ארכיון הקטגוריה: Open Access

Open culture ומקורות נוספים לספרים אלקטרוניים למכשירים ניידים

פורסם בתאריך על ידי
להגיב

Open Culture כשמו כן הוא הוא פורטל שכולל קישורים למבחר משאבים אלקטרוניים חופשיים: קורסים, סרטים, ספרים אלקטרוניים, ספרי לימוד, תמונות, ספרי אודיו כולל גם 700 ספרים אלקטרונים ל- Ipad  ל-  Kindle   ומכשירים ניידים נוספים.

קובצי אודיו חופשיים מתוך ספרים אפשר למצוא ב- LibriVox . LibriVox הוא פרויקט שלא למטרות רווח של מתנדבים שמקליטים ומעלים לאתר גרסאות אודיו של פרקים מתוך ספרים ברשות הציבור. הטקסטים ברובם לקוחים מפרויקט גוטנברג וארכיון האינטרנט.

למעוניינים בספרים  נוספים למכשירים אלקטרוניים  כדאי לזכור גם את שירותי המנוי הזולים  של אמזון  – kindle unlimited מציע  נכון להיום תמורת 9.99  דולר בחודש גישה ל- 700000 כותרים ואלפי ספרי אודיו.  ב- Audible from Amazon אפשר תמורת 14.95 דולר להאזין לאין סוף קובצי אודיו של ספרים. גם ב- Oyster אפשר תמורת 9.95 דולר לחודש להאזין למספר רב של קובצי אודיו.

לכתבה בנושא

Google מעבירה את Freebase ל- Wikidata

פורסם בתאריך על ידי
להגיב

Freebase   הושק ב- 2007 כבסיס נתונים מובנים של הוויקיפדיה. הוא כולל מידע על ספרים, סרטים, אנשים, מקומות  ועוד.. בסיס הנתונים עבר לידי גוגל בשנת 2010 כאשר רכשה את Metaweb חברת ההזנק שעמדה מאוחרי הפרויקט.  Wikidata הוא פרויקט של Wikimedia  שהושק ב-2012,  דומה במהותו במידה מסוימת ל- Freebase וקשור לוויקיפדיה ולפרויקטים נוספים של Wikimedia .

ב- 16 בדצמבר 2014 גוגל הודיעה שהיא מעבירה את בסיס הנתונים  של Freebase ל- Wikidata  מתוך הכרה שבהיותו פרויקט של – Wikimedia  -Wikimedia  ראויה יותר ומתאימה  יותר להוביל בסיס ידע משותף.

במהלך שנת 2015 עד סוף יוני 2015  Freebase  יהיה זמין לקריאה בלבד ולאחר מכן יושבת .

Freebase  תמך  במתן גישה לנתונים למפתחים באמצעות API . לפני  השבתתו  של  Freebase  ב-30 ביוני 2015 כולל ה- API ,  גוגל תשיק API לחיפוש ישויות מ- Knowledge Graph .

על פי גוגל צעד זה מהווה תמיכה ב- Wikidata  מבלי לפגוע במפתחים:

“is the best first step we can take toward becoming a constructive participant in the Wikidata community, but we’ll look to continually evolve our role to support the goal of a comprehensive open database of common knowledge that anyone can use.”

מחדשות הגישה הפתוחה

פורסם בתאריך על ידי
להגיב
  • Springer   ו- Simula השיקו סדרת ספרים חדשה  Simula SpringerBriefs on Computing  שמטרתה לספק מבואות למדעי המחשב. הסדרה מציגה את  המצב הקיים ומעלה שאלות חשובות בתחום. כול הספרים בסדרה הם בגישה פתוחה , מאפשרים שיתוף והפצה של מידע. Simula Research Laboratory    הוא ארגון נורבגי מוביל שמתמחה במחשוב. סדרת הספרים   תעסוק בנושאים שהם מתחום המומחיות של הארגון  כולל  טכנולוגית תקשורת, הנדסת תוכנה ומחשוב מדעי.   לכתבה
  • המו"ל   Wiley  תומך באוניברסיטאות במעבר לגישה פתוחה. אוניברסיטאות שמשלמות גם דמי מנוי לפרסומים ותשלום עבור מאמרים בגישה פתוחה יקבלו קרדיט על APC   (עלות הפרסום) בהסתמך על השנה הקודמת. הקרדיט על APC      יתאפשר  עבור פרסום ב-2 הפלטפורמות של Wiley  – פלטפורמת הגישה הפתוחה ופלטפורמת ה- OnlineOpen  –  אופצית הגישה הפתוחה ההיברידית של Wiley . לכתבה

