ארכיון חודשי: מרץ 2009

מודלים אלטרנטיביים של הוצאה לאור – ההיבט הכלכלי – עלות תועלת

פורסם בתאריך על ידי
1

דו"ח בן 288 עמודים, שהוגש ל- JISC – Joint Information Systems Committee שבאנגליה, בינואר 2009 , מנתח בפרוטרוט את ההיבט הכלכלי של מודלים אלטרנטיביים להוצאה לאור של חומר מדעי במסגרת תנועת ה"גישה הפתוחה" (Open Access) בהשוואה למודל המסורתי.
הדוח מתייחס לתהליכים הקשורים בפרסום חומר מדעי, הפצתו, אחזורו ושימורו והשלכות שיש למודלים השונים על תהליכים אלו, עם דגש על ההיבט הכלכלי. הדוח מתייחס למצב באנגלייה , והשלכותיו על החינוך הגבוה ועל ההוצאה לאור של כתבי עת וספרים מדעיים.

הויכוחים בנושא יישום מודלים אלטרנטיביים להוצאה לאור במסגרת תנועת ה"גישה הפתוחה" אינם חדשים, והם מתמקדים לרוב סביב העלויות הכרוכות בכך. הפרויקט שאותו מסכם הדו"ח הנ"ל, לעומת זאת, שם לו למטרה לבדוק איזה מבין המודלים הוא הטוב ביותר מבחינת עלות תועלת, גם אם אינו בהכרח הזול ביותר. לשם כך נבדקו עלויות ותועלות של שלושה מודלים: הוצאה לאור שמבוססת על מנויים, "גישה פתוחה" ואירכוב עצמי (self-archiving) של החומרים.
מטרתו של הדוח היא לסייע לעושים בדבר, בעלי עניין ומקבלי ההחלטות להבין את ההשלכות המוסדיות, התקציביות והכלכליות הרחבות של המודלים השונים.

ממסקנות הדוח:
• מעבר להוצאה לאור על פי מודלים במסגרת ה"גישה פתוחה" יהיה כרוך ברווח נטו בטווח הארוך, גם אם יהיה נמוך יותר בתקופת המעבר.
• קיימות ראיות שתומכות במעבר ל"גישה פתוחה". יעיל במיוחד מבחינת עלות תועלת יהיה המודל של "אירכוב עצמי". לפיכך הדוח ממליץ לשים יתר דגש על פיתוח מאגרי הפקדה מוסדיים ו/או נושאיים.
• תתכן תועלת לא מבוטלת גם ממעבר ל"גישה פתוחה" בתחום ההוצאה לאור של ספרים, ויש לבדוק אפשרויות גם בתחום זה.

לדו"ח המלא

"גישה חופשית", מספר ציטוטים והשתתפות גלובלית במדע

פורסם בתאריך על ידי
להגיב

נושא ה-Open Access עורר בשנים האחרונות ויכוחים בקרב אנשי מדע, עושי מדיניות ועורכים. אחד הנושאים שנשאלו האם ה-open access מגדיל את כמות הציטוטים?
ולא מעט מחקרים התפרסמו בנושא. המסקנות בנושא היו שונות ונעו בין אלה שטענו שהגישה הפתוחה מגדילה את מספר הציטוטים ב- 100%, לבין אלה שטענו שאין לגישה הפתוחה השפעה על כמות הציטוטים ויתירה מזו, יש לה השפעה שלילית. מחקר חדש שהתפרסם ב- 20 בפברואר 2009 בכתב העת Science והתבסס על למעלה מ- 26 מיליון מאמרים, מצא שגישה חופשית למאמרים מדעיים אמנם מגדילה את הסבירות להיותם מצוטטים, אך לא באותה רמה כפי שמצאו מחקרים קודמים.
המחקר מצא שהגישה החופשית מעלה את מספר הציטוטים של המאמרים ב-8% בלבד. ההשפעה של הגישה החופשית על מספר הציטוטים הייתה גבוהה יותר במדעי החיים ובכתבי עת רב-תחומיים מאשר בפיסיקה, כימיה ובמדעי החברה. ממצא מעניין נוסף שמצא המחקר הוא, שההשפעה של הגישה החופשית על מספר הציטוטים גבוהה יותר עד כדי פי שניים במדינות העולם השלישי , להוציא מדינות עניות ביותר, בהן הגישה לחומר אלקטרוני מצומצמת. בכל מקרה, המסקנה המעודדת היא שהמחקר תומך באופן ברור ביכולתה של הגישה הפתוחה להרחיב במישור הגלובלי את מעגל המשתתפים במדע והנהנים ממנו.

