וויקי היא פלטפורמה לבנייה פשוטה ומהירה של אתרי אינטרנט, בהם התוכן נכתב ונערך על ידי כלל הגולשים. מקור המילה, על פי הוויקיפדיה, הוא בשפה של ילידי הוואי שם פירושה "מהיר". וויקי, אחד מיישומי ה-Web2.0 מאפשר לאנשים ללא ידיעת html או שפה אחרת לפתח אתר ווב משותף.

כיצד נוכל להשתמש בוויקי בספריות?
בספר "Social Software in Libraries" מוקדש פרק מיוחד על השימוש בוויקי, ובו מתארת המחברת Meredith G. Farkas מספר אפשרויות מעניינות לשימוש בוויקי בספריות. להלן מספר מהמלצותיה של המחברת.

מדריכים נושאיים

ספריות רבות יוצרות מדריכים נושאיים שכוללים אתרי אינטרנט נבחרים. עומס העבודה בספרייה לא תמיד מאפשר לעדכן מדריכים נושאיים אלה- לבדוק קישורים "מתים", ולהוסיף אתרים חדשים. במקרה כזה וויקי שפתוח לקהילת המשתמשים – סטודנטים וסגל – יכול להוות פתרון מוצלח. משתמשי הספרייה יכולים להוסיף אתרים שימושיים, לתקן ולעדכן קישורים "מתים". במקרים בהם קיים חשש לגבי מהימנות האתרים המועלים, אפשר לבחור במודל של וויקי עם עריכה – הספרן יכול להיות העורך של הוויקי ולהחליט אילו מקורות אינטרנט להשאיר במדריך.
באופן זה המדריך הנושאי ישקף את האינטרסים של כלל המשתמשים. במקרים בהם המדריך הנושאי בספריות אינו נתמך על ידי מערכת דינמית, גם ללא תרומת המשתמשים, הפלטפורמה עצמה יכולה להקל על הספרנים את מלאכת בנייתו של המדריך הנושאי, ולשמש מעין מערכת דינמית. דוגמה לשימוש בוויקי למטרה זו אפשר למצוא באוניברסיטת אוהיו

העשרת  הקטלוג

הקטלוגים בספריות בדרך כלל כוללים מידע בסיסי על ספרים. לעתים קשה לנו להחליט באיזה ספר לבחור. לעומת זאת באתר הספרים אמזון כאשר אנו מחפשים ספר – בשל המידע הנוסף באתר על הספר שכולל בדרך כלל תקציר וגם סקירות של משתמשים, שקראו את הספר – מלאכת הבחירה הרבה יותר קלה . הוספת פונקציונליות של וויקי לקטלוג הספרייה תאפשר למשתמשים לשלוח תקצירים וסקירות ולעזור למשתמשים אחרים ליהנות מניסיון קודם של קוראים. OCLC לדוגמה הוסיף פונקציונליות זו של וויקי ל- WorldCat הפתוח.

וויקי פנימי בספרייה

וויקי יכול לשמש פלטפורמה מצוינת לעבודה משותפת בתחומים רבים כגון: יצירה ועריכה של מסמכים הקשורים למדיניות הספרייה, לדיונים בנושאים מסוימים שצריכים לקבל עליהם החלטה (עדיף על שימוש בדואר), כמאגר של הידע הקולקטיבי של הספרנים בספרייה, לצורך פיתוח מדריכים, ועוד. דוגמה לוויקי פנימי כזה ניתן למצוא באוניברסיטת מינסוטה.

וויקי כמאגר של הידע הקולקטיבי של ספריות רבות

כשם שוויקי יכול לשמש כמאגר הידע הקולקטיבי של ספרייה אחת הוא יכול לשמש גם כמאגר הידע הקולקטיבי של ספריות רבות, כדי שספרנים לא יצטרכו להמציא כל פעם את הגלגל מחדש. וויקי כזה, שנועד לתעד הצלחות של ספריות בתחומים שונים והוקם ביוזמתה של Meredith G. Farkas הוא: The Library Success: A Best Practices Wiki, שבו ספרנים מתעדים הצלחות בתחומים שונים כגון ניהול, יעץ, שיווק הספרייה, יישום טכנולוגיות ועוד.

אלו רק מקצת האפשרויות לשימוש בוויקי בספריות. למעשה אפשר להשתמש בוויקי לכל מטרה שמצריכה עריכה משותפת, קלה ומהירה של תכנים.

ניתוח מגמות בהשאלה יכול לסייע לכל הגורמים – סטודנטים, מרצים וספרנים.

מה טוב היה לו סטודנט היה יכול לבצע שאילתה ב-  Online Public Access Catalog -OPACולקבל תוצאות מדורגות על פי קריטריון פופולריות, שנמדד על פי מספר השאלות על ידי עמיתים מקורסים דומים ברחבי העולם. תוצאות כאלו היו יכולות לסייע גם למרצים בבחירת הספרים שהם ממליצים לסטודנטים.

מה טוב היה לו היה קיים כלי לפיתוח אוספים שהיה מתבסס על מגמות השאלה של ספרים במישור האזורי, הלאומי והבינלאומי.

