אונסק"ו, ספריית הקונגרס ושותפות נוספות משיקות ספרייה דיגיטלית עולמית

אונסקו בשיתוף עם 32  מוסדות, עומדים להשיק ב-21 באפריל את World Digital Library, אתר שיציג תכנים נדירים ויחודיים מספריות, מוסדות תרבות וארכיונים מרחבי העולם, במטה אונסקו שבפריז.

WDL יכלול כתבי יד, מפות, ספרים נדירים, סרטים, קלטות, הדפסים וצילומים.
האתר שנבנה על ידי צוות של ספריית הקונגרס בסיוע טכני של הספריה באלכסנדריה,יהיה פתוח לציבור הרחב ללא כל תשלום.
מטרות הפרויקט כפי שמתאר זאת אחד היוזמים, הוא להפיץ ולתת במה  לנפח ולמגוון התוכן התרבותי ברחבי האינטרנט, לספק משאבים למחנכים, מדענים ולציבור הרחב, ולצמצם את הפער הדיגיטלי בתוך ובין מדינות על ידי בניית תוכן משותף.

ספריות לאומיות שתרמו מאוצרותיהן הן: ברזיל, מצרים, סין, צרפת, עיראק, ישראל, יפן, מאלי, מקסיקו, מרוקו, הולנד, קטאר, את רוסיה, ערב הסעודית, סרביה , סלובקיה, שוודיה, אוגנדה, בריטניה, וארצות הברית.

WDL יפעל בערבית, סינית, אנגלית, צרפתית, פורטוגזית, רוסית וספרדית, וכן יכלול תוכן בשפות רבות אחרות.  תהיה אפשרות לחיפוש ודיפדוף באתר על פי פרמטרים כמו: מקום, זמן ונושא.
תיאור של כל פריט וקטעי וידאו מלווים בהסבר של מומחה, נועדו להצית סקרנות ולעודד תלמידים כמו גם את הציבור הרחב, ללמוד עוד על המורשת התרבותית של המדינות.

Examples of treasures that will be featured on the WDL include oracle bones and steles contributed by the National Library of China; Arabic scientific manuscripts from the National Library and Archives of Egypt; early photographs of Latin America from the National Library of Brazil; the Hyakumanto darani, a publication from the year 764 from the National Diet Library of Japan; the famous 13th century “Devil’s Bible” from the National Library of Sweden; and works of Arabic, Persian, and Turkish calligraphy from the collections of the Library of Congres

לידיעה המלאה

World Digital Library Project Home

מדריך למקומות קדושים בעולם

Sacred Destinations, מדריך אוניברסלי למקומות קדושים של כל הדתות: קתדרלות, בתי כנסת ומסגדים, אתרי עלייה לרגל ואומנות דתית. המדריך כולל 1250 אתרים מ-61 מדינות, עם למעלה מ-25 אלף צילומים, מפות, מדריכי טיולים ותקצירים היסטוריים.
המדריך, שנוצר בשנת 2005, ומתעדכן על בסיס כמעט יומי, הוא חופשי ובד"כ שומר על אוביקטיביות. נושא אופי אנציקלופדי, עם דגש על היסטוריה ואמנות.

            

ניתן להעזר במדריך לתכנון טיולים ולשם כך הוא כולל מקורות רבים ומפורטים כמו: מפות, ספרים, קישור לספרי נסיעות ומידע על ערים חשובות .
הניווט באתר מתבצע על ידי בחירה בשם מדינה או קטגוריה :ערים תנכיות, מקדשים רומיים, מקדשים הינדים  ואפילו קטגוריה של  "The Da Vinci Code Places ", בחירה בקטגוריה זו, מאפשרת לקורא לעקוב אחר האתרים שמוזכרים בספרו של דן בראון "צופן דה וינצ'י".

דוגמאות נוספות הן:
Murals and Frescoes
Sacred sites of Peru
 The Dead on Display

למידע נוסף על המדריך ותכניו

35 שנות פעילות למפעל לתרגום ספרי מופת

"הייתי רוצה שכולם יהיו משכילים ואוהבי תרבות ושירה, אבל אני יודע שלא כך יהיה. מטרתי היא לא להפוך את כולם לקוראי תומאס מאן, אלא שתמיד יהיו אנשים שירצו לקרוא תומאס מאן".

כך אומר בועז עברון מי שעומד בראש המפעל לתרגום ספרי מופת שבמרכז ההדרכה לספריות, בראיון לנורית קנטי, במוסף ספרות של "מעריב".
בשבועות האחרונים מצוינות 35 שנות המפעל באירועים שונים (למשל השבוע, במסגרת הכנס "מולטי ידע" של מרכז ההדרכה לספריות).

מטרת הפרויקט הוא להעמיד על מדף הספרים בעברית קלאסיקות עולמיות באמצעות מימון תרגומן. היבול עד כה: כ-300 ספרים, החתומים בתו התקן האיכותי "מ".
לצד תומאס מאן, סייע המפעל בתרגום יצירות של שייקספיר, בודלר, ג'ויס, אובידיוס, סופוקלס, אוריפידס ואייסכילוס, בוקצ'ו, טולסטוי, ולטר בנימין, רוברט מוסיל, וירג'יניה וולף, והרשימה עוד ארוכה-כולל תרגום של הקוראן.

