NLM והשקתו של פורטל חדש לבריאות סביבתית לסטודנט

פורסם בתאריך על ידי
1

NLM – הספרייה הרפואית הלאומית בארה"ב הודיעה ב- 21 למרץ 2001 על השקתו של פורטל חדש לסטודנט בנושא בריאות סביבתית. הפורטל חופשי ומיועד בעיקר למורים ולתלמידים בחטיבות הביניים ובתיכון.

האתר כולל קישורים לאתרים ממשלתיים ואתרים נבחרים נוספים והוא יכול להוות סביבה מהימנה ובטוחה לסטודנטים ולמורים בנושאים:

זיהום מים
זיהום אויר
כימיקלים
ושינויי אקלים

הפורטל מאפשר לסטודנטים לערוך מחקרים , לשחק במשחקים שקשורים לבריאות סביבתית, לאתר פרויקטים בנושא ולצפות בסרטי וידאו. מורים יכולים למצוא באתר קישורים לתכנים רלוונטיים.

בהודעה יש קישורים למקורות מידע מהימנים לצורכי לימוד בנושאים מגוונים אחרים

מקור זה מהווה נדבך נוסף למקורות המידע , מאגרי המידע ושאר הפרויקטים החופשיים של ה-NLM ומעיד על המגמה לספק מידע רלוונטי חופשי לחוקרים בכל הגילים. לנו הוא יכול לשמש כמקור מידע נוסף לתלמידי תיכון שבאים לעתים לחפש מידע בספרייה.

להודעה החדשותית http://www.nlm.nih.gov/news/ehsp_pr_final.html

 

לפורטל

 

Thomson Reuters מספק גישה חופשית למידע קליני בנושא חשיפה לקרינה

פורסם בתאריך על ידי
להגיב

בעקבות האסון ביפן Thomson Reuters הודיע ב- 18 למרץ 2011 על כך שהוא מספק גישה חופשית למידע קליני מבוסס ראיות, ומידע לחולה,  שעוסק בהערכה וטיפול בחשיפה לקרינה .

המידע נגיש וניתן להורדה בכתובת: http://healthcare.thomsonreuters.com/radiation
והוא כולל :
מידע קליני שקשור להערכת החשיפה לקרינה
מידע קליני על תרופות לטיפול בחשיפה לקרינה
מידע קליני על הטיפול במנות יתר בהקשר של טיפול בקרינה
מדריכים לאנשים שנחשפו לקרינה או המעוניינים במידע על הסכנות בחשיפה לקרינה
מדריכים לאנשים שקיבלו טיפול לחשיפה לקרינה

ב- Thomson Reuters מקווים שמידע חופשי זה יסייע למטפלים ולאנשים שעוסקים בהתמודדות עם אתגר זה, והם מתכוונים לשתף פעולה עם ארגונים יפניים וארגונים ממשלתיים אחרים להבטיח שהחומרים שהם פתחו יהיו נגישים בקלות.

למידע נוסף בידיעה החדשותית של Thomson Reuters

לאתר המידע

הצצה לעולם הפטנטים – לאנשים שלא מהתחום

פורסם בתאריך על ידי
להגיב

כתבה של אנשים מתחום הפטנטים לאנשים שלא מהתחום שהתפרסמה בפברואר 2011 עשויה לשפוך מעט אור על עולם הפטנטים כולל כמה מקורות לחיפוש פטנטים. הכתבה נכתבה בהנחה שמידע כזה חשוב שכן הרקע להמצאות מוביל לרקע על חברות שווקים ואנשים

בכתבה יש מידע בסיסי מגוון – מהו פטנט? מהי חשיבותם של פטנטים ? ההבדלים בין פטנטים וחיפושי פטנטים ועוד

הכתבה מאזכרת כמה מקורות חופשיים לחיפוש ומידע על פטנטים ביניהם:
משרד הפטנטים של ארה"ב .
משרד הפטנטים האירופי  
קישורים לאוספים של מסמכי פטנטים בארצות שונות 
סטטוס משפטי ומשפחות פטנטים 

הכתבה מתייחסת  למגבלות של המקורות החופשיים וכוללת מידע על חשיבותו של Derwent World Patent Index 

בכתבה ישנה גם הפניה למידע נוסף לאתר של האגודה הבינלאומית למידע על פטנטים  ולכתבות רלוונטיות נוספות

 

כתב העת College & Research Libraries בגישה חופשית

פורסם בתאריך על ידי
להגיב

ACRL – Association of College and Research Libraries הודיע ב- מרץ 2011 שכתב העת המחקרי שלו – College & Research Libraries יהיה זמין לכול בגישה חופשית החל מה-1 באפריל 2011..

