COULORlovers הוא אתר בו ניתן לבדוק ניצפות אתרים על ידי אנשים בעלי סוגים שונים של עיוורון צבעים.
אתרים רבים משתמשים בצירופי צבעים שאדם בעל עיוורון צבעים אינו יכול להבחין בהם.
למרות שהאינטרנט מציבה חסמים בפני אוכלוסיות שונות, יש דרכים להפוך אתרי אינטרנט לנגישים יותר. בדיוק כמו שהכנסת מסלול משופע לצד גרם המדרגות יכולה לסייע לאדם על כסא גלגלים להגיע לחנות שברחוב, כך שימוש בארכיטקטורה נכונה בעת בניית האתר יכולה לסייע לעיוורים, לעיוורי צבעים, ובעלי מוגבלויות אחרות להגיע לאתר באינטרנט.
כבדי ראייה הם לאו דווקא אנשים עיוורים, אלו גם אנשים שיש להם בעייה עם זיהוי צבעים וצורות.
האתר  Color Blind Web Page Filter  מאפשר לנו  לראות כיצד יראה כל אתר, למשתמשים בעלי עיוורון צבעים.
מתוך:  What the Web Looks Like to the Color Blind

אם תעלו תמונה שלכם לאתר: http://www.vischeck.com/vischeck/vischeckImage.php , תקבלו את עצמכם בצבעים שעיוור צבעים רואה. 

ועוד על הנושא:
nana10 – איך עיוור גולש באינטרנט – מחשבים
תקציר הספר נגישות באינטרנט
נגישות ישראל  

כתבה זו מיועדת לכל אלה שאוהבים לשוטט בחנויות הספרים אך לא תמיד יש להם את הזמן, ולכל אלה שרכישת הספרים באמצעות האינטרנט, פוגעת להם בחווית הקנייה בכך שהיא פוגעת בסיכוי להגיע לספר לגמרי במקרה, או להתעכב על ספר בגלל כריכה מעוצבת ומעניינת.

חנויות הספרים המסורתיות סובלות בשנים האחרונות מהפופולריות של אמזון, חנות המסחר המקוון. אולם הכמות הגדולה של ספרים שמוצגת באתר מקשה לעיתים על מציאת הפריט המבוקש.
Zoomii, חנות ספרים וירטואלית שעלתה לאויר לפני כחודש, מפיחה רוח חיים חדשה באמזון ומאפשרת לגולשים למצוא את מה שהם מחפשים, או לחילופין למצוא ספרים באמצעות שוטטות, ומציעה להם חווית רכישה אינטראקטיבית ופשוטה.

הספרים שנמכרים ב-Zoomii מוצגים באתר בדומה לאופן שבו הם מוצגים בחנויות ספרים אמיתיות – על המדף ובלחיצת כפתור אחת באמצעות העכבר אפשר לנוע בין מדפים שונים, בהתאם לקטגוריות השונות, ולעשות זום-אין וזום-אאוט על ספרים ספציפיים, כמו ב-Google Maps.
ניתן גם לקבל תקצירים  וביקורות.
על מנת להעצים את חווית "השיטוט", האתר תוכנן כך שהוא נותן תחושה למשתמש כאילו הוא עומד מול מדף ספרים בחנות ספרים אמיתית, מלבד העובדה שהספרים מוצגים כשהכריכה לחזית במקום עם הגב.
הספרים מאורגנים על פי שם מחבר, כשספרים גדולים הם גדולים וספרים קטנים הם קטנים, כמו בחנות אמיתית.

המשתמש יכול להוסיף לעגלת הקניות את הספרים שבחר, ומשם להגיע ישירות לאתר של אמזון, ולשלם עבורם על בסיס נוהל הרכישה הרגיל ובכפוף למחירים שאמזון מציעה.
Zoomii הוא שירות נחמד שמשלב  את המיטב משני העולמות.

