עלות הגישה הפתוחה למוסדות האקדמיים

פורסם בתאריך על ידי
להגיבלהגיב

מחקרים רבים בנושא הגישה הפתוחה התמקדו בהערכה של התועלת המחקרית של הגישה הפתוחה או השוו בין העלות הכוללת של מסלול הזהב לעומת המסלול הירוק לעומת המודלים מבוססי המנוי.

לאור הגידול בדרישה של מוסדות מימון ממוסדות מחקר ליישם את מודל הגישה הפתוחה מעניין לדעת מה הן העלויות של מוסדות המחקר במילוי דרישות אלו.

ממשלת אנגליה מובילה בקידום המעבר לגישה פתוחה וזה מהווה גורם מרכזי במדיניות מימון המחקר שלה. Research Councils UK (RCUK)   ו- the Higher Education Funding Councils – שני גופי מימון עיקריים באנגליה הציבו במהלך השנתיים האחרונות דרישות חדשות ממקבלי המימון בכול הקשור לגישה הפתוחה . מדיניות זו מהווה לחץ על האוניברסיטאות למעבר לגישה פתוחה.

מעבר זה  הוא תהליך שכרוך בעלויות וזמן.  מעניין לדעת  מבחינה כלכלית כמה יעלה מעבר זה לאוניברסיטאות?

דוח עדכני שפורסם בנובמבר 2014 בא לתת מענה לכך.

על פי הדוח העלות של  ההיענות של האוניברסיטאות ומוסדות המחקר לדרישות מדיניות הגישה הפתוחה בשנה האקדמית – 2013-2014  הגיעה ל- 9.2 מיליון פאונד להוציא את עלויות ה- APC  – Article Processing Charges שהגיעו ל-11 מיליון פאונד

העלות האדמיניסטרטיבית של הנגשת המאמרים בצורה מקוונת מהווה פחות מ- 10%  מכלל העלויות, 0.8 מיליון פאונד למסלול הזהב ו- 0.1 מיליון למסלול הירוק, זמן יצירתו של מאמר בגישה פתוחה במסלול הזהב הוא למעלה משעתיים בעלות של 81 פאונד לעומת מאמר במסלול הירוק שנוצר במשך 45 דקות בעלות של 33 פאונד.

האחוז הגבוה ביותר של העלויות – 48%  הוא לזמן המוקדש על ידי הסגל לתמיכה יישום וניהול המדיניות – 4.4 מיליון פאונד

פרטים נוספים מעניינים בדוח המלא

מכשירים ניידים – ספרים אלקטרוניים, מוסיקה ותוכנה חופשיים

פורסם בתאריך על ידי
להגיבלהגיב

עם ריבוי השימוש במכשירים ניידים כדאי להתעדכן  בחומרים חופשיים שאפשר להורידם למכשירים באופן חוקי וללא תשלום

בכתבה מ- 24 בנובמבר 2014 אפשר למצוא המלצות  לחומרים חופשיים כאלה.

ספרים אלקטרונים – כדאי לזכור את פרויקט גוטנברג  שכולל למעלה מ- 46000 ספרים חופשיים. מקורות נוספים הם גוגל ספרים, Archive.org   , The online books page וספרים אלקטרוניים חופשיים נוספים מהחנויות של KINDLE   ו- Kobo. כמו כן  כדאי להכיר את האפליקציה overdrive  שדרכה אפשר לשאול ספרים אלקטרוניים מהספרייה. כיום למעלה  מ- 30000 ספריות מציעות את שירותי ההשאלה שלהן דרך אפליקציה זאת.

מוסיקה –  האפליקציה של  Tuneln רדיו והאתר  tunein.com מאפשרים גישה למעלה מ- 100000   תחנות רדיו ברחבי העולם כולו. מקור נוסף הוא אפליקציה חופשית  שניתנת להורדה מהאתר Songza – songza.com

תוכנה – Microsoft   וגוגל מציעים תוכנות חופשיות – Microsoft Office Online וגוגל  דרייב  – תוכנות שפועלות בתקשורת אינטרנט כלומר העבודה היא באופן מקוון.

חבילת  תוכנה נוספת שניתנת  להורדה ומאפשרת  עבודה בצורה לא מקוונת הוא Apach's OpenOffice  – openoffice.org . OpenOffice  תומכת בהרבה שפות, מערכות הפעלה וקבצים

חבילת תוכנה נוספת שתומכת במערכות הפעלה Windows, Mac and Linux היא LibreOffice

למשתמשי הסמרטפונים והטאבלטים –  Kingsoft Office היא אלטרנטיבה חופשית למיקרוסופט אופיס .היא מאפשרת ליצור לצפות ולערוך מסמכים מוורד, פוורפוינט ואקסל כולל תמיכה בקובצי PDF   . ניתן לשמור את הקבצים בטאבלט או בסמרטפון או לגשת אליהם משירותי ענן כגון Dropbox, Google Drive, Box ואחרים

סרטי קולנוע ותוכניות טלוויזיה –  זמינים באתרים כגון Hulu, SideReel,   iTunes, YouTube , Sony’s Crackle, Yidio, Vimeo’s Films Channel, SnagFilms and PopcornFlix.

