הצד האפל של הגישה הפתוחה

במעשייה של אנטואן דה סנט-אכזופרי, הנסיך הקטן פוגש באיש עסקים שצובר כוכבים במטרה לקנות עוד כוכבים. הנסיך הקטן מבולבל: "אם יש לי צעיף", אמר הנסיך הקטן, "אני יכול לכרוך אותו על צווארי ולקחת אותו איתי. אם יש לי פרח אני יכול לקטוף אותו ולקחת אותו אתי. אבל אתה לא יכול לקטוף את הכוכבים מהשמיים". "אני הנני בעלים של פרח", אומר הנסיך הקטן, "שאני משקה בכל יום. יש לי גם שלושה הרי געש שאני מנקה בכל שבוע. להרי הגעש שלי ולפרח שלי יש תועלת מכך שאני בעליהם. אבל אתה, לכוכבים אין תועלת מכך שהם שלך…" עם הדימוי הזה – חישבו על חוקרים, מאמרים, ותאגידים הסוחרים בידע. [1]

אין זה חדש שתאגידי הענק של ההוצאות לאור האקדמיות גורפים רווחי-עתק, בעוד מחירי הגישה לתוכן הופכים ליקרים יותר ויותר. לאור עליות המחירים השגרתיות, הספריות האקדמיות ברחבי העולם מתקשות לעמוד בתשלומים. אפילו אוניברסיטת הרווארד, מהעשירות בעולם, הגיעה למצב בו היא מתקשה לממן את הגישה עבור חוקריהּ. מי שהיה מנכ"ל ספריות הרווארד ב-2012 תימצת את המרמור: "אנחנו, חברי הסגל, עושים את המחקר, כותבים עבודות, שופטים עבודות עבור חוקרים אחרים, נושאים בתפקידים בוועדות עריכה, וכל-זאת בחינם… ואז אנחנו קונים בחזרה את תוצאות המאמץ במחירים שערורייתיים" [2][1].

מנגד לאידיאולוגיה של תוכן אקדמי העומד מאחורי חומת-תשלום, ניצבת הגישה הפתוחה. גישה זו היא שם-כולל למגוון של מסלולי פרסום, כשהמשותף לכולם הוא שהקורא אינו נדרש לשלם על המאמר. הגישה הפתוחה איננה עוד אמצעי להנגשת הפרסומים עבור הקוראים בחינם, אלא חלק מתנועה-חברתית של ממש (שחורגת מתחומי מסחור הידע האקדמי אל-עבר מידע ממשלתי וציבורי). אחד מגיבורי התנועה, ארון שוורץ [Aaron Swartz] נודע (בין-היתר) בשל הורדת תוכן מאגר JSTOR והנגשתו, כמעשה-כנגד תשלום התמלוגים למוציאים לאור ולא למחברי המאמרים. שוורץ קרא למלחמת גרילה "לשחרור המידע" [3], היה לאקטיביסט-ענק בתחום ולאייקון התרבותי של אידיאולוגיית הגישה הפתוחה. ב-2013 התאבד, כנראה גם בשל תביעות הענק שהוגשו כנגדו על-ידי תאגידי ההוצאות לאור [4] [1].

פנים רבות למאבקים בין "לוחמי החופש של המידע" לבין ההוצאות לאור התאגידיות. מצד אחד – רוב המו"לים הגדולים אימצו בברכה מודלים שונים של כתבי-עת בגישה הפתוחה. מצד שני, Sci-Hub ו-Library Genesis – הפרוייקטים הנושאים בדגל המאבק של ההנגשה הנוחה לתוכן בעל זכויות יוצרים לקהילות החוקרים בעולם, מהוות מטרות קבועות לתביעות עתק בבתי-המשפט [5]; חזית שונה למאבק נמצאת בלב העולם האקדמי. למשל, חברי צוות העריכה של כתב-עת מוביל התפטרו כולם ביחד – כחלק מהמלחמה עם ההוצאות לאור [6]. בחודש יולי האחרון, אוניברסיטאות מובילות מגרמניה הצטרפו לכ-60 מוסדות אחרים שקראו למוסדות האקדמים שלא לחדש את החוזים [7] עם Elsevier. עולם ההוצאות לאור האקדמיות לא נח לרגע, ונקרע בין לפחות שני קצוות אידיאולוגיים: האחד, של גישה פתוחה לחומרי המחקר וההוראה, והשני – של חומת תשלום.

לאור חילוקי הדעות האידיאולוגיים שבין תאגידי ההוצאות לאור האקדמיות ובין מחפשי הצדק החברתי פורחים גם מנצלי-ההזדמנויות. אלה מתקיימים גם-בתוך אידיאולוגיית הגישה הפתוחה. בהקשר שלנו, אלו הם כתבי-עת המכונים בלשון הגנאי "כתבי-עת טורפים" [predatory journals]. כתבי-עת טורפים הם כתבי-עת בגישה הפתוחה, שהמודל העסקי של פרסום המאמרים ממומן על-ידי מחברי המאמרים. בניגוד לכתבי-עת לגיטימיים בגישה הפתוחה – בעלי מודל עסקי דומה, כתבי-העת הטורפים מחפשים ליצור רווחים גדולים ככל-האפשר ובכל מחיר – תרתי-משמע. הם מפתים מחברים לפרסם מאמרים – גם ללא מתן שירותי העריכה המצויים בכתבי-עת לגיטימיים (בגישה פתוחה או לא). כתבי-עת אלו נחשבים ככתבי-עת "זבל", מכיוון שאין בהם ביקורת עמיתים [peer review] או רמת-סף אקדמית כלשהי. בעוד כתבי-עת אלו מנופפים בדגל הגישה הפתוחה, אין להם כל מחוייבות אקדמית לתוכן המפורסם. בכך קיומם של כתבי-עת אלו גורם לנזק גדול לעולם האקדמי ונזק גדול לרעיון האידיאולוגי של הגישה הפתוחה. במגוון הרחב של המודלים לפרסום מאמרים בגישה הפתוחה, המצויים תחת מו"לים גדולים ואיגודים-אקדמים קטנים, המודל הפתייני של כתבי-העת הטורפים נוסק.

