פרופ' אלחנן אדלר וד"ר רחל קדר פרסמו לאחרונה מהדורה ראשונית של הספר האלקטרוני "אמנות הקטלוג".

השינויים בתחום הולידו את הצורך בספר,  כפי שנכתב בהקדמה לספר:

"לפני כמעט עשרים שנה הופיעה המהדורה השלישית של הספר הקיטלוג: ספר יסודות וכללים

שנכתב ע"י הח"מ יחד עם אביבה שיחור, בהוצאת מרכז ההדרכה לספריות בישראל.

ספר זה נכתב כאשר מחשוב הספריות בארץ היה רק בתחילת דרכו והתבסס על כללי הקיטלוג

האמריקניים AACR2 .

מאז השתנתה גם צורתו של הקטלוג וגם תוכנו, ולאחרונה גם השתנו כללי הקיטלוג האמריקניים

מ- AACR2 לכללי RDA – שינוי מהותי המשקף את האימוץ המודל התפיסתי של FRBR

(דרישות יסוד לרשומות ביבליוגרפיות).

כדי לספק לציבור הספרנים ותלמידי הספרנות בארץ כלי מעודכן המציג את הקיטלוג העכשווי

בישראל ובעולם אנו מתכבדים להגיש בזה ספר קיטלוג חדש: אמנות הקיטלוג. שינוי הכותר בא

להדגיש שבמיוחד היום הקיטלוג הוא לא "מדע" אלא "אמנות" שבה יש מקום לא מבוטל לשיקול

דעתו של המקטלג."

הספר אלקטרוני וחופשי לכול. כאמור זוהי גרסה ראשונית של הספר וכפי שכתבו המחברים הם ישמחו להערות והארות.  בדף של הספרייה הלאומית ממנו אפשר לגשת לספר  נמצא גם קישור לדף בבניה שכולל חומר הדרכה ל-RDA

תודה לילנה אלכסייב על המידע

לספר

הכנס  Internet Librarian   2013  התקיים  השנה ב-28-30  באוקטובר 2013. זהו כנס Internet Librarian  השנתי ה- 17 בחסותה של Information Today's .

הכנס התמקד באסטרטגיות, שירותים וכלים  וכלל הרבה הרצאות במגוון נושאים :עתיד הספריות,  טיפים לחיפוש, נוכחות הספרייה בווב – עיצוב אתרים מחדש ועיצוב רספונסיבי, טיפים וטריקים, תכנים עדכניים, שימוש בסטטיסטיקות לשיפור האתר, מדיה חברתית , ביג דאטה וספריות, מכשירים ניידים וספרים אלקטרונים ועוד.

המצגות  של רוב ההרצאות זמינות להורדה באתר. בכנס השתתפו מרצים ידועי שם  בתחום כגון: Mary Ellen Bates ו- Grey Notess  והמצגות שלהם שכוללות טיפים לחיפוש יעיל  ניתנות להורדה מהאתר.

המצגת של Grey Notess כוללת בין היתר של מידע על כיוונים חדשים בגוגל- חיפוש סמנטי- ה- graph search והתמיכה ב- Schema.org , כמו כן במצגת מידע על כלים לגילוי ידע ומאגרי הספרייה

המצגת של Marry Ellen Bates כוללת טיפים לחיפוש יעיל בגוגל כגון Google Trends, depth articles וכוללת התייחסות לכלי חיפוש נוספים כגון: Blekko , Zanran ו- MillionTall.com

באתר אפשר למצוא גם קישורים לכנסים מהשנים הקודמות– 1997-2012  וגם שם יש מצגות שניתנות להורדה.

למבחר מצגות מכנס 2013

כאשר נכנסים היום לאתר של מנוע החיפוש המדעי  Elsevier   – Scirus  מקבלים את ההודעה הבאה:

הודעה זו מצערת. מנוע החיפוש Scirus  שהושק באפריל 2001 שירת אותנו נאמנה במשך כול השנים. הוא כולל כ- 575 מיליון פריטי מידע  – מאמרים מדעיים מכתבי עת ומאגרי מידע כולל  Pubmed, פריטי מידע מאגרים מוסדיים, פטנטים, אתרי ווב מדעיים ומנשק החיפוש אפשר מבחר הגבלות .

כנראה שהצהרה מפורשת של Elsevier   עדיין לא התפרסמה. באתר  בו מרוכזות הצהרות של Elsevier לא מצאתי הודעה על כך

מידע על המנוע, המנוע בחדשות  וציוני דרך  אפשר למצוא ב- Newsroom של המנוע

נתונים כמותיים שיכולים להצביע על קשר בין  שימוש בספרייה אקדמית והישגים בלימודים של הסטודנטים  חשובים לתדמית של הספרייה ולהערכתה על ידי הנהלת האוניברסיטה והערכה כזו יכולה להיות מתורגמת בהקצאת משאבים לספרייה

מחקר למדידת האימפקט של הספרייה נערך  על ידי אוניברסיטת Huddersfield  באנגליה והשתתפו בו 33074   סטודנטים מ- 8 אוניברסיטאות באנגליה. המחקר נערך בתקופה פברואר – מאי 2011  והתפרסם  בגיליון נובמבר 2013  של College& research Libraries.

המחקר בדק את ההשערה  " קיים מתאם חיובי מובהק סטטיסטי בין הנתונים על פעילות בספרייה והישגי הסטודנט"  . נמדד הקשר בין המשתנים הבלתי תלויים מידת השימוש במשאבים אלקטרוניים, נתוני השאלה, וכניסות לספרייה  ובין המשתנה התלוי הציון הסופי של הסטודנט. במחקר נעשה שימוש בשיטות כמותיות ואיכותניות.