האזנה  לפודקסטים ותוכניות רדיו אפשרית דרך    iTunes

לכתבה בנושא

SWIB14 – הווב הסמנטי בספריות

פורסם בתאריך על ידי
להגיבלהגיב

לאחרונה שומעים ויותר על פרויקטים שתומכים בווב הסמנטי ובנתונים מקושרים. מטרת הנתונים המקושרים היא לאפשר שיתוף בין נתונים מובנים בווב באותה קלות שניתן היום לשתף מסמכים ולאחרונה אנו שומעים על  ספריות שנרתמות לנושא.

מבחינת הספריות נתונים מקושרים אמורים להחליף את  MARC   כבסיס  למסגרת הביבליוגרפית החדשה של הספרייה. הנתונים המקושרים מהווים מהפכה  בארגון המידע ואמורים לענות על חסרונות של השיטה היום  שמארגנת את המידע בבסיסי נתונים יחסיים סגורים ודורשים תחזוקה שוטפת.

כנס SWIB      – Semantic Web IN Libraries   שמתקיים מדי שנה מאז 2009  שם לו למטרה לספק מידע  על ההתפתחויות בתחום הנתונים המקושרים בהקשר של הספריות ולאפשר חילופי מידע וניסיון בנושא.

השנה הכנס מתקיים בבון גרמניה בימים אלו – 1-3  בדצמבר 2014 . הכנס עוסק במגוון נושאים בתחום כגון:  RDF ,  Schema.org , Wikidata ועוד.  ההרצאות משודרות בזמן אמת .

מידע, תקצירים ושקפים מהרצאות  משנים קודמות של הכנס זמינות באתר

תודה לטולי עמיכל על המידע על הכנס

לתוכנית הכנס

פורטל הנתונים הפתוחים של CERN

פורסם בתאריך על ידי
להגיבלהגיב

ב-20 בנובמבר 2014  CERN     השיקה את פורטל הנתונים החופשי שלה. פורטל הנתונים הפתוחים מהווה נקודת גישה לנתונים שנוצרים ממחקרים שמבוצעים ב CERN-  . ניתן למצוא בו תוצרים מכלל פעילויות המחקר, כולל תוכנה ותיעוד שנחוצים להבנה וניתוח הנתונים .

משתמשים בנתוני הפורטל מתבקשים לצטט את הנתונים כאשר הם עושים בהם שימוש חוזר. כדי להקל על המשתמשים יש באתר המלצות לציטוטים ופורמטים ליצוא לתוכנות ביבליוגרפיות.

הפורטל הוא פרי של שיתוף פעולה בין CERN , IT-CIS, GS-SIS,  ובשיתוף עם חוקרים רבים מקהילת הפיזיקה של אנרגיות גבוהות .

מצפים שהפורטל יהיה בעל ערך לקהילת המחקר ישמש פלטפורמה לשימור ושיתוף המחקר וישמש גם למטרות הוראה וחינוך כדברי בכירים ב- CERN :

"We hope these open data will support and inspire the global research community, including students and citizen scientists,"

"The development of this Open Data Portal represents a first milestone in our mission to serve our users in preserving and sharing their research materials. It will ensure that the data and tools can be accessed and used, now and in the future"

RECODE וגישה פתוחה לנתוני מחקר

פורסם בתאריך על ידי
להגיבלהגיב

ישנה חשיבות רבה לגישה פתוחה לא רק לתוצאות המחקרים כפי שמתפרסמים במאמרים בכתבי עת אלא גם לנתוני המחקר הגולמיים, שכן לגישה פתוחה לנתוני המחקר השלכות על כול תהליך המחקר.

בדרך לגישה פתוחה לנתונים ניצבים מספר אתגרים שקשורים לבעלי העניין לתשתית ולטכנולוגיה לאתיקה ולבעיות מוסדיות ומדיניות .

פרויקט RECODE – The Policy RECommendations for Open Access to Research Data in Europe  שם לו למטרה לטפל בבעיות/אתגרים  אלו ולספק לבעלי עניין באירופה שמעוניינים לפתח את הנושא מרחב פעולה משותף . ההמלצות שהתקבלו במסגרת הפרויקט והשקה רשמית של RECODE Policy Recommendations  יהיו בכנס שיתקיים באתונה בינואר 2015. הכנס יהווה הזדמנות לבעלי עניין לדון במדיניות גישה פתוחה לנתוני מחקר, שימוש חוזר בנתונים, ואתגרים העומדים בדרך

למאמר בנושא

לאתר הפרויקט

לאתר הכנס

Contributer by Google ומימון המונים – הקץ לעידן הפרסומות?

פורסם בתאריך על ידי
להגיבלהגיב

המודל הכלכלי הרווח של מימון אתרים בווב החופשי הוא הפרסומות. לאחרונה גוגל השיקה פלטפורמה חדשה   Contributer by Google שמושתתת  על מודל של מימון המונים על פיו  למבקרים באתרי תוכן קיימת האופציה לשלם לבעלי האתרים סכום חודשי מסוים ובתמורה אינם רואים את הפרסומות של גוגל באותם אתרים.

