות עתה לצפייה חופשית

IILRESEARCH וחקר אוריינות מידע

פורסם בתאריך על ידי
להגיבלהגיב

מחקרים בנושא אוריינות מידע נערכים ברחבי העולם כולו. IIRESEARCH מהווה פלטפורמה לשיתוף פעולה בינלאומי בתחום – מאפשרת חילופי ניסיונות, רעיונות ומידע ותומכת בכנסים, סדנאות וסמינרים בתחום.

אחת היוזמות במסגרת זו היה סמינר חקר אוריינות מידע שהתקיים ביוני 2010 כחלק מ- CoLIS 7 – The Seventh International Conference on Conceptions of Library and Information Science שהתקיים בלונדון.

ניירות העבודה בסמינר עסקו בהיבטים שונים של אוריינות מידע ונדונו בו נושאים שונים כגון:מדוע יש צורך במחקר בתחום, מי יערוך את המחקר מה נכלל באוריינות מידע. המסקנה הייתה שרוצים לראות באוריינות מידע לא רק חיפוש מידע, איסופו והערכתו אלא גם ארגון המידע, ניהולו וייצורו. הסמינר הדגיש את הצורך בקיומו של פורום ייעודי לנושא והווה למעשה נקודת התחלה לפורום כזה. בינתיים אפשר להתעדכן בנושא דרך IIRESEARCH והקבוצה הייעודית בפייסבוק –  “International Information Literacies Research Network”..

בימים אלו עלו לאתר ניירות העבודה שהתקיימו בסמינר ואפשר למצוא שם את הטקסט המלא שלהם

לטקסט המלא של ניירות העבודה שהוצגו בסמינר

ד"ר Ben Shahshahani מיאהו על המדע מאחורי החיפוש

פורסם בתאריך על ידי
להגיבלהגיב

ראיון עם ד"ר Ben Shahshahani שעומד בראש מדעי החיפוש במעבדות יאהו, אשר מתמקדים בהיבט המדעי של אחזור מידע, כרית טקסט ושפה טבעית.

בראיון דיבר על השינויים שחלו בגישה לחיפוש מידע ומשפיעים על תוצאות החיפוש.
לא עוד חיפוש אחר 10 התוצאות הרלוונטיות ביותר אלא שילוב מידע ממקורות שונים – מאגרי מידע וחדשות, אתרי חברתיים תמונות ווידאו.

נעשה שימוש בטכנולוגיה חדשה שמנסה להבין את האובייקטים , תכונות וקשרים ואת כוונת החיפוש של המשתמש. זה בא לידי ביטוי גם במאפיין search assist שמציע למחפש המידע אסטרטגיות חיפוש מהן הוא יכול לבחור את המתאימה לו ביותר. לאחרונה ההצעות במאפיין זה רגישות לזמן בו מתרחשים אירועים מסוימים שקשורים לנושא החיפוש.

אשר לחיפוש חברתי – נעשה שימוש במקורות מידע מאתרים חברתיים כדי להבין יותר את המשתמש אבל גם זה מותאם לשאילתה ולמשתמש. לא לכל משתמש האלגוריתם יציג מידע מאתרים חברתיים.

ד"ר Ben Shahshahani רואה בתהליך החיפוש דיאלוג מתמשך בין המשתמש והמערכת . מנוע החיפוש משתדל להבין בה בעת את התכנים ואת המשתמש וזה מה שתורם לתוצאות החיפוש ולחווית המשתמש.

 

קטלוג הספרייה כחלק מהווב הסמנטי

פורסם בתאריך על ידי
22 תגובות

היום הווב מאפשר לקשור בין מסמכים קשורים. באופן דומה הווב יכול לאפשר לקשור בין נתונים קשורים. וזוהי מטרתו של הווב הסמנטי אשר מורכב למעשה מנתונים מקושרים . מטרת הנתונים המקושרים היא לאפשר שיתוף בין נתונים מובנים בווב באותה קלות שניתן היום לשתף מסמכים. הנתונים המובנים יכולים לכלול מידע בנושאים שונים: מדע, בריאות, חדשות, מידע ממשלתי ועוד .. 

קטלוג הספרייה כולל כמות גדולה של מידע איכותי מובנה. למרות זאת מידע זה אינו נגיש ליישומים סמנטיים. נייר עבודה מכנס שעסק בנושא דבלין קור ויישומי מידע-על – 2008 , מתאר כלים וטכניקות בהם השתמשו בקטלוג המאוחד בשוודיה – LIBRIS כדי להפוך את הקטלוג לחלק מהווב הסמנטי והנתונים המקושרים (linked data ) . ובכך לחשוף את המידע שבו.

