ויקיפדיה ו-Elsevier – שיתוף פעולה נפלא או WikiGate?

מאז השקתה של הויקיפדיה ב- 2001 היא הפכה לאתר מבוקש  מאוד עם 500 מיליון מבקרים ייחודיים מדי חודש.  לרבים היא מהווה צעד ראשון בחיפוש אחר מידע.

wikielמתוך הכרה בחשיבות מידע מדעי אמין  שיגיע לציבור רחב זה של משתמשים,  לאחרונה המו"ל  Elsevier   תרם 45 חשבונות חופשיים ל- sciencedirect  לעורכים של ויקיפדיה כדי לסייע להם בעבודתם. Sciencedirect  שכולל כרבע מהחומר המדעי השפיט בעולם נחשב למאגר הדגל  של Elsevier  .

תרומה זו של Elsevier  נעשתה במסגרת תוכנית  Wikipedia Library  שמטרתה לסייע לעורכים של ויקיפדיה בעבודתם על ידי מתן גישה לחומר איכותי ואמין.  גישה לחומר אמין מאפשר לעורכים לתקן מידע ולצטט מקורות אמינים.


מן הראוי לציין שצוות ה- Wikipedia Library    מעודד שיתוף פעולה בין מו"לים, ספריות וספקים נוספים של חומר אמין , עליהם נמנים כיום גם  JSTOR (Journal Storage), Oxford University Press, Royal Society, HighBeam Research, Questia Online Library, British Newspaper Archive, Cochrane Collaboration, BMJ Newspapers.com  ואחרים..

wikipedia

אלא שהפעם התרומה של Elsevier    לעורכי  הויקיפדיה עוררה ביקורת מצד חסידי הגישה הפתוחה ועוררה שאלות בדבר המחויבות של הוויקיפדיה לגישה הפתוחה.

Michael Eisen  אחד ממייסדי תנועת הגישה הפתוחה צייץ  בטוויטר  :

"shocked to see @wikipedia working hand-in-hand with Elsevier to populate encylopedia w/links people cannot access" …" וכינה זאת  WikiGate. החשש של Eisen הוא שהחשבונות החופשיים של Elsevier  לעורכים יעודדו עורכי וויקיפדיה להוסיף הפניות למאמרים שנמצאים מעבר ל"חומת התשלום"  של Elsevier  כלומר למאמרים שהגישה לגולשים שאינם מנויים חסומה. ההצעה שלו היא שויקיפדיה תספק ציטוטים אך לא קישורים פעילים למאמרים שנמצאים מעבר ל"חומת התשלום" .  והוא אינו היחיד בהתרסה זו כנגד שיתוף פעולה  זה של הוויקיפדיה ו- Elsevier.

כנגד המתריסים נמצאו קולות לא מבוטלים של תומכים במדיניות של Wikipedia Library  לשתף פעולה עם מו"לים. קולם של תומכים אלו נשמע ב- Wikipedia Science Conference  האחרון ביניהם מארגן הכנס שסבור ששיתוף פעולה זה הוא נפלא ויעידו על כך דבריו:

"Personally, I think the Wikipedia Library project (which gives Wikipedia editors free access to pay-walled or restricted resources like Science Direct) is wonderful. As a university staff member, I don't use it myself, but I'm glad Wikipedians outside the ivory towers get to use academic sources. Wikipedia aims to be an open-access summary of reliable knowledge—not a summary of open-access knowledge. The best scholarly sources are often not open-access: Wikipedia has to operate in this real world, not the world we ideally want."

אין ספק שויכוח זה משקף את המצב הקיים בין חסידיה האדוקים של  הגישה  הפתוחה למתונים יותר.

 

הוויקיפדיה – גישה פתוחה והפצת המדע

wiki3עם העלייה בשימוש בוויקיפדיה כמקור למידע מדעי,  מעניין  להשוות את המידע המדעי בוויקיפדיה לזה של ספרות מדעית.

מחקר,שהוצג לראשונה בכנס התשיעי הבינלאומי בנושא הווב ומדיה חברתית באוקספורד באנגליה והתפרסם  ב- 25 ביוני 2015  ב- arXiv ,  בדק את הנושא .

המחקר בדק טענות שעלו במחקרים קודמים על פיהם עורכי הוויקיפדיה משתמשים במקורות האקדמיים הנגישים בקלות יותר מאשר במקורות האיכותיים ביותר.

המחקר בדק נושא זה על  ידי זיהויים של 250 כתבי עת בעלי שימוש כבד  ב- 26 תחומי מחקר  שמאונדקסים ב-Scopus  ובדק האם המשתנים – נושא , סטטוס אקדמי ונגישות  משפיעים על  ההפניות למאמרים אלה בוויקיפדיה.

