Greplin הוא שירות חדש שמאנדקס ומאפשר חיפוש בחשבונות האישיים במדיה חברתית – מה שמכונה לעתים ה"ענן האישי". נכון להיום השירות משתמש בשירותי הענן של אמזון.

לשירות יש גרסה חינמית וגירסה בתשלום.
הגירסה החופשית מאנדקסת תכנים מחשבונות ב-, Twitter Facebook, Gmail , Google Docs & Calendar- ו- Dropbox, LinkedIn . הגרסה בתשלום מאנדקסת מקורות נוספים כגון Evernote ו-Yammer . בעתיד תהיה אפשרות לאנדקס גם שירותים נוספים.

היישום מבקש אישור לאנדקס חומרים מהיישומים שבוחרים, ולשם כך יש להזין את שם המשתמש והסיסמה האישיים של אותו יישום. אפשר לחפש בכל היישומים שנבחרו ואפשר לסנן את החיפוש ליישום מסוים. כמו כן יש אופציות נוספות להגבלת חיפוש על פי סוגי מידע כגון הודעות, אנשים , אירועים ועוד. .

תוצאות החיפוש כוללות לא רק את הפוסטים והמסמכים האישיים מהשירותים השונים אלא גם פוסטים ומסמכים משותפים מחשבונות של חברים

לGreplin

כתבה בנושא

מחקר של Center for Marketing Research באוניברסיטת Massachusetts Dartmouth שנערך השנה במסגרת מחקר אורכי (longitudinal) מקיף בנושא השימוש בפלטפורמות חברתיות שונות בעולם העסקי, מצא שמבחינת פמיליאריות, שימוש, והערכת החשיבות – מדיה חברתית נמצאת בעלייה.

שיטת המחקר הייתה סקר טלפוני שנערך בקרב חברות בארה"ב באוקטובר נובמבר 2010 . לסקר ענו 171 חברות. הסקר כלל שאלות על מידת השימוש בפלטפורמות חברתיות , הכוונה לאמץ טכנולוגיות ופלטפורמות שעדיין לא משתמשים בהם היום והערכת מידת ההצלחה עם הפלטפורמות החברתיות בהן משתמשות החברות היום. כמו כן הסקר בחן את תפיסת החשיבות של הרשתות החברתיות לחברה ואת מדיניות החברות בנושא.

ממצאים בולטים:

המחקר מצא שרשתות חברתיות ממשיכות להוביל, והן חודרות לעולם העסקי בקצב מואץ .
83% מהחברות ענו שהן משתמשות לפחות בפלטפורמה חברתית אחת. הפלטפורמה הפָמִילְיָארִית ביותר ב- 2010 היא פייסבוק . 87% מהנשאלים טענו שהיא מאוד פמיליארית עבורם. 44% טענו שפייסבוק היא הרשת החברתית האפקטיבית היחידה שהם משתמשים בה.

כמו כן ניכרת עליה בפופולריות של טוויטר – 71% דווחו שהפלטפורמה פמיליארית עבורם ו- %59 משתמשים בטוויטר למטרות עסקיות. .

יחד עם זאת הבלוגים עדיין מהווים כלי חשוב. . ב- 2010 חלה עלייה בשימוש בבלוגים יחסית לשנים 2009 ו- 2008. ל- % 50 מהחברות יש בלוג . מעבר לאימוץ הטכנולוגיה ישנן ראיות ברורות שהשימוש בבלוגים הוא אפקטיבי. הבלוגים נחשבים ככלי בשל. תפיסת הבלוגים ככלי תקשורת עם ספקים ועמיתים נמצא בעלייה. ב- 2009 18% השתמשו בבלוגים למטרה זו והיום 22% .

יש לציין שהפָמִילְיָארִיּוּת של הפלטפורמות החברתיות לא תמיד מתורגמות לשימוש כך למשל: ל- 44% מהנחקרים Myspace היא פלטפורמה פמיליארית אבל רק 6% משתמשים בה.

עוד ענו שיש כוונה להמשיך לאמץ כלים חברתיים שלא נעשה בהם שימוש היום להוציא את Myspace שלא זוכה לעניין.