LIBRIS מאחד 175 ספריות וכולל 6 מיליון רשומות.
המטרות ביצירת מנשק וובי חדש ל-LIBRIS הייתה:
• לאפשר באופן שקוף את זמינות המידע , שמוצג היום למשתמש, גם למכונות/לרובוטים של הווב.
• לאפשר הכנסתו לקטלוג של מידע לא אִינְהֶרֶנְטִי לרשומה עצמה כמו הערות משתמש וקישור לרשומות אחרות
• לטפל בחוסר העקביות בקטלוג שהיה תוצאה של שינויים בכללי הקטלוג במהלך השנים.

נייר העבודה כולל סקירה על ההיבט הטכני של המנשק החדש של הקטלוג ומתמקד יותר בקישורים אל ובין מקורות המידע והמכניזם שאפשרו את נגישות הנתונים יותר מאשר בתיאור מלא של מקורות המידע .

במסגרת פיתוח מנשק חדש שיהיה חלק מהווב הסמנטי פותחו מספר מרכיבים שמטרתם הייתה להפוך את מערכת ניהול הספרייה לדוברת RDF . נגישות הקטלוג למערכות מחוץ לקהילת הספרייה מתאפשר בשל שימוש בסטנדרטים מקובלים לתיאור פריטי המידע – Dublin core לתיאור המידע הביבליוגרפי, FOAF לתיאור אנשים וארגונים ו- SKOS לשפות מבוקרות. הכנסת קישורים בין רשומות עם אותו מפתח וקישורים למקורות חיצוניים כגון: Wikipedia ו- DBpedia מאפשרים למשתמש לאתר מידע נוסף על כל אחד מפריטי המידע.

פרטים נוספים בנייר העבודה עצמו
ה-proceeding של הכנס : international conference on Dublin Core and Metadata Applications

ספרים אלקטרוניים במדעי החברה והרוח- מודלים במסגרת ה"גישה הפתוחה", וצורכי המשתמשים

פורסם בתאריך על ידי
להגיבלהגיב

במסגרת המאמצים של אוניברסיטות באירופה להפוך חומר דיגיטלי באירופה לנגיש ומנוצל יותר, מתנהל פרויקט לפתח מודל של גישה פתוחה לספרים שפיטים במדעי הרוח והחברה.

במסגרת פרויקט זה התפרסם דוח שמשתרע על פני 73 עמודים וכולל סקירה של מודלים קיימים של ספרים אלקטרוניים בגישה פתוחה בתחום מדעי הרוח והחברה.

הדוח כולל סקירה של מו"לים שעוסקים היום בספרים אלקטרוניים בגישה פתוחה בתחום מדעי הרוח והחברה. הוא מתאר את המודלים של ההוצאה לאור שלהם , מודלים כלכליים והדרכים בהם הם נוקטים כדי לגיס משאבים, תהליכי ההוצאה לאור, בקרת איכות וזכויות יוצרים.

הדוח מתאר מגוון של יוזמות: יזמות של מו"לים מסחריים, אגודות, ספריות ,אוניברסיטאות ועוד. מודלים שכיחים הם אלה שמושתתים על שיתוף פעולה של ספריות. צורות חדשות של שיתוף פעולה במישור הקמפוס ומחוצה לו הפכו לתופעה שכיחה. לצד מודלים חדשים אלה מודלים מסורתיים יותר עדיין ממשיכים להתקיים. הסיבות לבחור בהוצאה לאור של ספרים אלקטרוניים בגישה פתוחה נעות בין מניעים אידיאולוגיים למניעים כלכליים.

המודלים הכלכליים הם פשוטים אך גם אֶקְלֶקְטִיים,כמעט כל הניסיונות עד כה מושתתים על סוג מסוים של מימון. יתירה מזו כולם מקווים להרוויח מהמודל ההיברידי אשר מציע את הגרסה האלקטרונית חינם וגובה תשלום על הגרסה המודפסת. האופי האקלקטי של המודלים נזקף בעיקר לסוגים שונים של דרכי מימון.

