מנוע החיפוש הסמנטי hakia שם לו למטרה לאחזר תוצאות איכותיות באמצעות טכנולוגיה סמנטית. תוצאות איכותיות על פי התיעוד באתר עונות על הקריטריונים הבאים:
• מקורות מהימנים סמכותיים מומלצים על ידי ספרנים
• כוללים מידע מעודכן
• ורלוונטיים לשאילתה

ההנחה שעומדת מאחורי המדיניות של hakia בכל הנוגע למהימנות אתרים היא שאתר פופולרי אינו בהכרח אתר מהימן ואתר מהימן אינו בהכרח אתר פופולרי. לכן, המנוע מסתייע בספרנים כדי לכלול באינדקס שלו אתרים מהימנים. בכך שונה מנוע זה מהרבה מנועי חיפוש אחרים אשר הפופולריות של מילות מפתח ואתרים מהווה קריטריון חשוב באלגוריתמים שלהם  לדירוג תוצאות החיפוש.

עד כה hakia הציע אתרים מהימנים מסוג זה בתחום הרפואה ומדעי הבריאות. כיום מנוע החיפוש מבקש להרחיב את הכיסוי שלו לכל תחומי הידע ומבקש להסתייע לשם כך בספרנים. ספרנים ומידענים מתבקשים להציע אתרים מהימנים במגוון נושאים. אתרים אלו יעובדו על ידי המנוע באמצעות הטכנולוגיה הסמנטית הייחודית שלו QDEX , אשר בה הוא משתמש למען השגת תוצאות רלוונטיות לשאילתה. בפוסט קודם כתבתי על טכנולוגיה זו.

מדי חודש יוענקו פרסים לספרנים שייענו ל"קול קורא" זה של hakia ויציעו אתרים מהימנים. מה הם אתרים מהימנים על פי hakia? – על כך יוכלו הספרנים והמידענים שייענו לפנייה למצוא מידע בכתובת http://tinymce.moxiecode.cp/mce_temp_url/

לכתבה בנושא

העמדה כלפי הוויקיפדיה בקהילה האקדמית בכלל והספרנים בפרט חלוקה. יש ספרנים שרואים בה כלי לא מהימן משום שכל אחד יכול לערוך את הערכים שבה, ויש כאלה שאוהבים אותה מכיוון שהיא מהירה, קלה לשימוש ונקודת התחלה טובה למחקר. נראה שהמשתמשים תומכים בעמדה השנייה – רבים מהם מתחילים את המחקר שלהם במקורות בווב, והוויקיפדיה היא אחד המקורות הפופולרים בהם, ולספרייה הם פונים למידע נוסף. על פי דווח של OCLC רק 2% מהסטודנטים באוניברסיטאות ובמכללות מתחילים לחפש מידע דרך אתר הבית. מגמה דומה נחשפה בסקר MIT 2006 בנושא הערכת צורכי המשתמשים.

לאור דפוסי שימוש רווחים אלה, תרומה פעילה של הספרנים לוויקיפדיה יכולה להוות פתרון לשני המצבים שאוזכרו לעיל:  להעלות את קרנה של הוויקיפדיה מחד ולתרום לשיווק משאביה של הספרייה מאידך. מן הראוי לציין שלספריות אקדמיות וספריות מחקר הרבה אוספים מיוחדים. בשנים האחרונות מסתמנת מגמה להפוך אוספים אלו לדיגיטליים. אלא שפעמים רבות אוספים אלו אינם בשימוש בשל העובדה שרבים אינם מבקרים באתרי הבית של הספרייה. הוספת ערכים בוויקיפדיה על אוספים כאלה או הוספת קישורים לאוספים מתוך ערכים קיימים יכולים להעלות את המודעות בדבר קיומם של אוספים כאלה.

על פתרון כזה חשבו במספר אוניברסיטאות כמו אוניברסיטת וושינגטון, אוניברסיטת צפון טקסס, אוניברסיטת וילנובה ולאחרונה גם Wake Forest University . מאמר מעניין שהתפרסם בגיליון ספטמבר אוקטובר 2008 של כתב העת – ONLINE מספר על ניסיונה של אוניברסיטת Wake Forest University להשתמש בוויקיפדיה כפלטפורמה לשיווק האוספים הדיגיטליים של הספרייה. במאמר מאוזכרים גם ניסיונות קודמים בנושא ודגש מיוחד במאמר על הפקת לקחים.