עלייתם של כתבי-עת טורפים ברורה לחלוטין: כתבי-העת פועלים למטרת רווח כלכלי בלבד. אין להם כל טעם לדחות מאמרים, מכיוון שככל שיתפרסמו יותר מאמרים כך ירוויחו יותר… חוקרים, מצד שני, מאוד רוצים שמאמריהם יתפרסמו. שילוב זה מוביל לפופולאריות גואה של כתבי-העת הטורפים, ואיתה גם דרכים לדִּיּוּג [phishing] לקוחות חדשים – כמו פנייה בדואר האלקטרוני לתלמידי מחקר שזה הרגע הציגו בכנסים מקצועיים והיו שמחים לפרסם את ממצאיהם הראשוניים, או פנייה למי שמאמרו נדחה על-ידי כתבי-העת המקובלים. אבל ההשלכות של קיום כתבי-עת טורפים בעולם האקדמי ובגישה הפתוחה הן קשות הרבה יותר.

חשבו על אלפי החוקרים שהשיגו את תארי המאסטר והדוקטורט באמצעות פרסום מאמרים, או חוקרים שזכו לקידומים מקצועיים ולמשרות באמצעות פרסומים בכתבי-עת טורפים: כל הדרוש על-מנת לזכות בשורה שבקורות-החיים האקדמיים היא פרסום – הניתן להישג באמצעות תשלום בלבד. בין אם בכוונה או בין אם בתמימות, מדובר בסוג של תרגיל עוקץ במקרה הרע, ושיתוף פעולה לא-אתי במקרה הטוב. מעבר-לכך, כתבי-עת טורפים אינם מגבילים עצמם לתחומים מדעיים בלבד, ובמסווה של כתבי-עת לגיטימיים מציעים תחומים החורגים מגבולות המדעי והאקדמי, בשלל נושאים כמו סגנונות מסויימים של רפואה אלטרנטיבית [8]. כתבי-עת טורפים אף אינם חוששים לנקוט בכל טקטיקה אפשרית, כולל גיוסם של עורכים פיקטיביים [9].

ב-2012 יצר פרופ' ג'פרי ביאול [Jeffrey Beall], ספרן מאוניברסיטת קולורדו דנבר, רשימה שחורה של כתבי-עת טורפים. הרשימה הפכה למעין-מותג בתחום בשם "Beall's List" (קישור להעתק של הרשימה זמין [10]), ואף עברה מספר גלגולים. בתחילת השנה, החליט ביאול להסיר-עצמו מניהול הרשימה השחורה, מפני שהיה תחת "לחץ אינטנסיבי" מצד מעסיקיו. מעסיקיו סבלו קשות מאסטרטגיות אגרסיביות ומתוחכמות של כתבי-העת הטורפים כנגדו. הם פנו אינספור פעמים לבעלי תפקידים שונים באוניברסיטת קולורדו, במגוון של דרכים, על-מנת להוקיע אותו ולצאת כנגד שמו הטוב. ביאול גם סבל מהאשמות הקולגות שלו – ספרנים אחרים – שפנו כנגדו על-כך שהעז לחשוף את נקודת התורפה של הגישה הפתוחה ובכך להוריד מקרנה. מנגד, האשימם ביאול כי בעוד הם-עצמם מעודדים בפני חברי-הסגל את יתרונות הגישה הפתוחה, הם מסתירים את המגוון-הרב של המלכודות אותן מציבים כתבי-העת הטורפים [11]. אז ריבוי כתבי-העת בגישה הפתוחה הוא עניין מבורך, אבל לא הכל ורוד.

מדריך כתבי-העת בגישה הפתוחה [DOAJ [12, בו משתמשות ספריות אוניברסיטת תל-אביב, "נקי" כמעט-לגמרי מכתבי-עת טורפים [13]. במידה וקיבלתן/ם פנייה בדוא"ל מכתב-עת עלום או חשוד – נשמח מאוד לשמוע. אתן/ם מוזמנות/ים לפנות אלינו להרחבה בנושא הזה, או להבהרת כל ספק הקשור לכתבי-העת הטורפים והגישה הפתוחה. אנחנו מחזיקים מספר כלים שנשמח לשתף, כמו למשל רשימת החברים של איגוד המוציאים לאור בגישה הפתוחה [14]. נשמח להעמיד את יכולותינו לרשותכם, וכמובן נשמח לשמוע על ניסיונכם ואת דעתכם.

 

 

ORCID ID – חשיבותו בהערכה מדעית ויישומו ברמה לאומית

שמות של מחברים יכולים להיכתב בצורות שונות  ומחברים שונים יכולים להיות בעלי  שם זהה –  מצבים אלה מקשים על זיהוי יצירות של מחבר בצורה נכונה מלאה וייחודית/חד ערכית

orcidאת הפתרון לבעיה באה  מערכת ORCID    לפתור.  מערכת זו  מקצה לכל חוקר ברחבי העולם כולו מזהה דיגיטלי בן 16 תווים ייחודיים. באופן  זה אפשר יהיה לשייך  תנובה מחקרית בוודאות למחברים האמיתיים שלהם .

הכרה בתועלת המעשית ORCID     כמזהה סטנדרטי של המחבר באה לידי ביטוי לאחרונה   ביישומו ברמה לאומית  .

באיטליה הוחלט על יישומו של ORCID   ברמה לאומית. קונסורציום של  70  אוניברסיטאות ו-4 מרכזי מחקר   חתם על הסכם ליישומו של ORCID.