            

בין היתר מספר עברון בראיון, ש"לפני קום המדינה תרגום הקלאסיקות האלה מומן בידי נדבנים מחוץ-לארץ שהבינו שבלי תרבות אירופית נישאר כפרובינציה תרבותית. עם קום המדינה החל דלדול בעניין זה. הנדבנים פשטו את הרגל והתרומות פחתו"

מבין כל הספרים שתורגמו באמצעות המפעל לתרגום ספרי מופת יש רוב מכריע לספרות המערבית לעומת ספרות מהמזרח וספרות ערבית. בתחילת דרכו, המפעל התרכז בתרגום רומנים, פרוזה אמריקאית ואירופית ובהמשך גם ספרות דרום אמריקאית.

בימים אלו הכיוון הוא: הדרמה היוונית והרומית. כמו כן, עומד לצאת במוסד ביאליק בתמיכת המפעל לתרגום ספרי מופת, ספר שעוסק בתרבות החיתית, וישנה כוונה לבצע פרויקט דומה בספרות המצרית הקדומה.

עברון מעיד על כך, שעדיין יש קונים לספרות איכותית ואין ספק שזוהי אמירה מעודדת, במיוחד לאור העובדה, שמול"ים אינם ששים להכנס לפרויקטים שלא ברורה תועלתם הכספית.

לראיון המלא עם בועז עברון

Magnum Photos Collection – היסטוריה בתמונות

מאגר התמונות ARTstor עליו מנויה הספרייה ממשיך להוסיף חומרים חדשים לאוספים שלו. 
לאחרונה נוסף למאגר:  Magnum Photos Collection. 

האוסף כולל למעלה מ-73 אלף תמונות המנציחות רגעים ואירועים חשובים, באמצעותם ניתן לעקוב אחר ההיסטוריה של האנושות משנת 1930 ועד היום.
למשתמשי ARTstor יש מעתה גישה לתמונות מרחבי העולם המציגות אנשים וחברה, אירועים פוליטיים, אירועים חדשותיים, אסונות וקונפליקטים. ממלחמת האזרחים בספרד ועד מלחמת המפרץ, ממרלין מונרו עד פול ניומן, מכריסטיאן דיור ועד אוסקר דה לה רנטה, מנפילת חומת ברלין ועד למשבר בצ’כוסלובקיה.
תמונות אלו הנציחו מלחמות, ידוענים, סופרים, מעצבי אופנה וכן רגעים מכריעים בהיסטוריה העולמית.

Magnum Photos International, Inc, היא סוכנות שנוסדה מיד לאחר מלחמת העולם השניה על ידי כמה מן הצלמים המיתולוגיים של המאה העשרים, בהם רוברט קאפה, שצילם במלחמת האזרחים בספרד את רגע נפילתו של חייל מפגיעת כדור בחזהו, דייויד סימור, שנהרג בסיני ב-1956, אנרי קרוייה-ברסון ואחרים. (ביניהם גם הצלם הישראלי מיכה בר-עם).

Magnum was created from the belief that photographers must have a point of view in their imagery that transcends any formulaic recording of contemporary events. "Magnum is a community of thought, a shared human quality, a curiosity about what is going on in the world, a respect for what is going on, and a desire to transcribe it visually," said Henri Cartier-Bresson. 

על מנת לצפות בתמונות  מתוך האוסף יש להקליד בתיבת החיפוש של המאגר  את המונח הרצוי
דוגמא: rome and magnumphotos
או
על ידי בחירה ב-Magnum Photos תחת הסעיף: Collections 

לפרטים נוספים על האוסף >> 

ויזואליזציה של מידע – חמישה פרויקטים נבחרים

האתר  FlowingData מציג את חמשת הפרויקטים המובילים בתחום הויזואליזציה של המידע לשנת 2008.
האתר  בוחן כיצד סטטיסטיקאים, מעצבים ואנשי מחשב משתמשים בנתונים כדי לעזור לנו להבין טוב יותר את עצמנו ואת סביבתנו.
הקריטריונים שנבחנו הם: אופן השימוש בנתונים, אסתטיקה, האפקט הכללי , ועד וכמה טוב הם הצליחו לספר את הסיפור.

רוב המידע ברשת האינטרנט מאורגן תחת מנועי חיפוש המציגים את תוצאות חיפוש וממיינים קטגוריות באופן טקסטואלי. בשנים האחרונות מתפתחים כלים גרפיים וחזותיים במטרה לאפשר מיפוי אינטואיטיבי, נוח ואסתטי יותר למשתמש.
אחת הדרכים האפקטיביות ביותר להעביר מידע ורעיונות היא באמצעות הצגתם בצורה ויזואלית.
העוצמה של המחשה ויזואלית נובעת בין השאר מהיכולת האנושית לזכור טוב יותר תמונות בהשוואה לטקסט. אמן חזותי אידיאלי אמור לשלוט בגירויים החזותיים של הצופה ובמשמעויותיהם כאחד, כדי להעביר את הצופה חוויה איטלקטואלית, שיכולה להיות שכלית, רגשית או שניהם.
נתונים יכולים להיות משעממים ואף קשים להבנה  ולכן הנחת העבודה הינה שקל יותר להבין, לנתח ולהסיק מסקנות על בסיס נתונים המוצגים ויזואלית.
אחד הפרויקטים הזוכים הוא Decision Tree: The Obama-Clinton Divide   של הניו יורק טיימס (בתמונה מצד ימין), שמציג באופן ויזואלי  את התנהלותם של ברק אובמה והילרי קלינטון בזמן הבחירות, באמצעות שאלה כגון: .“Is a country more than 20 percent black?”

