Audit Bureau of Circulations and ABC Interactive ערך זו השנה השלישית סקר בקרב מו"לים בנושא תוכניתם לגבי שוק המובייל. הסקר נערך בקרב מו" לים של עיתונים , מגזינים, ופרסומים בתחום עסקים בארה"ב וקנדה בתקופה 8 -26 לספטמבר 2011 . המו"לים נשאלו בסקר על תוכניתם האסטרטגית לגבי שוק המובייל, איזה סוגים של אפליקציות מוביל ואתרי ווב תומכי מובייל הם מפתחים, ועמדתם לגבי רווחים מפרסומות ומנויים במובייל.

תוצאות הסקר השנה פורסמו בנובמבר 2011 במסמך אינפורמטיבי בשם:
“Going Mobile: How Publishers Are Maturing and Monetizing Their Offerings

בין הממצאים העיקריים:
• מספר המו"לים שדווחו שיש להם תוכנית מתוכננת היטב לשוק המובייל עלה ל- 59% מ-28% ב- 2009
• 67% דווחו שרווחים מפרסומות ומנויים חשובים לעתידם האסטרטגי.
• 85% מהמשיבים על הסקר דווחו שיש להם תכני מובייל לסמרטפונים , קוראים אלקטרוניים או מחשבי לוח לעומת 76% בשנה שעברה. מו"לים דווחו על עלויות פיתוח ותחזוקה כסיבה העיקרית לכך שאין להם נוכחות במובייל
• הרבה מאמינים שקוראים אלקטרוניים ומחשבי לוח הינם ברכה לעסקים שלהם ומפתחים אפליקציות למובייל.

יש להניח שמגמה זו של עלייה בנוכחותם של המו"לים שהשתתפו בסקר בשוק המובייל מייצגת את המצב של כלל המו"לים בשוק זה.

פרטים נוספים אפשר למצוא

SPARC פרסם בראשון בנובמבר 2011 גרסה ראשונה של דוח מחקר בנושא הוצאה לאור וספריות . פרויקט המחקר  “Library Publishing Services: Strategies for Success” נערך ביוזמת חוקרים מהספריות ב- Purdue University, Georgia Institute of Technology, the University of Utah ובמסגרתו נערך סקר בנושא ובו השתתפו 223 מנהלי מוסדות . הסקר נערך בתקופה 1 לאוקטובר 2010 ועד 30 לספטמבר 2011 והוא מספק תמונה כוללת על מצב שירותי ההוצאה לאור בספריות בארה"ב וקנדה.

ממצאיו העיקריים של הסקר:
• כ- 55% מהמשיבים דווחו שיש להם או שבכוונתם לפתח שירותי ספרייה בתחום ההוצאה לאור

• כ- 75% מהתוכניות הוציאו לאור בין כתב עת אחד ל- 6 כתבי עת רובם בפורמט אלקטרוני. מחצית מהתוכניות הוציאו לאור proceedings של כנסים, דוחות טכניים, או מונוגרפיות לרוב בפורמט אלקטרוני

• רוב תוכניות ההוצאה לאור – קרוב ל- 90% הושקו במטרה לתרום לשינוי במערכת ההוצאה לאור האקדמית.

• קרוב לשני שליש מהתוכניות משתפות פעולה עם יחידות נוספות בקמפוס כולל מחלקות בחוגים, הוצאה לאור אוניברסיטאית ויחידות המחשוב בקמפוס. קרוב לשני שליש מהתוכניות משתפות פעולה עם יחידים או מוסדות מחוץ למוסד.

• קרוב למחצית מהמוסדות שענו על הסקר מרכזים את הניהול של פעילות ההוצאה לאור ביחידה ספרייתית אחת.

• פלטפורמות ההוצאה לאור הנפוצות הן : Open Journal Systems – 57% , DSpace – 36%, ו- Berkeley Electronic Press's Digital Commons – 25% .

הדוח כולל גם סדרה של המלצות לפיתוח עתידי של שירותי הוצאה לאור ספרייתיים בהסתמך על תוצאות הסקר, סדנאות, חקר מקרים וסקירת ספרות.

גרסה ראשונה זו של הדוח פתוחה להערות עד סוף השנה. הגרסה הסופית של הדוח תפורסם בתחילת שנת 2012.

