אחד הפתרונות לתוצאות רלוונטיות יותר במנועי חיפוש הוא  הפרסונליזציה – התאמת תוצאות החיפוש למשתמש.

לעתים יש שאילתות מורכבות  או שאילתות בהן למונחי החיפוש יש כמה משמעויות והבעיה היא להציג תוצאות רלוונטיות לשאילתה  . כך למשל אילו תוצאות ידורגו בראש התוצאות כאשר המשתמש מחפש את המונח יגואר  – האם תוצאות של יגואר במשמעות יגואר החיה , המחשב או המכונית

אחת הפתרונות לתוצאות רלוונטיות יותר במנועי חיפוש הוא  הפרסונליזציה – התאמת תוצאות החיפוש למשתמש. שיטת הפרסונליזציה שמושתתת על התאמת התוצאות לפרופיל של משתמש לא תמיד יעילה שכן אותו משתמש יכול לחפש מונח מסוים בפעמים שונות בהקשרים שונים. מכאן החשיבות של פרסונליזציה בזמן אמת. פרסונליזציה בזמן אמת יכולה להתבסס על הקלקה על תוצאות החיפוש.

מנועי חיפוש ניסו תמיד לזהות דפוסי התנהגות  בכול הקשור להקלקה על תוצאות החיפוש .אך  טכניקות אלה היו גלובליות ולא אישיות.  כך למשל אם דפוס ההקלקה  השכיח ביותר היה בהקשר מסוים,  אותו  הקשר הוצג בפני רוב או כול המשתמשים

החוקרים באוניברסיטת צפון קרוליינה פתחו  שיטה חדשה לפרסונליזציה של תוצאות החיפוש  שמותאמת למשתמש ספציפי בזמן אמת .

על פי שיטה זו נבדקים החיפושים האחרונים של המשתמש  והמונחים הקשורים למונחי השאילתה. כך למשל אם חיפוש קודם של משתמש ספציפי כלל את המונח  "שימור"  הוא יהיה קשור גם עם מונחים כגון חיות, חיות בר, גני חיות  ולכן בתוצאות החיפוש הראשונות של המונח יגואר  תוצג החיה ולא המחשב  או המכונית .  שיטה זו  פותחה כבר לפני שנה אבל מאחר והשיטה  גוזלת הרבה משאבי מחשב  ניתן היה ליישמה על מספר קטן יחסית של משתמשים בו זמנית. השנה  במקביל לשימוש בשיטה זו  פותחו גם שיטות אינדוקס וארכיטקטורות חדשות לארגון האינדקסים באופן שהשיטה תומכת  במספר גדול יותר של   משתמשים בו זמניים  .

נייר העבודה שמציג את השיטה  “Personalizing Search: A Case for Scaling Concurrency in Multi-Tenant Semantic Web Search Systems,”

הוצג בכנס  2013 IEEE International Conference on Big Data   שנערך ב-6-9 באוקטובר ב- Santa Clara, Calif

לכתבה בנושא

  המו"ל  המדעי  Elsevier  וחברת Ex Libris Group  הצהירו על יוזמה משותפת להשתמש בשני המדדים – המדד   המנורמל  למאמר   SNIP     והמדד לדרוג כתבי עת  SCImago Journal Rank-  SJR  לצורך חישוב הרלוונטיות ודרוג תוצאות החיפוש בפרימו

בעבר כתבתי פוסט בבלוג על שני המדדים – שני המדדים מבוססים על התכנים השפיטים במאגר Scopus ,  מדד SNIP     לוקח בחשבון את העובדה ששכיחות הציטוטים שונה  מתחום מחקר אחד למשנהו .. מדד זה  משקף את האימפקט של כתב העת בתחום שלו ולוקח בחשבון גם מאפיינים של התחום הנושאי של כתב העת , לכן הוא מאפשר להשוות כתבי עת בתחומי נושאים שונים ונחשב כמדד טוב ומדויק להשוואת כתב עת מסוים עם כתבי עת בתחומו וגם מחוץ לתחומו.

מדד    SJR     משתמש בכמה גורמים לחישוב  הפרסטיגה של המקור המצוטט , גם הוא  מאפשר השוואה ישירה של כתבי עת ללא תלות בסיווגם הנושאי.