מעניין יהיה לראות מי יהיו הזוכים לשנת 2009

Decision Tree: The Obama-Clinton Divide                            

לצפייה בכל הפרויקטים  »

תערוכת אוצרות הספריות הלאומיות באירופה

באתר החדש של  ה-  European Library  מוקדש איזור לתערוכות מקוונות מאוצרותיהן של הספריות הלאומיות באירופה.
אחת התערוכות שמוצגת כעת היא:  The Treasures of European National libraries »

האוצרות שמוצגים בתערוכה מקוונת זו מקורם מכל רחבי אירופה, החל מהמאה השמינית. הספריות בחרו להציג את פריטי האמנות היותר מרשימים שבאוספיהן, כמו למשל: ספרים נדירים ויקרים, כתבי יד מאוירים, כריכות ספרים, ציורים, הדפסים ודפים מעוטרים.
התערוכה מסווגת לתשעה נושאים: אמנות וארכיטקטורה, תנך, היסטוריה,דתות, גיאוגרפיה, ספרות, מוסיקה, פוליטיקה ומדעים. ליד כל פריט נוסף הסבר קצר לגבי הפריט ומקורו.
סך הפריטים הללו מיצגים את תרבותה המפוארת של אירופה לאורך ההיסטוריה.        

25 ספרנים מפורסמים ששינו את ההיסטוריה

מה משותף בין מאו צה טונג ואדגר הובר? או בין קרל מרקס בנג'מין פרנקלין ולורה בוש?

מסתבר שכמה מגדולי מנהיגי העולם, סופרים מפורסמים, פילוסופים וחוקרים מהמעלה הראשונה  החלו את הקריירה שלהם כספרנים.

          

הנה כמה דוגמאות:
מאו צה טונג שהיה שליטהּ‏ של סין בין השנים 1949-1976, בשנת 1918 בהיותו בחור צעיר חי בפקין והיה עוזר לספרן באוניברסיטת פקין. מנהל הספרייה שהיה מרקסיסט השפיע על מאו להפוך לקומוניסט וההמשך כבר ידוע.
אדגר הובר, ראש ה-FBI המיתולוגי משנת 1924 ועד מותו בשנת 1972 החל לעבוד כנער שליח בספריית הקונגרס, בהיותו סטודנט ללימודי משפטים באוניברסיטת ג'ורג' וושינגטון ובהמשך אף קיטלג ספרים בספריית הקונגרס .
ג'קומו קזנובה, קזנובה גורש מסמינר לכמרים, היה חייל, מטיף, מרגל, מוזיקאי, קלפן ואלכימאי והתפרנס בעיקר בזכות נשים שנפלו שבי בקסמיו. בסופו של דבר היה לספרן בטירת הרוזן ולדשטין, דוכס בוהמיה, במשך כ-13 שנה.
האפיפיור פיוס ה-11, שכיהן כאפיפיור מ-1922 ועד מותו ב-1939. שירת כנציג האפיפיור בפולין בזמן מלחמת העולם הראשונה, וכארכיבישוף מילאנו ב-1921. הוא נבחר לכהונת האפיפיור בהצבעה הארוכה ביותר במאה ה-20, שכללה 14 סיבובים. לפני שהפך לאפיפיור היה ספרן וחוקר שאירגן את החומר בארכיון הותיקן ואפילו פיתח שיטת מיון משלו.
דיוויד יום, פילוסוף והיסטוריון סקוטי, היה מהדמויות החשובות של ההשכלה הסקוטית. בשנת 1715 שימש כספרן בספרייה למשפטים באדינבורו, שם גם פרסם את ספרו המפורסם על ההיסטוריה של אנגליה.

מכיון  שהוראה, כתיבה וספרנות קרובים זה לזה, לגמרי לא מפתיע שסופרים מפורסמים כגון: לואיס קרול, בברלי קלרי ואחרים עברו מתחום אחד למשנהו.
לואיס קרול, מי שחיבר את עליזה בארץ הפלאות, היה סופר, מתמטיקאי, לוגיקן, צלם, ממציא ופילוסוף בריטי. לאחר שסיים את לימודי המתמטיקה באוקספורד הפך לספרן משנה. הוא עזב את התפקיד בשנת 1857, כדי להיות מרצה למתמטיקה.
חורחה לואיס בורחס, סופר ארגנטינאי, מגדולי היוצרים בלשון הספרדית אשר קמו באמריקה הלטינית.
בין השנים 1939-1946  עבד בורחס כספרן בספרייה העירונית בבואנוס איירס. עם עלייתו לשלטון של העריץ חואן פרון "קודם" בורחס לתפקיד של משגיח על עופות וארנבות בשוק העירוני, תפקיד שממנו התפטר מיד.
אחד מסיפוריו הקצרים המפורסמים הוא:"הספרייה של בבל" שמדמה את היקום לספרייה ענקית.

