לעתים אנו מעוניינים  לקבל בתוצאות החיפוש לא רק דפי ווב אלא גם תמונות, חדשות, וידאו ופריטי מידע מסוגים אחרים. רוב מנועי החיפוש היום מאפשרים זאת, אבל לשם כך יש צורך בהחלפת מנשק החיפוש. Nibbo – מנוע חיפוש מבוסס גוגל מאפשר זאת ממסך אחד. המאפיין העיקרי של Nibbo הוא הצגה מקדימה של הסוגים השונים של פריטי המידע במסך אחד תוך ציון מספר הפריטים בכל אחד.

במסך התוצאות נקבל דפי ווב, תמונות, וידאו, ערכים מהויקיפדיה, חדשות, ו"ציוצים" מטוויטר.

מסך תוצאות החיפוש מחולק לשלושה טורים: תצוגה מקדימה, תוצאות החיפוש, ואופציות לעידון השאילתא. תוצאות החיפוש הנוכחי מוצגות במרכז , בתצוגה המקדימה מוצגים סוגי המידע השונים להוציא את אלה שמוצגים בשטח המרכזי. לחיצה על אחד מסוגי המידע בתצוגה המקדימה תעביר פריטים אלו למרכז המסך. האופציות לעידון השאילתה משתנות בהתאם לסוג פריטי המידע אותם אנו מחפשים – אופציות אלו כוללות עידון על פי שפה, סדר מיון שונה , הצעות להוספה או להשמטה של מילות חיפוש מסוימות. קיימת גם אופציה להתאמה אישית של מסך תוצאות החיפוש.

קיימת גם אופציה להרשמה אישית באמצעות שם המשתמש והחשבון של המשתמש בגוגל. פתיחת חשבון אישי מקשרת בין הקונפיגורציה ושם המשתמש ומאפשרת שמירה הקונפיגורציה האישית בשרת של המנוע בווב , מה שמאפשר שימוש באותה קונפיגורציה מכל מחשב. חשבון אישי מאפשר למשתמש גם יצירת מנוע מותאם אישית ושליטה מסוימת בתוצאות החיפוש- כגון הגבלת החיפוש לאתרים מסוימים, השמטת אתרים מסוימים מתוצאות החיפוש ועוד..

למנוע החיפוש

ויקיפדיה, שנוצרה על ידי הרבה אנשים, היא למעשה התגלמותו של ווב 2.0 שמושתת על חוכמת ההמונים. אבל עתה Wikimedia Foundation הארגון שלא למטרות רווח שעומד מאחורי הויקיפדיה חושב כיצד להפוך את הויקיפדיה לרכיב מרכזי בווב הסמנטי – ווב 3.0.

משמעות הדבר היא  שמחשבים יוכלו להבין את המשמעות של הערכים, יוכלו למשל לזהות שמידע מסוים בטבלה מסוימת הוא תאריך, ונוכל לקבל תשובות, שהיום כדי לקבלן המשתמש צריך לקרוא את הערך הרלוונטי המסוים.

בכנס 2010 Semantic Technology , שהתקיים ב- 21-25 ביוני 2010 בסן פרנסיסקו, בכירים ב- Wikimedia דיברו על צעדים בכיוון זה שננקטים על ידי Wikimedia. הם גם קראו לקהילת הווב הסמנטי לסייע בהפיכת התכנים הנמצאים בויקיפדיה לנגישים ומובנים על ידי מחשבים.

דוגמאות בכיוון זה כבר קיימים כגון: DBPedia, WikiPics והמאגר Freebase שמשמש את מנוע החיפוש PowerSet שנרכש על ידי מיקרוסופט . היכולת לעשות שימוש חוזר בתכנים של הויקיפדיה כמו יצירה אוטומטית של טבלאות ומפות הוא דבר גדול.

