ACM Web Science Conference 2012 ה- proceedings המלא

web1 ACM Web Science Conference 2012  התקיים ב- 22- 24 ביוני  2012  באבנסטון, אילינוי . 

 מדע הווב מטבעו הוא רב תחומי  – עוסק בארכיטקטורה ויישומים בווב, באנשים, ארגונים ומדיניות שמעצבת את פני הווב . לכן כנס   ACM Web Science Conference 2012  היה רב תחומי ושם לו למטרה כפי שמוצהר באתר להביא לדיאלוג בין התחומים השונים:  מדעי המחשב ומדעי המידע, תקשורת סוציולוגיה, פסיכולוגיה כלכלה משפטים  ומדעי המדינה.

 ההרצאות והסדנאות בכנס התמקדו בחקר היחסים החברתיים טכנולוגיים בווב. הרבה הרצאות עסקו ברשתות חברתיות בהיבטים שונים,  ובשימוש ביישומים שונים בווב לצורך ניתוח בעיות פוליטיות וחברתיות.

ה- proceedings  המלא של הכנס ( אסופת מאמרים) משתרע על פני  521 עמודים חופשי להורדה מאתר הכנס   

 

יום עיון – מתיאוריה אל השדה 2012 "חווית המשתמש"

 beityהמגמה ללימודי מידע  במכללה האקדמית בית ברל קיימה ביום ד' 20.6.2012 יום עיון "מתיאוריה אל השדה 2012 – חווית המשתמש". יום העיון  התקיים בראשותה  של ד"ר גבי דותן ובהנחייתה של ד"ר אורה נבנצאל וההרצאות  היו מגוונות ועסקו בנושאים שונים שקשורים למידע וחוויית המשתמש:

  • תמונה ברשת – קרייג אלן אריאב  לשעבר חברת Getty Images – ההרצאה עסקה  בצילומים והשימוש בהם תוך התייחסות לזכויות יוצרים,  סוגי צילומים, תמחור הצילומים והקריטריונים לתמחורם, אישורי צילום  ומידע-על.
  •  היפוך תפקידים: ויקיפדים כמחפשי מידע – יהודית שקולניצקי, המכללה האקדמית בית ברל – ההרצאה  התבססה   על עבודת הדוקטורט של יהודית שקולניצקי שנכתבת בהנחיית פרופסור  יהודית בר אילן. נושא עבודת הדוקטורט: התנהגות המידע וניהול המידע של ויקיפדים המעורבים בכתיבת ועריכת הויקיפדיה העברית.
  • mo מרכז מידע עסקי בספרייה עירונית– שביק טל, רשת "כותר ראשון" ספריות וכותרים – ההרצאה  תיארה את הפעילות  במרכז מידע עסקי בספרייה בראשון לציון שמטרתו מתן מידע ומודיעין עסקי לעסקים קטנים ללא תשלום . ניתן מידע בתחומים מגוונים: חוקים לפתיחת עסק, מידע על מתחרים, חברות ואנשים,מפיצים וסוכנים, סקרי שוק ותחזיות, תערוכות וכנסים בעולם, מכרזים, קידום אתרים, קביעת מילות מפתח, כתיבה אינטרנטית, כלים חינמיים ברשת, פטנטים, רשימות תפוצה, וכל מידע מותאם לצרכי הלקוח.
  •  ארכיון עירוני: מה? למי? למה? – לריסה שניטקינד, מנהלת הארכיון העירוני, עיריית תל אביב-יפו.    ההרצאה סקרה את הפעילות בארכיון העירוני ההיסטורי של עיריית תל-אביב, הארכיון  כולל תיעוד של העיר מראשיתה, מהקמת התאגדות "אחוזת בית" ב- 1906. בנוסף לכך שמורים בארכיון גם פרוטוקולים של ועד הקהילה ביפו מהשנים 1896-1898.אוספי הארכיון משקפים את תולדות העיר בתחומים השונים: חינוך ותרבות, בנייה, גנים, דת ועוד. האוספים כוללים גם מפות החל משנות העשרים, תצלומים היסטוריים, פרסומי העירייה וכן מודעות ופלקטים.הארכיון הוא מרכז מידע בתולדות העיר שפתוח לכל – לחוקרים, לסטודנטים וכל המתעניינים בתולדות תל-אביב ויפו.   עפ"י חוק הארכיונים נפתח חומר ארכיוני של רשות מקומית לעיון כעבור 20 שנה, לכן, המסמכים נגישים רק עד 1985 לערך. מסמכים הפתוחים לעיון גם מ- 20 השנים האחרונות הם פרוטוקולים של מועצת העירייה ופרסומי העירייה.
  • au אמונות תפלות בקרב משכילים בימינו – הייתכן ? – פרופ' יהושפט  גבעון , מכוון מופ"ת  . ההרצאה הציגה  מספר אמונות תפלות שנשענות על עיוותים היסטוריים ללא בסוס עובדתי. כגון:  ההתייחסות לטכנולוגיה ולמהפכת הדפוס והשפעותיה. התמודדות עם כמה מיתוסים וערעור עליהם אפשר למצוא בספרו של   פרופ' יהושפט גבעון    האודיסיאה של הטקסט  פרשיות בתולדות מושג הטקסט בתרבות המערב  .
  •  בסוף יום העיון התקיים פאנל: מענה של ספריות לצרכים המשתנים של המשתמשים הפאנל התקיים בהנחיית ד"ר גבי דותן בהשתתפות מנהלות ספריות בוגרות המגמה ללימודי מידע במכללה האקדמית בית ברל – מיכל כהנא, ספריית המדרשה לאמנות, המכללה האקדמית בית ברל, יורית מורג , הספרייה העירונית באר שבע ונעמה שפטלוביץ, ספרית סורסקי, אוניברסיטת תל-אביב. מנהלות הספרייה תארו כיצד הספריות שלהן מתמודדות ונותנות מענה  לצרכים המשתנים של המשתמשים .

 תקצירי הרצאות, מצגות ותמונות אפשר למצוא באתר יום העיון

המידע ברשת לאן? – סקירה והרצאות מיום העיון בכנס המידע 2012

article3ביום רביעי 16.5.2012 התקיים במסגרת "2012 Info" – כנס המידע שעורכת חברת טלדן זו השנה ה-27 ,יום עיון בנושא: " המידע ברשת לאן? – הנייד, רשתות חברתיות ומנועי חיפוש – לחוד או יחדיו?"    להלן סקירה קצרה על ההרצאות השונות ומצגות מיום העיון .

יו"ר: ד"ר יפה אהרוני, אוניברסיטת תל אביב, המכללה האקדמית בית ברל
ד"ר נדב דפני, מנכ"ל Stips, יזם אינטרנט ואיש פיתוח

האם הווב מת?    נשמעות  לא אחת חששות מהתופעה של  מידע  במערכות סגורות למחצה ברשת האינטרנט : יישומי מובייל סגורים שעלולים להשפיע על מעמדו של הווב ברשת,  ומידע סגור ברשתות חברתיות – תופעות שעלולות להיות להן השלכות על מנועי חיפוש. ביום העיון ראינו שהחששות לגורלו של הווב מופרכות.  לאור המצב ,  השאיפה והמגמה המסתמנת היום היא לחבר בין העולמות.

עולם המידע צועד לקראת חיבור בין מנועי חיפוש בווב, רשתות חברתיות והמובייל.  יום העיון עסק  בהתפתחויות  בתחומים אלו ובחיבור בין שלושת העולמות עם דגש על טיפים למשתמש

ביום העיון ראינו כיצד המידע הופך להיות יותר פתוח ונגיש , משותף ומקושר יותר , מותאם אישית יותר,  חוויתי יותר למשתמש ופותח לו חלון הזדמנויות במישור העסקי, המידעני, והחינוכי……………………………………………..

במשך היום התקיימו 13 הרצאות במסגרת 5 מושבים. לבקשת משתתפי יום העיון, אני מפרסמת בפוסט זה תקצירים של ההרצאות ואת המצגות של ההרצאות שאושרו לי עד כה לפרסום על ידי המרצים. אם אקבל מצגות/הרצאות נוספות בהמשך, אעדכן את הפוסט בהתאם. להלן תוכנית היום על פי סדר המושבים ההרצאות וקישורים להרצאות.

