ארכיון פוסטים מאת: יפה אהרוני, הספרייה למדעי החיים ולרפואה‏

OLA – Open Library of Humanities – פלטפורמה בהתהוות

פורסם בתאריך על ידי
להגיב

 תנועת הגישה הפתוחה נחלה הצלחה גדולה בתחום המדעים . במדעי הרוח  מסתמנת יותר ספקנות בדבר ישימות מודלים מתחום המדעים.  מודל חלוצי ומעניין   בתחום היא Open Library of Humanities

 Open Library of Humanities   היא פלטפורמה במדעי הרוח שהוקמה בהשראת Public Library of Science.  .  Public Library of Science.הוא ארגון שלא למטרות רווח שנועד להוציא לאור מחקר איכותי  שפיט בגישה פתוחה בתחום המדעים.   

 Open Library of Humanities  אף היא הינה   ארגון ללא מטרות רווח,  פלטפורמה שבאה לממש את החזון של הוצאה לאור בגישה פתוחה במדעי הרוח ופתרון למשבר בתחום כתבי העת.

 בעלי עניין בתחום ההוצאה לאור, פיננסים, עריכת כתבי עת ספרנים ושאר בעלי עיסוקים רלוונטיים נקראים לסייע

 כיום יש באתר מידע בתחום הגישה הפתוחה במדעי הרוח. אחד הפוסטים האחרונים המעניינים הוא  דיווח על כנס  Open Access Monographs in the Humanities and Social Sciences שהתקיים ב-1-2    ביולי 2013 שמטרתו הייתה להגביר את המודעות לגישה פתוחה, להבין אתגרים ולזהות מדיניות ומסגרות שיוכלו לסייע לאמץ את ההוצאה לאור של מונוגרפיות בגישה פתוחה בתחום מדעי הרוח והחברה.

 באופן זה האתר מאפשר כיום להתחקות אחר ההתפתחויות בתחום.

 לאתר

ספרים אלקטרוניים והשאלה בספריות

פורסם בתאריך על ידי
להגיב

 מסמך מעניין  בן 29 עמודים  שפרסם Berkman Center for Internet & Society  באוניברסיטת הרווארד ביולי 2012 שופך אור על נושא ספרים אלקטרוניים והשאלה של ספרים אלקטרוניים בספריות.

 המסמך כולל סקירה על שוק הספרים האלקטרוניים , מודלים עסקיים שמאפשרים ספרים אלקטרוניים בספרייה  ואתגרים שעומדים בפני ספרנים ומו"לים . המסמך כולל גם מקורות מידע אינפורמטיביים, מאמרים וחדשות.

 הביקוש לספרים אלקטרוניים נמצא בעלייה חדה, מודלים עסקיים עיקריים הם: Perpetual Access , Subscription , Pay-Per-View . המסמך סוקר את כל אחד ממודלים אלה בהקשר של הספריות  – מו"לים וספקים שתומכים בכל אחד מהמודלים, שיטות גישה, ואפשרויות השאלה.

 על פי מודל   Perpetual Access  המפיצים מוכרים רישיונות לספריות לעותקים בודדים של ספרים אלקטרוניים ועם רכישתם הספרים משולבים באוסף הספרייה . מודל זה הוא הנפוץ ביותר,  אחריו מבחינת הנפיצות נמצא מודל המנוי  שמיושם בדרך כלל למאגר גדול על בסיס שנתי.  מודל    Pay-Per-View   הוא הפחות נפוץ – על פיו התשלום השנתי השוטף נמוך ממודל מנוי ותשלום נוסף משולם כאשר המשתמש מבקש גישה לספר האלקטרוני.

 היתרונות של הספרים האלקטרוניים כרוכים גם באתגרים  שעומדים בפני המו"לים, הספקים והספריות  – חשש מירידה במכירות, תחרות, מגבלות  שמטילים ספקים על הספריות וכו'

מידע נוסף במסמך המלא

הערה: המגבלה של המסמך הוא העובדה שהוא אינו עדכני להיום,במיוחד בהתחשב בקצב ההתעדכנות  בתחום, אך בכל זאת אפשר לראות בו  סיכום מעניין

נשיאת ALA על ספרים אלקטרוניים בספרייה

פורסם בתאריך על ידי
להגיב

כנס ALA 2013    התקיים בתאריך 27 ביוני – 2 ביולי 2013 . במהלך הכנס Maureen Sullivan   נשיאת ALA        נשאה דברים בנושא הגידול בספרים דיגיטליים בספריות. בדבריה ציינה  שגילוי התכנים עומד בראש סדר העדיפות של הספריות, , הדגישה את הצורך בכינון מערכת יחסים חדשה עם המו"לים  במסגרתם יתאפשר רכש ספרים אלקטרוניים לספריות במחירים סבירים. אחד ההישגים שלה היה להגיע  להסכם עם כמה מו"לים מובילים ביניהם Simon  & Schuster   ו-  Penguin  לאמץ את מודל השאלת הספרים   האלקטרוניים שלהם  לכול הספריות ברחבי ארה"ב .  בתחילה  המו"לים התנגדו למודל בטענה  שמודל זה עלול להחליף את מודל  המכירות . לאחר שנתוני תוכניות ניסיון  בספריות  ב- Brooklyn' Queens והספרייה הציבורית בניו-יורק שללו השערה זו המודל "תפס".

ספריות מדברות כעת על מכירת ספרים אלקטרוניים דרך אתרי הבית שלהם כדי לאפשר למשתמשים לפסוח על רשימת הממתינים.  נושא  מכירת  ספרים אלקטרוניים דרך אתרי הבית היה אחד הנושאים החמים השנה ב- ALA      השנה ומעניין כיצד זה מתיישב עם נאמנות הספריות לרעיון של היותן גוף ללא מטרות  רווח.   הטיעון העיקרי של Maureen Sullivan היה שהרבה חנויות ספרים נסגרות והספריות ממלאות תפקיד חשוב בגילוי הספרים. זה הגיוני    לא רק להשאיל אלא גם למכור ספרים דיגיטליים ולהשתמש בכסף להגדלת  מספר הכותרים. בכל מקרה הדגישה שספריות תשארנה גוף  ללא מטרות רווח

לכתבה ולוידיאו בנושא

מנדליי – תוכנה לגילוי וניהול מקורות מידע – מרמת החוקר לרמת הספרייה

פורסם בתאריך על ידי
1

ביום שלישי 25.6.13  התקיימה בספרייה למדעי החיים ולרפואה הרצאה  "מנדליי – תוכנה לגילוי וניהול מקורות מידע – מרמת החוקר לרמת הספרייה".

המרצים עידן בריר מאוניברסיטת תל-אביב ואהבה כהן מהמכללה האקדמית בית –ברל – שניהם דוקטורנטים ויועצים של  מנדליי בארץ  סיפרו על ניסיונם האישי עם התוכנה החינמית . במהלך ההרצאה  שמענו על היתרונות והחסרונות של התוכנה, התמודדות עם העברית  ושימושים אפשריים בספרייה.