על האתגרים שעומדים בדרך לכך והמאמצים בכיוון אפשר לקרוא בכתבה המלאה בנושא זה : Wikipedia to Add Meaning to Its Pages

OpenCalais הוא שירות חינמי שמאפשר לתייג אוטומטית דפי ווב ומסמכים שונים. באמצעות שירות זה אפשר לעבד חינם עד 50000 מסמכים ( פוסטים של בלוגים, חדשות, דפי ווב) ליום ללא תשלום. למו"לים ואחרים שנזקקים לעיבוד של מספר גדול יותר של מסמכים קיימת אופציה בתשלום –OpenCalais Professional השירות תומך היום בשפות אנגלית וצרפתית עם תכניות לתמיכה בשפות נוספות בעתיד..

כלי זה הוא יוזמה של Thomson Reuters ששם לו למטרה לתמוך באינטראופרביליות של תכנים בעולם הדיגיטלי באופן שיתאים וישרת את הווב הסמנטי. הכלי יכול לשמש חברות סטרט-אפ , מו"לים, ומוסדות כמו ספריות ואוניברסיטאות לסלול דרך לעתיד של המדיה הדיגיטלית. הכלי חוסך זמן וכסף שכן הוא מתייג אנשים מקומות, עובדות ואירועים בתכנים השונים, והוא אמצעי יעיל ומהיר ליצירה אוטומטית של מידע-על מהתכנים תוך שימוש בטכנולוגיה של ClearForest שכוללת טכניקות סמנטיות מתקדמות של עיבוד שפה טבעית – NLP.

דוגמה לביצועי השירות אפשר לראות באתר – Calais Viewer מאפשר להזין טקסט כלשהו והתוצאה תיוג אוטומטי של הטקסט ויצירה אוטומטית של מידע-על מהטקסט. הוא תואם את הדפדפנים Firefox ו- Internet Explorer

באתר אפשר לראות דוגמאות ליישומים שונים שנעשו באמצעות הכלי , כך לדוגמה חוקרים ב- University of Karlsruhe אחד מהמוסדות המובילים בתחום המדע והטכנולוגיה בגרמניה בנו באמצעות OpenCalais אונטולוגיה של חדשות בתחום העסקים שמתארת ישויות ואירועים בתחום זה .

לאתר

אחת ההרצאות המעניינות בכנס מיט"ל 2010 שהתקיים ב- 30 ליוני 2010 הציגה את ה"ערוץ האקדמי" . הערוץ האקדמי שם לו למטרה להביא את ההשכלה הגבוהה לכלל הציבור, ופועל ללא מטרת רווח. הוא נוסד על ידי אוניברסיטת חיפה בשיתוף עם האוניברסיטה העברית, הטכניון, אוניברסיטת בר-אילן והאוניברסיטה הפתוחה. בעבר התכניות שודרו במסגרת ערוץ הכבלים ולאחר מכן הערוץ פעל כערוץ עצמאי ב- HOT .

היום התוכניות מועברות דרך האינטרנט בכתובת : actv.haifa.ac.il ומשודרות גם בערוצים אחרים.

התכנים בערוץ האקדמי כוללים :
• הרצאות – הרצאות שמוקלטות במיוחד באולפן הערוץ והרצאות מכנסים אקדמיים שמשודרות בערוץ לאחר עריכה.
• שיח אולפן – דיון בין מומחים בנושאים שונים
• ראיונות עם חוקרים בנושא מחקרים חדשים.

התוכניות באתר מסווגות על פי קטגוריות נושאיות:
חברה, מדע ורפואה, בטחון ומדינה, תרבות ואמנות, כלכלה ומשפט, יומן אקדמי ואקדמי פלוס . יש באתר גם מנוע חיפוש דרכו אפשר לאתר תוכניות על פי מלות חיפוש.  על פי נתונים שהתפרסמו בספר הכנס מחצית מהצופים בערוץ האקדמי מרוצים במידה רבה עד רבה מאוד מהתכנים המשודרים.

לאתר הערוץ

אחת ההרצאות המעניינות בה השתתפתי בכנס מיט"ל 2010 שהתקיים אתמול ( 30 ביוני 2010) הייתה בנושא "השכלה נגישה".