מה טוב היה לו היה קיים שירות של ספריות להמלצות על ספרים, שמתבסס על המלצות של משתמשי הקטלוג – שירות שלידו שירות ההמלצות של Amazon היה נותר חיוור.

על מטרות אלו חשבו באוניברסיטת Huddersfield כאשר זו פתחה לכל תחת רישיון Open Data Commons/cc0 את נתוני ההשאלה של הספריות שלה.

נתוני השאלה אלו כוללים נתונים על 80,000 כותרים שהופקו ממאגר של כ- 3 מיליון פעולות השאלה בתקופה של 13 שנים. ניתן לסווג את הנתונים על פי שני סוגים עיקריים:
• נתוני השאלה – על פי שנים , בית ספר/חוג , וקורסים אקדמיים. נתונים אלו יכולים בראש וראשונה לעניין ספריות אקדמיות אחרות.
• נתונים על המלצות ספרים. הספריות באוניברסיטת Huddersfield הוסיפו מאז 2005 מספר מאפיינים לקטלוגים שלהם לטובת הסטודנטים. אחד המאפיינים המצליחים ביותר (שני בהצלחתו לאחר בודק האיות) הייתה התוספת בסגנון של Amazon – " מי ששאל ספר זה … שאל גם ספר זה" . הנתונים על המלצות הספרים התבססו על מאפיין זה. כמו כן נכללו נתונים על מספר ההשאלות של הספר המומלץ לפני ההמלצה, בזמן ההמלצה ואחריה.

כאמור נתוני ההשאלה שנפתחו לכל הם רק תת קבוצה מכלל מאגר פעולות ההשאלה. הקריטריונים להכללת נתוני ההשאלה במאגר הפתוח הם: מספר השאלות משמעותיים של הפריט, וקיומו של מספר ISBN ברשומת MARC הרלוונטית. הנתונים פורסמו בצורת קובץ XML.

ומה בדבר הפרטיות – הפרטיות נשמרת והנתונים הם אנונימיים.

פרסום נתונים כאלה במסגרת מצומצמת של אוניברסיטה אחת יכול לכל היותר לעזור לקהילה של אותה אוניברסיטה, אבל ככל שמספר הספריות שיצעדו באותה דרך יגדל ויהיה שיתוף פעולה בתחום – כך ניתן יהיה לצעוד בבטחה לקראת המטרות במישור הבינלאומי שהוזכרו לעיל, ויתכן שמלאכתם של הסטודנטים, המרצים והספרנים במישור הלאומי והבינלאומי כאחד תהיה קלה יותר. אוניברסיטת Huddersfield קוראת לאוניברסיטאות נוספות ללכת בדרכה.

פעולה זו של ניתוח נתוני השאלה היא אחת מיני רבות במסגרת ניתוח התנהגות המשתמש למען שיפור שירותים. כמובן, שבנושא זה, מטבע הדברים, חלוקות הדעות. בסדנה שבה הוצגו הנתונים:
'Sitting on a gold mine' – improving provision and services for learners by aggregating and using 'learner behaviour data'
שהתקיימה ב-12 לדצמבר 2008 נדונו היבטיו השונים של הנושא. 

כתבה בנושא

ב-11.12.08 הספרייה הלאומית של ישראל ו-OCLC סיימו  עבודה על פרוייקט נסיוני שבו הוכנסו 788,000 רשומות ביבליוגרפיות ויותר ממיליון פריטים מהספרייה הלאומית לקטלוג -OCLC WorldCat.

תהליך ההעברה הושלם ואת הרשומות הביבליוגרפיות ופריטי האוסף של הספרייה הלאומית ניתן למצוא כבר עכשיו באינטרנט, באמצעות WorldCat.org .

להודעה מ-OCLC

ב- 20.11.08, אמורה להיפתח לקהל הרחב  Europeana – הספריה הדיגיטלית של אירופה, שהיא גם מוזיאון וארכיון והכל באתר אחד. זהו פרויקט של שנתיים שהחל ביוני 2007 ומטרתו לאפשר גישה חופשית ליותר מ-2 מיליון פריטים דיגיטליים, כגון: סרטים, תמונות, ציורים, יצירות מיסיקאליות, מפות, כתבי יד, ספרים, עיתונים ומסמכי ארכיון שונים ובשנת 2010, להגיע אף ל- 6 מיליון פריטים דיגיטליים.

חשוב לציין כי האתר יתן מענה ל-23 שפות אירופאיות רשמיות, כגון: אנגלית, צרפתית, הולנדית, גרמנית ועוד.

התוכן הדיגיטלי נלקח מאוספים דיגיטליים קיימים של ספריות ומוזיאונים באירופה. זהו פרויקט מאוד מעניין ומומלץ לעיון.

לצפייה והתרשמות מאתר הספריה

מידע רב מצטבר באוניברסיטאות, והספריות הן הגוף המרכזי שדרכו ניתן לגשת לאוספים.
אוניברסיטאות רבות בארה"ב ומחוצה לה מציעות את האוספים שלהן לכל.
אוספים אלה כוללים ארכיונים דיגיטליים של כתבי יד, אומנות, טקסטים קלאסיים,לימודי דת, מידע רפואי ומשפטי, מפות, מקורות למחקר ועוד.