גם באנגליה 50 אוניברסיטאות גילו עניין בהצטרפות לקונסורציום של ORCID   ב- 2015  ו-22 הצהירו על כוונתם להצטרף בשלב מאוחר יותר. ההסכם יאפשר לאוניברסיטאות ליהנות מדמי חברות מופחתים ותמיכה טכנית מוגברת

מחקר פיילוט ב-8 אוניברסיטאות באנגליה הוכיח את יעילות אימוצו של מזהה ORCID   . מעבר לכך חשיבות אימוצו של מזהה זה מודגשת נוכח העובדה שהרבה גופי מימון מבקשים אותו בבקשות למענקי מחקר

מידע למבקשים להצטרף ודוגמאות נוספות ליישומו אפשר למצוא  במרכז התמיכה לחברים ב- ORCID

 

JCR 2015 – חידושים משמעותיים בהערכה מדעית

jcr2הודעה מ-  18 ביוני 2015  כוללת מידע על שיפורים משמעותיים במהדורה ה-40 שנת 2015 של Journal Citation Reports  – מאגר המידע של Thomson Reuters   להערכה מדעית.

השיפורים כוללים:

  • Journal Impact Factor Percentile – מאון – מדד חדש – אימפקט פקטור מנורמל  שמאפשר השוואה של כתבי עת בדיסציפלינות שונות
  • Eigenfactor מנורמל  – מדד משופר  – כך למשל אם מדד ה- Eigenfactor  המנורמל  של כתב עת מסוים הוא 2 משמעות הדבר היא  שהשפעתו רבה פי 2  מכתבי עת אחרים בתחום המחקר.
  • תמיכה בניתוח מפורט של הנתונים על כתב העת – משתמשים יוכלו מעתה להוריד טבלאות נתוני ציטוטים לקובץ אקסל לניתוחים מפורטים יותר
  • OA FILTER – מאפיין  שיאפשר למשתמשים להעריך בקלות כתבי עת בגישה פתוחה

חידושים אלה בעלי פוטנציאל  להביא להגדרה מחודשת של ההערכה המדעית,  לצד  השקתו השנה  של Stateofinnovation .com   הופכים את שנת 2015  לשנה מוֹנוּמֶנְטָלִית  עבור  IP & Science division of Thomson Reuters.  חידושים אלו מוצגים באינפוגרפיקה

להודעה  בנושא

לאינפוגרפיקה

האם המאמר המצוטט ביותר שלך הוא גם הטוב ביותר ?

לאחר כמחצית מאה לשיטת הערכה מדעית על פי ציטוטים עדיין  מרחפות מספר שאלות  האם המאמרים המצוטטים ביותר הם גם החשובים ביותר?  האם המדע מתקדם בעיקר דרך  תהליך האבולוציה או דרך  מהפכה  ? האם שני התהליכים משלימים זה את זה ואילו  מאמרים מצוטטים ביותר משפיעים ?  והאם קשה לפרסם ממצאים מפתיעים ?

Cite2sכדי  לתת מענה לשאלות אלה נשאלו מחברים מצוטטים ביותר בתחום המחקר הביו-רפואי על דעתם לגבי פרסום רב השפעה שלהם . אותרו  400  מחברים מצוטטים ביותר בתחום המחקר הביו-רפואי בשנים 1996- 2011 . מבין המאמרים של כול אחד מחוקרים אלו  שפורסמו בשנים 2005-08 נבחרו 10 המאמרים המצוטטים ביותר והחוקרים התבקשו לדרג  אותם על פי 6 קריטריונים  שאמורים לתת מענה על השאלות שלעיל.  . רק  123 נחקרים ענו על הסקר.

תוצאות הסקר פורסמו בכתב העת Nature  מתאריך 24 באוקטובר 2014 . התוצאות היו מעניינות – 16% מהנחקרים השיבו שהמאמר החשוב ביותר שלהם שהתפרסם בשנים 2005-08  לא נמנה על 10 הפרסומים המצוטטים ביותר  אך רוב הנחקרים השיבו שהפרסום  החשוב  ביותר שלהם אכן נמצא בין הפרסומים המצוטטים ביותר שלהם . כמו כן רוב הנחקרים תארו את הפרסום החשוב ביותר שלהם כאבולוציוני ולא מהפכני.

למידע נוסף

דירוג האוניברסיטות – עובדות והרהורים

rank2דירוג QS לשנת 2014 פורסם  ב- 16  בספטמבר 2014 .

על פי מדד זה נכרת דומיננטיות לארה"ב – 6 מקומות מבין עשרת המקומות הראשונים ולאחריה אנגליה – 4 מקומות ברשימת עשר האוניברסיטאות המובילות .

דירוג האוניברסיטאות בארץ הוא :

rank-israelהאוניברסיטה העברית  במקום ה- 138  עם ציון של 62.7  -ׁעליה מהמקום ה- 141 בשנת 2013,

הטכניון במקום ה- 190 עם ציון של 55.3- ירידה מהמקום ה- 183 בשנת 2013,   ואחריהם אוניברסיטת תל אביב  במקום ה- 195 עם ציון של 54.6-  עליה מהמקום ה- 196 בשנת 2013 ,  אוניברסיטת בן גוריון  במקום ה- 292 עם ציון של 42.3 – עליה מהמקום ה- 331 בשנת 2013  , אוניברסיטת בר אילן ברשימת המוסדות  שנמצאות במקומות 651-700  וחיפה ברשימת ה- 700+  .

המדד כולל גם דירוג  על פי  תחום מחקר.   מידע מפורט לגבי מקומה של אוניברסיטת תל אביב בתחומי המחקר השונים אפשר למצוא בכתובת:  http://www.topuniversities.com/node/9091/ranking-details/university-subject-rankings/2014

rank1דירוג זה  אינו היחיד . דירוג נוסף – Times Higher Education-  THE עומד להתפרסם  ב- 1 לאוקטובר.

דירוג  נוסף  מוכר הוא

rank3of World Universities ARWU –  the Academic Ranking   שהתפרסם ב- 15 באוגוסט 2014 על פיו האוניברסיטה העברית  דורגה במקום ה- 70  ואוניברסיטת תל אביב ברשימת ה- 151 -200

מדדים שונים אלו מעוררים את השאלה על פי איזה קריטריונים  נקבע הדירוג .