ההרצאות במסגרת יום העיון:

מושב א': איתור מידע ברשת

  • מידע ברשת –  לקראת מידע פתוח, משותף  ומקושר יותר – ד"ר יפה אהרוני , אוניברסיטת תל אביב, מכללת בית ברל

ההרצאה  עסקה  בשאלה –  לאן צועד המידע בעולם בו הרשתות החברתיות והנייד הביאו לכאורה לנסיגה במעמדם של הווב ומנועי חיפוש,  והתמקדה בהצגת שלוש מגמות חיוביות מבחינתו של המשתמש- המידע פתוח יותר, משותף יותר מובנה ומקושר יותר.ההרצאה התייחסה  להתפתחויות בתחום תנועת הגישה הפתוחה, הציגה  את הצד החיובי של רשתות חברתיות עם דגש על  רשתות חברתיות לאקדמיה,  ועסקה  גם בחזון הווב הסמנטי והנתונים המקושרים. בכל אחת ממגמות אלו הוצגו  נתונים ודוגמאות ליישומים מעשיים.   . למצגת ההרצאה ,   למצגת נוספת בנושא רשתות חברתיות לאקדמיה מיום העיון ספריות ומרכזי תרבות בעידן הגוגל – משתפים ומשתתפים

  • איתור מידע מדעי ברשת – פרופ'  יהודית בר אילן , אוניברסיטת בר-אילן

ההרצאה עסקה באיתור מידע מדעי ברשת.  נסקרו  סוגים שונים של כלים ברשת לאיתור חומר מדעי – מנועי חיפוש כגון: גוגל סקולר ומיקרוסופט אקדמיק, כלים חברתיים לניהול מידע  reference managers , קהילות אקדמיות ומאגרים נושאיים.  למצגת ההרצאה

  • ניטור מידע, ניתוח פעילות וחיפוש חברתי ברשתות חברתיות –  אלעד אמיר.מנכ"ל SpyTheNet

ההרצאה עסקה     בחיפוש חברתי בשירות הסקטור העסקיבאיתור משפיענים  ושימושים ובדרכים לאיתור אסטרטגיות מוצלחות, טרנדים וסיכונים ברשת . למצגת ההרצאה.   למצגת ההרצאה

  • הזיר"ה החדשה של הורדות וצפייה ישירה בסרטים , סדרות ותכני בידור מקוונים– ד"ר  נדב דפני, מנכ"ל stips יזם אינטרנט ואיש פיתוח

הרשת הישראלית זועזעה לאחרונה מהסרה של אתרים מרכזיים להורדת תכני מדיה, כגון סרטים, סדרות וכדומה. גוף בשם זיר"ה (זכויות יוצרים ברשת האינטרנט), האמון כאמור, על אכיפה של זכויות יוצרים בתחום זה, מצליח ל"ייבש" את תחום ההורדות והצפייה הישירה של תכנים לא חוקיים ברשת, על ידי סגירת אתרים והשתת קנסות כבדים על מפעיליהם.

מנגד, ברור שהטלוויזיה והקולנוע עוברים תהליך בלתי-הפיך של הגירה לרשת. הפתרונות והפיתוחים כבר בשער, חלקם במחשב האישי וחלקם במכשירי הסלולר והטבלטים. בהרצאה הוצג הנושא מהיבטים שונים שלו, כולל פיתוחים שונים בתחום ומגמות בצריכת מדיה מקוונת וכיצד הם מתמודדים עם ההיבטים החוקיים והכלכליים של פרסום מדיה שבעבר עלתה כסף רב – דרך האינטרנט – חלקה הגדול בחינם וחלקה במחירים זולים לאין-שיעור מבעבר. למצגת ההרצאה

מושב ב': מידע נייד, מותאם אישית ומבוסס מיקום

  • פרסונליזציה של מידע – פרופ'  ברכה שפירא , אוניברסיטת בן גוריון

ההרצאה עסקה בפרסונליזציה של מידע ומערכות המלצה

  • "העולם בכף ידך" – הטלפון ככלי לאיחזור מידע גאוגרפי מקומי – דניאל ליפסון, הספרייה הלאומית, ירושלים

ההרצאה עסקה  בנושא ההימצאות בשטח בעזרת אפליקציות גיאוגרפיות לסמארטפון. הוצגו והודגמו מפות סטטיות כלליות וייעודיות המותאמות למובייל אך הושם דגש  בעיקר את השימוש באפליקציות ה Geolocation על מנת לקבל וליצור מידע מבוסס מיקום המתרחש בזמן אמת. הייתה התייחסות לבעיות הפרטיות הקשורות למידע מבוסס מקום למצגת ההרצאה,,  להרצאה

מושב ג': הנייד וחווית המשתמש – מציאות רבודה והחיבור בין העולמות – הפיזי והוירטואלי וגם החברתי, מובייל ווב

  • Intuitive Content Authoring for Augmented Reality on Mobile Phones – פרופ' ג'יהאד אל-סאנה, אוניברסיטת בן גוריון

ההרצאה חשפה את ההיבט הטכנולוגי של המציאות הרבודה והשימושים השונים של המציאות הרבודה כגון חינוך ומשחקים

  • ויקיפדיזציה של המציאות המוחשית – שילובי מציאות רבודה ומידע ממדיה חברתית בתחומי חינוך, בידור וחברה– תמי נויטל, מרכז שהם , האוניברסיטה הפתוחה

יישומי מציאות רבודה (Augmented Reality) מאפשרים להוסיף לעצם מוחשי שכבות וירטואליות של מידע ומטא-דאטה המוצגות לצופים בעזרת אפליקציות במכשירים ניידים . מרבית הדוגמאות ברשת מציגות שימושים ביישומים אלה בהקשרים של שיווק או התמצאות מרחבית. בתחומי החינוך, ההעשרה והנגשת מידע חברתי מסוגים שונים לציבור ניתן לעשות שימוש מרשים ואפקטיבי ביותר ביישומים כאלה. בהרצאה הוצגו מספר דוגמאות קיימות ונדון הפוטנציאל הגלום בשילוב בין המוחשי לוירטואלי ובתרומתם של המשתמשים עצמם ליצירת שכבות המידע הוירטואליות האלה.  למצגת ההרצאה

למאמר שפרסמה תמי  בעלון "צליל מקוון" שיצא באחרונה , יש שם פירוט ודוגמאות נוספות לשימושי המציאות הרבודה בתחום החינוך וההדרכה, וטקסט ארוך יותר המפרט את עיקרי ההרצאה

  • חווית משתמש נכונה במוביל וובאתר סלולרי מול אפליקציה, ליאור יאיר , מנכ"ל משותף בחברת נטקראפט, מכון טכנולוגי חולון

מחקר של גרטנר שנערך ב-2010 מראה שעד סוף 2013 רוב הכניסות לאתרים בעולם כולו יהיו דרך סמארטפונים ומכשירים מובילים אחרים בעלי דפדפנים.

בשנים האחרונות הושקו מאות אלפי אפליקציות סלולריות למכשירים השונים. בשנה האחרונה התגלתה דרך חדשה להגיע אל ציבור המשתמשים – אתר מותאם לגלישה סלולרית. מה היתרונות של אתר סלולרי אל מול אפליקציה? מתי נכון להתאים אתר לסמארטפון ומתי נכון ליצר אפליקציה חדשה? מה ההבדלים ביניהם? איך ניתן לייצר חווית שימוש טובה באתר המותאם למכשירי הסלולר?

על זאת ועוד דובר בהרצאה. למצגת ההרצאה

מושב ד' :הווב הסמנטי

חיפוש סמנטי מתקדם: עולם הפטנטים ומידע רפואי כדוגמא

  • ד"ר אריאל פרנק, אוניברסיטת בר-אילן; ד"ר אשר וילק, המרכז הבינתחומי הרצליה

ההרצאה  כללה 2 חלקים –ד"ר אשר וילק הדגים בהרצאה את  מהותו ויתרונותיו של החיפוש הסמנטי וכלל דוגמאות לחיפושים כאלו מתחום הפטנטים. ד"ר אריאל פרנק  הדגים את מאפייניו ויתרונותיו של המנוע הסמנטי New Pubmed search שבו משולבת טכנולוגיה סמנטית על מאגר המידע הביורפואי Pubmed  למצגת ההרצאה של ד"ר אריאל פרנק, למצגת ההרצאה של ד"ר אשר וילק

מושב ה': ערוצי מידע ועסקים ברשת בשנת 2012 – קידום אתרים, שיווק, כיצד לעשות כסף מתוכן

  • גוגל 2012 – היכן נקודת ההיתוך בו נפגש המוח האנליטי עם המוח הקריאטיבי בתהליך תכנון האתר וקידומו,  ניר שי , nearme  – קידום אתרים בגוגל

ההרצאה התמקדה  בתפקידם של אנשי ה-SEO     בתהליך הקמת אתר ברשת . כיצד לתכנן אתר מצליח באינטרנט? המוח האנליטי והמוח הקריאטיבי בתהליך תכנון האתר "כיצד מתחלקת האחריות בין אנשי העיצוב וה- UI ובין אנשי ה- SEO ?"