מנדליי היא רשת חברתית אקדמית שהושקה בשנת 2009  ומקבצת סביבה  חוקרים מרחבי העולם כולו. היא כוללת גם שירות/כלי ביבליוגרפי בגרסה וובית ושולחנית  עם אפשרות לסינכרוניזציה ביניהם ומאפשרת ליצור בסיס נתונים של  מסמכים שונים. ככול   התוכנות הביבליוגרפיות  היא כוללת אפשרות לציטוט בפורמטים שונים ויצירה אוטומטית של ביבליוגרפיה .

יתרונותיה העיקריים של התוכנה  נובעים מאופייה זה :

בסיס הנתונים של המסמכים נשמר גם במחשב האישי וגם בווב   עם אפשרות לסינכרוניזציה  ביניהם.

מנדליי   בהיותה רשת חברתית שאליה החוקרים מעלים חומרים ומשתפים אותם  מהווה למעשה מאגר מידע גדול  וכלי לגילוי ידע

התוכנה  יודעת לטפל יפה בקובצי PDF    ולחלץ מהם את המידע הביבליוגרפי . אפשר לשמור את הקבצים במחשב האישי ולהשתמש בתוכנה השולחנית לארגון המידע וניהולו. התוכנה מאפשרת  גם מעקב ויבוא אוטומטי של קבצים מספרייה במחשב האישי שהוגדרה  למטרה זו.

לתוכנה תוסף שמאפשר ללכוד דפי ווב  ואף לשמור במקרה של שינוי הדף את הגרסה המקורית לצד הגרסה העדכנית.

התוכנה חינמית ועל פי הבטחות תישאר כזו  גם לאחר רכישתה על ידי Elsevier

חסרונותיה של התוכנה

התוכנה אמנם חינמית אך  השטח שמוקצה למשתמש הוא 2GB  . יש לציין שקיימת אפשרות תמורת תשלום לרכוש שטח אחסון נוסף

התוכנה מלכתחילה נוצרה  על ידי סטודנטים מתחום המדעים וזה עדיין ניכר במאפייניה. עידן שעוסק במסמכי ארכיון הציג דוגמה ספציפית  של חוסר התאמה לתאריך ההג'רי . כמו כן בנושא ההיסטורי הספציפי שבו הוא עוסק  אחוז המסמכים ברשת החברתית של מנדליי מצומצם יחסית. דבריו נתמכים ומוסברים על פי דו"ח מחקר של מנדלי – פעילות מחקרית והקשר בין פעילות מחקרית ואינדיקטורים כלכליים. הדו"ח  שכולל מגוון נתונים על הפעילות ברשת מספטמבר 2012  כולל בין היתר  גם נתונים על התפלגות 2 מיליון החוקרים ברשת על פי דיסציפלינה אקדמית. על פי נתונים אלו – 31%  שייכים לביולוגיה ורפואה, 16% מדעי הפיזיקה, 13% – הנדסה ומדעי החומרים, 10% – מדעי המחשב והמידע, 10% – פסיכולוגיה,חינוך ובלשנות , 7%- משפטים ושאר מדעי החברה, 5% – פילוסופיה, אמנות וספרות ושאר מדעי הרוח,  8% – כלכלה ומנהל עסקים.  אהבה לעומת זאת הדגישה בדבריה שבנושאים אותם היא חוקרת בתחום מדעי המידע – קטלוג RDA     –  החומר הוא רב.

בהקשר זה חשוב לציין שפיתוח התוכנה  בא לענות על דרישות וצורכי המשתמשים ולכן  ככל שמספר החוקרים  בתחום מחקר מסוים יגדל  כן יש סיכוי  שמאפייני התוכנה יותאמו  לתחום.

התוכנה מהווה כלי יעיל לניהול ידע אישי  ואפשר להשתמש בתוכנה בשני חלקיה השולחנית והוובית גם לצורכי הספרייה.

על כך ועל הבעיות בעבודה בעברית שמענו מפי אהבה .  להלן דברים שכתבה בנושא:

בעיות בעבודה בעברית במנדליי

"למנדליי יש מספר בעיות בעבודה בעברית; החלק הארי נובע מבעיות קידוד של עברית במחשבים ואינטרנט ואינם ייחודיים לתוכנה.

הבעיה הראשונה היא בשליפה אוטומטית של מטהדטה. בדרך כלל האותיות המרכיבות מילה מוצגות הפוך, לדוגמה: ךופה.במקום הפוך.  אפשר לתקן את המטהדטה באופן ידני, אבל בכך מוחמץ אחד מהיתרונות הגדולים של מנדליי –  האוטומטיות.

בעיה נוספת בשליפת המטהדטה אין ליחסה  למנדליי. הרבה קבצי PDF של מאמרים בעברית הם בעצם סריקות תמונה ולא סריקות מילים. מנדליי אינו מסוגל לקרוא תמונות כמילים, ולכן אין באפשרותו לשלוף מטהדטה מקבצים אלו.

השימוש בעברית כרוך גם במספר בעיות בהערות, שהוא כלי שימושי מאד בתוך "מנדליי דסקטופ". אפשר לכתוב הערות בעברית, אבל שימוש באותיות עבריות ואותיות לטיניות או אותיות עבריות ומספרים באותה השורה חותך את  רצף השורה, כפי שפעם היה בתוכנות של Microsoft Office. מנדליי לא יכול, בשורה אחת, להתמודד עם הכיוונים ימין-לשמאל וגם שמאל-לימין. למרות שיש במנדליי אפשרות לייצא את ההערות לקובץ, עם או בלי הטקסט המקורי של המאמר, אותיות עבריות מוצגות כסימני שאלה, כך שהפונקציה למעשה לא קיימת עבור הערות בעברית.

הבעיה האחרונה בעבודה בעברית במנדליי היא העלאת מאמרים למאגר המידע. לוקח למערכת מנדליי הרבה יותר זמן להעלות, לקלוט ולהנגיש מאמרים בעברית; לעתים  מאמר בעברית הופך לבר-חיפוש במאגר המאמרים  רק   לאחר חודשיים-שלושה ממועד העלאתו לספריית המשתמש..

למרות  בעיות אלה    .. יתרונות  המערכת  מאפשרות שימוש בה ככלי יעיל לשירות הספרייה

מנדליי ככלי לשירות הספרייה

בספריות המכללה האקדמית בית ברל משתמשים במנדליי ככלי לניהול ידע, ככלי יעץ, וכנקודת  מפגש עם מרצים וחוקרים.

בקבוצה פרטית, שבה אפשר לשתף מסמכים, מקובצים חומרי הדרכה של הספרייה. השימוש בענן של מנדליי מאפשר לספרניות גישה לחומרים אלו מכל מחשב במכללה ומחוצה לה.

