רב-מילים : מילון מקוון ומקיף לשפה העברית בת זמננו

לוגו מילון "רב מילים" של חברת מלינגו

הספרייה המרכזית רכשה מנוי למילון רב מילים.
המילון מתעדכן באופן שוטף וכולל מילים חדשות על פי החלטות האקדמיה ללשון, מונחים טכנולוגיים ושמושים חדשים בלשון הדבור והסלנג.

אתר רב- מילים כולל :
+ מלוא התכולה של מילון רב-מילים השלם – כל אוצר המילים העשיר של השפה העברית על
כל רבדיה, הסברים, מקורות, דוגמאות שימוש ועוד.
+ צירופים – רשימת כל הצירופים הלשוניים שבהם מופיעה כל מילה, והסבריהם.
+ חריזה – רשימת כל המילים המתחרזות עם כל מילה .
+ דקדוק – ניתוח דקדוקי מלא לכל מילה (חלק דיבר, מין, מספר, בניין, גוף, זמן, שורש,
צורת יסוד, כינויים ואותיות שימוש, כתיב מלא תקני, ועוד).
+ תיזאורוס – כולל מספר עצום של מילים נרדפות (ואף צירופי מילים) מכל רובדי השפה .
+ תרגום עברי-אנגלי ואנגלי-עברי.

הגישה למילון : באמצעות אתר הבית של הספרייה המרכזית  או  קטלוג אלף.

ספרי היסטוריה אלקטרוניים של פרויקט Gutenberg-e חופשיים לכל (open access )

ראשיתו של הפרויקט בשנת 1999 ביוזמת   האגודה האמריקאית להיסטוריה   ובשיתוף פעולה עם  הוצאת אוניברסיטת קולומביה   במטרה לקדם  פרסום  אלקטרוני של מחקרים מדעיים מצטיינים בתחום ההיסטוריה .   עבודות מחקר מצטיינות זכו למענקים  שנועדו  לצורך פרסומם בצורה אלקטרונית.
הפרסומים הם  בנושאים שונים כמו:  היסטוריה של אפריקה, דרו ם אסיה, אמריקה הלטינית, אירופה לפני 1800, היסטוריה צבאית, היסטוריה של צפון אמריקה לפני 1900 , נשים ומגדר.
הספרים האלקטרוניים כוללים קישורים לספרות משלימה, תמונות, מוסיקה וידאו ואתרים רלוונטיים. עד כה הספרים  נרכשו על ידי ספריות בתשלום . לאחרונה  הוצאת אוניברסיטת קולומביה    אפשרה גישה חופשית לספרים לציבור הרחב.  
הגישה לספרים בכתובת http://www.gutenberg-e.org  אחד הספרים לדוגמה הוא הספר:

In Pestilence and Headcolds: Encountering Illness in Colonial Mexico

מדיניות Elsevier בנושא ארכיון כתבי העת האלקטרוניים

מה יקרה לארכיון של כתבי העת האלקטרוניים במקרה שהמו"ל  כבר לא יהיה בשוק?  ב-Elsevier  מבטיחים: אל דאגה… הארכיון של כתבי העת יהיה תמיד נגיש ולספריות של מוסדות אקדמיים גדולים במישור הלאומי יכול להיות תפקיד בנושא..

לכתבה המלאה העוסקת  במדיניות Elsevier   בנושא

הזנב הארוך – The Long Tail

אחד היתרונות הבולטים של ווב 2.0 הוא מינוף תופעת ה – Long Tail.
הזנב הארוך (The Long Tail) הוא ביטוי מתחום הסטטיסטיקה. הראשון שהשתמש במונח בהקשר של עסקי האינטרנט, היה כריס אנדרסן, עורך מגזין Wired.
תופעת הזנב הארוך מתוארת בתרשים הבא:
 

