ארכיון חודשי: ספטמבר 2012

מחדשות הגישה הפתוחה – עשור ליוזמת בודפסט – המלצות לעשר השנים הבאות

פורסם בתאריך על ידי
להגיבלהגיב

במלאת עשור ליוזמת  בודפסט, היוזמה הבינלאומית המשמעותית הראשונה בנושא Open Access,    התפרסמו המלצות חדשות לעשור הבא. ההמלצות BOAI@10 כללו הרחבה של הרעיונות המקוריים של היוזמה  והתמקדו באמצעים שיאפשרו את יישומה של התנועה.

ההמלצות התייחסו למספר נושאים :

מדיניות

רישוי ושימוש מחודש

תשתית וקיימות

תיאום

המטרה המוצהרת שעומדת מאחורי המלצות אלה  היא שבעשור הבא  הגישה הפתוחה תהיה ברירת המחדל  להפצה של חומר מחקרי שפיט בכל תחומי המדע.

בתחום המדיניות כלולה המלצה שלכל מוסד לחינוך גבוה תהיה מדיניות שתבטיח שכל חומר מחקרי עתידי שפיט, תיזות ודיסרטציות יופקדו במאגר מוסדי.  המלצה נוספת התייחסה לפיתוח  מדדים חדשים להערכה מדעית אלטרנטיביים לאימפקט פקטור .

בתחום  הרישוי ושימוש מחודש הומלץ על  Creative Commons, CC BY כרישיון האופטימלי לפרסום, הפצה, שימוש ושימוש מחודש בעבודה מדעית

בתחום התשתית הומלץ בין היתר שלמאגרים מוסדיים יהיו אמצעים לקצור  ולהפקיד מחדש במאגרים  מוסדיים אחרים. כמו כן מאגרים מוסדיים יאפשרו גישה לכלים לחישוב מדדי אימפקט אלטרנטיביים.

בתחום התיאום – הומלץ בין היתר שארגונים ואקטיביסטים יחפשו דרכים לתאום פעילות במטרה לאפשר שימוש טוב יותר במשאבים וצמצום  כפילויות

למידע המלא

Total impact וכלים אלטרנטיביים חופשיים להערכה מדעית

פורסם בתאריך על ידי
להגיבלהגיב

בפוסט קודם כתבתי על altmetrics – גישה ומדדים חדשים להערכה מדעית ,אלטרנטיביים למדדים המסורתיים, ומושתתים גם על הווב החברתי.

מידע מסוג זה אפשר למצוא במספר מקורות . אחד מהם הוא total impact

באתר total-impac אפשר לקבל דוח  שמאגד נתוני אימפקט מהרבה מקורות .

נתוני האימפקט באתר מושתתים על מספר מקורות :

·         Facebook
·         Plosalm –   נתוני האימפקט של מאמרים מ- PLoS
·         Slideshare
·         Github – מאגר מידע מקוון לתוכנה בקוד פתוח
·         Topsy – מנוע חיפוש לווב החברתי
·         Wikipedia
·         Citeulike – אתר סימניות חברתיות לאקדמיה
·         Delicious – אתר סימניות חברתיות כללי.
·         Mendeley –  רשת חברתית לאקדמיה ותוכנה ביבליוגרפית
·         Dryad – מאגר מידע של מאמרים שפיטים בביולוגיה
·         Scienceseeker –  אתר שכולל חדשות מדע
·         Pubmed
לא כל המקורות תומכים ב- creative commons , לכן לא כל המידע שבאתר חופשי. הכוונה כן  לטפל בנושא בכיוון זה.

האתר יכול לשמש חוקרים שמעוניינים לדעת כמה פעמים הורידו את העבודה שלהם, שמרו אותה כאתרים מועדפים או כתבו עליהם בבלוגים

כלים אלטרנטיביים דומים הם:
Altmetrics.com
Plum Analytics
PLoS Article-level Metrics application
Science Card
Citedln
ReaderMeter

ספריות אקדמיות והגישה הפתוחה – דו"ח מקיף

פורסם בתאריך על ידי
1תגובה אחת

תנועת הגישה הפתוחה  צוברת תאוצה .מעניין מה השפעתה של תנועה זו על הספריות ? מה תפקיד הספריות האקדמיות במסגרת תנועה זו?