נמצא (כאשר המשתנים תחום מחקר ואימפקט פקטור מבוקרים )  שההסתברות שתהיינה בוויקיפדיה הפניות  לכתב עת בגישה פתוחה בוויקפדיה האנגלית גבוהה ב- 47%  מכתבי עת בגישה סגורה . יתירה מזו  ברוב הגרסאות של הויקיפדיה כתב עת בעל אימפקט פקטור גבוה  ובגישה פתוחה מגדילים את ההסתברות להפניות אליו .

משתמע מהמחקר שהאפקט של מדיניות הגישה הפתוחה מעצים את הפצת המדע  לקהל הרחב באמצעות מתווכים דוגמת הוויקיפדיה

למחקר המלא

אנשי אקדמיה ומודל הגישה הפתוחה בכתבי עת בגישה פתוחה ובוויקיפדיה

peter-sמודל הגישה הפתוחה צובר תאוצה   וגם אנשי אקדמיה יכולים להפיק ממנו תועלת.  בספרו של Peter Suber ניתן למצוא מידע מפורט על המודל וכיצד הפך לטרנד עכשווי  ולזרם המרכזי (מיניסטרים )

מודל נוסף  בגישה פתוחה הוא הוויקיפדיה.

מעניין להשוות  את דעותיהם של חוקרים על שני  מודלים אלו.

מחקר שפורסם לאחרונה ב- online information review    Xiao, L., & Askin, N. (2014). Academic opinions of Wikipedia and Open Access publishing. Online Information Review, 332-347. doi:10.1108/OIR-04-2013-0062  עשה זאת .  המחקר בדק   דעות של אנשי אקדמיה  על שני מודלים אלו . הסקר נערך בתקופה אוקטובר 2011  – אפריל 2012  והתבסס על מדגם קטן יחסית של 120 חוקרים

wikiמסקנה  מרכזית של המחקר הייתה שלמשתנה מידת הניסיון  יש קשר עם היחס כלפי מודל הגישה הפתוחה – ניסיון מועט של החוקרים  משפיע שלילית על יחס זה .  דעות הקשורות ליתרונות ולחסרונות של הוויקיפדיה על פני המודל של הגישה הפתוחה בכתבי עת וההיפך אפשר למצוא במחקר המלא (למנויים) ובכתבה  חופשית  מפורטת בבלוג של LSE

אאוריקה – האנציקלופדיה של הסקרנות

ooבימים אלה עלה לאוויר העולם  אתר מידע  אנציקלופדי חינמי חדש מתהווה – אאוריקה

אאוריקה היא מעין משלים מתבקש לוויקיפדיה . היא פונה בעיקר לילדים בני 9-13  וגם לקטנטנים בני 4-8  אך  גם לבני נוער ומבוגרים סקרנים.

האתר משלב טכנולוגיה מתקדמת לצד חוויה של פעם . אפשר לדפדף באתר על פי  מגוון רחב של קטגוריות נושאיות, אפשר גם לחפש , אפשר לשאול שאלות  ואפשר גם לשמור ערכים

oo2הערכים באתר קצרים וכול ערך מוצג עם תמונות ממחישות וסרטוני וידאו מהרשת.

שאלות כגון: "איך פועל המצפן? "  , "איך עובדת מדפסת תלת מימדית?"  "מכונית שנוסעת באויר . האם יש כבר? ", מי המציא את הקישורים באינטרנט?"  ועוד שאלות מסוג זה   בתחומים שונים ימצאו מענה באתר בצורה ויזואלית ומעניינת.

מאחורי אאוריקה עומד צוות קטן בראשות ד"ר נדב דפני, מייסד ומנכ"ל סטיפס. סטיפס הוא אתר הטיפים והתשובות הגדול בישראל. מאז 2006 הוא מסייע לכ-3000 שאלות יומיות ו-80 אלף כניסות ביום. הוא מכיל עשרות אלפי טיפים ומיליוני שאלות שנענו על ידי גולשים ידעניים ומומחים תחומיים. סטיפס מחולק לסטיפס למבוגרים וסטיפס לנוער. אאוריקה הוא סביבת השאלות שמשלימה אותן לילדים ולגיל הרך.

מדברי ד"ר נדב דפני על המיזם:

"אאוריקה הוא אתר מידע חינמי העוסק בשאלות של למה, מדוע ואיפה לילדים. זהו אתר שמנסה להיות לילדים מה שהיו האנציקלופדיות מעודדות הסקרנות של פעם ולהקנות להם ידע וחוויה בכל התחומים. הדגש באאוריקה הוא להציע, לצד החיפוש והסידור המסורתי של המידע, חוויה של גילוי ומפגש אקראי עם פריטי ידע מסקרנים ומגרים מתחומים שונים.

תכנים חדשים נוספים כל העת לאאוריקה על ידי המערכת. מומחים וגולשים בעלי ידע יכולים גם הם להוסיף ערכים. לילדים מאפשר אאוריקה לשאול שאלות ולקבל תשובות ממומחים ומבוגרים מתנדבים בעלי ידע המכונים "אאוריקנים". כדי לשמור על בטחונם של הילדים, מאושרת כל תשובה על ידי אנשי האתר, לפני שליחתה לילד."