longtail.gif

"הזנב הארוך" הוא כינוי מקובל לתכונה ידועה של התפלגויות סטטיסטיות בהם ישנה אוכלוסייה מעטה עם הסתברות גבוהה ואוכלוסייה רבה עם הסתברות נמוכה, ש"מזדנבת". במקרים רבים, המשקל של ה"זנב" גדול מהמשקל של החלק הראשון. תופעה זו מכונה גם "זנבות כבדים" או "זנב פרטו".
בהקשר של עולם מנועי החיפוש, מונח "הזנב הארוך" מתייחס לאפשרות שמילות המפתח הראשיות, שהמשתמשים מחפשים הכי הרבה, יביאו 50% – 10%  מהתנועה לאתר, בעוד רוב התנועה ממנועי החיפוש תגיע מאלפי מילות חיפוש וביטוי חיפוש פופולריים פחות.
הקמת חנויות הספרים הוירטואליות יצרה תופעה מרתקת שכריס אנדרסן מכנה הזנב הארוך (The Long Tail). הרעיון שלו כל כך מבריק, שהוא נבחר לאחד ממאה האנשים המשפיעים ביותר בשנת 2007 על פי המגזין טיים.

להמשך קריאה:
»המאמר המקורי של כריס אנדרסון מתוך מגזין Wired
»על תופעת הזנב הארוך, מתוך הטור "לוגאין" של פרופ' שיזף רפאלי ב"גלובס" – [2] ו [3]
»הזנב הארוך- מאת שלומית גורדון

הכנס השנתי ה- 12 של איגוד האינטרנט הישראלי

ספרניות האינטרנט מספריות מדעי החיים והרפואה, המרכזית ומדעי החברה והניהול השתתפו בכנס השנתי ה- 12 של איגוד האינטרנט הישראלי.
מושב הפתיחה המאכזב שנמשך כמעט שעתיים של דיבורים ללא תוכן משמעותי לא ניבא את המשך המושב, שהיה כה מעניין: פאנל Web1.0, 2.0, 3.0 – ניסיון .
השתתפו בו:
פרופ' רפאלי שיזף – ראש המרכז לחקר חברת המידע וביה"ס לניהול באוניברסיטת חיפה.
ד"ר אלון הסגל – מרצה ויועץ מומחה בתחום מסחר אלקטרוני וניהול ידע.
רנית זקצר – סמנכ"ל טכנולוגיות, מטריקס אי.טי. בע"מ.
דב אלפון– עורך ראשי, כנרת זמורה-ביתן דביר מוציאים לאור המכונה "קפטן אינטרנט".
יון פדר – עורך ראשי של אתר Ynet

הדיון עסק בנושא מהו 3.0 Web והאם Web 2.0 ו- Web1.0 סיימו את תפקידם.
האם ניתן להגדיר את Web 1.0 כווב סטטי, ה- Web 2.0 כווב שיתופי וה- Web 3.0 כווב סמנטי?
המומחים לא יכולים להגיע להסכמה ולא נראה שנוכל לקבל תשובות נחרצות. אני אישית, לא יכולה להסכים עם האמירה שטכנולוגיות חדשות לא מחליפות את הישנות, כפי שטכנולוגיות לא משנות את ההתנהגות האנושית. התחושה היא שאנחנו נרדפים ע"י הטכנולוגיות שמשתנות בקצב מטורף.
הדעות חלוקות בקשר לעתידו של ה-.web2 ישנן דעות שההתלהבות מהשיתוף והכתיבה העצמאית כמו בויקיפדיה תדעך, לעומת הדעה שהויקיפדיה "Works in practice. Too bad it cannot work in theory" . בכל מקרה, אם רוצים לדעת מה יהיו המגמות מבחינה טכנולוגית… Follow the money כפי שנאמר.