מאפיין זה הושק עד כה בשיתוף פעולה עם 10  מפרסמים כולל Mashable, Imgur, WikiHow  ו- Science Daily . .  כאשר משתמש מגיע לאתר של Contributer by Google הוא רואה את רשימת המפרסמים שמשתתפים בגרסת הביתא ויכול לבחור אם הוא רוצה לתרום  דולר, שני דולר או 3 דולר לחודש. לא ברור מה גובה חלקה של גוגל ברווחים.

התרומה מבוצעת דרך חשבון המשתמש בגוגל ומתבצעת כתוצאה מטריגר כאשר המשתמש מבקר באתר מסוים (כיום שירות זה רלוונטי רק לאתרים בארה"ב) . באופן זה המשתמש תומך רק באתרים בהם הוא מבקר לעתים תכופות.

יהיו כאלה שיראו בשירות זה ניסיון נוסף של גוגל לכלוא אותם בפלטפורמה שלה  בעוד שאחרים יראו בכך דרך ישירה לתמוך בבעלי אתרים ואמצעי לבעלי אתרים  להרוויח מהתכנים למרות  שגוגל אף היא משתתפת ברווחים  ולא ברור מה גובה חלקה של גוגל ברווחים. לא אחת נשמעת ביקורת על גוגל על ידי בעלי אתרי תוכן שהיא מפרסמת את התכנים שלהם ישירות בתוצאות החיפוש מבלי לקבל הרשאה לכך , בפלטפורמה זו  אפשר לראות מעין סיוע לבעלי אתרים.

בכול מקרה לא ברור מה יהיה גורלו של ניסיון זה. האם המשתמשים בווב יעדיפו לשלם תשלום מסוים תמורת ווב חופשי מפרסומות או שמא המודל  הכלכלי החדש מרמז על גורלו העתידי  של הווב החופשי והפיכתו בהדרגה לווב ממומן?  על כך יענה העתיד.

לאתר   Contributer by Google

PEARLTREE של מנועי חיפוש – למעלה מ-200 מנועי חיפוש מאורגנים על פי פונקציונאליות

פורסם בתאריך על ידי
להגיבלהגיב

ברשת יש  מגוון עצום של מנועי חיפוש למטרות שונות וקשה באמת לעקוב ולזכור את כולם. אפשר לצורך כך להסתייע באתרים שמארגנים את מנועי החיפוש על פי קטגוריות/סוגים.

תצוגה ויזואלית אחת מעניינת של מנועי חיפוש על פי קטגוריות/סוגים אפשר למצוא באתר  של .   Phil BERDLEY . בתצוגה יש   למעלה מ- 200 מנועי חיפוש  על פי  מגוון קטגוריות כגון:  מנועי על , מדריכים, מנועים לחיפוש חברתי, וידאו, אודיו,  תמונות, חדשות  ועוד…

ברשימת מנועי החיפוש אפשר למצוא מנועי חיפוש מוכרים ואולי מוכרים פחות כגון:  המדריך   הנושאי  FINDELIO,  WikiWorldBook לחיפוש אנשים, Zeekly שתומך בשמירה  על הפרטיות , Findsounds לחיפוש קובצי קול ועוד ..

יש לציין שארגון מנועי החיפוש על פי קטגוריות נעשה בעזרת pearltrees שירות וובי חופשי עם אפשרות להרחבת מאפיינים נוספים בתשלום אשר מאפשר ארגון אובייקטים שונים בצורה ויזואלית

לאתר

מאמרים שפיטים חופשיים – תוצאות מחקר

פורסם בתאריך על ידי
להגיבלהגיב

מספר הפרסומים בגישה פתוחה גדל בקצב מואץ.  שאלה שמתעוררת לא אחת ביחס  לפרסומים בגישה פתוחה  היא  מהו אחוז הפרסומים  שהם גם שפיטים  (peer reviewed).

דוח שפרסמה  הוועדה האירופית ב- 22 באוקטובר 2014 יכול לספק לכך מענה. הדוח של הוועדה האירופית  הוא במסגרת מאמציה של הוועדה אירופית לעקוב אחרי ההתפתחויות בתחום הגישה הפתוחה והוא  הסתמך על מחקר בנושא של Science-Metrix  שבדקה באמצעות תוכנה אוטומטית מאות אלפי מאמרים מהמאגר Scopus מהתקופה 1996-2013 .

על פי דוח זה למעלה ממחצית  מאמרי המחקר השפיטים שפורסמו בשנים 2007 – 2012 חופשיים להורדה ברשת האינטרנט. זה מהווה שיפור מהמצב בשנה החולפת בה נמצא מצב זהה רק בשנה אחת –   ב- 2011  .