לדוח

בזמנו כתבתי על iconfinder מנוע חיפוש לאייקונים . באתר Design Web שנועד למפתחים ומעצבי אתרים אפשר למצוא מידע על מנועי חיפוש ייעודיים לאייקונים. מנועי החיפוש אינם חדשים אבל כדאי להכירם. להלן מספר מנועים כאלה שמאפשרים הורדה חופשית של אייקונים וכוללים מידע על סוג רישיון.

IconArchive – נכון להיום על פי מה שנכתב באתר כולל קרוב ל- 30000 אייקונים – עם הרבה אופציות לסינון תוצאות החיפוש – על פי קטגוריות נושאיות, רישיון, גודל, צבע ואם אפשרות לשנות את הרקע של האייקונים

IconSeeker – כולל כ- 50000 אייקונים שהשימוש בהם חופשי למטרות לא מסחריות. מאפשר להגביל את תוצאות החיפוש לגודל מסוים וכולל מידע על כל אייקון כולל רישיון . מאפשר את הורדת הקבצים ב- 3 פורמטים : ico, icns ו- png

VeryIcon – כולל כ- 20000 אייקונים חופשיים להורדה. מאפשר דפדוף על פי קטגוריות נושאיות. בחיפוש המתקדם מאפשר את הגבלת החיפוש לקטגוריות נושאיות ולגודל תמונה. כולל מידע על כל אייקון – מחבר, אתר, רישיון ופורמטים של קבצים להורדה

IconsSearch – מציג את האייקונים להורדה בגדלים שונים, כולל מידע על כול אייקון , מאפשר תצוגה של אייקונים דומים.

Mr.icons/– כולל כפי שנכתב באתר 125,174 אייקונים. כולל מידע על כול אייקון. המידע כולל גם סוג רישיון. ממעט החיפושים שערכתי הרבה אייקונים חופשיים להורדה למטרות לא מסחריות.

Findicons.- מנוע חיפוש בעל מאגר גדול של אייקונים חופשיים במבחר גדול של פורמטים. המידע על כול אייקון כולל גם מידע על סוג רישיון

.iconspedia – מנוע החיפוש זה הוא בעל מאגר גדול של אייקונים חופשיים. באתר יש אופציה לחיפוש ודפדוף. יש אפשרות לדפדוף על פי קטגוריות נושאיות. החיפוש מאפשר את הגבלת החיפוש מראש על פי סוג של רישיון.

ב- 3 בנובמבר 2011 גוגל הודיעה על שינויים באלגוריתם של מנוע החיפוש שלה שיאפשרו למשתמש תוצאות מעודכנות יותר בשאילתות שמתבקש בהם חומר עדכני.

על סמך מונחי החיפוש האלגוריתם ידע להבחין בין שאילתות שהמשתמש מצפה בהן לקבל חומר עדכני לבין שאילתות אחרות בהן העדכניות לא חשובה למשתמש. חומר עדכני חשוב כאשר המשתמש מתעניין באירועים אחרונים או בנושאים חמים, במידע שמתעדכן לעתים קרובות גם אם אינו נושא חם ובאירועים שמתקיימים על בסיס קבוע כגון כנסים ואירועים דומים. כך למשל אם המשתמש מחפש אוֹלִימְפְּיָאדָה סביר להניח שהוא מתעניין בחומר עדכני על האולימפיאדה הבאה ולכן יוצג לו בראש רשימת התוצאות מידע על האולימפיאדה בשנת 2012.

לעומת זאת בהרבה מקרים חומר עדכני אינו חשוב וגם מידע לא עדכני יכול להיות רלוונטי למשתמש כגון חיפוש מרשמים וכו'
האלגוריתם ידע להתאים את תוצאות החיפוש בהתאם לשאילתה ומידת העדכניות המתבקשת.

מן הראוי לציין שבאוגוסט 2010 גוגל הודיעה על השלמתה של מערכת אינדוקס הווב שלה Caffeine שמאפשרת לסרוק ולאנדקס תכנים עדכניים במהירות. עדכון האלגוריתם הוא צעד נוסף בכיוון שמשפיע על 35% מהחיפושים.

שינויים אלה במערכת של גוגל הם מחויבי המציאות ותוצאה של ההכרה בצרכים של המשתמש במיוחד נוכח הפופולריות ההולכת וגוברת של הרשתות החברתיות כגון פייסבוק וטוויטר.