אם עד היום היינו זקוקים לאנשים עם חשיבה אנליטית והיכרות טובה עם הטכנולוגיה כדי להצליח ולהשיג יתרון יחסי על פני המתחרים, כיום אנו זקוקים לחשיבה הרמונית בין השתיים, כדי להגיע לנקודת ההיתוך – היא ההצלחה

להרצאה , טיפים לקידום אתרים

  • שיווק המותג ברשת – שילוב בין ערוצי מידע שונים ובניית אסטרטגיה לנוכחות הוליסטית ברשת בשנת 2012, ורד חורי,  ewise , שיווק חכם ברשת

הרשת מלאה בפרסומות והצרכנים מוצפים במידע ובכל זאת ישנן דרכים חכמות להתבלט ולהצליח.
בהרצאה הודגם כיצד עסקים עם תקציבים קטנים כגדולים יכולים להיבדל, ליצור באזז ולמתג עצמם כאוטוריטות, בעזרת נוכחות חכמה ברשת ושימוש בערוצי מידע שונים. לקוחות ופרוייקטים הם לא 'העתק-הדבק', כל לקוח נבדל בצרכים ובאפיקי השיווק שנבחר עבורו.
מקצועיות, יצירתיות, ראש פתוח והכרות מעמיקה עם הלקוח – מאפשרים לתת את הפתרונות החכמים ביותר. למצגת ההרצאה, לצפייה בסרטון על שיווק אינטרנטי

  • עושים כסף מתוכן: לכל ארנק יש מפתח…הצרכנים מכתיבים את המודל העסקי סיגל אמסלם, אתר התיירות, מפה

נסקרו  מודלים קיימים (אתרי תוכן בחינם מול אתרי תוכן בתשלום) ונבחנו מודלים מתהווים (תוכן פרימיום, שירותי תוכן און ליין, מיקרו פיימנט ועוד) הוסבר כיצד פלטפורמות טכנולוגיות (web 2.0, פייסבוק, סמארטפונים בצירוף GPS ) משפיעים על שינוי במודלים העסקיים הקיימים. לבסוף ניתן מענה לשאלה  כיצד עשוי התוכן באינטרנט להצדיק את הקיום העסקי שלו..למצגת ההרצאה, לאתר מפה

תודה רבה לכל המרצים, לכל המשתתפים ביום העיון ולמארגני כנס מידע 2012  מחברת  טלדן

המידע ברשת לאן? – מנועי חיפוש, רשתות חברתיות והנייד – ביחד או לחוד?

articleהווב שבעיקרו מורכב מאוסף דפי html מהווה רק חלק מרשת האינטרנט. מאז שנת 2000 הווב נמצא בנסיגה וחלקיו האחרים של האינטרנט מהווים מקור למידע . אחד ממקורות המידע העולים הם יישומי המובייל. יישומים אלה שמכונים אפליקציות נייטיב הן אפליקציות סגורות שמורידים למכשירים הניידים.

השימוש בטלפונים חכמים ומחשבי לוח נמצא בעלייה ועמו גם השימוש באפליקציות. על פי תחזיות חברת המחקר גרטנר מדצמבר 2011 ,בשנת 2014 ימכרו מִילְיַארְד טלפונים חכמים – מספר כפול מתחזיות המכירה של מחשבים אישיים באותה שנה . יש לכך השלכות על השימוש באפליקציות לעומת השימוש בווב. עם גידול השימוש במכשירים ניידים גדל השימוש באפליקציות נייטיב סגורות שמספקות שירותים קלים למשתמשים על חשבון השימוש בווב הפתוח – המשתמשים משתמשים ברשת האינטרנט אך לא בווב . מספר האפליקציות היום גדול , וחוזים ששנת 2013 תהיה שנת השיא מבחינת המכירות של האפליקציות .על פי תחזיות גרטנר מדצמבר 2011 בשנת 2015 פיתוח אפליקציות ייעודיות לסמרטפונים ולמחשבי לוח יעלה על פיתוח פרויקטים למחשבים אישים ביחס של 4 ל- 1.

במקביל לגידול בשימוש בטלפונים ניידים אנו עדים לשימוש הולך וגובר ברשתות חברתיות שאף הן סגורות למחצה. על פי גרטנר עד 2014 יחליפו הרשתות החברתיות את שירותי הדוא"ל ככלי העיקרי למטרות תקשורת בין-אישית עבור 20% מהמשתמשים העסקיים

כל זה מוביל לכאורה למצב של נסיגה בווב הפתוח לטובת מערכות סגורות או סגורות למחצה ולכך יכולות להיות השלכות שליליות על מנועי חיפוש ומעמדם בווב על כל ההשלכות שיש לכך לגבי המידע למשתמש. מעמדם של מנועי החיפוש תלוי במעמדו של הווב שכן עיקר הטכנולוגיה שלהם מתבססת על הזחלנים שסורקים את הווב הפתוח שרובו כולל דפי html.

לאור מצב זה והמפנה החשוב בעולם הדיגיטלי מווב פתוח לפלטפורמות סגורות שמשתמשות ברשת האינטרנט לתעבורה אך לא בדפדפן לתצוגה אין פלא שכתבת שער ב- Wired magazine in 2010 בשם "The Web Is Dead. Long Live the Internet" חוזה נסיגה במעמדו של הווב .

אזהרה דומה נשמעה מפיו של ממציא הווב עצמו Tim Berners-Lee בגיליון דצמבר 2010 של Scientific American :

, “The Web as we know it is being threatened,” adding that it “could be broken into fragmented islands.”2

מאז נושא זה שנוי במחלוקת ומעורר ויכוחים ודיונים על מעמדו של הווב ברשת האינטרנט וההשלכות לגבי מנועי חיפוש., והיום מומחים רבים סבורים שהיתרונות של הווב רק גדלים.

פיתוח המובייל ווב (לעומת יישומי המובייל) הוא צעד בכיוון חיזוק מעמדו של הווב ,    ו-HTML5 CSS3 הם אמצעים לכך וגם פתרון לבעיות נגישות אחרות של מנועי חיפוש למידע ….הנראות של המידע מרשתות חברתיות למשתמש גדלה אף היא עם שילוב מידע מרשתות חברתיות במנועי חיפוש.

לצד מגמה זו של שילוב ותעבורה בין האיים השונים בווב אנו עדים היום גם למספר מגמות חיוביות נוספות מבחינת המידע בווב והמשתמש – תנועת הגישה הפתוחה נמצאת בעלייה מתמשכת , רשתות חברתיות מאפשרות את שיתוף המידע כולל מידע אקדמי ברשתות חברתיות אקדמיות, וחזון הנתונים המקושרים הולך וקורם גידים – כל אלה יהפכו את המידע לא רק לפתוח יותר אלא גם לחופשי, משותף ומקושר יותר ואין ספק – המשתמש הוא הנשכר העיקרי.

למאמר המלא

ליום העיון "המידע  ברשת לאן? הנייד, רשתות חברתיות ומנועי חיפוש – לחוד או יחדיו" שיתקיים    בכנס טלדן מידע 2012.  ביום העיון ידון נושא זה עם דגש על המידע וטיפים למשתמש.

למאמר שפורסם  בדה מרקר

הכינוס השנתי ה-16 של איגוד האינטרנט הישראלי

internetהכינוס השנתי ה- 16 של איגוד האינטרנט הישראלי התקיים השנה ב- 21 בפברואר 2012 בבניני האומה בירושלים.

מסלוולים עיקריים בכנס היו:
• צרכני דור ה- Y
• CYBER – המערכה החדשה: איומים, היערכות וטכנולוגיה
• טכנולוגיית האינטרנט – עשר שנים קדימה
• מימדים – רואים את האינטרנט אחרת

המצגות של ההרצאות זמינות באתר בעמודי המרצים.

מעיון במצגות עולה שהכנס עסק במגוון נושאים במסלולים אלו.
בין הנושאים שהוצגו מהם עסקו בהיבטים סוציולוגים ופוליטיים של חברת הרשת המקוונת כגון: גל המחאות החברתיות של שנת 2011 משולבות המדיה ומה באמת כוחן של הרשתות החברתיות בהן, כיצד להפוך רשתות חברתיות לכלי אפקטיבי להסתגלות לסביבה ולהשגת מטרות, המחאה החברתית ותפקידה של האמנות הדיגיטלית בהליך המחאה, כיצד קבוצת אמנים ופעילים חברתיים משתמשים בתרבות דיגיטלית כדי לשקף מסרי מחאה, וכוחה הפוליטי והחברתי של האמנות האנרכיסטית והמחאתית ברשת , הסייבר הוא לא טריטוראילי אך אין זה אומר שהוא לא פוליטי. האם הוא מדינה טובה לאזרחיה?

ומי שמתעניין בהיבטים טכנולוגיים של הרשת יוכל אף הוא למצוא מגוון של הרצאות שעסקו בכך כגון: התפתחות האינטרנט הסלולארי בשנים הבאות , המגמות האחרונות בעידן המיחשוב האישי החדש, טכנולוגיות כמו זיהוי קול, מהפכת הטלפונים החכמים והצצה לעתיד, הגנה על ארגונים בסייבר ספייס,רוחב פס ותקשורת נתונים בישראל  ועוד .. וגם את נושא השילוב של הטכנולוגי והחברתי כגון : השפעה של טכנולוגיות דיגיטליות על פרטים , ארגונים ועל החברה, שימוש בנתונים המצטברים תוך כדי מנשק אדם מחשב לאבחון שינויים במצב הבריאותי, הפסיכולוגי וההתנהגותי של המשתמש ועוד..