כל התכנים של כתב העת החל משנת 2007 ואילך יהיו זמינים בגישה חופשית באתר כתב העת .

לעומת זאת הגירסה המודפסת של כתב העת תהיה זמינה תמורת דמי מנוי.

פרטים נוספים על מדיניות הגישה הפתוחה אפשר למצוא בשאלות הנפוצות שבאתר של ACRL

 

 

Yometa – מנוע וויזואלי חדש – גוגל, יאהו ובינג – ביחד ולחוד

פורסם בתאריך על ידי
2

Yometa הוא מנוע חיפוש-על שמחפש בשלושת מנועי החיפוש הגדולים: גוגל, בינג ויאהו ומציג את תוצאות החיפוש בצורה ויזואלית.

ההנחה שעמדה בפיתוח המנוע כפי שמוסבר באתר המנוע היא מחקרים (לא מצוין מקור) שמלמדים שהחפיפה בין שלושת המנועים נמוכה בשיעור של 3% כלומר 97% מהתוצאות אינן חופפות ולכן לחיפוש בו זמנית ב-3 המנועים יש ערך מוסף.

ל- Yometa מנגנון עצמאי משלו לחישוב הרלוונטיות של התוצאות המתקבלות מ-3 המנועים.
הצגת תוצאות החיפוש היא באמצעות דיאגרמת ון –שמתארת את הקשר בין הקבוצות במעגלים.

בתוצאות החיפוש מוצגים שלושה מעגלים שמייצגים את שלושת מנועי חיפוש. בדיאגרמת ון – החיתוך מבטא את השטח המשותף לקבוצות והאיחוד מיצג את השטח ששיך לכל אחת מהקבוצות. באופן זה ההצגה הויזואלית של תוצאות החיפוש מאפשרת לראות את התוצאות מכל אחד ממנועי החיפוש בנפרד ואת התוצאות המשותפות למנועי החיפוש.

בתצוגה ראשונה מוצגות 22 התוצאות הרלוונטיות ביותר בצורת סיכות. התוצאות שקרובות למרכז הדיאגרמה רלוונטיות יותר, והרחוקות מהמרכז פחות . לחיצה על כל אחת מהסיכות תציג בועה עם מידע על האתר. בצד השמאלי של המסך שורת רבועים שריחוף על כל אחת מהן עם העכבר מציגה 4 תוצאות שונות בהתאם לסדר התוצאות על פי מידת הרלוונטיות

כמו כן בצד שמאל של המסך מוצגת דיאגרמת ון מוקטנת שמאפשרת לצפות בתוצאות המשותפות למנועים השונים באמצעות החיתוך. לחיצה על נקודה כלשהי בשטח המשותף תצבע את השטח המשותף בצבע כהה יותר ותציג תוצאות משותפות למנועי החיפוש באותו חיתוך. לחיצה נוספת בשטח החיתוך – תציג את התוצאות המקוריות.

למנוע

הצצה לארכיונים הסודיים של הוותיקן

פורסם בתאריך על ידי
4

הארכיונים הסודיים של הוותיקן (בלטינית: Archivio Segreto Vaticano), הממוקמים בקריית הוותיקן, מכילים תיעוד של כל הפעולות המרכזיות של הכנסייה הקתולית, לרבות מסמכים דיפלומטיים, הסכמים וחוזים של הכס הקדוש, ושאר מסמכים שנאספו לאורך השנים. הם גם כוללים מסמכים היסטוריים החשובים לחקר ההיסטוריה של העולם המערבי.
הארכיונים הסודיים של הוותיקן הופרדו מספריית הוותיקן במאה ה-17 בהוראת האפיפיור פאולוס החמישי, ונשארו סגורים לקהל הרחב, למשך 200 שנה עד סוף המאה ה-19.
בסירטון ניתן לקבל הצצה אל מאחורי הדלתות הסגורות של הארכיון ולצפות בפירסומו של הספר המאויר הראשון מהארכיונים הסודיים.