 על פי ההצהרה המשותפת של המו"ל  המדעי  Elsevier  וחברת Ex Libris Group,   מדדים אלה ייכללו באלגוריתם חישוב הרלוונטיות של התוצאות ב-primo . המדדים יוצגו גם בתוצאות החיפוש כדי לסייע למשתמשים להעריכן.

 יש לברך על יוזמה מבורכת זו    לשיפור הרלוונטיות של התוצאות ב- primo .

להצהרה

Technical professional organization  – IEEE   מכיר בדאגה שהובעה לאחרונה בקהילה האקדמית משימוש לא מתאים במדדים ביבליומטריים להערכת מחקר וחוקרים ובמסגרת תפקידו כארגון מוביל למצוינות טכנולוגית פרסם לאחרונה הצהרה בדבר שימוש נאות במדדים ביבליומטריים להערכה מדעית בתחומים הנדסה, מדעי המחשב וטכנולוגית מידע.

 ההצהרה  מספטמבר 2013  IEEE    מדגישה כמה עקרונות שמאמץ הארגון להערכה מדעית והם:

 שימוש במדדים ביבליומטריים משלימים  חשובים להערכה כוללת ומאוזנת של כתבי עת מדעיים.לאחרונה IEEE     אימץ את Eigenfactor   ואת Article Influence   בנוסף לאימפקט פקטור   להערכה מדעית של פרסומים  ומברך על אימוץ מדדים מתאימים משלימים  ברמת המאמר  כגון  altmetrics

מדדים  מבוססי כתב עת אינם מיועדים להערכה של מאמרים בודדים  או חוקרים  מכיוון שערכו המדעי של כתב עת מבוסס על ממוצע  ואין זה נכון להניח שמאמר בודד בכתב עת בעל אימפקט פקטור גבוה יהיה בהכרח  בעל מדדי ציטוט גבוהים

 הדרך העיקרית להערכת פרויקט מדעי או חוקר בודד הוא תהליך שיפוט peer review   שייקח בחשבון את התוכן המדעי כאספקט החשוב ביותר

 להצהרה המלאה

ספריות אקדמיות ממשיכות להתמודד עם בעיות תקציב לצד הצורך לספק למשתמשים  גישה למקורות מידע אלקטרוניים – ספרים וכתבי עת

במקביל הספריות מתמודדות עם  הצורך לפנות מרחבים בספרייה לצרכים אחרים.  לאור זאת ספריות חייבות לשקול בזהירות אפשרות מעבר לפורמט אלקטרוני בלבד בהתחשב בעלויות

מחקר שנערך ב-  Auburn University at Montgomery-AUM  , אושר  לפרסום בכתב העת  C&RL    באוקטובר 2013 , מצא שהמחיר הממוצע של ספרים אלקטרוניים גבוה באופן משמעותי מהמקבילים בפורמט המודפס, ללא הבדל בין כותרים שיצאו לאור בהוצאה אוניברסיטאית או מסחרית.

ממסקנות המחקר : המעבר מפורמט מודפס לפורמט אלקטרוני כרוך באתגרים משמעותיים לספריות אקדמיות קטנות ובינוניות שנמצאות במצב כלכלי לא יציב. נתונים מפורטים  שמוצגים במאמר מדגישים את הפערים.

לאור המצב נראה שמודל ה- PDA     הוא אופציה סבירה להמשך פיתוח האוספים ובו בזמן לספק למשתמשים משאבים שהם חפצים בהם. אין זאת אומרת שהספריות צריכות לזנוח את התפקיד של בחירת האוסף שכן ספרנים בוחרים לטווח ארוך בעוד שהבחירה של המשתמשים באה לענות על צרכים מיידיים.

העלויות שכרוכות ברכש ספרים אלקטרוניים מהוות אלמנט שנוגס בכוח הרכש של הספרייה. אבל אם ספריות יוכלו להראות החזר השקעה על ידי שימוש רב בחומרים,  לספרייה יהיה בסיס מוצק חזק יותר (case)   למימון נוסף מהנהלת האוניברסיטה.

