Sagace מנוע חיפוש חופשי חדש לחיפוש מידע ביורפואי במאגרי מידע ביפן

בעולם  של BIG DATA, מחקר ביורפואי ממשיך ליצר כמות גדולה של נתונים ומידע –  מידע שפעמים רבות  נשמר במאגרי מידע פתוחים לציבור. אין ספק ששילוב מידע ממאגרים אלה  יכול לסייע למחקר – למומחים שמעורבים במחקר ביורפואי  ובפיתוח תרופות באקדמיה ובתעשיה.  אלא שמספרם של מאגרים כאלה הוא גדול וקשה לעקוב ולשלוט במאפיינים של  כל אחד מהם

Sagace – מנוע חיפוש  חדש ששמו נגזר מהמילה הצרפתית שפירושה "נבון" בא להקל על המלאכה. הוא  מחפש מידע  בלמעלה מ- 300 מאגרי מידע ביורפואיים ביפן.

Sagace פותח ומתוחזק על ידי  NIBIO -National Institute of Biomedical Innovation בשיתוף פעולה עם  NBDC -National Bioscience Database Center

למנוע יש מנשק חיפוש ביפנית ובאנגלית.  והתוצאות כוללות גם חומרים בשפה האנגלית. אפשר לעדן את תוצאות החיפוש על פי אשכולות  שונים. מנוע החיפוש מחפש גם מלים נרדפות למונח החיפוש והמשתמש יכול לראות באיזה מלים נרדפות השתמש המנוע.

למנוע החיפוש

מדריך למנוע

.

מחדשות המו"לים – מאגרי מידע ומודלים חדשים

גLibrary & Information Science Source (LISS) EBSCO

ב-23 באוקטובר Ebsco  הודיע על השקתו של המאגר הספרני  החדשLibrary & Information Science Source – LISS

מאגר ספרני זה מציע טקסט מלא  מלמעלה מ- 460 כתבי עת ו- 30 מונוגרפיות בנושאים ספרניים.. הוא כולל תזאורוס והאינדקס שלו כולל מאות כתבי עת , ספרים, דוחות מחקר , דוחות כנסים, מידע על מחברים ועוד.

מאגר זה הוא אחד ממאגרי  מידע "super" החדשים של EBSCO  שמהווים מיזוג תכנים בין מאגרים קיימים של EBSCO  עם מאגרים של H.W. Wilson.

מאגר "super"  ספרני חדש זה – LISS  מהווה מיזוג של  Wilson’s  Library & Information Science Retrospective: 1905-1983  ו- EBSCO’s Libraries, & Information Science & Technology Abstracts with Full Text והוא מכסה מגוון נושאים רלוונטיים בתחום הספרנות: מיון, קטלוג, ביבליומטריקה, אחזור מידע, ניהול ידע ועוד.

על פי מידע באתר של אבסקו  המאגרים הבודדים של אבסקו שמרכיבים את מאגרי ה-"super" ימשיכו להיות נגישים בנפרד למנויים . מאגרי ה-"super"   הממוזגים עם מאגרי המידע של   Wilson יהיו אופציונליים בתשלום נוסף .

The Data Citation Index on Thomson Reuters Web of Knowledge

DATA CITATION INDEX   הוא מאגר חדש של  Thomson Reuters שכולל מידע ראשוני – נתונים – עליהם התבססו המחקרים  שכלולים באינדקס של  – Web of Knowledge . המאגר שהושק באוקטובר 2012 מהווה מקור אחד למידע ראשוני בתחומי המחקר השונים על ידי קישור נתוני מחקר שנמצאים במאגרים שונים בעולם כולו עם הספרות השפיטה- מאמרים, ספרים וכו'  שכלולה באינדקסים של Web of Knowledge. לצורך כך הוא משתף פעולה עם מאגרי נתונים כגון: Inter-University Consortium for Political and Social Research – ICPSR .