הכינוס השנתי ה-15 של איגוד האינטרנט הישראלי

פורסם בתאריך על ידי
להגיב

כ-850 משתתפים מתחומי התעשייה, האקדמיה, הממשל, החברה האזרחית והמגזר הפרטי לקחו חלק בכינוס השנתי ה-15 של איגוד האינטרנט הישראלי, "אלף צבעים לאינטרנט" שהתקיים ב-21-22 בפברואר 2011. הכינוס עמד השנה בסימן פרטיות והחשיפה באינטרנט, תוך הצגת הפנים הפרסומיים, הפוליטיים והחברתיים של הנושא.

מרצים מובילים בתחום מהארץ ומהעולם הציגו בפני המשתתפים הרבים את החידושים מעולם הפרסום הדיגיטלי, היחס לתקשורת האלטרנטיבית, הזכות לחשיפה ברשת, עתיד האינטרנט הנייד, מהירות שירותי האינטרנט בישראל ועוד ועוד.

ניתן לצפות במצגות המרצים, תמונות המשתתפים וצילומי וידיאו של המושבים בכנס ב: www.isoc.org.il/conf2011

שיתוף פעולה בין Biomed Central ו- OpenHelix, למען החוקרים

פורסם בתאריך על ידי
להגיב

היום 15 למרץ 2011 המו"ל Biomed Central – חלוץ מודל הגישה הפתוחה בתחום ה- STM ו- OpenHelix – ספק/פורטל למדריכים בתחום הביואינפורמטיקה והגנומיקה הודיעו על השקתה של תוכנית לשיתוף פעולה ביניהם שמטרתה לסייע לחוקרים לרכוש ידע רחב יותר ותמיכה.

במסגרת שיתוף פעולה זה קישורים מתוך כתבי העת של Pubmed central יובילו את הקוראים למדריכים ווביים על כלים בתחום הביואינפורמטיקה והגנומיקה שנעשה בהם שימוש או צוטטו במאמרי המחקר.

המטרה לספק לחוקרים מקורות מידע נוספים בעת קריאת המאמרים בגישה פתוחה – מקורות שיוכלו לסייע לחוקרים להעמיק את הבנת החומר הנקרא כפי שאמר Matthew Cockerill בכיר ב- : Pubmed central:
“These links assist scientists by guiding them to relevant technical tutorials on resources which may be unfamiliar to them. Thanks to this partnership with OpenHelix, BioMed Central journals are able to make their scientific content more useful and accessible to readers.”

תוכנית מסוג זה היא במסגרת המגמה הכללית להעשיר את מאמרי המחקר בעיקר בתחום הביורפואי במידע מקושר נוסף. .

יש לציין שהחיפוש במנוע החיפוש הייעודי לביואינפורמטיקה וגנומיקה שבפורטל OpenHelix וחלק מהמדריכים חופשיים. לשאר המדריכים אפשר לעשות מנוי בתשלום.

להודעה על השקת התוכנית

לפורטל – OpenHelix

JSTOR – לא רק ארכיב דיגיטלי

פורסם בתאריך על ידי
להגיב

jstor_logoל- JSTOR -מאגר כתבי עת אלקטרוניים נוספו שני אוספים חדשים (VII ,VIII).  לאוסף נוספו כתבי עת בתחום ההיסטוריה של האומנות, לימודים קלאסיים, שפה וספרות, מוסיקה ופילוסופיה, סוציולוגיה ומדעי המדינה.
עד כה, כתבי העת שנכללו במאגר היו תמיד מהכרך הראשון ומהגיליון הראשון של כל כתב עת (חלקם מהמאה שעברה) ועד שלוש – חמש השנים האחרונות.
החל מ- 2011, יהיו זמינות במאגר גם חוברות עכשוויות מלמעלה מ- 150 כתבי עת.