מידת החשיבות שמיחסים לרשתות החברתיות בכל הקשור להצלחת החברה עלתה- במשך השנים והגיעה ל56% השנה. התשובה לשאלה האם הפלטפורמה החברתית הועילה לעסקים לרוב הייתה כן. בהקשר זה נמצאו שינויים משמעותיים לאורך זמן ביחס לפייסבוק – בשנת 2009 אחוז אלו שראו בפייסבוק כלי מוצלח שתורם להצלחת החברה היה הנמוך ביותר מבין הפלטפורמות הנבחנות – 44% בלבד, השנה האחוז קפץ ל- 84% . שיעורי ההצלחה שיוחסו לטוויטר בהקשר זה גבוהים וקבועים – בשנת 2009 טוויטר זכה ב- 82% הצלחה,. שיעורי ההצלחה של טוויטר השנה נשארו דומים לשנה שעברה.

גם בין המשתנים שימוש ותפיסת מידת החשיבות וההצלחה לא נמצא מתאם חיובי.
כך למשל: ממצא מעניין הוא שרק 5% משתמשים ב-foursquare אבל 75% רואים בו כלי מצליח. רק 6% משתמשים ב- Myspace אבל 36% רואים בו כלי מצליח עבורם.

עוד נמצא שנעשה שימוש נכבד בפלטפורמות החברתיות לגיוס עובדים. 57% דווחו על שימוש ברשתות חברתיות כגון: פייסבוק, לינקדין וטוויטר לגיוס והערכה של עובדים פוטנציאליים – שיעור דומה לשימוש שנעשה במנוע החיפוש גוגל למטרה זו.

למאמר המלא
קישור לפוסט נוסף בבלוג זה בנושא זה

במאמר מעניין שהתפרסם בגיליון דצמבר 2010 של Scientific American מספר טים ברנרס-לי ממציא הווב על העקרונות עליהם מושתת הווב , הסכנות האורבות לווב וכיצד נוכל להגן עליו מפניהם.

הווב הפך להיות כלי בעל עצמה בשל היותו מושתת על עקרונות שוויוניים ובזכות עבודתם המשותפת של אנשים פרטיים, חברות ואוניברסיטאות במסגרת ה- World Wide Web Consortium למען הרחבת יכולותיו של הווב שמושתתים על עקרונות אלו.

הווב היום ניצב בפני מספר סכנות כאשר חלק מדייריו המוצלחים החלו לכרסם בעקרונות עליהם הוא מושתת. אתרי רשתות חברתיות החלו בהצבת חומות ובחסימת מידע מפני שאר חלקיו של הווב, ספקי אינטרנט אלחוטי פועלים למען האטת התעבורה לאתרים שלא עשו עמם עסקים, ממשלים טוטליטריים ודמוקרטיים כאחד עוקבים אחרי הרגליהם המקוונים של אנשים תוך פגיעה בזכויות אדם חשובות.

אחד העקרונות החשובים עליהם מושתת הווב הוא האוניברסליות. קיימת הזכות לכול להעלות חומרים לווב ולא משנה איזה מחשב, תוכנה, שפה, וסוג תקשורת – אלחוטית או חוטית יש ברשותם. הווב חייב להיות נגיש גם לבעלי מוגבלויות.

דֶּצֶנְטְרָלִיזַצְיָה – ביזור – הוא מאפיין חשוב אחר. אין צורך לקבל אישור משום גוף מרכזי להוסיף אתר או קישור. כל מה שצריך לעשות הוא לעשות שימוש ב- 3 פרוטורקלים – html לכתיבת דף ווב, ULI להענקת כתובת לדף , ו- http להעלות אותו לרשת האינטרנט.

ה- ULI הוא המפתח לאוניברסליות …
מספר תופעות שמאיימות על האוניברסליות קשורות ל-ULI . בידי רשתות חברתיות כגון Facebook, LinkedIn, Friendster יש מידע על המשתמשים שלהן, בו הן משתמשות למען ייעול שירותיהם, אבל המידע הזה אינו זמין לגופים אחרים, כל רשת פועלת כגוף נפרד . אתרי הווב פתוחים לכול אבל לא הנתונים. בידוד זה קורה מכיוון שאין לכל פיסת מידע URI …… הקשר בין הנתונים קיים רק בתוך האתר. באופן זה אתרי רשתות חברתיות הפכו לפלטפורמות סגורות.