ממסקנות הניסיונות השונים עולה שתרומתם של הספרנים לוויקיפדיה בצורה חכמה  על ידי הוספת ערכים חדשים או הוספת קישורים חיצוניים לאוספי הספרייה מתוך ערכים קיימים הגבירה את המודעות בדבר קיומם של האוספים והעלתה את השימוש באתרי הבית.
בכל מקרה, לאור הניסיון מומלץ לפני שמתחילים להשקיע הרבה זמן ומשאבים בפרויקטים מסוג זה כדאי להבין את הכללים והתרבות של הוויקיפדיה. למרות שלכאורה הוויקיפדיה היא חופשית וערכיה ניתנים לעריכה באופן חופשי הרי לאמיתו של דבר לוויקפדיה מדיניות ומספר כללים שכדאי להכיר כדי להימנע ממחיקת ערכים וסגירת חשבון . אלו נוגעים לנושאים הבאים:
• פתיחת חשבון – לפני הוספת ערכים לוויקיפדיה יש לפתוח חשבון. וויקיפדיה דורשת שהחשבון יהיה שייך למשתמש בודד ואינה מאפשרת חשבונות משותפים. חשבונות משותפים נמחקים על ידי עורכי הוויקיפדיה, לכן אי אפשר להשתמש בחשבון אחד משותף לספרייה. לכל אחד מהספרנים שמתכוונים להוסיף ערכים לוויקיפדיה חייב להיות חשבון ייחודי משלו.
• ציטוטים – חשוב לכלול בערכים ציטוטים שיאמתו את המידע הנכתב.
• פרסומות – הוויקיפדיה אינה תומכת בפרסומות. מידע על אוספים עלול להתפרש על ידי עורכי הוויקיפדיה כפרסומות ולהימחק. לכן יש לכלול בערכים מידע שנמצא באוספים וממנו לקשור לאוספים ולא להסתפק במידע על האוספים בלבד.
• עמדה ניטרלית – אחד מהסטנדרטים החשובים אותם מוקירה הוויקיפדיה היא הימנעות מעמדה מוטה ושמירת על עמדה ניטרלית.
• מידע שניתן לאימות – הוויקיפדיה תומכת במידע שניתן לאימות ומסתמך על מקורות מהימנים מודפסים או מקוונים.
• מחקרים חדשים ודעות מקוריות – הוויקיפדיה היא משאב יעץ יותר מאשר פלטפורמה למידע חדש. היא אינה מאפשרת פרסום מחקרים חדשים או דעות ומחשבות מקוריות בערכיה. כל מידע חדש חייב להתפרסם תחילה במקור מהימן לפני הכללתו בוויקיפדיה.

האופציה של הוספת תכנים לוויקפדיה כאמצעי לשיווק הספרייה הוכיחה את עצמה למרות התלאות שעברה האוניברסיטה עד שלמדה את הלקחים הקשורים לכללי הוויקיפדיה… אמצעי נוסף עליו מומלץ במאמר, ללא חשש ממחיקת ערכים כפי שקיים בוויקיפדיה, הוא פיתוח מאגרי מידע מיוחדים עם מידע על אוספי הספריות דוגמת OAIster וספריות דיגיטליות נוספות שקיימות בווב.

מבחינתנו, לאור דפוסי המשתמשים המרבים והמעדיפים להשתמש בכלים חופשיים בווב, כדאי לאמץ את שיטת ה-Link resolver ולהוסיף עד כמה שיותר קישורים למשאבים האלקטרוניים של הספרייה מתוך כלים חופשיים שקיימים בווב, כפי שעשינו עם Google Scholar. באופן זה גם משתמשים שאינם מרבים להשתמש באתר הבית ייחשפו למשאביה.

למאמר המלא

VADLO הוא מנוע חיפוש ייעודי חדש למדעי החיים, שמאפשר למשתמשים לחפש על פי חמש קטגוריות: פרוטוקולים, כלים מקוונים שמסייעים למחקר, סמינרים ומצגות powerpoint, מאגרי מידע ותוכנות.. חומרים אלו חשובים לחוקרים לא פחות ממאמרים וספרי לימוד, שכן דרכם יגיעו לטיפים ולחומרים שיוכלו לחסוך להם זמן, מאמץ ומשאבים של המצאת הגלגל מחדש. באתר גם קישור למאגר קריקטורות בתחום. בעתיד כאשר האינדקס של המנוע יגדל יתכן שיתווספו לו קטגוריות נוספות.

מנוע החיפוש הוא חופשי ואינו מחייב הרשמה קודמת באתר. האינדקס של המנוע כולל אף הוא חומרים חופשיים בלבד וכאלה שאינם מחייבים הרשמה קודמת. כיום VADLO תומך בחומרים שכתובים בשפה האנגלית בלבד, אינו כולל קישורים שמתחילים ב-ftp או https. אנשי אקדמיה ומדע מתבקשים לתרום לאינדקס ולשגר מידע על מקורות מתאימים שעומדים בדרישות הנ"ל. השימוש בחומרים שמציע המנוע אסור למטרות מסחריות.

משמעות השם VADLO כפי שמוסבר באתר הוא עץ תאנה שגדל אופקית למימדים גדולים ומאפשר לילדים ולציפורים ליהנות מצילו ומפירותיו, ואכן כאותו עץ תאנה, גם מנוע חיפוש זה אמור להשתבח עם הזמן ככל שהאינדקס שלו יגדל, ועם גידולו תגדל גם ההנאה של הקהילה האקדמית מפירותיו..