הספרייה מנויה על אוספי JSTOR הבאים:
(לחיצה על כל קישור, תציג את רשימת כ"ע הכלולים באותו אוסף)

  • Arts & Sciences I Collection
  • Arts & Sciences II Collection
  • Arts & Sciences III Collection
  • Arts & Sciences V Collection
  • Arts & Sciences VII Collection
  • Arts & Sciences VIII Collection

    • הגישה למאגר היא דרך :
    אתר הספרייה
    קטלוג אלף
    דף הפייסבוק של הספרייה.

    ספרים אלקטרוניים – אתרים נבחרים

    פורסם בתאריך על ידי
    2

    בעבר כתבתי על מספר אתרים חופשיים להורדת ספרים אלקטרוניים. מספר האתרים החופשיים להורדת ספרים גדל. בפוסט מ- 25 בפברואר יש ריכוז של 45 אתרים חופשיים להורדת ספרים ממגוון נושאים .

    לרשימת האתרים

    Wylio – חיפוש תמונות ברישיון גמיש ועריכה מהירה

    פורסם בתאריך על ידי
    3

    כאשר אנו רוצים להוסיף תמונה חינמית מהרשת לבלוג או לכול מידע אחר שאנו מפרסמים , חשוב מתוך האוסף ההולך וגדל של תמונות לבחור את התמונות שזמינות לנו חופשי במסגרת רישיון גמיש שמתיר שימוש, הפצה ושימוש חוזר בתמונה מבלי להפר זכויות יוצרים. רישיון creative commons מתיר זאת.

    תמונות חופשיות במסגרת הרישיון הגמיש  Creative commons אפשר למצוא לאחר סינון מתאים ב-flickr וגם בגוגל בחיפוש המתקדם. כדי להכניסן לבלוג או למקור מידע אחר שאנו מעוניינים, בדרך כלל יש צורך לערוך אותן תחילה בתוכנה גרפית כלשהי כדי להגיע לגודל הרצוי לנו וכו' .

    מבחינה זו מנוע החיפוש Wylio מקל עלינו את העבודה. הוא כולל מיליוני תמונות שזמינים ברישיון גמיש ב- flickr ומאפשר לנו לערוך אותם מבחינת גודל ומיקום וגם מייצר את הקוד המתאים לצורך שתילתו בבלוג או באתר אחר ברשת.

    מאחר ועל פי מה שכתוב באתר, התמונות ב-Wylio לקוחות מ- flickr כדאי לא לשכוח את גוגול והאפשרות שהוא מספק לנו במנשק החיפוש המתקדם לסינון תמונות חופשיות מבלי להפר זכויות יוצרים.

    למנוע החיפוש Wylio

    לפוסט קודם בבלוג  בנושא חיפוש תמונות במסגרת Creative commons

    ספרים אלקטרוניים, ספריות ומו"לים – הגבלות על ההשאלה

    פורסם בתאריך על ידי
    להגיב

    ספרים בגירסתם המודפסת מתכלים לאחר תקופת זמן מסוימת ועותקים חדשים נרכשים על ידי הספריות . לעומת זאת ספרים אלקטרוניים שהופכים לפופולריים יותר ויותר אינם מתכלים, וזה מעורר את חשש המו" לים לרווחיהם.

    חשש כזה הובע על ידי המו"ל HarperCollins שטוען שספר בגרסה המודפסת מתכלה אחרי 26 שימושים וכדי לשמור על הכנסתם של המולים בעידן האלקטרוני יש להגביל את השאלתו של ספר אלקטרוני ל- 26 פעמים ולאחריו לרכוש ספר אלקטרוני חדש

    נושא זה עורר ויכוחים סביב תוחלת החיים של הספר המודפס והאם יש באמת למו"לים זכות לדרוש מהספריות לרכוש מחדש ספרים אלקטרוניים לאחר מספר מסוים של שימושים..