סכנה נוספת היא שרשת חברתית גדולה או מנוע חיפוש או דפדפן יהפכו למונופול …. מכיוון שזה עלול להגביל את החדשנות…

תופעת חברות הכבלים אשר מוכרות קישוריות לאינטרנט ושוקלות להגביל את משתמשי האינטרנט להורדה של חבילות הבידור שלהן בלבד, אף היא מאיימת על האוניברסליות..

עיקרון האוניברסליות הוא רק אחד העקרונות עליהם מושתת הווב . עקרונות נוספים הם סטנדרטים פתוחים , עקרון ההפרדה בין השכבות – הפרדה בין הווב והאינטרנט ….

על כך ועוד דברים מעניינים אפשר לקרוא במאמר המלא

המוטו של האתר הזמנה לפיוט, הוא לתת את התמונה הכללית, הרחבה ביותר האפשרית של עולם הפיוט, לאורך הדורות ובימינו אנו. האתר הינו יוזמה משותפת של קרן 'אבי חי' וארגון 'קהילות שרות'.
שאיפת מקימיו היא להביא לידי ביטוי באופן מאוזן את המורכבות והעושר האדיר שיש במורשת הפיוט, ליצור פנורמה של הרפרטואר המגוון שנוצר לאורך הדורות ולהשמיע מגוון רחב של ביצועים לכל פיוט. במקביל, לרכז חומר עיוני מגוון הנותן רקע וכלים בכדי להיטיב להבין את הפיוט על היבטיו ואת מקומו בחיים היהודיים, בעבר ובהווה. זהו מיזם מרשים ומרתק!

האתר מציג בפנינו מדורים רבים הקשורים להיבטיו השונים של עולם הפיוט והכונה היא להרחיב את היריעה במשך הזמן.

במרכז האתר שני מאגרים: המאגר המרכזי הוא מאגר הפיוטים והלחנים, בו ניתן למצוא פיוטים על פי חלוקה לקטגוריות שונות וניתן לבצע חיפוש כללי מתקדם. לכל פיוט שני "דפים" מרכזיים – דף עיון בפיוט המציג היבטים עיוניים שונים של הפיוט, ודף הלחנים, שם ניתן לשמוע לחנים וביצועים שונים של אותו הפיוט בגרסאות מסורתיות רבות. בין הקטגוריות נוכל למצוא את מעגל השנה ובו פיוטים לחגים השונים, מעגל החיים ובו פיוטים לרגל פדיון הבן, בר מצווה, חתונה.

המאגר השני הוא המאגר העיוני הכללי הקרוי: מבואות, עיונים, הגיונות, בו ניתן למצוא מידע עיוני כללי מגוון המאפשר הבנה מעמיקה יותר של הפיוט, כמו למשל: פיוט מהו?
באתר מצויים גם טקסטים מושרים שאינם עונים להגדרה הקלאסית של הפיוט, כמו פרקי תהילים ולעיתים גם פרקי תפילה, זאת משום הקירבה הפונקציונלית של השירים הללו לעולם הפיוט ובעיקר בגלל יופיים ומקומם המרכזי במסורת.
קטגוריות נוספות באתר הן קטגוריות המבוססות ברובן על המאגרים הנ"ל :פיוט השבוע, 12 פיוטים נבחרים – מרכז מידע מקיף על 12 פיוטים נבחרים כמו לך דודי, ידיד נפש, אחות קטנה ועוד. שלח לך פיוט, ומה חדש.  בקרוב יתוספו קטגוריות נוספות, כמו למשל רדיו האתר שיאפשר האזנה לפיוטים ברצף.
מאגר נוסף שנמצא בבניה הוא מאגר המידע על פעילות עכשווית המתרחשת סביב עולם הפיוט, שם ניתן יהיה למצוא מידע רב על חוגים, גופים ואירועים.
כמו כן, האתר מאפשר גם לגולשים עצמם להעלות הקלטות משלהם עם ביצועים לפיוטים השונים.

שלח לך פיוט, האתר מאפשר לשלוח לכל מי שחפצה נפשכם לשמח את לבבו, פיוט או כל תוכן אחר מתוך האתר, בצרוף ברכה אישית.