עוד נמצא במחקר  שאחוז  הפרסומים שפורסמו ישירות בכתבי עת בגישה פתוחה מתוך כלל הפרסומים החופשיים היה כ- 13  אחוזים ב- 2012. חלק הארי מהפרסומים החופשיים זמינים בערוצים אחרים  – באתרי המולים לאחר delay או  באתרי מחברים שהעלו את הפרסומים שלהם לרשת.  זה אולי מסביר גם את המסקנה השנייה החשובה במחקר  שחלק נכבד מהחומר הפתוח הוא ישן יחסית. אחוז הפרסומים  החופשיים בשנה שנתיים לאחר הפרסום  הוא נמוך הרבה יותר מהאחוז הכללי  של הפרסומים החופשיים..

יחד עם זאת יש להתייחס למסקנות הדוח  מעט בזהירות ביחס לחומר החופשי בכלל ולחומר בגישה פתוחה במיוחד, שכן התוכנה האוטומטית לא אתרה כול מאמר חופשי  ברשת  והרבה מאמרים חופשיים שנמצאו אינם מתאימים להגדרה הפורמלית של גישה פתוחה, כך למשל אינם כוללים פרטים לגבי ההרשאות לשימוש חוזר בחומרים.

הדוח כולל גם את התפלגות החומר החופשי על פי ארצות ותחומי מחקר. כך למשל המחקר הביו-רפואי  החופשי (71% בשנים 2011 – 2013 )  הוא רב יותר  מאשר בכימיה (39%)   מבחינה גיאוגרפית  בשנים 2008-2013   הממוצע העולמי היה 54%  . אחוז גבוה במיוחד נמצא בברזיל  (76%)

לדוח המלא

לכתבה בנושא

EBioMedicine – כתב עת בגישה פתוחה – מפגש בין הקהילה המחקרית והקלינית

פורסם בתאריך על ידי
להגיבלהגיב

Cell Press  ו- Lancet חברו יחדיו להשקתו של  כתב עת חדש בגישה פתוחה  –  EBioMedicine בהוצאת Elsevier.

כתב העת יפרסם מאמרי מחקר שיכסו את כול תחומי  מדעי החיים והרפואה החל ממחקר בסיסי וכלה בתחומים  הקליני והציבורי של מדעי הבריאות.  מייסדיו מאמינים  שכתב עת זה יהווה נקודת מפגש בין 2 הקהילות – המחקרית והקלינית כדי לאפשר העברה מהירה של תובנות  מחקריות למען שיפור הבריאות   כפי שביטא זו יפה העורך של כתב העת:

"Building a better pipeline between scientific research and improved human health is front and center on the global stage as calls increase for faster translation of publically-funded basic research into effective prevention, diagnosis and treatment of disease. EBioMedicine is designed to be a central player in building this pipeline by creating a forum that brings scientists and physicians together to transform information into action."

לידיעה

גוגל סקולר בן 10 – ראיון עם מי שעומד מאחוריו

פורסם בתאריך על ידי
להגיבלהגיב

ב-18 בנובמבר 2014 ימלא עשור לגוגל סקולר  שהפך לכלי  פופולרי לחיפוש חומר מדעי .  על פי סקר של Nature השנה 60%  מהחוקרים הנחקרים דווחו על שימוש  בגוגל סקולר  באופן קבוע.  Nature   ערך ראיון עם מי ששותף בפיתוחו  של הכלי -Anurag Acharya . בראיון סיפר Anurag Acharya על  ההיסטוריה של גוגל סקולר וכיצד הוא רואה את עתידו.

על פי דבריו  ההצלחה של גוגל סקולר נזקפת גם לדירוג תוצאות החיפוש על פי רלוונטיות  לשאילתה ולא על פי סדר כרונולוגי כפי שהיה בזמנו המצב בשירותי חיפוש אחרים.   גוגל סקולר סורק את הטקסט המלא של מאמרי המחקר  למרות שאינו כולל את הטקסט המלא מכול המו"לים.

מבחינת המודל הכלכלי גוגל סקולר לא מניב רווחים . מטרתו העיקרית הוא לתרום לקהילה האקדמית וחברת גוגל יכולה לעשות זאת מכיוון שהשירות לא  יקר במיוחד .

מהריאיון אפשר ללמוד גם על מטרת  שירותי האקסטרה שלו – פרופיל מחברים ומנוע ההמלצות

בקשר לעתיד- היום גוגל סקולר טוב בלסייע למשתמשים למצוא את המאמרים שהם מחפשים ויכולים לתארם. הדבר הבא שגוגל  שואפת אליו הוא לספק למשתמש את המאמרים שהוא צריך אבל אינו יודע לחפש. המטרה לעזור לחוקרים להיות בזירת המחקר מבלי שיצטרכו לסרוק  מאות מאמרים.

ומעבר לאיתור מאמרים,על השאלה מה בדבר מציאת הנתונים המדעיים– השיב Anurag Achary שעדיין לא פותח מודל מתאים שיאפשר זאת

על האפשרות לפיתוח API    השיב שאין גוגל יכולה לעשות זאת מכיוון שעל פי הסכמים עם המו"לים גוגל רשאית לסרוק את המאמרים אבל לא להפיץ את המידע לאחרים.