והמסר של ד"ר נדב דפני  לילדים עצמם:

" אאוריקה הוא מקום לגלות בו את סודות העולם המופלא שסובב אותנו. אפשר לחפש בו משהו שמעניין אתכם או סתם להיות מופתעים באקראי. מה שרוצים לזכור ניתן לנעוץ בנעץ הירוק, שיכניסו היישר למחברת של דברים שאוהבים. בשאלות שאפשר לשאול ניתן לקבל תשובות על מה שמעניין ילדים. בקרוב ניתן יהיה גם להציע ערכים חדשים לאאוריקה ולתרום לידע הכללי" .

לאתר

.

אתר המילונים של מכון התקנים עלה לאוויר

machonהיום עלה לאוויר אתר  המילונים של מכון התקנים. המילון הראשון הוא מילון טכנולוגיות המידע.  יש אפשרות באתר לדפדף במונחים על פי תחומים ויש גם אופציה לחיפוש על פי מונח.

מחפשים מונחים תקניים בתחום דואר אלקטרוני, מרשתת האינטרנט, שפות תכנות, מציאות מדומה, מושגים כלליים בתורת המידע , רובוטיקה,  רשתות מקומיות  ועוד  עשרות רבות של תחומים ספציפיים בתחום טכנולוגיות המידע ?   – מילון זה ייתן לכם מענה. תוכלו למצוא בו את המונח התקני והגדרה קצרה של המונח.

מילון המונחים מקיף מאוד. סיווג המונחים על פי תחומים ספציפיים (נכון להיום 248 תחומים) מקל על הדפדוף וכמובן שאופציית החיפוש חשובה  לחיפוש מונח מסוים .

המילון הוא פרי עבודתה של הוועדה למונחי טכנולוגיית המידע שהיא "ועדת תקינה של מכון התקנים הישראלי. הוועדה מכינה את סדרת התקנים הישראליים ת"י 1080 – הלוא הם רשימות של מונחי טכנולוגיית המידע. ברשימות מונחים בעברית, מונחים באנגלית והגדרות בעברית. הסדרה מבוססת על מערכת התקנים הבין-לאומיים ISO 2382.."

דברי  אמנון שפירא יושב ראש  הוועדה  מלמדים על עבודתה הברוכה:

"מכון התקנים הישראלי, כמו ארגון התקינה הבינלאומי (ISO) וארגונים דומים בעולם, רואה חשיבות רבה בהטמעת מינוח טכנולוגי מתוקנן ליצירת תשתית ראויה לניסוח אחיד של תקנים. מתוך כך פועלת במכון, כבר למעלה מ-30 שנה הוועדה למונחי טכנולוגיית המידע. הוועדה מתכנסת בקביעות ומפיקה מילוני מונחים בטכנולוגיית המידע. חברי הוועדה הם נציגי גורמים בעלי עניין בהטמעת מינוח עברי תקני בתחומי טכנולוגיית המידע.

הוועדה עובדת בשיתוף פעולה עם האקדמיה ללשון העברית. מילונים שאושרו באקדמיה מתפרסמים במאגר המונחים של האקדמיה.

עד כה פרסמה הוועדה לטכנולוגיית המידע למעלה משלושים וחמש רשימות מונחים במגוון נושאים, ובהם מושגים ומונחים בסיסיים; טכנולוגיית חמרה; ארגון נתונים; תכנות מחשבים; בקרה, כלילות ואבטחה; תקשורת נתונים; ציוד היקפי; גרפיקה מחשבית; שפות תכנות; מסדי נתונים; פיתוח מערכות; עיבוד תמלילים; המשרד הממוחשב; בינה מלאכותית; דואר אלקטרוני; היפרמדיה ומולטימדיה; מציאות מדומה ; למידה מתוקשבת ; שפות שאילתה ועוד. בימים אלה עוסקת הוועדה בהכנת מילון למונחי ביומטריה ומילון ממשק מחוות (מגע וללא מגע)."