מאגר נתונים כזה יאפשר לחוקרים להגיע למקור הראשוני של הפרויקטים המחקריים, ישפיע על מהלכים עתידיים שלהם ימנע כפילויות ויאיץ את תהליך המחקר.

ב- 22  ליוני 2012 Thomson Reuters  חשפה  את המאגר  והודיעה שתציג אותו בכנס ALA   2012 . ב- 16 באוקטובר 2012  Thomson Reuters  הודיעה על השקתו של המאגר

גישה חופשית למאמרים המצוטטים ביותר של חתני פרס נובל

ScienceDirect  מאפשר גישה חופשית למאמרים המצוטטים ביותר של חתני פרס נובל 2012שפורסמו בכתבי העת של Elsevier  מתוך הוקרה לתרומתם  למדע  בתחומים רפואה , פיזיקה, כימיה וכלכלה.

למאמרים של    Sir John B. Gurdon ו-   Shinya Yamanaka חתני פרס נובל ברפואה ופיזיולוגיה

למאמרים של   Serge Haroche ו-   David J. Wineland חתני פרס נובל  בפיזיקה

למאמרים של  Robert J. Lefkowitz  ו-   Brian K. Kobilka חתני פרס נובל  בכימיה

למאמרים של  Alvin E. Roth  ו-  Lloyd S. Shapley חתני פרס נובל  בכלכלה

מידע  נוסף על הזוכים בפרס הנובל אפשר למצוא  באתר  הרשמי בנושא פרסי הנובל

תודה למירה ליפשטיין  על המידע

CitationFox – מדריכים מפורטים לכללי ציטוט ביבליוגרפיים

בפוסט קודם כתבתי על רשימת אתרי היעץ  החופשיים הטובים  ביותר לשנת 2012 שנבחרו על ידי ALA.   אחד האתרים  הוא  CitationFox  – אתר  שנמצא עדיין בגרסת ביתא שכולל  מדריכים מפורטים   לכללי ציטוט  של APA      ו-MLA.

 המדריכים  הם  של  University at Albany, State University of New York  והם מפורטים מאוד וכוללים דוגמאות לציטוט מגוון  מקורות מידע.

באתר אפשר למצוא גם מדריך מקיף  לכלים ויישומים לציטוטים שכולל בין היתר רשימה ותיאור של   תוכנות ביבליוגרפיות חופשיות ,  תוכנות  אחרות בתשלום מינימלי ועוד

 לאתר הראשי של המדריכים

ALA- מקורות היעץ החופשיים הטובים ביותר לשנת 2012

Reference and User Services Association (RUSA) of ALA  פירסמה  את  רשימת  אתרי היעץ החופשיים הטובים ביותר ברשת לשנת 2012 . הרשימה כוללת 27 אתרים שנבחרו בקפידה על ידי Emerging   – Technologies in Reference Section-  MARS  -וועדה מיוחדת ב-  ALA  שתפקידה לעקוב אחר השפעתן של טכנולוגיות חדשות על  המשתמשים השירותים והאוספים ולמצוא דרכים להכין את הספרנים להתפתחויות החדשות.

הקריטריונים לבחירה כללו  איכות, עומק, שימושיות, וייחודיות של התכנים  וקלות הגישה למידע.

הרשימה כוללת את שמות הזוכים, קישורים לאתרים ותיאור כל אחד מהם

ברשימת הזוכים :

Art Project / Google  – יישום אינטראקטיבי שמקבץ אלפי יצירות אמנות ממוזיאונים  מרחבי העולם כולו

Encyclopedia of Life

Kaiser State Health Facts – שכולל נתונים סטטיסטיים מ- 50 מדינות בנושאי בריאות

The Khan Academy  –  ארגון שלא למטרות רווח ששם לו למטרה לספק חינוך חופשי לכול ובכול מקום.