    על כך בכתבות הבאות::

    eBooks In the Public Library Under Fire

     Libraries should only lend ebooks 26 times

    תוכנית ה"גישה הפתוחה" של Wiley

    פורסם בתאריך על ידי
    להגיב

    ב- 1 בפברואר המו"ל Wiley הצהיר על השקתה של Wiley Open Access – תוכנית חדשה לכתבי עת ב"גישה פתוחה".

    כתבי העת הראשונים במסגרת תוכנית זו יכללו מחקרים שפיטים בתחום הביורפואי – כולל מדעי המוח, מיקרוביולוגיה, אקולוגיה ואבולוציה. הוצאתם לאור תעשה בשיתוף עם אגודות מקצועיות בינלאומיות ש-Wiley משתף עימן פעולה.

    דוגמאות לכתבי עת במסגרת תוכנית זו Brain and behavior שיפרסם מחקרים בגישה פתוחה בתחומים מדעי המוח, פסיכיאטריה ופסיכולוגיה, Ecology and Evolution שיעסוק בתחומים אקולוגיה ואבולוציה, ו- MicrobiologyOpen בתחום המיקרוביולוגיה.

    הוצאתם לאור של כתבי העת תהיה במסגרת הרישיון הגמיש – Creative Commons Attribution NonCommercial License אשר מתיר שימוש, שימוש חוזר והפצה בתנאי שהעבודה המקורית מצוטטת כראוי ולא נעשה בה שימוש למטרות מסחריות.

    מחברי המאמרים יצטרכו לשלם עבור ההוצאה לאור של הפרסומים שלהם , ו- Wiley יציג מגוון רחב של תכניות מימון שיאפשרו למוסדות מחקר, וגופים רלוונטיים אחרים לתמוך בחוקרים שלהם שמעוניינים לפרסם בכתבי העת בגישה פתוחה של Wiley .

    יש לציין שנוסף לתוכנית זו של כתבי עת בגישה פתוחה מלאה, יש ל-Wiley גם כ- 500 כתבי עת במודל אופציונאלי של גישה פתוחה – OnlineOpen

    Journalmetrics.com – חיפוש ערכי SNIP ו – SJR של כתבי עת

    פורסם בתאריך על ידי
    להגיב

    SNIP ו-SJR הם שני מדדים חדשים יחסית להערכת כתבי עת . בעבר אזכרתי אותם בפוסטים קודמים בבלוג. שני המדדים מבוססים על התכנים השפיטים במאגר Scopus נכון להיום 18000 כתבי עת , סדרות ספרים ו-proceedings.

    מדד SNIP משקף את האימפקט של כתב העת בתחום שלו ולוקח בחשבון גם מאפיינים של התחום הנושאי של כתב העת , לכן הוא מאפשר להשוות כתבי עת בתחומי נושאים שונים ונחשב כמדד טוב ומדויק להשוואת כתב עת מסוים עם כתבי עת בתחומו וגם מחוץ לתחומו.

    גם SJR על פי מה שכתוב באתר מאפשר השוואה ישירה של כתבי עת ללא תלות בסיווגם הנושאי.

    באתר Journalmetrics.com אפשר לחפש חופשי על פי כותר של כתב עת או מלים מתוך כותר מסוים של כתב עת ולקבל את שני המדדים SNIP ו- SJR שלהם בשנים 2007 עד 2010 . כמו כן אפשר להוריד קובץ אקסל שכולל את כל מאגר הנתונים מעודכן, נכון להיום, לספטמבר 2010 .
    באתר יש גם קישורים למסמכים ומאמרים שמתארים את אופן החישוב של המדד SNIP , התמורות שחלו בהערכת כתבי עת ב-50 השנים האחרונות , ומידע נוסף על שני המדדים

    לאתר – חיפוש ערכי שני המדדים על פי כתב עת

    Google, Bing וה"רובד החברתי" בחיפוש

    פורסם בתאריך על ידי
    1

    מנועי חיפוש משתדלים להתאים את תוצאות החיפוש למשתמש – מחפש המידע. עד כה מנועי החיפוש לקחו בחשבון יחסים בין נתונים,  כיום נראה שהם מוסיפים לתוצאות החיפוש גם יחסים בין אנשים – רובד חברתי לחיפוש.

