F1000 posters – מאגר חופשי של פוסטרים מכנסים מובילים בביולוגיה ורפואה

F1000 posters הוא מאגר חופשי של פוסטרים מכנסים מובילים בביולוגיה ורפואה. המאגר הושק לראשונה ב-יוני 2010 וכיום כולל פוסטרים מלמעלה מ- 180 כנסים בינלאומיים.

מטרתו של הכלי לספק לחוקרים מידע על ההתפתחויות האחרונות בתחום , לעתים מספר חודשים לפני פרסומם.

אפשר לדפדף בפוסטרים על פי תחום – ביולוגיה ורפואה וגם ברשימה הכוללת. אפשר לדפדף בפוסטרים גם על פי כנס. בכל פוסטר אפשר לקבל תקציר ואת הפוסטר המלא.

הפוסטרים הם בגישה פתוחה , ליד תקציר של כל אחד מהפוסטרים מצוין סוג הרישיון שלו . כל הפוסטרים שבדקתי נמצאו תחת הרישיון הגמיש Non-Commercial Creative Commons 3.0 License. שמשמעותו אפשרות להשתמש בו ולעשות בו שימוש חוזר כל עוד לא נעשה בו שימוש למטרות מסחריות וכל עוד ניתן קרדיט למחבר.

חוקרים נקראים להפקיד את הפוסטרים שלהם במאגר.

למאגר

תודה לדורה גטמן על המידע

INTECHopen – ספרים מדעיים בגישה פתוחה

INTECHopen היא פלטפורמה לספרים אלקטרוניים בגישה פתוחה שפותחה על ידי InTech -מו"ל שתומך בגישה פתוחה ומתמקד בתכנים בתחומי מדע טכנולוגיה ורפואה.

על פי מה שכתוב באתר אפשר לקרוא להוריד ולשתף למעלה מ- 400 ספרים מדעיים חופשיים. באתר על פי מה שנכתב בו יש גם גישה למאמרים מדעיים שבהוצאתו אך ממה שהתרשמתי ייחודה של הפלטפורמה היא בספרים בגישה חופשית.

אפשר לחפש באתר ואפשר גם לדפדף.
הדפדוף בספרים הוא על פי קטגוריות: ביולוגיה, מדעי המחשב והמידע, מדעי האדמה, הנדסת חשמל ואלקטרוניקה, הנדסה, מדעי החומר, רפואה וטכנולוגיה. ליד כל קטגוריה מצוין מספר הספרים שבה. .

החיפוש הוא על פי כותר, מחבר ו- ISBN . ליד כל אחד מהספרים מצוין מספר ההורדות של הספר, נתון שיכול ללמד על הפופולריות שלו.

כאמור המו"ל תומך בגישה פתוחה . כל הפרסומים שלו הם במסגרת הרישיון הגמיש Creative Commons Attribution-NonCommercial-ShareAlike 3.0 license.משמעות הדבר מבחינת המחברים היא שנשמרות להם זכויות היוצרים, ומבחינת המשתמשים שהם יכולים לקרוא, להוריד ולעשות שימוש חוזר בתכנים כל עוד הם לא עושים בהם שימוש מסחרי, ונותנים קרדיט ליוצר.

יש לציין שהחל מתאריך 19 בנובמבר 2010 כל הספרים האלקטרוניים החופשיים של Sciyo זמינים לקריאה בפלטפורמה זו .

ל- INTECHopen

ל- Sciyo

גוגל , חוקרים מאוניברסיטת תל אביב וחיזוי העתיד על ידי מחשבים

חברת גוגל מממנת מחקר של חוקרים ממדעי המחשב באוניברסיטת תל אביב שמטרתו לאפשר למחשבים לחזות טוב יותר את העתיד .

המחקר בראשותו של פרופסור ישי מנצור מאוניברסיטת תל אביב הושק בכנס בינלאומי בתחום הלמידה החישובית  Conference On Learning Theory-COLT שנערך בחיפה בסוף יוני 2010 . בלמידה חישובית המערכת משתמשת בשיטות אנליטיות לניתוח מידע ומפתחת תובנות על סמך המידע שמוצג לה. חיזוי העתיד מושתת על היכולת ללמוד ולהפיק לקחים מניסיון העבר. הרעיון בחיזוי העתיד על ידי מחשבים, כפי שבא לידי ביטוי בפרויקט הנ"ל  הוא שעל ידי מדידת המרחק בין התוצאה הרצויה והמעשית , הלא כל כך רצויה, מחשבים יוכלו לקבל החלטות נכונות יותר לגבי העתיד .

מן הראוי לציין שמימון פרויקט זה על ידי חברת גוגל קדמה לו מעורבותה של גוגל ב-recorded future.com – אלגוריתם שמנתח אירועים מהעבר לצורך חיזוי העתיד.