מידע נוסף בראיון המלא

רשתות חברתיות – כלים שימושיים

פורסם בתאריך על ידי
להגיבלהגיב

כתבות  שהתפרסמו ב- 24 באוקטובר 2014 וב- 3 בנובמבר ב- business2 community כוללות טיפים ורשימות ארוכות של  כלים  שימושיים  לבעלי רשתות חברתיות שיכולים להיות שימושיים ליצירת  תכנים וקידומם.

הרשימות כוללות  30 כלים, רובם  חופשיים או חופשיים למחצה ,   למטרות שונות כגון: Infogr.am ליצירת אינפוגרפיקות ,  Hoot Suite  לניהול מידע ברשתות החברתיות,  Bit.ly   שידוע לקיצורי כתובות   ושמשמש גם למטרות אחרות , mention  ו- Oktopost שמשמשים לניטור , Topsy   מנוע חיפוש ייעודי לרשתות חברתיות , Pixabay אתר לחיפוש תמונות חופשיות גם למטרות מסחריות  ו- Compfight אף הוא כלי של פליקר שמאפשר לאתר תמונות חופשיות  גם למטרות מסחריות ועוד..

הרשימות כוללות תיאור של הפונקציונאליות של כול אחד מהכלים.

Internet Librarian 2014

פורסם בתאריך על ידי
1תגובה אחת

כנס  Internet Librarian  ה- 18 התקיים  ב- 27 – 29 באוקטובר 2014 בקליפורניה.

הכנס התמקד בדרך  בה ספרנים לא רק משתתפים בקהילה אלא גם כמובילים  בתחום הדיגיטלי והוצגו בו שירותים וכלים שמאפשרים תקשורת מדעית.

במהלך ימי הכנס התקיימו סדנאות מעשיות לצד הרצאות שעסקו במגוון נושאים: מובייל, אוספים אלקטרוניים, מיומנויות , חיפוש מידע, חללים בספרייה, ארכיטקטורת מידע, עיצוב אתרים, מדיה חברתית, MOOC  , עתיד הספריות,שיווק , גילוי ידע ועוד.

מבחר מצגות מהכנס זמינות באתר

לתוכנית הכנס

Thingful – מנוע חיפוש ייעודי לאינטרנט של הדברים

פורסם בתאריך על ידי
להגיבלהגיב

האינטרנט של הדברים, בו  מכשירים  ודברים מחוברים בדרך כלל  בחיבור אלחוטי ומתקשרים ביניהם, יוצר  למעשה מידע רב.

Thingful הוא מנוע חיפוש ייעודי לאינטרנט של הדברים שכולל אינדקס גיאוגרפי של הדברים המחוברים בעולם בתחומים שונים כולל אנרגיה, מזג אויר, איכות האוויר ועוד..

מנוע החיפוש מאנדקס שירותים ידועים של האינטרנט של הדברים כולל:

Weather Underground, Smart Citizen, UK Met Office Weather Observations Website, Netatmo, Thingspeak, Air Quality Egg,The International Soil Moisture Network ו The Sea Turtle Conservancy.

על פי מה שכתוב באתר אפשרויות איתור המידע בעזרת מנוע החיפוש  רחבות  לדוגמה: המתעניין באסמה יוכל לאתר מוניטורים לאיכות האוויר בשכונה, אם מבחינים באנייה עוגנת אפשר למצוא מידע עליה על ידי מעקב אחריה ב- Thingful

מנוע החיפוש מאפשר גם לאנשים וחברות לטעון ולאשר בעלות על הדברים שלהם ובכך מאפשר להם דף ווב אחד עם מידע מצטבר מכול ההתקנים שלהם  בקטגוריות  בריאות, סביבה, בית,  תעבורה, אנרגיה, צמחיה ובעלי חיים.  משתמשים יכולים גם להוסיף אובייקטים כדי לעקוב אחריהם ולעקוב אחר הסטטוס שלהם בזמן אמת.

תיבת החיפוש  כוללת 2 חלקים  :  what    ו- where    והשאילתה יכולה להיות בהתאם – נושא ומיקום.

ומה בנוגע לפרטיות ? חשוב לציין , על פי מה שכתוב  באתר אודות המנוע ,  מנוע החיפוש  אינו ניגש למידע ישירות אלא קושר למידע אם המידע הוא ציבורי. המידע שנוצר על ידי האובייקטים השונים   לא נשמר מלבד מידע גיאוגרפי בסיסי, ומידע תיאורי  ידוע .

למידע נוסף

למנוע

האם המאמר המצוטט ביותר שלך הוא גם הטוב ביותר ?

פורסם בתאריך על ידי
להגיבלהגיב

לאחר כמחצית מאה לשיטת הערכה מדעית על פי ציטוטים עדיין  מרחפות מספר שאלות  האם המאמרים המצוטטים ביותר הם גם החשובים ביותר?  האם המדע מתקדם בעיקר דרך  תהליך האבולוציה או דרך  מהפכה  ? האם שני התהליכים משלימים זה את זה ואילו  מאמרים מצוטטים ביותר משפיעים ?  והאם קשה לפרסם ממצאים מפתיעים ?