    הרובד החברתי בבינג מושתת כיום בעיקר על שיתוף פעולה עם facebook . לגוגל נכון להיום אין שיתוף פעולה עם facebook והרובד החברתי בא לידי ביטוי בשיתוף פעולה עם twitter

    מנוע החיפוש   Bing הודיע על הוספת רובד חברתי לחיפוש תוך שיתוף פעולה עם facebook באוקטובר 2010 . מאז מאפיין זה עודכן וב- 24 בפברואר BING הודיע על הרחבת שיתוף הפעולה שלו עם facebook , בשלב זה למשתמשים בארה"ב .

    החיפוש החברתי בא לידי ביטוי בהצגת "תוצאות Liked" של החברים מהרשת החברתית פייסבוק. כך למשל אם עורכים חיפוש מסוים בתחום התיירות ומתקבל בתוצאות החיפוש אתר  מסוים שחברים סימנו אותו כ- "like ", בתוצאת החיפוש יופיע מידע על החברים שאהבו את האתר. . מאפיין זה יכול לסייע בקבלת החלטות . כך למשל אם אנו מחפשים מכונית לקנייה ומתחת לתוצאת חיפוש מסוימת נראה שהחברים אהבו את זה – כמובן שזה יקל עלינו לקבל החלטה. באופן זה נעשה שילוב של מקור המידע הטוב ביותר – הווב, עם מנוע ההחלטות הטוב ביותר – האדם – חברים שבהם בוטחים. . שיתוף הפעולה facebook – bing משפר את תוצאת החיפוש בבינג בכל הקשור לפרסונליזציה.

    כאמור לעיל , גוגל בשלב זה כולל תוצאות מ-twitter .

    ומי שמעוניין בשני המאפיינים בו זמנית יכול להשתמש בתוספים לדפדפן כמו זה של Wajam, שיעשו לו את העבודה …

    השאלה דיגיטלית – יוזמה חדשה של Internet Archives וספריות

    פורסם בתאריך על ידי
    1

    קבוצה לא קטנה של ספריות בארה"ב (כ- 150 ספריות עד כה) בשיתוף עם Internet Archive הודיעו ב- 22 בפברואר על השקתו של מודל חדש להשאלת ספרים – השאלה דיגיטלית. במסגרת יוזמה חדשה זו עלה אוסף משותף של למעלה מ-80000 ספרים אלקטרוניים, רובם מהמאה ה-20 ,  ל- OpenLibrary.org . משתמשי הספריות החברות בפרויקט יוכלו לבצע השאלה דיגיטלית של הספרים תוך שימוש במחשבים ניידים, קוראים אלקטרוניים ומחשבי הספרייה ולקרוא ספרים בדפדפני ווב..

    מעבר זה למודל השאלה חדש זה ישפר את השירות למשתמשי הספריות החברות וגם יגדיל את השימוש בספרים אלקטרוניים ואת רווחי המו"לים כאחד.

    בסקר שנערך לאחרונה בקרב 1201 ספריות בצפון אמריקה על ידי Unisphere Research ו- – Information Today, נמצא ש- 73% מהספריות רואות גידול בביקוש למשאבים דיגיטליים , 67% מדווחים על דרישה גדלה לגישה אלחוטית , ו-62% רואים קפיצה בביקוש לגישה וובית.על פי דברי אחראים בספריות שיתוף הפעולה של הספריות עם Internet Archives ו – OpenLibrary.org היה חיוני כדי להשיג את המטרה – מענה הולם לצרכים המשתנים של הקוראים.

    ספריות בארה"ב מוציאות מדי שנה 3-4 מיליארד דולר מדי שנה על מוצרים של מו"לים. על פי דברי אחראים המודל החדש לא יביא לצמצום בהוצאות אבל יביא לשימוש חכם ויעיל יותר בכל הקשור לקניה והשאלה של ספרים אלקטרוניים. כמו כן הם קוראים לספריות ברחבי העולם להשתתף בעלות האוסף הדיגיטלי כדי לאפשר גם למשתמשי הספריות שלהן ליהנות מהאוסף.