אל אתר המנוע
אודות המנוע

לא אחת שמרנו אתר ברשימת המועדפים של הדפדפן (bookmarks, favorites) או באתרי שמירת סימניות (social bookmarking tools) וכאשר רצינו לאחזר אותו גילינו לאכזבתנו שהדף השתנה או פשוט נעלם. לא אחת רצינו לשמור בכלים הנ"ל את התכנים של דפים דינמיים כמות שהם ברגע נתון וכמובן לא יכולנו. את הפתרון לבעיות מסוג זה מספק Iterasy – כלי מבוסס דפדפן שהוא בעצם אתר לשמירת סימניות דוגמת Delicious, אלא שייחודו בכך שהוא שומר גם דפים דינמיים. כמו כן הוא שומר  העתק מדויק של הדפים בשלמותם ברגע נתון, מאפשר לתייג אותם ולחפש בתכנים שלהם. הדפים ניתנים לשיתוף על ידי שיגורם בדוא"ל. היום, עם ריבוי דפי ווב שנוצרים on the fly כמו דפים שנגזרים מבסיסי נתונים ודפים שנוצרים תוך שימוש בטכנולוגיות דינמיות מתקדמות כמו Ajax, כלי זה הוא חיוני ליצירת ארכיון אישי של דפים – כמו מאמרים מעניינים, פוסטים של בלוגים, תוצאות חיפוש ממנועי חיפוש וכל דף ווב כלשהו סטטי או דינמי. משום כך  Iterasy הוגדר על ידי techcrunch ככלי חיוני למחקר.

השימוש בכלי חופשי ומחייב פתיחת חשבון אישי. לאחר פתיחת החשבון האישי המשתמש מועבר לדף בו ניתן להוריד את היישום, ולאחר התקנת היישום, iterasy נוסף אוטומטית לסרגל הדפדפן. שמירת דפי הווב מתבצעת באמצעות הסרגל בדפדפן. על ידי לחיצה על הכפתור "Notarize" העתק מדוייק של הדף בשלמותו, כמות שהוא ברגע נתון, מועבר מיד לחשבונו האישי של המשתמש. אופציה נוספת שמאפשר הכלי היא ה- Schedular שמאפשר שמירה של דפים על בסיס קבוע באופן המאפשר מעקב וניתוח שינויים בדפים לאורך זמן. חסרונו של הכלי על פי techcrunch הוא שאין אפשרות להגדיר באופן גורף את כל הדפים  כפרטיים (private לעומת public) ולכן יש להקפיד ולא לשכוח להגדיר באופן פרטני כל אחד מהדפים שרוצים לשמור  כפרטי כמו הודעות דואר. כיום היישום עדיין בשלב ביתא והוא נתמך על ידי  Internet Explorer 7 על פלטפורמת Windows, ו- Firefox 2 &3 על פלטפורמת Windows ו- Mac OS X 10.5.

אל האתר,    שאלות נפוצות

Lalisio Literature הוא מנוע חיפוש שנועד בעיקר לקהילה האקדמית. מקור המילה Lalisio הוא בלטינית ופירושה "חמור קטן". מנוע החיפוש נקרא בשם זה כי המטרה שלה יועד היא להקל על המשתמשים את החיפוש ולעזור להם למצוא ביתר קלות את הספרות הדרושה להם למחקר, לספרות, להוראה וגם לשעות הפנאי.
מלאכה זו עושה המנוע בעיקר באמצעות מספר רב של הגבלות שמאפשרות לדלות את החומר המבוקש. ניתן לחפש על פי שלוש קטגוריות עיקריות: ספרים, Open Access ומאמרים. המנוע מנתח את תוצאות החיפוש ומארגן אוטומטית את מידע-העל (metadata) של תוצאות החיפוש על פי מספר קטגוריות כמו סוג מסמך, מילות מפתח, שנים, מחברים, פורמט, שפה ומו"ל ומציג למשתמש את תוצאות החיפוש על פי פרמטרים אלו – כאשר ליד כל אחד מהפרמטרים נרשם מספר התוצאות, ולמשתמש ניתנת האפשרות להגביל את החיפוש על פי בחירתו. באופן זה המשתמש יכול בקלות למקד את החיפוש בהתאם לצרכיו. מילות המפתח המוצעות מאפשרות למשתמש ליעל את החיפוש, להרחיבו או לצמצמו ולכוונו לכיוונים חדשים.

האוספים אותם מציע המנוע למשתמש הם תוצאה של שיתוף פעולה עם מספר ספקי מידע וחברות מסחר אלקטרוני, והם כוללים ספרים מ- AbeBooks ,Amazon ,Alibris eCampus ו-Powell's, מאגרי open access כמו ArXiv ו-PubMed Central וכתבי עת של IngentaConnect. על פי מה שמוצהר באתר היקף  האוספים מגיע למעלה מששה מיליון רשומות ביבליוגרפיות. כאשר בדקתי את המנוע גיליתי שאחד החסרונות שלו הוא שאין הוא תומך בחיפוש ביטוי ומחפש את כל אחד ממונחי החיפוש בנפרד. למרות זאת הצלחתי להגיע לתוצאות רצויות בזכות מילות המפתח הנוספות שהמנוע הציע לי שאיפשרו לי למקד את החיפוש. המנוע עדיין בשלב ביתא ובאתר משוב להערכה והצעות לשיפור. כבר בשלב זה בולט ייחודו של המנוע בזכות מיקוד החיפוש לטקסט חופשי ופרמטרים נוספים שמאפשרים למשתמש למקד את החיפוש ולהגיע לתוצאות רלוונטיות. אין ספק שבגרסתו הרשמית עם מספר אוספים גדול יותר והשבחת המערכת, מנוע זה יהווה כלי עזר חשוב לאקדמיה.