מן הראוי לציין שגוגל ניסתה כבר בעבר לאפשר חיפוש בזמן אמת כאשר הציגה את השירות google.com/realtime , שירות ששילב ציוצים מטוויטר , במסגרת הסכם של גוגל וטוויטר. אלא שהסכם זה הסתיים ביולי 2011 ולא חודש עד כה. במקביל מנוע החיפוש המתחרה בינג  פיתח דרך לאנדקס אתרים שמתעדכנים לעתים תכופות כגון בלוגים ולנתח ציוצים מטוויטר כדי לזהות נושאים פופולריים

לאור מצב זה נראה שהשינויים שהכניסה גוגל באלגוריתם של מנוע החיפוש שלה הם כורח המציאות ובעתיד מתוכנן צעד נוסף בכיוון- שילוב מידע מגוגל פלוס – הרשת החברתית החדשה של גוגל.

להצהרה של גוגל

לכתבה בניו-יורק טיימס – תודה לד"ר אריאל פרנק על המידע

הרעיון המרכזי בווב הסמנטי הוא להרחיב את הווב הנוכחי שקריא ומובן על ידי אדם באופן שמכונות מחשבים יוכלו אף הם להבין אותו. מחשבים יוכלו לחפש, לעבד, לשלב ולהציג את התכנים בצורה יותר משמעותית ואינטליגנטית.

תיאור מפורט של מנוע חיפוש סמנטי, הארכיטקטורה ואופן פעילותו אפשר למצוא במאמר :
Searching and browsing Linked Data with SWSE: The Semantic Web Search Engine

אבני היסוד של הווב הסמנטי כגון אונטולוגיות כבר קיימים היום וה- W3C אחראי לתקנים והפצתם.

W3C מקיים זו שנה עשירית מדי שנה כנס בינלאומי בנושא הווב הסמנטי שמטרתו לשתף תוצאות מחקרים עדכניים בתחום ולהציג יישומים חדשים כבסיס לדיון ולשיתוף. השנה הכנס התקיים בבון גרמניה באוקטובר 2011 בתאריכים 23.10 -27.10 . דווח על כל אחד מימי הכנס עם קישורים לפירוט יתר אפשר למצוא באתר semanticweb.com . בכנס התקיימו סדנאות והדרכות והרצאות במגוון נושאים בנושא. הנושאים נתונים מקושרים ואונטולוגיות תפסו מקום מרכזי.

ענן תגיות שמשקף את נושאי ההרצאות בשנת 2011 לעומת הנושאים בכנס הראשון ב- 2001 יכול לשקף ולשפוך מעט אור על ההתפתחויות במשך השנים בנושא. השנה המונח DATA מופיע בגדול, המונח ONTOLOGY שומר על מקומו בשני הכנסים לעומת זאת המונח WEB שהופיע ב- 2001 כמעט נעלם השנה והמונח query שלא הופיע ב- 2001 כן מופיע השנה.

הרצאת מפתח ביום הרביעי בכנס בשם : 10 Years of Semantic Web:
does it work in theory?
יכולה לעזור לנו להבין יותר את ההתפתחויות. המצגת של ההרצאה אף היא זמינה באתר .

במסגרת הכנס הודיעו על הזוכים ב- Semantic Web Challenge 2011 – תחרות בין יישומים שונים בווב הסמנטי . מטרת התחרות היא להדגים לכול את יכולותיו של הווב הסמנטי ומה הוא יכול לתת ולתרום, לתת הזדמנות לחוקרים להציג את עבודתם ולהשוותה לאחרים ולעודד את המחקר הנוכחי למטרות מתקדמות יותר על ידי הצגת המצב הנוכחי.

אחד היישומים שזכה בפרס הוא BOTTARI יישום שמדגים ניתוח של מדיה חברתית מבוססת מיקום באמצעות טכניקות של הווב הסמנטי.

עיון בחומרי הכנס מאפשר לנו להבין יותר את ההתפתחויות בתחום. מידע נוסף שוטף ומחקרי בנושא אפשר למצוא בכתב העת בגישה פתוחה : Journal of web semantic

דוח של Advisory Board שהתפרסם לאחרונה ועוסק במגמות בספריות בעידן הדיגיטלי חוזה שינויים ברכש של ספרים בספריות אקדמיות.

הדו"ח מציג את מודל ה- P.D.A – Patron-Driven Acquisition ברכש של ספרים. על פי מודל זה ספריות יגיעו להסכמים עם ספקים של ספרים אלקטרוניים שיאפשרו לרכוש רק ספרים שיש להם ביקוש גבוה על ידי המשתמשים.  עבור ספרים עם ביקוש נמוך יותר תשלם הספרייה דמי גישה לטווח קצר ולא תשלם כלל עבור ספרים שאין בהם שימוש.