למידע נוסף על Zoomii:
 Hands on: Zoomii breathes life into Amazon's bookshelves
Zoomii: A Virtual Book Browsing Service

כמה פעמים ביום ניגשים אליכם סטודנטים בבקשה לקבל עט או דף כדי לרשום פרטים או מיקום של ספר?

בספריית University of Ottawa מצאו לכך פתרון.  בקטלוג הספרייה שלהם נוספה פונקציה המאפשרת לשלוח את שם הספר, שם המחבר ומספר המדף היישר לטלפון הסלולרי או לאימייל.
כל מה שנדרש הוא להקיש על  הקישור  "Send to Phone or Email”  שנמצא בתחתית כל  רשומה.
                      כל כך פשוט וכל כך גאוני.

בלוג "מידה במידה" של ספריית אוניברסיטת חיפה מציג את עבודת הדוקטורט של לין פורת, אחראית  צוות השאלה בין ספרייתית בספריה.
העבודה בדקה האם יש הבדלים בין חוקרים המשתמשים בהשאלה בין-ספרייתית ובין אלה שאינם משתמשים בשירות זה, והאם משתמשי השאלה בין-ספרייתית תופסים גורמים מסוימים כתורמים לשביעות רצונם מהפריטים שסופקו להם.
שאלת המחקר הראשונה ביקשה לדעת  מהם ההבדלים בין משתמשי השאלה ביןספרייתית ובין אלה שאינם משתמשים בשירות זה מבחינת הגורמים הבאים: א. תדירות השימוש בספריה ב. סגנון חיפוש המידע ג. מאפייניהם הדמוגראפיים כולל גיל, מגדר ושפת אם ד. הפרופיל האקדמי הכולל ותק, סטאטוס אקדמי (קביעות/קידום) רמת פרודוקטיביות ותחום אקדמי עיקרי.
שאלת המחקר השנייה ביקשה לדעת עד כמה משפיעים גורמים מסוימים על מידת שביעות הרצון שסופקו להם באמצעות שירותי השאלה בין-ספרייתית לפי הגורמים הבאים: א. עיון במקורות מידע משניים, ב. בחירת כותרים אינפורמטיביים או אינדוקטיביים (המצביעים על כוונת המחקר או על תוצאותיו) ג. התיעצות עם ספרני יעץ , ד. קבלת פרסומים בזמן .
בין יתר מסקנות המחקר מציינת לין, שלמרות תחזיות פסימיות לגבי עתיד השאלה בין- ספרייתית בספריות בשל השימוש הרחב בפרסומים אלקטרוניים באקדמיה, מחקר זה מראה ששירותי השאלה בין- ספרייתית אינם עומדים להיעלם בעתיד הקרוב. אומנם בתחום המדעים קיימת ירידה בביקוש למאמרים מספריות אחרות, אבל במדעי הרוח יש עליה בדרישה לספרים אזוטריים בשפות שונות שקשה להשיגם בלי ידע וניסיון מקצועי של ספרני השאלה בין-ספרייתית.
עיקר חשיבותו של מחקר זה הוא בתרומתו להכרה בשירות ההשאלה הבין-ספרייתית כשירות ספרייתי חיוני לחוקרים רציניים.

ברכות חמות ללין פורת אותה אני מכירה מימי לימודינו המשותפים באוניברסיטת בר אילן.
לתקציר המחקר
לעבודת הדוקטורט   (באנגלית)

