נתוני שימוש באתרי ווב  חשובים לבעלי האתרים כדי ללמוד דפוסי שימוש לצורך התייעלות . תוכנה שימושית, חופשית  ומוכרת היא Google analytics . בשנת 2013  היו שדרוגים לא מעטים בתוכנה.  ב- search engine watch התפרסמו לאחרונה מספר כתבות שסקרו את העדכונים בתוכנה במהלך שנת 2013.

העדכונים כללו – שיפורים במנשק המשתמש, דוחות חדשים כולל דוחות  רכישה  ודוחות  זמן תגובה של האתר עם המלצות לשיפור, פילטרים חדשים , APIs  חדשים, וגרסאות למובייל. ב- 2014 צפויים עדכונים נוספים.

פלטפורמה חופשית נוספת לניתוחים סטטיסטיים שהשבוע הושקה   גרסה שנייה שלה היא Piwik. תוכנה זו יכולה להוות אלטרנטיבה ל- Google analytics ולאחרונה היא הצהירה על גרסת המובייל שלה

קיימים ברשת מספר לא מבוטל  של מנועי חיפוש ייעודיים  למלגות.  בשימוש בהם חשוב להתחשב בכמה קריטריונים להערכה: עדכניות המידע,  שמירה על פרטיות, והמאפיינים הייחודיים של כול אחד.

בכתבה  מ- 12 בדצמבר 2013 אפשר למצוא מידע על  4 מנועי חיפוש חופשיים  למלגות :

Zinch ,   ScholarshipExperts , Peterson's ,  FindTuition.com.

בכתבה יש קישור לכתבה נוספת קודמת  בה אפשר למצוא השוואה בין 5  מנועי חיפוש נוספים ייעודיים למלגות

המנועים הם :  CollegeBoard.com,  CollegeNet.com , Fastweb , Scholarships.com, ScholarshipMonkey.com . ההשוואה מתייחסת לשלושת הקריטריונים להערכה: עדכניות המידע,  שמירה על פרטיות, והמאפיינים הייחודיים של כול אחד.

ב- 19 בנובמבר 2013  גוגל השיקה את Scholar Library – ספרייה אישית בה  אפשר לשמור מאמרים שאוחזרו מגוגל סקולר   ולארגנם בצורה רצויה  על פי קטגוריות שבוחר המשתמש. היתרון הגדול הוא אפשרות החיפוש בטקסט המלא של המאמרים ששמורים בספרייה. בתוצאות מוצג הקטע מהמאמר בו מופיעה מילת החיפוש.

משתמשים שיש להם פרופיל בגוגל סקולר,  בו מופיעים המאמרים שהם כתבו,  יראו את המאמרים האלה בספרייה האישית שלהם,  ואם הפרופיל שלהם הוגדר כציבורי הם יוכלו לראות בספרייה גם את המאמרים המצוטטים במאמרים שלהם.

הוספת פריט מידע לספרייה האישית נעשית על ידי לחיצה על save  בתוצאות החיפוש בגוגל סקולר,  הכניסה לספרייה האישית כמובן מחייבת הזדהות.  ברמת הספרייה כולה – בסרגל הצדדי של הספרייה האישית  אפשר לראות את הקטגוריות הנושאיות שהוגדרו על ידי המשתמש ולבחור את המאמרים בכול אחת מהקטגוריות. אפשר לחפש בכל האוסף.

ברמת הפריט – אפשר לראות את הפרטים הביבליוגרפיים של כול אחד מפריטי המידע שמופיעים בספרייה , מספר הציטוטים. אפשר לערוך ולמחוק , לשייך לקטגוריות רצויות ולייצא לתוכנות ביבליוגרפיות .

מידע נוסף אפשר למצוא  בטיפים לחיפוש של גוגל

תודה לד"ר רות הנדזל שהפנתה את תשומת ליבי לנושא.

לאחרונה משתמשים במדדים שמבוססים על נתונים מהמדיה החברתית להערכת האימפקט המדעי בנוסף למדדים המסורתיים המקובלים . מדדים אלה ידועים בשם Altmetrics .