Merck Manuals  – המדריכים הרפואיים החופשיים של Merck

MIT OpenCourseWare  – אתר הקורסים בגישה פתוחה של MIT

Worlddatabank  –  אתר  שכולל נתונים סטטיסטיים של הבנק העולמי  ועוד..

מן הראוי לציין שגם יד ושם שלנו נכלל בין הזוכים .

לרשימת הזוכים

MIT Open Access Articles collection – העולם כולו נשכר

DSpce@MIT      הוא מאגר ההפקדה המוסדי של MIT   שכולל מגוון רחב של חומרים מהתפוקה המחקרית של המוסד .  אחד האוספים במסגרת מאגר הפקדה זה הוא MIT Open Access Articles collection. יוזמה זו של  MIT Open Access Articles collection עליה הוחלט לפני 3 שנים תרמה לחוקרים  ולמשתמשים ברחבי העולם כולו

MIT Open Access Articles collection כולל מאמרים מחקריים של הקהילה אקדמית ב- MIT  . האוסף  מגוון וכול 3 סוגים של מאמרים מבחינת תהליך השיפוט והפרסום:

מאמרים מקוריים לפני  הגרסה  שעברה שיפוט   – peer review

מאמרים בשלב שלאחר תהליך השיפוט  ללא העריכה ומתן הפורמט הסופי של המו"ל

ומאמרים בגרסה סופית שתפורסם או שכבר פורסמה בכתבי עת והופקדה בהתאם למדיניות של המו"ל

אפשר לחפש במאגר  מאמרים זה בחיפוש פשוט ומתקדם עם מגוון הגבלות כגון : טקסט מלא, תקציר, מחבר, כותר ועוד

אפשר גם לדפדף באוסף  על פי תאריך, מחבר כותר ונושא

על פי החדשות האחרונות  באתר  אוסף המאמרים – האוסף כולל למעלה מ- 7500 מאמרים בגישה פתוחה שנצפו למעלה מ- 600000 פעמים מאז השקתו ב- 2009  עם  מספר הודות של למעלה מ- 40000 בחודש מכול רחבי העולם .

האוסף משמש מגוון רחב של משתמשים ברחבי העולם כולו – סטודנטים, אנשי אקדמיה, חוקרים עצמאיים, משתמשים שחיפשו מידע רפואי ומשתמשים שמעוניינים להתעדכן ועדויות שלהם על התועלת  שהפיקו מהמאגר אפשר לקרוא באתר.

מספר ההורדות החודשיות מכל המאגר המוסדי הוא מיליון הורדות לחודש.

לאוסף המאמרים

למאגר המוסדי  כולו

getCITED – מאגר הפקדה אקדמי בינלאומי חופשי בפורמט וויקי

getCITED הוא מאגר מידע אקדמי  חופשי שכולל מגוון מקורות מידע: מאמרים, ספרים ופרסומים מסוגים שונים כולל פרקים בודדים מספרים, ניירות עבודה ומצגות מכנסים  וגם דוחות.החומרים הוזנו על ידי חוקרים ואנשי אקדמיה למען הקהילה האקדמית כולה.

 השימוש באתר חופשי, שימוש מלא  באתר שמאפשר בנוסף לחיפוש גם עריכה והוספת פריטי מידע  כרוך בהרשמה חופשית. אפשר לחפש באתר, ותוצאות החיפוש כוללות  מידע ביבליוגרפי מלא של כל אחד מהפריטים ולרוב גם טקסט מלא.  לחיצה על כל אחד ממרכיבי הרשומה הביבליוגרפיה תספק לנו מידע על מרכיב זה. כך  למשל  לחיצה על שם כתב העת תציג לנו רשומה ביבליוגרפית עם פרטים מלאים של כתב העת כולל קישור לאתר הבית של כתב העת. לחיצה על שם המחבר תציג פרטים על המחבר, לחיצה על מחלקה תציג את כל חברי המחלקה.