לאתר הכינוס כאמור המצגות של ההרצאות זמינות באתר בעמודי המרצים. כמו כן אפשר לראות תמונות מהכינוס

יום עיון : "מתיאוריה אל השדה 2012 – ניהול מידע וידע בעולם משתנה"

 beitהמגמה לניהול מידע וידע במכללה האקדמית בית ברל קיימה ביום 1.2.2012 יום עיון בנושא ניהול מידע וידע. יום העיון "מתיאוריה אל השדה 2012 – ניהול מידע וידע בעולם משתנה" התקיים בראשותה של ד"ר גבי דותן וההרצאות  היו מגוונות ועסקו בנושאים שקשורים לתחומי הלימוד השונים במגמה. נושאים שהוצגו בהרצאות – ספרני יעץ, ארכיונים של אנשי שם, ספריות ציבוריות, ספרנות ומידענות בעולם האמנות, חכמת ההמונים בניהול הידע הארגוני, ומבט לחיים של מידענית עצמאית.

חלק מהמצגות של ההרצאות ביום העיון זמינות באתר. לצערי, מסיבות אישיות, לא השתתפתי ביום העיון והדיווח שלהלן נעשה על סמך המצגות.

jeד"ר ג'ני ברונשטיין מאוניברסיטת בר אילן הציגה מחקר אתנוגרפי שלה שבדק כיצד ספרני יעץ בספריות אקדמיות בישראל תופסים את השינויים שעברו על תפקיד היעץ ועל סביבת היעץ האקדמית. גורמים שונים השפיעו על עבודת היעץ בשני העשורים האחרונים: פיתוח של מקורות מידע אלקטרונים רבים ומגוונים, גידול במספר ובמגוון המשתמשים וקיצוצים תקציביים מרחיקי לכת. המחקר בדק כיצד ספרני היעץ תופסים את הנושאים הבאים: מהות עבודת היעץ, המשמעות של תפקיד היעץ, השפעת השינויים הטכנולוגיים על עבודת היעץ, הסטודנטים כמשתמשים של מידע, ועתיד עבודת היעץ..

ma1ההרצאה של ד"ר טליה מרכוס מהמכללה האקדמית בית ברל עסקה בחכמת ההמונים בניהול הידע הארגוני. המסר הכללי של ההרצאה היה : בעולם המשתנה של ימינו המידע קיים ונגיש, ולכן האתגר המרכזי של ניהול הידע הינו לא איך מוצאים חוכמה אלא:איך מפיקים את התבונה, איך מגיעים לידע הסמוי ואיך הופכים את אלו לחוכמה ותבונה קולקטיבית.

jיהודית קורן, מידענית עצמאית הציגה מבט לחיים של מידענית עצמאית. ההרצאה שמה לה למטרה לענות על מספר שאלות: למה לרצות להיות עצמאי?, כמה זה שונה מלהיות שכיר?, מה בעצם עושה מידען עצמאי?, מי יצליח כמידען עצמאי?, אפשר להתפרנס מזה? איך יודעים עליך ? ואיך מקבלים לקוחות?

v2ויקטור בן נעים, מנהל המחלקה לספריות , משרד התרבות והספורט הציג נתונים משנת 2011 על הספריות הציבוריות ופעילות המחלקה בשנת 2011.

פירוט יתר אפשר למצוא באתר, שם נמצאות המצגות, ופרטים נוספים על יום העיון.

כנס Berlin9 בנושא הגישה הפתוחה

berlin9הצהרת ברלין בנושא ה"גישה הפתוחה", עליה חתמו באוקטובר 2003 מוסדות מחקר מובילים באירופה , הייתה אחת היזמות הראשונות והחשובות בתנועת הגישה הפתוחה. מטרתה של ההצהרה היא להנגיש מחקר מדעי לציבור רחב תוך ניצול האפשרויות שגלומות בתקשורת הדיגיטלית. החותמים תומכים בפעולות שיבטיחו בין היתר שהתכנים בווב יהיו נגישים חופשית בכדי לקדם את החזון של ידע גלובלי ונגיש.

בחתימה על ההצהרה ממשלות, מוסדות מחקר, ספריות וארכיונים התחייבו לקדם את האינטרנט כמדיום להפצת מידע אוניברסלי

מאז 2003 החתומים על הצהרה נפגשים מדי שנה בכנס שנתי במקומות שונים ברחבי העולם על מנת לדווח על תרומתה של תנועת ה"גישה הפתוחה" למחקר המדעי ולעקוב אחר הפעילות בתחום.. 

השנה, הכנס התשיעי התקיים ב- 9-10 בנובמבר 2011 ב- Howard Hughes Medical Institute בוושינגטון שבארה"ב . כמדי שנה גם השנה נוספו חותמים חדשים על ההצהרה. השנה נוספו למעלה מ-30 מוסדות שחתמו על ההצהרה. ובכך עלה מספר החתומים על ההצהרה ל- 344 . את רשימת המוסדות החתומים על ההצהרה אפשר לראות בכתובת http://oa.mpg.de/lang/en-uk/berlin-prozess/signatoren

השנה הכנס התמקד בהשפעת הגישה הפתוחה ותרומתה למחקר. באתר הכנס אפשר לראות את תוכנית הכנס תקצירי הרצאות ופרטים על המרצים.

Web 2.0 Summit ומגמות בווב

web2 Web 2.0 Summit הוא כנס שמתקיים מאז 2004 מדי שנה בו נפגשים מומחים בתחומים שנוגעים לעתיד הווב ונציגי חברות מובילות באינטרנט ודנים באסטרטגיות ובנושאים חשובים שקשורים בכלכלת הווב ועתידו.

השנה כנס זה התקיים ב- 17-19 באוקטובר 2011 בסן פרנסיסקו .

ביו הנושאים שנדונו בכנס מגמות באינטרנט, גוגל פלוס, מנועי חיפוש חדשים ועוד..

wireאחת ההרצאות המעניינות לדוגמה , שזמינה לצפייה , הייתה הרצאה בה הוצג מנוע החיפוש Wirdoo שנמצא כיום בגרסת טרום ביתא אך אפשר להירשם כדי לקבל אליו גישה. . Wirdoo הוא מנוע חיפוש לרשת הלא נראית שמתבסס על קשרים ביו המונחים. המרצה MC Hammer הדגים חיפושים במנוע והראה כיצד תוצאות החיפוש מתבססות על קשרים . כך למשל חיפוש מספר מיקוד מסוים הניב תוצאות שכללו בתי ספר, מידע על הקהילה, קניות, שיעורי פשיעה ועוד.

קובצי וידאו מעניינים נוספים של הנושאים שנדונו בכנס אפשר למצוא באתר. כמו כן אפשר למצוא קישור להרצאות משנה שעברה.

יום עיון – Research Evaluation Metrics: International and Local Perspectives

bibliometricsElsevier והמחלקה ללימודי מידע באוניברסיטת בר-אילן מזמינים אתכם ליום עיון בנושא מדדים להערכה מדעית. יום העיון
Research Evaluation Metrics – International and Local Perspectives
יעסוק בפרספקטיבות שונות במישור המקומי והבינלאומי של מדדים להערכה מדעית . כמו כן יתמקד בדרכים כיצד לגייס מדדים אלו לצורך קבלת החלטות בנושאי מדינות ומימון.

יום העיון בראשותן של פרופ' יהודית בר אילן ופרופ' בלומה פרץ יתקיים באוניברסיטת בר-אילן ב- 27 באוקטובר 2011 . יום העיון חופשי, יש צורך בהרשמה מראש.

לטופס ההרשמה

לתוכנית יום העיון

TeachAde – רשת חברתית למורים

wבמפגש השנתי של National Education Association בארה"ב שהתקיים ב- 4 לאוקטובר 2011 בהשתתפות של אלפי אנשי חינוך השתתפו גם נציגים של הרשת החברתית TeachAde

TeachAde היא רשת חברתית חופשית למורים לרמות חינוך שונות. (k-20). ההרשמה לרשת חופשית. חברים ברשת יכולים לתרום חומרי הוראה וליהנות ממה שתרמו אחרים. על פי מה שנכתב באתר נכון להיום ברשת יש 58,861 מקורות מידע ו – 25,933 חברים שמייצגים 3,079 מוסדות חינוך. מקורות המידע מגוונים וכוללים קובצי טקסט, מולטימדיה , מערכי שיעורים, קובצי וידאו ועוד..