דירוג QS     על פי מה שמתועד באתר מתבסס על 6 קריטריונים:

criteriaacademic reputation; employer reputation; faculty/student ratio; citations per faculty; international student ratio and international staff ratio

המוניטין האקדמי שהתבסס על סקר של אנשי אקדמיה על המוניטין של האוניברסיטאות בתחומם מהווה 40%  מהציון המשוקלל והציטוטים לפקולטה שהוא מדד לאימפקט המחקרי מהווה 20%

קריטריונים אלה מעלים הרהורים על מקומו של המחקר לעומת ההוראה בדירוג  ומשמעות הדירוג לגבי סטודנטים שמבקשים ללמוד באוניברסיטאות השונות

בכתבה מעניינת שהתפרסמה  בנושא נטען שבהתחשב בקריטריונים אלה נראה שהמחקר  תופס מקום מרכזי בהערכה ולא  איכות ההוראה. ולכן דירוג זה אינו יכול להוות שיקול בבחירת האוניברסיטה על ידי הסטודנטים

הכתבה מחזקת את העובדה שיש להתחשב בקריטריונים השונים על פיהם נקבע הדירוג ויש שמציעים  בכול מקרה לקחת את הדירוג בזהירות. למה ומדוע  אפשר למצוא בכתבה מעניינת נוספת בנושא

טוויטר וספרות מדעית – ניתוח ציטוטים וציוצים בספרות ביורפואית

לאחרונה משתמשים במדדים שמבוססים על נתונים מהמדיה החברתית להערכת האימפקט המדעי בנוסף למדדים המסורתיים המקובלים . מדדים אלה ידועים בשם Altmetrics .

מעניין לדעת האם באמת המדיה החברתית מסיעת בהגדלת האימפקט המדעי ומה מידת הקורלציה בין מדדים מסורתיים להערכה מדעית  והמדדים החדשים  מבוססי מדיה החברתית

twitter-cמחקר מעניין של קבוצת חוקרים מקנדה שהתפרסם לראשונה ב- 26 בנובמבר 2013 בכתב העת  Journal of the American Society for Information Science and Technology   בא לענות על שאלות אלה.  המחקר בדק עד כמה נעשה שימוש בטוויטר להפצת מידע על מאמרים בכתבי עת בספרות ביורפואית.

הניתוח התבסס על 1.4 מיליון פריטי מידע שמכוסים על ידי Pubmed  ו- Web of Sciencesc  בשנים 2010-2012 . נעשה ניתוח של מספר הציוצים שכוללים קישורים לפריטי מידע  אלה בהשוואה לציטוטים , כדי להעריך באיזו מידה  כתבי עת ותחומי מחקר מסוימים מיוצגים בטוויטר  ומה מידת הקורלציה בין הציוצים והציטוטים.

נמצא שפחות מ- 10% מהמאמרים שנבדקו  נכללו   בציוצים בטוויטר. כמו כן  נמצא קשר /מתאם  חלש   בין  מספר הציוצים של מאמר מסוים ובין מספר הציטוטים שלו

ממצאים אלו מאוששים את ההנחה שהמדדים המסורתיים להערכה מדעית שמושתתים על מספר ציטוטים   והמדדים החדשים שמושתתים על מדיה חברתית משלימים אחד את השני אך אינם מהווים תחליף זה לזה.

במאמר המלא אפשר למצוא פרטים נוספים על התפלגות הציוצים בטוויטר בין תחומי המחקר השונים בתחום הביורפואי וכתבי העת השונים ומה הגורמים לוירליות של מאמרים מסוימים

למאמר המלא

חישוב הרלוונטיות בפרימו – יוזמה חדשה

 ex-libris המו"ל  המדעי  Elsevier  וחברת Ex Libris Group  הצהירו על יוזמה משותפת להשתמש בשני המדדים – המדד   המנורמל  למאמר   SNIP     והמדד לדרוג כתבי עת  SCImago Journal Rank-  SJR  לצורך חישוב הרלוונטיות ודרוג תוצאות החיפוש בפרימו

בעבר כתבתי פוסט בבלוג על שני המדדים – שני המדדים מבוססים על התכנים השפיטים במאגר Scopus ,  מדד SNIP     לוקח בחשבון את העובדה ששכיחות הציטוטים שונה  מתחום מחקר אחד למשנהו .. מדד זה  משקף את האימפקט של כתב העת בתחום שלו ולוקח בחשבון גם מאפיינים של התחום הנושאי של כתב העת , לכן הוא מאפשר להשוות כתבי עת בתחומי נושאים שונים ונחשב כמדד טוב ומדויק להשוואת כתב עת מסוים עם כתבי עת בתחומו וגם מחוץ לתחומו.

מדד    SJR     משתמש בכמה גורמים לחישוב  הפרסטיגה של המקור המצוטט , גם הוא  מאפשר השוואה ישירה של כתבי עת ללא תלות בסיווגם הנושאי.

 על פי ההצהרה המשותפת של המו"ל  המדעי  Elsevier  וחברת Ex Libris Group,   מדדים אלה ייכללו באלגוריתם חישוב הרלוונטיות של התוצאות ב-primo . המדדים יוצגו גם בתוצאות החיפוש כדי לסייע למשתמשים להעריכן.

 יש לברך על יוזמה מבורכת זו    לשיפור הרלוונטיות של התוצאות ב- primo .

 

להצהרה

IEEE ושימוש נאות במדדים ביבליומטריים להערכת פרסומים מדעיים

Technical professional organization  – IEEEie   מכיר בדאגה שהובעה לאחרונה בקהילה האקדמית משימוש לא מתאים במדדים ביבליומטריים להערכת מחקר וחוקרים ובמסגרת תפקידו כארגון מוביל למצוינות טכנולוגית פרסם לאחרונה הצהרה בדבר שימוש נאות במדדים ביבליומטריים להערכה מדעית בתחומים הנדסה, מדעי המחשב וטכנולוגית מידע.  