למרות שההוצאה לאור של ספרים אלקטרוניים בגישה פתוחה נמצאת עדיין בשלבים ראשונים, הגידול במספר היזמות מצביע על צורך במודלים כלכליים חדשים. גישה משלימה שתראה בהוצאה לאור כחלק אינטגרלי מהעלויות של תהליך המחקר, חיונית להוצאה לאור של ספרים בגישה פתוחה במדעי הרוח והחברה.

כמובן שבפיתוח מודל מתאים יש לקחת בחשבון גם את צורכי המשתמשים. דוח מפורט בן 144 עמודים בנושא זה בשם :
Digital Monographs in the
Humanities and Social Sciences: Report on User Needs
אפשר למצוא באתר הפרויקט. הדוח הסתמך על דעות של מומחים, ספרות וסקר וחלק נכבד ממנו עוסק בספריות כצרכנים.

לדוח המלא – מודלים במסגרת ה"גישה הפתוחה"

 

 

 

Facebook Questions ו- Ask.com – פרדיגמת חיפוש חדשה בווב?

פורסם בתאריך על ידי
להגיבלהגיב

ככל שהווב גדל, קשה יותר לברור את הבר מכלל תוצאות החיפוש. אחד הכיוונים המתפתחים בחיפוש בווב כדי להתמודד עם הבעיה הוא תשובות לשאלות. פוסט מעניין של וודי אוונס מ- 9 באוגוסט 2010 סוקר שתי התפתחויות אחרונות שמייצגות כיוון זה:
• Facebook questions – מאפיין חדש ב- facebook שמאפשר לכל חבר ב- facebook לשאול שאלות את כל 500 מיליון משתמשי פייסבוק ולענות לשאלותיהם של האחרים

• המאפיינים החדשים של Ask.com שזמינים בגרסת הביתא הסגורה שלו שהופכים אותו לאגרגטור של תשובות יותר מאשר יצרן תשובות. את התשובות הוא דולה ממגוון מקורות: בלוגים, עדכוני חדשות, והוויקיפדיה אותה השכיל לייבא בשלמותה לתוך הדומיין שלו .

בפוסט מדובר גם על שחקנים נוספים בתחום תעשיית החיפוש שפונים לכיוון זה – כגון bing של מיקרוסופט באמצעות “Bing and Decide” ו- hunch שעונה תשובות בהתאם לפרופיל האישי של המשתמש.

פרטים מעניינים נוספים בכתבה המלאה

Antropologi.info – מנוע חיפוש ייעודי לאנתרופולוגיה

פורסם בתאריך על ידי
להגיבלהגיב

Antropologi.info הוא מנוע חיפוש חדש ייעודי לאנתרופולוגיה . המנוע הוא מנוע מותאם אישית של גוגל. מאחוריו עומד אנתרופולוג, עיתונאי באוסלו Lorenz Khazaleh. מנוע החיפוש מחפש רק בכתבי עת חופשיים באנתרופולוגיה. אפשר לראות באתר את רשימת כתבי העת שבהם נערך החיפוש ולגשת לאתר של כל אחד מכתבי העת . רוב כתבי העת הם בשפה האנגלית. בנוסף לכתבי עת בשפה האנגלית המנוע מחפש גם בכתבי העת בשפות שונות אחרות: גרמנית, סקנדינבית, ספרדית, פורטוגזית, סלובנית, קרואטית, סרבית, פולנית, צ'כית וצרפתית.

למנוע החיפוש

Researcha – מידע על חברות

פורסם בתאריך על ידי
1תגובה אחת

Researcha הוא אתר מסחר אלקטרוני שמספק דו"חות על חברות בכל רחבי העולם ממספר רב של מאגרי מידע ומקורות אחרים ממו"לים בתחום.

החיפוש באתר הוא חופשי, מידע אינפורמטיבי קצר על החברות, התעשיות וכו' אף הוא חינמי, את הדוחות הפיננסיים על החברות והתעשיות שמתקבלים בתוצאות החיפוש אפשר לרכוש דרך האתר . כך למשל כאשר חיפשתי חברות בתחום החקלאות בישראל קיבלתי רשימה של 87 חברות. לחיצה על שם החברה מובילה למידע כללי אינפורמטיבי חינמי על החברה, ולרשימת דוחות פיננסיים על החברה אותם אפשר לרכוש בתשלום באתר.