לאתר מנוע החיפוש,  אודות המנוע
 

המונח Wiki מוגדר בוויקיפדיה כשיטה לבנייה פשוטה ומהירה של מאגרי מידע ואתרי אינטרנט, בהם התוכן נכתב ונערך על ידי כלל הגולשים. מקור המילה היא בשפה של ילידי הוואי שם פירושה "מהיר". תוכנת ה-Wiki הראשונה WikiWikiWeb פותחה ב-1994. מאז פותחו עשרות תוכנות Wiki לדוגמה ה-MediaWiki שמשמשת את הוויקפידיה.
הוויקיפדיה הוכיחה שמודל ה-Wiki, המאפשר שיתוף חופשי בכל הקשור לפרסום מידע, הצליח ותפס את מקומו בעולם ה- Web. גם בתחום המדעי נכתבו מספר Wikis שמושתתים על אותה טכנולוגיה של הוויקפדיה כמו SNPedia, אבל עדיין קיימת הסתייגות מסוימת בקהילה המדעית מאימוץ המודל מאחר שקשה לדעת במודל ה-Wiki הנוכחי מי הוא מחברו של טקסט מסוים, ובעולם האקדמי הסמכות מהווה אחד הקריטריונים החשובים לאיכות ומהימנות המידע. אמנם תיאורטית במודל ה-Wiki הנוכחי ניתן לראות את ההיסטוריה של המאמר על מכלול הגרסאות שלו, אבל למעשה קשה לקורא לשחזר ממאות גרסאות קודמות את המידע על מחבריו של טקסט מסוים בתוך המאמר. וזוהי הסיבה לחשדנות ולספקנות כלפי מודל ה-Wiki באקדמיה ובעסקים, ודי בחוסר וודאות לגבי המקור של מילה מסוימת בטקסט כדי להפחית מערכו של הטקסט השיתופי כולו.

הפתרון לבעיה נמצא במודל חדש – דור שני של Wiki- שיושם ב- WikiGenes. ה- WikiGenes – מקור מידע חופשי שיתופי במדעי החיים שמושתת על הרעיון של ה-Wiki אבל מיישם במקביל טכנולוגיה מתקדמת שמאפשרת למשתמש לדעת מי עומד מאחורי כל אחת ממילות הטקסט ובכך הופכת את הכלי לכלי מדעי. WikiGenes, שהושק ב- 29 באוגוסט  2008, מהווה פלטפורמה חופשית לקהילה האקדמית לאיסוף והערכת מידע על גנים, מחלות ומושגים מתחום הביוכימיה בתהליך מלמטה למעלה (bottom-up). מפתחו של WikiGenes הוא המדען Robert Hoffman, ומאמר שלו על הכלי התפרסם בכתב העת Nature Genetics בגיליון של ספטמבר 2008. הכלי כשלעצמו חשוב, אבל חשוב עוד יותר המודל שהוא שכלול של מודל ה-Wiki הקיים והפיכתו למדעי יותר. . ועל פי דברי מפתחו המטרה לחולל שינוי רדיקאלי בהוצאה לאור בכל תחומי המדע. מרכיביו של השינוי הם מאגר ידע בין-תחומי בגישה חופשית, עם שילוב של מאפיינים אלטרואיסטיים של Wikis ומידע על המקור והסמכות שעומדים מאחורי המידע.

לאתר WikiGenes
קישור למאמר של מפתח ה- WikiGenes על הכלי (למנויים בלבד)
לכתבה בנושא

EndNote Web – ISI Web of Knowledge – כלי וובי לניהול רשימות ביבליוגרפיות

התוכנה השולחנית Endnote הידועה היא תוכנה ביבליוגרפית לבנייה ואחזקה של רשימות ביבליוגרפיות. באמצעותה ניתן להוריד רשומות ביבליוגרפיות ממאגרי מידע ומספר קטלוגים למחשב האישי, שמשמש לה סביבת עבודה, ליצור רשימות ביבליוגרפיות ולנהלן.
Thompson Reuters מציעה למנוייה כחלק מהמנוי ל-ISI Web of Knowledge את EndNote Web – כלי לניהול רשימות ביבליוגרפיות דומה, עם כמה מאפיינים פחות, אך עושה את העבודה. סביבת העבודה היא ה-Web והרשומות הביבליוגרפיות נשמרות בחשבון אישי ב-Web.
לאחר פתיחת חשבון אישי באתר של ISI Web of Knowledge הכלי מאפשר:
• לייבא ולאסוף מידע ביבליוגרפי ממאגרי מידע שונים וקטלוגים של ספריות
• לשמור עד 10000 רשומות ביבליוגרפיות בחשבון אישי ב- Web נגיש מכל מקום
• לארגן ולערוך את הרשומות
• ליצור ציטוטים ורשימות ביבליוגרפיות על פי אלפי פורמטים שונים
• לשלב ציטוטים תוך כדי כתיבה במיקרוסופט Word (דורש plug-in)
• לנהל רשימות ביבליוגרפיות במעבדי תמלילים שונים תוך שימוש בקבצי RTF
• לשתף את המידע עם משתמשים נוספים שמשתמשים בכלי
• לעבוד בשילוב עם התוכנה הביבליוגרפית השולחנית Endnote – ניתן להעביר רשומות מהיישום השולחני ליישום הוובי וההיפך.
אמנם אין לכלי הוובי EndNote Web את כל האופציות שמאפשרת התוכנה השולחנית, כמו כן מספר הרשומות הביבליוגרפיות שניתן לשמור מוגבל ל- 10000 בעוד שבתוכנה השולחנית אין כל הגבלה, אך האופציות הבסיסיות והעיקריות של ארגון ועריכת הרשומות ויצירת ציטוטים בפורמטים שונים קיימות. הכלי חופשי למנויים. אוניברסיטת תל אביב מנוייה על המאגר ולכן הכלי חופשי לסגל ולסטודנטים. אז כדאי לנסות.