 מאגר המידע ייחודי בכך שהמשתמשים – חוקרים  ואנשי אקדמיה תורמים את התכנים ובכך קובעים את תכניו של המאגר. ומאפשרים לו למלא תפקיד חשוב ככלי להפצת מידע  מחקרי .  בנוסף האתר משמש גם פורום לדיונים . באתר  מאפיינים חברתיים נוספים כגון יצירת ביבליוגרפיות משותפות.

 יתרונו הגדול של המאגר הוא בקישורים –  האפשרות לקשר את הפרסומים עם המחברים שתורמים  למאגר, המו"לים, פריטי המידע ברשימות הביבליוגרפיות והפרסומים שציטטו אותם.

 אפשר גם לקבל מידע סטטיסטי על פריטי המידע  במאגר כולל  מספר ציטוטים בפריטי מידע אחרים

 על פי המידע הסטטיסטי באתר מספר פריטי המידע במאגר הוא למעלה מ- 3 מיליון פרסומים ועתידו תלוי במספר פריטי המידע שיעלו חוקרים למאגר בעתיד. אין ספק שהוא יכול להוות מנוע חיפוש אקדמי נוסף ומיוחד.

לאתר   

Schema Creator , Microdata Generator- צעדים ראשונים לקראת חיפוש מובנה בדרך לווב סמנטי

  בזמנוו כתבתי פוסט על  Schema.org – יוזמה משותפת של שלושת מנועי החיפוש הגדולים Google, Bing, Yahoo שתומכת בשפה משותפת לתיוג מידע מובנה בדפי ווב, עליה הצהירו ב- 2 ביוני 2011.

משמעות היוזמה היא  שבעלי אתרים, יוכלו להטמיע בקלות יחסית מידע סמנטי בתוך הקוד של דפי הווב הקיימים – דפי5 html – מידע שמכונות יכולות להבין ולחלץ אותו באופן חד משמעי. בכך יסיעו למנועי חיפוש להבין טוב יותר את התכנים של דפי הווב שלהם ולמעשה היוזמה מהווה  התקדמות לקראת החזון של הווב הסמנטי.

המשמעות מבחינתם של מנועי החיפוש והמשתמשים היא תשובות מדויקות יותר למספר רב יותר של שאלות. המשמעות מבחינת אתרי ווב שיאמצו סכימה זו היא הגדלת הנראות שלהם במנועי חיפוש.

כדי  להקל על בעלי אתרים  להטמיע את הקוד פותחו כלים שבעזרתם יוכלו בעלי אתרים ומשתמשים רלוונטיים ליצור באופן אוטומי בעזרת  טפסים קוד סמנטי אותו יוכלו להטמיע באתרים .

Schema Creator ו- Microdata Generator  הם כלים מסוג זה . המשתמש מזין את פרטי הארגון לדוגמה ובמקביל מקבל את הקוד הסמנטי המתאים אותו יוכל להטמיע באתר.

פירוט  ומידע נוסף אפשר למצוא בפוסט  ב- Search Engine Watch

 .

PDA – Patron driven acquisitions – ספריות ומו"לים

בזמנו כתבתי פוסט על מודל הרכש PDA  – על פי מודל רכש זה , ספריות יגיעו להסכמים עם ספקים של ספרים שיאפשרו לרכוש רק ספרים שיש להם ביקוש גבוה על ידי המשתמשים. עבור ספרים עם ביקוש נמוך יותר תשלם הספרייה דמי גישה לטווח קצר ולא תשלם כלל עבור ספרים שאין בהם שימוש. מודל זה משנה את המכניזם של הרכש בספרייה. המשתמש ולא המומחים בספרייה מחליטים בסופו של דבר על הרכש, והספרייה מציעה תמורת סכום קטן יחסית אוסף גדול למשתמשים. המודל Patron driven acquisitions    כשמו כן הוא – השימוש המעשי של המשתמש הוא המניע את  הרכש והכול נעשה מאחורי הקלעים.