באתר יש אופציה לחיפוש ואפשר להגביל מראש את מקורות המידע על פי נושא, רמת חינוך, וסוגי מקורות . יש אופציה גם לדפדף במקורות המידע החדשים. החיפוש אינו מחייב הרשמה . העלאת חומרים לאתר כרוכה בהרשמה חופשית. מאפיין חשוב ברשת היא שיתוף פעולה, אפשר להצטרף לקבוצות וליצור קבוצות, ולנהל דיונים עם עמיתים וכמובן גם להעלות ולהוריד חומרים ממאגר המידע שהולך וגדל.האתר חופשי למורים, לסטודנטים ולמרצים במכללות . לגורמים מסחריים שמעוניינים לקבל משוב ממורים על מוצריהם הוא נגיש בתשלום. חברים ברשת מורים בבתי ספר תיכוניים בעולם כולו ומרצים ממכללות ואוניברסיטאות בארה"ב ונציגים של גורמים מסחריים ושל גופים שלא למטרות רווח שמשרתים את קהילת החינוך. .הסטנדרטים הגבוהים של הרשת ותרומתה לחינוך זיכו אותה בפרס לשנת 2010 (וגם בשנים קודמות) בתחרות Webaward של Web Marketing Association

המיוחד ברשת, שכנראה יועדה בעיקרה ל- k12, הוא קהל היעד המגוון ושיתוף בין חברים מ- K12 וגם מרצים מהחינוך הגבוה – שיתוף שידוע כ-– K20 .

לאתר

Google Developer Day 2011 בישראל

google-developerGoogle Developer Day הוא יום עיון חופשי שנועד למפתחים שמעוניינים להשתמש בטכנולוגיות של גוגל לפיתוח אפליקציות. בישראל Google Developer Day יתקיים  ב- 13 בנובמבר 2011 . ההרשמה ליום העיון החלה ומספר המקומות מוגבל .

ביום העיון יוצגו חידושים ופיתוחים אחרונים באנדרואיד, Chrome , HTML5  ועוד. יוצגו מגוון נושאים מנקודת מבטו של המפתח כגון: חידושים במערכת ההפעלה אנדרואיד מנקודת מבטו של המפתח, HTML5 ואפליקציות חדשניות ,אופציות לפיתוח מנשקים גרפיים למשתמש, הנגשת אפליקציות לבעלי מוגבלויות ב- HTML5 , גוגל + והאופציות שגלומות בו, בנית אפליקציות לסביבת עבודה לא מקוונת  , GOOGLE TV ובנית אפליקציות מתאימות – כיצד לשפר שימושיות וביצועים, APIs ליישומי גוגל, עסקים באפליקציות לנייד ,כיצד לבנות יישומי ענן תוך שימוש בטכנולוגיות הענן של גוגל ועוד ..

באתר אפשר להירשם, לעיין בתוכנית יום העיון ולקבל תשובות על שאלות נפוצות

 

לאתר

וכדי להתרשם מאופיו של היום אפשר לצפות בוידיאו מ-Google Developer Day 2010

 

MERLOT – קהילה פתוחה לשיתוף חומרי למידה למען שיפור ההוראה והלמידה

 merlotביום רביעי 14.9.2011 התקיים יום עיון בנושא הגישה הפתוחה, כחלק מפעילות מיט"ל לעידוד שיתוף חומרי למידה ברשת ובמסגרת ביקור מנהלי מרלו בישראל. אחת ההרצאות המעניינות הייתה Open Education Resource

של :

Prof. Sorel Reisman, IEEE Computer Society President 2011 and

Managing Director, MERLOT

MERLOT – Multimedia Education Resource for Learning and Online Teaching היא קהילה פתוחה מקוונת שמיועדת לאנשי סגל וסטודנטים בחינוך הגבוה ברחבי העולם ומאפשרת להם לשתף מקורות מידע , חומרים ופדגוגיה . ב- MERLOT יש אוסף מקוטלג של חומרי למידה שפיטים מקוונים לחינוך הגבוה. החיפוש באוסף הדיגיטלי חופשי, אך חשוב לציין שהאוסף/מאגר בו מתבצע החיפוש כולל מידע על וקישורים לחומרי הלמידה בלבד, ואילו הנגישות לטקסט המלא או לאובייקט הלמידה משתנה בהתאם למקור.

המטרה המוצהרת של MERLOT היא לשפר את ההוראה על ידי הגדלה כמותית ואיכותית של חומרי למידה שעברו שיפוט עמיתים ושאפשר לשלבם בקורסים.

האוסף כולל 19 סוגי חומרים ביניהם: חומרי אנימציה שמאפשרים למשתמש לראות את הייצוג הדינמי והויזואלי של מושגים, מודלים, תהליכים ותופעות, כלים להערכה, מטלות,חקר מקרים, קורסים מקוונים, כתבי עת פתוחים, ספרים פתוחים, מצגות, חומרי יעץ, מדריכים ועוד

מהאתר הראשי אפשר גם להגיע לפורטלים ייעודיים נושאיים בתחומי דעת שונים:
חקלאות, ביולוגיה, עסקים, כימיה, הנדסה, מתמטיקה, פיסיקה, פסיכולוגיה , לימודי מידע וספרנות ועוד

בכל אחד מהפורטלים יש מנשק חיפוש בסיסי ומתקדם שמאפשר לבצע את סינון המידע בצורה מובנית. אפשר לחפש חומרים, תרגילים וחברים. כמו כן אפשר לעשות חיפוש-על (fedrerated search ) גם באוספים דיגיטליים נוספים מחוץ ל- MERLOT כגון גוגל ספרים , הקורסים הפתוחים של MIT ועוד.

ההצטרפות לקהילת MERLOT היא חופשית, החברים ב- MERLOT יכולים לתרום חומרי למידה , לשלוח חומרים להערכה ולקבל רעיונות לשיפור ההוראה המקוונת והפרונטלית. בפורטל הייעודי ללימודי מידע וספרנות מלבד חומרים שרלוונטיים לתחום זה כגון מדריכים לחיפושי מידע, אוריינות מידע וכו', אפשר למצוא גם מצגות שמסבירות מהו MERLOT , איך להשתמש ב- MERLOT , ואופן ההצטרפות ל- MERLOT ומשמעותה.

לאתר

Khan Academy – הסבת שיעורים נבחרים לעברית והקונספט של בית ספר וירטואלי חופשי לכול

academyביום רביעי 14.9.2011 התקיים יום עיון בנושא הגישה הפתוחה. אחת ההרצאות המעניינות הייתה של פרופ' עמנואל גרינגרד ממכללת שנקר ואיגוד האינטרנט הישראלי בנושא הסבת קורסים במסגרת פרויקט Khan Academy לעברית.

Khan Academy הוא ארגון שלא למטרות רווח ששם לו למטרה לספק חינוך חופשי לכול ובכול מקום. כפי שמעיד על כך בעל היוזמה Salman Khan:

“That’s what our mission is: a world-class education for everyone that’s free,”

הארגון נוסד ב- 2008 בעמק הסיליקון שבקליפורניה.
באתר אפשר למצוא למעלה מ-2400 הרצאות וידיאו , תרגילים ומטלות במגוון נושאים: מתמטיקה, בנקאות וכספים, ביולוגיה, כימיה , פיסיקה, מדעי המחשב, אסטרונומיה, כלכלה, היסטוריה וגם פתרון בעיות ב- GMAT . סרטוני וידיאו אלה נגישים חופשי לכול.

שיעורים מקוונים אלה יכולים להפוך לחלק אינטגרלי ממערכת החינוך. Salman Khan סבור שבתי ספר צריכים להתנהל בצורה הבאה: סטודנטים ילמדו בצורה מקוונת והזמן בכיתה ינוצל לתרגול ופרויקטים. צפייה בסרטוני הוידיאו על ידי התלמידים מאפשרת למורים בכיתה לנצל את הזמן לפרויקטים יצירתיים יותר מעבר לתרגול גרידה של החומר, מאפשרת עבודה אינדיבידואלית כאשר יש צורך בכך ומספקת ערך מוסף לתפקיד המורה . המורה לא עוד רק מרצה אלא גם מדריך ויועץ. הצפייה בסרטוני הוידיאו באתר חופשית ללא צורך בהרשמה. הרשמה חופשית באתר מאפשרת מעקב אחר ההתקדמות האישית במסגרת הלימודים המקוונים וקשרים בין סטודנטים ומורים.

 הפרויקט ממומן מתרומות. חברות מיקרוסופט וגוגל, שרואות בפרויקט פרויקט חלוצי של גיוס הטכנולוגיה לחינוך ורעיון משנה עולם,  תרמו לפרויקט וגם משתמשים שמעוניינים לתרום ויכולים לעשות זאת נקראים לעשות זאת דרך האתר .

ההרצאות באתר מתורגמות ל-10 שפות כולל לשפה העברית . פרויקט להסבת שיעורים נבחרים מאקדמיית קהאן לעברית מתבצע בשיתוף בין מכללת שנקר ומכון מופ"ת ובתמיכתו של איגוד האינטרנט הישראלי. מבצעי הפרויקט : פרופ' עמנואל גרינגרד (שנקר), אילן בן שמעון (מכון מופ"ת). הפרויקט הוא בין שבעת הפרויקטים שנבחרו על ידי האיגוד במסגרת מיזם לקידום פעילות הקוד הפתוח בישראל.

