כתבה מעניינת שהתפרסמה ב- research trends שופכת אור על נושא הרשתות החברתיות באקדמיה.

מספר המשתמשים ברשתות החברתיות בכלל גדל . על פי מחקר של Nielsen/NetRatings משנת 2006 45% ממשתמשי הווב משתמשים ברשתות חברתיות.

במקביל גדל העניין ברשתות חברתיות כנושא מחקר. מאז 2004 חל גידול שנתי של למעלה מ- 21% במספר הפרסומים השנתיים בנושא. אך האם גידול זה עולה בקנה אחד עם השימוש ברשתות חברתיות בקרב האקדמיה ?

הרשתות החברתיות הפכו לכלי פופולרי לקידום הקריירה האישית כמעט בכל הסקטורים. ככל שהמחקר הופך להיות רב-תחומי וגלובלי כן גדלה החשיבות של שיתוף פעולה. השימוש ברשתות החברתיות בקהילה האקדמית פותח אפשרויות לשיתוף פעולה כזה באופן שלא היה בעבר.

מממצאים ראשוניים של סקר של למעלה מ- 3000 חוקרים עולה שלמעלה מ-55% מהחוקרים סבורים שרשתות חברתיות ייעודיות לחוקרים שימושיות. למעלה מ- 37% מהנחקרים משתמשים למטרות אישיות ברשתות חברתיות ורק 12% למטרות מקצועיות. באופן כללי השימוש ברשתות חברתיות בקרב חוקרים צעירים רב יותר, אך עיקר ההבדל הוא בשימוש ברשתות החברתיות למטרות אישיות, בעוד שההבדל בשימוש ברשתות החברתיות למטרות מקצועיות הוא זניח.

הממצאים מצביעים על הצורך ברשתות חברתיות ייעודיות לאקדמיה. למעשה מספר רשתות חברתיות כאלה כבר קיימות כגון :
Academia.edu
BiomedExperts
Epernicus
Laboratree
ResearchGATE
ResearchPages

אבל נראה שאף אחת מרשתות חברתיות אקדמיות אלו עדיין לא "תפסה" אחוז גבוה מהקהילה האקדמית. יתכן שאחת הסיבות היא שחוקרים לא מוכנים לחשוף את מחקריהם בשלבים הראשונים בפומבי מחשש ל"גניבת רעיונות" על ידי צוותי מחקר אחרים.

יתכן שכלים אחרים כמו VIVO – פלטפורמה שפותחה בקורנל – ינחלו הצלחה רבה יותר במילוי הפער בין הרשתות חברתיות והמחקר.

לכתבה