מעניין לדעת האם באמת המדיה החברתית מסיעת בהגדלת האימפקט המדעי ומה מידת הקורלציה בין מדדים מסורתיים להערכה מדעית  והמדדים החדשים  מבוססי מדיה החברתית

מחקר מעניין של קבוצת חוקרים מקנדה שהתפרסם לראשונה ב- 26 בנובמבר 2013 בכתב העת  Journal of the American Society for Information Science and Technology   בא לענות על שאלות אלה.  המחקר בדק עד כמה נעשה שימוש בטוויטר להפצת מידע על מאמרים בכתבי עת בספרות ביורפואית.

הניתוח התבסס על 1.4 מיליון פריטי מידע שמכוסים על ידי Pubmed  ו- Web of Sciencesc  בשנים 2010-2012 . נעשה ניתוח של מספר הציוצים שכוללים קישורים לפריטי מידע  אלה בהשוואה לציטוטים , כדי להעריך באיזו מידה  כתבי עת ותחומי מחקר מסוימים מיוצגים בטוויטר  ומה מידת הקורלציה בין הציוצים והציטוטים.

נמצא שפחות מ- 10% מהמאמרים שנבדקו  נכללו   בציוצים בטוויטר. כמו כן  נמצא קשר /מתאם  חלש   בין  מספר הציוצים של מאמר מסוים ובין מספר הציטוטים שלו

ממצאים אלו מאוששים את ההנחה שהמדדים המסורתיים להערכה מדעית שמושתתים על מספר ציטוטים   והמדדים החדשים שמושתתים על מדיה חברתית משלימים אחד את השני אך אינם מהווים תחליף זה לזה.

במאמר המלא אפשר למצוא פרטים נוספים על התפלגות הציוצים בטוויטר בין תחומי המחקר השונים בתחום הביורפואי וכתבי העת השונים ומה הגורמים לוירליות של מאמרים מסוימים

למאמר המלא

מחקר מעניין  של דר נועה אהרוני  שהתפרסם ב- Aslib Proceedings 2012  בדק את השימוש בפייסבוק בספריות ציבוריות ואקדמיות  בארה"ב במטרה להבין את דפוסי השימוש בפייסבוק בספריות.  המחקר בדק את עמודי הפייסבוק של 20 ספריות בתקופה מאי עד יוני 2010 וכלל ניתוח סטטיסטי תיאורי וניתוח תוכן.

מממצאי המחקר –  נמצאו הבדלים מסוימים בין ספריות  ציבוריות ואקדמיות בשימוש בפלטפורמה – ספריות ציבוריות משתמשות בפייסבוק להודיע למשתמשים על הפעילויות השונות בספרייה  בעוד שספריות אקדמיות מתמקדות בהצגת אוספים, שירותים, טכנולוגיה והספרייה בכלל  .

לצד השינויים נמצאו דפוסי שימוש דומים בספריות   אקדמיות וציבוריות

ספריות משתמשות בעיקר  בסקציית המידע  למידע על הספרייה ובקיר .  במקום שני  מבחינת הפופולריות נמצאת סקציית התמונות. 40% מהספריות האקדמיות ו- 100%  מהספריות הציבוריות משתמשות בערוץ זה . סקציות אחרות בפייסבוק כגון אירועים פופולריות פחות.. .

לאור זאת מומלץ שספריות אקדמית וציבוריות כאחד  ינצלו יותר את הערוצים השונים שמציעה פייסבוק  וישתמשו יותר בפייסבוק  להצגת כלי חיפוש שונים . כמו כן  צוינה האפשרות  להשתמש באפליקציית הקטלוג  VISUAL BOOKSHELF

המחקר מצא עוד שספריות אקדמיות וציבוריות משתמשות בפייסבוק להעברת מידע למשתמשים יותר מאשר ערוץ לדיונים. הומלץ  לעשות שימוש בערוצי תקשורת נוספים שמציעה פייסבוק. לתקשורת ודיאלוג עם המשתמשים.

מידע נוסף במאמר המלא (למנויים)