מנדליי גם תומך בשירותי היעץ מרחוק של הספריות: בקבוצה פרטית נוספת הצוות אוסף תשובות לשאילתות כדי לעשות בהם שימוש חוזר וכדי להימנע מלשלוח אותם המאמרים שוב לאותם השואלים.

לפני תחילת סמסטר משתמשת הספרייה בקבוצות ציבוריות כדי לבנות "מדפי יעץ וירטואליים": רשימות מאמרים  בנושאים מסוימים בהתאם לקורסים שילמדו במכללה. לדוגמה, ספריית המדרשה לאומנות בונה מדפים לאומנים ואסכולות בתולדות האומנות והספרייה המרכזית בונה מדפים בנושא שיטות מחקר וסטטיסטיקה שימושית.

כשירות לסגל האקדמי, הספרייה המרכזית מציעה הדרכות פרטניות במנדליי למרצים ולחוקרים. הסגל האקדמי נהנה ממגוון האפשרויות שמציעה התוכנה : שמירה, מיון, ניהול ותיוג ומהכלים לציטוט ביבליוגרפי שהם התכלית של מנדליי, והספרייה זוכה לבנות עם הסגל יחסי עבודה על בסיס תמיכה במחקר"  

פרויקט EOD ורשת EOD – פרויקט ספרני בינלאומי ראוי לשבח לשנת 2013 של ALA

פורסם בתאריך על ידי
להגיב

פרויקט  EOD      – eBooks on Demand   הוא פרויקט לדיגיטציה  על פי בקשה של ספרים ברשות הציבור. במסגרת פרויקט זה  משתמש בכל רחבי העולם שבוחר בספר שנמצא בסטטוס של רשות הציבור כלומר שלא חל עליו זכויות יוצרים יכול לקבלו בתשלום.  רובם המכריע של הספרים הם ספרים שיצאו לאור בשנים – 1500-1900. אפשר לקבל את הספרים כקובץ pdf וכתדפיס נייר של הספר.. ולמי שמעוניין רק בתדפיס נייר של העותק הסרוק ללא העותק האלקטרוני  – אופציה זו קיימת  רק לגבי ספרים שנסרקו כבר קודם ואפשר למצוא אותם גם באתרי אמזון השונים:

   נכון להיום  30 ספריות מ- 12 מדינות באירופה מציעות שירות זה . אפשר להזמין את הספרים ישירות  ממנוע החיפוש  של השירות או מהקטלוגים של הספריות המשתתפות.  מבחינת הספריות המשתתפות בפרויקט – יש לציין שהעלות של הספרים למשתמש מכסה רק את תהליך הדיגיטציה עצמו  ולא עלויות נוספות כגון: עלויות ציוד ורישיונות תוכנה  . הספרים הסרוקים שייכים לספריות וניתנים לשילוב במאגר המוסדי של הספריות. רשת ה- EOD     משמשת כגוף מייעץ בכל הקשור לדיגיטציה כגון:  עלות  וסטנדרטים . ההשתתפות של הספריות ברשת כרוכה בתשלום מסוים תמורת תחזוקת  שרתים, רישיונות תוכנה  וכו'

חשיבותו של הפרויקט הוא בהנגשת מיליוני ספרים שנמצאים בספריות באירופה  לציבור ברחבי העולם כולו. בשל חשיבותו,  הפרויקט זכה לצד שני פרויקטים נוספים, בפרס  פרויקטים ספרניים בינלאומיים ראויים לשבח של ALA. הציון לשבח יוענק ביולי 2013.

להודעה על הזכייה

לאתר  הפרויקט

אוסף ספרים חופשיים של Microsoft

פורסם בתאריך על ידי
להגיב

לפני כשנה כתבתי פוסט על ספרים חופשיים בהוצאת מייקרוסופט  . בפוסט  היו קישורים  לשתי רשימות של ספרים חופשיים בהוצאת  Microsoft. בעקבות פרסומים אלו היו כמיליון הורדות של ספרים חופשיים.

ביוני 2013   מחבר אותן רשימות פרסם רשימה נוספת של  ספרים חופשיים בהוצאת מיקרוסופט.

הרשימה החדשה כוללת ספרים בנושאים מגוונים:  Office & Office 365 ,  SharePoint, SQL Server ,  , System Center  Visual Studio, Web Development , Windows, Windows Azure,ו-  Windows Server

הספרים זמינים להורדה חופשית ב- 3 פורמטים: EPUB, MOBI, ו- PDF

לרשימת הספרים

פרויקט NISO לפיתוח סטנדרטים ל- Altmemetric

פורסם בתאריך על ידי
להגיב

היום הגידול המתמשך בשימוש מדעי באתרים חברתיים כגון  אתרי סימניות חברתיים לאקדמיה, רשתות חברתיות לאקדמיה ומיקרובלוגים מהווה הזדמנות לעקוב אחרי האימפקט המדעי בדרכים חדשות והוליד  מדדים אלטרנטיביים – Altmetrics  – מונח זה  מוגדר כיצירה וחקר מדדים חדשים שמושתתים על הווב החברתי  לניתוח והערכה.

 קיימים היום הרבה כלים רלוונטיים לנושא. כמובן שנושא ה-Altmetrics  עדיין בראשיתו ושאלות רבות עדיין אינן פתורות אך המשבר במדדים הקיימים היום והגידול המואץ בתקשורת המדעית  מחד לצד המגוון הגדול והמהירות של  ה- Altmetrics  הופכים אותם להיות כדאי השקעה.

 ואכן , ב- 20  ביוני 2013  NISO   – The National Information Standards Organization  הצהיר על פרויקט דו שלבי לפיתוח סטנדרטים בתחום ה- Altmetrics.

 על פי התחזיות הפרויקט ימשך כשנתיים. דיווח ומידע על מהלך העניינים במסגרת הפרויקט אפשר יהיה למצוא באתר של NISO  ובעלון החופשי של הארגון

 להצהרה על הפרויקט

 לכתבה ומידע נוסף בנושא

הטכניון ואוניברסיטת תל אביב הצטרפו ל- Coursera

פורסם בתאריך על ידי
להגיב

Mooc – קורסים מקונים שמועברים על ידי מיטב המרצים ופתוחים לציבור הרחב ברמה העולמית – היא המגמה החשובה והמדוברת ביותר בטכנולוגיות החינוך בשנת 2012. מאפיינים עיקריים של Mooc : הקורסים הם מקוונים בווב, חופשיים ללא תשלום, פתוחים בניגוד לקורסים מסורתיים למספר רב של משתתפים ללא תנאי סף לקבלה.

מדובר בלימודים אקדמיים של ממש – מטלות, מבחנים, ציון וגם תעודה, בדרך כלל על סיום הקורס.

שלושת הפלטפורמות הבולטות בתחום הן : Audacity ,  Edx ו- Coursera.