הערה: ברשימה המלאה מופיעה גם ראש הממשלה הרביעי של מדינת ישראל, גולדה מאיר. מכיון שלא הצלחתי למצוא סימוכין למידע זה, נמנעתי מלהזכיר את שמה.  האם מישהו מכיר פרט זה בביוגרפיה שלה?
תוך כדי חיפוש, גיליתי שאמו של הנשיא שמעון פרס, היתה ספרנית…..

קרא את הסיפור המלא»

The First World War Poetry Digital Archive

90 שנה לאחר סיום מלחמת העולם הראשונה, אוניברסיטת אוקספורד בשיתוף עם JISC משיקות את הארכיון המקוון לשירה דיגיטלית של מלחמת העולם הראשונה :
                          The First World War Poetry Digital Archive

במאגר למעלה מ-4000 פריטים של טקסט, תמונות, אודיו, וידאו למטרות הוראה למידה ומחקר.
ליבו של הארכיון מורכב מאוספים של חומר ראשוני בעל חשיבות רבה (כ"י של שירים, יומנים, מכתבים וכיו"ב), חומר שהיה מפוזר עד כה בין בריטניה וארצות הברית, פרי עטם של המשוררים הגדולים של התקופה, כמו:
Wilfred Owen, Isaac Rosenberg, Robert Graves, Vera BrittainEdward Thomas.

הארכיון כולל גם מגוון רחב של  חומרים (תמונות, חומרים מצולמים ואודיו ) מה-Imperial War Museum, ארכיון נפרד של למעלה מ-6500 פריטים שנתרמו על ידי הציבור הרחב, בדגש על נשים במלחמה, מכתבי חיילים ועוד.
כמו כן מכיל הארכיון המקוון  סט של משאבים חינוכיים שפותחו במיוחד ויש בו מנוע חיפוש המאפשר לערוך חיפושים מורכבים.
       

הגישה לארכיון חופשית לקהל הרחב ולקהילה החינוכית, מתוך הבנה שארכיון השירה הדיגיטלית של מלחמת העולם הראשונה הוא בעל חשיבות רבה עבור מי שלומד על מלחמת העולם הראשונה והשראתה על הספרות.

לבלוג של הפרויקט >

The First World War Poetry Digital Archive Showreel מתוך יוטיוב

עוד על הפרויקט  >

יום השנה ה-150 לספר "מוצא המינים" מאת דרווין

האמן הבריטי הנודע דמיין הירסט, מהבולטים באמנות העכשווית הבינלאומית,  עיצב כריכה חדשה לספר   "On the Origin of Species ",  לרגל 200 שנים להולדת צ`רלס דרווין ו-150 שנים להוצאתו לאור של ספרו "מוצא המינים".

הירסט,  שיצירותיו נמצאות באוספי המוזיאונים החשובים בעולם לאמנות עכשווית, ובהם גם עבודה משלו במוזיאון ישראל שנרכשה ב-1992, מספר בראיון לעיתון  גארדיאן , שכמי שגדל כקתולי ושאלת בריאת העולם העסיקה אותו, היה מאד מרגש עבורו לקבל עותק של הספר מחבר לפני הרבה שנים.
לדבריו היה זה כבוד גדול עבורו, כשפנו אליו וביקשו ממנו לעצב את כריכת הספר, לכבוד 150 שנה להוצאתו לאור.
הציור שעל הכריכה נקרא: "Human skull in space" (קנבס על שמן) וכמו בעבודות רבות של הירסט, יש לו נגיעה למדע.

"Human skull in space" (קנבס על שמן) דמיין הירסט

התמונה של האמן הלא קונבנציונלי הזה מעוררת כמובן את השאלה, מה פשר הגולגולת שחרב מופנית לצווארה ?
את התשובה לכך נותן הירסט :

The painting sits firmly in the tradition of "still life" and is made up of objects I've come to imbue with my own meanings, some of them Darwinian in origin, and that I guess are seen in other areas of my work. The painting has an X-ray-like quality to it, as if it is revealing something about the structure of the objects painted.

המאמר המלא מתוך הגארדיאן

המהדורה החגיגית של "On the Origin of Species " התפרסמה בכריכה קשה על ידי הוצאת פנגווין ותוצג ב-12 בפברואר (יום הולדתו של דרווין)

אידיש – שפה חיה?

למעלה מ 10,000 כותרים ביידיש – אולי יותר ממחצית ממה שפורסם אי פעם בשפה – נגישים כעת באופן מקוון במסגרת פרויקט משותף בין
National Yiddish Book Center השוכן במסצוסטס לבין ארכיון האינטרנט בסן פרנסיסקו.
הסריקה החלה לפני 10 שנים בחסות  Steven Spielberg Digital Yiddish Library, בעלות של 5 מיליון דולר.  את הספרים ניתן להוריד למחשב, להדפיס או לדפדף, ללא תשלום.
לדברי אהרון לנסקי, נשיא המרכז לספר האידי, המטרה הראשונית היתה שימור והדפסה מחדש.