 ההצהרה  מספטמבר 2013  IEEE    מדגישה כמה עקרונות שמאמץ הארגון להערכה מדעית והם:

 שימוש במדדים ביבליומטריים משלימים  חשובים להערכה כוללת ומאוזנת של כתבי עת מדעיים.לאחרונה IEEE     אימץ את Eigenfactor   ואת Article Influence   בנוסף לאימפקט פקטור   להערכה מדעית של פרסומים  ומברך על אימוץ מדדים מתאימים משלימים  ברמת המאמר  כגון  altmetrics

מדדים  מבוססי כתב עת אינם מיועדים להערכה של מאמרים בודדים  או חוקרים  מכיוון שערכו המדעי של כתב עת מבוסס על ממוצע  ואין זה נכון להניח שמאמר בודד בכתב עת בעל אימפקט פקטור גבוה יהיה בהכרח  בעל מדדי ציטוט גבוהים

 הדרך העיקרית להערכת פרויקט מדעי או חוקר בודד הוא תהליך שיפוט peer review   שייקח בחשבון את התוכן המדעי כאספקט החשוב ביותר 

 להצהרה המלאה

דרוג QS של האוניברסיטאות בעולם לשנת 2013

 rankדרוג QS    של האוניברסיטאות בעולם לשנת 2013/14  התפרסם לאחרונה. דרוג זה קיים החל משנת 2004 , במסגרתו נבחנים למעלה מ- 2000 מוסדות ומדורגים למעלה מ- 800.  400 האוניברסיטאות המובילות מדורגות באופן אינדיבידואלי. שאר האוניברסיטאות מדורגות על פי קבוצות .

 אפשר לסנן את תוצאות הדרוג על פי אזור ומקום ועל פי תחום מחקר.

על פי דרוג זה בישראל האוניברסיטה העברית נמצאת במקום ה- 141 , הטכניון במקום ה- 183 ,אוניברסיטת תל-אביב במקום ה- 196 , אוניברסיטת בן גוריון במקום ה- 331 , ואוניברסיטת בר-אילן בקבוצת האוניברסיטאות הנמצאות במקום ה- 661-700

 MIT    ואוניברסיטת הרווארד דורגו במקומות הגבוהים ביותר .. 

 בדרוג נלקחו בחשבון 30 קריטריונים  ב- 8 קטגוריות : מחקר,תעסוקה, הוראה, תשתיות, בינלאומיות, ייחודיות בתחום מסוים , חדשנות ומעורבות.

 

פרטים נוספים באתר  

ביביליומטריקה והערכת חוקרים

הצורך למדדים להערכה אינדיבידואלית  של  חוקרים  באוניברסיטאות ובמכוני מחקר גדל . המדד  h-index  שפורסם ב- 2005 נתן לכך תאוצה.

מדד  h- index תואר כמדד מושלם להערכה של חוקר בודד.  אך לאחרונה התגלו במדד זה הרבה חסרונות מלהפוך אותו למדד מושלם . אחד החסרונות העיקריים  הוא שאי אפשר להשתמש בו להשוואה בינתחומית.

אף אחד מהמדדים הביבליומטריים  אינו מתיימר להיות מדד מושלם. עובדה זו מעלה את השאלה כיצד להשתמש במדדים ובמידע סטטיסטי ?

metricsנושא זה נדון במושב מיוחד בכנס ISSI 2013 שנערך ביולי 2013 בוינה . הנושא המרכזי במושב היה כיצד ליישם ולא ליישם מדדים להערכה מדעית של חוקרים, נושא זה חשוב  במיוחד לאור העובדה שמדדים אלו משמשים את הנהלות הממסד האקדמי לצורך קידום חוקרים

נקודת המפתח הייתה נושא האחריות. ברור שהחוקרים עצמם והגופים המעריכים צריכים לשאת בעיקר האחריות לשימוש במדדים. בכול מקרה הם צריכים להסתמך על הנחיות ברורות מהמומחים הטכניים. היכן ימצא האיזון?  האם הדבר יהיה נתון לשיפוט האוניברסיטאות עצמן?  האם association of scientometricians צריכה להעיר על יישומים לא נכונים. . הבעיות לא נפתרו במושב  אבל הושג קונסנזוס שיש צורך ביתר הנחיות והדרכה  מצד אנשי הביבליומטריקה ושלחוקרים תהיה כתובת ברורה לשאלות בדבר יישום אינדיקטורים על ידם או על ידי המעריכים שלהם

doraבהקשר זה חשוב לציין את – The San Francisco Declaration on Research Assessment DORA -יוזמה שתחילתה  בסוף דצמבר 2012 של -American Society for Cell Biology ASCB וקבוצה של עורכים ומולים של כתבי עת אלקטרוניים שהכירו בצורך לשפר את הדרכים להערכת מחקר מדעי . היום  DORA היא יוזמה בינלאומית  שכוללת את כול תחומי המחקר. ארגונים כבודדים שחשובה להם הערכה מדעית מתאימה נקראים לחתום על ההצהרה.

לכתבה בנושא

פרויקט NISO לפיתוח סטנדרטים ל- Altmemetric

nisoהיום הגידול המתמשך בשימוש מדעי באתרים חברתיים כגון  אתרי סימניות חברתיים לאקדמיה, רשתות חברתיות לאקדמיה ומיקרובלוגים מהווה הזדמנות לעקוב אחרי האימפקט המדעי בדרכים חדשות והוליד  מדדים אלטרנטיביים – Altmetrics  – מונח זה  מוגדר כיצירה וחקר מדדים חדשים שמושתתים על הווב החברתי  לניתוח והערכה.

 altקיימים היום הרבה כלים רלוונטיים לנושא. כמובן שנושא ה-Altmetrics  עדיין בראשיתו ושאלות רבות עדיין אינן פתורות אך המשבר במדדים הקיימים היום והגידול המואץ בתקשורת המדעית  מחד לצד המגוון הגדול והמהירות של  ה- Altmetrics  הופכים אותם להיות כדאי השקעה.