למידע נוסף על האתר

את דף ה-100 באתר: חנות הספרים של איתמר, מקדיש איתמר לרעיון על צורתה של חנות ספרים עתידית בעידן האינטרנט- חנות ספרים ישנים בעתיד.
לדבריו, בעולם המוקף מכשירים אלקטרונים ומחשבים-הספר ישרוד את כל ההמצאות ויוכל להן .
בעוד שחיי המדף של כל החידושים הטכנולוגים הולך ומצטמצם הרי הספר שהומצא לפני מאות רבות של שנים, עדיין מחזיק מעמד, כמעט בלי שינוי.
איתמר מקדיש את דף המידע לבעל חנות הספרים של פעם. חנות הספרים של ר' מיכל רבינוביץ תלמיד חכם ומוכר ספרים ברח' בן יהודה בירושלים, זה שהיה עובד לבדו בחנות, ידע כל ספר היכן הוא נמצא ומה תוכנו, שידע להתאים ספר ללקוח, ולקוח לספר.
זה שידע לקרוא בעברית, ובאנגלית, ובגרמנית  וברוסית ובאידיש. עולם הולך ונעלם  ובעוד כמה שנים יהיה זיכרון רחוק.

מטרת חנות הספרים העתידית  היא להכניס לתוך המאגר את כל הספרים שיצאו לאור אי פעם בעברית והוא יהווה לא רק קטלוג מלאי, אלא מאגר מידע עצום ומפורט המכיל את פרטיהם של אלפי ספרים.
בחנות של איתמר מוצבות מצלמות דיגיטליות המצלמות את המדף כל זמן נתון, ומעבירות את הצילום לאתר. הגולש עובר בין הצילומים ובוחר בספרים המתאימים לו.

בחנות מוצגים מדפים מיוחדים  כמו:
מדפי תצוגה בהם ניתן למצוא ספרים מיוחדים: מהדורות ממוספרות, ספרים עם הקדשה אישית, כתבי יד, ספרים עתיקים, חוברות ועוד.
הלקוח האספן יוכל לסרוק במבטו את מדפי התצוגה, וכאשר עיניו יתקלו בפריט המעניין אותו, הוא יכול להתמקד עליו בעזרת המצלמה, ואף להזמין את פרטיו ואת סריקת הכריכה שלו  ממאגר המידע.
אוספים מיוחדים למחפשי מתנות: אמנות ישראלית נוסטלגיה , ספרות ישראלית ומתורגמת וארכיאולוגיה .
מדור של אוסף ספרים מומלצים: מיטב הספרים שהגיעו לחנו  עטיפות הספרים, תיאור תוכנם ועוד פרטים ביבליוגרפיים.

לחנות גם  אתר אנגלי, בו מוצגים כל הספרים שבחנות העוסקים בארץ ישראל, יהדות ומזרח תיכון.

מה עוד אפשר לעשות כדי לעודד קריאה בקרב בני נוער? אחת הדרכים היא כנראה, לשלב בין הטכנולוגיה לספרים.
בבלוג ניוזגיק, מתפרסם פוסט מעניין: "מציאות,בדיון וספרות בפייסבוק", על הוצאת ספרים אמריקאית שפתחה עמוד מעריצים בפייסבוק עבור דמות בדיונית מסדרת סיפורים בהמשכים.
הוצאת הספרים האמריקאית Slate הציגה לאחרונה סדרת סיפורים חדשה לבני נוער,שעוסקת בערפדים – נושא פופולרי בשנתיים האחרונות. ייחודה של יצירת הספרות החדשה טמון בעיקר בשיטת הכתיבה: הסיפורים  מתרחשים לא רק בין דפי הספר אלא גם בפייסבוק ובטוויטר.
כחלק אינטגרלי מעבודת הכתיבה, יצרו סופרות הסידרה, עמוד מעריצים בפייסבוק, עבור הדמות הראשית – נטלי פולוק בת ה-16, שהוא כמובן, בדוי. להשלמת תחושת האמינות של העולם הווירטואלי של הדמות הבדיונית הם יצרו גם שני חשבונות טוויטר מזויפים – לחברה הכי טובה של הגיבורה ולסופרת הנערצת עליה. עמודי הפייסבוק וחשבונות הטוויטר מאפשרים לקוראים לשוחח עם הסופרות, לשאול אותן שאלות באופן ישיר ולנתח ביחד איתן את הסיפורים וההתרחשויות.
אין ספק שפעילות הכותבות במדיה החברתית יכולה לסייע להצלחת סדרת הספרים ולהגביר את אהדת בני הנוער אליה ועל כך ניתן ללמוד מכמות האוהדים בדף ומהאינטראקציה הערה בין הקוראים לדמות ולסופרות בדף הפייסבוק.
עדי לשם, שכתבה את הפוסט מסכמת:

שימוש נבון במדיה החברתית יכול לסייע בגישור הפער בין הקורא לבין הטקסט. כך ניתן להעשיר את הספר ולהעמיק את החיבור הרגשי של הקורא לדמויות הכתובות. עם זאת, שימוש מוגזם, לא זהיר ושיווקי נטו, עלול לרדד את המסרים של הספר, להסיט את המיקוד מהסיפור אל הדמות ולשנות לחלוטין את מטרתו הראשונית של הכותב.

ויקיפדיה, שנוצרה על ידי הרבה אנשים, היא למעשה התגלמותו של ווב 2.0 שמושתת על חוכמת ההמונים. אבל עתה Wikimedia Foundation הארגון שלא למטרות רווח שעומד מאחורי הויקיפדיה חושב כיצד להפוך את הויקיפדיה לרכיב מרכזי בווב הסמנטי – ווב 3.0.

משמעות הדבר היא  שמחשבים יוכלו להבין את המשמעות של הערכים, יוכלו למשל לזהות שמידע מסוים בטבלה מסוימת הוא תאריך, ונוכל לקבל תשובות, שהיום כדי לקבלן המשתמש צריך לקרוא את הערך הרלוונטי המסוים.

בכנס 2010 Semantic Technology , שהתקיים ב- 21-25 ביוני 2010 בסן פרנסיסקו, בכירים ב- Wikimedia דיברו על צעדים בכיוון זה שננקטים על ידי Wikimedia. הם גם קראו לקהילת הווב הסמנטי לסייע בהפיכת התכנים הנמצאים בויקיפדיה לנגישים ומובנים על ידי מחשבים.

דוגמאות בכיוון זה כבר קיימים כגון: DBPedia, WikiPics והמאגר Freebase שמשמש את מנוע החיפוש PowerSet שנרכש על ידי מיקרוסופט . היכולת לעשות שימוש חוזר בתכנים של הויקיפדיה כמו יצירה אוטומטית של טבלאות ומפות הוא דבר גדול.

על האתגרים שעומדים בדרך לכך והמאמצים בכיוון אפשר לקרוא בכתבה המלאה בנושא זה : Wikipedia to Add Meaning to Its Pages

תוצאות סקר שבדק את דפוסי השימוש בוויקיפדיה של סטודנטים במכללות בארה"ב התפרסמו במאמר מעניין בגיליון מרץ 2010 של First Monday.

הסקר נערך באביב 2009, הופץ בקרב 27,666 סטודנטים ב- 6 קמפוסים בארה"ב ושם לו למטרה לבדוק  כיצד ומדוע סטודנטים משתמשים בוויקיפדיה בתהליך המחקר. נבדקו מספר משתנים כגון: תכיפות השימוש, המניע לשימוש, שלב המחקר בו נעשה שימוש בוויקיפדיה והיחס בין שימוש בוויקיפדיה ושימוש במקורות אחרים. כמו כן נבדקו מנבאים למידת השימוש בוויקיפדיה שקשורים לתחום המחקר.

מהממצאים עולה שסטודנטים רבים משתמשים בוויקיפדיה בשלב הראשוני של המחקר לצורך מידע רקע , אבל הרבה פחות מאשר שימוש במקורות אחרים כמו משימות הקריאה בקורסים, ובגוגל . נוהגים להשתמש בוויקיפדיה להשגת סיכום קצר של הנושא, והבנתם של מונחים בתחום .

הכיסוי הרחב של הוויקיפדיה ,נוחות השימוש בה, העדכניות והמובנות משמשים מניע לשימוש בה, תוך הכרה במגבלותיה בעיקר בכל הקשור לאמינות.