דרך ארוכה עברנו  מאז תחילת שנות ה-80 בהן החלו הספריות לעבור מקטלוג כרטיסים לקטלוג ממוחשב ולאפשר לציבור גישה לקטלוג ציבורי מקוון (OPAC – Online Public Access Catalogue). שינוי חל גם בדימוין של הספריות, הדימוי של הספריות כשמרניות ומיושנות הולך ונעלם.
הספרייה כיום, ממוקדת משתמש, מציבה את המשתמש במרכז, תוך שימוש בטכנולוגיות מתקדמות. זהו בעצם תמהיל של שירותי ספרייה מסורתית ושירותי רשת מתקדמים.
"דור הקטלוגים החדש"  עשיר בשירותים: דפי שער ותוכן עניינים של ספרים, יכולות אינטראקטיביות, שימור שאילתות,  צורות שונות של פלט, אפשרויות של RSS  ועוד.
כידוע הספריות באוניברסיטת תל-אביב עומדות לעבור בקרוב לגירסה 18 של קטלוג "אלף" שהוא שיפור של הגירסה הנוכחית, אך עדיין זה לא "הדור הבא". (חלק מהספריות האוניברסיטאיות בארץ כבר עברו לגירסה זו).
השינויים המרכזיים מבחינת משתמש הקצה הם:
 ILL גירסה חדשה המייעלת את תהליך העבודה בהשאלה בין-ספרייתית
הגדרת  SDI וקבלת תוצאות במייל או ב-RSS
Rank-הצגת תוצאות לפי הרלוונטיות שלהם
EShelf – מאפשר ניהול תיקיות ושמירת פריטים גם אחרי יציאה מהמערכת.

הקטלוגים שהם בבחינת "הדור הבא", נותנים גישה ליותר תכנים ומציעים פונקציות מורחבות המבוססות על התכונות של מנועי החיפוש הפופולאריים כמו גוגל ואמזון ("אמזוגל"): דירוג תוצאות, תיקון טעויות כתיב והיגיון, תצוגה מבוקרת של תוצאות עם deduplication , ביקורות של קוראים, הצעות לחיפושים נוספים, קישור לטקסט מלא וכו'.
קטלוג מהדור החדש, בנוי פחות כמו קטלוג- רשימת מצאי,  ויותר- כמו מאגר מידע.
מתי נזכה גם אנחנו בקטלוג כזה…? זה כנראה עוד יקח זמן ….
להלן מספר דוגמאות של קטלוגים מתקדמים, שרובם נמצאים בגירסת "בטא" ומוצגים באתרי הספריות ככאלה, לצד הקטלוגים הקלסיים.
לחיצה על כל Logo תציג את הקטלוג מתוך אחת הספריות בעולם.
          

לקריאה נוספת:

Thinking About Your Next OPAC
Front end focus
Fishing for Information: the Next-Generation OPAC
About Next Generation OPACs
A "Next generation" library catalog

אנציקלופדיה בריטניקה, אחת האנציקלופדיות המכובדות והוותיקות בעולם, נוקטת בצעדים ראשונים לקראת שיתוף המשתמשים ביצירת התוכן, בדומה לויקיפדיה.

בריטניקה היא האנציקלופדיה הותיקה ביותר המודפסת כיום: המהדורה הראשונה של האנציקלופדיה פורסמה בשנת 1768. לפני מספר שנים האנציקלופדיה פתחה אתר אינטרנט בתשלום, בו כלולים כ-120,000 ערכים המתעדכנים באופן קבוע. החל מראשית שנת 2007, הערכים של הבריטניקה און-ליין זמינים במלואם בתנאי שהם מקושרים מאתר אחר.
על אף שמספר המשתמשים באתר בריטניקה זעום ביחס לאנציקלופדיה החופשית, ויקיפדיה, מנהליה הביעו התנגדות נחרצת לשיטת ויקיפדיה, שבה כל משתמש חופשי לשנות כל ערך כראות עיניו. לא רק חוסר הדיוק והטעויות האפשריות בויקיפדיה מפריעים לעורכי בריטניקה, אלא גם ה"נייטרליות" המחייבת את ויקיפדיה לתת במה שווה לכל דעה. לטענתם, נדרש עורך מומחה כדי לברור את המוץ מהתבן ולפרסם הכרעות ברורות בנושאים מורכבים, במקום ערב-רב של דעות שונות ומנוגדות.

