דוח של Advisory Board שהתפרסם לאחרונה ועוסק במגמות בספריות בעידן הדיגיטלי חוזה שינויים ברכש של ספרים בספריות אקדמיות.

הדו"ח מציג את מודל ה- P.D.A – Patron-Driven Acquisition ברכש של ספרים. על פי מודל זה ספריות יגיעו להסכמים עם ספקים של ספרים אלקטרוניים שיאפשרו לרכוש רק ספרים שיש להם ביקוש גבוה על ידי המשתמשים.  עבור ספרים עם ביקוש נמוך יותר תשלם הספרייה דמי גישה לטווח קצר ולא תשלם כלל עבור ספרים שאין בהם שימוש.

מודל זה יושם בספרייה Grand Valley State University במישגן. הספרייה הגיעה להסכם עם Ebook Library -EBL, אגרגטור של ספרים אקדמיים. במסגרת הסכם זה לסטודנטים הייתה אפשרות לדפדף בכל 50000 הספרים של הקטלוג של EBL. המחיר נקבע על פי סדרה של "טריגרים" בהתאם לזמן השהייה/שימוש של הסטודנטים בספרים, והספרייה הייתה צריכה לרכוש ספרים רק אם מידת השימוש הצדיקה זו על פי ההסכם. בסופו של דבר מספר העותקים שרכשה הספרייה והמחיר ששלמה נקבע על פי שעות השימוש השנתיות בספרים.

על פי מודל זה החיסכון של הספרייה היה גדול – רכש של 50000 ספרים היה עולה לספרייה 3 מיליון דולר. רכש של הכותרים שהיו בשימוש (6239) היה עולה 550000 דולר, אבל מאחר שרק 343 ספרים היו בשימוש מספיק כדי להצדיק את רכישתם על פי ההסכם, הספרייה שלמה בסופו של דבר רק 69000 דולר.

מודל זה משנה את המכניזם של הרכש בספרייה. המשתמש ולא המומחים בספרייה מחליטים בסופו של דבר על הרכש, והספרייה מציעה תמורת סכום קטן יחסית אוסף גדול למשתמשים כפי שנכתב בדוח:

“P.D.A. offers the opportunity to provide a much larger collection of books to patrons at a small fraction of what it would cost a library to put every item on its shelves,”
“It also corrects the library’s fundamentally inefficient delivery model in which librarians guess at what patrons will need, rather than allowing the patron to guide the provision and acquisition process.”

בזמנו כתבתי על Wylio מנוע לחיפוש תמונות ברישיון גמיש ועריכה מהירה כמנוע חיפוש מומלץ לתמונות לבלוגים. מנוע דומה שמשתמש אף הוא כמו Wylio ב- API של flickr הוא Compfight  .Compfight מאפשר את עידון תוצאות החיפוש על פי מספר קריטריונים כולל תמונות ברישיון הגמיש Creative Commons וחיפוש בטוח.

באתר יש הוראות למשתמש כיצד לתת  קרדיט וליחס את התמונה לבעליה אם נדרשים לעשות זאת במסגרת הרישיון הגמיש.

בתוצאות החיפוש בצד מוצגות גם תמונות רלוונטיות מאתר התמונות בתשלום shutterstock

מנוע חיפוש נוסף שמציג אף הוא תמונות מ- flickr אך במקביל גם תוצאות מ- Fotolia הוא PictureSandbox . בתוצאות מתוך flickr אפשר על ידי העברת העכבר על פני התמונה לקבל מידע מפורט על התמונה. לחיצה על התמונה תציג מידע נוסף ואופציות להורדת התמונה בגדלים שונים .

ל- Compfight

ל- PictureSandbox

 Web 2.0 Summit הוא כנס שמתקיים מאז 2004 מדי שנה בו נפגשים מומחים בתחומים שנוגעים לעתיד הווב ונציגי חברות מובילות באינטרנט ודנים באסטרטגיות ובנושאים חשובים שקשורים בכלכלת הווב ועתידו.

השנה כנס זה התקיים ב- 17-19 באוקטובר 2011 בסן פרנסיסקו .

ביו הנושאים שנדונו בכנס מגמות באינטרנט, גוגל פלוס, מנועי חיפוש חדשים ועוד..