סטודנטים בחוגים ארכיטקטורה, הנדסה ומדעים נוטים להשתמש בוויקיפדיה לצורכי מחקר יותר מאשר סטודנטים בחוגים אחרים.

למאמר המלא

ניתוח המידע באתרים של רשתות חברתיות כולל טוויטר נעשה לפעמים באמצעות "ניתוח סנטימנט" – " Sentiment Analysis". שיטה זו מתבססת על הבנת היחס של כותב התוכן לאובייקט מסוים. ניתוח סמנטי כזה, שמכונה לעיתים גם "opinion mining" וגם "emotional polarity computation", מאפשר לנו לדעת מהו יחס הכותבים כלפי אותו אובייקט – מהו אחוז השבחים לעומת התלונות כלפי אותו אובייקט ובכך לקבל רושם כללי על איכותו של האובייקט ומאפייניו – טוב, מצוין , שלילי וכו'

RankSpeed הוא מנוע חיפוש שמסייע לאתר את האתרים והמוצרים הטובים ביותר על ידי ניתוח סנטימנט של הבלוגוספירה / טוויטרספירה.

אסטרטגיית החיפוש כוללת בנוסף למונח/מונחי החיפוש גם מונחים רגשיים סנטימנטליים שהמשתמש בוחר מתוך רשימה מוצעת או מונחים שהוא בוחר להזין כגון: מצוין, קל, שימושי , בעייתי וכו' .

RankSpeed מבצע ניתוח סנטימנט של הבלוגוספירה/טוויטרספירה, מחפש אחרי אזכורים של מונחי החיפוש, מנתח אותם סמנטית כדי להבין את היחס של הכותב כלפי אותו מונח/אובייקט , מדרג את תוצאות החיפוש על פי אזכורים של כל מונח רגשי שהוזן כמילת חיפוש : "מצוין", "שימושי" וכו' ומציג את אחוז המשתמשים שדעתם על המוצר/אתר היא כמונח הרגשי שהוזן בחיפוש "מצוין", "שימושי" וכו' .

מנוע חיפוש זה שמאפשר למשתמש לחוש את המצב ב"שטח", נמצא עדיין בגרסת ביתא ובשלב זה כפי שכתוב באתר המנוע, מאגר המידע של המנוע כולל אתרים ומוצרים פופולריים בלבד. גרסאות עתידיות של RankSpeed ישתמשו במאגר מידע גדול הרבה יותר.

לאתר המנוע
אודות המנוע

Atmospheric היא רשת חברתית למדעי האטמוספירה שיכולה לשמש ככלי מחקר לחוקרים, אנשי סגל, ספרנים וסטודנטים בתחום מדעי האטמוספירה. הרשת היא שירות חופשי של Proquest בשיתוף עם AMS , ASLI ו- The Conference Exchange

הרשת מהווה מקור למידע בתחום שכולל:
• חדשות בתחום מדעי האטמוספירה מאתרים מכובדים בתחום כגון: AMS,
UCAR, Scientific American, ו- AAAS
• כנסים בתחום
• אפשרות לחפש במחקרים עדכניים מתוך MGA – מוצר שפותח במשותף על ידי AMS ו- Proquest
• קשרים ושיתוף מידע עם עמיתים בתחום

הרשת חדשה ונמצאת עדיין בשלב ביתא. עובדה זו מסבירה אולי את העובדה שחלק מהקטגוריות הנושאיות בדף הראשי ריקות. עם הזמן יש להניח שמספר החברים והמסמכים ברשת יגדלו.

השימוש במדיה חברתית בארגונים שקשורים לטכנולוגיות מידע ובחברות עסקיות טומן בחובו הזדמנויות, אך יכול להיות כרוך גם בסיכונים. בסקר שנערך בקרב מנהלים בארה"ב ביולי 2009 תחת הכותרת – Social Media: Embracing the Opportunities, Averting the Risks " השתתפו 438 מנהלים.

מתוצאות הסקר עולה שיש שימוש ניכר במדיה חברתית – אחוז המשתמשים בפלטפורמות החברתיות  השונות הוא כדלקמן:
80% משתמשים ב- facebook
66%  ב- twitter
55% ב- YouTube
49% ב- Linkedln
ו- 43% בבלוגים .

