MIT Open Access Articles collection – העולם כולו נשכר

DSpce@MIT      הוא מאגר ההפקדה המוסדי של MIT   שכולל מגוון רחב של חומרים מהתפוקה המחקרית של המוסד .  אחד האוספים במסגרת מאגר הפקדה זה הוא MIT Open Access Articles collection. יוזמה זו של  MIT Open Access Articles collection עליה הוחלט לפני 3 שנים תרמה לחוקרים  ולמשתמשים ברחבי העולם כולו

MIT Open Access Articles collection כולל מאמרים מחקריים של הקהילה אקדמית ב- MIT  . האוסף  מגוון וכול 3 סוגים של מאמרים מבחינת תהליך השיפוט והפרסום:

מאמרים מקוריים לפני  הגרסה  שעברה שיפוט   – peer review

מאמרים בשלב שלאחר תהליך השיפוט  ללא העריכה ומתן הפורמט הסופי של המו"ל

ומאמרים בגרסה סופית שתפורסם או שכבר פורסמה בכתבי עת והופקדה בהתאם למדיניות של המו"ל

אפשר לחפש במאגר  מאמרים זה בחיפוש פשוט ומתקדם עם מגוון הגבלות כגון : טקסט מלא, תקציר, מחבר, כותר ועוד

אפשר גם לדפדף באוסף  על פי תאריך, מחבר כותר ונושא

על פי החדשות האחרונות  באתר  אוסף המאמרים – האוסף כולל למעלה מ- 7500 מאמרים בגישה פתוחה שנצפו למעלה מ- 600000 פעמים מאז השקתו ב- 2009  עם  מספר הודות של למעלה מ- 40000 בחודש מכול רחבי העולם .

האוסף משמש מגוון רחב של משתמשים ברחבי העולם כולו – סטודנטים, אנשי אקדמיה, חוקרים עצמאיים, משתמשים שחיפשו מידע רפואי ומשתמשים שמעוניינים להתעדכן ועדויות שלהם על התועלת  שהפיקו מהמאגר אפשר לקרוא באתר.

מספר ההורדות החודשיות מכל המאגר המוסדי הוא מיליון הורדות לחודש.

לאוסף המאמרים

למאגר המוסדי  כולו

מקורות מידע וכלים חופשיים למורים ותלמידים בתחומי מחקר שונים

במסגרת סדרת פוסטים  שמתפרסמים  ב-   Educational Technology and Mobile Learning   ואשר כוללים רשימות של מקורות מידע וכלים חופשיים להוראה ולמידה  בתחומי מחקר שונים – התפרסמו  עד כה  רשימות של כלים ואתרי ווב חופשיים להוראה  ולמידה בתחומים  מדעים, מדעי החברה , מתמטיקה, שפות ומוסיקה .  הרשימות כוללות מקורות מידע  מגוונים לרמות חינוך שונות.

רשימות אלה כוללות מגוון  מקורות מידע וכלים חופשים –תמונות , תוכנות, מערכי שיעורים, מקורות מידע, פורומים , מצגות ועוד

 במסגרת רשימת המקורות למדעים  מן הראוי לציין את NSDL   –  הספרייה הלאומית הדיגיטלית למדעים – פורטל  שכולל מקורות מגוונים לחינוך והוראה בתחום המדעים, טכנולוגיה, הנדסה ומתמטיקה. אפשר לחפש באתר וגם  לדפדף באוספים השונים. נכון לאוגוסט 2012 על פי מה שנכתב באתר  NSDL    כוללת 123 אוספים ו-125000 רשומות. האוספים נבחרים בקפידה על ידי מומחים שמונחים על ידי מדיניות ברורה

 על פי מה שנכתב באתר , NSDL   משתמשת בפרוטוקול  OAI-PMH    לאיסוף מידע על מהאוספים השונים. פרוטוקול זה שמאפשר חילופי מידע בין ספקי מידע וספקי שירותים  מבוסס על סטנדרטים אינטראופרביליים ומושתת על אינדקס מרכזי של מידע על.   אינדקס מרכזי זה של מידע על שנאסף מספקי המידע השונים  נמצא בשרת ספק השירות ואלו הטקסט המלא נמצא אצל ספקי המידע.

מנועי החיפוש הכללייים לא  מכסים באופן מלא אוספים שנתמכים על  ידי פרוטוקול  OAI-PMH      ולכן יש להניח שספרייה דיגיטלית זו כוללת חומרים איכותיים מהרשת הלא נראית  ומכאן גם חשיבותה.