כיום אחד החסמים להנגשת חומרי לימוד כגון: מחקרים, מאמרים, הרצאות ומערכי שיעור, סיכומים, טבלאות, סרטים, צילומים ונתונים אמפיריים הוא חוסר הודאות המשפטי ביחס לזכויות יוצרים שחל עליהם ולשימושים המותרים בהם . ספריות ומרצים מתלבטים בשאלות כגון: האם מותר לסרוק פרק מספר ולהנגיש אותו בצורה דיגיטלית לסטודנטים לצורכי לימוד? האם מותר לסרוק מאמר שלם ולהנגיש אותו בצורה דיגיטלית לסטודנטים .

נוצר מצב שבשל חוסר הוודאות נעשה שימוש מועט מדי מחשש להפרת זכויות יוצרים וחשיפה משפטית מה שמכונה "אפקט מצנן".

על מנת להתמודד עם מצב זה הוקם על ידי הנציגים של המוסדות להשכלה גבוהה בארץ פורום "השכלה נגישה".
מטרתו של הפורום להגדיר עקרונית את העמדה המקובלת בקרב מוסדות אלה ביחס להגינות השימוש בחומרי לימוד באקדמיה. "שימוש הוגן" הוא עיקרון משפטי שמאזן בין ההגנה על זכות היוצרים לבין זכות המשתמשים . ההנחה היא ששימוש "הוגן" הוא מותר.

העקרונות שגובשו עד כה במסגרת פורום "השכלה הנגישה" עסקו בתחום של שמורים דיגיטליים ומקראות דיגיטליות, ומטרתם כפי שמצוין באתר הפרויקט " לסייע בשיפור הנגישות של חומרי הוראה ומחקר המוגנים בזכויות יוצרים בקרב המוסדות להשכלה גבוהה בישראל."

על עקרונות אלה אפשר לקרוא במסמך שגיבש הפורום "עקרונות פעולה שימוש הוגן בהוראה במוסדות להשכלה גבוהה"  שהתפרסם באינטרנט במספר אתרים כולל אתר מלמ"ד. . באתר זה יש קריאה לאמץ את מסמך עקרונות הפעולה ולנקוט להטמעתו.

אתר "השכלה נגישה"
מסמך עקרונות הפעולה

ACRL פרסמה ביוני 2010 דו"ח בנושא מגמות בולטות  בספריות אקדמיות שיש להן השלכות על ההווה והעתיד. הדו"ח התבסס על סקירת ספרות ועל סקר שנשלח בדואר אלקטרוני ל- 9812 חברים ב- ACRL בפברואר 2010. למרות שאחוז המשיבים על הסקר היה נמוך – 5% – הוא סייע בהבהרת המגמות המסתמנות.

המגמות הן:
• הגידול באוסף של הספרייה האקדמית מונע על ידי דרישות המשתמשים ויכלול סוגים חדשים של מקורות מידע. יש צורך באיסוף, שימור ומתן גישה לאוספים דיגיטליים. כלים לניתוח ויזואלי תהיה טכנולוגיה שתתפוס תאוצה בשנים הבאות בקמפוסים.
• הספריות תמשכנה להתמודד עם בעיות תקציביות
• שינויים בהשכלה הגבוהה יחייבו ספרנים לרכוש מיומנויות חדשות
• תגדל המחויבות של הספריות למתן דין וחשבון על פעולותיהן שכן ספריות תצטרכנה להוכיח את חשיבותן וערכן למשתמשים ולמוסדות שלהן.
• יהיה גידול בדיגיטציה של אוספים מיוחדים של הספרייה האקדמית
• הגידול ביישומים שמותאמים למכשירים ניידים יצריך חשיבה יצירתית מצד הספרנים לפיתוח שירותים חדשים מתאימים, על כל מה שכרוך בכך מבחינת הכשרה, תקציב, שיווק והדרכה
• הרחבת שיתוף הפעולה במישורים השונים – חברי הסגל, סטודנטים, מומחים לנושאי טכנולוגיה וספרנים מספריות אחרות – כל אלה יעצימו את תפקידה של הספרייה במוסד ומעבר לו
• ימשכו מאמצי הספריות לאספקת שירותים בתחום התקשורת המדעית – הדרכה בנושאי זכויות יוצרים, תפקיד בפיתוח המאגרים המוסדיים ועוד
• הטכנולוגיה תמשיך לשנות את השירותים והמיומנויות הדרושות – מחשוב ענן, כלים לגילוי ידע, תכנים ותוכנות פתוחות, רשתות חברתיות – לכל אלה תהיה השפעה על הספריות
• ההגדרה של הספרייה תשתנה בעקבות הקצאת המרחב בפיזי של הספרייה למטרות אחרות והרחבת הנוכחות של הספרייה במרחב הוירטואלי