Frontiers משיק כתבי עת בגישה פתוחה במדעי החברה והרוח

פורסם בתאריך על ידי
להגיב

Frontiers – מו"ל בגישה פתוחה הצהיר ב- 17 בדצמבר 2014 על השקתה של  סדרה של כתבי עת בגישה פתוחה בתחומי מדעי החברה והרוח.  כתב העת הראשון  Frontiers in Digital Humanities יפרסם מאמרים בנושאים בהם מדעי המחשב  ומדעי הרוח מצטלבים.. כתבי עת נוספים בסדרה יהיו Frontiers in Economics  ו- Frontiers in Management

בשנה האחרונה Frontiers   השיק 20 כתבי עת חדשים בגישה פתוחה במדעים, רפואה והנדסה. עם  50 כתבי עת בגישה פתוחה ו- 26000   מאמרים שפיטים הוא נחשב לאחד  המו"לים המובילים בתחום הגישה הפתוחה.

לידיעה

למידע נוסף

עלות הגישה הפתוחה למוסדות האקדמיים

פורסם בתאריך על ידי
להגיב

מחקרים רבים בנושא הגישה הפתוחה התמקדו בהערכה של התועלת המחקרית של הגישה הפתוחה או השוו בין העלות הכוללת של מסלול הזהב לעומת המסלול הירוק לעומת המודלים מבוססי המנוי.

לאור הגידול בדרישה של מוסדות מימון ממוסדות מחקר ליישם את מודל הגישה הפתוחה מעניין לדעת מה הן העלויות של מוסדות המחקר במילוי דרישות אלו.

ממשלת אנגליה מובילה בקידום המעבר לגישה פתוחה וזה מהווה גורם מרכזי במדיניות מימון המחקר שלה. Research Councils UK (RCUK)   ו- the Higher Education Funding Councils – שני גופי מימון עיקריים באנגליה הציבו במהלך השנתיים האחרונות דרישות חדשות ממקבלי המימון בכול הקשור לגישה הפתוחה . מדיניות זו מהווה לחץ על האוניברסיטאות למעבר לגישה פתוחה.

מעבר זה  הוא תהליך שכרוך בעלויות וזמן.  מעניין לדעת  מבחינה כלכלית כמה יעלה מעבר זה לאוניברסיטאות?

דוח עדכני שפורסם בנובמבר 2014 בא לתת מענה לכך.

על פי הדוח העלות של  ההיענות של האוניברסיטאות ומוסדות המחקר לדרישות מדיניות הגישה הפתוחה בשנה האקדמית – 2013-2014  הגיעה ל- 9.2 מיליון פאונד להוציא את עלויות ה- APC  – Article Processing Charges שהגיעו ל-11 מיליון פאונד

העלות האדמיניסטרטיבית של הנגשת המאמרים בצורה מקוונת מהווה פחות מ- 10%  מכלל העלויות, 0.8 מיליון פאונד למסלול הזהב ו- 0.1 מיליון למסלול הירוק, זמן יצירתו של מאמר בגישה פתוחה במסלול הזהב הוא למעלה משעתיים בעלות של 81 פאונד לעומת מאמר במסלול הירוק שנוצר במשך 45 דקות בעלות של 33 פאונד.

האחוז הגבוה ביותר של העלויות – 48%  הוא לזמן המוקדש על ידי הסגל לתמיכה יישום וניהול המדיניות – 4.4 מיליון פאונד

פרטים נוספים מעניינים בדוח המלא

פורטל הנתונים הפתוחים של CERN

פורסם בתאריך על ידי
להגיב

ב-20 בנובמבר 2014  CERN     השיקה את פורטל הנתונים החופשי שלה. פורטל הנתונים הפתוחים מהווה נקודת גישה לנתונים שנוצרים ממחקרים שמבוצעים ב CERN-  . ניתן למצוא בו תוצרים מכלל פעילויות המחקר, כולל תוכנה ותיעוד שנחוצים להבנה וניתוח הנתונים .