כדי  לתת מענה לשאלות אלה נשאלו מחברים מצוטטים ביותר בתחום המחקר הביו-רפואי על דעתם לגבי פרסום רב השפעה שלהם . אותרו  400  מחברים מצוטטים ביותר בתחום המחקר הביו-רפואי בשנים 1996- 2011 . מבין המאמרים של כול אחד מחוקרים אלו  שפורסמו בשנים 2005-08 נבחרו 10 המאמרים המצוטטים ביותר והחוקרים התבקשו לדרג  אותם על פי 6 קריטריונים  שאמורים לתת מענה על השאלות שלעיל.  . רק  123 נחקרים ענו על הסקר.

תוצאות הסקר פורסמו בכתב העת Nature  מתאריך 24 באוקטובר 2014 . התוצאות היו מעניינות – 16% מהנחקרים השיבו שהמאמר החשוב ביותר שלהם שהתפרסם בשנים 2005-08  לא נמנה על 10 הפרסומים המצוטטים ביותר  אך רוב הנחקרים השיבו שהפרסום  החשוב  ביותר שלהם אכן נמצא בין הפרסומים המצוטטים ביותר שלהם . כמו כן רוב הנחקרים תארו את הפרסום החשוב ביותר שלהם כאבולוציוני ולא מהפכני.

למידע נוסף

3DShape.es – מנוע לחיפוש אובייקטים בתְּלַת-מֵמַד

פורסם בתאריך על ידי
להגיבלהגיב

היום  כאשר אפשר להדפיס במדפסת תְּלַת-מֵמַד מתעורר הצורך במנוע חיפוש בעל יכולת לחפש אובייקטים מסוימים ולא רק סטים של מלים.

מנוע החיפוש 3DShap.es שמאפשר לאתר אובייקטים שנוצרו בהדפסת תְּלַת-מֵמַד עושה את המלאכה.

מנוע החיפוש נמצא עדיין בגרסת ביתא . על פי כתבה שהתפרסמה  בנושא אופן החיפוש במנוע הוא כמו בגוגל תמונות  אלא שכאן החיפוש הוא אחר אובייקטים – מודלים. המנוע  מאפשר לחפש מודלים על פי גודל וממד . משתמשים יכולים להעלות מודל שלהם לחיפוש מודל דומה או לבחור באחד מהמודלים במאגר.

צוות הפיתוח של המנוע  סורק  את הרשת כדי לאתר  מודלים בתְּלַת-מֵמַד .כמו כן הצוות משתף  פעולה עם חברות ואתרים כדי לגשת  לאתרי תוכן שדורשים תשלום

המטרה היא לרכז את כול  התכנים בתְּלַת-מֵמַד תחת מטריית חיפוש אחת כך שהגישה אליהם תהיה קלה תוך אפשרות לסינון   על פי מספר קריטריונים כגון גודל  וסוג רישיון

למנוע החיפוש

לכתבה בנושא

ספריות ופרסומים בגישה פתוחה – מימון וקטלוג

פורסם בתאריך על ידי
להגיבלהגיב

כתבי עת בגישה פתוחה  (מסלול הזהב)  שנחשבים כמודל על פיו  המחבר אחראי לתשלום עבור הוצאות ההוצאה  לאור יכולים להיות ממומנים על ידי מספר גורמים שונים בתוכם גם ספריות.

מעניין לדעת מה חלקן של הספריות במימון זה?

סקר  שנערך על ידי  PCG בקרב 150    ספרנים מ- 30 מדינות שונות מצא שהאחריות על מימון  הוצאות ההוצאה לאור  APCs      –  ARTICLE PROCESSING CHARGES    מוטלת עדיין  ברובה על  המחבר  – 47%   וגופי מימון –  38%  , בעוד  שחלקם של המוסדות או הספריות הוא 24%  בלבד.

מכול מקום, קרוב לרבע מהמשיבים השיבו שהספרייה מקצה סכומים ל – APCs    שנלקח לרוב מהתקציב הקיים של הספריות לחומרים. על פי הערכה הקצאה זו מהווה פחות מאחוז אחד מהתקציב למנויים המסורתיים  ו- 19% מהמוסדות  מציבים תקרה ל- APCs שבדרך כלל נעה בטווח של 2- 3 אלף דולר

ומה בדבר קטלוג חומרים בגישה פתוחה?

72%  מהספריות דווחו שהן מקטלגות פרסומים בגישה פתוחה  למרות שהרבה העריכו שפרסומים אלה מהווים רק 1%-5%  מהחומרים המקוטלגים. הספרנים מחליטים אילו כותרים חופשיים לקטלג  והמקורות  העיקריים מהם נלקחים הפרסומים הם: DOAJ  ו- Beall's List of Predatory Open Access Publishers. זאת בנוסף לפרסומים עליהם ממליצים אנשי הסגל.