OKR ומדיניות הגישה הפתוחה של הבנק העולמי

הבנק העולמי מאמץ את מדיניות הגישה הפתוחה. במסגרת מדיניות זו המאגר הרשמי של הבנק The World Bank Open Knowledge Repository – OKR פתוח לכול.

עם השקתו במסגרת הגישה הפתוחה באפריל 2012 – OKR כולל ספרים שיצאו לאור בשנים 2009-2012 , דוחות של הבנק בנושאי פיתוח מאז 1978 , מחקרים בנושאי כלכלה , מאמרים מהשנים 2007 -2010 שיצאו לאור בכתבי עת של הבנק ועוד. פירוט של התכנים השונים אפשר למצוא באתר.

רוב התכנים במאגר הם חופשיים לשימוש במסגרת Creative Commons Attribution 3.0 Unported license . לגבי תכנים במאגר שאינם במסגרת זו יש ציון מפורש של תנאי השימוש.

מן הראוי לציין ש-OKR מאמץ פרוטוקולים שמאפשרים אינטראופרביליות בין מאגרים ושימוש חוזר בתכנים. הפרוטוקולים הם- Initiative Dublin Core Metadata ו- OAI-PMH.

בחיפוש המתקדם במאגר אפשר להגביל על פי סוגי החומרים השונים במאגר- דוחות שנתיים, כתבי עת, ניירות עבודה, ספרים, מחקרים כלכליים, ותכנים רב לשוניים. כמו כן אפשר להגביל את החיפוש על פי כותר, מחבר, תאריך, נושא, מלות מפתח, אזור וארץ, ולמיין את תוצאות החיפוש על פי רלוונטיות, כותר ותאריך.

נייר מדיניות הגישה הפתוחה של הבנק פורסם ב- 2 באפריל  2012 והמדיניות תיכנס לתוקפה ביולי 2012

ל- OKR

לכתבה בנושא

NGA images – אוסף תמונות חדש בגישה חופשית של National Gallery of Art

National Gallery of Art השיק לאחרונה אוסף תמונות חדש בגישה פתוחה – NGA Images

האוסף כולל למעלה מ- 20000 תמונות בגישה פתוחה חופשיים להורדה ולשימוש.

האוסף נגיש דרך אתר הבית של National Gallery of Art .

אפשר לחפש באוסף ואפשר גם לדפדף בו. החיפוש המתקדם מאפשר לחפש על פי שם אומן ומלים מהכותר ולהגביל לשנים ולפריטים שניתן להוריד אותם בגישה פתוחה

לאתר

V like Vintage מנוע חיפוש לתמונות היסטוריות

V like Vintage הוא מנוע חיפוש לתמונות היסטוריות. משלב אוספים פרטיים ואוספים של ספקים מקצועיים כגון: ארכיונים, גלריות בתי הוצאה לאור . בשלב זה החברות והעלאת התמונות לאתר חופשית ואינה כרוכה בתשלום. כמו כן לנרשמים לאתר יש אופציה להעיר הערות על התמונות

על פי מה שנכתב באתר – תיאור התמונות, מילות המפתח והמיון הגיאוגרפי של התמונות מבטיחים אחזור מהיר ורלוונטי. אפשר להגביל את החיפוש על פי שנים, מספר שדות ביבליוגרפיים נוספים כמו כותר ותיאור וקטגוריות נושאיות. בחיפוש תמונות מירושלים וחיפה למשל נמצאו תמונות של המופתי של ירושלים בתקופת המנדט הבריטי אמין אל-חוסייני בברלין, חיילים גרמניים בירושלים, מעפילים מספינת המעפילים "מדינת היהודים" מועברים לספינות גירוש לקפריסין ועוד תמונות היסטוריות מעניינות.

חבל שתיאור התמונות אינו בשפה האנגלית.

משתמשים שיש בידיהם תמונות היסטוריות נקראים להעלותם לאתר.