Web of Science – Citation Map

מאפיין חדש שנוסף ל- Web of Science הוא ה- Citation Map – כלי וויזואלי שמציג את קשרי הציטוטים בין מאמר מסוים ומאמרים אחרים תוך שימוש במגוון כלים וטכניקות ויזואליות. ניתן להגיע אליו מלחיצה על "citation map" בראש כל אחת מהרשומות המלאות. הכלי הוויזואלי מספק לחוקר את המידע אילו חוקרים צטטו את המאמר שלו ואילו מאמרים הוא ציטט. ניתן להרחיב את תצוגת המידע לשני דורות, כלומר לאפשר לראות מי ציטט את המאמרים של החוקרים שציטטו את המאמר הספציפי, ומי ציטט את המאמרים שבעל המאמר ציטט. הכלי מאפשר לחוקר ניתוח טוב יותר של הקשרים על ידי ארגון הרשומות על פי פרמטרים שונים כגון מחבר, שנה, שם כתב העת, נושא ועוד. ניתן לשמור את מפת הציטוטים כקובץ נפרד. מתאים במיוחד למי שאוהב תצוגה וויזואלית של מידע טקסטואלי.

Using Bibliometrics: a Guide to Evaluating Research Performance with Citation Data

מדריך ביבליומטרי של Thomson Reuters בצורת קובץ PDF בעל 12 עמודים, העוסק בנושא שימוש נכון במדדים מבוססי ציטוטים. הורדת הקובץ אפשרית לאחר הרשמה באתר. המדריך עוסק במגוון נושאים בנושא: מדוע יש צורך להעריך עבודה מחקרית ומי הם בעלי העניין ? המדדים השונים להערכה והמטרות השונות להן הם נועדו. מודגש במדריך שהמטרה היחידה שלשמה נועד מדד ה- Journal Impact Factor הוא להעריך כתב עת בהשוואה לכתבי עת אחרים בתחום, ואין להשתמש בו בצורה מניפולטיבית להערכת מאמר בודד. לשם כך נועדו מדדים אחרים שהפופולארי בהם הוא ה- h-index.  מומלץ להשתמש בקומבינציה של כמה מדדים להערכת מאמר בודד או חוקרים.

לאור הסקירה לעיל נראה ש- Thomson Reuters שוקדת על הגדלת השירותים שלה למשתמש. יתכן ש- Thomson Reuters משתמשת בכמה משירותיה ככלי שיווקי נוכח התחרות עם מוצרים דומים, אך אין ספק שצרכני המידע יוצאים נשכרים מכך.

מדריך ל-EndNote Web, מדריך נוסף ל-EndNote Web
Citation Map – נגישות
Citation Map – מדריך

Impact factor הוא מדד כמותי מבוסס ציטוטים להערכת כתבי עת. הוא מודד מספר ממוצע של ציטוטים למאמר בכתב עת מסוים בתקופת זמן נתונה. ה-impact factor של כתב עת בשנה מסוימת מחושב בדרך כלל על ידי חלוקה של מספר הציטוטים למאמרים שפורסמו בשנתיים הקודמות, בסך כל המאמרים שפורסמו בשנתיים הקודמות. לאור זאת ניתן להגדירו כמדד שמודד את השכיחות אשר בה "מאמר ממוצע" בכתב עת צוטט בתקופה נתונה. הדרך הנכונה להשתמש במדד למדידת חשיבותו של כתב עת מסוים הוא בהשוואה לכתבי עת אחרים בתחומו.
המדד משמש את החוקרים לבחירת כתבי עת לפרסום המאמרים שלהם, משמש את הספרנים, לצד נתונים נוספים כמו: עלות ונתוני שימוש לקבלת החלטות בכל הקשור לרכש ודילול של כתבי עת. כמו כן הוא משפיע על מדיניות הבחירה של המו"לים, אשר מעוניינים להגדיל את ה-impact factor של כתבי עת על ידי פרסום המאמרים הטובים ביותר.