ניתן לסכם את הויכוח לגבי עתיד ה- Web 2.0 באמצעות הצגת ההתערבות המפורסמת בין שני בלוגרים מובילים: בנקלר – פרופסור למשפטים הנחשב לאחד מהחלוצים והמשפיעים בתחום של זכויות מידע, קניין רוחני וזכויות יוצרים, לבין קר – עורך ראשי לשעבר של ה- .Harvard Business Review ההתערבות מציגה את 2 הגישות המובילות. הראשונה, המיוצגת ע"י בנקלר הטוענת שסוגים שונים של שיתוף פעולה כגון Wikipedia, Digg, Flickr גורמים לאנשים להיות יותר פרודוקטיביים מאשר יוזמות של ארגונים או שווקים כלכליים. לעומתו, קר טוען שהמגמה היא של שיתוף תוכן שייעשה רק ע"י כותבים בשכר.
רק הזמן יחליט מי צדק.
איזה יישומי2.0 Web הוצגו?
Twitter, Flickrvision, Wikia, OhmyNews, Scoop Israel, BuzzTracker

תערוכה נודדת של ציורי תלמידים בספרייה למדעי החיים ולרפואה

"הציפורים הנודדות אינן יודעות גבולות"- שמה של תערוכה נודדת של ציורים..

הציורים הינם במסגרת תכנית חינוכית בנושאי נדידת ציפורים,חלל וטכנולוגית תקשוב בין בתי ספר יהודיים משלוש יבשות.

התערוכה מוצגת בספרייה למדעי החיים ולרפואה.

כולם מוזמנים

מאגרי מחקר אוניברסיטאיים – חדשות מהעולם

הפקולטה לאומנויות ומדעים באוניברסיטת הרווארד אשרה פה אחד ב- 12.2.2008 הצעה שתחייב את אנשי הסגל להפקיד את מחקריהם במאגר חופשי (open access repository )  שינוהל על ידי הספרייה ויהיה נגיש לכל דרך האינטרנט. הספרייה תהיה אחראית על איסוף החומר והפצתו.  לכתבה המלאה

הבעיתיות של קוראי רסס

rss.gif     rss2.jpg

"אפשר להגיד שקוראי רסס הצליחו מאוד אצל קהל משתמשי האינטרנט. כן, כמובן שאמא שלי, ואחותכם הקטנה לא משתמשים בקורא רסס, אבל רוב אלו שמתעסקים באינטרנט ובטכנולוגיה, ומבקרים ביותר מכמה אתרים בחודש משתמשים בקורא רסס בצורה כזאת או אחרת.
קוראי רסס למינהם הצליחו כי הם איפשרו לנו להתגבר על כמויות המידע העצומות שיש ברשת ולחסוך זמן. פעם היית צריך לזכור איזה אתרים אתה אוהב, להקליד את הכתובת שלהם, לחכות שהם יטענו ולחפש באתר את המאמר שאתה רוצה. לקרוא כמה מאמרים היה לוקח לך שעות. היום הכל מחכה לך בקורא רסס ואתה יכול לקרוא עשרות מאמרים בזמן קצר מאוד
למרות ההצלחה של קוראי רסס, ישנה בעיה מהותית מאוד בקונספט של קוראי רסס אשר לדעתי תגרום להעלמותם מהעולם בתוך כמה שנים.."

מתוך הבלוג "עוגיות: טעימות מעולם האינטרנט" של ליאור לוין

את זה לא תמצאו בגוגל

אלעד שגב במחקרו הגיע למסקנות שמנוע החיפוש של גוגל רווי באינטרסים כלכליים סמויים, במידע מצונזר, ובהסכמים עם ממשלות שהגולש לא בהכרח מודע לקיומם…..