Khan Academy – השקתו של פרויקט ההסבה לעברית

בזמנו כתבתי פוסט בנושא Khan Academy – הסבת שיעורים נבחרים לעברית והקונספט של בית ספר וירטואלי חופשי לכול

Khan Academy הוא ארגון שלא למטרות רווח ששם לו למטרה לספק חינוך חופשי לכול ובכול מקום. כפי שמעיד על כך בעל היוזמה Salman Khan:

“That’s what our mission is: a world-class education for everyone that’s free,”

הארגון נוסד ב- 2008 בעמק הסיליקון שבקליפורניה.
באתר אפשר למצוא למעלה מ-2700 הרצאות וידיאו , תרגילים ומטלות במגוון נושאים: מתמטיקה, בנקאות וכספים, ביולוגיה, כימיה , פיסיקה, מדעי המחשב, אסטרונומיה, כלכלה, היסטוריה וגם פתרון בעיות ב- GMAT . סרטוני וידיאו אלה נגישים חופשי לכול

ההרצאות באתר מתורגמות ל-10 שפות כולל לשפה העברית . פרויקט להסבת שיעורים נבחרים מאקדמיית קהאן לעברית שאותו מוביל פרופ' עמנואל גרינגרד מהמחלקה להנדסת תוכנה במכללת שנקר מבוצע על ידי שנקר, בית ספר גבוה להנדסה ולעיצוב, בשיתוף עם מכון דוידסון לחינוך מדעי ובחסות איגוד האינטרנט הישראלי:

בימים אלו עלה לאוויר אתר האינטרנט, בו מופיעים כבר 48 סרטוני ווידאו מדובבים לעברית. אפשר למצוא שם הרצאות בנושאים: חשבון יסודי, קדם אלגברה, אלגברה, קדם חדו"א, חדו"א . וזוהי רק ההתחלה . כפי שנכתב בחדשות האינטרנט:
"המטרה של גרינגרד, המסתייע בצוות עובדים ומתנדבים בחסות איגוד האינטרנט הישראלי, ובהשתתפות מכון דוידסון, היא להשלים בשלב הראשון את דיבובם לעברית של 460 סרטונים, המכסים את מרבית תוכנית הלימודים במתמטיקה לחטיבת הביניים ולתיכון. בעתיד מקווה גרינגרד למצוא מימון ומתנדבים נוספים כדי להמשיך ולתרגם גם מקבצי סרטונים בנושאים נוספים וכן את תוכנת התרגול של קהאן המעניקה ממד נוסף לחוויית הלמידה."

על פי מה שנכתב באתר של פרויקט ההסבה לעברית אפשר ללמוד ש"פרויקט ההסבה הוא תת-פרויקט של נהרדעא – אתר תשתית שעניינו הוראה וחינוך באמצעים ממוחשבים ומשמש כמאגר תכנים במתכונת קוד ותוכן חופשיים וכפורטל לחומרי הוראה נוספים."

להרצאות בעברית
לחדשות האינטרנט בנושא

תודה לד"ר אריאל פרנק על המידע החדשותי

גוגל ושימור המורשת – פרויקט הדיגיטציה של מגילות ים המלח – מגילות ים המלח נגישות בצורה מקוונת

ביום שני 26 בספטמבר 2011 עלו לרשת חמש מגילות ים המלח במסגרת פרויקט דיגיטציה משותף של מוזיאון ישראל וחברת גוגל. חמש המגילות:
Great Isaiah Scroll, Temple Scroll, War Scroll , Community Rule Scroll, Commentary on the Habakkuk Scroll
חושפות את המשתמש לחיי החברה היהודית בישראל בתקופת הבית השני והן הראשונות במסגרת פרויקט דיגיטציה זה. .

באתר החדש של הפרויקט אפשר לראות את המגילות ברזולוציה גבוהה, לקרוא ולצפות בסרטוני וידאו שכוללים הסבר ורקע היסטורי של המגילות.

מן הראוי לציין שאין זה הפרויקט היחידי למען שימור המורשת והנגשתה דרך הרשת, בו שותפה חברת גוגל. פרויקט נוסף שעליו כתבתי בפוסט קודם הוא אוסף יד ושם. על פרויקטים נוספים ברוח זו שבהם מעורבת חברת גוגל , מטרתם והחזון אפשר ללמוד מדברי פרופ' יוסי מטיאס מנהל מרכז המחקר והפיתוח של גוגל בישראל

"The Dead Sea Scrolls Project with the Israel Museum enriches and preserves an important part of world heritage by making it accessible to all on the internet,Having been involved in similar projects in the past, including the Google Art Project, Yad Vashem Holocaust Collection, and the Prado Museum in Madrid, we have seen how people around the world can enhance their knowledge and understanding of key historical events by accessing documents and collections online. We hope one day to make all existing knowledge in historical archives and collections available to all, including putting additional Dead Sea Scroll documents online."