תודה  לאמנון שפירא יושב ראש הוועדה ולד"ר אריאל פרנק סגן יושב ראש הוועדה,  על המידע

לאתר

Encyclopedia of Religion

הספרייה המרכזית רכשה את הגירסה המקוונת של Encyclopedia of Religion בהוצאת Macmillan .האנציקלופדיה מכילה ערכים בנושא דתות מונותיאיסטיות ודתות המזרח  וגם נושאים נלווים כמו למשל  דת והיסטוריה, דת ואמנות, דת  מגדר ופמיניזם,  דת ותרבות, דת  ופילוסופיה ,  דת ופולקלור,  דת ומיתולוגיה,  דת ואקולוגיה  ועוד.
נתן לאתר ערכים לפי תוכן עניינים  לפי מפתח אלפביתי  או בחיפוש  חופשי.
הערכים חתומים, בסוף כל ערך יש  קישורים לערכים נוספים, ביבליוגרפיה לעיון נוסף כיצד לצטט  והתובת הקבועה של הערך .
אפשר להאזין לערכים, להוריד אותם ל  MP3  להדפיס לשלוח בדואר אלקטרוני לשמור ולייצא לתוכנות ניהול מקורות מידע כמו למשל  RefWorks.
הערה :הגרסה  האלקטרונית המורחבת והמעודכנת  מחליפה את התקליטור מהד' ראשונה שהיה נגיש ביעץ מעמדה בודדת.
האנציקלופדיה נגישה מאתר הבית  וממערכת החיפוש דעת"א.

הספרייה המרכזית רכשה את הגרסה המקוונת של Encyclopedia of Religion בהוצאת Macmillan.

האנציקלופדיה מכילה ערכים בנושא דתות מונותיאיסטיות ודתות המזרח וגם נושאים נלווים  כמו למשל : דת והיסטוריה, דת ואמנות, דת מגדר ופמניזם,

דת ותרבות, דת  ופילוסופיה, דת ופולקלור, דת ומיתולוגיה, דת ואקולוגיה  ועוד.

נתן לאתר ערכים באמצעות תוכן עניינים , בעזרת מפתח אלפביתי  או בחיפוש  חופשי.

הערכים חתומים, בסוף כל ערך יש  קישורים לערכים נוספים, ביבליוגרפיה לעיון נוסף, כיצד לצטט  והכתובת הקבועה של הערך .

אפשר להאזין לערכים, להוריד אותם ל  MP3,   להדפיס לשלוח בדואר אלקטרוני לשמור ולייצא לתוכנות ניהול מקורות מידע כמו למשל RefWorks.

האנציקלופדיה היא חלק מהסדרה Gale Virtual Reference Library ולכן נתן לבצע חיפוש בו זמני  במספר אנציקלופדיות שהספרייה מנוייה כמו למשל  ב  Encyclopaedia Judaica וב Encyclopedia of Religion.

הערה: הגרסה  האלקטרונית המורחבת והמעודכנת  מחליפה את התקליטור מהד' ראשונה שהיה נגיש ביעץ מעמדה בודדת.

האנציקלופדיה נגישה מאתר הבית של הספרייה וממערכת החיפוש דעת"א.

מידע אנציקלופדי בזמן אמת – Mashpedia ו- Zomobo

mashמידע רב נמצא היום באתרים חברתיים – ויקיפדיה, טוויטר, פייסבוק, פליקר, ואחרים .. Mashpedia – אנציקלופדיה למידע בזמן אמת מהווה מנשק אחד לחיפוש מידע ממקורות אלה. Mashpedia שמה לה למטרה להיות אתר יעץ . שלא כמנועי חיפוש היא כוללת בעיקר מידע אנציקלופדי בנושאים שונים: אישים, אירועים, מקומות, חברות מוצרים וכו'. כך למשל אם מחפשים מידע כללי בנושא מחשוב עננים או iphone כדאי לחפש בה אך אם מבקשים מידע להורדת אפליקציות ל- iphone או מחירי מלונות בפריז אז עדיף לחפש במנועי חיפוש כגון גוגל ובינג.

Mashpedia מאפשרת כיום למשתמש לאחזר מידע אנציקלופדי מגוון כגון : תמונות, וידיאו, חדשות, בלוגים, ספרים, מידע מוויקיפדיה , מטוויטר ופייסבוק בנושאים שונים.

מבחינה פרקטית בשל אופיו המיוחד של המידע ב- Mashpedia והיותו מידע בזמן אמת הוא יכול לשמש למטרות שונות: מחקר ומטלות אקדמיות, פרויקטים בתחום החינוך, שיווק, ניתוח סנטימנט של מוצרים, מגמות, מחקר חברתי, מודיעין עסקי, ומידע כלכלי.

zאתר דומה באופיו הוא Zomobo . אף הוא מוגדר כאנציקלופדיה בזמן אמת. גם הוא כ- Mashpedia שואב את המידע שלו ממגוון אתרים כולל אתרים חברתיים, בלוגים, ויקיפדיה, יוטיוב, טוויטר, פליקר ומידע מכתבי עת עדכניים ,ספרים ומקורות מידע נוספים.

Wiley-Blackwell Encyclopedia of Literature

לאוסף האנציקלופדיות  בספרייה המרכזית נוספה   Wiley Blackwell Encyclopedia of Literature האנציקלופדיה המקוונת Wiley Blackwell Encyclopedia of Literature האנציקלופדיה עדיין לא שלמה, היא מתפרסמת בחלקים, עד עתה התפרסמו החלקים הבאים :

The Encyclopedia of Literary and Cultural Theory– כוללת תיאוריות ספרותיות החל מ – 1900 ועד ימינו.