Coursera שנוסדה ב- 2012 היא פלטפורמה מקיפה רב תחומית , מיזם עם מטרות רווח שהוקם על ידי שני מרצים מאוניברסיטת סטנפורד ותוך זמן קצר הצטרפו למיזם אוניברסיטאות נוספות. כיום חברים בפלטפורמה זו כ- 80 מוסדות ובתוכן האוניברסיטה העברית

ביוני 2013   הצטרפו לפלטפורמה זו גם הטכניון ואוניברסיטת  תל-אביב. הקורס הראשון של הטכניון Nanotechnology and Nanosensors יהיה באנגלית ובערבית

בין הקורסים שיוצעו על ידי אוניברסיטת תל אביב :

The Rise and Fall of Jerusalem

What A Plant Knows

The Emergence of the Modern Middle East

על חשיבות מהלך ההצטרפות של שתי האוניברסיטאות ל-Coursera  יעידו דבריה של פרופ' דפנה קולר ישראלית מאוניברסיטת סטנפורד :

“It is an honor for me to be working with two of the best universities in my birth country, to provide students access to great education, free of cost,” … “Tel Aviv and the Technion will now be able to reach students in Israel and around the world, spreading their knowledge and expertise to thousands more people than ever before possible.”

לכתבה בנושא

הערכת חוקרים – כלים ליצירת פרופיל אקדמי ומזהה מחבר ייחודי

פורסם בתאריך על ידי
להגיב

 בהערכת  עבודתו של חוקר על סמך מחקריו  קיימת  הבעיה של חוסר אחידות בזהות המחבר . חוסר אחידות בזהות המחבר יכול לבוא לידי ביטוי בצורות שונות – שמו של המחבר יכול להופיע בוריאציות שונות  – שם מלא, קיצורים וצירופים של חלקי השם בצורות שונות, שינוי שם עם שינוי סטטוס משפחתי, או וריאציות שונות של השם בשפות שונות. קיימת גם סכנה של ייחוס עבודה למחבר לא לה במקרה של שם מחבר זהה באותו תחום מחקר ואפילו באותו מוסד  .

 מספר כלים יכולים לסייע לחוקר לארגן את הפרופיל המחקרי שלו, ליצור מזהה ייחודי,  וגם לראות את מקומו במרחב האקדמי  בעזרת  מעקב אחר המצטטים אותו ומדדי הערכה שלרוב מושתתים על מספר הציטוטים.

 אחד הכלים הוא מאפיין ה- Citation  My בגוגל סקולר. גוגל סקולר מאפשר לחוקר לבנות פרופיל אישי שלו ושל המחקרים שלו ולעקוב אחר הפרסומים שמצטטים אותו כולל מדד h-index .מידע נוסף  על הפרופיל ואופן בנייתו אפשר למצוא ב-Citation About Google Scholar

כלי נוסף שיכול להיות לעזר לחוקרים הוא  ResearcherID –   אתר שירות של Thomson Scientific שמהווה למעשה קהיליית מחקר רב-תחומית. חוקרים יכולים להירשם באתר, ולכל אחד מהחברים יש מזהה אלפאנומירי ייחודי שכולל בתוכו גם את שנת הרישום, ופרופיל שכולל פרטים כמו: תחומי עיסוק, מוסד ועוד שמתעדכן על ידי החוקר. החוקר יכול ליצור את רשימת הפרסומים שלו תוך שימוש בWeb of Sciences- או להעלות קובץ משלו. כמו כן הוא רשאי לבחור לשמור את הפרופיל שלו כפרטי או כציבורי. השירות מאפשר לחוקר לקבל נתונים סטטיסטיים על רשימת הפרסומים שהעלה לאתר מה-Web of Sciences. הנתונים כוללים התפלגות הציטוטים על פי שנים, מספר ממוצע של ציטוטים לכל אחד מהפריטים ברשימה ו- h-index  . הודות  למזהה הייחודי של המחבר שמספקת המערכת המידע והפרסומים של המחבר משויכים אליו תמיד גם כאשר  חל שינוי במוסד אליו הוא שייך או בשמו.

Author Identifier   של Scopus  שמאפשר  למחבר לאחד את כל הפרסומים שלו תחת זהות אחת אף הוא נמנה על רשימת כלים זו. מאפיין זה חוסך זמן באיתור אוסף הפרסומים ששייכים למחבר מסוים  ויכול להיות מאפיין מסייע כאשר מקימים מאגר מוסדי. למידע נוסף והסבר על אופן השימוש

ORCID – מערכת שמקצה לכול  חוקר ברחבי העולם כולו מזהה דיגיטלי ייחודי הצטרפה לאחרונה לרשימת הכלים שמסייעים לחוקר . באמצעותה אפשר לשייך  תנובה מחקרית בוודאות למחברים האמיתיים שלהם .מערכת  זו  מסייעת בניהול המחקר,  מגדילה  הן את הדיוק והן את ההחזר בנתונים ביבליומטריים ומסייעת לפתח ניתוחים חדשים. לרישום למערכת ומידע נוסף.

וליצירת נוכחות אחת בווב  על ידי ריכוז הנוכחות המקוונת ביישומים שונים– בלוגים, רשתות חברתיות וכו' בדף אחד,  אפשר להשתמש ב- Flavours.me  או About.me

לכתבה בנושא

StartPage, Ixquick , Startmail ושמירת הפרטיות

פורסם בתאריך על ידי
1

 בזמן האחרון נודע  שהסוכנות לביטחון לאומי בארה"ב  אספה מידע של משתמשים ישירות מחברות אינטרנט אמריקאיות כגון פייסבוק וגוגל  במטרה לעקוב אחרי אנשים מחוץ לארה"ב .  בעקבות מידע זה  מתעוררת בעיית אבטחת המידע ושמירת הפרטיות ביישומים השונים ברשת בהם אנו משתמשים כולל מנועי חיפוש ושירותי דואר.

 בהקשר זה כדאי לזכור לטובה את מנועי החיפוש StartPage   ו- Ixquick  שמכנים עצמם  " the world's most private search engines"   וזאת בזכות המאפיינים שמטרתם להגן על הפרטיות של המשתמש. במנועי חיפוש אלה אין רישום של  כתובות ה-IP   והחיפושים שעורכים המשתמשים , אין מעקב אחר cookies  וקיימת הצפנה – HTTPS  .

 מבחינה מסוימת שני מנועי החיפוש משלימים זה את זה –   Ixquick הוא מנוע-על וותיק שמספק תוצאות חיפוש שאינן כוללות תוצאות חיפוש של גוגל ו- StartPage  הוא למעשה שילוב של תוצאות החיפוש של גוגל ושמירת הפרטיות של Ixquick.

 ומה בדבר שירותי דואר שמבטיחים פרטיות?

פלטפורמת דואר עם מערכת הצפנה חזקה מאותו בית היוצר שתוצג לקראת סוף השנה היא StartMail.  מי שמעוניין להתנסות בגרסת ביתא של מערכת זו יכול להירשם בכתובת http://www.Startmail.com .