Now that the books are online, it has been liberating for us. Yiddish books are safe and available to everyone. Now we are shifting to education

לאתר > Yiddish Books Online
לרשימת הנושאים
על אהרון לנסקי האיש שהציל את האידיש

מידע הולך ונעלם…

כתבה מענינת שמתפרסמת היום במוסף אונליין של מעריב, בשם: "בעקבות הקובץ האבוד" .
מנהלת הספרייה הבריטית, ליין ברינדלי, מתריעה בפני מצב בו היסטוריונים יעמדו בפני "חור שחור" של איבוד מידע, אם לא ינקטו פעולות מידיות לשימור אתרים ותיעודים דיגיטליים אחרים.
"למרבה האבסורד, נראה שדווקא העידן הדיגיטלי – שבו המידע הפך לזמין ונגיש כל כך – הולך לעשות לחוקרי ההיסטוריה העתידניים חיים קשים במיוחד. האבולוציה של המידע ושמירתו התפתחה בצורה משמעותית במיוחד, וההיסטוריונים שיהיו מעוניינים ללמוד על חיי האנושות במאה ה-21 יצטרכו לחפש קבצים דיגיטליים במקום מגילות חרס. "
בכתבה מובעת דאגה לאותם החומרים ששמורים כקובץ דיגיטלי, ועלולים להעלם או שהפורמט בו הם נשמרים היום, יהיה מיושן ולא יתאים לפורמט העתידי.

מנהלת הספרייה הבריטית שזיהתה את מצוקת שימור המידע, עורכת את ההשוואה הבאה: "ממש כפי שמשפחות שומרות תמונות דיגיטליות על מחשבים שאולי לא יעברו לצאצאיהן לעולם – כך נמצאת המורשת הבריטית בסכנה, על רקע התפתחות האינטרנט והפיכת טכנולוגיות מסוימות למיושנות".
הספרייה הבריטית מתכננת ליצור ארכיון כולל של חומר "בן חלוף" כמו: ספרים, מגזינים, עיתונים והקלטות שנאספו במשך מאות שנים. 
ומה קורה בארץ? המצב לא הרבה יותר טוב.  הגופים הממשלתיים לא מעבירים את הרשומות האלקטרוניות לגנזך, כפי שהם נוהגים לגבי חומר מודפס. גנזך המדינהאינו ערוך לקליטת רשומות אלקטרוניות ולהצגתן.
אתר אוסף התצלומים הלאומי, שאמור לשמש כארכיון לאומי חשוב, עודכן בפעם האחרונה בשנת 1998.

בניגוד לישראל, ב-2007 עבדה הספרייה הבריטית עם מיקרוסופט ועם הארכיון הלאומי, כדי למנוע את "תקופת ימי הביניים הדיגיטלית", על ידי פתיחת מיליוני קובצי מחשב בלתי ניתנים לקריאה.

היסטוריונים מתייחסים לחלק מהמידע האלקטרוני של היום כמורשת חיונית הדורשת הגנה.
טריסטראם האנט מאוניברסיטת לונדון אומר כי "למוסדות המרכזיים – כמו הגלריה הלאומית, הבית הלבן או משרד ההגנה – חשוב מאוד לשמור על תחלופת מכתבי דואר אלקטרוני".
כמובן שגם איסוף כזה חייב להיות סלקטיבי. מצד אחד, אני מיצרים המון מידע אך מצד שני לא בהכרח חשוב לשמור על כולו. ולכן חושב הנטר שעל הספריות והמוסדות האחרים להיות סלקטיביים.

לכתבה המלאה מתוך מעריב אונליין

לכתבה המקורית  מתוך הגארדיאן

CiteAlert – שירות חדש של Elsevier

Elsevier מודיעה על השקת שירות חדש –CiteAlert,  שירות שמודיע באופו אוטומטי  למחברי מאמרים, ברגע שמאמר שלהם מצוטט במאמר חדש שמתפרסם ב-ScienceDirect
דוגמא לנוסח ההודעה שמגיעה באמצעות הדואר האלקטרוני 

יתרונו של השירות הוא בכך שכאשר חוקרים מצוטטים בכתבי עת מבוקרים, מעבר לחשיפה שהם זוכים, הוא מאפשר להם להתעדכן במאמרים חדשים שמתפרסמים ורלוונטים לתחום המחקר שלהם וכן למידת ההשפעה שיש להם על אותם מחקרים. הודעה תתקבל על כל מאמר שהתפרסם מאז 2005 השירות ואינו כולל הודעות על ציטוטים עצמאיים.

השירות שהיה בנסיון במשך כשנה, זכה לתגובות חיוביות מצד חוקרים. במהלך הניסוי 50% מהם דיווחו שהמחקרים שהוצגו באותם מאמרים שציטטו אותם, היו חדשים להם ורלוונטים למחקר שלהם. מידי שנה מתפרסמים אלפי מאמרים וחוקרים לא תמיד מצליחים לעקוב מי ציטט אותם והיכן.
השירות ניתן בחינם.

אלטרנטיבית, מחברים שרוצים לעקוב אחר מי שציטט אותם, יכולים להשתמש באופצית ה-Alert שקיימת ב-Web Of Science  בדרך הבאה:
1.ביצוע חיפוש
2.הקלקה על שם המאמר המבוקש כדי לקבל רשומה מלאה.
3 בדף הפרטים המלאים הקלקה על הכפתור : Create Citation Alert על מנת להגיע ל- Citation Alerts Save Confirmation page
4.הקלקה על  Done כדי לחזור למסך הפרטים המלאים.