הדעות ביחס לשימוש במדיה החברתית חלוקות. יש הסבורים שמדיה חברתית יכולה לעזור בשיווק החברה וכינון קשרים עם הלקוחות. אך מנהלים רבים אחרים חוששים מהסיכונים הכרוכים בשימוש בפלטפורמות חברתיות – סיכונים שקשורים לבעיות אבטחת מידע, ירידה בתפוקה ואפילו פגיעה בשם הטוב ובמוניטין של החברה.

למרות זאת – רבים בחרו לא לכתוב מדיניות ברורה בנושא השימוש במדיה חברתית במקומות העבודה וחבל .. שכן מדיניות כתובה בנושא שימוש בפלטפורמות חברתיות – יכולה לסייע להפיק את מרב התועלת מהמדיה החברתית ובה בעת להימנע עד כמה שאפשר מסיכונים.

במדיניות הכתובה צריכים להיות מעוגנים היבטים שונים של הנושא: חברות צריכות להחליט האם הן מעוניינות לאמץ טכנולוגיה זו אם לאו, המדיניות צריכה להתייחס לחששות המנהלים בכל הקשור לאבטחת מידע ותפוקה. כמו כן היא צריכה להתייחס לנושא האם מותר לעובדים להשתמש במדיה חברתית במהלך העבודה או בזמן ההפסקה. אסטרטגיה מוגדרת היטב בצירוף של מדיניות ברורה והדרכה אפקטיבית יכולים לאפשר לחברות לנצל את מלוא הפוטנציאל של המדיה החברתית.

המדריך IT Manager's Guide to Social Networking מדגיש את חשיבותה של מדיניות כתובה בכל הקשור לשימוש במדיה חברתית, הוא כולל הנחיות כיצד להשתמש ב- facebook וב- twitter באופן בטוח יותר, ומציע גם 4 כלים שימושיים למשתמשים ברשתות חברתיות:
Pixepipe.com – שירות שמאפשר לשלוח אותו פריט של מידע לפלטפורמות רבות. כך למשל השירות מאפשר באופן סימולטני לשלוח תמונה ל-flickr ול-facebook ולשלוח הודעה ל-twitter עם קישור לאותה תמונה.
Etherpad – שירות שמאפשר להרבה משתמשים לערוך מסמך בו זמנית תוך שימוש בדפדפן ווב
Tr.im – שירות לקיצור URL. מאפשר לשלוח את הקישור המקוצר ישר ל- Twitter .
Namechk – שירות שמאפשר לבדוק אם שם מסוים של משתמש פנוי לשימוש, בלמעלה מ- 120 פלטפורמות חברתיות שונות. במקום לבדוק בנפרד בכל אתר אם שם משתמש מסויים פנוי, השירות מאפשר לעשות זאת בפעם אחת בכל האתרים.

המדריך IT Manager's Guide to Social Networking מיועד בעיקר לחברות עסקיות, אך גם ספריות ושאר משתמשים במדיה חברתית יוכלו להפיק ממנו תועלת ולקחים.

המדריך המלא חופשי לאחר הרשמה חופשית באתר.
באתר אפשר למצוא מדריכים נוספים בנושאים טכנולגיים.

למדריך המלא..

פייסבוק עם למעלה מ- 300 מיליון משתמשים פעילים הפכה לרשת החברתית המובילה ברשת.
מידע על מגוון האפשרויות שמספקת פייסבוק למטרות שונות,  ושימוש נכון בהם אפשר למצוא במדריך:
"The facebook Guide Book".

מדריך זה כולל קישורים למידע בסיסי ומתקדם על השימוש ב- Facebook . המדריך כולל מידע במגוון נושאים: ניהול קבוצות בפייסבוק, הוספת יישומים, ניהול נאות של ה"קיר" בפייסבוק, שימוש בפייסבוק למטרות עסקיות, ונושאים מתקדמים אחרים כגון שילוב פייסבוק בבלוג ועוד..

קישור למדריך בפורמט דומה על השימוש בטוויטר אפשר למצור באתר. המדריך מספק מידע על מגוון האפשרויות הקיימות ביישום כולל שימוש לצורכי עסקים, שיתוף מוסיקה ווידאו , טוויטר וה- IPone ועוד..

למדריך לפייסבוק
למדריך לטוויטר