    כיצד מתבצעת ההשאלה מהאוסף, מה דעתם של הספריות והמו"לים על היוזמה, מי הן הספריות המשתתפות עד כה ביוזמה ופרטים מעניינים נוספים אפשר לקרוא בכתבה המלאה

    לכתבה

    מדדים להערכת חוקרים וקידומם – דעות חוקרים ואדמיניסטרטורים בנושא

    פורסם בתאריך על ידי
    להגיב

    קריירה של מדען וחוקר לא יכולה להיות מתומצתת ומכומתת במספרים. איש המדע מבלה שעות אין ספור בניסויים, בהדרכת סטודנטים, בכתיבה וקריאה של מענקי מחקר וניירות עבודה, בהוראה, בארגון מפגשים, בייעוץ ועוד – וקשה לכמת פעילויות אלה.

    אבל כאשר איש המדע מחפש עבודה , קידום או אפילו קביעות התחושה בקרב אנשי מדע רבים היא שמקבלי ההחלטות מייחסים משקל לגורמים שניתנים בקלות לכימות – מספר פרסומים, האימפקט פקטור של כתבי העת שבהם פרסמו, מספר הציטוטים להם זכו הפרסומים שלהם, כמה כסף השיגו ממענקי מחקר או מדדים שקשורים לפרסומים כגון h-index

    סקר שערך nature במאי 2010 שם לו למטרה לבדוק כמה היבטים של הנושא כגון: באילו מדדים משתמשים במוסדות השונים להערכת חוקרים, לאיזה מדדים ניתן משקל יתר, מהי שביעות הרצון של החוקרים מהדרך בה הם מוערכים, אלו 5 מדדים להערכה מועדפים על החוקרים, והאם לאופן הערכת החוקרים השפעה על התנהגותם כך למשל אם המוסד שם דגש על מספר הפרסומים האם יש לכך השפעה על התנהגות החוקר – התמקדות במיוחד בכמות הפרסומים.

    לסקר ענו 150 חוקרים . כמו כן Nature יצר קשר עם ראשי מחלקות ואנשי אדמיניסטרציה ב- 30 מוסדות מחקר ברחבי העולם לבדוק כיצד משתמשים במדדים שאוזכרו לעיל להערכת חוקרים ואיזה משקל הם מייחסים לכל אחד מהמדדים בבואם להעריך חוקרים.

    מתוצאות הסקר עולה שהחוקרים סבורים שהמדדים, שלהם מייחסים אנשי האדמיניסטרציה חשיבות בהערכתם אותם,  הם:  מענקי מחקר והכנסה, מספר פרסומים , פרסומים בכתבי עת עם אימפקט פקטור גבוה, ומספר ציטוטים. רוב של 63% מהחוקרים אינם שבעי רצון מהאופן בו נעשה שימוש על ידי האדמיניסטרציה במדדים אלו .

    אנשי אדמיניסטרציה לעומתם סבורים אחרת…

    יחד עם זאת יש לציין שלמרות חוסר שביעות הרצון הכללי של החוקרים מהמדדים להערכה, חלקם הביעו את העדפתם למדדים כמותיים ובאופן מפתיע כאשר החוקרים נדרשו לבחור מתוך רשימת קריטריונים מוצעים קריטריונים להערכה שאותם היו מעדיפים להערכתם – הם בחרו לרוב במדדים כמותיים – פרסום בכתבי עת עם אימפקט פקטור גבוה, מענקי מחקר, הדרכת סטודנטים ומספר ציטוטים .

    לאור זאת האתגר העומד בפני אנשי האדמיניסטרציה הוא לא לצמצם את חלקם של המדדים הכמותיים בהערכה אלא ליישמם ביתר בהירות, עקביות ושקיפות……

    כיצד ? פירוט יתר ומידע נוסף בנושא אפשר למצוא במסמכים שלהלן:

    תוצאות הסקר

    מאמר ב-Nuture מיוני 2010 בנושא

    כתבה נוספת על אוניברסיטאות באירופה והערכת חוקרים

    Greplin וחיפוש ב"ענן האישי"

    פורסם בתאריך על ידי
    3

    Greplin הוא שירות חדש שמאנדקס ומאפשר חיפוש בחשבונות האישיים במדיה חברתית – מה שמכונה לעתים ה"ענן האישי". נכון להיום השירות משתמש בשירותי הענן של אמזון.