האוספים הדיגיטליים הם בתחומי ידע שונים לדוגמה:
• אוניברסיטת הארווארד מציעה כתבים עתיקים מתחום ההיסטוריה של הרפואה כגון :
Hawthorne, George Stewart. The prevention and treatment of epidemic cholera :and its true pathological nature, in a series of letters. Cleveland : M.C. Younglove & Co., 1849
• אוניברסיטת ייל מציעה את אוסף התיזות הדיגיטלי שלה מתחום הרפואה – חלק מהחומר חופשי לכל וחלקו לא. אבל ניתן לצמצם את החיפוש מראש לעבודות חופשיות.
• אוניברסיטת ייל מציעה גם אוסף אמנות, בו ניתן למצוא לדוגמה את
תמונת אגרטל הפרחים של פיקסו משנת 1954 – או את תמונת האם וילדה של פיקאסו.
• אוניברסיטת אוקספורד פותחת לציבור את הארכיון שלה, וחלק ניכר מהאוסף פתוח וחופשי לכל כגון: אוטוביוגרפיה של בנימין פרנקלין, Great expectation של צ'רלס דיקנס ועוד..
• אוניברסיטת ג'יאורגיה מציעה אוסף נדיר של מפות כגון מפות נדירות ממלחמת האזרחים של ארה"ב.

אלו הן רק מספר דוגמאות שלקוחות מרשימה של 100 ספריות דיגיטליות מרחבי העולם, שבה ניתן למצוא אוספים רבים מעניינים נוספים שחלקם הגדול חופשיים לכל.

הבעייה היא שאוספים רבים בעלי ערך רב נותרים חבויים. מהו הפתרון?
בפוסט קודם ה"וויקיפדיה כפלטפורמה לשיווק הספרייה" תארתי ניסיון להגביר את המודעות לקיומם של אוספים כאלה באמצעות הוויקיפדיה. אמצעי טוב יותר, ונראה שיהיה מחויב המציאות לאור מספר האוספים החופשיים הגדל, הוא פיתוח מדריכים ייעודיים על פי נושא, או טוב יותר מאגרי מידע מיוחדים עם מידע על אוספי הספריות דוגמת OAIster וספריות דיגיטליות נוספות שקיימות בווב.

רשימת 100 ספריות דיגיטליות מרחבי העולם

לאחר משא ומתן שנמשך כשנתיים הודיעו  Google, Authors Guild ו- Association of American Publishers  ב- 28 באוקטובר 2008 על הסכם פשרה לישוב הסכסוך ביניהם בכל הקשור לפרויקט הדיגיטציה של הספרים. ההסכם שם קץ למאבק משפטי שראשיתו ב- 2005 כאשר הוגשו כנגד גוגל תביעה משפטית ייצוגית על ידי גילדת הסופרים בארה"ב שמייצגת כ-8000  סופרים ותביעה נוספת נפרדת מצד מספר מו"לים גדולים שחברים בארגון המו"לים האמריקאי.
המחברים והמולים הנ"ל ראו בסריקת הספרים על ידיGoogle לצורך Google Books הפרה בוטה של זכויות היוצרים. הם מחו כנגד תוכנית הדיגיטיציה של Google, האפשרות הניתנת למשתמשים לראות קטעים מספרים מוגנים בזכויות יוצרים, ושיתוף פעולה עם ספריות ללא הרשאה מפורשת מבעלי זכויות היוצרים על כך. על פי הסכם הפשרה התחייבה Google לשלם 125 מיליון דולר – שחלקם ישולמו כפיצוי למחברים ומו"לים שספריהם כבר נסרקו ולהוצאות משפטיות, וחלקו יוקדש להקמת משרד עצמאי שלא למטרות רווח לרישום זכויות יוצרים. משרד זה יטפל ברישום זכויות יוצרים על הספרים ובהעברת תשלומים למחברים ולמו"לים מרווחים שיושגו מהנגישות לספרים דרך Google ומתוכניות דומות שיוקמו על ידי ספקים נוספים.

ההסכם יהיה תקף רק לאחר אישור בית המשפט, ואז אין ספק שבעלי זכויות היוצרים ירשמו לזכותם הישג לא מבוטל. אך מעבר להיבט הכספי ומשמעותו לגבי הסופרים והמו"לים, מה משמעות ההסכם למשתמשים ?
מסתבר שהמשתמשים גם הם ייהנו מפירות ההסכם אך חשוב לציין שאלה יחולו רק על משתמשים בארה"ב. משמעויות ההסכם לגבי משתמשים בארה"ב הן:
• נגישות רבה יותר לספרים out of print שחלים עליהם זכויות יוצרים – ואפשרות למשתמשים בארה"ב לחפש בספרים אלו ולראות אותם בצורה מקוונת
• אפשרות למשתמשים ב-Google Book Search בארה"ב לראות את הטקסט המלא של הספרים שעד כה ניתן היה לראות רק קטעים מהם
• מנויים מוסדיים למיליוני ספרים מקוונים – תינתן האפשרות למכללות, אוניברסיטאות ומוסדות נוספים בארה"ב לרכוש מנויים שיאפשרו לסטודנטים ולסגל גישה מלאה לטקסט המלא של הספרים
• גישה חופשית מהספריות הציבוריות והאוניברסיטאיות בארה"ב לטקסט המלא של מיליוני ספרים
• ערוץ נוסף למשתמשים בארה"ב שאין להם נגישות דרך המוסד או הספרייה לראות את הטקסט המלא בתשלום.