משתמשים בנתוני הפורטל מתבקשים לצטט את הנתונים כאשר הם עושים בהם שימוש חוזר. כדי להקל על המשתמשים יש באתר המלצות לציטוטים ופורמטים ליצוא לתוכנות ביבליוגרפיות.

הפורטל הוא פרי של שיתוף פעולה בין CERN , IT-CIS, GS-SIS,  ובשיתוף עם חוקרים רבים מקהילת הפיזיקה של אנרגיות גבוהות .

מצפים שהפורטל יהיה בעל ערך לקהילת המחקר ישמש פלטפורמה לשימור ושיתוף המחקר וישמש גם למטרות הוראה וחינוך כדברי בכירים ב- CERN :

"We hope these open data will support and inspire the global research community, including students and citizen scientists,"

"The development of this Open Data Portal represents a first milestone in our mission to serve our users in preserving and sharing their research materials. It will ensure that the data and tools can be accessed and used, now and in the future"

RECODE וגישה פתוחה לנתוני מחקר

פורסם בתאריך על ידי
להגיב

ישנה חשיבות רבה לגישה פתוחה לא רק לתוצאות המחקרים כפי שמתפרסמים במאמרים בכתבי עת אלא גם לנתוני המחקר הגולמיים, שכן לגישה פתוחה לנתוני המחקר השלכות על כול תהליך המחקר.

בדרך לגישה פתוחה לנתונים ניצבים מספר אתגרים שקשורים לבעלי העניין לתשתית ולטכנולוגיה לאתיקה ולבעיות מוסדיות ומדיניות .

פרויקט RECODE – The Policy RECommendations for Open Access to Research Data in Europe  שם לו למטרה לטפל בבעיות/אתגרים  אלו ולספק לבעלי עניין באירופה שמעוניינים לפתח את הנושא מרחב פעולה משותף . ההמלצות שהתקבלו במסגרת הפרויקט והשקה רשמית של RECODE Policy Recommendations  יהיו בכנס שיתקיים באתונה בינואר 2015. הכנס יהווה הזדמנות לבעלי עניין לדון במדיניות גישה פתוחה לנתוני מחקר, שימוש חוזר בנתונים, ואתגרים העומדים בדרך

למאמר בנושא

לאתר הפרויקט

לאתר הכנס

מאמרים שפיטים חופשיים – תוצאות מחקר

פורסם בתאריך על ידי
להגיב

מספר הפרסומים בגישה פתוחה גדל בקצב מואץ.  שאלה שמתעוררת לא אחת ביחס  לפרסומים בגישה פתוחה  היא  מהו אחוז הפרסומים  שהם גם שפיטים  (peer reviewed).

דוח שפרסמה  הוועדה האירופית ב- 22 באוקטובר 2014 יכול לספק לכך מענה. הדוח של הוועדה האירופית  הוא במסגרת מאמציה של הוועדה אירופית לעקוב אחרי ההתפתחויות בתחום הגישה הפתוחה והוא  הסתמך על מחקר בנושא של Science-Metrix  שבדקה באמצעות תוכנה אוטומטית מאות אלפי מאמרים מהמאגר Scopus מהתקופה 1996-2013 .

על פי דוח זה למעלה ממחצית  מאמרי המחקר השפיטים שפורסמו בשנים 2007 – 2012 חופשיים להורדה ברשת האינטרנט. זה מהווה שיפור מהמצב בשנה החולפת בה נמצא מצב זהה רק בשנה אחת –   ב- 2011  .

עוד נמצא במחקר  שאחוז  הפרסומים שפורסמו ישירות בכתבי עת בגישה פתוחה מתוך כלל הפרסומים החופשיים היה כ- 13  אחוזים ב- 2012. חלק הארי מהפרסומים החופשיים זמינים בערוצים אחרים  – באתרי המולים לאחר delay או  באתרי מחברים שהעלו את הפרסומים שלהם לרשת.  זה אולי מסביר גם את המסקנה השנייה החשובה במחקר  שחלק נכבד מהחומר הפתוח הוא ישן יחסית. אחוז הפרסומים  החופשיים בשנה שנתיים לאחר הפרסום  הוא נמוך הרבה יותר מהאחוז הכללי  של הפרסומים החופשיים..

