ככל שהמדע הופך להיות יותר שיתופי, חישובי    ומרובה נתונים  החוקרים האקדמיים מתמודדים עם הצורך במיומנויות  לניהול המידע והנתונים.  חוקרים ומוסדות מחקר מתמודדים עם בעיות של שימור כמויות גדולות של מידע ונתונים   לטווח רחוק, עם אופן תיאור המידע בצורה עקבית, התעדכנות בתקנים  מתפתחים, שיתוף המידע  ושימוש בו מחדש.

 ספריות אקדמיות יכולות  להוות מרכזים אידיאלים לשירותי מחקר  כאלה – RDS  – Research Data Services ובכך להפוך למשתתפים פעילים יותר במחזור יצירת הידע ותהליכי המחקר במוסד.

שירותי RDS    הם שירותים שמלווים את כל מחזור החיים של המידע והם כוללים: שירותי מידע כגון  יעץ לסגל, ולסטודנטים בכל הקשור לתוכניות ניהול המידע, סטנדרטים למידע-על, איתור מידע וציטוטו  ושירותים טכניים כגון תמיכה טכנית בכל הקשור לפיתוח מאגרים מוסדיים ואחזקתם

 סקר של  ACRL   – ארגון  המכללות וספריות המחקר בארה"ב שנערך בקרב חבריו בארה"ב וקנדה  שופך אור על המצב הנוכחי ותוכניות עתידיות בתחום זה. הסקר נערך בתקופה נובמבר 2011 – ינואר  2012 . הוא הופץ בקרב  351 מנהלי ספריות מתוכם ענו על הסקר 221 נחקרים . המדגם היה מדגם שכבות של   כל הספריות האקדמיות על הסוגים השונים.

 מטרתו של הסקר הייתה לגלות אילו סוגי שירותים הספריות השונות מציעות היום לחוקרים  ואילו שירותים מתוכננים בעתיד  ומהם הכישורים ותוכניות ההכשרה של הסגל הספרני הדרושים לכך. המחקר שם דגש על הקשר בין מידת המעורבות של הספריות  השונות בשירותים אלו וגודל וסוג המוסד.

 תוצאות הסקר התפרסמו  בדו"ח מחקר  שפרסם ACRL      ביוני 2012  בשם: :  "Academic Libraries and Research Data Services: Current Practices and Plans for the Future" .  הדוח כולל סקירה על המצב הקיים  ותוכניות העתיד בתחום.

 ממצאיו העיקריים של המחקר הם:

• רק מספר קטן של ספריות אקדמיות בארה"ב וקנדה מציעות RDS  – Research Data Services אבל  רבע עד שליש מהספריות האקדמיות מתכננות להציע שירותים כאלה  במהלך השנתיים הקרובות.
• יצירת מדריכים בווב כדי לסייע באיתור מידע מחקרי הוא שירות RDS המוצע/מתוכנן הנפוץ  ביותר.
• ספריות במוסדות גדולים או כאלה שמעניקים  תואר שלישי  נוטים יותר להציע מגוון שירותי מידע ויעץ, אך גם ספריות אקדמיות בכל המוסדות מתכננות להציע RDS לחוקרים בעתיד
• ספריות במוסדות גדולים או כאלה שמעניקים תואר שלישי מציעות יותר שירותי  RDS   טכניים  hands –on
• רק מספר קטן של ספריות מפתחות מדיניות בתחום
• שיתוף פעולה של ספריות בכל הקשור ל RDS- מתבצע לרוב עם גופים אחרים בקמפוס לרוב עם רשות המחקר. שיתוף פעולה כזה היא דרך מצוינת לספריות למלא תפקיד חיוני בתהליך יצירת הידע  ולהעלאת קרנה של הספרייה בקמפוס
• בכדי להשיג את המיומנות הנדרשת למגוון שירותי ה-  RDS  יש צורך בהכשרה ובפיתוח מקצועי של צוות הספרנים בספריות
• המצב מהווה פתח הזדמנויות  לתקציבים נוספים לכוח אדם שיוכשר ייעודית לתחום זה
• ספריות מסתמכות על כנסים וסדנאות כדי לספק הדרכות  RDS   לסגל.  ספריות צריכות לקבל תמיכה מוסדית כדי לשלוח את הספרנים להדרכות לפיתוח מקצועי מסוג זה וחשוב שארגונים מקצועיים ימשיכו לספק הדרכה כזו.

 לדוח המלא

כאשר מחפשים קובצי וידיאו וקול למטרות  אקדמיות כדאי לזכור בנוסף ליישומים פופולריים ומוכרים כמו YouTube  גם  את האתר  Moving Image Gateway שמהווה שער גישה לקבצים מסוג זה .