ההסכם זכה לתמיכתן  של מספר  אוניברסיטאות בארה"ב. חשוב לציין שבמסגרת ההסכם עותקים מהספרים שנסרקו במסגרת פרויקט הספרים של Google יימסרו לספריות למטרות שימור ארוך טווח.

כאמור סעיפי ההסכם מתייחסים רק לארה"ב ואנחנו לעת עתה נצטרך להסתפק רק במה שניתן לראות כיום – קטעים מסוימים מהספר כדי להחליט אם כדאי לנו לרכשו.
למה ? את התשובה על כך ועל שאלות נפוצות נוספות הקשורות להסכם ניתן לראות בקובץ השאלות הנפוצות המתייחסות להסכם

הודעה על ההסכם

מסמך ההסכם
שאלות נפוצות
מה יכול לעניין מחברים ומו"לים מחוץ לארה"ב בכל הקשור להסכם
אתר לקבלת עדכונים בנושא

HathiTrust – הוא פרי יוזמה של ספריות בארה"ב להקים מאגר דיגיטלי משותף של האוספים שלהן – ספרים וכתבי עת. ב-13 באוקטובר הוצהר רשמית על המאגר.
כיום שותפות בפרויקט הספריות שחברות ב- Committee on Institutional Cooperation, אוניברסיטת קליפורניה ואוניברסיטת וירג'יניה, אך הפרויקט פתוח לכל ספריות המחקר המעוניינות, ומציע להן את הידע והתשתית הדרושים לאירכוב ושימור האוספים. היתרון של השתתפות בפרויקט מבחינת ספריות המחקר, על פני שימור עצמאי של המשאבים, בנוסף לתשתיות ולידע המוצעים להן, הוא כמובן השיתופיות במשאבים.

ייחודו וחשיבותו של הפרויקט ביחס לפרויקטים משותפים אחרים של דיגיטציה, בהם נוטלים חלק גם ספריות, כמו פרויקט הדיגיטציה של הספרים של Google ו- OCA, הוא ניהולו על ידי ספרנים והחשיבות שמוענקת בפרויקט לנגישות ושימור ארוכי טווח. אך האחראים לפרויקט אינם רואים בפרויקט זה מתחרה או מחליף לפרויקטים הנ"ל אלא פרויקט משלים שממלא נישה אקדמית מיוחדת. החומר שמוגדר כרשות הכלל public domain יהיה נגיש לכל. בעתיד השאיפה היא להרחיב את הנגישות לחומרים נוספים. בתחילת אוקטובר המאגר כלל 715 מיליון דפים. 16% מהחומר הוא public domain . עדיין אין מנשק חיפוש משותף לכל המאגרים. מקווים שמנשק זה יהיה מוכן בראשית 2009.
ועד אז, משתמשים סקרנים שמעוניינים לראות את התכנים של HathiTrust יכולים לעיין בקטלוגים מסוימים של מספר מהספריות המשתתפות.

נקווה שהפרויקט יענה על הציפיות שתלו בו בעליו, כאשר העניקו לו את שמו – Hathi – מילה הודית שמשמעותה פיל – חיה שנחשבת כחכמה וחזקה ו- Trust – אמון, שהוא הערך המרכזי של ספריות מחקר.

לכתבה בנושא
לאתר הפרויקט
שאלות נפוצות

ספקי OPAC למיניהם מנסים כבר שנים להוסיף תכונות Web 2.0  לקטלוגים של ספריות.
אחדים התחילו גם לנסות להכניס Folksonomies .
בסופו של דבר ספריות הן שחקניות שהצטרפו מאוחר למשחק בו Amazon  הוא השחקן הראשי בתחום ביקורת הספרים בידי המשתמשים. קשה להתחרות ב- Amazon.com  כאשר המשתמשים מאמינים כי הוא המקום הראשון והחשוב לחיפוש ביקורות ספרים.
LibraryThing  מספק לספריות פתרון אלגנטי עד שהן יתחילו לעבוד עם קטלוגים מהדור הבא.
LibraryThing מכיל בנוסף למערכת של ביקורות ספרים שנוצרו על ידי משתמשים, אוסף עשיר של user-generated data  על ספרים בפורמט של ענני תגים.
מספר ספריות אקדמיות כגון: San Francisco State University Library כבר הכניסו את LibraryThing  לקטלוגים שלהן.
כמו כן, ניתן להוסיף את LibraryThing  גם לבלוגים על מנת לשתף את קוראי הבלוג בחוויות הקריאה של הבלוגר .ראו דוגמה ב- Baby Boomer Librarian

אולי נוסיף את LibraryThing בבלוגים שלנו?