עוד מן הראוי לציין שמחקר זה של חוקרים ממדעי המחשב באוניברסיטת תל אביב הוא אחד מיני רבים שאותם אפשר לראות באתר Tel Aviv University's American Friends

GOAP – Global Open Access Portal – יוזמה של אונסק"ו

אונסק"ו – ארגון החינוך, המדע והתרבות של האו"ם הודיע בתחילת אפריל 2011 על השקתו של GOAP – פורטל בנושא הגישה הפתוחה. הפורטל הוקם בסיועה של קולומביה, נורווגיה וארה"ב ואמור לספק מידע על מצב התנועה בעולם כולו. מומחים לנושא יאספו, ינתחו ויסננו מידע שקשור לנושא מארצות שונות.

הפורטל יכלול מידע מגוון על תנועת הגישה הפתוחה כגון:  מידע על פרויקטים לאומיים, מוסדות וארגונים שיכולים לסייע ליוזמות בתחום .

מטרתו של הפורטל לסייע למדינות חברות באונסק"ו להבין את מצב תנועת הגישה הפתוחה , ולקבל החלטות מתאימות.

מן הראוי לציין שיוזמה זו מצטרפת ליוזמות נוספות שקדמו לה כגון : OASIS , ו- SPARC Open Access Newsletter ו- Free Online Scholarship (FOS) Newsletter והתקווה היא שהתרומה של הפורטל החדש תהיה משלימה יותר מאשר חופפת. .

לפורטל

 

 

מודלים אלטרנטיביים להוצאה לאור – עלות ותועלת

מאמר שהתפרסם בגיליון מרץ 2011 של כתב העת Information research מדווח על מחקר שנערך על ידי JISC ובחן את ההיבטים הכלכליים של מודלים אלטרנטיביים שונים של הוצאה לאור. נבחנו 3 מודלים עיקריים :  הוצאה לאור בתשלום – מנוי, הוצאה לאור של כתבי עת בגישה הפתוחה – מסלול הזהב , וארכוב עצמי (מאגרים מוסדיים) –המסלול הירוק .

נמדדה העלות מול התועלת הפוטנציאלית, וזו נמדדה בתרומה למחקר ופיתוח.

המסקנה הייתה שיש הבדלים בעלות ובתועלת בין שלושת המודלים, העלות של שני המסלולים של הגישה הפתוחה נמוכה יותר. עוד נמצא שלגידול במספר הפרסומים בגישה פתוחה יהיו רווחים נטו  משמעותיים בטווח הרחוק. בתקופת מעבר אמנם הרווח נטו יהיה נמוך יותר אך יהיה חיובי ביחס לשני המודלים של הגישה הפתוחה- מסלול הזהב והמסלול הירוק

חשוב לציין שגרסה של המודל שנעשה בו שימוש לצורך המחקר – EI-ASPM Report נגישה בווב לגורמי צד שלישי ומאפשרת להזין נתונים אחרים ולבדוק תסריטים אחרים .

למאמר המלא

לפרטים על המודל

שבוע הספרייה הלאומי בארה"ב בחסותה של American Library Association

שבוע הספרייה הלאומי בארה"ב , אותו חוגגים מדי שנה מאז 1958 מתקיים השנה ב- 10-16 באפריל 2011.

בין היתר במסגרת חגיגות אלו ספק המידע Gale מציע גישה חופשית ל- 6 ממאגרי המידע שלו בתקופה 10 – 24 באפריל. ספריות יכולות להוריד וידגט החל מ- 10 לאפריל ולאפשר למשתמשים שלהם שימוש חופשי במאגרים: Gale NewsVault , Slavery and Anti-Slavery , Science in Context, GREENR , Global Issues in Context ו-Powerspeak Languages
מאגרים אלו כוללים מידע היסטורי, מדעי ולשוני.

נושאו של שבוע הספרייה הלאומי השנה הוא: "Create your own story @ your library," וב-GALE מאמינים שמתן גישה חופשית למאגרים יסייע לספריות לעשות זאת. ספריות בתי ספר, ספריות ציבוריות, אקדמיות ומיוחדות נוטלות חלק בחגיגות אלו.

בדף של ALA שמיועד לשבוע זה אפשר להקשיב להרצאתו של John Grisham על ערכם של ספרנים וספריות.

לכתבה בנושא

 

 

 

סקר Ithaka – מנהלי ספריות אקדמיות על אסטרטגיה, שירותים ואוספים

Ithaka S+R הוא שירות יעץ ומחקר של ITHAKA – ארגון שלא למטרות רווח ששם לו למטרה לסייע לקהילה האקדמית להשתמש בטכנולוגיות דיגיטליות לצורך שימור התכנים המדעיים ולקידום המחקר והוראה . סקר מטעם Ithaka S+R נערך בסתו 2010 בקרב 267 בעלי תפקידים ניהוליים בכירים בספריות בארה"ב . תוצאות הסקר התפרסמו בתחילת אפריל 2011. מטרתו של הסקר הייתה ללמוד על הכיוון האסטרטגי שמנהלי הספריות מתכננים לארגונים שלהם ואת דעתם בנושא האוספים והשירותים שהם מגישים. הסקר שם דגש על תפקיד הספריות בהוראה . השאלות בסקר תוכננו באופן כזה שאפשר יהיה לערוך השוואה בין עמדות אנשי הסגל כלפי תפקיד הספריות שנערך ב- 2009 ובין עמדות מנהלי הספריות כפי שבאו לידי ביטוי בסקר הנוכחי.