תחרות התמונה המעניינת בישראל

בידיעון אוגוסט 2011 של איגוד האינטרנט הישראלי התפרסמה ידיעה בדבר תחרות התמונה המעניינת בישראל בחסות מיזם פיקיוויקי –מאגר התמונות החופשי של ישראל. נכתב שם:

"השבוע תפתח תחרות התמונה המעניינת בישראל בחסות מיזם פיקיוויקי- אם אתם מעוניינים להשתתף בתחרות תתבקשו להעלות לדף הפייסבוק של פיקיוויקי שלש תמונות איכותיות שצילמתם, או שהן בבעלותכם בנושא היסטוריה, גאוגרפיה, טבע וחברה בישראל (ללא צילומי משפחה, ילדים או חברים).

צוות השופטים יבחר את התמונה המנצחת והיא תזכה את בעליה בפרס – מצלמה איכותית מקצועית.

התחרות תתקיים בין ה- 30.8.2011 ועד 27.9.2011.

* תנאי לקבלת הפרס – העלאת התמונה הזוכה לאתר פיקיוויקי"

לידיעה

גישה חופשית לאוספים של אוניברסיטת ייל

ב-10 למאי 2011 אוניברסיטת ייל הצהירה על מדיניות " גישה פתוחה" לאוספים שלה. במסגרת מדיניות זו חוקרים, אמנים ומשתמשים מרחבי העולם יוכלו ליהנות מגישה חופשית לתמונות מקוונות של מיליוני אובייקטים שנמצאים במוזיאונים, בארכיבים ובספריות של אוניברסיטת ייל.

כאשר יושלם תהליך הדיגיטציה של אוספים אלו , הספריות והמוזיאונים יאפשרו גישה חופשית לתמונות שהם בדומיין ציבורי. כיום כבר יש גישה ליותר מ- 250000 תמונות של אובייקטים דרך קטלוג מאוחד חדש.

בקטלוג זה אפשר לדפדף על פי מספר קטגוריות: מוסד, אוספים, נושאים, אזורים ולחפש בחיפוש בסיסי ומתקדם עם אופציה להגביל את החיפוש על פי כותר, יוצר, מלות מפתח ונושא , גישה פתוחה, מוסד, אוספים ועוד. כמו כן אפשר למיין את התוצאות על פי רלוונטיות, כותר ועדכניות הפריט.

פרויקט זה שוב מדגיש את תרומתה של מדיניות הגישה הפתוחה והפעם למען גיוס פוטנציאל של טכנולוגיות לצורך למידה , שימוש יצירתי ושימוש חוזר במורשת התרבותית העשירה.

להצהרה

לקטלוג המאוחד החדש

למצגת שקופיות

F1000 posters – מאגר חופשי של פוסטרים מכנסים מובילים בביולוגיה ורפואה

F1000 posters הוא מאגר חופשי של פוסטרים מכנסים מובילים בביולוגיה ורפואה. המאגר הושק לראשונה ב-יוני 2010 וכיום כולל פוסטרים מלמעלה מ- 180 כנסים בינלאומיים.

מטרתו של הכלי לספק לחוקרים מידע על ההתפתחויות האחרונות בתחום , לעתים מספר חודשים לפני פרסומם.

אפשר לדפדף בפוסטרים על פי תחום – ביולוגיה ורפואה וגם ברשימה הכוללת. אפשר לדפדף בפוסטרים גם על פי כנס. בכל פוסטר אפשר לקבל תקציר ואת הפוסטר המלא.

הפוסטרים הם בגישה פתוחה , ליד תקציר של כל אחד מהפוסטרים מצוין סוג הרישיון שלו . כל הפוסטרים שבדקתי נמצאו תחת הרישיון הגמיש Non-Commercial Creative Commons 3.0 License. שמשמעותו אפשרות להשתמש בו ולעשות בו שימוש חוזר כל עוד לא נעשה בו שימוש למטרות מסחריות וכל עוד ניתן קרדיט למחבר.

חוקרים נקראים להפקיד את הפוסטרים שלהם במאגר.

