האתרים הטובים ביותר ללמידה ולהוראה על פי AASL

תהליכי הלמידה וההוראה בעידן הדיגיטלי כרוכים בארגון הידע בצורה יעילה תוך שימוש בטכנולוגיה ובכלים לניתוח, ארגון המידע והצגתו בצורה נוחה למשתמש.

שיתוף תכנים תורם לחילופי מידע ורעיונות ולתהליך הלמידה, ושיתוף רעיונות ותוכניות לימודים בקרב המרצים מסייע בתהליך ההוראה ובהטמעת מיומנויות מתקדמות בתוכנית הלימודים.

שילוב מולטימדיה, ושיתוף תמונות מסמכים וקובצי וידאו חשובים בתהליכי הלמידה וההוראה אף הם.

רשתות חברתיות ועולמות וירטואליים מסייעים לאיסוף ושיתוף מידע ורעיונות.

רשימה שימושית של American Association of School Librarians כוללת 25 אתרים טובים וחופשיים שיכולים לסייע בתהליכי הלמידה וההוראה וכוללים כלים וטיפים שיכולים לסייע בכל הפונקציות שאוזכרו לעיל: ארגון וניהול מידע, שיתוף תכנים, שיתוף תכניות לימודים ושיתוף מדיה, סביבות וירטואליות ורשתות חברתיות.

לרשימה המלאה

"Teaching with Technology" – כלים שימושיים ליצירה, עריכה ושיתוף, ניהול מידע, זמן, משימות ועוד..

מעוניינים ליצור פודקאסטים, לכתוב בלוגים, לערוך תמונות, להמיר קבצים ועוד… פתרונות לכל אלה אפשר למצוא באתר "Teaching with Technology"
באתר זה יש רשימה ארוכה של קישורים לתוכנות שולחניות, תוכנות "ענן" ושירותי ווב שמיועדים לסייע למרצים בהוראה, אך יכולים למעשה לשמש את כלל המשתמשים.

הרשימה, שמסודרת על פי קטגוריות עיקריות ומשניות, כוללת שלוש קטגוריות עיקריות:
• כלים ליצירה עריכה ושיתוף של מסמכים, מצגות, אתרי ווב, בלוגים, תמונות, קובצי אודיו ווידאו. ברשימה זו גם כלים להמרת קבצים ופורומים
• כלים לניהול זמן, משימות ומידע כולל כלים לניהול קורסים, ניהול פרויקטים, לחיפוש מידע, איסוף מידע וארגונו
וכלים שמאפשרים לכל הכלים הנ"ל ל"עבוד" –דפדפנים, כלים לאבטחת מידע ולסינון תכנים.

בכל אחת משלוש הקטגוריות הנ"ל תתי קטגוריות. חלוקה מסודרת זו של הכלים על פי פונקציונליות מקלה על מלאכתו של המשתמש.

אל האתר

Go2Convert – שירות חופשי חדש להמרת קובצי תמונה והתאמתם לרזולוציות שונות

לפעמים מאמרים מדעיים נמצאים בפורמט ps ואין לנו את התוכנה המתאימה לפתוח אותם. כנ"ל לגבי קובצי תמונה אחרים. אתר חדש יכול לסייע לנו בכך.

Go2Convert – הוא אוסף של כלים מבוססי ווב שמאפשרים להמיר קובצי תמונה ולהתאים את התמונות לרזולוציות שונות ללא כל צורך בהתקנת תוכנה. הכל נעשה דרך השירות החופשי באתר http://www.go2convert.com/index.html

את הקבצים המומרים אפשר להוריד למחשב האישי. כמו כן הקבצים נשמרים בשרתים של האתר למשך 5-10 ימים ואפשר להעתיק את הקישור לקובץ התמונה. על פי מה שנכתב באתר יש תמיכה בלמעלה מ- 100 פורמטים כולל: DPX, EXR, GIF, JPEG, JPEG-2000, PDF, Postscript, SVG, TIFF ועוד..