נושא זה נדון באפריל 2012  במפגש  שולחן עגול של המ"ול sage  ו- British Library.  בדיונים אלה בהם השתתפו 14 נציגים  מאנגליה, אירופה, ארה"ב והמזרח התיכון נטלו חלק גם ספרנים בכירים.

באוגוסט  2012  פורסם הדוח המלא של הדיונים. והוא כולל מידע  במגוון נושאים:

  • מצב  תנועת הגישה הפתוחה בעשור הבא
  • השפעת תנועת הגישה הפתוחה על עתיד המחקר ההוראה והלמידה
  • השפעת תנועת הגישה הפתוחה על שירותי הספרייה
  • השלכות תנועת הגישה הפתוחה על התקציבים
  • מיומנויות וכישורים שנדרשים מהספרנים  במסגרת תנועת הגישה הפתוחה
  • הגדרת אסטרטגית ספרייה
  • תפקיד הספרייה בעתיד

הדיונים והדוח  נסקרו גם  בבלוג של SAGE

מהדוח עולה שבמהלך הדיונים זוהו מספר היבטי מפתח בנושא תפקיד הספריות האקדמיות בעתיד תנועת הגישה הפתוחה.

תפקידי המפתח של הספריות בכל הקשור למידע  יישארו  כפי שהיו עד כה אך יחול  שינוי בדגשים ובדרכים בהם יתבצעו התפקידים.

אספקת שירותי אוריינות מידע ותפקיד מתווכי מידע   יישאר תפקיד חשוב של הספריות האקדמיות. השינוי המשמעותי יהיה בפיתוח אוספים. ככל שהתכנים יהיו חופשיים במסגרת הגישה הפתוחה כן תפחת החשיבות של אחזקת אוספים מוסדיים. תהיה מגמה גוברת לשתף שירותי תמיכה וגילוי בין הספריות והמוסדות . המושג של ספרייה אינדיבידואלית שעומדת בפני עצמה עומד להיעלם.

ספרנים צריכים להיות מעורבים ויצירתיים נוכח דפוסי הצריכה והגישה למידע  המשתנים של החוקרים והסטודנטים. לספריות יהיה תפקיד מפתח בניהול שירותים כגון מאגרים מוסדיים., עזרה ויעץ  לחוקרים  בכל הקשור  לזכויות יוצרים,  שימור וניהול מידע-על  ושירותי המלצה לסטודנטים  בכל הקשור לחומרי הקריאה של סטודנטים אחרים.

לאור זאת אין ספק שהספריות תשארנה   מרכיב חשוב בתהליך המחקר במוסדות שלהם ומעבר לכך.

כפי שנכתב במסקנות הדוח:

With a willingness to be creative and to support users in new ways through communication, collaboration and tools, academic libraries should remain an important component of the research process in their institutions and beyond.

לדוח המלא

לימודים אקדמיים ברשת

פורסם בתאריך על ידי
להגיבלהגיב

בזמנו כתבתי על  Khan Academy  – ארגון שלא למטרות רווח ששם לו למטרה לספק חינוך חופשי לכול ובכול מקום.

 יוזמה זו שבאה לשרת את מי שמעוניין לצבור ידע ברשת היא רק חלק מתופעת ה- MOOC    –   Massive Open Online Courses  – תופעה שתופסת לה תאוצה בהשכלה הגבוהה. מדובר בפלטפורמות לימודים ברשת .

 בכתבה מקיפה בנושא שהתפרסמה בדה מרקר  מתוארות בפירוט רב פלטפורמות נוספות    להשכלה גבוהה שקיימות היום ברשת למי שמעוניין לא רק בצבירת ידע אלא גם בהכרה אקדמית :

 Coursera  – פלטפורמה עם למעלה ממיליון משתמשים

 Udacity –מתמחה  במדעים מדויקים, פיסיקה, מתמטיקה ומדעי המחשב

 University of the People  – מיזם לימודים ברשת  ללא כוונות רווח

 נשאלת השאלה האם פלטפורמות אלה מהוות   תחרות ללימודים אקדמיים ?  על כך ענה שי רשף מייסדה של UoPeople –  " אנחנו לא אלטרנטיבה להרווארד וגם לא לאוניברסיטה העברית , אלא לאלה שאין להם אלטרנטיבה, שכן אין הרבה שימושים טובים יותר לאינטרנט מלהפיץ מידע בכל העולם " .