מודל זה יושם בספרייה Grand Valley State University במישגן. הספרייה הגיעה להסכם עם Ebook Library -EBL, אגרגטור של ספרים אקדמיים. במסגרת הסכם זה לסטודנטים הייתה אפשרות לדפדף בכל 50000 הספרים של הקטלוג של EBL. המחיר נקבע על פי סדרה של "טריגרים" בהתאם לזמן השהייה/שימוש של הסטודנטים בספרים, והספרייה הייתה צריכה לרכוש ספרים רק אם מידת השימוש הצדיקה זו על פי ההסכם. בסופו של דבר מספר העותקים שרכשה הספרייה והמחיר ששלמה נקבע על פי שעות השימוש השנתיות בספרים.

על פי מודל זה החיסכון של הספרייה היה גדול – רכש של 50000 ספרים היה עולה לספרייה 3 מיליון דולר. רכש של הכותרים שהיו בשימוש (6239) היה עולה 550000 דולר, אבל מאחר שרק 343 ספרים היו בשימוש מספיק כדי להצדיק את רכישתם על פי ההסכם, הספרייה שלמה בסופו של דבר רק 69000 דולר.

מודל זה משנה את המכניזם של הרכש בספרייה. המשתמש ולא המומחים בספרייה מחליטים בסופו של דבר על הרכש, והספרייה מציעה תמורת סכום קטן יחסית אוסף גדול למשתמשים כפי שנכתב בדוח:

“P.D.A. offers the opportunity to provide a much larger collection of books to patrons at a small fraction of what it would cost a library to put every item on its shelves,”
“It also corrects the library’s fundamentally inefficient delivery model in which librarians guess at what patrons will need, rather than allowing the patron to guide the provision and acquisition process.”

בזמנו כתבתי על Wylio מנוע לחיפוש תמונות ברישיון גמיש ועריכה מהירה כמנוע חיפוש מומלץ לתמונות לבלוגים. מנוע דומה שמשתמש אף הוא כמו Wylio ב- API של flickr הוא Compfight  .Compfight מאפשר את עידון תוצאות החיפוש על פי מספר קריטריונים כולל תמונות ברישיון הגמיש Creative Commons וחיפוש בטוח.

באתר יש הוראות למשתמש כיצד לתת  קרדיט וליחס את התמונה לבעליה אם נדרשים לעשות זאת במסגרת הרישיון הגמיש.

בתוצאות החיפוש בצד מוצגות גם תמונות רלוונטיות מאתר התמונות בתשלום shutterstock

מנוע חיפוש נוסף שמציג אף הוא תמונות מ- flickr אך במקביל גם תוצאות מ- Fotolia הוא PictureSandbox . בתוצאות מתוך flickr אפשר על ידי העברת העכבר על פני התמונה לקבל מידע מפורט על התמונה. לחיצה על התמונה תציג מידע נוסף ואופציות להורדת התמונה בגדלים שונים .

ל- Compfight

ל- PictureSandbox

 Web 2.0 Summit הוא כנס שמתקיים מאז 2004 מדי שנה בו נפגשים מומחים בתחומים שנוגעים לעתיד הווב ונציגי חברות מובילות באינטרנט ודנים באסטרטגיות ובנושאים חשובים שקשורים בכלכלת הווב ועתידו.

השנה כנס זה התקיים ב- 17-19 באוקטובר 2011 בסן פרנסיסקו .

ביו הנושאים שנדונו בכנס מגמות באינטרנט, גוגל פלוס, מנועי חיפוש חדשים ועוד..

אחת ההרצאות המעניינות לדוגמה , שזמינה לצפייה , הייתה הרצאה בה הוצג מנוע החיפוש Wirdoo שנמצא כיום בגרסת טרום ביתא אך אפשר להירשם כדי לקבל אליו גישה. . Wirdoo הוא מנוע חיפוש לרשת הלא נראית שמתבסס על קשרים ביו המונחים. המרצה MC Hammer הדגים חיפושים במנוע והראה כיצד תוצאות החיפוש מתבססות על קשרים . כך למשל חיפוש מספר מיקוד מסוים הניב תוצאות שכללו בתי ספר, מידע על הקהילה, קניות, שיעורי פשיעה ועוד.

קובצי וידאו מעניינים נוספים של הנושאים שנדונו בכנס אפשר למצוא באתר. כמו כן אפשר למצוא קישור להרצאות משנה שעברה.