אחת ההרצאות המעניינות לדוגמה , שזמינה לצפייה , הייתה הרצאה בה הוצג מנוע החיפוש Wirdoo שנמצא כיום בגרסת טרום ביתא אך אפשר להירשם כדי לקבל אליו גישה. . Wirdoo הוא מנוע חיפוש לרשת הלא נראית שמתבסס על קשרים ביו המונחים. המרצה MC Hammer הדגים חיפושים במנוע והראה כיצד תוצאות החיפוש מתבססות על קשרים . כך למשל חיפוש מספר מיקוד מסוים הניב תוצאות שכללו בתי ספר, מידע על הקהילה, קניות, שיעורי פשיעה ועוד.

קובצי וידאו מעניינים נוספים של הנושאים שנדונו בכנס אפשר למצוא באתר. כמו כן אפשר למצוא קישור להרצאות משנה שעברה.

דירוג האוניברסיטאות של Times Higher Education/Thomson Reuters לשנת 2011- 2012 התפרסם. דירוג זה נעשה על ידי Times Higher Education בתיאום עם Thomson Reuters שסיפק נתונים לצורך כך.

הדירוג התבסס על 13 אינדיקטורים שמייצגים את פעילות האוניברסיטאות בכל תחומי הפעילות שלה והעיקריים בהם : הוראה , מחקר וציטוטים . כל אחד משלושת תחומי פעילות עיקריים אלה הווה 30% מהציון הכללי המשוקלל לו זכה המוסד.

דירוג זה הוא כלי חשוב ושימושי – לסטודנטים לבחירת קורסים, לאקדמאים לקבלת החלטות שקשורות לקריירה, לקבוצות מחקר לצורך בחירת עמיתים, למנהלי אוניברסיטאות לצורך הערכת הפעילות ולהחלטה על סדר עדיפויות אסטרטגיות, וגם כלי לממשלות להתווית מדיניות לאומית.

באתר אפשר לצפות ברשימת 400 האוניברסיטאות המובילות בעולם, כמו כן אפשר לקבל את דירוג האוניברסיטאות בעולם על פי אזור גיאוגרפי  – אירופה, אסיה, צפון אמריקה, דרום אמריקה, אוקיאניה ואפריקה ועל פי נושא –  הנדסה וטכנולוגיה, מדעי החיים, בריאות (קליני ופרי קליני) , מדעי הפיסיקה, מדעי החברה , רוח ואמנויות.

אפשר לקבל מידע כללי על כל אחד מהמוסדות המדורגים, את הציון שלו זכה בחמשת האינדיקטורים העיקריים ואת הציון המשוקלל .

על פי דירוג זה חמש האוניברסיטאות המובילות בעולם הן : California Institute of Technology , Harvard University , Stanford University , University of Oxford , ו – Princeton University .

בישראל – על פי דרוג זה האוניברסיטה העברית ואוניברסיטת תל אביב נמצאות ברשימת 200 האוניברסיטאות המובילות בעולם. האוניברסיטה העברית בירושלים נמצאת במקום ה- 121 עם ציון משוקלל של 50.4 ואוניברסיטת תל-אביב נמצאת במקום ה- 166 עם ציון משוקלל של 45.4

מן הראוי לציין שבאתר יש קישור  להורדת אפליקציה חופשית ל- iphone שמאפשרת למשתמש לעשות מניפולציות שונות על הנתונים כגון שינוי השקלול של האינדיקטורים העיקריים להערכה, וסינון תוצאות על פי ארץ ועוד.

לאתר

Elsevier והמחלקה ללימודי מידע באוניברסיטת בר-אילן מזמינים אתכם ליום עיון בנושא מדדים להערכה מדעית. יום העיון
Research Evaluation Metrics – International and Local Perspectives
יעסוק בפרספקטיבות שונות במישור המקומי והבינלאומי של מדדים להערכה מדעית . כמו כן יתמקד בדרכים כיצד לגייס מדדים אלו לצורך קבלת החלטות בנושאי מדינות ומימון.

יום העיון בראשותן של פרופ' יהודית בר אילן ופרופ' בלומה פרץ יתקיים באוניברסיטת בר-אילן ב- 27 באוקטובר 2011 . יום העיון חופשי, יש צורך בהרשמה מראש.

לטופס ההרשמה

לתוכנית יום העיון

במפגש השנתי של National Education Association בארה"ב שהתקיים ב- 4 לאוקטובר 2011 בהשתתפות של אלפי אנשי חינוך השתתפו גם נציגים של הרשת החברתית TeachAde

TeachAde היא רשת חברתית חופשית למורים לרמות חינוך שונות. (k-20). ההרשמה לרשת חופשית. חברים ברשת יכולים לתרום חומרי הוראה וליהנות ממה שתרמו אחרים. על פי מה שנכתב באתר נכון להיום ברשת יש 58,861 מקורות מידע ו – 25,933 חברים שמייצגים 3,079 מוסדות חינוך. מקורות המידע מגוונים וכוללים קובצי טקסט, מולטימדיה , מערכי שיעורים, קובצי וידאו ועוד..