…..Librarians in our nation’s 123,000 libraries make a difference in the
lives of millions of Americans every day. Now is your chance to tell us why we should shine the spotlight on a librarian at your public, school, college, community college or university library.

 בכתבה  שמתפרסמת בניו יורק טיימס,  נקרא ציבור משתמשי הספריות בארה"ב, להמליץ על ספרנים מספריות ציבוריות,  אקדמיות, בתי ספר ומכללות, לשם קבלת פרס  על תרומתם לקהילה.
הפרס, בשווי של 5,000 דולר, יוענק ל 10 ספרנים בטקס שייערך בחודש דצמבר  והינו יוזמה משותפת של ALA ו New York Times

לידיעה מתוך: http://www.pio.ala.org/visibility

העמדה כלפי הוויקיפדיה בקהילה האקדמית בכלל והספרנים בפרט חלוקה. יש ספרנים שרואים בה כלי לא מהימן משום שכל אחד יכול לערוך את הערכים שבה, ויש כאלה שאוהבים אותה מכיוון שהיא מהירה, קלה לשימוש ונקודת התחלה טובה למחקר. נראה שהמשתמשים תומכים בעמדה השנייה – רבים מהם מתחילים את המחקר שלהם במקורות בווב, והוויקיפדיה היא אחד המקורות הפופולרים בהם, ולספרייה הם פונים למידע נוסף. על פי דווח של OCLC רק 2% מהסטודנטים באוניברסיטאות ובמכללות מתחילים לחפש מידע דרך אתר הבית. מגמה דומה נחשפה בסקר MIT 2006 בנושא הערכת צורכי המשתמשים.

לאור דפוסי שימוש רווחים אלה, תרומה פעילה של הספרנים לוויקיפדיה יכולה להוות פתרון לשני המצבים שאוזכרו לעיל:  להעלות את קרנה של הוויקיפדיה מחד ולתרום לשיווק משאביה של הספרייה מאידך. מן הראוי לציין שלספריות אקדמיות וספריות מחקר הרבה אוספים מיוחדים. בשנים האחרונות מסתמנת מגמה להפוך אוספים אלו לדיגיטליים. אלא שפעמים רבות אוספים אלו אינם בשימוש בשל העובדה שרבים אינם מבקרים באתרי הבית של הספרייה. הוספת ערכים בוויקיפדיה על אוספים כאלה או הוספת קישורים לאוספים מתוך ערכים קיימים יכולים להעלות את המודעות בדבר קיומם של אוספים כאלה.

על פתרון כזה חשבו במספר אוניברסיטאות כמו אוניברסיטת וושינגטון, אוניברסיטת צפון טקסס, אוניברסיטת וילנובה ולאחרונה גם Wake Forest University . מאמר מעניין שהתפרסם בגיליון ספטמבר אוקטובר 2008 של כתב העת – ONLINE מספר על ניסיונה של אוניברסיטת Wake Forest University להשתמש בוויקיפדיה כפלטפורמה לשיווק האוספים הדיגיטליים של הספרייה. במאמר מאוזכרים גם ניסיונות קודמים בנושא ודגש מיוחד במאמר על הפקת לקחים.

ממסקנות הניסיונות השונים עולה שתרומתם של הספרנים לוויקיפדיה בצורה חכמה  על ידי הוספת ערכים חדשים או הוספת קישורים חיצוניים לאוספי הספרייה מתוך ערכים קיימים הגבירה את המודעות בדבר קיומם של האוספים והעלתה את השימוש באתרי הבית.
בכל מקרה, לאור הניסיון מומלץ לפני שמתחילים להשקיע הרבה זמן ומשאבים בפרויקטים מסוג זה כדאי להבין את הכללים והתרבות של הוויקיפדיה. למרות שלכאורה הוויקיפדיה היא חופשית וערכיה ניתנים לעריכה באופן חופשי הרי לאמיתו של דבר לוויקפדיה מדיניות ומספר כללים שכדאי להכיר כדי להימנע ממחיקת ערכים וסגירת חשבון . אלו נוגעים לנושאים הבאים:
• פתיחת חשבון – לפני הוספת ערכים לוויקיפדיה יש לפתוח חשבון. וויקיפדיה דורשת שהחשבון יהיה שייך למשתמש בודד ואינה מאפשרת חשבונות משותפים. חשבונות משותפים נמחקים על ידי עורכי הוויקיפדיה, לכן אי אפשר להשתמש בחשבון אחד משותף לספרייה. לכל אחד מהספרנים שמתכוונים להוסיף ערכים לוויקיפדיה חייב להיות חשבון ייחודי משלו.
• ציטוטים – חשוב לכלול בערכים ציטוטים שיאמתו את המידע הנכתב.
• פרסומות – הוויקיפדיה אינה תומכת בפרסומות. מידע על אוספים עלול להתפרש על ידי עורכי הוויקיפדיה כפרסומות ולהימחק. לכן יש לכלול בערכים מידע שנמצא באוספים וממנו לקשור לאוספים ולא להסתפק במידע על האוספים בלבד.
• עמדה ניטרלית – אחד מהסטנדרטים החשובים אותם מוקירה הוויקיפדיה היא הימנעות מעמדה מוטה ושמירת על עמדה ניטרלית.
• מידע שניתן לאימות – הוויקיפדיה תומכת במידע שניתן לאימות ומסתמך על מקורות מהימנים מודפסים או מקוונים.
• מחקרים חדשים ודעות מקוריות – הוויקיפדיה היא משאב יעץ יותר מאשר פלטפורמה למידע חדש. היא אינה מאפשרת פרסום מחקרים חדשים או דעות ומחשבות מקוריות בערכיה. כל מידע חדש חייב להתפרסם תחילה במקור מהימן לפני הכללתו בוויקיפדיה.