 מסתבר שהחשש לפרטיות  בעקבות המידע שפורסם לאחרונה על איסוף המידע על ידי הסוכנות לביטחון לאומי בארה"ב  החל לתת אותותיו  – התעבורה במנועי  החיפוש  StartPage ו- Ixquick    גדלה  לאחרונה באופן דרמטי.

 לכתבה בנושא

GRC ותוכנית פעולה לקידום הוצאה לאור בגישה פתוחה

פורסם בתאריך על ידי
להגיב

GRC    –  Global Research Council   הוא ארגון בינלאומי ששם לו למטרה לקדם את איכות המדע דרך שיתוף פעולה והוא מייצג קרנות למימון מחקר מדעי מרחבי העולם.

 הפגישה השנתית של הארגון התקיימה בברלין ב- 27-29  במאי 2013 בברלין בהשתתפות ראשי 70 קרנות  מימון   מרחבי העולם

 בפגישה דנו בנושא הגישה הפתוחה כפרדיגמה עיקרית של התקשורת המדעית בשנים הבאות ובאחריות קרנות  מימון המחקר להבטיח את היושרה של המחקר שהם מממנים.

 בפגישה אושרה תוכנית פעולה למען גישה הפתוחה והתקבלה הצהרה בדבר עקרונות היושרה המדעית .

 תוכנית הפעולה למען הגישה הפתוחה מושתתת על 3 עקרונות :

עידוד ההוצאה לאור בגישה פתוחה, הגדלת המודעות לנושא הגישה הפתוחה  ותמיכה בחוקרים שרוצים לאפשר גישה חופשית לתוצאות המחקר.

 למרות שמבחינה משפטית אי אפשר לכפות עקרונות אלו הרי העובדה ש- GRC    מייצג גופים שאחראים למימון של כ- 80%  מהמחקר הממומן בעולם  מדגישה את חשיבות הדברים

VirtualLRC – מנוע ייעודי לחומרי לימוד ומידע אקדמי

פורסם בתאריך על ידי
להגיב

Virtual Learning Resources Center- VirtualLRC  הוא מנוע חיפוש מותאם אישית של גוגל לחומרי לימוד ומידע אקדמי  בתחומים שונים. האינדקס של המנוע כולל אלפי אתרים נבחרים שכוללים מידע אקדמי  .

על פי מה שנכתב באתר מנוע החיפוש משלב אינדקס של למעלה מ- 10000 דפי ווב שמתוחזקים על ידי אדם ומנוע –על שתוצאות החיפוש שלו כוללות מידע ממדריכי נושאיים מומלצים  בפורטלים ובאתרי  אוניברסיטאות,  וספריות ציבוריות.

הכיסוי הוא רב תחומי .

באתר יש קישור לדף  מנועי חיפוש שמושתתים על אותה טכנולוגיה ומאותו בית היוצר:

Alphamarks, MagBot , MagSearch , NewsBot , Academic Index ו- Infotopia

 

למנוע החיפוש

התפקיד המשתנה של הספריות – הווה ועתיד

פורסם בתאריך על ידי
להגיב

מעמדן ועתידן של הספריות  בכלל  אקדמיות וציבוריות בעידן הדיגיטלי   הוא נושא שראוי למחקר ודיון.

התפקיד של הספריות האקדמיות והציבוריות משתנה בעידן הדיגיטלי.

 Webcast  מתאריך  23 לאפריל 2013  עוסק בעתיד ספריות המחקר במאה ה-21. ההרצאה שמתבססת  על ניסיונם של ספרנים עוסקת  במגוון נושאים כגון: שינויים בהרגלי מדיה, אתגרים באירכוב, גישה פתוחה וזכויות יוצרים, חיפוש, MOOC   ועתיד הספרייה הפיזית. תודה לשרון עמיר חלבה על העדכון

גם תפקידן של הספריות הציבוריות משתנה.   מחקרים  מקיפים של מכון פיו שמו  להם למטרה ללמוד את התפקיד המשתנה של ספריות ציבוריות ומשתמשי הספריות בדור הדיגיטלי.  הם נערכו ב- 3 שלבים שהתמקדו בנושאים הבאים:שינוי מצב הקריאה, שירותי הספרייה והעדפות המשתמשים בספרייה.  מסמך שהוגש  ל-ALA    במאי 2013 מהווה  סיכום עיקרי הממצאים ומדגיש את כוחן של הספריות והרלוונטיות שלהן.

ממצאים עיקריים:

הספריות נתפסות כחשובות- 91% טענו שהספריות חשובות לקהילות שלהם, 76% טענו שהספריות חשובות להם ולמשפחותיהם.

הספריות מוערכות בעיקר על ידי ההורים. 94% מההורים דווחו שהספריות חשובות לילדים ו- 79%  תארו את הספריות כחשובות מאוד

שירותים של הספרייה שנתפסים כחשובים הם: השאלה- 80%, יעץ-80%, גישה חופשית למחשבים ולאינטרנט – 77%, וחללי למידה שקטים- 76% .

אחוז גבוה של השימוש במחשבי הספריות הוא לצורכי מחקר .,

קריאה של ספרים אלקטרוניים ושימוש בקוראים אלקטרוניים נמצאים במגמת עליה .

 ממצא מעניין הוא שלא כול שירותי הספרייה מוכרים- רק 22% דווחו שהם מכירים את כול או רוב שירותי הספרייה , 31% דווחו שהם לא מכירים הרבה או לא מכירים בכלל את שירותי הספריות שלהם.

עוד אפשר ללמוד מהמסמך על הסיבות לעלייה ולירידה בשימוש בשירותי הספרייה.

נוף המחקר הגלובלי – מקורות מידע

פורסם בתאריך על ידי
1

מאמר שהתפרסם בגיליון מאי 2013 של College & Research Libraries News כולל רשימה ותיאור של מקורות מידע חופשיים. הרשימה כוללת מקורות מידע כלליים, קטלוגים מאוחדים, כלי חיפוש לאוספים דיגיטליים ותזות .

להלן מספר דוגמאות למקורות מידע שנכללים ברשימה: ShareILL.org – וויקי שמתוחזק על ידי ספרנים להשאלה בינספרייתית בארה"ב שמטרתו לסייע לאתר מקורות מידע רלוונטיים. האתר כולל גם את רשימת הספריות הלאומיות בעולם .

Trove-  Australia – פורטל חופשי של הספרייה הלאומית באוסטרליה כולל גם גישה למקורות מידע חופשיים,  The European Library – אגרגטור של  מצאי דיגיטלי ופיזי של 48 ספריות לאומיות באירופה ומספר ספריות מחקר ו– NDLTD – ספרייה דיגיטלית של תזות ודיסרטציות

לרשימה המלאה

סקר – חוקרים ומקורות מידע בגישה הפתוחה

פורסם בתאריך על ידי
1

 סקר מקיף  שנערך באנגליה ובדק את התנהגות החוקרים בחינוך הגבוה  בכל הקשור לטכנולוגיות דיגיטליות , אינטרנט וגישה פתוחה התפרסם ב- 16 במאי 2013.  הסקר משתרע על פני 92 עמודים.