באתר יש אופציה לחיפוש ואפשר להגביל מראש את מקורות המידע על פי נושא, רמת חינוך, וסוגי מקורות . יש אופציה גם לדפדף במקורות המידע החדשים. החיפוש אינו מחייב הרשמה . העלאת חומרים לאתר כרוכה בהרשמה חופשית. מאפיין חשוב ברשת היא שיתוף פעולה, אפשר להצטרף לקבוצות וליצור קבוצות, ולנהל דיונים עם עמיתים וכמובן גם להעלות ולהוריד חומרים ממאגר המידע שהולך וגדל.האתר חופשי למורים, לסטודנטים ולמרצים במכללות . לגורמים מסחריים שמעוניינים לקבל משוב ממורים על מוצריהם הוא נגיש בתשלום. חברים ברשת מורים בבתי ספר תיכוניים בעולם כולו ומרצים ממכללות ואוניברסיטאות בארה"ב ונציגים של גורמים מסחריים ושל גופים שלא למטרות רווח שמשרתים את קהילת החינוך. .הסטנדרטים הגבוהים של הרשת ותרומתה לחינוך זיכו אותה בפרס לשנת 2010 (וגם בשנים קודמות) בתחרות Webaward של Web Marketing Association

המיוחד ברשת, שכנראה יועדה בעיקרה ל- k12, הוא קהל היעד המגוון ושיתוף בין חברים מ- K12 וגם מרצים מהחינוך הגבוה – שיתוף שידוע כ-– K20 .

לאתר

המיקרובלוג טוויטר – בן 5 השנים משמש היום כ- 100 מיליון משתמשים שמפרסמים כ- 230 מיליון ציוצים ביום. באופן זה הוא יכול להוות אמצעי טוב לקידום מוצרים, לקשר עם חברים ועמיתים אך מעבר לכך לאחרונה חוקרים בתחום מדעי החברה רואים בו אמצעי חשוב וחדש למחקר, כפי שיעידו על כך דבריו של מיכאל מסי סוציולוג באוניברסיטת קורנל
" “Human beings around the globe are now communicating with each other using devices that record those interactions and have open access I think this is an extraordinarily exciting moment in the behavioral and social sciences.”

גם Nicholas Christakis פרופסור לסוציולוגיה רפואית בבית הספר לרפואה בהרווארד סבור כך . לדבריו:
"Instead of talking to tiny numbers of subjects, researchers can follow the digital expressions of millions of people. It's a whole new way for social scientists to understand human beings,”

מחקר מעניין שמחזק את הדברים הוא מחקרו של מסי ותלמידו סקוט גולדר שהתפרסם בגיליון
Science 30 September 2011 .  המחקר השתמש בטוויטר כדי ללמוד על התנודות במצבי הרוח באוכלוסיית העולם בזמנים ובהקשרים שונים. גולדר ומסי השתמשו בפרוטוקול חופשי שמספק טוויטר כדי להוריד למעלה מ- 500 מיליון ציוצים בשפה האנגלית של כ- 2.4 מיליון אנשים מ- 84 ארצות בתקופה 2008 ועד ינואר 2010. הם בדקו בציוצים אלה מילים שקשורות לרגשות חיוביים כגון : agree, fantasic,happy, super ומילים שקשורות לרגשות שליליים כגון: afraid, mad, panic, anxiety .

הממצאים של המחקר מציירים פּוֹרְטְרֶט של תנודות במצב רוחו של האדם. בדרך כלל בבוקר מצב הרוח הוא טוב, ישנה ירידה במצב הרוח במהלך היום ושיפור לקראת ערב. דפוס דומה של תנודות במצבי הרוח נמצא גם בסופי שבוע שבהם נמצא מצב רוח מרומם יותר. באופן כללי הממצאים מצביעים על כך שלשינה ולשעון הביולוגי השפעה חזקה על מצב הרוח . המחקר בחן גם את הקשר בין מצב הרוח ועונות השנה ומצא שאורכו של היום יותר מאשר כמות האור כפי שסברו עד כה הוא שמשפיע על התנודות במצבי הרוח.