כפי שנכתב באתר איגוד האינטרנט הישראלי , במסגרת הפרויקט "יוסבו לעברית בין 300 ל-450 שיעורים נבחרים, במקצועות השונים המותאמים מודולרית לבתי ספר תיכוניים, מכללות ואוניברסיטאות מתוך האוסף המוצג באתר האקדמיה של קאן: khanacademy.org. פעולת ההסבה כוללת הכנסת כתוביות ודיבוב הטקסט לעברית. אבני דרך בפרויקט: הכנה טכנית – הקמת ערוץ ביוטיוב, גיוס צוות טכני. ניסיונות בטכניקות הסבה שונות; בניית מערכי הדרכה: מצגות, הדגמות, אוסף תוכנות ומדריכים; גיוס צוות ההסבה; תרגול הסבה; הסבה ופרסום של 300-450 שיעורים. דוגמה ראשונה לסרטון בו תורגמו הכתוביות לעברית בנושא המכפלה המשותפת הקטנה ביותר ניתנת לצפייה"

תודה רבה לעינת בן דוב שדווחה לי על ההרצאות בהן לא הייתי נוכחת, כולל הרצאה זאת 

לצפייה בסרטוני הוידיאו של Khan Academy

למידע על הסבת שיעורים נבחרים לעברית מתוך אתר איגוד האינטרנט הישראלי

לכתבה בנושא

Semantic Web Special Interest Group – SWSIG – ספריות והווב הסמנטי

הטכנולוגיה שמשה מאז ומתמיד אמצעי לספריות לתגבר את השירותים שלהן. עתה לאחר שספריות אמצו טכנולוגיות של ווב 2.0 , הווב הסמנטי פותח הזדמנויות חדשות לספריות בעיקר בכל הקשור למודלים של מידע על.

העניין בטכנולוגיות סמנטיות גדל מאחר שכריית מידע, טקסונומיות וטכנולוגיות דומות מקבלות חשיבות בפיתוח אוספים גדולים, ספריות דיגיטליות וכו'..

אך הזדמנויות אלה ידועות רק לקהילה קטנה של ספרנים , הטכנולוגיות והמודלים של מידע עדיין בשלב ראשוני וחשוב ליצור פלטפורמה שתקבץ אנשי מקצוע שיעודדו אימוץ טכנולוגיות סמנטיות בקרב הספרנים.

לשם כך הוקמה במסגרת IFLA
Semantic Web Special Interest Group -SWSIG .
SWSIG מתעתדת להיות פלטפורמה שבמסגרתה אנשי מקצוע יוכלו להתקבץ ולקבל על עצמם משימות שנדרשות לפיתוח ואימוץ טכנולוגיות סמנטיות בקרב קהילת הספרנים. היא שמה לה למטרה להגביר את התודעה בקרב הקהילה הספרנית בדבר הפוטנציאל שגלום לספריות בטכנולוגיות ווב 3.0 , לספק הדרכות בנושא , לעקוב אחר פרויקטים, סטנדרטים, כלים וטכניקות בתחום בתוך ומחוץ ל- IFLA ולספק מידע עדכני, להקים ולארגן קבוצות משימה ולקיים אירועים במהלך הכנסים של IFLA שיתרמו למימוש מטרות אלו.

מפגש ראשון של  SWSIG התקיים בכנס IFLA 2011 ב- 17 באוגוסט 2011

לידיעה בנושא

C3 – שיטה חדשה לארגון אוספים בספרייה

ספריות משתמשות היום בשיטות מסורתיות לארגון אוספים כגון שיטת דיואי, ולא תמיד השיטה נוחה למשתמש, במיוחד למשתמש שלא מחפש בקטלוג אלא נוהג לדפדף במדפי הספרייה.

orliansלכן אין פלא , שנושא ארגון מחדש של אוספי הספרייה כדי להופכם ידידותיים יותר למשתמש , תפס מקום בין מגוון הנושאים שנדונו בכנס ארגון הספריות האמריקאיות –  ALA . הכנס התקיים ביוני 2011 בניו אורלינס בהשתתפות של 23000 ספרנים מספריות אקדמיות וציבוריות ו-1500 ספקים והיו בו מאות מושבים שעסקו במגוון נושאים ספרניים.

בכתבה מעניינת מאוגוסט 2011 מספר Nell Redhage מנהל הספרייה הציבורית בוושינגטון על שיטה חדשה לארגון אוספים בספרייה שנדונה באחד ממושבי הכנס ושהוא מתכוון ליישמה בספרייה שלו במבנה המחודש, מכיוון שהוא סבור שהיא ידידותית יותר למשתמש.

השיטה החדשה מכונה C3 – Customer Centred Classification ובה האוספים מאורגנים על פי קטגוריות ולא על פי שיטת דיואי. באופן זה השיטה מאפשרת לספרנים לעשות את האוספים שלהם קלים יותר לדפדוף , ועל פי דברי Redhage  ששים עד שמונים אחוזים ממשתמשי הספרייה נוהגים לדפדף ולא לחפש. מגמה זו לארגן את האוספים על פי קטגוריות רווחת כיום בספריות , כך למשל על פי דברי Redhage מחצית מהנוכחים במושב בו נדון ארגון מחודש של האוספים העידו על כך שהם משתמשים בשיטה זו או דומה לה.

הקטגוריות בהן משתמשים אינן אחידות בכל הספריות. קטגוריות אפשריות הן : health/wellness , family/lifestyle , travel – כאשר כל אחת מהקטגוריות תכלול סוגי חומרים שונים ששייכים לאותה קטגוריה – ספרים , כתבי עת וחומרים קוליים יהיו באותו אזור ויקלו על המשתמש את פעולת הדפדוף.

על פי דברי Redhage אם ספרייתו תחליט להחליף את שיטת ארגון האוספים, וכנראה שכן – היא תשתמש בשיטה שתשלב את  שתי השיטות –  C3 ודיואי.

כנס IFLA ה- 77 : ספריות מעבר לספריות – אינטגרציה, חדשנות ומידע לכול

ifla2כנס IFLA ה- 77 נערך בימים אלו 13-18 לאוגוסט 2011 בפורטו ריקו בסימן "אינטגרציה , חדשנות ומידע לכול." . הנושאים בכנס מגוונים : ספריות על סוגיהן השונים – ספריות אקדמיות , ציבוריות ומיוחדות – ספריות בתי ספר, ספריות לאוכלוסיות עם צרכים מיוחדים, ספריות למשפטים , ספריות למדע וטכנולוגיה, ספריות למדעי החברה, ספריות לילדים ועוד, ומגוון נושאים ספרניים – ניהול ידע, מיון וקטלוג, מבנה ספריות, שירותים אלקטרוניים בספרייה, כתבי עת , רכש ופיתוח אוספים, ניהול ושיווק, טכנולוגיות מידע, גישה פתוחה ומשאבים דיגיטליים , כלים וטכניקות , זכויות יוצרים, רעיונות וחידושים ועוד .

באתר הכנס אפשר לראות את התוכנית המלאה , לעקוב אחרי ההתנהלות בכנס, ולהוריד הרצאות שמועלות בהדרגה לאתר.

דוגמה לאחת ההרצאות שאפשר לראות כבר בטקסט מלא היא

 

התפתחויות והזדמנויות למשתמש ברשת האינטרנט – העתיד כבר כאן

infoביום רביעי 18.5.2011 התקיים במסגרת "2011 Info" – כנס המידע שעורכת חברת טלדן זו השנה ה-26 ,יום עיון בנושא: "התפתחויות והזדמנויות למשתמש ברשת האינטרנט – העתיד כבר כאן" .

יו"ר: ד"ר יפה אהרוני, אוניברסיטת תל אביב, המכללה האקדמית בית ברל 
       ד"ר נדב דפני, מנכ"ל Stips, יזם אינטרנט ואיש פיתוח

 אנו עדים היום למספר התפתחויות ברשת האינטרנט, אשר מצעידות אותנו לקראת עתיד שונה בתחום המידע, העסקים והחינוך. חברות המחקר האנליסטיות הגדולות בעולם מצביעות על שנת 2011 כשנת מהפכת הסמארטפונים, שבה עולמות וירטואליים ורשתות חברתיות ישלבו מנגנוני משחקים מבוססי מיקום. רשתות חברתיות משתתפות בתהליכים חינוכיים. אנו עדים גם להתפתחויות מרשימות בתחום השירותים הפרסונליים בנייד ומתמודדים בהצלחה עם אתגרים שמציבה סביבת הנייד. בתחום חיפוש מידע מפתחים יישומים סמנטיים ואף מנועי חיפוש חוזי עתיד. מחשוב ענן ויישומיו תופסים תאוצה ויש לכך הזדמנויות וסיכונים לנושא ניהול הידע והשלכות על נושא הלמידה, ובעולם הרדיו אנו עדים לחידושים משמעותיים והזדמנויות.