 ואכן , ב- 20  ביוני 2013  NISO   – The National Information Standards Organization  הצהיר על פרויקט דו שלבי לפיתוח סטנדרטים בתחום ה- Altmetrics.

 על פי התחזיות הפרויקט ימשך כשנתיים. דיווח ומידע על מהלך העניינים במסגרת הפרויקט אפשר יהיה למצוא באתר של NISO  ובעלון החופשי של הארגון

 להצהרה על הפרויקט

 לכתבה ומידע נוסף בנושא

הערכת חוקרים – כלים ליצירת פרופיל אקדמי ומזהה מחבר ייחודי

 בהערכת  עבודתו של חוקר על סמך מחקריו  קיימת  הבעיה של חוסר אחידות בזהות המחבר . חוסר אחידות בזהות המחבר יכול לבוא לידי ביטוי בצורות שונות – שמו של המחבר יכול להופיע בוריאציות שונות  – שם מלא, קיצורים וצירופים של חלקי השם בצורות שונות, שינוי שם עם שינוי סטטוס משפחתי, או וריאציות שונות של השם בשפות שונות. קיימת גם סכנה של ייחוס עבודה למחבר לא לה במקרה של שם מחבר זהה באותו תחום מחקר ואפילו באותו מוסד  .

 מספר כלים יכולים לסייע לחוקר לארגן את הפרופיל המחקרי שלו, ליצור מזהה ייחודי,  וגם לראות את מקומו במרחב האקדמי  בעזרת  מעקב אחר המצטטים אותו ומדדי הערכה שלרוב מושתתים על מספר הציטוטים.

 myאחד הכלים הוא מאפיין ה- Citation  My בגוגל סקולר. גוגל סקולר מאפשר לחוקר לבנות פרופיל אישי שלו ושל המחקרים שלו ולעקוב אחר הפרסומים שמצטטים אותו כולל מדד h-index .מידע נוסף  על הפרופיל ואופן בנייתו אפשר למצוא ב-Citation About Google Scholar    

idכלי נוסף שיכול להיות לעזר לחוקרים הוא  ResearcherID –   אתר שירות של Thomson Scientific שמהווה למעשה קהיליית מחקר רב-תחומית. חוקרים יכולים להירשם באתר, ולכל אחד מהחברים יש מזהה אלפאנומירי ייחודי שכולל בתוכו גם את שנת הרישום, ופרופיל שכולל פרטים כמו: תחומי עיסוק, מוסד ועוד שמתעדכן על ידי החוקר. החוקר יכול ליצור את רשימת הפרסומים שלו תוך שימוש בWeb of Sciences- או להעלות קובץ משלו. כמו כן הוא רשאי לבחור לשמור את הפרופיל שלו כפרטי או כציבורי. השירות מאפשר לחוקר לקבל נתונים סטטיסטיים על רשימת הפרסומים שהעלה לאתר מה-Web of Sciences. הנתונים כוללים התפלגות הציטוטים על פי שנים, מספר ממוצע של ציטוטים לכל אחד מהפריטים ברשימה ו- h-index  . הודות  למזהה הייחודי של המחבר שמספקת המערכת המידע והפרסומים של המחבר משויכים אליו תמיד גם כאשר  חל שינוי במוסד אליו הוא שייך או בשמו.

idfAuthor Identifier   של Scopus  שמאפשר  למחבר לאחד את כל הפרסומים שלו תחת זהות אחת אף הוא נמנה על רשימת כלים זו. מאפיין זה חוסך זמן באיתור אוסף הפרסומים ששייכים למחבר מסוים  ויכול להיות מאפיין מסייע כאשר מקימים מאגר מוסדי. למידע נוסף והסבר על אופן השימוש

orORCID – מערכת שמקצה לכול  חוקר ברחבי העולם כולו מזהה דיגיטלי ייחודי הצטרפה לאחרונה לרשימת הכלים שמסייעים לחוקר . באמצעותה אפשר לשייך  תנובה מחקרית בוודאות למחברים האמיתיים שלהם .מערכת  זו  מסייעת בניהול המחקר,  מגדילה  הן את הדיוק והן את ההחזר בנתונים ביבליומטריים ומסייעת לפתח ניתוחים חדשים. לרישום למערכת ומידע נוסף.

fוליצירת נוכחות אחת בווב  על ידי ריכוז הנוכחות המקוונת ביישומים שונים– בלוגים, רשתות חברתיות וכו' בדף אחד,  אפשר להשתמש ב- Flavours.me  או About.me  

לכתבה בנושא

 

המאון – בסיס למדד חדש להערכה מדעית

meonמאמר שהתפרסם ב- EMBO REPORTS        בגיליון מרץ  2013  בשם :

How good is research really?""  כולל ביקורת על 2 המדדים המקובלים להערכה מדעית האימפקט פקטור וה- h-index . טענת הביקורת העיקרית כנגד השימוש במדדים אלו היא  שאי אפשר באמצעותם להשוות חוקרים או כתבי עת מתחומים שונים או מאמרים שפורסמו  בתקופות זמן שונות.  הדבר דומה לחוסר האפשרות להשתמש במספר גולים להערכת ולהשוואת שחקנים בכדורגל ובכדוריד  – מספר הגולים בכדורגל  הוא בסביבות 2 ואלו הכדוריד יכול להגיע ל- 20 . האם שחקן כדוריד שלזכותו נזקפו 5 גולים  טוב יותר מכדורגלן שלזכותו גול אחד ?  