יחד עם זאת יש להתייחס למסקנות הדוח  מעט בזהירות ביחס לחומר החופשי בכלל ולחומר בגישה פתוחה במיוחד, שכן התוכנה האוטומטית לא אתרה כול מאמר חופשי  ברשת  והרבה מאמרים חופשיים שנמצאו אינם מתאימים להגדרה הפורמלית של גישה פתוחה, כך למשל אינם כוללים פרטים לגבי ההרשאות לשימוש חוזר בחומרים.

הדוח כולל גם את התפלגות החומר החופשי על פי ארצות ותחומי מחקר. כך למשל המחקר הביו-רפואי  החופשי (71% בשנים 2011 – 2013 )  הוא רב יותר  מאשר בכימיה (39%)   מבחינה גיאוגרפית  בשנים 2008-2013   הממוצע העולמי היה 54%  . אחוז גבוה במיוחד נמצא בברזיל  (76%)

לדוח המלא

לכתבה בנושא

EBioMedicine – כתב עת בגישה פתוחה – מפגש בין הקהילה המחקרית והקלינית

פורסם בתאריך על ידי
להגיב

Cell Press  ו- Lancet חברו יחדיו להשקתו של  כתב עת חדש בגישה פתוחה  –  EBioMedicine בהוצאת Elsevier.

כתב העת יפרסם מאמרי מחקר שיכסו את כול תחומי  מדעי החיים והרפואה החל ממחקר בסיסי וכלה בתחומים  הקליני והציבורי של מדעי הבריאות.  מייסדיו מאמינים  שכתב עת זה יהווה נקודת מפגש בין 2 הקהילות – המחקרית והקלינית כדי לאפשר העברה מהירה של תובנות  מחקריות למען שיפור הבריאות   כפי שביטא זו יפה העורך של כתב העת:

"Building a better pipeline between scientific research and improved human health is front and center on the global stage as calls increase for faster translation of publically-funded basic research into effective prevention, diagnosis and treatment of disease. EBioMedicine is designed to be a central player in building this pipeline by creating a forum that brings scientists and physicians together to transform information into action."

לידיעה

ספריות ופרסומים בגישה פתוחה – מימון וקטלוג

פורסם בתאריך על ידי
להגיב

כתבי עת בגישה פתוחה  (מסלול הזהב)  שנחשבים כמודל על פיו  המחבר אחראי לתשלום עבור הוצאות ההוצאה  לאור יכולים להיות ממומנים על ידי מספר גורמים שונים בתוכם גם ספריות.

מעניין לדעת מה חלקן של הספריות במימון זה?

סקר  שנערך על ידי  PCG בקרב 150    ספרנים מ- 30 מדינות שונות מצא שהאחריות על מימון  הוצאות ההוצאה לאור  APCs      –  ARTICLE PROCESSING CHARGES    מוטלת עדיין  ברובה על  המחבר  – 47%   וגופי מימון –  38%  , בעוד  שחלקם של המוסדות או הספריות הוא 24%  בלבד.

מכול מקום, קרוב לרבע מהמשיבים השיבו שהספרייה מקצה סכומים ל – APCs    שנלקח לרוב מהתקציב הקיים של הספריות לחומרים. על פי הערכה הקצאה זו מהווה פחות מאחוז אחד מהתקציב למנויים המסורתיים  ו- 19% מהמוסדות  מציבים תקרה ל- APCs שבדרך כלל נעה בטווח של 2- 3 אלף דולר

ומה בדבר קטלוג חומרים בגישה פתוחה?

72%  מהספריות דווחו שהן מקטלגות פרסומים בגישה פתוחה  למרות שהרבה העריכו שפרסומים אלה מהווים רק 1%-5%  מהחומרים המקוטלגים. הספרנים מחליטים אילו כותרים חופשיים לקטלג  והמקורות  העיקריים מהם נלקחים הפרסומים הם: DOAJ  ו- Beall's List of Predatory Open Access Publishers. זאת בנוסף לפרסומים עליהם ממליצים אנשי הסגל.