 מגמות עיקריות שבלטו בסקר הן  הסתמכות על האינטרנט לצורכי מחקר והוצאה לאור ותפקיד רב של הגישה הפתוחה בעבודת החוקרים

 ממצאים עיקרים של הסקר:

 מגבלות גישה –  בעוד 86% דווחו שהם מסתמכים על אוספי הספרייה והמנויים שלה,   49% דווחו שהם לעתים היו רוצים להשתמש במאמרים מכתבי עת שאינם כלולים באוספים אלו

 שימוש במקורות פתוחים – כאשר  החוקרים אינם יכולים למצוא את המידע שלו הם זקוקים דרך ספריית האוניברסיטה , 90% מהנחקרים מחפשים אחר  גרסה חופשית

 האינטרנט כנקודת מוצא – 40% מהנחקרים דווחו שכאשר הם מתחילים פרויקט רשת האינטרנט מהווה עבורם נקודת מוצא לחיפוש חומרים רלוונטיים בעוד שהספרייה הפיזית מהווה רק ל- 2% את נקודת המוצא.

 מעקב אחר עמיתים – מרבית החוקרים עוקבים אחר עבודתם של עמיתים כאמצעי להתעדכנות בתחום המחקר שלהם.

 פרסומים דיגיטליים – כתבי עת אלקטרוניים תופסים את מקומם של כתבי העת בדפוס לצורכי מחקר אך עדיין יש חשיבות למודפס במדעי הרוח והחברה ובתחום הקריאה בכלל.

 הממצאים מדגישים את העובדה שהווב הפתוח  הפך למרכיב חשוב וקריטי בתהליך המחקר. כאשר מאמר אינו זמין דרך הספרייה רוב אנשי האקדמיה יפנו לווב לחיפוש אחר עותק חופשי.

לאור זאת לספריות תפקיד חשוב באיתור מידע חופשי וגם בהנגשת מידע פתוח דרך מערכות הספרייה.

 ממצאי המחקר מסייעים לספריות לעמוד על הצרכים המשתנים של האקדמיה ויסייעו בהגדרת המודל החדש של ספריית המחקר. כמו כן בכירים במערכת ההשכלה הגבוהה באנגליה התכנסו ב- 20 במאי לדיון בתוצאות הסקר כדי למצוא דרכים לניתוב מאמצים בהתאם לצרכים.

 לממצאי הסקר המלא

MOOC ספריות וספרנות

פורסם בתאריך על ידי
1

שנת 2012  הוגדרה כשנת ה- MOOC     – Massive Open Online Courses  – קורסים מקוונים  שמועברים ע"י מיטב המרצים ופתוחים לציבור הרחב ברמה העולמית. התופעה מהווה פתח הזדמנויות לספריות.  בזמנו כתבתי פוסט בנושא MOOC    ותפקיד הספריות האקדמיות.

 כתבה שהתפרסמה ב-10 במאי 2013 ב-library journal  מתמקדת בתפקיד  הספריות בכלל  – אקדמיות וציבוריות במסגרת זו.

התפקידים הם בתחום פיתוח הקורסים, תמיכה, הערכה ושימור. אחד התפקידים המתבקשים הוא הדרכה בנושא זכויות יוצרים. תפקידים נוספים הם: תמיכה בכל הקשור להיבט הטכנולוגי של פיתוח הקורסים כגון תוכנות וציוד מתאימים, תמיכה בסטודנטים שלומדים בקורסים אלה , ושימור תכנים כולל  התכנים של עבודות של הסטודנטים במסגרת קורסים אלו. תפקיד פוטנציאלי נוסף לספריות היא פתוח  קורסים בעיקר בתחום אוריינות מידע.

 ומצידו השני  של המטבע  – MOOC     לספרנים – קורסים מסיביים ייעודיים לספרנים .כזה הוא הקורס   the Hyperlinked Library   ונוספים בדרך. מידע נוסף על MOOC   לספרנים אפשר למצוא ב- Google Group MOOCs and Librarianship .

 העניין הגובר של הספרנים בתופעה ומעורבותם בנושא  מצא ביטויו גם ביום עיון  של OCLC   והספריות באוניברסיטת פנסילבניה שנערך במרץ 2013  בנושא:  MOOCs and Libraries: Massive Opportunity or Overwhelming Challenge . כנוס זה עסק במעורבותם הנוכחית של הספריות ב- MOOC    , ובאתגרים ובהזדמנויות לעתיד. באתר אפשר לראות ולהוריד את המצגות של יום עיון זה.

ניווט במבוך הספרים האלקטרוניים

פורסם בתאריך על ידי
להגיב

 נושא השאלת ספרים אלקטרוניים  מעורר בספריות הרבה שאלות שנוגעות לפרטיות, לעלות, לניהול הזכויות הדיגיטליות ולנראות . שאלות אלה קשורות לאופן בו  תמצא הדרך הטובה ביותר לאפשר גישה לספרים האלקטרוניים שמצויים כיום  במגוון פורמטים ומכשירים.

 מאמר שהתפרסם בגיליון  אפריל 2013  בכתב העת The Charleston Advisor  עוסק באתגרים הכרוכים בהשאלת ספרים אלקטרוניים ומשווה את הפלטפורמות של Proquest ebrary   וEBSCOhost-  מבחינת הפורמטים , הכותרים, הגישה וזכויות יוצרים והתמיכה במגוון של קוראים אלקטרוניים ומכשירים ניידים  וההשלכות שיש לכך על הספריות והמשתמשים.

למאמר המלא (למנויים)

FileTube – מנוע חיפוש ייעודי לחיפוש קבצים

פורסם בתאריך על ידי
להגיב

FileTube הוא מנוע חיפוש ייעודי לחיפוש קבצים.  הוא כולל באינדקס שלו קבצים מאתרים שיתופיים ואתרים להורדת קבצים כגון : Uploaded.to, Rapidgator.net, Netload.in, 4shared.com, Extabit.com, Turbobit.net, Mediafire.com  ואתרים נוספים אחרים.

באתר יש מנשק חיפוש בסיסי ומתקדם. בשני המנשקים אפשר להגביל את החיפוש  על פי סוג קובץ. בחיפוש המתקדם יש אפשרות להגבלות נוספות : גם על פי גודל הקבצים , תאריך והאתר ממנו לקוחים הקבצים.

בתוצאות החיפוש מקבלים מידע על הקבצים: סוג קובץ, תאריך גודל  ומידע על המקור ממנו לקוח הקובץ עם אפשרות להורדת הקבצים ישירות מתוצאות החיפוש.