 מידע מפורט על התופעה אפשר למצוא בכתבה המלאה

נתונים מקושרים וספריות – מדוע ואיך?

פורסם בתאריך על ידי
להגיבלהגיב

בפוסט קודם כתבתי על נתונים מקושרים וספריות . מטרת הנתונים המקושרים היא לאפשר שיתוף בין נתונים מובנים בווב באותה קלות שניתן היום לשתף מסמכים ולאחרונה אנו שומעים על  ספריות שנרתמות לנושא.

 מבחינת הספריות נתונים מקושרים אמורים להחליף את  MARC   כבסיס  למסגרת הביבליוגרפית החדשה של הספרייה. הנתונים המקושרים מהווים מהפכה  בארגון המידע ואמורים לענות על חסרונות של השיטה היום  שמארגנת את המידע בבסיסי נתונים יחסיים סגורים ודורשים תחזוקה שוטפת.

כדי שספרנים יוכלו להפיק את מרב התועלת מהנתונים המקושרים עליהם ללמוד להתנסות ולקחת חלק פעיל ביישום .

The Extensible Catalog Organization    תומך בפעילויות אלה על ידי אספקת תוכנת קוד פתוח לספרנים שרוצים ומוכנים למעבר מהתשתית הקיימת  לנתונים המקושרים.

 בפגישת האביב של CNI    הוצג נושא הנתונים המקושרים והספריות על ידי נציגים מאוניברסיטת  סטנפורד .סרטון הוידאו  זמין עתה בערוץ הוידאו של CNI

 לסרטון הוידאו ומידע נוסף  

שיטת המיון DEWEY שנהוגה בספריות מפנה מקומה לשיטת BISAC ?

פורסם בתאריך על ידי
להגיבלהגיב

Dewey Decimal System   שיטת המיון הוותיקה והמסורתית לארגון אוספים בספרייה    מפנה את מקומה בכמה ספריות לטובת שיטת BISAC –  Book Industry Standards and Communications .

שיטת  BISAC     מארגנת חומרים על פי   התוכן שלהם. השיטה פותחה על ידי  The Book Industry Study Group  – BISG –  ארגון בארה"ב למדיניות, סטנדרטים טכניים ומחקר שקשורים לתעשיית ההוצאה לאור ששם לו למטרה לפשט את הלוגיסטיקה שקשורה לספרים לכל העוסקים בדבר-  ספרנים, מולים וכו'.  במסגרת זאת BISG פיתח את  BISAC Subject Codes – תקן למיון ספרים על פי קטגוריות/מונחי נושא  בהתאם לתכנים שלהם –שיטה שמזכירה חנות ספרים.

הרבה חברות עסקיות גדולות בתעשיית הספרים בצפון אמריקה ובתוכן  Amazon, Baker & Taylor, Barnes & Noble, Bookscan, Booksense, Bowker, Indigo, Ingram משתמשות  בצורות שונות במונחי הנושא של שיטה זו.

לאחרונה  שומעים על ספריות, לרוב ספריות ציבוריות שזונחות את שיטת דיואי לפחות חלקית ומאמצות שיטה זו .  כך למשל  Brentwood Library  נקטה לאחרונה בגישה זו והחלה להציג אוספים מסוימים בנושאי גינון, עסקים קטנים וכו'  כפי שנוהגים לעשות בחנות ספרים כאשר טובת המשתמשים לנגד עיניהם כדברי מנהל הספרייה :

“We think it’s a better system for the customers and easier to browse, specifically for a medium-size library,”

Carnegie Library   שהחלה לארגן אוספים מסוימים על פי שיטה זו כבר ב- 2004  מתכוונת בעתיד עד שנת 2013 להפוך את יישום השיטה לקבוע בכמה מסניפיה.

גם המנהל של  Northern Tier Regional Library תומך בשיטה משום שלדבריו:

"Besides people who work at a library, not a lot of people understand (the Dewey) system"

Green Tree Library  – ספרייה עם קרוב ל-32000 ספרים מארגנת את האוספים של ספרות ילדים על פי נושאים – דמוית פופולריות –  ועל פי עדויות אחראים בספרייה נתוני ההשאלה גדלו מאז.

איתור הספרים ללא צורך בעזרה היא אחת הסיבות להצלחת השיטה והמעבר אליה כדברי מנהל ספריית  Brentwood :

"Part of the reason for switching to BISAC is to let patrons find materials without assistance"

לכתבה בנושא