כדי להתנסות באתר עשיתי מעט ניסיונות המרה. חלק מהניסיונות שעשיתי עלו יפה, חלקם לא. כך למשל הצלחתי להמיר קובצי ps לקובצי pdf. המרת קובצי ps לקובצי pdf דרך שירות זה יכולה להיות פתרון טוב לקריאת קובצי ps למי שאינו רוצה להתקין תוכנה ייעודית לכך, כי קורא קבצי pdf – Acrobat reader מותקן היום כמעט בכל מחשב. כמו כן הצלחתי להמיר קובצי gif לקובצי jpeg. לעומת זאת הניסיון להמיר קובצי tiff ל-Pdf וההיפך לא צלח.

השירות של שינוי גודלה של תמונה והתאמתה לרזולוציות שונות עבד יפה.

לאתר

SciVal Spotlight – כלי וובי ויזואלי חדש של Elsevier להערכת הפעילות המחקרית של מוסדות מחקר

ב- 29 ביוני 2009 ElsevierElsevier- SciVal הצהירה על השקתו של כלי וובי וויזואלי חדש להערכת הפעילות המחקרית ברמת המוסד, לצורך קבלת החלטות.
מקבלי ההחלטות באקדמיה זקוקים לתמונה מדויקת של המחקר במוסדם על מנת לקבל החלטות הקשורות למימון ולפיתוח אסטרטגיות מחקר יעילות.
הכלי החדש של Elsevier על פי מה שמוצהר באתר נותן בידי מקבלי ההחלטות כלי יעיל שמאפשר מידע מותאם אישית להערכת הפעילות המחקרית של המוסד, ומתבסס על שיטה שונה להערכת הפעילות המחקרית מהשיטות הנהוגות עד כה. הערכת מחקר התבססה ומתבססת עד כה על יוקרתו של כתב העת בו פורסם המחקר. להערכה מסוג זה, סבורים ב- Elsevier, יש מספר חסרונות ובראשם העובדה שהמחקר הרב תחומי לא מוצא את מקומו הראוי בהערכה זו שמתבססת על קטגוריות מוגדרות.
התוצאה אי שימוש במקורות רבי ערך, החמצת הזדמנויות לשיתוף פעולה, וחוסר יכולת לגלות מגמות מחקר מסתמנות.

ב-Elsevier חשבו שדרוש מבט רב תחומי כולל על המחקר המוסדי וחשיפת נקודות תורפה ונקודות חזקות כדי לענות על השאלות הבאות:
עד כמה ההחלטות האסטרטגיות בכל הקשור למחקר יעילות
כיצד להקצות באופן אופטימאלי משאבים פנימיים
כיצד לערוך השוואה עם המתחרים בתחומים שבהם המוסד המחקרי חזק
כיצד לא להחמיץ הזדמנויות
אילו חוקרים לקדם, אילו לגיס ואילו לשמר
ומי הם משתפי הפעולה הפוטנציאליים
SciVal Spotlight בא לענות על שאלות אלה ונולד מתוך הכרה בצורך בפרספקטיבה רב תחומית ובעלת תובנה על ביצועי המחקר..

הכלי מאפשר להעריך את התנובה המחקרית של המוסד בעזרת מנשק ויזואלי. לזהות את "טביעת האצבע" הייחודית של המוסד ואת המייחד אותו. הכלי מאפשר לכוון נכונה את אסטרטגיית המחקר על ידי זיהוי תחומים מסוימים של מצוינות, לספק תמונה על השינויים שחלו לאורך זמן ולהחליט על תחומי השקעות עתידיות.

הכלי נוקט בגישה "מלמטה למעלה" להערכת ביצועי המחקר כשהוא מתבסס על ניתוח ציטוטים משותפים וטכניקות של ויזואליזציה. מזהה מתחרים ומשתפי פעולה פוטנציאליים, וכל זאת תוך שימוש בנתונים של Scopus .