לדו"ח המלא

ResEval הוא כלי חופשי להערכה מדעית של מחברים. הכלי מסתמך היום בעיקר על מידע על ציטוטים מגוגל סקולר. בעתיד הכוונה להסתמך על מקורות נוספים כגון: Scopus ו- ACM.
הכלי מספק מספר מדדים להערכה של מחבר שמאוחזרים בזמן אמת מגוגל סקולר:
• C- Index – סכום כולל של ציטוטים – סך הציטוטים שקיבל כל אחד מהמסמכים שנכתבו על ידי המחבר
• N – index – מספר פרסומים כולל
• ממוצע ציטוטים לפרסום – היחס בין סך כל הציטוטים ומספר הפרסומים
• H-Index – על פי מדד זה – חוקר עם אינדקס h פרסם h מאמרים שכול אחד מהם צוטט על ידי אחרים לפחות h פעמים.
• G-Index – בשורה של מאמרים מדורגים בסדר יורד של מספר הציטוטים שקיבלו, ה-g-index הוא המספר הגבוה ביותר שמספר g מאמרים מראש הרשימה קבלו ביחד לפחות g^2 ציטוטים
הנתונים שלעיל מעובדים בזמן אמת בהסתמך על המידע בגוגל סקולר.
למספר חוקרים מתקבלים מדדים נוספים שעובדו קודם לכן (שלא בזמן אמת).

ל- ResEval יש שני מנשקים – בסיסי ומתקדם עם אפשרויות רבות יותר להגבלת החיפוש.

יש לציין שכשבדקתי את המערכת בחיפושים של מחברים מוכנים מראש שספקה המערכת אכן קיבלתי מיד את המדדים שהוזכרו לעיל . לעומת זאת זמן התגובה של המערכת בחיפושים בזמן אמת הוא איטי מאוד.

במקרים כאלה אולי כדאי לנסות מנועי-על ותיקים יותר להערכת מחברים שאף הם מסתמכים על גוגל סקולר כמו: Quadsearch ו – H-View Visualizer

כמו כן כדאי תמיד לזכור את האופציה הקיימת ב- Web of Science – ממסך תוצאות החיפוש של מחבר מסוים , לבחור באופציה Create Citation Report (בחלק הימני העליון של המסך ) מתקבלות תוצאות הכוללות את מספר הציטוטים, ממוצע ציטוטים לפריט, ו- h-index .
h-index זה שמסתמך על המאגר Web of Science יהיה שונה מהערכים שיתקבלו בכלים שהוזכרו לעיל שמתבססים על Google Scholar.

כלים נוספים בהקשר של סטטיסטיקות של חוקרים שכדאי לזכור הם:
ISIHighlyCited.com ו- ResearcherID

מבחר מצגות והרצאות מכנס  מידע 2010  אפשר למצוא באתר של חברת טלדן .

למצגות באתר טלדן
לפוסט "מנועי חיפוש בעידן הווב החברתי והסמנטי – כלים, מגמות וחידושים עם מבט לעתיד" ובו מספר מצגות נוספות

ב- 20 באוקטובר 2010 העולם יחגוג את יום הסטטיסטיקה העולמי הראשון. יום זה בא לשפוך אור ולהגביר את המודעות להישגים הרבים של המערכות הסטטיסטיות במישור הלאומי והבינלאומי.

באתר שיוחד ליום זה אפשר למצוא מידע על המערכות הסטטיסטיות ברחבי העולם – קישורים למערכות הרשמיות במדינות השונות, ל-Undata, ומסמכים הקשורים למערכות הסטטיסטיות במדינות השונות