The Encyclopedia of the Novel – מסודרת בפורמט A-Z

The Encyclopedia of Twentieth Century Fiction – כוללת ספרת ( fiction) אנגלית ואירית, ספרות אמריקאית וספרות עולם.

בדצמבר 2011 יתווספו החלקים הבאים:

יThe Encyclopedia of Romantic Literature

The Encyclopedia of English Renaissance Literature

במהלך השנה הבאה יתווספו החלקים האחרונים:

The Encyclopedia of Eighteen-Century Literature

The Encyclopedia of Postcolonial Studies

The Encyclopedia of Twentieth-Century Fiction

האנציקלופדיה כוללת ערכים מבוקרים שנכתבו ע"י מיטב החוקרים בתחום הספרות.
ניתן לאתר מידע בכל חלקי האנציקלופדיה או בחלק בודד באמצעות חיפוש בסיס או מתקדם לפי שם מחבר, לפי שם פרק, מתוך הטקסט המלא או מהביבליוגרפיה שמופיעה בסוף כל ערך ולהגדיר מרחק בין מילות החיפוש.
בסוף כל ערך יש קישורים לערכים נוספים הקשורים למונח שחיפשנו, ביבליוגרפיה לעיון נוסף והדגמה כיצד לצטט.
במסך תוצאות החיפוש יש לעיתים קישורים למאמרים מכתב העת Literature Compass וגם למאמרים מתוך כתבי העת האחרים בסדרת Compass שיוצאים לאור
בהוצאת Wiley Blackwell שהספרייה מנויה עליהם.

האנציקלופדיה נגישה מקטלוג אלף ומאתר הבית של הספרייה.

פרויקט הדיגיטציה של האנציקלופדיה לחלוצי היישוב מאת דוד תדהר

encספריות באוניברסיטת טורו בניו-יורק בשיתוף עם משפחתו של דוד תדהר , סיימו לאחרונה פרויקט של סריקת האנציקלופדיה לחלוצי הישוב מאת דוד תדהר (19 כרכים במקור) והעלאתה לאינטרנט.

המידע פתוח לצבור הרחב.

 האנציקלופדיה היא מקור ביוגרפי חשוב וכוללת מידע על כ- 6000 אישים . אפשר לדפדף על פי רשימה אלפביתית של האישים ועל פי כרך ואפשר גם לחפש באתר.

תודה לחוה רמברנד
ספרנית המכללה האקדמית עמק יזרעאל ע"ש מקס שטרן על המידע

לאתר

International Encyclopedia of Human Geography

T9780080449104

האנציקלופדיה International Encyclopedia of Human Geography בהוצאת  Science Direct התווספה לאחרונה לאוסף האנציקלופדיות האלקטרוניות שבספרייה המרכזית.

האנציקלופדיה כוללת קשת רחבה של נושאים בגיאוגרפיה ובנושאים נלווים כמו למשל תורת האקלים,מדעי הסביבה,קרטוגרפיה ו GIS, גיאוגרפיה אורבנית,גיאוגרפיה פוליטית,גיאוגרפיה תרבותית וחברתית,גיאוגרפיה פמיניסטית,גיאוגרפיה ופילוסופיה ועוד.

ניתן לאתר מידע ע"י דפדוף ברשימת כותרים מחברים ונושאים או באמצעות חיפוש מתקדם לפי שדות.

לכל רשומה קישורים למאמרים  באותו נושא מתוך כתבי עת שכלולים ב  – Science Direct  ובטקסט מלא (במידה ולספרייה יש מנוי) וגם קישורים לערכים אחרים באנציקלופדיה .

האנציקלופדיה נגישה מאתר הבית של הספרייה וגם מהקטלוג.

מאפיין Book Creator בוויקיפדיה האנגלית

book-creatorמאפיין Book Creator הוא מאפיין נחמד שנוסף לוויקיפדיה האנגלית כזמין לכולם החל ממאי 2010 . מאפיין זה מאפשר לקבץ מאמרים מהוויקיפדיה לקובץ אחד אותו אפשר להוריד חופשי כקובץ pdf אחד בפורמט של ספר , או להזמין אותו כספר כרוך בתשלום.

תחילה יש להפעיל את המאפיין. כאשר נמצאים במאמר רלוונטי בוויקיפדיה, מצד שמאל אחת מהאופציות של print/export היא create a book . בחירה באופציה זו מציגה אפשרות ל- "start book creation" אשר מוסיפה את המאפיין בראש המאמרים בוויקיפדיה. אחרי הפעלת המאפיין אפשר לקבץ מאמרים מהוויקיפדיה על פי בחירה. אפשר לקבץ מאמרים מקושרים מבלי לבקר בהם וגם להוסיף קטגוריות שלמות . קיימת גם אופציה ל- suggest – המערכת מציעה דפים דומים רלוונטיים אותם אפשר להוסיף לקובץ. בסוף התהליך לאחר הוספת כותר מתאים מקבלים קובץ בפורמט של ספר שכולל גם תוכן, ואותו אפשר להוריד חופשי כקובץ pdf .. אפשר גם להזמין תמורת תשלום את הקובץ בפורמט של ספר כרוך מותאם אישית שכולל גם אינדקס.