מודל זה הינו מגמה בלתי נמנעת של הספריות . כיום 400-600 ספריות אקדמיות ברחבי העולם משתמשות במערכות  כאלה  ואין ספק שהמספר יגדל מאוד בשנים הבאות.

לכאורה , מודל זה  מיטיב עם הספריות שכן הוא מצמצם את ההוצאות שלהן וזאת על  חשבון ההפסדים של המולים שהמכירות שלהם קטנים עקב כך.

מחקר  מקיף של הספרייה באוניברסיטת קורנל וההוצאה לאור    באוניברסיטת JOHNS HOPKINS    בחן  מודל זה בהקשר של התקשורת המדעית . הדוח שהתפרסם ב-26 בספטמבר 2012 שפך אור ונתונים על הסְפֶרָה  של הספרייה האקדמית אך הוא נכתב בראש וראשונה מנקודת מבט של המו"ל ובמיוחד המול האוניברסיטאי ועסק בשאלה המרכזית אלו צעדים המו"ל יכול לנקוט כדי להפוך את מודל הPDA  למודל עסקי משתלם

המסקנות של הדוח:

לספריות מודל ה- PDA   חוסך כסף ומאפשר מספר רב של כותרים רלוונטיים לסטודנטים ולסגל.

 למו"לים  מודל זה שמציג בטווח הקצר אתגרים וירידה ברווחים, יכול בטווח הרחוק ובפוטנציאל להוות להם גם כוח חיובי וכר הזדמנויות בשוק הספריות,  אם יוכלו ל"ישר" את תכניותיהם עם המערכות והדרישות של הספריות. כיצד ואלו צעדים על המולים לנקוט לשם כך אפשר לקרוא בדוח המלא.

לדוח

שבוע הגישה הפתוחה הבינלאומי 2012

שבוע הגישה הפתוחה  הבינלאומי יתקיים השנה ב- 22 – 28 באוקטובר. שבוע זה שראשיתו כבר ב- 2007 הוא מאורע שנתי גלובלי שמעודד גישה פתוחה בהוצאה לאור ומחקר . שבוע זה שנערך תחת הסיסמה " Set the default to open access"  מהווה הזדמנות לקהילה האקדמית ללמוד על הפוטנציאל שטמון בגישה הפתוחה, לשתף  ניסיון וידע בנושא  עם קולגות   ולקדם את הנושא כדי להפוך את מודל הגישה הפתוחה לנורמה במחקר.   אוניברסיטאות, מכללות, מוסדות מחקר, סוכנויות מימון, ספריות וסטודנטים ברחבי העולם כולו נוטלים בו חלק ומשתמשים בפלטפורמה זו לקידום הנושא.

באתר המרכזי של שבוע זה אפשר לקבל מידע על האירועים הצפויים בשבוע זה – מצגות, סמינרים,כנסים, דיונים וסדנאות. כמו כן אפשר למצוא מידע על  נותני החסות, קבוצות שפועלות במסגרת שבוע זה למען הגישה הפתוחה ועוד..על פי מה שמצוין באתר צפויים במסגרת שבוע זה פעילויות מגוונות ב- 1000 מקומות ב- 100 מדינות ברחבי העולם.

מולים ידועים שתומכים במודל הגישה הפתוחה ובתוכם Biomed Central   נמנים על נותני החסות לשבוע זה ובאתר אפשר למצוא מידע על שירותים ומוצרים נוספים שלהם לקהילה האקדמית ועל יזמות חדשות שיושקו בשבוע זה .

במסגרת זו מן הראוי לציין את היוזמה החדשה של BMJ Group   שתושק בשבוע זה- BMJ Open Editions  – שתציע פרספקטיבה ממוקדת של תכנים שמתפרסמים ב-    BMJ OPEN .