להודעה המקורית

How libraries can survive in the new media ecosystem

מצגת  מאת Lee Rainie, שעומד בראש פרויקט Pew Internet Project, החוקר את השפעות האינטרנט, מדגימה  בעשר דרכים, כיצד השמוש באינטרנט ובמכשירים סלולריים שינו  את
ה- "information ecosystem"  וכתוצאה מכך את תפקידן של הספריות בעידן הדיגיטלי. 
מה יכולים ספריות וספרנים לעשות בסיטואציה כזו?
Lee מצביע על כמה דרכים, בהן יכולות הספריות להתאים עצמן, כדי לענות על ציפיות וצרכי לקוחותיהן:
  Be findable and available   
  Think of yourself as a news node for information and interaction
  'Think of yourself as a social network node for people looking for 'friendsters
 Think of yourself as an information hub — an aggregator and a linker to others who have  useful, interesting material
 Experiment with Web 2.0 applications
Offer your good offices to help people master new literacies – Graphic; Navigation; Context;  Focus; Skepticism; Ethical and Personal literacies 

המסקנה מהמצגת המענינת היא, שספרייה ככל גוף בעולם שגדל ומתפתח, חייבת להתאים עצמה לשינויים במערכת האקולוגית. 
ברוב העצות נשמר עיקרון אחד חשוב והוא – חסוך את זמנו של הקורא!

לצפיה במצגת

VisualWikipedia ממשק ויזואלי ואינטראקטיבי לוויקיפדיה

VisualWikipedia הוא mashup ויזואלי של מידע מויקיפדיה עם סרטי וידאו מתוך יוטיוב.
השירות עובד בדומה לויקיפדיה, אלא שכאן המידע מוצג באופן שונה, יותר ויזואלי ובתוספת של מקורות מידע, דבר שמקל מאד לנווט בין כמויות הענק של המידע.

בדף הראשי של האתר, מופיעה רשימת הקטגוריות: רפואה, מדע, הסטוריה, גיאוגרפיה, ספרות, מחשבים, אינטרנט, ביוגרפיות  ועוד, כשתחת כל קטגוריה מופיעה רשימה של נושאים.
כנסיון, בחרתי בקטגוריה: Philosophy  וכאן את הערך: Philosophy of Science .  
מתחת לכותרת מופיע הסבר קצר על הנושא כולל מונחים שכאשר מצביעים עליהם יופיע תחתיהם קו אדום ויפתח חלון פופ אפ שכולל הסבר קצר.
מתחת לתקציר תופיע רשימה של ראשי פרקים כשלצידם הסימן פלוס, המאפשר להרחיב ולקבל את תוכן הפרק.

בחלק הבא יופיע ענן של תגיות הקשורות לנושא שחיפשתי, ומתחתיו מפת קישורים לכל הנושאים הקרובים. כאשר מצביעים על אחד המונחים במפה, נפתח חלון פופ אפ עם הסבר.
בטור שמימין לערך ניתן לצפות בקטעי וידאו רלונטים לנושא מתוך יוטיוב, עם אפשרות לדפדף בין כל סרטי היוטיוב שנוגעים למונח המבוקש.
בתחתית כל עמוד ישנה רשימה של מנועי חיפוש שיחפשו עבורך מידע על הערך המבוקש ב-YouTube, Flickr, Google, Yahoo!, Yahoo! News , Google Maps. (אין צורך לחזור על מילת החיפוש).

בכניסה לאתר ניתן לצפות בסרטון שמסביר כיצד להשתמש באתר. כמו כן מקפיד האתר לציין שהוא גוף עצמאי  ואינו קשור לויקיפדיה !

ספרים ופרסומות

ועוד בענין ספרים אלקטרוניים..
הבלוג ליברסיטאן – רשימות מארץ הספרות מדווח בפוסט: שובו של הספונסר, על האתר DayLit , שמאפשר לקרוא ספרים במנות קטנות שנשלחות לקוראים במייל או ברסס.
לפי הידיעה שמופיעה ב-DayLit, שיש לו 150 אלף מנויים, האתר סגר עסקה עם חברת תכשיטים וחברת כרטיסי ברכה, שנתנו חסות לספרים אלקטרוניים שמתפרסמים בו. בתמורה, יופיעו למשך זמן מוגבל – בתוך הטקסטים – הלוגואים של החברות ולינקים לאתרי הבית שלהן.
הספרים המודפסים, בין שאר היתרונות שלהם, חסינים לגמרי לכל התערבות מסחרית או אחרת בגוף הטקסט. אפילו מהבחינה העיצובית, הטיפוגרפית, שום מסר זר לא ייראה טוב בתוכם, במיוחד לא כזה שבולט לעין כדרכו של מסר מסחרי. זאת כנראה הסיבה שהם נותרו מחוץ להישג ידו הארוכה של הפרסום עד היום. בזה הם היו ונשארו שמורת טבע תרבותית, שמנוגדת כמעט לכל תחום אחר בעולם.
לעומת זאת הספרים האלקטרוניים מתקיימים בעולם אחר שמזמן הרגיל את משתמשיו לערבוביה שלמה של תכנים מתנגשים. כאן, הפרסום מהווה את הבסיס לקיומה הכלכלי של רוב הרשת.
כשהספרות עוברת אל תוך המרחב המרושת, הפרסום (במשמעותו המסחרית) מוטבע בדרכונה ונצרב בתודעתה. פרסומת בתוך ספר מודפס בקושי מתקבלת על הדעת, אבל בתוך ספר אלקטרוני היא נראית כמעט אלמנטרית – ממש כמו שפרסומות משתלבות בתוך כל תוכן אחר שאנשים קוראים על מסך.
רשימת הספרים גדולה ומגוונת  וניתן לחפש באתר על פי נושא, מחבר ושם ספר.