התרשימים שלהלן מבליטים את המגמות שהסתמנו במחקר.

אל המאמר (טקסט מלא למנויים בלבד)
אל התקציר של המאמר 

Europeana – ספריית המולטימדיה המקוונת של אירופה נגישה לחיפוש

פורסם בתאריך על ידי
1

בפוסט קודם נכתב על Europeana – הספרייה הדיגיטלית של אירופה. היום הספרייה נמצאת בגרסת ביתא פעילה ואפשר לחפש בה. בספרייה יש קישורים לשני מיליון פריטים דיגיטליים – קובצי תמונות, וידאו, אודיו וטקסט – חלקם מפורסמים, וחלקם הם אוצרות חבויים של אירופה, שנמצאים במוזיאונים, ארכיונים ספריות ואוספי אודיו ווידיאו. גרסה 1.0 של הספרייה, שנמצאת בשלב פיתוח ותושק ב- 2010, תאפשר  קישורים לשישה מיליון פריטים.

מנשק החיפוש כולל חיפוש בסיסי ומתקדם, שמאפשר בנוסף לחיפוש הכללי גם חיפוש על פי כותר, יוצר, תאריך ונושא. את תוצאות החיפוש אפשר לעדן על ידי הגבלה לשפה, ארץ, תאריך, ספק וסוג קבצים – טקסט, תמונות, וידאו ואודיו.

על פי התיעוד באתר המשתמשים יוכלו לשמור חיפושים בחשבון אישי "My Europeana" – מאפיין, שכיום על פי ההודעה באתר עדיין אינו פעיל. ברוח Web2.0, יש באתר הזמנה ליצירת קהילות בנושאים שונים, וקריאה למשתמשים לתרום. כשניסיתי להשתמש במאפיין זה, קיבלתי הודעות שגיאה. נראה שהאתר עדיין סובל מחבלי לידה בכל הקשור לשני מאפיינים הנ"ל. החיפושים לעומת זו הניבו תוצאות מעניינות, אבל גם בהם חלק מהקישורים היו "מתים", ולא הצלחתי להגיע לקבצים בטקסט מלא. כדאי להמשיך ולעקוב…

אל האתר

נשים על המפה

פורסם בתאריך על ידי
1

מכון הדסה באוניברסיטת ברנדייס (ארה"ב), הפועל דרך קבע לחשוף את פועלן של נשים יהודיות, פרש את חסותו על פרויקט נשים על המפה המביא את סיפוריהן של נשים שהונצחו כשמות ישובים על מפת הארץ . בעתיד יכלול האתר פירוט של מקומות נוספים  כמו רחובות או אתרים בארץ – שמנציחים נשים בולטות בתולדות ישראל.
לצד השמות הקשורים לאזור הגיאוגרפי, ישנם שמות היסטוריים, שמות שמוצאם במקורות היהודיים, במטבעות לשון ושמות של אישים הקשורים בתולדות הציונות: גדולי העם, ראשי האומה, גיבורי ישראל, חלוצים, אוהבי הארץ ונדבניה.
באתר תיבות חיפוש לפי שמות הנשים ושמות הישובים ומפת הארץ בה מופיעים שמות הישובים המקוונים.
אתר זה שם לו כיעד להשלים את הידע החסר, להביא את סיפור פועלן הרב של הנשים לידיעת הציבור – "לשים את הנשים על המפה" במובן הפיסי.

חביבה רייק       הנרייטה סאלד
בתמונה מימין – חביבה רייק, משמאל- הנרייטה סולד

האתר יהווה פורום לכל מי שיהיה מוכן לסייע, ומקור לידע נוסף על כל הנשים שזכו "להיות על המפה", וכן מאגר של ידע על נשים הראויות להנצחה.

לאתר: נשים על המפה