אך כנראה ש-2 מיליון הערכים של ויקיפדיה שנגישים בחינם ומככבים בגוגל, בזמן ש-120 אלף הערכים של בריטניקה נעולים בסיסמה, ונגישים תמורת 70 דולר בשנה שפחות ופחות אנשים מוכנים לשלם, גרמו לבריטניקה לשנות גישה…..

כעת בריטניקה מנסה גם היא לגייס את חכמת ההמונים, אם כי היא עושה זאת באופן זהיר והדרגתי. בפוסט בבלוג של בריטניקה פורסם כי באתר החדש של האנציקלופדיה, שנמצא כרגע בבטא, משתמשים יוזמנו לתרום מהידע שלהם לעדכון ערכים ולכתיבת ערכים חדשים.

מעניין יהיה לראות האם בריטניקה תצליח לחקות את סיפור ההצלחה השנוי עדיין במחלוקת של ה"ויקיפדיה" ;  מסקרן יהיה לראות מי ישרוד? המודל הסגור של בריטניקה או המודל הפתוח… ואולי דווקא מודל שישלב בין שניהם… 

לכתבה המלאה מתוך נענע 10 מחשבים »

קישורים נוספים:
גרסת OCR של מהדורת 1911, פתוחה לכל
האנציקלופדיה ברשת מדויקת כמעט כמו בריטניקה

ידיעה שהופיעה בבלוג של ספריית אוניברסיטת חיפה  "מידע במידה" מתייחסת לכתיבה בבלוגים של ספריות אקדמיות. 
האם ניתן להשתמש ברשימת הפוסטים של ספרנים בבלוג לצורך קידום מקצועי ; מדוע ספרנים נדרשים לפרסם מאמרים רק בכתבי-עת מקצועיים בתחום?   האם לא הגיע הזמן לעבור מפירסום בכ"ע –  לכלי חדשני יותר כמו בלוגים על מנת להתעדכן ולחלוק מידע?

על היוזמה הברוכה של בלוגרים מספריות אקדמיות בארה"ב לשנות תפיסה זו, אפשר לקרוא בבלוג:LibrarianinBlack  בהתייחסו לידיעה שהתפרסמה בבלוג  Marcus' World  בשם:
 Why Professional Librarian Journals Should Evolve into Blogs 

כמדי שנה ביום הסטודנט, יצאו ספרניות הספרייה המרכזית לסיור לימודי, והפעם לקיסריה לביקור ב- עתיקות קיסריה.

דילגנו מתקופה לתקופה, שוטטנו  בין שרידי התיאטרון העתיק, בתי המרחץ, שרידי המקדש שבנה הורדוס לכבוד רומא והקיסר אוגוסטוס והתפעלנו מהתרבות המפוארת שהייתה כאן לפני יותר מ-2000 שנה.
התארחנו במרכז המבקרים, כאן צפינו  בסרט אנימציה קצר שלוקח את המבקר למסע בזמן לאורך התקופות ההיסטוריות המרתקות של העיר. החל מתקופת הבנייה של הורדוס, דרך התקופה הביזנטית, הערבית, צלבנית ועד לימי ראשית הציונות בארץ ומפעל התיישבות של הברון רוטשילד, לאורך ציר הזמן ועד ימינו אנו. בהמשך  צפינו במיצג אינטראקטיבי  המציג את הדמויות המרכזיות שעיצבו את ההיסטוריה של קיסריה. המיצג כולל ארבע עמדות ודובר חמש שפות. ניתן לעבור על ציר הזמן ולבחור דמויות, להקיש על השאלות שמסקרנות אתכם ולקבל מידע על כל אחת ואחת מהדמויות.
עלינו למגדל הזמן המשקיף על נופיה הקסומים של קיסריה באמצעות מיצג אינטראקטיבי הממחיש את מבצעי הבנייה המרשימים של הורדוס ומוקרן על מסכים רחבים היוצרים  פנורמה של מבט על הנוף כולו.