המחקר הצליח להוכיח קשר מובהק בין השימוש במשאבי הספרייה ורמת הציונים, אך בכול מקרה  מסקנות אלה אינן יכולות להוות אינדיקטור על קיומו של קשר סיבתי בין השימוש בספרייה והישגי הסטודנט.  מן הראוי לציין שנמצא קשר מובהק בין נתוני השאלה ושימוש במשאבים האלקטרוניים ובין הציון הסופי, לעומת זאת לא נמצא קשר מובהק בין מספר הכניסות לספרייה ובין הציון הסופי. את העדר הקשר המובהק הזה ניתן להסביר בכך שלא כול הכניסות לספרייה הן למטרות לימוד, חלקן לישיבה בחללים פתוחים, לקפה וכו'

כול נתוני המחקר נגישים חופשי . יתירה מכך ערכת כלים לספרייה שמעוניינת לערוך מחקר מעין זה זמינה חופשי אף היא. מטרתה לסייע למוסדות שמעוניינים לבחון את הנתונים שלהם ביחס להשערת המחקר. ערכת הכלים כוללת קוים מנחים בכול הקשור לנתונים הנדרשים, היבטים משפטיים בעיקר בכול הקשור לפרטיות, ניתוח הנתונים ומדדים מתאימים , קבוצות מיקוד ושאלונים, הצעות לניתוח נוסף, והפקת הנתונים.

למחקר יהיה שלב נוסף שמטרתו  לבדוק נתונים נוספים כדי לאפשר זיהוי  קשרים סיבתיים ואימפקט של הספריות בהיבטים נוספים  מעבר לציון הסופי

מידע נוסף ודיונים בתוצאות המחקר אפשר למצוא  בבלוג של הפרויקט

למאמר המלא

במסגרת ניסיונות לשפר את תוצאות החיפוש  גוגל מעדכנת ומשנה מדי פעם את אלגוריתם החיפוש של מנוע החיפוש שלה..

מאינפוגרף  שמתאר את השינויים והעדכונים באלגוריתם של גוגל בשנת 2013 מתאריך 30 בדצמבר 2013  אפשר ללמוד שהין 11 עדכונים משמעותיים בשנת 2013.

על פי מה שמצוין בכתבה ב- SearchEngineLAND האינפוגרף הנ"ל אינו מושלם/מדויק אבל הוא בהחלט יכול לספק תמונה על ההתפתחויות במנוע החיפוש בשנת 2013.

השינוי המשמעותי ביותר הוא האלגוריתם החדש של גוגל שמכונה "Hummingbird"  (קוליברי

) שעליו הוצהר ב- 26 בספטמבר 2013.  Hummingbird מתבסס על כ- 200 קריטריונים  במנגנון הרלוונטיות ודרוג תוצאות החיפוש וה-  PageRank הוא רק אחד מהם.

על פי דברי בכיר בגוגל  Amit Singhal  זהו השינוי הדרמטי ביותר במנוע החיפוש מאז 2001. בעוד  Panda, Penguin ועדכונים נוספים היו רק בבחינת תיקוני מנוע  הרי Hummingbird    יכול להדמות יותר להחלפת מנוע , למרות שהוא  עדיין משתמש בחלקים הישנים- Panda ו- Penguin

החידוש החשוב ביותר ב- Hummingbird  הוא תמיכתו במה שמכונה " “Conversational search”  או  “entity search” על פיו גוגל מתיחס יותר לשאילתה בשלמותה במקום למילים בודדות בתוכה  כלומר המנוע מנסה להבין את המשמעות והחיפוש  הוא סמנטי יותר

הטכנולוגיה הסמנטית meaning technology   שיושמה ב-   Knowledge Graph  מיושמת עתה על  מיליארדים של דפי ווב.

האלגוריתם כונה Hummingbird  משום היותו  מדויק ומהיר.    דוגמאות לשינויים לטובה בתוצאות החיפוש בעקבות השינוי  ומידע נוסף אפשר למצוא בכתבה

Hashtag   היא  דרך    לתייג  פריטי מידע ברשתות חברתיות   כחלק מנושא מסוים, על ידי הוספת סולמית לפני הנושא. השימוש ב-hastags  מקובל מאוד  בטוויטר.

Hshtags   הוא מנוע חיפוש חדש שהושק בספטמבר 2013 . כשמו כן הוא – הוא  מחפש  Hashtags והוא עושה זאת   במגוון פלטפורמות חברתיות:Facebook, Twitter, Instagram, Flickr, YouTube, Vimeo,  Tumblr

את תוצאות החיפוש אפשר לסנן על פי פלטפורמה  או על פי סוג חומר – חומר טקסטואלי, אודיו ווידאו.

על פי דברי מפתחת המנוע  המטרה הייתה לפתח מנוע חיפוש חברתי כולל והיא בחרה להתמקד בחיפוש ה-hshtags , בשל ההכרה ביכולתן של תגיות אלו לפתח שיחה ודיון ולרכז מידע על פי נושא

בתיאורה את המנוע אמרה:   “More than once I’ve heard ‘it’s the Google search of social media,’”  .

ממקצת החיפושים במנוע  התרשמתי שזמן התגובה הוא איטי . אפשרויות הסינון במיוחד על פי סוג חומר מסייעת מאוד.

למנוע החיפוש