יום העיון עסק בהתפתחויות אלו, תוך שימת דגש על תרומתן למשתמש והתועלת שתוכל לצמוח לו מכך בתחומים השונים: העסקי, החברתי, הטכנולוגי, היישומי והחינוכי.

במשך היום התקיימו 11 הרצאות במסגרת 4 מושבים. לבקשת משתתפי יום העיון, אני מפרסמת בפוסט זה תקצירים של ההרצאות ואת המצגות של ההרצאות שאושרו לי לפרסום על ידי המרצים. אם אקבל מצגות/הרצאות נוספות בהמשך, אעדכן את הפוסט בהתאם. להלן תוכנית היום על פי סדר המושבים ההרצאות וקישורים להרצאות.

ההרצאות במסגרת יום העיון:

מושב א': עולם הרדיו ברשת – חידושים והזדמנויות, משחקים בכל מקום

קולו של המיקום – רדיו מקומי ועולמי מדבר ברשת
ד"ר נדב דפני – מנכ"ל stips, יזם אינטרנט ואיש פיתוח 

ההרצאה הציגה את עולם הרדיו, כפי שהוא בא לידי ביטוי ברשת – החידושים המשמעותיים בו, ההזדמנויות מבחינת עולם המידע, החינוך והתרבות העולמית. בהרצאה הודגם כיצד רדיו לוקאלי הופך לרדיו עולמי ומה היתרונות שבכך לשני הצדדים (המשדר והקולט). בהרצאה הוצגו טכנולוגיות ואתרים רלוונטיים. למצגת ההרצאה 

גיימיפיקיישן! משחקים בכל מקום לפיתוח עסקי ומערכות חינוך
ד"ר חנן גזית,juloot interactive

חברות המחקר האנליסטים הגדולות בעולם מצביעות על שנת 2011 כשנת מהפכת הסמארטפונים שבה עולמות וירטואליים ורשתות חברתיות כמו פייסבוק ישלבו מנגנוני משחקים מבוססי מיקום ליצירת חוויות חדשות מעבר למסכי המחשבים. דרכי למידה, הדרכה וניהול ידע המוכרים לנו עומדים לעבור שינויים דרמתיים בעקבות היכולת לעצב ולפתח חוויות משחקיות אינראקטיב בכל מקום. ההרצאה נגעה באתגרים החדשים שמציבות טכנולוגיות גיימיפיקיישן בפני חברות וארגונים והראתה איך אפשר ליישם אותן לפיתוח עסקי ולמערכות חינוך 

מושב ב' – חיפושי מידע – טכנולוגיות מתקדמות, הנייד – שירותים פרסונליים ורשתות חברתיות 

?Designing for Mobile: Does size matter
מיכל לוין, User Experience Designer , Google ישראל

ההרצאה התמקדה בעיצוב חויית המשתמש בשימוש במכשירים ניידים, והאתגרים הכרוכים בכך נוכח הסביבה המגוונת מאוד של המכשירים הניידים

שירותים פרסונליים בנייד
פרופסור ברכה שפירא, המחלקה להנדסת מערכות מידע ומעבדות דויטשה טלקום, אוניברסיטת בן גוריון. השתתפה בהדגמת המערכת לינה שלנגמן שהשתתפה בפיתוח המערכת.

על פי מחקר שבוצע לאחרונה על ידי חברת Nielsen עבור חברת Tellabs נראה שלמעלה מ60% ממשתמשי המובייל מעוניינים בשירותי תוכן שיתבססו על העדפותיהם, המיקום שלהם, ההקשר והסביבה החברתית שלהם, או במילים אחרות, שירותים פרסונלים. הפלטפורמה הניידת מציבה אתגרים בגלל הגודל הפיסי והמשאבים המוגבלים, אך גם פותחת אפשרויות של אלגוריתמים חדשים שעושים שימוש במידע זמין אודות המיקום של המשתמש. בהרצאה נסקרו התפתחויות בתחום השירותים הפרסונלים בנייד כולל שיטות חדשניות לפרסונליזציה העושות שימוש במאפיינים של המכשיר הנייד ותוארו פרויקטים שנעשו בתחום במעבדות דויטשה טלקום באוניברסיטת בן-גוריון.

רואים את הנולד: מנועי חיפוש חוזי עתיד
ד"ר אריאל פרנק, המחלקה למדעי המחשב, אוניברסיטת בר-אילן.  למצגת ההרצאה

הווב הסמנטי ויישומיו
אייל סלע, מנהל פרויקטים, איגוד האינטרנט הישראלי ומשרד ה- W3C הישראלי 

כיום הרשת מאפשרת אך ורק הצגת דפים אשר את תוכנם מסוגלים להבין בני אדם. ניתן לתאר את המצב הנוכחי כ'רשת של מסמכים', אשר תוכנם אינו מובן למכונות. הטכנולוגיות הסמנטיות מאפשרות להכניס משמעות (סמנטיקה) ברמת הקוד, כך שמכונות מסוגלות להבין את תוכן הדפים. מצב זה מתואר כ'רשת כמאגר נתונים'. כלומר, מחשבים מסוגלים לעשות שימוש בפריטי המידע המופיעים בדפי אינטרנט ולא רק להציג אותם לבני אדם. ההרצאה הציגה את עקרונות הווב הסמנטי ודוגמאות לאפליקציות העושות בו שימוש. למצגת ההרצאה 

עמיתים מקרוב ומרחוק – רשתות חברתיות בהוראה והדרכה
תמי נויטל, מרכז שה"ם, האוניברסיטה הפתוחה

ההרצאה עסקה ברשתות החברתיות ושיתופן בתהליכים חינוכיים מגוונים (משימוש בהן בלמידה פורמלית ועד למידה לא-פורמלית והתפתחות מקצועית בארגונים) – כיום יש כבר דוגמאות יפות מאוד מהארץ, לא רק מחו"ל  יש לכך גם השלכות וקשר הדוק לשימוש במכשירים ניידים (סלולרי, אייפד וקוראים דיגיטאליים) .למצגת ההרצאה

מושב ג' – מחשוב עננים – היבטים חברתיים, עסקיים, טכנולוגיים וחינוכיים
רנית זקצר, CTO מטריקס

מחשוב עננים והזנב הארוך של הידע

בהרצאה למדנו מה זה מחשוב ענן ? כיצד הפך ל- Game Changer טכנולוגי/חברתי/עסקי? מהן ההזדמנויות והסיכונים בענן לנושא ניהול הידע וכיצד עוזר הענן להגיע "לזנב הארוך של הידע".

יישומי ענן שיתופיים והשלכותיהם על למידה
נעמי פורת, המרכז ללימודים אקדמיים. למצגת ההרצאה

מה השאלה? על מנועי תשובות וטכנולוגיות נוספות
דניאל ליפסון, מנהל מחלקת כתבי עת וספרן יעץ בספריית הקמפוס האקדמי אחוה

מנועי החיפוש כמו Google ו Bing עוזרים לנו למצוא מחט בערימה של שחת. הבעיה היא שלעיתים קרובות הם מציגים לנו מחט בערימה של מחטים – רשימה ארוכה של קישורים לאתרים שאולי באחד מהם נמצא מידע רלוונטי לחיפוש.
לפעמים כל מה שאנו רוצים הוא פתרון פשוט לבעיה מסוימת או תשובה לשאלה. נבירה ממושכת ברשימת לינקים לא תמיד עוזרת לנו ויכולה לבזבז זמן רב. בשנים האחרונות התחילו להופיע ברשת כלים חדשים ומגוונים המנסים לענות על המחסור הזה. מנועי תשובות למשל, לא מפנות אותנו לקישורים אלא מציגים לנו תשובה ברורה וחד משמעית. כלים המבוססים על הרשת בזמן אמת (Real time Web) יכולים לעזור לנו בפתרון בעיות דחופות דבר שלא נוכל לקבל בדרך כלל ממנועי חיפוש.
בהרצאה הוצגו טכנולוגיות רלוונטיות והודגם כיצד בעזרת כלים שונים אפשר לנסות למצוא פתרון או תשובה ברשת כשמנוע חיפוש לא מספק את התוצאות הנדרשות.למצגת ההרצאה

מושב ד' – עולמות וירטואליים – אתגרים ופוטנציאל יישומי בעסקים ובחינוך
ד"ר ישע סיוון, ראש התכנית למערכות מידע, המכללה האקדמית תל-אביב יפו 

לקראת העתיד של 3D3C markets

ההרצאה עסקה בהגדרה של שווקים הכוללים ארבעה מרכיבים תלת מימד, קהילה, יצירה ומסחר ובאפשרויות המזומנות לנו כתוצאה מכך.  למצגת ההרצאה באנגלית

כמו כן , לטובת מי שביקש ממני את ההרצאה שלי ביום ג' 17.5.2011 ביום העיון "פורטלים ומידע רב מימדי" – אני מעלה קובץ pdf של ההרצאה-

 "העתיד כבר כאן – מגמות והתפתחויות טכנולוגיות עתידיות והמשמעות לעולם המידע"
  ד"ר יפה אהרוני , אוניברסיטת תל אביב, המכללה האקדמית בית ברל  

ההרצאה עסקה בארבע מגמות שהסתמנו בעבר ועל פי תחזיות שמסתמכות על מחקרים יקבלו תאוצה גם בעתיד: ספרים אלקטרוניים, תנועת הגישה הפתוחה, מכשירים ניידים ומחשוב עננים . ההרצאה הראתה כיצד מגמות אלה שלובות זו בזו והן בעלות השפעה פוטנציאלית על ההוראה והמחקר ושחקנים עיקריים בעולם המידע – משתמשים, מו"לים , ספריות ועתידו של הווב עצמו. לקובץ ההרצאה

הכינוס השנתי ה-15 של איגוד האינטרנט הישראלי

internetכ-850 משתתפים מתחומי התעשייה, האקדמיה, הממשל, החברה האזרחית והמגזר הפרטי לקחו חלק בכינוס השנתי ה-15 של איגוד האינטרנט הישראלי, "אלף צבעים לאינטרנט" שהתקיים ב-21-22 בפברואר 2011. הכינוס עמד השנה בסימן פרטיות והחשיפה באינטרנט, תוך הצגת הפנים הפרסומיים, הפוליטיים והחברתיים של הנושא.