מחקר חדש מגלה: עניים מחפשים מידע ביאהו! אמידים בגוגל

בלוג הטכנולוגיה הידוע, Techcrunch, מדווח כי לאור נתוני פילוח גולשים של חברת המחקר Hitwise, נמצא נמצא שגולשים המשתייכים למעמד הסוציו-אקונומי נמוך בארה"ב נוטים יותר להשתמש ביאהו! כמנוע חיפוש, ואילו השכבות החזקות יותר משתמשות בגוגל, בתור מנוע החיפוש המועדף עליהן.
ידיעה מתוך העתון: The Marker  מ-18.2.08

ספריית הקונגרס ב-Flicker

בספריית הקונגרס האמריקני מוחזקים אוספים עם כ-14 מיליון תמונות. לאחרונה החליטו בספריה לעשות ניסוי ולהעלות תמונות, שככל הידוע אין עליהן זכויות יוצרים, לאתר אחסון התמונות Flicker
הועלו לאתר כ-3,000 תמונות הלקוחות מתוך שני האוספים הפופולאריים ביותר בספריה. האוסף הראשון כולל תמונות בשחור-לבן בנושא חדשות משנת 1910 ועד 1912. האוסף השני הוא תמונות צבעוניות משנות השלושים והארבעים, עשורים הידועים בשפל הגדול ומלחמת העולם השניה, ובדרך כלל נראו רק בשחור-לבן.
היוזמה לפרסום התמונות הגיעה מצד אתר Flicker שהשיק פרוייקט מיוחד הנקרא:
The Commons  ומטרתו, "לתת לגולשים טעימה מהאוצרות החבויים באוסף העצום של ספריית הקונגרס". בספריה מקווים שיוכלו לנצל את האפשרות של הגולשים לתייג תמונות שהועלו לפליקר ובכך הגולשים יסייעו לסדר את התמונות ולהשלים מידע חסר, כמו המידע על המצולמים בתמונה או היכן היא צולמה.

מה זה בלוג?

בלוג, "Blog", קיצור של Web-Log ובעברית: יומן רשת או רשומון.
בלוג הוא אחד ממאפינה של תרבות האינטרנט, כשהבלוג הארגוני שלא כמו הבלוג האישי, משמש ככלי יעיל לניהול ידע.
"בלוג הוא אתר אינטרנט המאפשר לך או לארגון שלך לשתף במהירות רעיונות ומידע.
בלוגים מכילים הצבות* מתוארכות ומפורטות בסדר כרונולוגי הפוך. אנשים יכולים להעיר הערות לגבי ההצבות שתפרסם, וכן לספק קישורים אל אתרים מעניינים, תמונות ובלוגים קשורים."
במאמר ישנה סקירה מענינת לגבי מגוון המטרות להן משמשים הבלוגים, כגון:

+ קיום תקשורת עם עובדים ולקוחות
+ שיתוף הערות ונקודות מבט
+ אספקת תובנה לרעיון מורכב
+ העברת חדשות ודעות
+ שיתוף חזון ורעיונות

*הצבות – המונח העברי ל”פוסט”

למאמר המלא »

חיות ובני אדם ומה שביניהם בהגות המערבית

ביום א’  24.02.08 בשעה 18:00 תתקיים בלובי של הספרייה המרכזית ההרצאה של פרופ’
בנימין ארבל.
ההרצאה מתבססת על הספר:
“בני-אדם וחיות אחרות באספקלריה היסטורית”,
 מאת בנימין ארבל,יוסף טרקל וסופיה מנשה -עורכים, בהוצאת כרמל ירושלים.
 

null

תקציר ההרצאה:
מהו אדם? מהי חיה? מה מבדיל ביניהם ומה משתמע מאותם הבדלים בכל הקשור להתנהגותנו כלפי יצורים אחרים? אלה שאלות שהעסיקו הוגים בכל התרבויות האנושיות מאז ומתמיד. ראייתו העצמית של האדם הייתה תמיד קשורה במבט השוואתי אל בעלי החיים שסביבו. ההתלבטויות לגבי הדומה או השונה במשוואה זאת לא היו ועדיין אינן חסרות משמעות מעשית: ככל שרב הדמיון בינינו לחיות אחרות, עולות ביתר תוקף סוגיות אתיות הנוגעות ליחסנו אליהן, שכן רובנו, בני החברה המערבית, מנצלים בעלי חיים ומשתמשים בהם ללא רסן–לצרכי מזון, אנרגיה, שעשוע, ניסויים מדעיים וכו'–תוך התעלמות מהמשמעויות המוסריות הכרוכות בכך.