מקיסריה העתיקה המשכנו ל-"פסיפס הציפורים", פסיפס ביזאנטי יפה וגדול שנחשף לפני כ-55 שנים ברחוב הראשי של קיסריה ונשמר מכוסה במשך עשרות שנים. הפסיפס הינו חלק מחצר גדולה השייכת לארמון מפואר במיוחד משלהי התקופה הביזאנטית (מאות 6-7 לספירה).שמו ניתן לו בזכות מגוון דמויות הציפורים שבמרכזו.

התחנה הבאה היתה "מוזיאון ראלי רקאנטי", זהו מוזיאון הפתוח לקהל הרחב, חובב האומנות, אשר הציב לעצמו מטרה להביא את האומנות לכלל הציבור.
המוזיאון על שני אגפיו שוכן במרכזו של גן גדול ומטופח על שטח של כ- 40 דונם. גן המוזיאון הוא שילוב של צבעים וצורות. המוזיאון מתמקד ברובו באומנות לטינו-אמריקאית. מוזיאון ראלי הוא מוזיאון פרטי שהוקם על ידי  הארי רקנאטי והוא אחד מארבעה "מוזיאוני ראלי" בעולם.  יצירות האומנות שבמוזיאון נבחרו  בזכות איכותן, ללא התייחסות למוניטין של האמן או לערכה הכספי של היצירה.

הסיור הלימודי לווה בהדרכה צמודה של מיכה המדריך מחברת "מרכז קדם לטיולים", שהפגין ידע רב ובקיאות בהיסטוריה, ארכיאולוגיה ובגיאוגרפיה של ארץ ישראל. הסיור היה מאורגן  למופת.
מקיסריה שמנו פעמינו לזכרון יעקב  לארוחת צהריים  במסעדת "קאזה ברונה"  השוכנת על הצלע המערבית של זכרון יעקב ומשקיפה לנוף מרהיב ועוצר נשימה של הרי הכרמל וחוף הים התיכון . האוכל היה מעולה…
וכמו שאומרים….חזרנו עייפים אך מרוצים מיום חוויתי ומיוחד , עם טעם של עוד…

לצפיה בתמונות מהסיור שצולמו ע"י פרידה הדר   »

הספרייה המרכזית רכשה מנוי לאוצר החכמה המקוון.
מאגר ספרים ממוחשב המהווה מהפכה עולמית בתחום אצירת הספרים ואפשרויות הגישה אליהם.
אוצר החכמה כולל בגירסתו הראשונה יותר מ- 20,000 ספרי יהדות מצולמים (כ-4 מליון עמודים).
ספרית אוצר החכמה מכילה ספרים עתיקים ונדירים הרואים אור לראשונה מזה מאות שנים, מהדורות עתיקות של ספרים מפורסמים, מהדורות פקסימיליה של כתבי יד ודפוסים ראשונים, קונטרסים, כתבי יד וקבצים תורניים שיצאו לאור בהוצאה חד פעמית, ועוד ועוד.
בלחיצת כפתור אחת ניתן להגיע לכ-1300 ספרים פתוחים בפרשת השבוע ולעוד מאות נושאים שונים. המאגר מכיל ספרים בכל תחומי היהדות ובכל מקצועות התורה. 
כדי לאפשר גישה חכמה ונוחה לספרים, פותחה תוכנה יחודית הפורשת בפני המשתמש אפשרויות רבות ומקיפות – הן בחיפוש הספרים, והן בניהול ארגון הספריה לפי צרכי המשתמש.
מפתח נושאים מורחב ומפורט מדריך את המשתמש במציאת הספרים עפ"י תחומי התעניינותו ודרישותיו.
 
ספריית "אוצר החכמה" גדלה מיום ליום והיא תכלול  עוד אלפי ספרים אשר ראו אור מתחילת הדפוס ועד ימינו.
הגישה למאגר  ל-5 משתמשים בו זמנית, מ-אתר הבית של הספרייה המרכזית.