מאפיין כזה יכול להיות שימושי מאוד במאגרי מידע. קיבוץ מאמרים נבחרים לקובץ אחד בפורמט של ספר עם תוכן היה יכול להקל מאוד על הסטודנטים כאשר הם דולים חומר בנושא מסוים ממאגרי מידע.

 

Encyclopedia of Jews in the Islamic World

Encyclopedia of Jews in the Islamic Worlהספרייה המרכזית רכשה את האנציקלופדיה המקוונת
Encyclopedia of Jews in the Islamic World.


באנציקלופדיה מידע על ההיסטוריה וחיי הדת והתרבות של היהודים בארצות האסלאם החל מימי הביניים המאוחרים ועד העת החדשה.
ניתן לאתר ערכים באנציקלופדיה באמצעות: חיפוש בסיסי וחיפוש מתקדם לפי שדות או דפדוף.

כמו בכל שאר האנציקלופדיות המקוונות בסידרת Brill Online גם ב –  Encyclopedia of Jews in the Islamic World יש טיפים והוראות לחיפוש יעיל, הערכים חתומים, בסוף כל ערך ביליוגרפיה לעיון נוסף והדגמה כיצד לצטט את הערך שעבדנו עליו.
ניתן לחפש ערך בו זמנית במספר אנציקלופדיות שכלולות בסידרה Brill Online.

האנציקלופדיה נגישה מאתר הבית של הספרייה ומקטלוג אלף.

Advertt ו- Easydefine- מילונים שימושיים חופשיים לשפה האנגלית

ברשת אינטרנט יש מספר לא מבוטל של מילונים לשפה האנגלית. לאחרונה נתקלתי בשני מילונים בעלי מאפיינים מיוחדים שיכולים לסייע בחיפוש. המילונים הם: Advertt ו-Easydefine.

dic3Advertt הוא מילון–על חופשי למונחים בשפה האנגלית. Advertt  מציג הגדרות של מונחים בשפה האנגלית ממספר מקורות בו זמנית .

במספר מונחים שחיפשתי קיבלתי מידע והגדרות מ- Wikipedia, YourDictionary, Onelook, TheFreeDictionary וגם סרטי וידאו מ-YouTube .

כמו כן מוצעים מונחים קרובים למונח החיפוש.

יתרונו העיקרי של המילון – חוסך את החיפוש במספר מקורות.

easydefine3גם Easydefine שם לו למטרה להקל על מלאכת החיפוש של המשתמש. הוא מאפשר להזין ברצף או בשורות נפרדות מספר מונחים בו זמנית, והוא מציג את ההגדרה של כל אחד מהמונחים. באופן זה המשתמש יכול להעתיק טקסט כלשהו לתיבת החיפוש ולקבל את ההגדרה של כל אחד מהמונחים בנפרד. ביטוי יש לתחום במירכאות ולשים מקפים בין מילות החיפוש.

כמו כן אפשר לחפש מלים נרדפות למונחי החיפוש.

באתר חיפוש מתקדם שמאפשר בין היתר להגדיר בכמה הגדרות מעוניינים לכל אחד ממונחי החיפוש .

ההגדרות שמציע המילון לקוחות מ-WordNet3.

אפשר לשמור את תוצאות החיפוש כקובץ וגם לשלוח אותם בדואל.

למילון Advertt
Easydefine

כיצד ומדוע סטודנטים במכללות משתמשים בוויקיפדיה למטרות מחקר ?

firstתוצאות סקר שבדק את דפוסי השימוש בוויקיפדיה של סטודנטים במכללות בארה"ב התפרסמו במאמר מעניין בגיליון מרץ 2010 של First Monday.

הסקר נערך באביב 2009, הופץ בקרב 27,666 סטודנטים ב- 6 קמפוסים בארה"ב ושם לו למטרה לבדוק  כיצד ומדוע סטודנטים משתמשים בוויקיפדיה בתהליך המחקר. נבדקו מספר משתנים כגון: תכיפות השימוש, המניע לשימוש, שלב המחקר בו נעשה שימוש בוויקיפדיה והיחס בין שימוש בוויקיפדיה ושימוש במקורות אחרים. כמו כן נבדקו מנבאים למידת השימוש בוויקיפדיה שקשורים לתחום המחקר.