כותב הבלוג  המודאג מעתידו של הספר,מסיים את הידיעה במשפט:
"…כך שיכול מאוד להיות שהמאבק הספרותי, שנמצא עדיין רק בתחילתו, בין הנייר לבין האלקטרוניקה הוא לא על הנוחות, וגם לא על עוד סוג של טרנדיות – אלא בכלל על עצם היכולת להקדיש ברצינות מקום לדבר אחד, ורק לו. על עצם היכולת לראות בספרות משהו שיש לו זכות קיום בלי שותפים מעיקים ובלתי-קרואים לדירה, שמהר מאוד משליכים החוצה את הדייר המקורי."

2009 – השנה של הספר האלקטרוני

תעשיית הספרים האלקטרוניים שהחלה לצוץ לפני כשנתיים, צפויה לגדול משמעותית בשנה הקרובה. היא כוללת דור חדש של טכנולוגיות, שנועדו להעצים את חווית הקריאה, כולל מוצרים ושירותים שיתמכו בפרסום, בהפצה ובקריאת הספרים הדיגיטליים, תוך שימוש במכשירי קריאה ניידים, מגוונים וידידותיים למשתמש.

שנת 2009 היא שנת הספר האלקטרוני !
20 סיבות עיקריות לכך ששנת 2009 תהיה שנת הספר האלקטרוני עפ"י האתר :Gutenberg.com
לפניכם כמה מהסיבות: 

 1. קוראי הספר האלקטרוני יגרמו למחשב הנישא ולאייפון להראות ישנים
מלבד העובדה שהם יהיו נישאים הם יהיו:
"office-friendly, home-friendly, and best of all, café-friendly"

2.המסה הגדולה הושגה, עכשיו מדובר בגידול
לקח לאייפוד כמעט שנתיים להגיע למיליון משתמשים. הספר האלקטרוני נמצא כבר בשימוש אצל כחצי מליון משתמשים שרכשו קורא ספרים אלקטרוני בשנה האחרונה וחצי מיליון  אחרים משתמשים במכשירים ניידים קיימים כמו אייפון ואייפוד.

3. אם יש דבר אחד שכולם רוצים, זוהי נוחות
ספרים, בכל פורמט דפוס או אלקטרוני, הם מזון נוח למוח. ספרים מאפשרים לך לעשות הפסקה לרגע, לחשוב, לזכור או כפי שכותב  Chris Andrews :
"They are stable and personal. Whether its reading Siddharth for the 11th time, or finding a new cookbook, ebooks will deliver well-timed comfort for the intellectually needy."

4.מה שתרצה, מתי שתרצה- עכשיו זה אפשרי !
רוצה למצוא פיסקה מסוימית מתוך עליסה בארץ הפלאות ברגע זה? פרק מתוך טקסטבוק?  היתרונות הפרקטיים של הספר האלקטרוני ירככו את הניתוק הרגשי מדפי הספר המודפס.

5. מיליון ספרים אלקטרוניים בקצות אצבעותיך : זהו האינטרנט האחר
אפשר להשוות את מליון הספרים האלקטרוניים למיליון אתרים, כל אחד עם 200 דפים, כשלכל דף בספר ישנה גישה ישירה. וביחד, כל הספרים האלקטרוניים  מייצרים מקור מידע חדש.

6."טכנולוגיה ירוקה"
עד לפני כמה שנים הסידי רום נתפסו כ"טכנולוגיה ששומרת על העצים" עד שגילו שבעצם כל מי שמשתמש בסידי-רום, בשלב הבא מדפיס את החומר.  קורא הספרים האלקטרוני מאפשר חווית קריאה נוחה ללא צורך בהדפסה.

7. תנסה פעם אחת, ואתה שבוי לתמיד
הפעם הראשונה  בה תתנסה בהורדת ספר שלם לקורא הספרים האלקטרוני שלך… לא תהיה האחרונה.
זו חוויה מרגשת, להוריד בקלות כזו ספר חדש, או כזה שלא ראית אותו כבר 5 שנים, בזמן כל כך קצר.

8.זכויות יוצרים? – אין בעיה כזו עם ספרים אלקטרוניים
עם סרטים ומוסיקה, היו (ועדיין), דיונים וויכוחים רבים בין יוצרים ומפיצים, לגבי זכויות יוצרים. עם ספרים הבעיה פשוטה יותר. ספרים בדרך כלל נכתבים ע"י אדם אחד, ולכן הפרוצדורה פשוטה יותר.