לצפיה בהדמיה של הספריה לחץ כאן »
לרשימת הספרים המלאה לחץ כאן »
למידע נוסף »
 

הוצאת הספרים פנגווין, הודיעה כי היא מתכננת לפרסם מעתה ואילך כותרים חדשים בפורמט מודפס וגם בצורת ספר אלקטרוני – בתגובה לביקוש הגובר לספרים דיגיטליים מצד הקוראים.
המהדורה הדיגיטלית של הספרים תצא לאור באותו יום שבו תצא מהדורת הדפוס ומחירה יהיה זהה.

הודעת פנגווין היא האחרונה מבין מספר הודעות דומות מצד מו"לים שהחליטו לנצל את הביקוש הגובר לספרים דיגיטליים, על רקע שחרורם לשוק של מכשירים נוחים יותר לקריאת ספרים אלקטרוניים, כמו הקינדל של ענקית הקמעונות המקוונת אמזון.

 » הידיעה המלאה מתוך העיתון  TheMarker 
 » ספרים בהוצאת פנגווין בספרייה המרכזית ע"ש סוראסקי 

אז מה נשתנה ?

@ ספר התנ"ך מוצג כולו בטקסט מנוקד המאפשר קריאה נוחה ומדויקת יותר בטקסטים.

@ עד היום יכולתם להשתמש ב"חיפוש" ו"חיפוש מתקדם", מהיום נוספה אופציה ל"חיפוש טבלאי"- המאפשר למשתמש לחפש במאגר מספר מילים והתניות בניהם (או /ו) וכן לקבוע מראש מה הוא המרחק הרצוי בין מילה ומילה.

@ הוספת ניהול שאילתות –  תכונה זו מאפשרת למשתמש לשמור את השאילתות שביצע ולחזור אליהם בכל עת דרך מנהל השאילתות.

@ סביבת אחזור מורחבת – מאפשרת להגדיר את מספר השורות שיוצגו בעת צפייה ברשימת התוצאות, כלי ידידותי ושימושי למיקוד החיפוש.

ובקרוב…. כל המשתמשים יוכלו להנות ממפתח נושאים משוכלל – כל נושאי השו"ת מסודרים ומאורגנים לפי נושאים ותתי נושאים, תכונה המאפשרת ניווט קל וידידותי בין הטקסטים השונים.

הגישה לפרויקט השו"ת המקוון  מתוך: אתר הבית של הספרייה המרכזית >משאבים אלקטרונים > מאגרי מידע

הספרייה המרכזית רכשה את המילון הביוגרפי :
 Oxford Dictionary of National Biography
הגישה למאגר מאתר הבית של הספרייה. (משתמש אחד בו זמנית).
המילון הביוגרפי מכיל כ-55 אלף ערכים ומספר את סיפורם של אנשים שהיה להם חלק בעיצוב ההסטוריה של הממלכה הבריטית. 

From the 4th-century BC Greek Explorer Pytheas to Princess Diana, and from the founding fathers of America to the Nawabs of Bengal 

הביוגרפיות הן של אנשים שמתו עד שנת 2004 (ביוגרפיות של אנשים חיים אינן כלולות)  ומתעדכן באופן קבוע. 
גירסת הדפוס Dictionary of National Biography  והגירסה המקוונת, הם מקור חשוב לבדיקת עובדות ולקבלת מידע אודות אנשים שהיו מעורבים באירועים  היסטוריים.
הערכים במילון מציעים מידע מפורט ורחב שנלקח ממקורות ראשוניים ושניים.
ניתן לחפש במילון עפי שמות של אנשים או עפ"י תחומים כמו: ראשי ממשלות באנגליה, זוכי פרס נובל, מחזיקי שיאים אולימפיים מ-1896, מוסיקה בבריטניה מאז 1905  ועוד.
במילון למעלה מ-10,000 איורי פורטרטים, צילומים ודיוקנאות על מטבעות מסכות ועוד. הוא נחשב כמאגר הגדול ביותר של פורטרטים לאומיים שאי פעם פורסמו.  ניתן לחפש תמונה לפי שם אמן, תאריך, מקום ועוד. 
החיפוש במילון עצמו  נוח וידידותי למשתמש.

