הגל הגואה של ספרות מדעית חושף את נקודות התורפה של השיטות מבוססות הציטוטים להערכה מדעית שקיימים היום..

מאמר שהתפרסם ביולי 2010 מציג גישה חדשה להערכה מדעית.
גישה חדשה ויתכן גם מבטיחה היא לבדוק את השימוש והציטוטים של מאמרים בפורום חדש – שירותי Web 2.0 כגון: אתרי סימניות חברתיות ומיקרובלוגים. מדדים שמבוססים על נתונים אלו מהווים את מה שנקרא במאמר Scientometics 2.0 .

המאמר מציג רשימה כוללת של שירותי Web 2.0 ומעריך את הפוטנציאל של כל אחד מהם ככלי להערכה מדעית. כמו כן המאמר מעלה הצעות נוספות לבניה והערכה של מדדים מבוססי  Web 2.0.

מוצגים במאמר 10 קטגוריות של כלי Web 2.0 :
• אתרי סימניות דוגמת CiteULike
• כלים לניהול רשומות ביבליוגרפיות דוגמת Zotero
• אתרי חדשות ומאמרים עדכניים מומלצים דוגמת Faculty of 1000
• הערות ותגובות על מאמרים באתרי מו"לים דוגמת PloS
• מיקרובלוגים דוגמת Twitter
• וויקיפדיה ואתרי אנציקלופדיה נוספים בפורמט וויקי דוגמת Encyclopedia of Life
• בלוגים דוגמת Research Blogging
• רשתות חברתיות דוגמת Nature Networks
• מאגרי נתונים פתוחים דוגמת GenBank
• ואתרי וידאו חברתיים דוגמת SciVee. .

בכל אחת מהקטגוריות מדווח על המחקר בתחום, מאוזכרים כלים ספציפיים, והערכה של זמינות הנתונים.

המדדים שמבוססים על כלים אלה יוכלו לשמש להערכה מדעית, לסינון מאמרים לצורך שירותי אלרט, ולמיפוי המחקר המדעי בתחומי המחקר השונים .

למרות המגבלות של מדדים אלו,  נראה שהם מתאימים יותר לעולם המדע היום בו הספרות המדעית גואה במהירות ואשר בו מדדים מבוססי ציטוטים נתפסים כאיטיים מדי וצרים מדי.