דירוג האוניברסיטאות של Times Higher Education/Thomson Reuters לשנת 2011- 2012 התפרסם. דירוג זה נעשה על ידי Times Higher Education בתיאום עם Thomson Reuters שסיפק נתונים לצורך כך.

הדירוג התבסס על 13 אינדיקטורים שמייצגים את פעילות האוניברסיטאות בכל תחומי הפעילות שלה והעיקריים בהם : הוראה , מחקר וציטוטים . כל אחד משלושת תחומי פעילות עיקריים אלה הווה 30% מהציון הכללי המשוקלל לו זכה המוסד.

דירוג זה הוא כלי חשוב ושימושי – לסטודנטים לבחירת קורסים, לאקדמאים לקבלת החלטות שקשורות לקריירה, לקבוצות מחקר לצורך בחירת עמיתים, למנהלי אוניברסיטאות לצורך הערכת הפעילות ולהחלטה על סדר עדיפויות אסטרטגיות, וגם כלי לממשלות להתווית מדיניות לאומית.

באתר אפשר לצפות ברשימת 400 האוניברסיטאות המובילות בעולם, כמו כן אפשר לקבל את דירוג האוניברסיטאות בעולם על פי אזור גיאוגרפי  – אירופה, אסיה, צפון אמריקה, דרום אמריקה, אוקיאניה ואפריקה ועל פי נושא –  הנדסה וטכנולוגיה, מדעי החיים, בריאות (קליני ופרי קליני) , מדעי הפיסיקה, מדעי החברה , רוח ואמנויות.

אפשר לקבל מידע כללי על כל אחד מהמוסדות המדורגים, את הציון שלו זכה בחמשת האינדיקטורים העיקריים ואת הציון המשוקלל .

על פי דירוג זה חמש האוניברסיטאות המובילות בעולם הן : California Institute of Technology , Harvard University , Stanford University , University of Oxford , ו – Princeton University .

בישראל – על פי דרוג זה האוניברסיטה העברית ואוניברסיטת תל אביב נמצאות ברשימת 200 האוניברסיטאות המובילות בעולם. האוניברסיטה העברית בירושלים נמצאת במקום ה- 121 עם ציון משוקלל של 50.4 ואוניברסיטת תל-אביב נמצאת במקום ה- 166 עם ציון משוקלל של 45.4

מן הראוי לציין שבאתר יש קישור  להורדת אפליקציה חופשית ל- iphone שמאפשרת למשתמש לעשות מניפולציות שונות על הנתונים כגון שינוי השקלול של האינדיקטורים העיקריים להערכה, וסינון תוצאות על פי ארץ ועוד.

לאתר

Elsevier והמחלקה ללימודי מידע באוניברסיטת בר-אילן מזמינים אתכם ליום עיון בנושא מדדים להערכה מדעית. יום העיון
Research Evaluation Metrics – International and Local Perspectives
יעסוק בפרספקטיבות שונות במישור המקומי והבינלאומי של מדדים להערכה מדעית . כמו כן יתמקד בדרכים כיצד לגייס מדדים אלו לצורך קבלת החלטות בנושאי מדינות ומימון.

יום העיון בראשותן של פרופ' יהודית בר אילן ופרופ' בלומה פרץ יתקיים באוניברסיטת בר-אילן ב- 27 באוקטובר 2011 . יום העיון חופשי, יש צורך בהרשמה מראש.

לטופס ההרשמה

לתוכנית יום העיון

במפגש השנתי של National Education Association בארה"ב שהתקיים ב- 4 לאוקטובר 2011 בהשתתפות של אלפי אנשי חינוך השתתפו גם נציגים של הרשת החברתית TeachAde

TeachAde היא רשת חברתית חופשית למורים לרמות חינוך שונות. (k-20). ההרשמה לרשת חופשית. חברים ברשת יכולים לתרום חומרי הוראה וליהנות ממה שתרמו אחרים. על פי מה שנכתב באתר נכון להיום ברשת יש 58,861 מקורות מידע ו – 25,933 חברים שמייצגים 3,079 מוסדות חינוך. מקורות המידע מגוונים וכוללים קובצי טקסט, מולטימדיה , מערכי שיעורים, קובצי וידאו ועוד..