למנוע החיפוש

עולם המידע 2013 ומבט לעתיד – חיפוש מידע וניהולו ברשת האינטרנט ובארגון

פורסם בתאריך על ידי
2

ביום רביעי 8.5.2013 התקיים במסגרת "2013 Info" – כנס המידע שעורכת חברת טלדן זו השנה ה-28 ,יום עיון בנושא: " עולם המידע 2013 ומבט לעתיד – חיפוש מידע וניהולו ברשת האינטרנט ובארגון "    להלן סקירה קצרה על ההרצאות השונות ומצגות מיום העיון .

יו"ר: ד"ר יפה אהרוני, אוניברסיטת תל אביב, המכללה האקדמית בית ברל
ד"ר נדב דפני, מנכ"ל Stips, יזם אינטרנט ואיש פיתוח

ביום העיון נחשפנו למגוון נושאים בתחום המידע. בין הנושאים:חידושים בחיפוש מידע ברשת האינטרנט כגון: מנועי חיפוש ייעודיים, התפתחויות בגישה הפתוחה, חיפוש סמנטי וחברתי ומערכות המלצה. רשתות חברתיות ועולם ה- brand monitoring – שימוש במידע חברתי לצורך פיתוח אסטרטגיות מובילות בשיווק ותוכן. יום העיון עסק גם  בתופעת ה- big data , ה”יהלומים” שבה וההתמודדות עם אתגריה :טיפול בנפח מידע רחב-היקף, פיצוח אתגרים בתחום ה- e-commerce והפיכת מידע ארגוני וחיצוני לידע שימושי-אישי וניהול הידע-האישי גם לצורכי מחקר. נבחנו סוגיות מרתקות נוספות : התפתחויות בצריכה והעברה של מידע , פיתוח מאגר-מיקומים עולמי והצצה מחקרית לעתיד הבוחנת האם גם אחרי המוות נוכל להעביר מידע? האם יכולים החיים בעולם הווירטואלי להמשיך כסוג של אלמוות ממוחשב, המנותק מהיוצר המקורי?

במשך היום התקיימו 13 הרצאות במסגרת 4 מושבים. לבקשת משתתפי יום העיון, אני מפרסמת בפוסט זה תקצירים של ההרצאות ואת המצגות של ההרצאות שאושרו לי עד כה לפרסום על ידי המרצים. אם אקבל מצגות/הרצאות נוספות בהמשך, אעדכן את הפוסט בהתאם. להלן תוכנית היום על פי סדר המושבים ההרצאות וקישורים להרצאות.

ההרצאות במסגרת יום העיון:

מושב א': חידושים ומגמות במנועי חיפוש ברשת האינטרנט

  • חידושים והתפתחויות בתחום מנועי חיפוש באינטרנט – אמיר פליישמן, מנכ"ל חב' סיקוֹם גלובל (Cicom Global), ב"ס הגבוה לטכנולוגיה בירושלים ומט"י – המרכז לטיפוח יזמות

ההרצאה סקרה   מנועי חיפוש ויישומים חדשים, עם דגש על כלים וטיפים מעשיים למצגת ההרצאה

  • אֶאוּרֶקָה! –מנועי תשובות וטכנולוגיות "מציאה" אחרות – דניאל ליפסון, ספרן יעץ ומאגרי מידע בספרייה הלאומית

הכתובת בימינו לכל שאלה שהיא, היא בדרך כלל מנוע החיפוש. מנועי החיפוש ובראשם גוגל משתפרים כל הזמן וברוב המקרים אנו מוצאים בעזרתם את המידע אליו אנו זקוקים. אך עם כל ההתפתחויות והחידושים, מנוע החיפוש מציג בסך הכל רשימה ארוכה של קישורים. הוא לא עונה על שאלה, לא מציע הצעה, רעיון או חוות דעת ולא נותן לנו פתרונות לבעיות האישיות והספציפיות שלנו. בשנים האחרונות מופיעים אתרים וכלים מגוונים היכולים לעזור לנו, במקום בו מנוע החיפוש מתקשה. בהרצאה הוצגו מספר אתרים כאלה הנעזרים בטכנולוגיות מתקדמות ומשולבות.  למצגת ההרצאה

  • מנועי חיפוש וידע מדעי –  מיכל אבני מנכ"לית וממייסדי Symbolab, מנוע חיפוש למתמטיקה ומדעים

מנועי החיפוש המובילים לא נותנים מענה מספק למידע מדעי, ומתייחסים לביטויים ולסימנים כאל טקסט. Symbolab, מנוע חיפוש סמנטי למתמטיקה ומדעים, הוקם במטרה לאפשר נגישות למידע המדעי ברשת. המנוע מספק את תוצאות החיפוש הרלוונטיות ביותר, ע"י דמיון תאורטי וסמנטי, ולא חזותי. הדבר נעשה על ידי יישום אלגוריתמי למידה על מנת להבין את המשמעות וההקשר של שאילתות החיפוש.  ההרצאה התמקדה בסקירה של מנועי החיפוש, באתגרים בחיפוש מדעי, ובחשיבות החיפוש בעידן הלימוד המקוון..   למצגת ההרצאה

  • מגמות מתפתחות בעולם המידע  – התפתחויות בגישה הפתוחה חיפוש חברתי ומנועי חיפוש – ד"ר יפה אהרוני, אוניברסיטת תל אביב, המכללה האקדמית בית ברל

ההרצאה סקרה  מגמות מתפתחות בתחום הגישה הפתוחה – ספרים אלקטרוניים, קורסים מקוונים ולאחרונה גם תזות, התפתחויות במנועי חיפוש עם דגש על החיפוש החברתי וניסתה לענות על השאלה האם החיפוש החברתי יהווה נגיסה בחיפוש מידע במנועי  החיפוש המסורתיים. למצגת ההרצאה

  • מערכת המלצה רב תחומית – פרופ'  ברכה שפירא, ראש המחלקה להנדסת מערכות מידע באוניברסיטת בן גוריון

מושב ב': תופעת הנתונים הגדולים – big data  ,"יהלומים" ברשתות חברתיות  ומה צופן העתיד?