 המדריך באתר כולל למעלה מ- 1250  מקורות לקובצי וידיאו,  מולטימדיה  ופודקסטים ממוינים על פי למעלה מ- 40 קטגוריות נושאיות. קטגוריות ראשיות במדריך הן: מדעי הרוח ואמנויות, ביו-רפואה, מדעי החברה  ומדע וטכנולוגיה.

אפשר לדפדף במדריך ואפשר לחפש באתר בחיפוש בסיסי עם אפשרות  להגבלה על פי קטגוריות ראשיות , נושא, תאריך  ובחיפוש מתקדם עם מגוון גדול יותר של  אפשרויות סינון כולל כותר, ,תיאור, פורמט וסוגי מקורות

 האחריות לאתר היא של The British Universities Film & Video Council – BUFVC  – גוף ייצוגי שמקדם את ההפקה, הלימוד והשימוש בקובצי וידיאו, קול ומולטימדיה אחרים בחינוך הגבוה ובמחקר באוניברסיטאות באנגליה.

 לאתר .

בפגישה היום 21 .11 2012  של המכון לחקר האינטרנט של אוניברסיטת תל אביב  התקיים סמינר פתיחת השנה בנושא מנועי חיפוש ופער דיגיטלי.

 אחת ההרצאות  הייתה הרצאתה של מיכל אבני  בנושא Symbolab  –  מנוע חיפוש סמנטי חדש למתמטיקה ולמדעים – פיתוח ישראלי של חברת EqsQuest שמיכל נמנית על מייסדיו. . לצערי לא התאפשר לי להיות  נוכחת בהרצאה  והדיווח על המנוע הוא על סמך המידע באתר המנוע  ובבלוג הנלווה והתנסות קצרה  עם המנוע. .

 Symbolab     מאפשר חיפוש משוואות, נוסחאות וביטויים באמצעות סימנים מתמטים ומדעיים בנוסף לחיפוש טקסט. מנוע החיפוש שם לו למטרה לספק את התוצאות הרלוונטיות ביותר לשאילתות מסוג זה ולשם כך הוא משתמש באלגוריתם חכם  שמנסה להבין את המשמעות וההקשר של שאילתות החיפוש. הוא כולל באינדקס שלו  טקסט מלא ונוסחאות ממגוון  מקורות מידע  מקוונים חופשיים – אנציקלופדיות, מילונים, פרסומים אקדמיים, הרצאות, ספרים ומקורות נוספים עדכניים בתחומים מתמטיקה, פיזיקה וכימיה.

 מקורות המידע שלהלן :Wikipedia, Wikibooks,  Wikiversity, MIT OCW ,  Stanford SEE, MathWorld, Scienceworld, Khan Academy, הם רק חלק ממקורות המידע שכלולים באינדקס של המנוע.

 באתר יש  עורך שמאפשר בקלות להזין בתיבת החיפוש  נוסחאות מתמטיות . מנוע החיפוש מספק פתרונות וגרפים לשאילתות שמבוססות על נוסחאות מתמטיות כאשר זה ישים  וגם מידע טקסטואלי רלוונטי.

אפשר להגביל מראש את תוצאות החיפוש למקור מסוים ואפשר גם לעדן את השאילתות ולסנן את תוצאות החיפוש על פי מקורות המידע השונים וקטגוריות נושאיות.

 כמו כן  יש אפשרות להתקין תוסף תוכנה Quick Search  לדפדפנים  Chrome ו- Firefox  שמציג אייקון ליד נוסחאות במספר אתרים נתמכים: Wikipedia, Wikibooks , StakExchange MathOverflow .לחיצה על האייקון תציג מידע על הנוסחה.  בעתיד הכוונה להרחיב את מספר האתרים הנתמכים.

 לאתר המנוע

כנס הווב הסמנטי הבינלאומי ה-11  התקיים בבוסטון ב-11-15  בנובמבר 2012 . הכנס עסק בווב הסמנטי ויישומיו בהיבט האקדמי והתעשייתי יישומי.

 הוצגו בין היתר Data.Gov,  healthdata.gov,  נדון נושא ה- big data , אונטולוגיות, נתונים מקושרים ועוד.

 סיכום האירוע ממי שנכח בכנס מכניס את הקורא  לאווירת הכנס.

 באתר הכנס אפשר למצוא  קישורים לאירועי הכנס  ולחומרים שונים שהוצגו בכנס כולל  סדנאות, מדריכים, מאמרי  מחקר , מאמרי הערכה וניסוי,  מחקרי שימוש,  הרצאות מפתח,  פאנל בו נטל חלק גם  ממציא הווב  Tim Berners-Lee,  פוסטרים ועוד.