    לשירות יש גרסה חינמית וגירסה בתשלום.
    הגירסה החופשית מאנדקסת תכנים מחשבונות ב-, Twitter Facebook, Gmail , Google Docs & Calendar- ו- Dropbox, LinkedIn . הגרסה בתשלום מאנדקסת מקורות נוספים כגון Evernote ו-Yammer . בעתיד תהיה אפשרות לאנדקס גם שירותים נוספים.

    היישום מבקש אישור לאנדקס חומרים מהיישומים שבוחרים, ולשם כך יש להזין את שם המשתמש והסיסמה האישיים של אותו יישום. אפשר לחפש בכל היישומים שנבחרו ואפשר לסנן את החיפוש ליישום מסוים. כמו כן יש אופציות נוספות להגבלת חיפוש על פי סוגי מידע כגון הודעות, אנשים , אירועים ועוד. .

    תוצאות החיפוש כוללות לא רק את הפוסטים והמסמכים האישיים מהשירותים השונים אלא גם פוסטים ומסמכים משותפים מחשבונות של חברים

    לGreplin

    כתבה בנושא

    משאבי הספרייה עדיין בעדיפות ראשונה…

    פורסם בתאריך על ידי
    1

    רשת האינטרנט מציעה היום לסטודנטים מגוון של מקורות מידע חופשיים בפורמטים שונים – בלוגים, אתרי ויקי, סרטי וידאו, הרצאות מוקלטות ועוד..
    לכאורה מקורות אלה עלולים היו לדחוק את משאבי הספרייה, אך מסקר שנערך בארה"ב בסוף 2010 , ואשר תוצאותיו פורסמו לאחרונה על ידי Cengage Learning, עולה שמשאבי הספרייה עדיין ממלאים מקום מרכזי בתהליך הלמידה.

    על הסקר השיבו 751 סטודנטים ו- 201 מרצים .
    על השאלה – מהן הטכנולוגיות שהשפיעו על תהליך הלמידה בכלל – 87% ציינו את מאגרי המידע המקוונים והספריות כמשפיעים על תהליך הלמידה, 62% בחרו בבלוגים , ויקי וכו', 52% ציינו את סרטי הוידיאו וההרצאות המוקלטות ב- Youtube. ספרים אלקטרוניים וספרי לימוד אלקטרוניים זכו רק ל- 50% ופורטלים מקוונים רק ל-42% ..

    גם לגבי העתיד – מאגרי מידע וספריות מקוונות נתפסים על ידי 49% מהסטודנטים ו-44% מהמרצים כמשפיעים ביותר על תהליך הלמידה…

    לכתבה

    (International Bibliography of Art (IBA

    פורסם בתאריך על ידי
    להגיב

    הספרייה המרכזית רכשה מנוי ל – (International Bibliography of Art (IBA שיוצא לאור ע"י  Proquest.

    IBA ממשיך את (Bibliography of the History of Art (BHA הכולל פרסומים שיצאו לאור בשנים 1990 – 2007  ואת (The Repetoire de la literature de l'art (RILA
    הכולל פרסומים שיצאו לאור בין השנים  1975 –  1989.

    BHA  ו RILA  זמינים בגישה חופשית באתר של Getty Research Institute .

    IBA זמין במינשק CSA ILLUMINA וכולל מאמרים מתוך כתבי עת קבצים וכנסים, ספרים וקטלוגים של תערוכות בשפות שונות החל משלהי העת העתיקה  ועד היום.

    כרגע  ממופתחות במאגר רשומות שיצאו לאור בין השנים  2008-2009 .

    Proquest  מתחייבים להוסיף כל שנה  25,000  רשומות.

    בראשית מרס המאגר יופיע במנשק החדש של Proquest.

    המאגר נגיש מאתר הבית של הספרייה ומקטלוג אלף.