תוצאות הסקר מאוששות  את ההשערה  שהעניין בגישה הפתוחה בספריות עדיין מצומצם  אבל הוא הולך וגדל …

 

לכתבה בנושא

פורטל בינלאומי לאוצרות תוכן ואוצרות דיגיטלית עלה לאחרונה לאוויר

פורסם בתאריך על ידי
להגיבלהגיב

פורטל בינלאומי לאוצרות תוכן ואוצרות דיגיטלית עלה לאחרונה לרשת .הפורטל  הוקם על ידי עמי סלנט  שמשמש גם העורך הראשי של המיזם הבינלאומי.

על פי מה שכתוב באתר המטרה לספק מידע מעשי רלוונטי.   מקורות המידע באתר כוללים 3 סוגי עיקריים של תכנים: כלים לאוצרות, דוגמאות ומודלים ומדריכים.

מנוע החיפוש באתר והתגיות מסייעות מאוד בניווט באתר והתוצאות  מוצגות בצורה ויזואלית מזמינה. אפשר להירשם לקבלת עדכונים בדוא"ל  ולהתעדכן גם באמצאות RSS

מדברי עמי סלנט על המיזם:

"הפורטל מבוסס על איסוף , סריקה , סינון ותמצות של סקירות ומחקרים על תחומי אוצרות התוכן בעולם , כלים מתוקשבים בתחומי אוצרות התוכן , מיזמים , ותהליכי עבודה.

הפורטל הבינלאומי לאוצרות תוכן ואוצרות דיגיטלית הוא המאגר השיטתי היחיד מסוגו באינטרנט והוא מבוסס על איסוף שיטתי של סקירות על כלים מתוקשבים , מתודולוגיות לניהול ידע אישי , סקירות השוואתיות והמלצות מומחים ברחבי העולם . "

תודה לעמי סלנט על המידע

לסקירה המלאה של עמי סלנט

לפורטל

ביקור מנהלות הספריות באנגליה בחברת PROQUEST

פורסם בתאריך על ידי
1תגובה אחת

במהלך חול המועד סוכות יצאנו ארבע מנהלות ספריות מישראל, שלומית פרי מנהלת ספריית חברה וניהול באוניברסיטת תל אביב, חיה עזנר מנהלת ספריית ארן באוניברסיטת בן-גוריון אדית פאלק, ראש מערך הספריות באוניברסיטה העברית בירושלים ואנוכי, לביקור קצר בלונדון וקיימברידג', בהזמנת חברת PROQUEST.

במסגרת הביקור, השתתפנו ביום העיון:

Improving research outcomes with Early European Books

אשר התקיים באוניברסיטת לונדון בשיתוף עם ארגון  JISC בבריטניה וחברת Proquest.

יום העיון עסק בנושא של שיפור תוצאות המחקר בעזרת מאגר המידע:

Early European Books של חברת PROQUEST.

המאגר הכולל ספרים מהשנים 1475 עד 1700 בפורמט דיגיטלי, נרכש בשנה שעברה על ידי הספרייה המרכזית ע"ש סוראסקי באדיבות קרן הורודיש.

את יום העיון פתחה מנהלת האוספים הדיגיטליים של ארגון ה JISC, הארגון אשר מנהל ומספק את המאגרים האינטלקטואלים של מערכות החינוך והמחקר, כולל הספריות האקדמיות באנגליה.

הארגון עובד בשיתוף פעולה עם הספריות והחברות המוציאות לאור, במטרה לקדם את המודלים הכלכליים בשילוב עם דרישות המשתמשים, פיתוח טכנולוגיות ועיסוק בעתיד התוכן הדיגיטלי.

בין המשתתפים ביום העיון היו מנהלי ספריות וספרנים, מנהלי פרויקטים של דיגיטציה מספריות שונות באנגליה וצרפת, וכן חוקרים בתחום ההיסטוריה המודרנית, ההיסטוריה של הספר והיסטוריה של המדעים.

המשתתפים דנו בהיבטים השונים של השימוש במאגרים הדיגיטליים, בהשפעה של המאגרים על המחקר, השימוש במערכת הקטלוג USTC (Universal Short Title Catalogue), מערכת הקשרים שבין חברת PROQUEST, הספריות ותהליכי הדיגיטציה.

לסיום נערך פאנל חוקרים בו דנו בנושא השינויים החלים במחקר ובהוראה בעידן הדיגיטלי וכן מבט לעתיד הדיגיטציה והמחקר.

היום השני כלל ביקור במשרדי חברת PROQUEST בקיימברידג'. לאחר סיור במשרדי החברה המרשימים, התכנסנו  יחד עם כשמונים עובדי החברה שמגיעים מהתחומים השונים בהם עוסקת החברה: מנהלי תוכן, אנשי מכירות, מנהלי מוצר ועוד.

בפני כל הקהל הזה, הצגנו בעזרת מצגות, את מצב ההשכלה הגבוהה בישראל, מבנה הספריות באוניברסיטה העברית, אוניברסיטת בן-גוריון ואוניברסיטת תל אביב.