מחקרים נוספים השתמשו בטוויטר למחקרים חברתיים אחרים כגון התפשטות רעיונות והשפעה במישור הפוליטי והאם התנועה בטוויטר יכולה לשמש לחיזוי מאורעות לפני התרחשותן.

דוגמאות למחקרים נוספים שעשו שימוש בטוויטר אפשר למצוא במאמר מכתב העת Science שהתפרסם ב- 30 לספטמבר 2011

לאור הדברים נראה שהמדיה הדיגיטלית החברתית היום משנה דברים גם בתחום המחקר, דברים מעניינים קורים ומה שהיה עד כה בלתי נראה הופך להיות נראה

Google Developer Day הוא יום עיון חופשי שנועד למפתחים שמעוניינים להשתמש בטכנולוגיות של גוגל לפיתוח אפליקציות. בישראל Google Developer Day יתקיים  ב- 13 בנובמבר 2011 . ההרשמה ליום העיון החלה ומספר המקומות מוגבל .

ביום העיון יוצגו חידושים ופיתוחים אחרונים באנדרואיד, Chrome , HTML5  ועוד. יוצגו מגוון נושאים מנקודת מבטו של המפתח כגון: חידושים במערכת ההפעלה אנדרואיד מנקודת מבטו של המפתח, HTML5 ואפליקציות חדשניות ,אופציות לפיתוח מנשקים גרפיים למשתמש, הנגשת אפליקציות לבעלי מוגבלויות ב- HTML5 , גוגל + והאופציות שגלומות בו, בנית אפליקציות לסביבת עבודה לא מקוונת  , GOOGLE TV ובנית אפליקציות מתאימות – כיצד לשפר שימושיות וביצועים, APIs ליישומי גוגל, עסקים באפליקציות לנייד ,כיצד לבנות יישומי ענן תוך שימוש בטכנולוגיות הענן של גוגל ועוד ..

באתר אפשר להירשם, לעיין בתוכנית יום העיון ולקבל תשובות על שאלות נפוצות

לאתר

וכדי להתרשם מאופיו של היום אפשר לצפות בוידיאו מ-Google Developer Day 2010

ביום שני 26 בספטמבר 2011 עלו לרשת חמש מגילות ים המלח במסגרת פרויקט דיגיטציה משותף של מוזיאון ישראל וחברת גוגל. חמש המגילות:
Great Isaiah Scroll, Temple Scroll, War Scroll , Community Rule Scroll, Commentary on the Habakkuk Scroll
חושפות את המשתמש לחיי החברה היהודית בישראל בתקופת הבית השני והן הראשונות במסגרת פרויקט דיגיטציה זה. .

באתר החדש של הפרויקט אפשר לראות את המגילות ברזולוציה גבוהה, לקרוא ולצפות בסרטוני וידאו שכוללים הסבר ורקע היסטורי של המגילות.

מן הראוי לציין שאין זה הפרויקט היחידי למען שימור המורשת והנגשתה דרך הרשת, בו שותפה חברת גוגל. פרויקט נוסף שעליו כתבתי בפוסט קודם הוא אוסף יד ושם. על פרויקטים נוספים ברוח זו שבהם מעורבת חברת גוגל , מטרתם והחזון אפשר ללמוד מדברי פרופ' יוסי מטיאס מנהל מרכז המחקר והפיתוח של גוגל בישראל

"The Dead Sea Scrolls Project with the Israel Museum enriches and preserves an important part of world heritage by making it accessible to all on the internet,Having been involved in similar projects in the past, including the Google Art Project, Yad Vashem Holocaust Collection, and the Prado Museum in Madrid, we have seen how people around the world can enhance their knowledge and understanding of key historical events by accessing documents and collections online. We hope one day to make all existing knowledge in historical archives and collections available to all, including putting additional Dead Sea Scroll documents online."

OCLC Research וקונסורציום הספריות האקדמיות באוהיו – OhioLINK פרסמו ב- 21 בספטמבר 2011 דו"ח מחקר בנושא דפוסי שימוש בספרים בספריות אקדמיות.

המחקר שהתבסס על נתונים משנת 2007-2008 הצטמצם לספרים מכיוון שספרים הם חומרים שמשאילים בדרך כלל והשאלה היא מרכיב חשוב בהערכת אוספים. מטרתו של המחקר הייתה להבין טוב יותר את דפוסי השימוש של ספרים בספריות אקדמיות, איזה ספרים נמצאים בשימוש ואיזה לא , כמה עותקים צריכים , מהו הגודל האידיאלי של אוספים וכו'

הנתונים בדוח נלקחו מנתוני השאלה של אוסף משותף של OCLC ו- OhioLink שכלל 30 מיליון ספרים. 90 אוניברסיטאות ומכללות נטלו חלק במחקר . מבחינה זו אין ספק שזהו אחד המחקרים המקיפים ביותר שנעשו עד כה בנושא.