מהממצאים עולה שסטודנטים רבים משתמשים בוויקיפדיה בשלב הראשוני של המחקר לצורך מידע רקע , אבל הרבה פחות מאשר שימוש במקורות אחרים כמו משימות הקריאה בקורסים, ובגוגל . נוהגים להשתמש בוויקיפדיה להשגת סיכום קצר של הנושא, והבנתם של מונחים בתחום .

הכיסוי הרחב של הוויקיפדיה ,נוחות השימוש בה, העדכניות והמובנות משמשים מניע לשימוש בה, תוך הכרה במגבלותיה בעיקר בכל הקשור לאמינות.

סטודנטים בחוגים ארכיטקטורה, הנדסה ומדעים נוטים להשתמש בוויקיפדיה לצורכי מחקר יותר מאשר סטודנטים בחוגים אחרים.

למאמר המלא

לקסיקון היסטורי של הסופרים העברים מאז תש"ח (1948)

writersלאוסף הספריה המרכזית התווסף השבוע הלקסיקון ההיסטורי של הסופרים העברים מאז תש"ח (1948).
בלקסיקון שנערך על ידי ד"ר משה גרנות ורואה אור ביוזמתה של אגודת הסופרים העברים במדינת ישראל, כלולים 1240 ערכים של יוצרי הספרות היפה העברית, חוקריה ומבקריה – מקום המדינה ועד ימינו אלה.
בלקסיקון נכללים משוררים, סופרים, מחזאים, עורכים, מתרגמים, חוקרי ספרות ומבקרי ספרות – אשר פרסמו כתביהם מ-1948 ואילך. דורית רביניאן, דליה רביקוביץ, מנחם פרי, ישראל הר, יהלי סובול, אגי משעול, יאיר לפיד, יעל דר ורבים רבים אחרים.

הפרטים שיופיעו מלבד שם היוצר על הסתעפויותיו (שם קודם, שם נעורים, שם עט), תחומי היצירה: משורר, מחזאי, ביוגרף וכד' , קיצור תולדות היצירה הספרותית, רשימת פרסומים, רשימת הפרסים.
מקורות המידע היו קורות חיים שנשלחו על ידי היוצרים עצמם, או ע"י קרובי משפחותיהם של היוצרים שהלכו לעולמם, וכן מקורות כגון: האנציקלופדיה העברית, מילון הספרות העברית החדשה העברית והכללית, לקסיקון אופק לספרות ילדים ועוד.
בלקסיקון אין הערכה וביקורת על טיב היצירות, וכן אין הלימה בין אורך הערכים ובין החשיבות שהלקסיקון מעניק ליוצרים השונים.

 לקסיקון הסופרים העברים בהווה* , שפורסם לפני שנתיים, היה למעשה רק בבבחינת קדימון ללקסיקון מורחב זה. (עב כרס במיוחד – 2.600 ק"ג ולמעלה מ-1000 עמודים).

בפרק התודות, מודה ד"ר משה גרנות לגב' מירי ליפשטיין, מי שהיתה מנהלת הספרייה המרכזית, על כך שאיפשרה לו להשתמש "במכמניה של הספרייה הגדולה".

* גירסת האינטרנט

ויקיפדיה כספר מודפס

 Rob Matthews, סטודנט לעיצוב מברייטון, החליט לבטא בדרך יצירתית, את תלותם של בני האדם באינטרנט, לצורך השגת מידע.

לקח לו שבועיים להמיר 0.01% מויקיפדיה, המוכרת לכולנו כאנציקלופדיה מקוונת הכתובה על ידי מתנדבים, לפורמט של ספר מודפס. 
אורכו של הספר 5000 עמודים ועוביו 50 ס"מ, הוא כולל למעלה מ-400 ערכים נבחרים, ומגיע עד לברכיו של מתאו, כשהוא עומד על הרצפה. לו היו ממירים את כל ויקיפדיה לספר מודפס, גודלו היה מקביל לכ-952 כרכים של האנציקלופדיה בריטניקה.

wikipedia2-150x150 wikipedia3-150x1501wikipedia1-84405c-150x1501

                                                   
הסטודנט לעיצוב בן ה-22, מספר, שמלאכת איסוף החומר, המרתו וכריכתו היו לגמרי לא קלים, וזאת בגלל חוסר נסיונו. עכשיו, משהסתיים הפרויקט, בכוונתו להוציא את הספר למכירה.

כתבה מתוך הטלגרף

אנציקלופדיה תלמודית מקוונת

פרויקט השו"ת המקוון של בר אילן  ממשיך להתחדש ולהתרחב. 

לאחרונה נוספה לפרויקט האנציקלופדיה התלמודית שהיתה כלולה עד עתה רק בגירסת התקליטור.

האנציקלופדיה (עדיין איננה שלמה המפתוח הגיע רק עד הערך כל נדרי) כוללת 28 כרכים
מבארת ומסכמת למעלה מ-1500 ערכים הכוללים הלכות, מצוות ודינים, תקנות מנהגים ועוד, מימי המשנה ועד ימינו אלו.