גם   שירותים  נוספים של ביומד סנטרל :  Open Repository, Biology Image Library, Current Controlled Trials, והפרויקט העתידי- Cases Database ראויים לציון

למידע נוסף באתר שבוע הגישה הפתוחה

Scholarpedia – אנציקלופדיה peer reviewed בגישה פתוחה

 Scholerpedia  היא אנציקלופדיה  שפיטה בגישה פתוחה שהמאמרים בה,  שנכתבים על ידי מומחים ובעלי אוטוריטה בתחום מרחבי העולם כולו,  עוברים עריכה ושיפוט.

 את הרעיון  של ה- Scholarpedia    הגה  Dr. Eugene M. Izhikevich   בהשראת Wikipedia  בסוף שנת 2005  והיא דומה לה מכמה בחינות : שתיהן וויקי ונכתבות באותה  פלטפורמה MediaWiki  ומחויבות לעיקרון של מידע חופשי לכול,  אלא שScholarpedia  שמה לה למטרה להשלים את הוויקיפדיה על ידי  טיפול בנושאים  אקדמיים וההבדלים בין השתיים נובעים מהקהל, המטרות והשורשים האקדמיים של Scholarpedia .

כאנציקלופדיה מדעית  Scholarpedia  אינה שואפת לפרסם ניירות עבודה מחקריים אלא מתמקדת במה שמכונה "living reviews "  – מאמרים אנציקלופדיים שנכתבים פעם אחת אבל מתוחזקים לאורך זמן על ידי דורות של מומחים שעוקבים אחרי ההתפתחויות בנושאים השונים. המאמרים בה מטרתם להיות נגישים לקהל רחב של קוראים אקדמיים ואנשי מדע אבל גם להיות שימושיים לכל קורא שמעוניין במידע רחב ומעמיק בנושא מסוים לאחר שמיצה מקורות מקוונים אחרים. כאמור המאמרים ב- Scholarpedia עוברים תהליך של שיפוט , אבל תהליך השיפוט כברירת מחדל אינו אנונימי, וכאשר המאמרים מתפרסמים הזהות של המחברים מוצגת ליד כותר המאמר.

המאמרים מתפרסמים ב- Scholarpedia Journal

 עד 20  באוקטובר 2011  Scholarpedia הסתמכה על עורכים משלה שזיהו ושכנעו את המומחים בתחום לתרום ל- Scholerpedia. התוצאה הייתה קרוב לאלף מאמרים שפיטים בתחומים מדעיים כגון  מערכות דינמיות, היבטיים חישוביים של מדעי המוח ופיזיקה. אחרי  אוקטובר 2011 כל אחד יכול להציע מאמר  אך יש צורך במתן חסות/אישור  לנושא ולאוטוריטה של הכותב וכמאז ומתמיד במערכת זו המאמר עובר שיפוט  ואישור של לפחות 2 מומחים בתחום לפני פרסומו.

 לאור הנאמר לעיל אפשר לומר ש-  Scholerpedia  מהווה מעין מודל היברידי שמגשר בין כתבי עת שפיטים מסורתיים  למערכות וויקי דינמיות מבלי להתפשר על איכות ומהימנות

 למידע נוסף 

WebIndex – מדד רב מימדי של הווב

מחקרים  רבים בנושא הווב שקיימים  היום משתמשים במדדים כמותיים כגון מספר משתמשים, מהירות גישה וכו' או שמכסים היבט אחד כגון אימפקט  כלכלי.

Tim Bernes –Lee ממציא ה-World Wide Web ומיסד World Wide Web Foundation הכיר בעובדה שכדי למדוד היטב את ההתקדמות לקראת ווב משמעותי יותר ופתוח יותר וכדי שהווב ישיג את מלוא הפוטנציאל שלו חשוב להבין את האימפקט החברתי הכלכלי והפוליטי של הווב.