האופציה של הוספת תכנים לוויקפדיה כאמצעי לשיווק הספרייה הוכיחה את עצמה למרות התלאות שעברה האוניברסיטה עד שלמדה את הלקחים הקשורים לכללי הוויקיפדיה… אמצעי נוסף עליו מומלץ במאמר, ללא חשש ממחיקת ערכים כפי שקיים בוויקיפדיה, הוא פיתוח מאגרי מידע מיוחדים עם מידע על אוספי הספריות דוגמת OAIster וספריות דיגיטליות נוספות שקיימות בווב.

מבחינתנו, לאור דפוסי המשתמשים המרבים והמעדיפים להשתמש בכלים חופשיים בווב, כדאי לאמץ את שיטת ה-Link resolver ולהוסיף עד כמה שיותר קישורים למשאבים האלקטרוניים של הספרייה מתוך כלים חופשיים שקיימים בווב, כפי שעשינו עם Google Scholar. באופן זה גם משתמשים שאינם מרבים להשתמש באתר הבית ייחשפו למשאביה.

למאמר המלא

לו העברנו סקר בקרב משתמשי הספרייה והיינו שואלים : "מה הייתם רוצים שיהיה בספרייה מעבר לספרים ומחשבים?", ניתן להניח שרבים מהנשאלים היו רוצים שיהיה בספרייה מקום בו ניתן לשתות, לאכול, לשבת עם עמיתים וגם אפשרות להתחבר לאינטרנט באמצעות הלפטופ.

אינטרנט קפה, שייצור סביבה בלתי פורמלית בתוך הספרייה, יכול להוות מענה למשאלה זו.
הלובי בספרייה המרכזית שמשמש כיום כאכסניה לתערוכות מתחלפות, יכול להיות מקום מצוין ושינוי מרענן בנוף האקדמי.

קפה אינטרנט  ובאנגלית (Cybercafé) והקונספט הומצאו על ידי איוון פופ  בראשית 1994. הקונספט שכלל גלישה לאינטרנט מהשולחנות הומצא עבור סוף שבוע (12-13 במרץ), באירוע 'לקראת העתיד של האסתטיקה' של המכון לאמנות בת זמננו בלונדון.
ביוני 1994 נפתח The Binary Cafe, אינטרנט הקפה הקנדי הראשון בטורונטו. במהלך הסימפזיון החמישי של הארגון לאלקטרוניקה ISEA שנערך בהלסינקי באוגוסט 1994, נפתח CompuCafe, שסיפק שירותי אינטרנט ובר עם מלצרים רובוטים.  (מתוך ויקיפדיה) .
הקצאת מקום לאיזור של קפה אינטרנט בספרייה, יכול להיות נדבך נוסף  בניפוץ  התדמית הסטריאוטיפית של ספרייה אקדמית כמקום קודר ומשעמם,  שאסור לדבר בו, שלא לדבר על אוכל ושתייה.
על כוס קפה  בספרייה ובישיבה על כורסאות נוחות, יוכלו מנחה וסטודנט לקיים פגישה אישית, במקום לקיים את אותה פגישה במשרד שבבניין הפקולטה. כאן גם יוכלו קבוצות של סטודנטים לשבת יחד בהפסקות בין שיעור לשיעור, ותוך כדי גם להתעדכן במייל שלהם.

בעידן של למידה מרחוק, שמבוסס על העיקרון של "בכל זמן ובכל מקום", מתבטל הצורך המסורתי של כתה-מורה -תלמיד, וקפה אינטרנט יכול להוות תחליף הולם.

זאת ההזדמנות עבור הספריות למצב את מעמדן כמרכז האינטלקטואלי והחברתי של האוניברסיטה, ובכך להצטרף לספריות גדולות בעולם שאינטרנט קפה פועל בהן כבר מספר שנים כמו בספריות אוניברסיטת קולומביה, קורנל,ברקלי מישיגן ועוד.

אז אם גם אתם חושבים שראוי  לקדם את הרעיון של קפה אינטרנט בספרייה אתם מוזמנים להגיב.