האם המדד  מהימן? האם משתמשים בו נכון? האם ניתן להפעיל עליו מניפולציות?
על פי דברי David Tempest מומחה לביבליומטריקה  שחוקר את המדד זה 11 שנים ויועץ ל-Elsevier בנושא שיפור איכות כתבי העת, לפעמים משתמשים במדד בצורה לא נכונה למטרות אחרות מאשר להן נועד. דוגמה לכך הוא השימוש במדד Impact Factor להערכה אישית של חוקרים, כמו חישוב Impact factor אישי בצורה לא נכונה על ידי חוקרים לצורך רייטינג. כמו כן לא נכון להשתמש במעמדו של כתב עת לקביעת איכותו של חוקר מסוים שפרסם בו, שכן מאמר שפורסם בכתב עת עם impact factor 50 יכול להיות בעל  0 ציטוטים. משום כך גופים מחקריים עוברים לשימוש במדדים אחרים מבוססי ציטוטים לצורך הערכת חוקרים בודדים כמו מדד h-index אשר הולך ותופס תאוצה.
לצד שימוש לא נכון במדד, יש ניסיונות להשתמש בו בצורה מניפולטיבית – תופעה, שהיה מי שכינה אותה בשם "Impact Factor Engineering" .
כמה דרכים לשימוש מניפולטיבי במדד לדוגמה הן:
• שימוש לא נאות בציטוטים עצמיים
• שינוי סוג המאמרים שמפורסמים בכתבי עת לכאלה שאינם נלקחים בחשבון באלגוריתמים של ה-Impact factor כמו מכתבים ומאמרי מערכת. על ידי כך משתנה היחס בין המכנה (מספר מאמרים) והמונה (מספר ציטוטים) בנוסחת החישוב של ה- Impact factor בצורה מניפולטיבית. כמה בעלי כתבי עת השתמשו בשיטה בעבר, כיום מבחינה מעשית לא ניתן ליישמה הודות לצעדים שננקטו על ידי Thomson.

לעומת דרכים מניפולטיביות אלו לשפר את ה-Impact factor קיימים כמה דרכים לגיטימיות להגדילו כמו הכללת מספר רב יותר של מאמרי סקירה – review בכתבי העת, בשל העובדה הידועה שמאמרי סקירה מצוטטים יותר.
לאור הנאמר, המסקנה היא שחשוב להשתמש נכון ובצורה מהימנה במדדים פשוטים ואובייקטיביים ולמשתמש חשוב להבין את המגבלות של המדדים השונים.

לראיון המלא
אודות h-index
דוח מפורט בנושא מדדים מבוססי ציטוט במחקר המדעי – שימוש ומהימנות

אנשי מדע וחוקרים טיפוסיים כורעים בדרך דרך כלל תחת העומס של מאמרים, פרוטוקולים, וסוגים אחרים של מסמכים שאותם הם מעבירים לעמיתים בדרך כלל כקבצי PDF.
פתרון לכך מצא Mark Kaganovich בוגר הרווארד בצורת Labmeeting – רשת חברתית שפתוחה החל מסוף יולי 2008 לכל מי שיש דואר אלקטרוני אקדמי. רשת חברתית זו תוכננה בראש וראשונה כאתר לניהול מסמכים, שמאפשר לאנשי אקדמיה, חוקרים וסטודנטים להעלות קבצים, לארגן אותם, לערוך בהם חיפושים ולשתף אותם עם עמיתים. לכל חבר ברשת יש אפשרות ליצור קבוצות עניין ולהזמין חברים נוספים  לצורך יצירת מאגר מחקרי משותף נגיש מכל מקום.
הרשת מותאמת במיוחד למדעי החיים ורפואה ומציעה למשתמש להוסיף מאמרים לאוסף שלו מה-Pubmed.
קיימת באתר גם אופציה לחיפוש עמיתים. אלא שפונקציה זו של איתור עמיתים באתר היא שולית ביחס לפונקציה העיקרית שבו – ניהול מסמכים וידע. יתכן שבכך אתר זה  שונה מרשתות חברתיות אחרות ייעודיות לקהילה המחקרית כמו: Nature Network, Scilink, Epernicus. האתר חופשי לסטודנטים וחוקרים. בעתיד יש כוונה לאפשר שימוש באתר גם לגופים מסחריים כמו חברות תרופות וביוטכנולוגיה תמורת תשלום.

אל האתר
לכתבה המלאה  

לא אחת אנו שומעים וקוראים דברים בנימה של תרעומת, טרוניה ואפילו אזהרה על כך ש"גוגל יודעת עלינו הכל", ופוגעת בפרטיות בכך שהיא שומרת את ההיסטוריה של החיפושים בשרתים שלה.
כנראה שהתשובה של גוגל לכך, הפעם, היא במאפיין חדש שיעלה בימים הקרובים בצורת הודעה במנשק תוצאות החיפוש בדבר התאמת תוצאות החיפוש למשתמש, שאמורה לסייע למשתמש להבין כיצד תוצאות החיפוש הותאמו לצורכי המידע שלו. מאפיין זה מבליט את הפן החיובי של שמירת הפרטים שלנו וההיסטוריה של החיפושים, שכן באמצעותם גוגל משתדלת להתאים את תוצאות החיפוש לצרכיו של המשתמש ולשפר את הרלוונטיות של תוצאות החיפוש.
גוגול חושפת בימים אלו את הגורמים העיקריים הנלקחים בחשבון בהתאמת תוצאות החיפוש למשתמש והם:
• המיקום הגיאוגרפי של המשתמש – גוגל מזהה את המיקום של המשתמש על פי כתובת ה-IP של המשתמש. המיקום משמש לא רק להתאמת תוצאות החיפוש אלא גם לשירותים אחרים של גוגל כמו שירות המפות של גוגל ויישומים נוספים. משתמש בעל חשבון בגוגל יכול להגדיר מיקום שונה למטרה זו.
• חיפושים קודמים – גוגל מנסה להתאים את תוצאות החיפוש של המשתמש לצורכי המידע שלו על פי חיפושים קודמים, ולא משנה אם המשתמש נמצא בחשבון האישי שלו או לא. גוגל עושה זאת על ידי שמירת החיפוש האחרון של המשתמש בדפדפן לזמן מה. לאחר מכן המידע מוסר מהדפדפן ונעלם ברגע שסוגרים את הדפדפן.
• "היסטוריית אינטרנט" – Web history של המשתמש – אם המשתמש נמצא בתוך החשבון האישי שלו בגוגל והפונקציה של ההיסטוריה של החיפושים מופעלת, תוצאות החיפוש מותאמות בהתאם לחיפושי המשתמש בעבר. הפונקציה "היסטוריית אינטרנט" היא בשליטתו של המשתמש. הוא יכול להסיר ממנה פרטים מסוימים או לנטרלה בכל עת. אם המשתמש מעוניין לקבל חיפושים ללא התאמה אישית, כל שעליו לעשות הוא לערוך את החיפוש ללא כניסה לחשבונו האישי.