עוד על המילון »
סיור וירטואלי במילון »
 

הספריה הלאומית מפיקה רשימות של פרסומים ישראליים חדשים הן כערוץ RSS והן כדפי אינטרנט (HTML) רגילים.
לחתימה על ערוץ RSS יש מספר יתרונות (תצוגת הפריטים שנוספו מאז הקריאה האחרונה, מיון הרשימה לפי מחבר, כותר או תאריך קיטלוג) אך פורמט התצוגה מוגבל יותר ואף משתנה מתוכנת צפייה/קריאה אחת לשנייה. דפי HTML מאפשרים פורמט תצוגה משופר ואחיד אך דורשים פעולה יזומה לקריאתם.

כל הרשימות מכילות קישורים לקיטלוגים המלאים ומתעדכנות מדי יום.
+ הרשימות כוללות ספרים (כותרים חדשים וכרכים חדשים), כותרים חדשים של כתבי-עת ופרסומים אור-קוליים היוצאים לאור בישראל, בכל השפות.
+ הפרסומים מופיעים ברשימות מיד עם קבלתם או תביעת הפקדת החובה של הפרסום. המידע הביבליוגרפי בשלב זה עשוי להיות חלקי.
+ פרסומים שטרם התקבלו, אך נתבעו מהמו"לים, מצויינים על ידי המילים "בהמתנה להפקדת חובה".

כתובות הרשימות:

  ערוץ RSS (שבעה ימים אחרונים): http://aleph500.huji.ac.il/list_week.xml

רשימות HTML:
+ שבעה ימים אחרונים: http://aleph500.huji.ac.il/list_week.html
+ שבועיים אחרונים: http://aleph500.huji.ac.il/list_fortnight.html
+ חודש אחרון: http://aleph500.huji.ac.il/list_month.html

הידיעה מתוך: אתר בית הספרים הלאומי

בתום ארבע שנות דיונים, התקבל בסוף השנה שעברה חוק המסדיר את הקמתו של בית הספרים הלאומי של מדינת ישראל.  כיום הוא מנוהל במסגרת האוניברסיטה העברית בירושלים, עם תקציבים מוגבלים והיעדר יכולת לשמר ברמה טכנולוגית חדשה.  חברת התוכנה אקס-ליבריס מוכנה לתרום את הידע והנסיון שלה ב-73 מדינות בעולם למען שימור כל הספרים שיצאו וייצאו בארץ ישראל.  אז למה הטלפון לא מצלצל ?

מאז שהחוק עבר בכנסת, יושב מתי שם טוב, מנכ"ל חברת התוכנה אקס-ליבריס, יחד עם מנהלת השיווק שלו, לורה גילינסקי, ושניהם ממתינים לטלפון המיוחל מירושלים, כדי שיקראו להם ליישם בבית הספרים החדש, לכשיוקם, את כל מה שהם יודעים על מיחשוב ספריות וארכיונים. והם יודעים לא מעט.

לכתבה המלאה מתוך: DailyMaily גיליון 4646 יום ג', 17.03.08 »

תערוכת צילומים של נורית ידלין, שתתקיים במבואה של הספריה המרכזית על שם סוראסקי באוניברסיטת תל-אביב בין התאריכים   16.3.2008- 30.3.2008.

נורית ידלין, פסיכולוגית קלינית, עובדת בשרות הפסיכולוגי של אוניברסיטת תל-אביב בדקאנט הסטודנטים. מזה כעשר שנים היא מצלמת חדרי טיפול של פסיכולוגים קליניים ושל פסיכואנליטיקאים, מתוך עניין בתיעוד ובחקר של חדרים ייחודיים ואישיים אלה, אשר המטפלים שוהים בהם שעות רבות ביום במשך שנים ארוכות, והמהווים מרחב משמעותי להם ולמטופליהם.