כבר כמה שנים שה-SMS (מיסרון) הפך לאמצעי תקשורת מועדף על הדור הצעיר וגם על הפחות צעיר….
ספריות רבות בארצות הברית החליטו לאמץ טכנולוגיה זו על מנת לאפשר לסטודנטים לתקשר עם הספרייה. התברר שלסטודנטים רבים, נוח יותר לשגר שאלה לספרייה באמצעות הודעת SMS מאשר באמצעות הדואר האלקטרוני או הטלפון. וזאת משלוש סיבות עיקריות:
* עונה מיידית על צרכי הסטודנט 
* אמצעי נוח וזמין עבור הסטודנט
* שירות שקל לספק אותו.
השירות מאפשר לשאול שאלות קצרות ופשוטות שהתשובה עליהן לא עולה על 160 תווים.
איך זה עובד?
הסטודנט מסמס לספרן הודעה שהופכת להודעת דואר. הספרן עונה באמצעות הדואר האלקטרוני ותשובתו מתקבלת אצל השואל כהודעת SMS.
בכל אחת מהספריות ששירות זה פועל, זהו אמצעי נוסף בשירות "שאל ספרן". ברוב הספריות ניתן ליצור קשר עם שירות היעץ באמצעות הטלפון, דואר אלקטרוני, צ'ט ו-SMS וכמובן בפניה אישית.

הספריות באוניברסיטת תל-אביב עושות כיום שימוש בהודעות SMS על מנת ליידע סטודנטים לגבי ספרים שהוזמנו על ידם והגיעו לספרייה.

מידע נוסף והסבר על השירות:
 Reference by SMS
Text/SMS reference services
Libraries Offering SMS Reference Services
מצגת על הנושא: SMS: The Next Killer APP?

ARGOSI  הוא פרויקט נסיוני שמתבצע בשיתוף פעולה בין Manchester Metropolitan University  ובין University of Bolton  שמטרתו לבדוק שימוש ב"משחקי מציאות חלופית"   Alternate Reality Games, כאלטרנטיבה לדרכים המסורתיות של הכרת האוניברסיטה לסטודנטים חדשים מבחינת התמצאות, חיברות והתאקלמות (induction).
ה- Alternate Reality Games  ובתרגום לעברית: משחקי מציאות חלופית, זהו משחק רשת, חוצה מדיות המטשטש את הגבולות בין התרחשויות בתוך ומחוץ לרשת. המשחק משלב מספר כלים מקוונים כמו: בלוגים, וויקי ועוד,  ועוסק בחיבור בין המשתתפים תוך שימוש באותם כלים מקוונים.  המשחק מורכב מ-3 אלמנטים: סידרה של אתגרים, סיפור בסיסי, וקהילה משתפת.
הפרויקט יבדוק האם Alternate Reality Games הוא אמצעי ראוי ומתאים לאפשר לסטודנטים:
* לרכוש מיומנויות מידע ושימוש בטכנולוגיות בספרייה   
* ליצור רשת חברתית בתקופת הקליטה
* לשפר יכולת ההתמצאות בקמפוס
* להשתלב ולהנות מתהליך הקליטה. (induction experience)

בניסוי זה ההתמקדות היא על תחום אחד בלבד: ספרייה ומיומנויות מידע.   הפרויקט החל  ב-1 באפריל 2008 והוא אמור להסתיים ב-31 במרץ 2009.
. 
נראה שזהו פרויקט מעניין שכדאי לעקוב אחריו….

למאמר המלא
לאתר הפרויקט

הווב 2.0 מאפשר להגיע לאוכלוסיות שלא היו נגישות לספריות קודם לכן. היום ברור שניתן להרחיב את שירותי הספרייה על ידי מתן שירות למספר גדול של קבוצות קטנות של משתמשים עם צרכים מיוחדים. על מנת להגיע לזנב הארוך (ראה הזנב הארוך – The Long Tail) של משתמשי הספרייה חייבים לנכוח במקום שהקהל הזה נמצא – בעולמם הפיזי ובעולמם הוירטואלי.

הנהלת הספריות של אוניברסיטת נבדה בלאס וגאס מעודדת את הצוות שלה בלימוד ויישום טכנולוגיות חדשות, במטרה להגיע לקהל המשתמשים באמצעות ה- Hot Topics Open Forum. במסגרת הזאת הספרנים דנים בהתפתחויות בעולם האינטרנט ונחשפים למגוון רחב של טכנולוגיות חדשות כגון:

•  שימוש בוויקי על מנת לענות על שאלות נפוצות או על מנת לחשוף את האוספים הדיגיטליים לקהל
•  יצירת בלוגים: כל איש צוות יכול ליצור בלוג לשימוש פנימי או למתן שירות לקהל הרחב
•  נוכחות ב- MySpace במטרה לפרסם אירועים ושירותים.

המרחק הפיזי בין הספריות של אוניברסיטת נבדה וספריות אוניברסיטת תל-אביב גדול, אך הרמה המקצועית בשתי הספריות דומה. בספרייה למדעי החברה ולניהול קיים זה זמן רב FAQ – Frequently Asked Questions בפורמט וויקי .

בעניין בלוג – חמשת הספריות הגדולות בקמפוס מנהלות בלוג שהפך בזמן קצר מאד לאחד מהבלוגים המובילים בתחום הספרנות והמידענות בארץ.

באשר לנוכחות בעולם הווירטואלי – היו נסיונות של הספרייה למדעי החברה ולניהול להתבסס ב- Facebook, אך כמעט ולא היו תגובות.

מבחינתנו נמשיך לעקוב אחרי מה שמתרחש בעולם על מנת ללמוד דרכים חדשות כדי להגיע לזנב הארוך של משתמשי הספרייה.