באתר יש כמה מנשקי חיפוש:
• מנשק חיפוש על פי מלות מפתח שמאפשר לחפש על פי מלות מפתח תוך הגבלת החיפוש מראש לתאריך, תעשיה וארץ.
• מנשק חיפוש על פי חברות שמאפשר את הגבלת החיפוש לתעשייה וארץ .
• דף עם רשימת המו"לים שמספקים את מקורות המידע
• מנשק חיפוש על פי ארצות
• מנשק חיפוש על פי תעשייה (כ- 100 תעשיות)

לאתר

Towards Open Access Scholarship – ניירות עבודה נבחרים מכנס ברלין השישי

פורסם בתאריך על ידי
1תגובה אחת

Towards Open Access Scholarship – קובץ שכולל ניירות עבודה מכנס ברלין השישי בנושא ה"גישה הפתוחה", שהתקיים בנובמבר 2008, יצא עתה לאור וזמין  חופשי בווב. הקובץ כולל את ניירות העבודה הבאים:
• Timely or Timeless?
• Progress Towards Open Access at the EC
• Access to Scientific Information in the Digital Age
• Alternative Publishing Models
• SCOAP3
• SciELO Program Publishes More than 500 Latin- American Open Access Journals
• Open Access Contributions in the Humanities?
• Peer Reviewed Data Publication in Earth System Sciences: Earth-System-Science-Data
• Open Document Exchange Formats

ניירות העבודה עוסקים בנושאים שונים: צרכים, דעות ואספקטים שחיוניים להצלחת התנועה, מדיניות ה"גישה הפתוחה", היבטים כלכליים וארגוניים, פלטפורמות שמתמקדות באזור מסוים או בתחום מסוים ומשמשות כמודלים, וסטנדרטים טכניים שתומכים ב"גישה הפתוחה".
אוסף זה של ניירות שמציג נתונים, מודלים, ודוגמאות מעשיות שקשורות ליישום ה"גישה הפתוחה" מדגיש את חיוניותה של תנועת ה"גישה הפתוחה" להפצתו של חומר מדעי בעתיד.

לקובץ

 

התנהגות החיפוש של החוקרים של מחר

פורסם בתאריך על ידי
להגיבלהגיב

מחקר מעניין שנערך בשיתוף בין JISC ו- British Library שם לו למטרה לבדוק לאורך 3 שנים את התנהגות החיפוש של החוקרים של מחר. המחקר השתמש בשיטות מחקר כמותיות ואיכותניות ובחן את התנהגות החיפוש של סטודנטים לתואר שלישי באנגליה מדור Y (ילידי 1980-2000) וסטודנטים מבוגרים יותר. תוצאות המחקר של השנה הראשונה של המחקר – 2009 – 2010 התפרסמו בדו" ח בחודש יוני 2010.

תוצאות המחקר חשובות לספרנים מידענים ועושי מדיניות בבואם לענות על הצרכים של הסטודנטים מדור ה-y  .

בגישה הכללית לחיפוש מידע ושימוש במקורות המחקר לא נמצאו הבדלים בולטים בין סטודנטים מקבוצת גיל 1982-1994 ובין סטודנטים מבוגרים יותר. המשתנה תחום המחקר נמצא כמשפיע על התנהגות החיפוש יותר מאשר משתנה הגיל או שנת הלימודים.

יחד עם זאת נמצאו הבדלים מסוימים בין הסטודנטים מקבוצת דור Y לבין סטודנטים מבוגרים יותר בעיקר בכל הקשור לבקשת עזרה וגישה למחקר.

נמצא שסטודנטים מדור Y נוטים להיעזר במנחים שלהם יותר מסטודנטים מבוגרים יותר – כך למשל 33% מהסטודנטים מדור Y דווחו שהם לא נעזרו אף פעם בצוות הספרייה . .

השימוש באוספי הספרייה הוא רב , אבל רק 36% מהסטודנטים מדור y ו- 25% מהסטודנטים המבוגרים יותר משתמשים בשירותי ההשאלה הבין-ספרייתית .משתנה תחום המחקר נמצא בהקשר זה בעל קשר חזק  יותר – 42% מהסטודנטים ממדעי הרוח משתמשים בשירותי ההשאלה הבין-ספרייתית לעומת 13% מהסטודנטים למדעים.

מספר השערות של המחקר ביחס לדור Y אוששו בעוד שהשערות אחרות הופרכו כך למשל – ההשערה שדור Y נמצא מיומן יותר בכל הקשור לאוריינות מידע אוששה . לעומת זאת ההשערה שסטודנטים מדור Y נוטים פחות להשתמש בחומרים מודפסים ויעדיפו תמיד להשתמש גרסאות אלקטרוניות לא אוששה עד כה…

ממצאים נוספים ומעניינים בדו"ח המלא..