ממצאי הסקר מצביעים על כך שמנהלי הספריות פיתחו קונצנזוס על מספר כיוונים אסטרטגיים כגון רכש וניהול אוספי כתבי עת ומתן עדיפות לתמיכה בהדרכה והוראה בעוד שבנושאים אחרים הדעות עדיין חלוקות.

ממצאים עיקריים:
ביחס לשירותים :
• מנהלי הספריות במוסדות השונים רואים בתמיכה בהוראה והדרכה אחד מיעדיהם העיקריים. 94% מהנחקרים רואים בהקניית אוריינות מידע לסטודנטים תפקיד חשוב מאוד של הספריות שלהם. הם גם היו רוצים יתר שיתוף פעולה עם אנשי הסגל בכל הקשור להוראה והדרכה. יש לציין שבנושא זה על סמך סקר 2009 אין תמימות דעים בקרב אנשי הסגל. רק חלק קטן מאנשי הסגל מעריכים את תפקידה של הספרייה בהדרכה והוראה.

• מנהלי הספריות מאמינים בחשיבות האסטרטגית של תפיסת הספרייה כנקודת מוצא בתהליך גילוי הידע. מנהלי הספריות מכירים בעובדה שאנשי הסגל והסטודנטים מסתמכים על מקורות מידע מחוץ לספרייה , והיו רוצים להשקיע יותר בכלי חיפוש וגילוי ידע כדי לעזור למשתמשים.

ביחס לאוספים:
• תפקיד הרכש של הספרייה נתפס כבעל חשיבות ראשונית במונחים של העדפות תקצוב על ידי מנהלי הספרייה ותפיסת אנשי הסגל את תפקיד הספרייה. קיימת עליה הדרגתית בסכומים המוקצים לחומרים דיגיטליים ובה בעת ירידה בהוצאות הרכש של חומרים מודפסים. הצפי הוא להשלים את המעבר לכתבי עת אלקטרוניים תוך 5 שנים ולהקצות מחצית מתקציב הספרים לספרים אלקטרוניים.

• רוב הספריות חשות בנוח עם ביטול הגישה לכתבי העת בגרסה המודפסת לאחר שיש להם גישה בטוחה ואמינה לעותקים הדיגיטליים שלהם. 91% כבר עשו זאת או מתכננים לעשות זאת בעתיד. ביחס לספרים אלקטרוניים זה עדיין לא כך. מכל מקום אחוז גבוה של הנחקרים היו רוצים לעשות זאת אם תהיה תשתית מתאימה לשימור וגישה

ביחס לאסטרטגיה ומנהיגות:
• רוב המשיבים לסקר סבורים שהספריות לא עשו תכנון אסטרטגי מספיק לענות על צורכי המשתמשים וארגון האוספים בצורה אופטימלית.
• יש מספר אי התאמות בין אסטרטגיות ברמה בגבוהה מצד אחד ובין העדפות תקציביות מצד שני – מה שמלמד שמנהלי הספריות במקרים מסוימים אינם מצליחים להוציא אל הפועל את הכיוון האסטרטגי שעליו הם חושבים למען הספריות שלהם.

ממצאים נוספים בדוח המלא
כתבה בנושא -תודה לד"ר אריאל פרנק שהפנה אותי לכתבה זו.
פוסט קודם על סקר קודם בנושא עמדות  אנשי הסגל ביחס לספריות  ותפקידן

מו"לים ותנועת הגישה הפתוחה – שינוי מודלים עסקיים?

בפוסט קודם כתבתי על תוכנית הגישה הפתוחה של המו"ל Wiley . מסתבר ש-Wiley אינו היחיד ושמסתמנת מגמה אצל מו"לים גדולים ומוכרים לאמץ בצורות שונות את מודל ה"גישה הפתוחה".

מו"לים הודיעו לאחרונה על פרסומים בגישה פתוחה כגון: SAGE Open , BMJ Open, Scientific Reports . במקביל למודל זה של גישה פתוחה המו"לים מספקים גם כתבי עת במודל אופציונאלי של גישה פתוחה

שיתוף פעולה בין המולים בכל הקשור לגישה הפתוחה חשוב להצלחת המודל והכנס של המולים שהתקיים בלונדון ב-31 למרץ 2011 PA-ALPSP Journal Publishers' Forum: Open access: the next ten years מעיד על המגמה של המולים להסתגל למציאות החדשה של העולם המשתנה ועל העניין שלהם בגישה הפתוחה כמודל עסקי חדש.

בכתבה מעניינת בגיליון מיום השני במרץ 2011 של Newsletter SPARC Open Access מונה Peter Suber מספר אירועים אחרונים שמעידים על מגמה זו של המו"לים.

לכתבה