באותה מידה אין אפשרות להשוות ערכים מוחלטים של ציטוטים  ללא נרמול  שמושתת  על  תחום מחקר וזמן  . לבדיקת האימפקט של הציטוטים בצורה נכונה יותר  הוא מציע מדד שמושתת  על המאון– ערך שאחוז מסוים מקבוצת ערכים נמוכים ממנו.  כך למשל מאון 20  הוא אותו ערך שמתחתיו נמצאות 20% מהתצפיות.  על פי מדד זה ככל שדרוג המאון של פרסום גבוה יותר  כך הוא קיבל יותר ציטוטים בהשוואה לפרסומים באותו תחום מחקר ובשנת פרסום. ערך של 90 משמעותו שהפרסום הוא בן עשרת הפרסומים המצוטטים ביותר ו- 90%  קיבלו מספר ציטוטים נמוך יותר.

על פי מחקר זה מדד המאון מאפשר להשוות פרסומים בצורה משמעותית, נכונה והוגנת יותר .   

כיצד ומדוע ופרטים נוספים במאמר המלא

Altmetrics Explorer ומדדים חברתיים להערכת מאמרים מדעיים

alt2בזמנו כתבתי פוסט בבלוג על  Altmetrics  – מונח  שמוגדר כיצירה וחקר מדדים חדשים שמושתתים על הווב החברתי  לניתוח והערכה. מדדים אלטרנטיביים אלו נולדו בעקבות הגידול המתמשך בשימוש מדעי באתרים חברתיים כגון  אתרי סימניות חברתיים לאקדמיה, רשתות חברתיות לאקדמיה ומיקרובלוגים שמהווה הזדמנות לעקוב אחרי האימפקט המדעי בדרכים חדשות .

מגוון כלים ויישומים למדדים אלו קיימים היום כגון:  ImpactStoryReaderMeter, ScienceCard ,  PLoS Impact Explorer, PaperCritic, CrowdoMeter .

אחד הכלים החדשים יחסית הוא  Altmetrics Explorer   שאוסף מידע על כל מאמר מטוויטר , פייסבוק, בלוגים מדעיים אתרי חדשות ועוד ונותן ציונים לכל מאמר על סמך תשומת הלב הכמותית והאיכותית לה זכה במקורות אלו כולל נתונים דמוגרפיים כגון היכן פופולרי המאמר ובקרב מי, מאפשר  גם דפדוף וחיפוש במאגר ומאפשר גם מעקב אחרי מאמרים ספציפיים  באמצעות ה- DOIs, PubMed or arXiv IDs

alt1שירותיו של Altmetrics Explorer  הם בתשלום , וקיימת אפשרות גם לתקופת ניסיון חינמית , אך יש לו bookmarklet    חינמי שנתמך על ידי הדפדפנים: Chrome, Firefox ו- Safari. לאחר שמתקינים אותו בסרגל של הדפדפן כאשר נמצאים במאמר מסוים ולוחצים עליו הוא מספק מידע  על המדדים והנתונים החברתיים שלו.  המידע מתבסס בדרך כלל על ה-DOI     של המאמר והמעקב ואיסוף המידע אחרי הפעילות החלה ביולי  2011  ואילך . כך שלא לכל מאמר המידע זמין.על האופן בו מוערך כל מאמר אפשר למצוא באתר

כיצד מוצג המידע  ?  . באתר יש מספר קישורים  למספר מאמרים לדוגמה  שהמידע בהם זמין:  

לאחר התקנת ה- bookmarklet  אפשר להתנסות בו גם על  ידי לחיצה על קישורים אלה.

מידע נוסף  ותשובות לבעיות אפשריות שקשורות לשימוש ב-bookmarklet   אפשר למצוא באתר  מן הראוי לציין של- Altmetrics Explorer יש API חופשי שמאפשר שימוש בנתונים שלו למטרות מחקר. כמו כן כדאי לדעת שספריות שמשתמשות ב-Primo יכולות להטמיע את ה-altmetrics של Altmetrics Explorer בתוצאות החיפוש

ScienceWatch.com ומגמות בולטות במחקר המדעי

Thomson Reuterssciencew   השיק מחדש ב-13 בדצמבר  2012  את ScienceWatch.com  מקור מידע חופשי שכולל מידע על מגמות במחקר המדעי בהסתמך על נתונים ביבליומטריים.

מאז 1989 האתר סיפק לקהילה האקדמית ולאנשי מדיה מקצועיים נתונים על אנשים, מקומות ונושאים בחזית המדע. בדמותו החדשה  הוא  יספק  חווית משתמש מותאמת אישית.

האתר המחודש  כולל מערכת תיוג חדשה לשיפור והתאמה אישית של תוצאות החיפוש . הוא מסתמך על נתונים מ- Web of Knowledge  וכולל  את מרבית המקורות החופשיים הפופולריים של Thomson Reuters   כולל  Global Research Reports , Citation Laureats -תחזיות על זוכי פרס נובל,  ו- Sci-Bytes – מבט קרוב על נושאי מחקר ואנשי מדע  בולטים.

מאפיינים נוספים באתר הם דעות ופרשנות של מומחים בנושאים  שנמצאים בחזית המדע.

מנשק חדש זה של ScienceWatch.com   יסייע למשתמשיו בקבלת החלטות  וישמש מקור בעל ערך לאנשי תקשורת  שיוכלו להתוודע דרכו למגמות בולטות במחקר המדעי

 לאתר

להודעה על השקתו של האתר

Citedin – כלי לבדיקת ציטוטים

בהרבה מקרים מאמרים מצוטטים  מסייעים באיתור מאמרים וחומר רלוונטי נוסף. בעולם הווב 2.0 פעמים רבות החומר מצוטט גם בבלוגים , בוויקיפדיה ושאר אתרים חברתיים

 Citedin הוא כלי מחקר שמשלב מאגר מידע בר חיפוש ושירות וובי חינמי לחיפוש ציטוטים בספרות, מאגרי מידע ביורפואיים, בלוגים, ספרים וויקי .