Metaweb, Freebase וגוגל

פורסם בתאריך על ידי
1תגובה אחת

ב- 16 ביולי 2010 גוגל הצהירה שהיא רכשה את חברת metaweb כדי לשפר את תוצאות החיפוש שלה על ידי שימוש במאגר freebase , כדברי Jack Menzel מנהל מוצר בגוגל :
"Working together we want to improve search and make the web richer and more meaningful for everyone,"

ואכן נראה שהחברה ובעיקר מאגר המידע שלה יוכל לתרום לכל מה שקשור בהיבט הסמנטי של החיפוש.

חברת metaweb היא שעומדת מאחורי המאגר החופשי freebase . freebase שידוע כ- "an open database of the world’s information" הוא מאגר מידע חופשי קולקטיבי מובנה שכולל נכון להיום קרוב ל- 12 מיליון נושאים או זהויות עם מזהה ייחודי לכל זהות – מה שמאפשר להבחין בין זהויות שונות עם שם דומה. זהויות יכולות להיות אדם, מקום או אובייקט. לכל אחת מהזהויות יש מידע-על מובנה. אפשר למשל למצוא בחיפוש באתר מהו גודלה של יבשת מסוימת, מהו תאריך הפקה של סרט מסוים ומהו תאריך הלידה של אדם מסוים.

קטלוג המידע במאגר יוצר גם קשרים בין הנתונים במאגר שכן רוב הזהויות במאגר קשורות עם אחד או יותר סוגים כגון אנשים, מקומות, סרטים וכו' . ואחזור המידע מהמאגר הוא בהתאם.

רכישה זו היא מאמץ נוסף של גוגל לאחר Google Squared בכיוון שיפור החיפוש הסמנטי שלה וחילוץ מידע מובנה מהווב.

להצהרה של גוגל בנושא
מידע על metaweb

MELIBEA – מדריך ומעריך למדיניות ה"גישה הפתוחה"

פורסם בתאריך על ידי
להגיבלהגיב

MELIBEA הוא מדריך למדיניות ה"גישה הפתוחה" של מוסדות שונים בעולם ביחס למחקר אקדמי. כלי זה מנתח על פי מספר קריטריונים את מדיניות ה"גישה פתוחה" של אוניברסיטאות, מרכזי מחקר, מוסדות ממון, וארגונים ממשלתיים.

המדריך נועד למספר מטרות:
• לקבוע אינדיקטורים שחושפים נקודות חזקות וחלשות במדיניות ה"גישה הפתוחה"
• להציע מתודולוגיה שתסייע למוסדות בעיצוב מדיניות מוסדית של "גישה פתוחה"
• להציע כלי שמשווה בין מדיניות ה"גישה הפתוחה" במוסדות שונים

יחידת הניתוח הם המסמכים שמתארים את מדיניות הגישה הפתוחה . אלה מוערכים על פי 24 שאלות שמכסות אספקטים שונים – תיאוריים וכאלה שנוגעים למדיניות ה"גישה הפתוחה" של מוסד מסוים, ועל פי נוסחה מסוימת נקבע ציון משוקלל למדיניות המוסד ביחס ל"גישה הפתוחה" .

באתר יש כמה אופציות חיפוש – על פי שם מוסד, קטגוריה, מדיניות, וארץ . בתוצאות החיפוש מקבלים פרטים כלליים שנוגעים למדיניות המוסד ביחס לגישה הפתוחה וציון הערכה לגבי כל אחד מהקריטריונים להערכה, כולל ציון הערכה כללי שמושתת על שקלול כל הקריטריונים.כך למשל נוכל אם נבחר בארה"ב  כמילת החיפוש לקבל רשימה של מוסדות בארה"ב שמישמים את מדיניות ה"גישה הפתוחה" ונוכל להשוות בין מדיניות ה"גישה הפתוחה"  של מוסדות אלו על פי הקריטריונים השונים והציון המשוקלל לכול הקריטריונים. .

כמו כן יש באתר טופס להוספת מוסד למאגר המוסדות שבאתר. בטופס זה יש למלא פרטים שנוגעים לקריטריונים שונים שמשמשים להערכת מדיניות ה"גישה הפתוחה" .

לאתר