  • Big Data – מגמות, אתגרים ויישומים אפשריים– תמי נויטל, שה"ם – המרכז לשילוב טכנולוגיות בלמידה מרחוק , האוניברסיטה הפתוחה

בעידן המידע נצברים נפחים עצומים של נתונים מסוגים שונים ומגוונים מאוד במערכות דיגיטאליות ומשמשים כחומר גלם להפקת מידע ותובנות חדשות בתחום העסקי, בתחומי הפיתוח הטכנולוגי, במחקר אקדמי ויישומי, במעקב אחר שינויים גלובליים ועוד. בהרצאה הוצגו  דוגמאות למחקרים העוסקים בסוגי נתונים שונים, בדגש על פרויקטים מבוססי מידע ציבורי או פתוח, ונדונו  הזדמנויות וסיכונים הכרוכים בשימוש הגובר בטכנולוגיות וכלי ניתוח של big data. למצגת ההרצאה

  • לחפש את היהלומים ברשתות החברתיות – נטע דורון, יועצת ומשווקת עצמאית המתמחה ביח"צ ניו מדיה למנכלים,עסקים וארגונים

טיפול בנפח מידע רחב ברשת הוא אתגר לכל משווק. באמצעות תוכנות ניטור שיח ניתן לעקוב ולהגיע לנתונים חשובים אודות הצרכנים שלנו, שגרירי המותג שלנו, מגמות צרכניות, סכנות והזדמנויות שיווקיות.מידע זה לא ניתן למציאה בגוגל בהכרח.את המידע ניתן לסדר ולייצר פרסונליזציה של מידע בצורה אפקטיבית.חברות המייצרות מעקב וניתוח מידע חברתי מגיעות לתובנות מנצחות ומקדימות את מתחריהן.;בהרצאה התוודענו  לעולם ה Brand Monitoring והבנו כיצד ניתן להשתמש במידע החברתי לצורך פיתוח אסטרטגיות שיווק ותוכן מנצחות ברשתות חברתיות, ובפרט שיווק B2B-  לינקדאין

  • חיים ומוות בעולם הווירטואלי – ד"ר רועי צזנה  מרצה בטכניון וחוקר ביחידה לחיזוי טכנולוגי וחברתי באוניברסיטת תל-אביב. הוא בעל טור קבוע במספר עיתונים, בעל הבלוג הפופולרי 'מדע אחר' ומגיש את ותכנית הרדיו 'דוקטור למה' , ורד שביט  השתתפה בהרצאה והציגה נתוני סקר בנושא

בשנים האחרונות עוסקים רבים בהעברת כל האירועים, החוויות והמראות מחיי היום-יום שלהם לרשת החברתית: פייסבוק, טוויטר ואחרות. אנו פותחים, למעשה, עותק נוסף של חיינו בעולם הווירטואלי. אך מה קורה כאשר החיים בעולם הפיזי נקטעים? האם יכולים החיים בעולם הווירטואלי להמשיך כסוג של אלמוות ממוחשב, המנותק מהיוצר המקורי?

לכתבה של ד"ר רועי צזנה בנושא:לרמות את המוות: כשאנשים חוזרים לחיים 

  • לקראת מאגר מיקומים עולמי, טקטיקה ואסטרטגיה – דר"  נדב דפני,מנכל  stips יזם אינטרנט ואיש פיתוח למצגת ההרצאה

מושב ג': התמודדות עם עומס המידע – ממידע לניהול ידע אישי ברשת האינטרנט ובארגון

 
  • שימוש בסמנטיקה להפיכת מידע ארגוני וחיצוני לידע שימושי מותאם אישית – ד"ר יאיר יהודה, מנכ"ל ומייסד כינור רשתות ידע בע"מ  לשעבר מהנדס תכנה ראשי ברפא"ל

בהרצאה הוצגו   דוגמאות מתחום המסחר האלקטרוני שהדגימו- את השימוש בסמנטיקה ואת העצמת הצרכן בעזרת הכלים.למצגת ההרצאה

  • לראות את העצים, לנהל את היער: "מנדליי" ככלי לניהול ידע אישי – אהבה כהן, הספרייה המרכזית המכללה האקדמית בית ברל, יועצת של מנדליי בארץ

קל ללכת לאיבוד בתוך הים של מידע מקצועי, מחקרי, ואקדמי. ההרצאה סקרה את המאפיינים של "מנדליי"  –  כלי לניהול ידע אישי ואיך להשתמש בכלי לארגון ולעיבוד מאמרים, ", לסדר ולהנגיש משאבים, למצוא חומרים נוספים, ולבנות מערכת קשרים אישיים לייעול תהליך צבירת המידע והשימוש בו..  למצגת ההרצאה

מושב ד': התפתחויות בצריכה ביצירה ובהעברה של מידע – מבט מחקרי

 

 
  • חברי כנסת כצרכני מידע: מחקר ביבליומטרי – ד"ר רבקה מרקוס, מאז 1976 ועד היום מנהלת ארכיון הכנסת ואחראית לרשומות בכנסת

המחקר בדק  את השימוש במידע על ידי  חברי הכנסת במליאה  ובוועדות בין השנים 1949-2007. תוצאות  המחקר מצביעות על כך שהשימוש בסוגי המידע לא השתנו על אף האמצעיים הטכנולוגים המאפשרים ניגשות למידע רב יותר למצגת ההרצאה

  • חברי כנסת כיצרני מידע בעידן המדיה החברתית – עו"ד שרון חלבה-עמיר,  דוקטורנטית למשפטים, עמיתת מחקר במרכז חיפה למשפט וטכנולוגיה, הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת חיפה ומרצה בבית הספר לחברה וממשל במכללה האקדמית בית-ברל.

בשנים האחרונות חברי הכנסת מנהלים פעילות פוליטית ענפה באינטרנט. מרביתם מנהלים חשבון בפייסבוק ומקצתם מתפעלים במקביל ערוצים מקוונים נוספים כדוגמת יוטיוב, טוויטר ואפילו אינסטגרם… בנוסף, חברי כנסת רבים מתפעלים אתר אישי המשמש כפורטל פרטי לפעילותם ברשת. ההרצאה עסקה  במידע המועבר על ידי חברי הכנסת אל הציבור באמצעות הערוצים האישיים השונים ונסקרו מאפייני השימוש של חברי הכנסת בפלטפורמות העיקריות.  למצגת ההרצאה

תודה רבה לכל המרצים, לכל המשתתפים ביום העיון ולמארגני כנס מידע 2013  מחברת  טלדן

Thomson Reuters השיק גרסה חופשית של התוכנה הביבליוגרפית Endnote

פורסם בתאריך על ידי
להגיב

נראה שהתחרות בין התוכנות הביבליוגרפיות השונות נמשכת. ב- 9 באפריל  2013  התבשרנו על רכישתה של מנדליי על ידי Elsevier . בסוף אפריל   Thomson Reuters  השיק   גרסה חופשית של התוכנה הביבליוגרפית Endnote . התוכנה החופשית  EndNote Basic מאפשרת שטח אחסון של 2 GB  לקבצים ו- 50000 רשומות ביבליוגרפיות . כמו כן היא תומכת ב- 20 הפורמטים הפופולריים ביותר של ציטוטים, מאפשרת חיפוש מקוון מ- 5 מאגרים ולכידת רשומות ביבליוגרפיות מדפי ווב

אפליקציית  ה- IPad  של Endnote תעודכן באופן שתשקף את הפונקציונאליות החדשה של Endnote Basic  החדשה. האפליקציה  תהיה זמינה בסוף יולי 2013 ב-ITunes     במחיר של 0.99 דולר .

לפוסט בנושא