למאגר

תודה לדורה גטמן על המידע

Art Project – פרויקט חדש של גוגל

בראשית ינואר 2011 גוגל הודיעה על פרויקט חדש – Art Project שמטרתו לאפשר למוזיאונים להנגיש את התכנים שלהם לכול. במסגרת זו נכון להיום נגישים לציבור למעלה מ- 1000 יצירות אמנות של למעלה מ- 400 אומנים. כמו כן בעזרת טכנולוגית Street View מתאפשר למשתמש לערוך סיור וירטואלי ב- 17 מוזיאונים מובילים וביניהם :
The Metropolitan Museum of Art and MoMA, New York
The State Hermitage Museum , St. Petersburg
Tate Britain & The National Gallery , London
Museo Reina Sofia , Madrid
Van Gogh Museum , Amsterdam

הפרויקט התאפשר בזכות הטכנולוגיה ושיתוף הפעולה של גוגל עם מוזיאונים ברחבי העולם.

 

 

הארכיון הגדול של יד ושם עולה לענן של גוגל

היום – 26 בינואר, יד ושם וגוגל השיקו פלטפורמה חדשה שמטרתה היא להנגיש את הארכיון של יד ושם לכלל הציבור.

בצעד ראשון זה של העלאת הארכיון של יד ושם לענן של גוגל הועברו כבר 130 אלף תמונות. חלקן עברו דיגיטציה ותיוג. כמו כן נוספו יכולות חיפוש נוספות לתמונות כולל יכולת לזהות כיתובים בתמונות באמצעות טכנולוגת OCR .

משמעות הפרויקט מבחינת המשתמשים הוא נגישות לפריטים בארכיון של יד ושם באמצעות חיפוש רגיל בגוגל ,חיפוש בארכיון באתר של יד ושם ,ואפשרות לצפות בעדוית מוקלטות של ניצולים באתר יוטיוב ששיך לגוגל.

יש לציין שמחר הוא יום השואה הבינלאומי והשקתו היום של הפרויקט, שתחילתו בשיתוף פעולה בין גוגל ויד ושם כבר לפני שלוש שנים, אינה מקרית .

עיתון "מעריב" התווסף לאתר עיתונות יהודית היסטורית

מעריב, מהחשובים שבעיתונים היומיים של ישראל בעבר ובהווה, התווסף לאתר. זהו העיתון השני במאגר 'עיתונות יהודית היסטורית' שהוא עיתון פעיל, וממשיך להתפרסם בימים אלה (העיתון הראשון הוא ה-Palestine Post, ששינה את שמו ל-Jerusalem Post ב-1950).

בשלב זה הועלו לאתר שני העשורים הראשונים של העיתון (1948-1968) עם כמה חודשים חסרים המושלמים בימים אלה. נכון לעכשיו 74,558 מעמודי מעריב זמינים באתר מה שהופך את העיתון לשני בגודלו (מבחינת מספר עמודים) לאחר "דבר".
זהו העיתון ה-19 המתווסף לאתר, והעיתון העשירי בעברית.

לעיתון

עיתונים נוספים שהתווספו לאתר לאחרונה הם: "חבצלת" ו"השקפה"

מדריך לחיפוש בממשקי העיתונים השונים

הגישה למאגר "עיתונות יהודית היסטורית" דרך אתר הבית של הספרייה > מאגרי מידע.

Africa portal – פורטל וספרייה דיגיטלית חופשיים בנושאים שקשורים למדיניות באפריקה

CIGI בשיתוף עם גופים אחרים – Makerere University ו- South African Institute of International Affairs השיקו לאחרונה את Africa portal – פורטל חופשי שכולל מחקרים ומידע בנושאים עכשוויים שקשורים למדיניות באפריקה – פתרון קונפליקטים, אנרגיה, מזון, הגירה, בריאות ושינויי אקלים .

מרכיב מרכזי בפורטל הוא ספרייה דיגיטלית שכוללת נכון להיום כפי שכתוב באתר – אוסף חופשי בטקסט מלא שכולל 2,500 ספרים, כתבי עת ומסמכים דיגיטליים . כמו כן אפשר למצוא בפורטל מדריך מומחים ולוח כנסים ואירועים

לפורטל

אוסף ד"ר יעקב פייטלוביץ לחקר עדת "ביתא ישראל"

אוסף פייטלוביץ ממוקם בספרייה המרכזית של אוניברסיטת תל אביב בקומה ב' ונפתח מחדש לקהל.

בשנת 1974 קבלה אוניברסיטת תל-אביב מעירית תל-אביב את אוספו המדעי של ד"ר יעקב פייטלוביץ. היום האוסף נמצא בספרייה המרכזית באוניברסיטה.