ניתן לבצע חיפושים  בכל הכרכים בבת אחת , בכרך בודד או בתוך ערך מסוים וכמובן יחד עם הספרים האחרים שכלולים בפרויקט השו"ת.

האנציקלופדיה  הינה פרי יוזמתו של הרב מאיר בר-אילן (ברלין), בנו של הנצי"ב, שאיגד סביבו קבוצת עורכים בעלי שם במטרה לתמצת את כל הדיונים התלמודיים וכן את כל השיטות של הראשונים והאחרונים לערכים אנציקלופדיים בסדר האלף-בית.

המהדורה הראשונה של הכרך הראשון יצאה בדפוס  בשנת 1947 (תש"ז)  וכאמור עד היום
המפעל לא הושלם. 

Memidex – מילון ותיזאורוס חופשי בשפה האנגלית מבוסס על WordNet

memidexMemidex הוא מילון ותיזאורוס  מעודכן, חופשי בשפה האנגלית. על פי התיעוד באתר המילון מבוסס על מאגר המידע הלקסיקלי WordNet שפותח על ידי אוניברסיטת פרינסטון. Memidex הוסיף למאגר המקורי מספר מאפיינים חדשים, אלפי תוספות ותיקונים לצורך השבחתו.

 כל אחד מהמונחים כולל הגדרה מפורטת, צורת רבים, מלים נרדפות, דוגמאות, קיצורים, צורות נטייה, ופרטים נוספים שמשתנים בהתאם למונח. כך למשל, למונחים מתחום הביולוגיה נוספו דרגות המיון המקובלות של עולם הטבע – ממלכה, מערכה, מחלקה, סדרה, משפחה, סוג ומין.

אפשר לחפש במילון ואפשר לדפדף באינדקס שלו על פי רשימה אלפביתית.

ולמי שמעוניין להוסיף את תיבת החיפוש של המילון לאתר הבית שלו, Memidex מספק קוד html שמאפשר לעשות זאת.

למילון
אודות Memidex

Jewish Women: A Comprehensive Historical Encyclopedia – אנציקלופדיה חופשית באינטרנט

encyclopedia.gifמשרה אמנו ועד דבורה הנביאה, מהנרייטה סאלד ועד גולדה מאיר – אלפי נשים בהיסטוריה היהודית השפיעו על החברות בהן חיו. כלת פרס ישראל פרופ' אליס שלוי ובעלה משה עמלו על אנציקלופדיה חדשה שכוללת יותר מ-2,000 ערכים על נשים יהודיות.

כדי לערוך סדר בתחום נשים ומגדר, הגה בתחילה שלוי אנציקלופדיה עולמית שתקיף נשים מכל העמים ומכל התקופות. אולם לאחר שנוכח כי פרויקט שאפתני זה לא ניתן לביצוע, החליט להסתפק בתחום שבו יש לו מקורות וידע – חקר הנשים היהודיות, וכך נולדה האנציקלופדיה הייחודית. משה שלוי היה היוזם ואוסף החומר, ואילו אליס מילאה תפקיד בתחום העריכה. התוצאה היא אנציקלופדיה דיגיטלית הזמינה באינטרנט, כתובה באנגלית וכוללת מעל אלפיים ערכים (3,200,000 מילה), ביוגרפיות ומאמרים תמאטיים – רובם פרי מחקר חדשני ומעודכן.
"זו תרומה גדולה מאוד לתחום של לימודי נשים ועושה צדק עם ציבור שלם שבמשך כל הדורות לא זכה להכרה שראוי לה", אומר פרופ' שלוי. "ההישג הגדול של החיבור הזה הוא הצגת ה-Her Story". שלוי אף טוענת כי האנציקלופדיה משקפת את הצמיחה של תחום חקר נשים ומגדר שקיבל תאוצה משנות ה-80 ואילך.  עורכות האנציקלופדיה הן פרופ' פאולה היימן מאוניברסיטת ייל ופרופ' דליה עופר מהאוניברסיטה העברית.
כתובת האנציקלופדיה: http://jwa.org/encyclopedia

Britannica 2.0

אנציקלופדיית בריטניקה העלתה אתר חדש, בו היא מאפשרת לגולשים לערוך ולעדכן ערכים, בדיוק כמו בוויקיפדיה. בניגוד לוויקיפדיה, גולשים שירצו לערוך ערכים באנציקלופדיית בריטניקה יצטרכו להירשם למערכת ולחשוף את שמם האמיתי, כמו גם את כתובתם, כנראה כדי לנסות למנוע עדכונים שקריים או בעלי אינטרסים של ערכים רגישים. הערכים המשופצים יוכלו להגיע גם לגרסאות המודפסות של האנציקלופדיה, שמתעדכנת כל שנתיים.

ראיון עם נשיא בריטניקה, ג'ורג קוז

אתר בריטניקה