כלי נוסף של Elsevier שיכול להוות כלי משלים לכלי זה הוא SciVal Funding שיכול לסייע באיתור מקורות למימון המחקר ועוד..

להצהרה על השקתו של SciVal Spotlight
לאתר
טופס לכל המעוניינים ב דֶּמוֹנְסְטְרַצְיָה של הכלי ובמידע נוסף

MyComputerGuide – מדריך לפתרון בעיות במחשב האישי

MyComputerGuide הוא מדריך ששם לו למטרה לפתור בעיות PC. המדריך כולל דרייברים, "תהליכים" (processes), קבצי dll, מאגרי וירוסים ומדריכים. נכון להיום המדריך נמצא בגרסת ביתא ראשונית וכולל 160,000 רשומות והוא ממשיך לגדול. האתר מציע גם שירות צ'ט, דרכו אפשר לשאול שאלות בבעיות מחשב שמתעוררות.

אפשר לדפדף במדריך לפי כל אחת מהקטגוריות: "תהליכים", דרייברים, קבצי dll, וירוסים ומדריכים ואפשר גם לחפש במאגר כולו.

בעתיד הכוונה לשדרג את האתר ולהופכו לפורטל שיכלול פורום, מגזין מקוון ועוד..

יש לזכור, שהמדריך נמצא עדיין בגרסה ראשונית, ומטבע הדברים סובל עדיין מחבלי לידה. כך למשל, כשבדקתי אותו, הקישור לצ'ט התגלה כקישור "מת". מפתחי האתר מבקשים לדווח להם על תקלות ובעיות כדי שיוכלו לשפר את המוצר.

מפתחי האתר מקווים בעזרתו לסייע בפתרון בעיות מחשב. במקביל הם מקווים לגיס באמצעות הפרסומות באתר תרומות לארגוני צדקה, ומבקשים מהמשתמשים לשתף פעולה.

לאתר

טיפים להצלחתו של אתר מאת גוגל –שימוש נכון בפרמטרים סטטיסטיים

פוסט ראשון בסדרה "The Power of Measurement" אשר עוסקת בניתוח נכון של נתונים סטטיסטיים של אתר, התפרסם ב-17.2.2009 בבלוג הרשמי של גוגל. הפוסט כולל המלצות באיזה פרמטרים סטטיסטיים יש לבחור  כדי ללמוד על שביעות רצונו של המשתמש מהאתר, כדי להסיק מסקנות ולהכניס שינויים באתר.

להמחשת הדברים מוצגות בפוסט דוגמאות מ-Google Analytics – שירות חופשי של גוגל, שבו אנו משתמשים  בספריות שלנו,   כדי להפיק נתונים  סטטיסטיים הקשורים לשימוש באתרי הבית שלנו.

מעבר למספר הצפיות של דף מסוים או של האתר, המחבר ממליץ על הפרמטר "Bounce rate " . בעוד שהפרמטר "מספר המבקרים" מלמד על מספר האנשים שביקרו באתר הרי "Bounce rate" מלמד על שיעור ה"מדלגים" מתוך אותם מבקרים, אשר לא התרשמו מהאתר ואפילו לא "כיבדו" אותו בקליק אחד.

בכתבה יש המלצות על אופן השימוש בפרמטר זה, תוך שימוש בפרמטרים נוספים שמאפשרים לאתר את המשתמשים ה"מדלגים" ואת ה"דפים" שהרבו לפסוח עליהם, כדי להגיע למסקנות אופרטיביות, ומפנה לכתבה נוספת בבלוג של Google Analytics בנושא.