למאמר המלא

2012 Academic Library and Statistics – הפרסום השנתי של ACRL  יצא לאור.פרסום שנתי זה של ACRL כולל השנה נתונים מ- 1495 ספריות אקדמיות  בארה"ב.

פרסום זה כולל נתונים על אוספים (כולל מספר כותרים, וספרים אלקטרוניים), הוצאות (חומרים, שכר חומרה ותוכנה וכיו"ב) ,  סגל הספרייה ושירותים כולל שירותי יעץ, השאלה והשאלה בינספרייתית, שימוש ברשתות חברתיות ומודעות ושימוש בסטנדרטים של ACRL

הפרסום אינו חופשי ודי יקר. ניתן לרכשו בחנות האלקטרונית של ACRL. סקירה קצרה מתאריך 30 באוקטובר כוללת  מספר נתונים.

מהנתונים עולה שבהשוואה לשנת 2011 חל גידול של 7.3% בהוצאות על אוספים .

בהוצאות שכר חל גידול של 3.7% .

אשר לשימוש במדיה חברתית – 76% מהספריות האקדמיות דווחו על שימוש ברשתות חברתיות כאשר פייסבוק, בלוגים, וטוויטר נמצאים בראש הרשימה.

 הנתונים המלאים ב- 2012 Academic Library and Statistics יכולים לשמש גם למטרות  תקצוב ותכנון אסטרטגי.

לסקירה

חיפוש אנשים בווב היא פונקציה די שכיחה. אפשר כמובן לחפש בגוגל  תוך שימוש באסטרטגיות חיפוש  מתאימות . מעבר לגוגל אפשר לחפש במנועי חיפוש ייעודיים שקיימים בווב  כגון :  Infospace, Argali , Zoominfo,  Infobel , Freeality  ועוד

מנוע חיפוש ייעודי , לא חדש  אבל  ייחודי  הוא PIPL.   היום הוא מעניין יותר מבעבר בעיקר בגלל ריבוי הפרופילים ברשתות חברתיות. היחוד שלו על פי מה שמוצהר באתר הוא שהוא מחפש ברשת הלא נראית כלומר מציג מידע שאינו מוצג במנועי חיפוש כלליים.

אפשר לחפש על פי שם , דואל, שם משתמש וטלפון.הזנת מיקום אופציונלית.  בתוצאות מוצגים  פרופילים ואתרי ווב. בסרגל הצדדי מוצגים קישורים לכלי חיפוש נוספים  כגון  Spokeo   שמאפשרים חיפוש מידע חסוי יותר שרובו ניתן להשיג בתשלום.

גם בעידן האלקטרוני ספריות עדיין רוכשות ספרים בגרסה מודפסת במיוחד בתחומי מחקר מסוימים כגון אמנות.  וכמו בכתבי עת מתעוררת לא אחת בעיה של מקום, במיוחד נוכח הצורך לפנות חללים פתוחים  לצורכי הסטודנטים.

הפתרון יכול להיות שיתוף פעולה בין ספריות  לניהול משותף של אוספים והקמת מאגר משותף של ספרים בדפוס. פרויקט כזה  מחייב ניתוח מצב האוספים, אופן השימוש בו , איתור כפילויות וכו'

דוגמה לפרויקט כזה הוא Northeast regional library print management planning project  בו משתתפות עד כה 90 ספריות בחוף המזרחי בארה"ב  ומכללות ואוניברסיטאות נוספות נקראות לקחת חלק בפרוייקט.

 המטרה של הפרויקט היא לאתר ספריות  עם צרכים משותפים  ועניין משותף בפתרונות אזוריים לצרכים אלו ולהציע אסטרטגיות ומודלים מתאימים –  מודלים כלכליים , אסטרטגיות  לניהול סוגים שונים של אוספים , זיהוי  הבדלים בניהול האוספים ביחס לניהול  אוספים של כתבי עת , צרכים נוכחיים, ואופציות תשלום . כל זאת כדי למצוא פתרונות  אפשריים כולל פיתוח אוספים מרכזיים או מבוזרים  ואוספים קבועים .

מודלים אלו  יוכלו לשמש דוגמה לספריות אחרות בעולם

 לפרטים נוספים על הפרויקט

למידע נוסף בנושא