כמובן שהמאפיין החדש אינו משנה דבר בתוצאות החיפוש, אך הוא מהווה צעד חשוב מבחינת מחויבותה של גוגל לחשוף למשתמש את  אופן פעילות המערכת מאחורי הקלעים.

לכתבה המלאה על המאפיין החדש
לכתבה נוספת על אופן השימוש של גוגל במידע על המשתמשים
מדיניות שמירת הפרטיות של גוגל

 המושג "אוריינות מידע" מוגדר כיכולת לדעת מתי יש צורך במידע, לזהות, למצוא, להעריך ולהשתמש בצורה אפקטיבית במידע. ספריות וגופים אחרים ברחבי העולם מפתחים חומרים ומוצרים בנושא זה. ריכוז כל החומרים והמוצרים הקשורים לנושא חשוב למשתמשים וגם למפתחים לצורך הפיתוח, וכדי למנוע את המצאת הגלגל מחדש.
יוזמה ברוכה בכיוון זה  הוא מאגר המידע InfoLit Global – Information Literacy Resources Directory – שכולל חומרים באוריינות מידע מרחבי העולם כולו. במאגר ניתן למצוא כלים, מוצרים, תוכנות ומדריכים וכן מידע רב בנושא זה – כנסים, אתרי Web ובלוגים ומידע על ארגונים רלוונטיים ופרסומים. ניתן לדפדף במאגר על פי קטגוריה וארץ ולחפש על פי מילות מפתח. המאגר הוא פרי עבודתה של המחלקה לאוריינות מידע של IFLA במימונו של UNESCO. הכלים שניתן למצוא במאגר יכולים לשמש את הקהילייה הבינלאומית. ניתן להשתמש בהם כמות שהם, או להשתמש בהם כמודלים לפיתוח כלים ויישומים חדשים.
לדוגמה, לשאילתה databases tutorials קיבלתי רשימה ארוכה של מדריכים, כולל מדריכים שיכולים להיות שימושיים גם לספריות שלנו כמו: Cinahl במנשק של Ebsco ואחרים.
ספרנים, אנשי חינוך ואנשי מקצוע שפיתחו כלים ולומדות בתחום נקראים לתרום למאגר. העלאת חומרים למאגר מחייבת הרשמה באתר.
פיתוח המאגר היה אחד היעדים של המחלקה לאוריינות מידע ב-IFLA במסגרת פרויקט מקיף בנושא אוריינות מידע. יעד נוסף היה הכנת דווח כולל על המצב הקיים בתחום אוריינות מידע במישור הבינלאומי.. את הדווח במלואו ניתן למצוא באתר.
בכנס IFLA הקרוב אשר יתקיים בחודש הבא יוקדשו מספר הרצאות לנושא אוריינות מידע. חלק מההרצאות ניתן למצוא באתר הכנס.

אל המאגר

הדו"ח המלא על מצב אוריינות המידע במישור הבינלאומי
אתר התוכנית וההרצאות בכנס IFLA הקרוב

כנס IFLA ה-74 ייערך השנה בקוויבק שבקנדה ב- 10-14 באוגוסט 2008. הכנס נושא את השם: "ספריות ללא גבולות, ניווט לעבר הבנה גלובלית" יעסוק במגוון נושאים ספרניים כמו:
• סוגים שונים של ספריות: ספריות לאומיות, אקדמיות, ציבוריות, ספריות בתי הספר, ספריות שמתמקדות בתחומים מסוימים – מדעי החברה, משפטים, מדעי החיים ורפואה, וספריות מיוחדות – ספריות לילדים וספריות לאנשים עם מוגבלויות.
• אוספים ושירותים – השאלה בינספרייתית, רכש ופיתוח אוספים וספרים נדירים
• מבנים וציוד
• ניהול ידע
• ניהול ושיווק
• זכויות יוצרים
• בקרה ביבליוגרפית
• הוראת מקצוע הספרנות
• ספריות ו- Web2
• אוריינות מידע וטכנולוגיות מידע
• מולטימדיה