נתון מעניין במחקר היה מבחן הכלל של 80/20. כלל זה גורס כי בתופעות רבות 80% מהפעילות מקורם ב- 20% מהגורמים הפעילים. בהקשר של השאלה – ספריות אימצו את הסברה ש-80%  מההשאלה מקורה  ב- 20% מהאוסף. ניתוח של נתוני השאלה במשך שנה במחקר מצביע ש- 80%  מההשאלה מקורם ב- 6%  מהאוסף בלבד.

מאחר שהניתוח שמתואר בדוח מייצג רק חלק ממה שאפשר היה לעשות עם סט נתונים גדול כזה OhioLINK ו- OCLC פתחו את הנתונים לציבור הרחב באופן שיהיה אפשר לחוקרם ולנתחם עד מלוא הפוטנציאל, וספריות אקדמיות אחרות יוכלו להשתמש במחקר ובנתונים כבסיס להשוואה עם דפוסי השימוש בספרייה שלהם. קובץ הנתונים של הפרויקט נגיש חופשי להורדה ומחקר במסגרת הרישיון הגמיש Open Data Commons Attribution license

במקביל צוות המחקר הנוכחי של פרויקט OCLC-OhioLINK ממשיכים לחקור ולנתח את הנתונים

לדו"ח

לנספח

BestPicturesOf.com הוא מנוע-על לתמונות וצילומים, פרי פיתוח ישראלי. כיום מנוע החיפוש מחפש במאגרי התמונות של גוגל, בינג ופיקאסה ומציג את התמונות מכל אחד ממנועי החיפוש בנפרד במסך אחד. על פי מה שנכתב באתר בעתיד הכוונה היא לשלב בחיפוש מאגרי תמונות נוספים כגון: Facebook, Istockphoto ועוד.

למנוע החיפוש יש מנשק עברי ומנשק אנגלי . החיפושים בעברית ובאנגלית מניבים תוצאות שונות. היתרון של המנוע הוא במנשק התוצאות הידידותי למשתמש שמאפשר לו בו זמנית לראות תוצאות משלושת המאגרים שלרוב אינן חופפות כפי שמעידים על כך דברי המפתחים:

"היתרון הגדול שבשילוב, הינו מגוון התוצאות הרחב, שיכול לענות על צרכים שונים של הגולש. ואכן ביצוע של מספר חיפושים מראה שיש דפוס התנהגות שונה לכל מנוע חיפוש.כך למשל אפשר לראות בגרסת חיפוש התמונות בעברית, שחיפוש של ביטוי כמו "אוניברסיטת תל אביב" מביא תוצאות שונות מכל מנוע. בעוד גוגל מציג תמונות של הבניין ושל הלוגו , בינג מציג כמה תמונות של קפה קקאו באוניברסיטה, ואילו פיקאסה משלים את התמונה, עם תוצאות של גולשים שהעלו בעצמם תמונות לאתר השיתוף, ולכן כוללות בעיקר תצלומים של סטודנטים ברחבי האוניברסיטה.דוגמה נוספת שמדגימה את אופיו המיוחד של כל מנוע היא החיפוש של Israel באתר באנגלית: בתוצאות של גוגל יש ייצוג יתר לסמלים, מפות וקובצי לוגו, בתוצאות של בינג יש ייצוג רב לתמונות נוף ותצלומים אחרים ובתוצאות של פיקאסה יש לעיתים תצלומים באיכות פחות טובה, ואת הסיכוי הרב ביותר לקבל תמונות הכוללות אנשים ו"אוירה".

BestPicturesOf.com, מטבעו כמנוע על, אינו מאפשר למשתמש את אותן אופציות לסינון המידע שקיימות בכל אחד מהמנועים בנפרד , אך גם כמנוע על, החיפוש בשלב זה הוא בסיסי ביותר. הוא אינו כולל מנשק חיפוש מתקדם עם אפשרויות כלשהן להגבלה. במיוחד יהיה מועיל אם הוא יאפשר סינון תמונות על פי זכויות יוצרים. אבל כאמור, המנוע בתחילת דרכו וכדאי לעקוב ובינתיים ליהנות מהיתרון שהוא מספק .