זוהי מטרתו של  WebIndex שהוא יוזמה של World Wide Web Foundation – איסוף נתונים מהיבטים שונים של הווב  ומתן גישה חופשית לנתונים   מתוך הכרה שזה יסייע להעמיק ולהרחיב את ההבנה כיצד לנצל  באופן מקסימלי את  עוצמתו של הווב.

האינדקס של הווב מכסה 61 מדינות מתפתחות ומפותחות בנושאים שקשורים:

  • לאיכות התשתית התקשורתית והמוסדית של הווב (Web readiness)
  • למידת השימוש בווב  במדינות השונות מבחינת אחוז  משתמשים ותכנים נגישים למשתמשי הווב (Web use).
  • כמו כן האינדקס משתמש באינדיקטורים חברתיים, כלכליים ופוליטיים כדי להעריך את השפעתו של הווב  על העולם בהיבטים אלו. אלו כוללים מדדים שקשורים גם לרשתות חברתיות ולשימוש באינטרנט למטרות עסקיות.(impact of the Web ).

האינדקס כולל ציונים לכל אחת מ- 61 המדינות בשלושת ההיבטים שצוינו לעיל – utility, use,  impact  וציון אחד כללי web index

מנתונים אלו על סמך הציון הכללי web index  עולה  ששבדיה נמצאת במקום הראשון ואחריה ארה"ב ואנגליה . ישראל נמצאת במקום ה-15 עם ציון כללי של 78.53 ובתחתית הרשימה נמצאת תימן .

באתר אפשר לראות את רשימת ספקי הנתונים על פיהם חושבו הציונים ומידע על אופן חישובם.

האינדקס הושק ב- 5 בספטמבר 2012 והכוונה לפרסם בשנים הבאות מדי שנה מהדורה חדשה של האינדקס מתוך כוונה להביא לשיפור כדבריו של  Tim Bernes –Lee  :

”The Web Index was created to measure the state of the Web in the world. Each country will see not only where they rank compared to others, but also what the World Wide Web Foundation thinks they need to do to improve.”

לאינדקס

דרוג eBizMBA – מנועי החיפוש הפופולריים ביותר בשנת 2012 ודרוג אתרים על פי פופולריות בתחומים נוספים

eBizMBA Rank  הוא  דרוג שמהווה ממוצע  הדרוג הגלובלי  של  Alexa  והדרוג של ארה"ב   בהסתמך על Compete Quantcast.

על פי דרוג זה 15 מנועי החיפוש הפופולריים ביותר לשנת 2012 הם:

Google     bing  Yahoo! Search  ask  Aol Search  MyWebSearch blekko  Lycos  Dogpile  WebCrawler  Info  Infospace  Search  Excite  GoodSearch

באתר בנוסף לציוני הדרוגים למנועים  יש גם נתונים על  המספר המוערך של המבקרים הייחודיים בחודש בכל אחד ממנועי החיפוש שמוזכרים לעיל. על פי נתונים אלו המספר המוערך של המבקרים הייחודיים בחודש במנועי החיפוש הפופולריים ביותר נע בין 900   מיליון  מבקרים בגוגל  למיליון  ב – GoodSearch.

על מנועי החיפוש הפופולריים נמנים גם מנועי חיפוש פחות מוכרים כמו GoodSearch שמייחד חלק מהכנסותיו למטרות צדקה ו- infospace שכולל תוצאות משלושת מנועי החיפוש המובילים  גוגל, יאהו ובינג

מן הראוי לציין שב- eBizMBA Rank  אפשר למצוא גם דרוגים נוספים של אתרים ייעודיים מבחינת הפופולריות שלהם  במגוון תחומים כגון: משחקים, ספורט, יעץ, פיננסים , פוליטיקה , מדע, סימניות חברתיות, רשתות חברתיות, אתרי ווב 2.0 , קניות והשוואת מחירים, בלוגים, אתרי עסקים, מוסיקה , וידאו תיירות, חדשות  ועוד

לאתר