 לאתר הכנס 

Slikk הוא מנוע חיפוש שהושק לפני מספר חודשים ונמצא עדיין בגרסת ביתא.   ברירת המחדל שלו הוא הצגת תוצאות מגוגל  אבל אפשר לשנות אותה ל- yahoo/bing .

 הייחוד העיקרי שלו הוא בהצגת התוצאות .

 אחד המאפיינים שלו הוא SearchBrowsing  שמאפשר לראות את הדפים של תוצאות החיפוש באותו מסך של תוצאות החיפוש בצידו הימני.   לחיצה על open ליד כל אחת מתוצאות החיפוש מציגה בצידו הימני את דף התוצאה עם  אפשרות לשלוט בגודל המסך. קיימת אופציה לדפדף  בכל  האתרים  של תוצאות החיפוש בו זמנית באותו מסך  עם אפשרות  להגדלה.

 מאפיין נוסף – ה- MultiView.  בחיפוש במנוע אפשר לצמצם את תוצאות החיפוש לסוגי חומרים שונים: אתרי ווב, תמונות, חדשות, קובצי וידיאו , בלוגים , טוויטר .  המאפיין MultiView מאפשר היום לראות באותו מסך שני סוגי חומרים.  בצד השמאלי את סוג החומר שבחרנו  במסך הראשון של החיפוש ובצד ימין את סוג החומר שנבחר לאחר שקיבלנו את תוצאות החיפוש.

 מאפיינים נוספים אופציונליים של המנוע הוא  שיתוף תוצאות עם רשתות חברתיות,  והוספת קישורים בראש המסך למבחר אתרים נוספים כגון גוגל ספרים  וקישורים אישיים אחרים.

 על פי מה שנכתב באתר אפשר  גם לשמור את תוצאות החיפוש באוסף פרטי.

 למנוע

NLM   –  הספרייה הלאומית בארה"ב  שמה לה כיעד לאסוף, לשמר ולהנגיש ספרות ביורפואית. עד כה היא עשתה זאת עם מידע ומאגרי מידע שלה.

 לאחרונה  היא נקטה ביוזמה חדשה שימור תכנים רלוונטיים  בווב של אחרים. במסגרת יוזמה זו היא משמרת בלוגים וחומרים נוספים בנושאי בריאות ורפואה  שמיצגים פרספקטיבות שונות   – של רופאים, אחיות, אדמיניסטרטורים בבתי חולים, חולים   ועוד.

האוסף כולל בין היתר גם   מידע על התנסותם והתמודדותם של חולים במחלות כגון:  סרטן , סכרת ודלקת מפרקים.

עם השקתה של יוזמה זו NLM   מצטרפת ליוזמה של  Internet Archive  משנת 1996 וליוזמות אחרות שבאו אחריה  של ספריות לאומיות ציבוריות  ואחרות שהכירו בחשיבות שימור התכנים של הווב לעתיד ותרמו לפיתוח כלים טכניקות וסטנדרטים שאפשרו יצירת ארכיבים.

 NLM   נשכרה מניסיונות אלה ומניסיונם של שותפים מקומיים כגון ספריית הקונגרס שמעורבת באופן פעיל באיסוף ושימו תכנים מהווב

 נכון להיום האוסף כולל 12 בלוגים ו-  NLM      תמשיך במאמציה לאסוף תכנים  עכשוויים בנושאי רפואה ובריאות מהווב  למען  התועלת  המחקרית  בעתיד. באתר יש קישורים לכל אחד מהבלוגים ויש אפשרות לחפש חיפוש בסיסי בכל האוסף. החיפוש כולל חיפוש במידע על ובטקסט המלא. האוסף היום "יושב"  ב- Internet Archive  אך בעתיד NLM  מתכוונת לשמרו באוספים הדיגיטליים שלה.

 לאוסף

למידע נוסף

 כאשר יוג'ין גארפילד  הציג לראשונה בשנת 1955 את הרעיון  של מדד האימפקט פקטור  מבוסס הציטוטים כמדד להערכה  מדעית  הוא לא  תיאר לעצמו שיבוא יום והמדד יהפוך לנושא שנוי מאוד במחלוקת.

היום הגידול המתמשך בשימוש מדעי באתרים חברתיים כגון  אתרי סימניות חברתיים לאקדמיה, רשתות חברתיות לאקדמיה ומיקרובלוגים מהווה הזדמנות לעקוב אחרי האימפקט המדעי בדרכים חדשות והוליד  מדדים אלטרנטיביים – Altmetrics  – מונח זה  מוגדר כיצירה וחקר מדדים חדשים שמושתתים על הווב החברתי  לניתוח והערכה

 רשימה מוארת מקיפה של כלים ושירותים רלוונטיים לנושא התפרסמה בנובמבר 2012  ב- College and Research Libraries News..