תוצאות הסקר מאוששות  את ההשערה  שהעניין בגישה הפתוחה בספריות עדיין מצומצם  אבל הוא הולך וגדל …

 

לכתבה בנושא

שבוע הגישה הפתוחה הבינלאומי 2014

פורסם בתאריך על ידי
להגיב

שבוע הגישה הפתוחה  הבינלאומי יתקיים השנה ב- 20 – 26 באוקטובר.  זו השנה השביעית   לקיומו של אירוע כזה במישור הבינלאומי,  ומטרתו היא לעודד גישה פתוחה בהוצאה לאור ומחקר,לעודד ולשתף מידע ברחבי העולם ללא חיץ פוליטי או כלכלי. שבוע זה מהווה הזדמנות לקהילה האקדמית ללמוד על הפוטנציאל שטמון בגישה הפתוחה, לשתף  ניסיון וידע בנושא  עם קולגות   ולקדם את הנושא כדי להפוך את מודל הגישה הפתוחה לנורמה במחקר.   אוניברסיטאות, מכללות, מוסדות מחקר, סוכנויות מימון, ספריות וסטודנטים ברחבי העולם כולו נוטלים בו חלק ומשתמשים בפלטפורמה זו לקידום הנושא

באתר המרכזי של שבוע זה אפשר לקבל מידע על האירועים הצפויים בשבוע זה

Nature Communication בגישה פתוחה

פורסם בתאריך על ידי
להגיב

ב- 23 בספטמבר  2014  המול  Nature Publishing Group's  הצהיר שכתב העת  הרב התחומי Nature Communications יהיה החל מ- 20 באוקטובר 2014  כתב עת בגישה פתוחה  באופן מלא .

כתב עת זה שתחומי ענייניו העיקריים הם ביולוגיה , פיסיקה, כימיה, ומדעי כדור הארץ    הושק ב-2010 ככתב עת היברידי מבחינת המודל הכלכלי.

על פי הצהרה זו   המודל הכלכלי של כתב העת ישתנה – המחברים או המוסדות אליהם הם שייכים יהיו אחראים למימון של המאמרים והמשתמשים יהיו פטורים מתשלום  עבור מנוי לכתב העת   . עד כה המודל הכלכלי של כתבי העת של   Nature Publishing Group   היה על פי מנוי  או מודל היברידי. יש שרואים  בהחלטה זו   הוכחה שהמודל ההיברידי יכול להוות שלב מעבר לעבר מודל של גישה פתוחה באופן מלא.

Nature Publishing Group   יסייע למחברים להשיג מימון למאמרים שהם מפרסמים בגישה פתוחה .

על פי  דוח של Research Information Network נמצא שמאמר שפורסם  בגישה פתוחה ב- Nature Communication נהנה מיתרון בכול הקשור לצפייה להורדה ובמידה מסוימת גם לכמות ציטוטים.

אנשי אקדמיה ומודל הגישה הפתוחה בכתבי עת בגישה פתוחה ובוויקיפדיה

פורסם בתאריך על ידי
להגיב

מודל הגישה הפתוחה צובר תאוצה   וגם אנשי אקדמיה יכולים להפיק ממנו תועלת.  בספרו של Peter Suber ניתן למצוא מידע מפורט על המודל וכיצד הפך לטרנד עכשווי  ולזרם המרכזי (מיניסטרים )

מודל נוסף  בגישה פתוחה הוא הוויקיפדיה.

מעניין להשוות  את דעותיהם של חוקרים על שני  מודלים אלו.