מרצים מובילים בתחום מהארץ ומהעולם הציגו בפני המשתתפים הרבים את החידושים מעולם הפרסום הדיגיטלי, היחס לתקשורת האלטרנטיבית, הזכות לחשיפה ברשת, עתיד האינטרנט הנייד, מהירות שירותי האינטרנט בישראל ועוד ועוד.

ניתן לצפות במצגות המרצים, תמונות המשתתפים וצילומי וידיאו של המושבים בכנס ב: www.isoc.org.il/conf2011  

שילוב קוראים אלקטרוניים בקטלוג הספרייה – פרויקט ה- eReaders באוניברסיטת Duke

kindleכנס צ'ארלסטון הוא מפגש שנתי של ספרנים, מנהלי ספריות, מו"לים, יועצים, וספקים שבאים לדון באווירה לא פורמלית יחדיו בנושאים חשובים שמעניינים אותם. השנה היה זה המפגש השנתי ה-30, הוא התקיים ב- 3-6 בנובמבר 2010 ועסק בנושא רכש ספרים וכתבי עת .

אחת ההרצאות המעניינות הייתה הצגת פרויקט ה- eReaders של הספריות באוניברסיטת Duke.
במסגרת פרוייקט זה נרכשו קוראי ספרים אלקטרוניים Kindles- ושולבו בקטלוג להשאלה למשתמשים.

הפרוייקט החל כפרוייקט פיילוט בראשית 2010 עם מספר מצומצם יחסית של מכשירי קינדל וגדל עד כה ל-40 קוראים אלקטרוניים. האוסף נבנה על פי נתוני השאלה של הספרים המודפסים. כל כותר שנמצא מושאל מעל 3 פעמים נוסף לקינדל. כמו כן במסגרת הפרוייקט יצרו רשימת תפוצה ייעודית לקינדל דרכה המליצו המשתמשים על כותרים להוספה לקוראים האלקטרוניים.

לצורך שיווק הפרויקט הקימו אתר ייעודי. כל הכותרים שולבו בקטלוג ודרכו מצאו המשתמשים את הקוראים האלקטרוניים.

פרויקט מעניין שמרמז על העתיד…

פרטים נוספים אפשר למצוא בדווח של מי שנכח בכנס. המצגות עדיין לא עלו לאתר
לאתר הפרויקט

מכנס IFLA האחרון – נתונים מקושרים וספריות, אוריינות מידע ועוד..

iflaכנס IFLA ה- 76 התקיים השנה ב- 10-15 לאוגוסט בגוטנברג שבשבדיה . הוא עמד בסימן הגישה החופשית למידע ולכל האוכלוסייה והוצגו בו נושאים ספרניים מגוונים: רכש ופיתוח אוספים, קטלוגים, הספקת מסמכים, סוגים שונים של ספריות, ספריות ואוכלוסיות שונות, ניהול ושיווק, אוריינות מידע , ספרים נדירים, שימור, מולטימדיה, טכנולוגיות מידע ועוד..

אחת ההרצאות המעניינות הייתה בנושא נתונים מקושרים וספריות.

היום הווב מאפשר לקשור בין מסמכים קשורים. באופן דומה הוא יכול לאפשר לקשור בין נתונים קשורים. מטרת הנתונים המקושרים היא לאפשר שיתוף בין נתונים מובנים בווב באותה קלות שניתן היום לשתף מסמכים.

היום עדיין ספריות מבודדות במונחים של חילופי נתונים מכיוון שהנתונים בעיקרם נאספים על ידי ספרנים למען ספרנים, והתהליך של חילופי נתונים ושיתופן עם מוסדות לא ספרניים הוא עדיין בחתוליו.

שיתוף פעולה קיים בעיקרו בין ספריות, והנתונים הספרניים הם עדיין אינם חלק אינטגרלי מהווב. הסיבה העיקרית לכך היא דרגה נמוכה של קישוריות בין מאגרי הספרייה ומאגרים מתחומים אחרים, אבל גם בשל תהליך איסוף המידע והפורמטים של המידע.

הווב הסמנטי ובמיוחד יוזמת הנתונים הפתוחים והמקושרים מעודדים מוסדות לפרסם, לשתף ולכונן קישורים עם מקורות מידע אחרים. זה רלוונטי למוסדות מסחריים ולמוסדות שלא למטרות רווח. מבחינת הספריות – להיות חלק מרשת הנתונים המקושרים או הענן הסמנטי משמעותו גם שספריות יוכלו לענות יותר טוב על ציפיות המשתמשים כמו מידע נגיש בפורמט שמובן גם לא למומחים בספרנות .

פעילות במסגרת מאגר המידע ההולך וגדל של הענן תוכל להוריד מהנטל הקיים היום על הספרנים בתחזוקת מאגרי המידע שלהם, וגם לסלול דרך לשירותים חדשים שמתבססים על יותר מנתונים של מוסד בודד.

המאגרים הספרניים הם איכותיים ומקצועיים ולפיכך יש להם את הפוטנציאל להפוך עמוד התווך לאמינות בווב הסמנטי שהולך וגדל.

ספריות החלו להבין את הפוטנציאל שטמון בווב הסמנטי, ומספר מוסדות מתכוננים לפרסם את הנתונים שלהם כנתונים מקושרים. בפועל זהו תהליך מאתגר. בנוסף למכשולים הארגוניים , ההיבט הטכני של פרסום נתונים בווב הסמנטי ושימוש בנתונים מהווב הסמנטי יכולים להערים בעיות לא מבוטלות למוסדות מסורתיים כמו ספריות, במיוחד אלו עם תקציבי IT מצומצמים יותר. מאידך, התנאים להגשמתו של חזון זה מבטיחים, שכן מוסדות אלה משתמשים בסטנדרטים משותפים כמו MARC21 או RAKWB ,  למרות שהם צריכים עדיין להתאים עצמם לתהליך חילופי הנתונים הכללי בווב .

נייר עבודה מעניין שהוצג בכנס IFLA האחרון שהתקיים באוגוסט 2010 עוסק בנתונים המקושרים מפרספקטיבה של ספריות ומוסדות תרבות אחרים. כמו כן מתאר את ניסיונה של הספרייה הלאומית בגרמיה לכונן שירות כזה. פרסום המאגר המקומי בצורת נתונים מקושרים הוא צעד עיקרי לקראת החזון. אך אתגרים לא מעטים ניצבים בדרך:אתגרים טכניים, קונספטואליים שקשורים למידול הנתונים ובחירה באונטולוגיות מתאימות ולהגדרת ה- URIs, ואתגרים משפטיים . המאמר מתאר את האתגרים בפניהם עמדה הספרייה הלאומית בגרמניה בבואה להקים שירות של נתונים מקושרים. אתגרים אלה כללו – המרת הנתונים ל-RDF והעשרתם בהפניות למקורות חיצוניים כגון וויקיפדיה ו-דיביפדיה, בחירת הנתונים ובחירת אונטולוגיות מתאימות למודל הנתונים.

במאמר יש גם תיאור של הישגים ומטרות בטווח הקצר והרחוק. .
בכינון שירות מסוג זה הספרייה צעדה צעד אחד לקראת החזון התרבותי הגלובלי, אבל המטרה הרחוקה תושג כאשר גישה זו של פרסום וחילופי נתונים תזכה לתמיכה רחבה.

נושא אחר שנדון בכנס הוא אוריינות מידע .
קישורים למספר מצגות מהרצאות בנושא זה זמינים כעת

לאתר הכנס
לנייר עבודה – ספריות ונתונים מקושרים
למצגת בנושא ספריות ונתונים מקושרים
למצגות בנושא אוריינות מידע