כנס IFLA ה-74 ייערך השנה בקוויבק שבקנדה ב- 10-14 באוגוסט 2008. הכנס נושא את השם: "ספריות ללא גבולות, ניווט לעבר הבנה גלובלית" יעסוק במגוון נושאים ספרניים כמו:
• סוגים שונים של ספריות: ספריות לאומיות, אקדמיות, ציבוריות, ספריות בתי הספר, ספריות שמתמקדות בתחומים מסוימים – מדעי החברה, משפטים, מדעי החיים ורפואה, וספריות מיוחדות – ספריות לילדים וספריות לאנשים עם מוגבלויות.
• אוספים ושירותים – השאלה בינספרייתית, רכש ופיתוח אוספים וספרים נדירים
• מבנים וציוד
• ניהול ידע
• ניהול ושיווק
• זכויות יוצרים
• בקרה ביבליוגרפית
• הוראת מקצוע הספרנות
• ספריות ו- Web2
• אוריינות מידע וטכנולוגיות מידע
• מולטימדיה

באתר הכנס בכתובת http://www.ifla.org/IV/ifla74/Programme2008.htm ניתן למצוא את תוכנית הכנס ואת הטקסט המלא של רוב ההרצאות.
ההרצאות מעניינות וניתן להפיק מהן תועלת. אחת ההרצאות ברוח הכנס שנושא את השם "ספריות ללא גבולות, ניווט לעבר הבנה גלובלית" היא ההרצאה:
WorldWideScience.org – the Global Science Gateway bringing the world’s science to all corners of the globe
WorldWideScience.org הוא שער גישה למידע מדעי שכולל למעלה מ-30 מאגרים לאומיים ופורטלים בארצות שונות. מנשק החיפוש הוא של מנוע-על – למשתמש אופציה להריץ את השאילתה על כל המאגרים או לבחור לו מאגרים ספיציפיים. כמו כן המנוע מסווג את תוצאות החיפוש על פי אשכולות נושאיים ועל פי שנים. ההרצאה בכנס עוסקת בטכנולוגיה שעומדת מאחורי האתר.
אתר מסוג זה מדגיש את המגמה והחשיבות של שיתוף המידע במישור הבינלאומי, וההרצאה מעניינת ונותנת ביטוי לרוח התקופה. כמותה כנראה גם שאר ההרצאות. כדאי לבדוק…

אל אתר תוכנית הכנס
ההרצאה WorldWideScience.org – the Global Science Gateway bringing the world’s science to all corners of the globe

בלוג "מידה במידה" של ספריית אוניברסיטת חיפה מציג את עבודת הדוקטורט של לין פורת, אחראית  צוות השאלה בין ספרייתית בספריה.
העבודה בדקה האם יש הבדלים בין חוקרים המשתמשים בהשאלה בין-ספרייתית ובין אלה שאינם משתמשים בשירות זה, והאם משתמשי השאלה בין-ספרייתית תופסים גורמים מסוימים כתורמים לשביעות רצונם מהפריטים שסופקו להם.
שאלת המחקר הראשונה ביקשה לדעת  מהם ההבדלים בין משתמשי השאלה ביןספרייתית ובין אלה שאינם משתמשים בשירות זה מבחינת הגורמים הבאים: א. תדירות השימוש בספריה ב. סגנון חיפוש המידע ג. מאפייניהם הדמוגראפיים כולל גיל, מגדר ושפת אם ד. הפרופיל האקדמי הכולל ותק, סטאטוס אקדמי (קביעות/קידום) רמת פרודוקטיביות ותחום אקדמי עיקרי.
שאלת המחקר השנייה ביקשה לדעת עד כמה משפיעים גורמים מסוימים על מידת שביעות הרצון שסופקו להם באמצעות שירותי השאלה בין-ספרייתית לפי הגורמים הבאים: א. עיון במקורות מידע משניים, ב. בחירת כותרים אינפורמטיביים או אינדוקטיביים (המצביעים על כוונת המחקר או על תוצאותיו) ג. התיעצות עם ספרני יעץ , ד. קבלת פרסומים בזמן .
בין יתר מסקנות המחקר מציינת לין, שלמרות תחזיות פסימיות לגבי עתיד השאלה בין- ספרייתית בספריות בשל השימוש הרחב בפרסומים אלקטרוניים באקדמיה, מחקר זה מראה ששירותי השאלה בין- ספרייתית אינם עומדים להיעלם בעתיד הקרוב. אומנם בתחום המדעים קיימת ירידה בביקוש למאמרים מספריות אחרות, אבל במדעי הרוח יש עליה בדרישה לספרים אזוטריים בשפות שונות שקשה להשיגם בלי ידע וניסיון מקצועי של ספרני השאלה בין-ספרייתית.
עיקר חשיבותו של מחקר זה הוא בתרומתו להכרה בשירות ההשאלה הבין-ספרייתית כשירות ספרייתי חיוני לחוקרים רציניים.

ברכות חמות ללין פורת אותה אני מכירה מימי לימודינו המשותפים באוניברסיטת בר אילן.
לתקציר המחקר
לעבודת הדוקטורט   (באנגלית)