מחקר שפורסם לאחרונה ב- online information review    Xiao, L., & Askin, N. (2014). Academic opinions of Wikipedia and Open Access publishing. Online Information Review, 332-347. doi:10.1108/OIR-04-2013-0062  עשה זאת .  המחקר בדק   דעות של אנשי אקדמיה  על שני מודלים אלו . הסקר נערך בתקופה אוקטובר 2011  – אפריל 2012  והתבסס על מדגם קטן יחסית של 120 חוקרים

מסקנה  מרכזית של המחקר הייתה שלמשתנה מידת הניסיון  יש קשר עם היחס כלפי מודל הגישה הפתוחה – ניסיון מועט של החוקרים  משפיע שלילית על יחס זה .  דעות הקשורות ליתרונות ולחסרונות של הוויקיפדיה על פני המודל של הגישה הפתוחה בכתבי עת וההיפך אפשר למצוא במחקר המלא (למנויים) ובכתבה  חופשית  מפורטת בבלוג של LSE

14 מיליון תמונות מ- 2 מיליון ספרים ברשות הציבור הועלו לפליקר

פורסם בתאריך על ידי
להגיב

הספריות הדיגיטליות Internet Archive ו- Open Library  מציעות   למעלה מ- 6 מיליון ספרים חופשיים ברשות הציבור  לכול.  14 מיליון תמונות מתוך  2 מיליון ספרים אלה   הועלו לאחרונה לפליקר והכוונה היא להעלות תמונות רבות נוספים מתוך הספרים בחודשים הבאים

ייחודו של האוסף שהוא לקוח מתוך ספרים שעברו דיגיטציה ובאמצעות כוחם של הנתונים הגדולים  הפכו מאוסף טכסטואלי לגלריה של תמונות.

התמונות שלקוחות מספרים ברשות הציבור אינן מוגנות בקניין רוחני וחופשיות ללא תשלום לכול

לאוסף התמונות של ארכיון האינטרנט

לכתבה בנושא

מו"לים והגישה הפתוחה – מה התחדש ?

פורסם בתאריך על ידי
להגיב

נראה שמו"לים  מאמצים יותר ויותר את המודל של הגישה הפתוחה  ויעידו על כך ההתפתחויות האחרונות

Royal Society of Chemistry  הצהירה ב- 15  ביולי 2014 שכתב העת chemical science  שהוא בבחינת אונית הדגל שלה יהיה חופשי  בגישה פתוחה החל משנת 2015 . כתב עת  בעל impact factor  נכבד של 8.3 משמש את החוקרים בתחום הכימיה ברחבי העולם כולו. החל מינואר 2015 ואילך כתב העת יהיה חופשי לכול וכדי להקל על המעבר הוא יהיה חופשי גם למחברים במשך השנתיים  הראשונות.

Elsevier   הוא מו"ל נוסף שמרחיב בימים אלו את רשימת כתבי העת בגישה פתוחה:

ב-15  ביולי 2015 הודיע על השקתו של כתב עת חדש בגישה פתוחה – Burnout Research

לתופעת השחיקה השלכות גלובליות על החברה כולה והיא מעניינת לא רק את קהילת המחקר אלא גורמים במישור הממשלתי, הציבורי והפרטי.  Burnout Research  יהפוך למקום מרכזי בו כול הקהילה המתעניינת בנושא יוכלו לשתף מידע  ורעיונות ולהציע כיווני מחקר חדשים. הייעוד שצופים מכתב העת הוא הבנה של הגורמים לבעיה כדי לסייע בפתרונה. הגיליון הראשון של burnout research   זמין ב- ScienceDirect

כתבי עת חדשים בגישה פתוחה עליהם הצהיר Elsevier   הם: New negatives in Plant Sciences  שמטרתו המוצהרת היא:

"The journal aims to avoid publication bias, making all study results widely available to the plant science community. We are delighted to be able to help achieve this aim and are convinced New Negatives in Plant Science will be a strong addition to Elsevier's open access publications."

כתב עת נוסף בגישה פתוחה עליו הצהיר Elsevier  ביולי האחרון הוא   Bone Reports שמטרתו פרסום מחקרים וחקר מקרים שעוסקים באספקטים שונים של המטבוליזם של העצם .