ההרצאה תעסוק בהתלבטויות סביב שאלות אלה שאפיינו את החברה המערבית משחר התפתחותה ועד ימינו. הנחת היסוד של ההרצאה היא כי העובדה שסוגיות אלה חזרו ועלו לסדר היום של החברה שאנו מכנים "מערבית" מימי פיתגורס ועד ימינו, במשך כ- 2,500 שנה לפחות, מצביעה על מתח אימננטי הקיים בתרבותנו בין דפוסי התנהגות מושרשים של אדנות חסרת מעצורים, לנקיפות מצפון שמקורן באי- נחת מדפוסים אלו.

לומדות ומדריכים בספריות לרפואה – תכנים ומאפיינים

Characteristics and content of medical library tutorials: a review  By Anderson, Rozalynd P et al. Journal of the Medical Library Association Jan 2008, Vol. 96 (1), 61-63 

מאמר מעניין המתמקד  בלומדות שנכתבו באופן עצמאי בספריות לרפואה. ניתן ללמוד מהמאמר באילו תוכנות השתמשו לכתיבת הלומדות, מידת האינטרקטיביות שמאפשרות הלומדות, קהלי היעד ועוד..

למרות שהמאמר מתמקד בספריות לרפואה ניתן להכליל את מסקנותיו לספריות אקדמיות אחרות גם כן.

מועדון הספר הטוב

אתר חדש המאפשר לקרוא ספרים בצוותא, לשוחח עם חברים בזמן הקריאה ואף להוסיף הערות .

"רצינו ליצור דרך טובה יותר לקרוא אונליין", כתבו טרוויס אלבר null ואהרון מילר, מייסדי האתר, "המטרה שלנו היתה ליצור חוויה שתהיהמורכבת מקבוצה של אנשים, מחשב וספר.
אנחנו מאמינים שאנשים רוצים לקרוא, להוסיף הערות לכתוב, לדון עליו, ממש שם, בתוך הטקסט. זה הזמן הטוב ביותר לשוחח על ספר".

באמצעות תוכנת RSS ניתן לקבל עידכון בכל פעם שמתווסף ספר חדש לאתר.

 

מתוך: קפטן אינטרנט 11/02/08

שירות מהדורות המייל של TheMarker

השירות מאפשר קבלת מייל המסכם את כל הארועים שחלו בתחום המעניין אתכם
כך ניתן להיחשף בקלות רבה לתחום העניין שלכם ישירות לתיבת הדואר. השירות ניתן חינם!

null

כאן ניתן להרשם

דו"ח ARL – חמש שנים להכרעה בעניין כ"ע אלקטרוניים?

דו"ח של ARL)  Association of Research Libraries ) מגיע למסקנה שמולי"ם וספריות, "לכודים בתקופת מעבר מתמשכת", שתמשך כ-5 שנים, בין כתבי עת print-only  לבין  כתבי עת e-only .
לדברי הכותבים, השאלה מתי יושלם המעבר בין כפל הפורמטים לפורמט היחיד (האלקטרוני) הופכת לדחופה ביותר.
כ-60% מכ-200,000 כ"ע פעילים, קיימים בפורמט אלקטרוני, כשאין ספק שזהו הפורמט המועדף.
הדו"ח מתבסס בין היתר על ראיונות שנערכו בין החודשים יוני ואוגוסט 2007 עם מספר ספרנים אקדמיים ומול"ים של כתבי עת.

 למאמר המלא
קרדיט: Andrew Albanese — Library Journal, 7/12/2007