באתר יש אופציה לחיפוש ואפשר להגביל מראש את מקורות המידע על פי נושא, רמת חינוך, וסוגי מקורות . יש אופציה גם לדפדף במקורות המידע החדשים. החיפוש אינו מחייב הרשמה . העלאת חומרים לאתר כרוכה בהרשמה חופשית. מאפיין חשוב ברשת היא שיתוף פעולה, אפשר להצטרף לקבוצות וליצור קבוצות, ולנהל דיונים עם עמיתים וכמובן גם להעלות ולהוריד חומרים ממאגר המידע שהולך וגדל.האתר חופשי למורים, לסטודנטים ולמרצים במכללות . לגורמים מסחריים שמעוניינים לקבל משוב ממורים על מוצריהם הוא נגיש בתשלום. חברים ברשת מורים בבתי ספר תיכוניים בעולם כולו ומרצים ממכללות ואוניברסיטאות בארה"ב ונציגים של גורמים מסחריים ושל גופים שלא למטרות רווח שמשרתים את קהילת החינוך. .הסטנדרטים הגבוהים של הרשת ותרומתה לחינוך זיכו אותה בפרס לשנת 2010 (וגם בשנים קודמות) בתחרות Webaward של Web Marketing Association

המיוחד ברשת, שכנראה יועדה בעיקרה ל- k12, הוא קהל היעד המגוון ושיתוף בין חברים מ- K12 וגם מרצים מהחינוך הגבוה – שיתוף שידוע כ-– K20 .

לאתר

המיקרובלוג טוויטר – בן 5 השנים משמש היום כ- 100 מיליון משתמשים שמפרסמים כ- 230 מיליון ציוצים ביום. באופן זה הוא יכול להוות אמצעי טוב לקידום מוצרים, לקשר עם חברים ועמיתים אך מעבר לכך לאחרונה חוקרים בתחום מדעי החברה רואים בו אמצעי חשוב וחדש למחקר, כפי שיעידו על כך דבריו של מיכאל מסי סוציולוג באוניברסיטת קורנל
" “Human beings around the globe are now communicating with each other using devices that record those interactions and have open access I think this is an extraordinarily exciting moment in the behavioral and social sciences.”

גם Nicholas Christakis פרופסור לסוציולוגיה רפואית בבית הספר לרפואה בהרווארד סבור כך . לדבריו:
"Instead of talking to tiny numbers of subjects, researchers can follow the digital expressions of millions of people. It's a whole new way for social scientists to understand human beings,”

מחקר מעניין שמחזק את הדברים הוא מחקרו של מסי ותלמידו סקוט גולדר שהתפרסם בגיליון
Science 30 September 2011 .  המחקר השתמש בטוויטר כדי ללמוד על התנודות במצבי הרוח באוכלוסיית העולם בזמנים ובהקשרים שונים. גולדר ומסי השתמשו בפרוטוקול חופשי שמספק טוויטר כדי להוריד למעלה מ- 500 מיליון ציוצים בשפה האנגלית של כ- 2.4 מיליון אנשים מ- 84 ארצות בתקופה 2008 ועד ינואר 2010. הם בדקו בציוצים אלה מילים שקשורות לרגשות חיוביים כגון : agree, fantasic,happy, super ומילים שקשורות לרגשות שליליים כגון: afraid, mad, panic, anxiety .

הממצאים של המחקר מציירים פּוֹרְטְרֶט של תנודות במצב רוחו של האדם. בדרך כלל בבוקר מצב הרוח הוא טוב, ישנה ירידה במצב הרוח במהלך היום ושיפור לקראת ערב. דפוס דומה של תנודות במצבי הרוח נמצא גם בסופי שבוע שבהם נמצא מצב רוח מרומם יותר. באופן כללי הממצאים מצביעים על כך שלשינה ולשעון הביולוגי השפעה חזקה על מצב הרוח . המחקר בחן גם את הקשר בין מצב הרוח ועונות השנה ומצא שאורכו של היום יותר מאשר כמות האור כפי שסברו עד כה הוא שמשפיע על התנודות במצבי הרוח.

מחקרים נוספים השתמשו בטוויטר למחקרים חברתיים אחרים כגון התפשטות רעיונות והשפעה במישור הפוליטי והאם התנועה בטוויטר יכולה לשמש לחיזוי מאורעות לפני התרחשותן.

דוגמאות למחקרים נוספים שעשו שימוש בטוויטר אפשר למצוא במאמר מכתב העת Science שהתפרסם ב- 30 לספטמבר 2011

לאור הדברים נראה שהמדיה הדיגיטלית החברתית היום משנה דברים גם בתחום המחקר, דברים מעניינים קורים ומה שהיה עד כה בלתי נראה הופך להיות נראה