מידע נוסף על תוכנית Elsevier  בתחום הגישה הפתוחה אפשר למצוא בכתובת http://www.elsevier.com/about/open-access

הגישה הפתוחה – מגמה – גישה חיובית של מחברים

פורסם בתאריך על ידי
להגיב

הגישה הפתוחה צוברת  תאוצה והעניין בא לידי ביטוי גם בגישה של מחברים כלפי פרסום מחקרים בגישה הפתוחה  – בשני  הערוצים – בכתבי עת  (מסלול הזהב )  ובמאגרים מוסדיים  (המסלול הירוק)

הסקר  "Taylor & Francis Open Access Survey, June 2014,"  הוא סקר שנתי שני של Taylor & Francis שבדק את עמדותיהם של מחברים שפרסמו בשנת 2012  כלפי הגישה הפתוחה . הסקר התקיים במרץ 2014 ותוצאותיו התפרסמו ביוני 2014. השנה כ- 8000 מחברים מרחבי העולם ענו על הסקר לעומת 15000    מהשנה שעברה.

ההגדרה של גישה פתוחה על פי הסקר התייחסה לשני המסלולים : הזהב  והירוק באופן הבא:

"Archiving of an article on a website or in a repository. This is often the accepted version of an article, not the final published article. " – green open access

" Publication of the final article (Version of Record). Article is made freely available online, often after payment of an article publishing charge (APC). " – gold open access

ממצאי הסקר: בהשוואה לממצאי הסקר בשנה החולפת הגישה של מחברים לתנועת הגישה הפתוחה חיובית יותר השנה

כך למשל אחוז המשיבים שהסכימו מאוד עם ההיגד שהגישה הפתוחה מאפשרת נראות גדולה יותר של הפרסומים גדל מ- 27%  בשנה שעברה ל- 35%  השנה ואלה שלא הסכימו עם ההיגד שאין תועלת ממשית בפרסום בגישה הפתוחה גדל מ- 30% ל- 39%   השנה.

ממצאים מעניינים נוספים:   – %46  מעוניינים לפרסם יותר מאמרים במסלול הירוק. על 36%  מהמשיבים לסקר מקובל שיעשה שימוש חוזר בעבודתם שלא למטרות מסחריות גם ללא ידיעה  או הסכמה קודמת שלהם בתנאי שיקבלו קרדיט כמחבר המקורי לעומת   34% בשנה שעברה.

הערה: האחוזים מתייחסים למספר המשיבים על השאלה הספציפית שהוא שונה בדרך כלל משאלה לשאלה.

מידע נוסף בדו"ח המלא

Darwin Online – ספריית אונית הוד מלכותו ביגל נוספה לאוסף

פורסם בתאריך על ידי
1

מסע החקר המדעי   של דרווין באונית הוד מלכותו ביגל שהחל בשנת 1831  מפורסם  בשל תרומתו  לתורת האבולוציה שלו. אין ספק שגם לאוסף הספרים שבאוניה במסע זה  הייתה השפעה על חשיבתו של דרווין

האוסף עבר דיגיטציה  והועלה לאחרונה לאתר   Darwin Online . אוסף זה של האוניה ביגל כולל למעלה מ- 195000 ספרים ו-   5000 איורים.

אוסף נוסף שהפך לאחרונה למקוון הוא הספרייה המדעית האישית של דרווין  שכוללת 1480 ספרים ונגישה דרך  האתר Biodiversity Heritage Library

פרטים נוספים בכתבה בנושא

מאגרים מוסדיים – מידת הפתיחות

פורסם בתאריך על ידי
להגיב

מאגרים מוסדיים  שמשמשים לאחסון התנובה המדעית של מוסדות אקדמיים ומהווים אחד הערוצים של תנועת הגישה הפתוחה כוללים מספר הולך וגדל של פריטי מידע . חלקם כוללים מידע על עם טקסט מלא, חלקם כוללים מידע על עם טקסט מלא מוגבל למשתמשים מורשים  בלבד וחלקם כוללים פריטי מידע שחל עליהם אמברגו  או שהם מוגבלים רק לשימוש ברמת הקמפוס.

מעניין מהי מידת פתיחות המידע במאגרים מוסדיים ?

תוצאות מחקר שבדק 25 מאגרים מוסדיים שכוללים למעלה מ- 2 מיליון פריטי מידע התפרסם בגיליון יולי אוגוסט 2014  של D-Lib

מטרת המחקר הייתה לבדוק את מידת פתיחות המידע ביחס לסוגי חומרים שונים: מאמרים מכתבי עת, ספרים, כנסים, תזות, דוחות וכו'  בכדי להשיג הבנה טובה יותר של המאפיינים והדינמיקה.