 3 סוגי מקורות נכללים ב- Citedin :

  • מקורות עם שירותי ווב  או API    כגון: Wikipedia, Google Books, Google Blog, Connorea שיש להם את הפונקציונליות  לחפש במספרי המערכת של Pubmed.
  • מאגרי מידע
  • מידע משלים למחקרים שפורסמו – מוספים   עם סטים של מספרי Pubmed identifiers

 באתר יש רשימה פרטנית של מקורות המידע  המידע שכלולים ב-  Citedin. המלצות למקורות נוספים על ידי משתמשים מתקבלים בברכה.

 cite2השירות הוא של המחלקה לביואינפורמטיקה של אוניברסיטת מסצ'וסטס  ופיתוחו נעשה במסגרת של פרויקט לכריית טקסט שמומן על ידי NBIC –  Netherlands Bioinformatics Consortium  

 אפשר לחפש על פי  מספר Pubmed Identifier  ואפשר לחפש על פי מילת חיפוש כלשהי ותוצאות החיפוש שמתקבלת היא רשימת מאמרים וליד כל אחד היכן צוטט ברשת.

STELLA 2012 – Science, Technology, and Engineering Library Leaders in Action

stella2מפגש STELLA          התקיים  השנה ב- Brooklyn College Library  בנובמבר 9-10  2012 והשתתפו בארגון גם נציגים מאוניברסיטאות נוספות בארה"ב

במפגש שנערך כבעבר בסגנון של  “unconference-style”   נטלו חלק ספרנים ומידענים בכירים, חוקרים  ו"מכורים"  אחרים לנושא המידע  ונערכו בו דיונים במגוון נושאים מעניינים שמעסיקים את הספריות.

 באתר אפשר למצוא את סיכומי הדברים ודעות שהושמעו  בנושאים השונים:

ספרים אלקטרוניים ומודל ה- PDA ,  גישה פתוחה ותקשורת מדעית ,   שימוש   בתוכנות ביבליוגרפיות,  כתבי עת , ביבליומטריקה ומדדים חדשים להערכה מדעית, עתיד הספריות ועוד.

סיכומי דברים מעניינים אלה בנושאים השונים שפכו אור על ההתנסות של הספריות  עם תוכנות, כלים ומודלים ספרניים,  מהווים מקור טוב למידע  ויכולים  לסייע לספריות אחרות  בקבלת החלטות  שנוגעות באותם נושאים. .      

 

מביבליומטריקה ל-altmetrics – הנוף המדעי המשתנה – מקורות מידע

 altmetricsכאשר יוג'ין גארפילד  הציג לראשונה בשנת 1955 את הרעיון  של מדד האימפקט פקטור  מבוסס הציטוטים כמדד להערכה  מדעית  הוא לא  תיאר לעצמו שיבוא יום והמדד יהפוך לנושא שנוי מאוד במחלוקת.

היום הגידול המתמשך בשימוש מדעי באתרים חברתיים כגון  אתרי סימניות חברתיים לאקדמיה, רשתות חברתיות לאקדמיה ומיקרובלוגים מהווה הזדמנות לעקוב אחרי האימפקט המדעי בדרכים חדשות והוליד  מדדים אלטרנטיביים – Altmetrics  – מונח זה  מוגדר כיצירה וחקר מדדים חדשים שמושתתים על הווב החברתי  לניתוח והערכה

 רשימה מוארת מקיפה של כלים ושירותים רלוונטיים לנושא התפרסמה בנובמבר 2012  ב- College and Research Libraries News..

הרשימה כוללת:

 

לרשימה המלאה

CitationFox – מדריכים מפורטים לכללי ציטוט ביבליוגרפיים

citeבפוסט קודם כתבתי על רשימת אתרי היעץ  החופשיים הטובים  ביותר לשנת 2012 שנבחרו על ידי ALA.   אחד האתרים  הוא  CitationFox  – אתר  שנמצא עדיין בגרסת ביתא שכולל  מדריכים מפורטים   לכללי ציטוט  של APA      ו-MLA.

 המדריכים  הם  של  University at Albany, State University of New York  והם מפורטים מאוד וכוללים דוגמאות לציטוט מגוון  מקורות מידע. 

באתר אפשר למצוא גם מדריך מקיף  לכלים ויישומים לציטוטים שכולל בין היתר רשימה ותיאור של   תוכנות ביבליוגרפיות חופשיות ,  תוכנות  אחרות בתשלום מינימלי ועוד  

 לאתר הראשי של המדריכים  

Total impact וכלים אלטרנטיביים חופשיים להערכה מדעית

בפוסט קודם כתבתי על altmetrics – גישה ומדדים חדשים להערכה מדעית ,אלטרנטיביים למדדים המסורתיים, ומושתתים גם על הווב החברתי.

totalמידע מסוג זה אפשר למצוא במספר מקורות . אחד מהם הוא total impact

באתר total-impac אפשר לקבל דוח  שמאגד נתוני אימפקט מהרבה מקורות .

נתוני האימפקט באתר מושתתים על מספר מקורות :

·         Facebook
·         Plosalm –   נתוני האימפקט של מאמרים מ- PLoS
·         Slideshare
·         Github – מאגר מידע מקוון לתוכנה בקוד פתוח
·         Topsy – מנוע חיפוש לווב החברתי
·         Wikipedia
·         Citeulike – אתר סימניות חברתיות לאקדמיה
·         Delicious – אתר סימניות חברתיות כללי.
·         Mendeley –  רשת חברתית לאקדמיה ותוכנה ביבליוגרפית
·         Dryad – מאגר מידע של מאמרים שפיטים בביולוגיה
·         Scienceseeker –  אתר שכולל חדשות מדע
·         Pubmed
לא כל המקורות תומכים ב- creative commons , לכן לא כל המידע שבאתר חופשי. הכוונה כן  לטפל בנושא בכיוון זה.

האתר יכול לשמש חוקרים שמעוניינים לדעת כמה פעמים הורידו את העבודה שלהם, שמרו אותה כאתרים מועדפים או כתבו עליהם בבלוגים

כלים אלטרנטיביים דומים הם:
Altmetrics.com
Plum Analytics
PLoS Article-level Metrics application
Science Card
Citedln
ReaderMeter