הרשימה כוללת:

• מקורות מידע כלליים למדדים מבוססי ציטוטים  :  Google Scholar Citations, SCImago Journal and Country Rank,  Scopus ו- Web of Knoledge
• מקורות מידע ייחודיים למדדים אלטרנטיביים – Altmetrics כגון: Altmetrics.org, ,PLos Article Level MetricsPublish or Perish     
• רשתות חברתיות אקדמיות  כגון:   Academia.edu  ו- Mendeley
• בלוגים ומדיה כגון: Citation Culture   ו- Scholarly Kitchen
• כלים ושירותים לתמיכה במחקר ביבליומטרי   כגון : EBRP של Elsevier
• ארגונים, כנסים ורשימות תפוצה  כגון  :  International Society for Scientometrics and Informetrics, ACM Web Science Conference  ו- ASIST SIGMETRICS

לרשימה המלאה

הרשת החברתית האקדמית מנדלי שהושקה בשנת  2009  מקבצת  סביבה  היום למעלה מ- 2 מיליון  חוקרים  מרחבי העולם כולו.   לציון פעילות  זו ברשת,  Mendeley  פרסמה דו"ח ובו ניתחה את הפעילות המחקרית  של 2 מיליון החוקרים  באופן כללי ואת הקשר בין הפעילות המחקרית ואינדיקטורים כלכליים .מן הראוי לציין שמנדליי כוללת גם  שירות/כלי ביבליוגרפי בגרסה וובית ושולחנית עם אפשרות לסינכרוניזציה ביניהם ומאפשרת ליצור בסיס נתונים של רשומות ביבליוגרפיות של מסמכים שונים.

הדוח כולל מגוון נתונים מספטמבר 2012:

• התפלגות 2 מיליון החוקרים על פי דיסציפלינה אקדמית –על פי הדוח  31%  שייכים לביולוגיה ורפואה, 16% מדעי הפיזיקה, 13% – הנדסה ומדעי החומרים, 10% – מדעי המחשב והמידע, 10% – פסיכולוגיה,חינוך ובלשנות , 7%- משפטים ושאר מדעי החברה, 5% – פילוסופיה, אמנות וספרות ושאר מדעי הרוח,  8% – כלכלה ומנהל עסקים.
• פעילות מחקרית על פי ארצות , אזורים ומוסדות בעולם. הפעילות המחקרית נמדדה על פי 2 מדדים עיקריים : גודל האוסף – ממוצע נירות מחקר בספרייה של המשתמש במנדלי וממוצע זמן השימוש היומי במנדלי  . ממצאים עיקריים על פי 2 מדדים אלו:

באופן כללי ממוצע מספר המחקרים לחוקר  הוא 142.8  וזמן שימוש יומי ממוצע הוא 1:12 שעות

האזורים , המדינות והמוסדות שעומדים בראש הרשימה מבחינת גודל האוסף המחקרי שלהם שנמדד על פי מספר מחקרים בממוצע למשתמש הם:

אזורים:

מערב אירופה – 187.1 מחקרים , צפון אמריקה – 171.6 , מזרח אסיה – 156.2

מדינות – ארגנטינה 267.6 , צרפת – 232.6, גרמניה – 222.9

מוסדות

אוניברסיטת לואיזיאנה – 383.1, United States Geological Survey – 380.4, Museum National  d' Histoire Naturelle 379.1

האזורים , המדינות והמוסדות שעומדים בראש הרשימה  מבחינת זמן שימוש יומי בשעות

אזורים 

מערב אירופה – 1:19, Oceania – 1:18, מזרח אסיה – 1:15

 ארצות

הולנד : 1.25,דרום אפריקה  – 1:24,אנגליה  – 1.22

 מוסדות 

Durham University : 1:47, ENS Lyon :1:44, אוניברסיטת מנצסטר – 1.39

מן הראוי לציין שסין  נמצאת במקום ה- 4 מבחינת זמן השימוש, ישראל במקום החמישי  וארה"ב מדורגת במקום ה- 49

בנוסף לנתונים כלליים אלה על הפעילות המחקרית נבדק גם הקשר בין פעילות מחקרית ואינדיקטורים כלכליים : התוצר המקומי הגולמי לנפש והוצאות למחקר ופיתוח לנפש .

נמצא  שהתוצר המקומי הגולמי לנפש  והוצאות מחקר ופיתוח לנפש משפיעים על הפעילות המחקרית – נתונים  שמלמדים שמדיניות הגישה הפתוחה חשובה וחיונית במדינות בעלות הכנסות נמוכות.

לדוח המלא