סיפרנו בהרחבה על הפעילות האקדמית והפעילות בספריות האוניברסיטאיות בישראל, השינויים שחלו בשנים האחרונות בספריות ועל התפיסה הניהולית בכל אחת מהספריות.

בהמשך, קיימנו  מספר פגישות עם אנשי החברה בנושאים שונים כגון: מאגר עבודות הדוקטורט, פרויקטים דיגיטליים של החברה, וחוויית המשתמש במאגרי החברה.

למרות מזג האויר הסוער, הביקור שהיה קצר אך ממוקד, היה מעשיר ומעניין מאד. זכינו לאירוח נפלא ולמשובים חיוביים ונלהבים מאנשי חברת PROQUEST.

קישור לאחת המצגות אשר הוצגה בכנס >>

דוח 2014 – כוח אדם ושכר בספריות אקדמיות, ציבוריות ומיוחדות

פורסם בתאריך על ידי
1תגובה אחת

כתבה שהתפרסמה ב- library journal    ב- 15 באוקטובר 2015 כוללת דוח מקיף על מצב כוח  אדם ושכר בספריות אקדמיות ציבוריות ומיוחדות בארה"ב

הדוח מסתמך על נתוני שנת 2013 בהשוואה לשנים קודמות.

מהדוח עולה שהמגמה של גידול חיובי בספריות ציבוריות נמשכת. ב- 2013 קרוב ל- 24% מהצבות כוח אדם היו בספריות ציבוריות בהשוואה ל- 18.7% ב- 2012. השכר הממוצע ההתחלתי בספריות ציבוריות בשנת 2013 גדל בכ-4%  יחסית לשנת 2012

באקדמיה ב- 2013 קרוב ל- 9.8%  ממבקשי עבודה במוסדות אקדמיים התקבלו במחלקות מחוץ לספרייה  כולל עבודה שקשורה בטכנולוגיות מידע, מערכות לניהול מידע והערכה.

בנוסף  למחלקות אקדמיות נוספות חלה גם בספריות אקדמיות עליה מסוימת בהצבות כוח אדם – 23.6% מהצבות כוח אדם מקצועי היו בספריות אקדמיות יחסית ל- 21.2%  בשנת 2012 . עליה בהצבות כוח אדם ובשכר נכרה בקרב הארכיונאים.

לעומת זאת חלה ירידה במצבת כוח אדם בספריות מיוחדות.

מידע נוסף כולל טבלת להשוואת שכר  אפשר למצוא בכתבה

בכיר בגוגל – אנו בונים את גוגל למשתמשים ולא לאתרים

פורסם בתאריך על ידי
להגיבלהגיב

לאחרונה נשמעו  טענות בקורת מפי  גופים גדולים בתחום ההוצאה לאור  באירופה שגוגל דומיננטי מדי ונותן עדיפות  בתוצאות החיפוש במנוע  למוצריו השונים    כגון גוגל מפות, יוטיוב ופלטפורמת המכירות של גוגל .  עוד נטען שגוגל במסגרת החידושים האחרונים משתמש בנתונים של  אתרים שונים ומציג אותם ישירות בתוצאות החיפוש למשתמש ולא את מנוע החיפוש של האתר ובכך הפך לשער הגישה לאינטרנט

בכתבה מעניינת מספטמבר 2014 בכיר בגוגל Eric Schmidt     משיב והודף טענות אלו.

Eric   מודה שגוגל נוחל הצלחה באירופה אך אין זה נכון לומר שהוא הפך לשער הגישה לאינטרנט.

כך למשל :

  • לחדשות יש להניח שהמשתמשים פונים לאתר החדשות החביב עליהם  ונתוני התעבורה באתרי עיתונים ידועים מוכיחים זאת  . עיקר התעבורה היא ישירה דרכם ולא דרך גוגל.
  • כנ"ל המצב  לגבי הזמנת טיסות וקניות באינטרנט. משתמשים  פונים באותה מידה לאתרים  כגון Expedia  ו-Amazon
  • ואם מחפשים סקירות על מסעדות או שירותים מקומיים יש להניח שפונים ל- yelp  או ל- TripAdvisor
  • ובמובייל יש להניח שפונים ישירות לאפליקציה המתאימה והאפליקציה הפופולרית ביותר באירופה היא לא גוגל אלא  Facebook Messenger

כמו כן  Eric  טוען שמאחורי החידוש שהוכנס לאחרונה – הצגת תוצאות ישירות למשתמש ולא דרך מה שמכונה ten blue links   ניצבת טובת המשתמש והדגיש שגוגל נבנה למשתמשים ולא לאתרים. גוגל נותן תשובות ישירות למשתמש ולא מפנה אותו למנועי חיפוש של אתרים ייעודיים  מכיוון שזה טוב יותר למשתמש.

כמו כן הדף את הטענה שהצלחתו של גוגל מקטינה את  המוטיבציה של היריבים לחדש ולהשקיע-  מצב בעל  השלכות שליליות למשתמשים ,  וטען שחדשנות היא סימן לשוק תחרותי בריא.

למידע נוסף ולתגובות מעניינות על הדברים

המקור ממנו לקוחה התמונה