9.מספר עצום של ספרים אלקטרוניים חופשיים ברשת
מאות אלפי ספרים ידועים מוצעים באופן חוקי ובחינם ברשת. ספרים קלאסיים רבים שאהבנו לקרוא, כמו "עליזה בארץ הפלאות" ספריו הידועים של ז'ול וורן ועוד ועוד.

It's The Content, Stupid
בל נשכח שספר, אלקטרוני או מודפס, הוא רק אמצעי להעברת חוויה או מידע מהסופר, אליך הקורא. כל דבר  שיקשר אותך לתוכן, בדרך דינמית ואפקטיבית יותר, יועיל לך !  וכאן זוכים הספרים האלקטרוניים לניקוד גבוה.
It’s the content, stupid.
להמשך הכתבה

שימוש בקומיקס כאמצעי להעברת מסרים

בבלוג של נטקראפט, התפרסמה ידיעה שענינה חוברת הקומיקס שהתלוותה להשקת הדפדפן Chrome  של גוגל והשימוש בקומיקס ככלי להעברת מסר.

מסתבר, שעל מנת לחשוף את הדפדפן החדש, מלבד כלים קונבנציונליים כמו: סרטוני הדרכה, הסברים טקסטואליים וסרטון תדמיתי, הפיצה גוגל גם חוברת קומיקס אינטרנטית WebComics, המתארת את תהליך הפיתוח מנקודת מבטם של אלו שפעלו ליצירת הדפדפן.
חוברת הקומיקס בת 38 העמודים, מתארת בעזרת תמונות ומלל, למה צריך להשתמש דווקא בגוגל כרום.

הרעיונות החלומות והמחשבות, קיבלו צורה ואופי כפי שרק קומיקס טוב יכול להעניק. מתכנן וצייר הקומיקס הוא: סקוט מקלאוד.

גוגל משתמשים בקומיקס ככלי שיווקי לכל דבר. הדמויות הראשיות מייצגות את העובדים המקוריים שפיתחו את הדפדפן.
האמינות שהן מספקות היא בגדר יתרון שאף מציג מקצועי לא יוכל לספק לעולם.  וכפי שכותב בבלוג, ליאור יאיר: "במהלך הקריאה הדמויות משתפות אותי בחזון ובלבטים שהתגלו כאשר פיתחו את Chrome.  הקשר הזה עם אותן דמויות קושר אותי רגשית למוצר שאפילו לא ניסיתי".

הקומיקס כאמצעי להעברת מסרים, כשהוא בשירות הטכנולוגיה, יציג את המידע בפשטות, מדבר בכל השפות ולכן מהיר, קל להבנה, מושך לעין – אולי יותר מכל כלי שיווקי אחר שעושה שימוש באמצעים המסורתיים.
ניתן להניח שמכל הסיבות האלה, הוא יפנה בעיקר לקהל הרחב ופחות למקצוענים. פעם נוספת אנו עדים לכוחה של תמונה !

לאור העובדה שהספריות מתקשות "לחבב" את הלומדות השונות על הסטודנטים, יכול להיות ששווה לשקול הכנת לומדות ספרייה באמצעות או בשילוב קומיקס? 

אוסף וינר בנושא אנטישמיות, שואה ופשיזם

 

ביום א' 4 בינואר, יפתח לקהל חלק מאוסף וינר.

לרשות הקוראים יפתח אולם קריאה חדש הממוקם בקומת המרתף של הספרייה המרכזית.

האולם יהיה פתוח בימים א-ה בין השעות 16:00-10:00

פרטים נוספים ניתן לקבל בטלפון: 03-6407832

סטייל חדש ב-Image Search של גוגל

בחודשים האחרונים גוגל הכניסה מספר שיפורים במנוע חיפוש התמונות שלה. ראשית נוספה האפשרות להגביל את תוצאות החיפוש רק לתמונות שכוללות פנים (Faces). (ראו דוגמא לחיפוש כולל פנים וללא פנים).
הצעד הבא היה הוספת האפשרות להגביל את תוצאות החיפוש לתמונות שכוללות – Photo Content (אלמנטים צילומיים), תוך התעלמות מציורים ותרשימים שאין לך צורך בהם. (ראו דוגמא לחיפוש תמונות כולל צילום וללא צילום).
ביום שישי האחרון הכריז הבלוג הרשמי של גוגל על השקה של אופצית צמצום  תוצאות החיפוש ל-
Clip Art    ול- Line drawings (ציור קווי)

את החיפוש ניתן לבצע בשתי צורות:
1. במסך Advanced Image Search בחירה באחד מסוגי התוכן תחת Content types
2. .לאחר ביצוע החיפוש במסך הראשי,  במסך התוצאות  יש לפתוח את התיבה שמסומנת כברירת מחדל Any content

גוגל מציינת שהיתרון הגדול בשימוש בכל אפשרויות החיפוש אינה מחייבת הקלדה נוספת ! מילת החיפוש נשארת זהה, ורק בחירת הסגנון משנה את התוצאות.
חידושים אלו  עדיין  לא קיימים בגירסה העברית  של גוגל, אך אפשר לבצע חיפוש בעברית במימשק האנגלי.