ד"ר יעקב פייטלוביץ נולד בשנת 1881 בלודג' שבפולין ונפטר בשנת 1955 בתל אביב. הוא למד מזרחנות והיה בקיא בשפה העברית, שפות אירופאיות שונות, וכן השפות באתיופיה, כמו: געז, אמהרית, תיגרית ועוד. הוא הקדיש את חייו ליהודי אתיופיה החל משנת 1904, אז הגיע במשלחת מחקר לאתיופיה, ועד לאחרית ימיו. הוא תרם רבות לבניית הזהות העצמית של אנשי "ביתא ישראל". פעילותו היוותה, למעשה, בסיס להעלאת אנשי הקהילה לארץ במסגרת "מבצע משה" ו"מבצע שלמה".

ד"ר פייטלוביץ עסק בעיקר בחינוך ויסד בתי ספר לאנשי "ביתא ישראל". הוא חקר גם את המנהגים הדתיים של אנשי "ביתא ישראל", הצליח להשפיע עליהם להתקרב למצוות היהדות והכיר להם את התלמוד, עד כדי כך, שבהשפעתו שינו בני "ביתא ישראל" את מנהגיהם הדתיים. הוא חיזק את יהודי אתיופיה ונתן להם תקווה בהתנגדותם למיסיונרים, שביקשו לנצרם. לשם כך כתב חמש איגרות: אגרת פלשים, אגרת שלום, אגרת מבשר, אגרת תנחומים ואגרת אחווה, וחילק אותם בכפרים, עם קריאה ליהודים להישאר בדתם היהודית ולא להיכנע ולהתנצר.

האוסף כולל:

• מאות ספרים בנושא קרן אפריקה ואתיופיה.

• כ-40 כתבי יד בשפות אתיופיות.

• ארכיון היסטורי בנושא יהדות אתיופיה.

הארכיון ההיסטורי כולל: כתבי עת, תדפיסים ועיתונים, תצלומים, אלפי מסמכים בשפות שונות, כרוניקות של מלכי אתיופיה ומסמכים היסטוריים אחרים, מסמכים שונים וספרי דת, יומנים שלו, מפות של אתיופיה, מסמכים ומכתבי תנחומים לזכרו, הספדים מהאזכרה של ד"ר פייטלוביץ ועוד.

שעות הקבלה באוסף הם:

יום א' בין השעות 14 – 18.

יום ג' בין השעות 9 – 13.

יום פתוח בספריית אוסף וינר

ביום ג'  15.12 התקיים יום פתוח באולם הקריאה החדש של אוסף וינר.
ליום הפתוח הגיע קהל מגוון: חוקרים המתעניינים בתחום, ספרנים ומידענים, סטודנטים, עובדי אוניברסיטה ובעלי עניין מחוץ לקמפוס. המבקרים שמעו הרצאה על האוסף ועל השירותים הניתנים בו ונהנו מכיבוד (צנוע).

אוסף וינר הינו אוסף מיוחד בנושא אנטישמיות, שואה ופשיזם.
ראשיתו של האוסף בשנות ה 30 של המאה ה 20 במרכז אירופה ונכללים בו  ספרים, כתבי עת, מסמכים, עדויות ומוצגים מתקופת הרייך השלישי (דוגמת המשחק האנטישמי: JUDEN RAUS, אשר רפרודוקציה שלו מוצגת בכניסה לאולם).

בשנות ה 80 הועבר האוסף לאוניברסיטת תל אביב ומוקם בבניין משלו. עקב עבודות שיפוצים נסגר האוסף לקהל והגישה לחומרים מוגבלת.

בסיוע קרן מינרבה נפתח אולם קריאה חדש הממוקם בקומת המרתף של הספרייה המרכזית ע"ש סוראסקי.
לאולם זה הועברו ספרים אשר היו בעבר מאוחסנים במדפים סגורים.
מדובר בספרים אשר נרכשו מאז הגיע האוסף לתל אביב ועומדים כיום לרשות קהל המשתמשים, לעיון ולהשאלה.
לצד החומר הספרי מוצגים באולם כתבי עת עדכניים בתחומי האוסף.

אולם הקריאה המואר והמרווח פתוח לקהל בימים א-ה בין השעות 10.00-16.00.
האולם מאוייש על ידי ספרן וניתנים בו שירותי יעץ והשאלה.
לרשות המשתמשים כורסאות ישיבה נוחות, מחשבים חדישים עם גישה לאינטרנט ואפשרות להשתמש במחשבים נייידים.

לאתר אוסף וינר