מתוצאות המחקר עולה שרק 38% מפריטי המידע במאגרים המוסדיים הם בטקסט מלא חופשי. מידת הפתיחות שונה בין המאגרים המוסדיים השונים וגם בין הסוגים השונים של חומרי המידע.

סוגי החומרים הפחות פתוחים הם כתבי עת וספרים – 31% ו- 17%  בהתאמה בעוד שבספרות אפורה שאינה נשלטת על ידי מו"לים  כגון תזות ודוחות   מידת הפתיחות גבוהה יותר –  76%  ו-63% בהתאמה   .

השאלה היא אם מידת חוסר הפתיחות הוא זמני עקב המעבר מתקשורת מדעית מסורתית או שהוא מאפיין בסיסי של המאגרים המוסדיים.

פרטים נוספים במאמר המלא

Figshare – פלטפורמה לשיתוף מחקר

פורסם בתאריך על ידי
1

חוקרים יוצרים כמויות אדירות של נתונים בפורמטים שונים והשיתוף נעשה בדרך כלל באמצעות קבצים סטטיים של pdf על כול החסרונות שבכך

Figshare בהיותה פלטפורמה שמאפשרת לחוקרים לאחסן בענן בפורמטים שונים, לשתף ולקבל קרדיט על המחקר שלהם יכולה להוות פתרון.

הפלטפורמה משמשת כיום כ- 100000 חוקרים ומארחת למעלה מ- 1.5 מיליון קבצים

הפלטפורמה הבסיסית היא חופשית.  בתשלום אפשר להשיג שירותים נוספים

מבחינת המשתמשים אפשר למצוא שם  חומר מחקרי חופשי רב

אפשר לדפדף על פי קטגוריות נושאיות, ועל פי סוג חומר כגון: פוסטרים, תזות, קוד, תמונות, מצגות, בסיסי נתונים ועוד. כמו כן אפשר לסנן את החומר על פי זה  מידת  הצפייה, השיתוף והעדכון

אפשר גם לחפש באתר חיפוש בסיסי ומתקדם על פי מילה מהכותר, תגיות, מחברים ועוד

בראיון עם המייסד על הפלטפורמה מתאריך 25 ביולי 2014 אפשר ללמוד יותר על הפלטפורמה, היסטוריה ועתיד, יתרונות ומטרות . מהראיון עולה שגם כתבי עת יוקרתיים ומוסדות מחקר מכובדים עושים שימוש בפלטפורמה כפי שיעידו דברי המייסד:

Some of the biggest and most prestigious scientific journals in the world also use Figshare to store and visualise their data, including PLOS, Nature Publishing Group, Taylor & Francis and F1000. "We also partner with some of the largest and most prestigious academic institutions in the world to help them better manage their research data"

לשאלות נפוצות

OpenFDA וחידושים במיזם

פורסם בתאריך על ידי
להגיב

OpenFDA הוא מיזם חדש של ה- FDA    מיוני 2014 שפותח בעקבות המגמה להגדיל את המידע הפדראלי החופשי שנגיש לציבור. מטרת המיזם היא להקל  לחוקרים, מפתחים וצרכנים את הגישה למידע ציבורי  בתחום הבריאות . המידע כולל כ- 4 מיליון רשומות משנת 2004-2013

במיזם זה FDA   מציע נתונים בפורמט מובנה שמאפשר חיפוש בנתונים ושליפה כמויות גדולות של מידע.

הכלי תואר כ:

"a platform that can be queried across many datasets and easily redeployed or altered to fit a variety of purposes" – Sullivan, Government Health IT, 6/2.

לאחרונה החל מיולי 2014  FDA    מציע כחלק מהמיזם API   שמאפשר לחוקרים גישה ישירה למיליוני דוחות על תופעות לוואי  של תרופות וטעויות בטיפול תרופתי  שהתקבלו ב- FDA    מאז 2004.

ה-API   נמצא בגרסת ביתא ואינו בשל עדיין  לניסויים קליניים.