להמשך קריאה »

מספר הולך וגדל של מכללות ואוניברסיטאות ברחבי ארה"ב נכנסו לעולם הוירטואלי של סקנד לייף.
סקנד לייף הוא עולם האינטרנטי, שנוצר על ידי חברת לינדן לאב.
ללמעלה מ- 500 אוניברסיטאות יש נוכחות ב- Second Life, כולל אוניברסיטת הרווארד, המפעילה שלוחת לימודים למשתתפי Second Life. אוניברסיטת סטנפורד למשל, פיתחה לאחרונה אתר שני בסקנד לייף, בו קיימת גם ספריה וירטואלית.
בסקנד לייף, אנשים יוצרים "אוואטארים", ייצוגים וירטואליים לדמותם, באמצעות הורדת תוכנה חינמית. אוכלוסיית סקנד לייף מונה בממוצע 40-50 אלף דמויות, כאשר הנוף והסביבה נוצרים על ידי המשתמשים. "תושבים" – אנשים הנמצאים באתר בזמן מסויים – מגיעים מרחבי העולם, ודוברים שפות שונות.

בעולם של סקנד לייף, פרופ' קמפ מאוניברסיטת סן חוזה,מוכר בשם ג'רמי קאבומפו, אדם מבוגר הלובש סוודרים ומכנסיים רפויות, ומלמד בגירסה הוירטואלית של אוניברסיטת סן חוזה. בכל יום, קמפ נכנס לסקנד לייף באמצעות המחשב הנייד ומוצא את תלמידיו מנסים ליצור חפצים וירטואליים. לדברי קמפ, הרכיב הרגשי בעולם הוירטואלי גדול בהרבה לעומת עמוד אינטרנט פשוט או טלוויזיה – "האדם מרגיש הרבה יותר קשור רגשית ומחובר לתוכן", הוא אומר.
בעידן ווב 2.0, סקנד לייף חולל מהפכה: גולשים יוצרים חומר – ולא רק תוכן !

»לכתבה המלאה מתוך דה- מרקר

מקורות מידע נוספים על הניסיונות לשלב את הסקונד-לייף בחינוך:
»Using Second Life to Enhance Teaching and Learning 
»העתיד כבר כאן? מה בין עולם החינוך ל- e-Culture ו- Second Life
סקנד לייף וספריות:
»Program on Academic Library Collaboration in Second Life  
» What's the use of Second Life in Education?
  

ברוח שבוע קריאת הספר האלקטרוני שחל השנה ב- 2-8 למרץ, ולאור המגמה  שלנו באוניברסיטה,להעשיר את אוסף הספריות בחבילות של ספרים אלקטרוניים בחרתי להביא מאמר מהעתון:
Epublishers Weekly  המציג 30 יתרונות לספר האלקטרוני:

להלן 10 היתרונות העיקריים:
:: ספר אלקטרוני מקדם קריאה. אנשים מבלים יותר זמן מול מסך מאשר מול חומר כתוב.
:: ספרים אלקטרוניים ידידותיים לסביבה.
:: ספרים אלקטרונים משמרים ספרים (בשריפה בספרייה באלכסנדריה הושמדו הספרים).
:: מהיר יותר ליצר ספרים אלקטרוניים מאשר ספרים בדפוס ומאפשר לקרוא על נושאים עדכניים.
:: מתעדכנים בקלות, קל לתקן טעויות ולהוסיף עידכונים.
:: ניתן לחפש בהם בקלות ולערוך חיפוש בו זמנית בכמה ספרים.
:: ניתן לשאת אותם. ספרייה שלמה יכולה להכנס בדי.וי.די אחד.
:: ספרים אלקטרוניים בגירסת אודיו, מאפשרים לך לעשות דברים נוספים בזמן ההאזנה.
:: ניתן להדפיס מהם/אותם, וכך, ניתן להנות מכל היתרונות גם של גירסת דפוס.
:: חוסכים זמן. ניתן לשלוח אותם כמעט מיד.