באתר הכנס בכתובת http://www.ifla.org/IV/ifla74/Programme2008.htm ניתן למצוא את תוכנית הכנס ואת הטקסט המלא של רוב ההרצאות.
ההרצאות מעניינות וניתן להפיק מהן תועלת. אחת ההרצאות ברוח הכנס שנושא את השם "ספריות ללא גבולות, ניווט לעבר הבנה גלובלית" היא ההרצאה:
WorldWideScience.org – the Global Science Gateway bringing the world’s science to all corners of the globe
WorldWideScience.org הוא שער גישה למידע מדעי שכולל למעלה מ-30 מאגרים לאומיים ופורטלים בארצות שונות. מנשק החיפוש הוא של מנוע-על – למשתמש אופציה להריץ את השאילתה על כל המאגרים או לבחור לו מאגרים ספיציפיים. כמו כן המנוע מסווג את תוצאות החיפוש על פי אשכולות נושאיים ועל פי שנים. ההרצאה בכנס עוסקת בטכנולוגיה שעומדת מאחורי האתר.
אתר מסוג זה מדגיש את המגמה והחשיבות של שיתוף המידע במישור הבינלאומי, וההרצאה מעניינת ונותנת ביטוי לרוח התקופה. כמותה כנראה גם שאר ההרצאות. כדאי לבדוק…

אל אתר תוכנית הכנס
ההרצאה WorldWideScience.org – the Global Science Gateway bringing the world’s science to all corners of the globe

בדצמבר 2007 גוגול הצהירה שהיא בודקת כלי חדש חופשי לשיתוף ידע שנקרא בשם Knol . השם  Knol נגזר מהמילה knowledge ומוגדר על ידי גוגל כ"יחידת ידע". המטרה של פיתוח כלי כזה היה לעודד אנשים שמכירים נושא מסוים לכתוב מאמר סמכותי בנושא, ובאופן זה יתרמו מהידע שלהם לכלל קהיליית האינטרנט. כל מאמר כזה נקרא אף הוא כשם הפרויקט בשם Knol.
ב-23 ביולי 2008 גוגול הצהירה ש-Knol פתוח לכל.

שלא כמו באנציקלופדיה, הרעיון מאחורי Knol הוא לחשוף את המחברים. המחברים הם במרכז ולא הערכים. לכן ב-Knol, שלא כבאנציקלופדיה יכולים להיות מספר מאמרים לאותו ערך וגוגל חושבת שזה טוב. מבחינה זו Knol דומה יותר ל- hubpages מאשר לוויקיפדיה. כיום המצב ב-Web הוא שדפי Web הם בדרך כלל אנונימים. ב-Knol כל מאמר יהיה מזוהה עם מחבר או קבוצת מחברים, כי גוגל מאמינה שהמידע על כותב המאמר יסיע לקוראים לעשות שימוש טוב יותר בתכנים. מבחינת התכנים המטרה של Knol היא לכסות את כל הנושאים החל ממושגים מדעיים, מידע רפואי, גיאוגרפי, והיסטורי וכלה בבידור, מידע על מוצרים ומידע טכני .
המאמרים ימופתחו על ידי מנועי החיפוש ובאופן זה כלי זה ישפר את תוצאות החיפוש במנועי החיפוש על ידי הכנסת חומר איכותי לאינדקסים שלהם.

גוגול לא תקח חלק בעריכה וכל האחריות של העריכה מוטלת על המחברים. לעריכת המאמרים – גוגל משתמשת בעורך טקסט עשיר ויזואלי שאול מ-   Google Page Creator אשר מאפשר עריכה של המאמרים ביתר קלות מאשר הוויקיפדיה. כמו ב-blogger קיימת למחברי המאמרים אופציה להשתמש ב- Google AdSense אשר מתאימה מודעות אל תוכן האתר, ובעל האתר מקבל תשלום בכל פעם שמבקרים לוחצים עליהן.
גוגל דאגה לכותבים והגיעה להסכם עם New Yorker magazine על פיו כל מחבר יוכל להוסיף קריקטורה אחת לכל knol ממאגר הקריקטורות של New Yorker, שכן קריקטורות אפקטיביות להבהרה וחידוד הדברים, אפילו בנושאים רציניים.

המשתמשים יכולים לדרג את המאמרים, להוסיף הערות ולכתוב סקירות. מבחינת מאפייני הווויקי, ב- Knol קיימות שלוש דרגות של שיתוף פעולה שניתנות לבחירה על ידי מחבר המאמר :
 Open collaboration – כל משתמש יכול לערוך את המאמר והשינויים נראים לכל מיד עם הכנסתם.
 Moderate collaboration – זוהי ברירת המחדל – כל משתמש יכול להציע שינויים למאמר מסוים והשינויים יתקבלו רק לאחר הסכמתו ואישורו של בעל המאמר.
 Closed collaboration – רק מחברים שותפים יכולים לערוך את המאמר והשינויים נראים לכל מיד עם הכנסתם.
מבחינת זכויות היוצרים גוגל מעודדת שימוש ברשיון זכויות יוצרים גמיש  והמאמרים מורשים על פי  Creative Commons.

לאור הדברים נראה שהכלי הוא מוצר ביניים בין אנציקלופדיה ובלוג שיתופי. התקווה שהוא יעודד מקוריות, תחושה של בעלות ומידע איכותי.  מבחינתנו,  בשלב זה הוא יכול להיות כלי משלים לוויקיפדיה.

 לאתר Knol

הכתבות המלאות עליהן הסתמכתי בכתיבת הפוסט:
Knol is open to everyone
Share Your Expertise in Google's Knol