גם אם לא נכניס שינויים באתר בעקבות נתונים סטטיסטיים אלה, כדאי לעקוב אחרי הכתבות בסדרה, ולו רק כדי להכיר באופן טוב יותר את Google Analytics – השירות החופשי של גוגל בו אנו משתמשים להפקת דוחות סטטיסטיים על השימוש באתרי הבית,  ולהסיק מסקנות לגבי בחירת הפרמטרים הנכונים להערכת השימוש באתר. 

לפוסט

Computer Repair Utility Kit של Technibble – כלים לשיפור ביצועי מחשב וטיפול בתקלות

מי מאיתנו לא נזקק אי פעם לכלי שיסייע לו לשפר את ביצועי המחשב או לטפל בבעיות שונות – לשחרר שטח דיסק על ידי מחיקת קבצים לא נחוצים או כפולים, לארגן את הקבצים במחשב בצורה יעילה יותר, לגבות במהירות קבצים, לקבל מידע על פריטי המערכת, לתקן קבצים פגומים של המערכת באופן אוטומטי, לשחזר קבצים שנמחקו, לאתר ולאבחן בעיות ברשת, לאתר וירוסים או תוכנות ריגול ולטפל בהם. כלים חופשיים לצורך מטרות אלה ואחרות ניתן למצוא ברשת.

Computer Repair Utility Kit של Technibble בגרסתו השנייה, שהושקה בימים אלו, חסך לנו את איתורם של כלים אלו ברשת, כל כלי בנפרד, על-ידי ריכוז 57 כלים בערכה אחת, חופשית להורדה. רוב הכלים אינם דורשים התקנה במחשב כדי להשתמש בהם.
הכלים בערכה מסווגים במספר קטגוריות בהתאם למטרה שלה נועדו:
File Management
Information
Repair Tools
Recovery
Network Tools
Virus and Malware Removal Tools
Miscellaneous
Tweaks
Scripts
הערכה יכולה להיות שימושית מאוד לאנשים טכניים שהטיפול בבעיות מחשב הוא עיסוקם, אך אין ספק שגם משתמשים אחרים יוכלו, במקרים מסוימים, להפיק מהם תועלת.
לאתר 

אתרי אינטרנט שימושיים לחיפוש וארגון מידע – כלים ברוח ה-Web2.0, מנועי חיפוש ופרסומים חופשיים

הפעם אני רוצה לשתף אתכם במספר אתרים, שנתקלתי בהם לאחרונה, ויכולים להיות שימושיים.

כלים ברוח ה-Web2.0

אנו מוצפים היום בשפע של מידע, שבחלקו הינו תוצאה של מגמות המסתמנות בווב. Web2.0 מתאפיין בכך שהמשתמש לא רק קורא תכנים אלא גם יוצר אותם, תוך כדי שיתופם עם אחרים. תנועת הגישה הפתוחה הולכת וצוברת תאוצה, ומדי יום נוספים יישומים חדשים. התוצאה – שפע של מידע וצורך בכלים לארגן את המידע הרב. ב- Web פזורים הרבה כלים שבאים לשרת מטרה זו. כלים כאלה, רובם ברוח Web2.0,  שיכולים לשרת מטרה זו , ומטרות נוספות כגון: ארגון מחשבות, זמן, ניהול פרויקטים ועוד,  אפשר למצוא ברשימתה של Alisa Miller’s 100 Powerful Web Tools to Organize Your Thoughts and Ideas . היישומים ברשימה מסווגים למספר קטגוריות:
• Note-Taking and Documents
• Bookmarking
• Mind Mapping
• Personal Wikis
• Highlighters and Sticky Notes
• To-Do Lists
• Collaboration
• Calendars
• Time Trackers
• General Organizers and Task Managers
חלק מהכלים חופשיים. הכלים יכולים לשמש סטודנטים, חוקרים וכל מי שנזקק לארגון מידע, מחשבות וזמן. אני, למשל, אימצתי את Wetpaint כוויקי אישי .

מנועי חיפוש

ברשת ישנם מאות מנועי חיפוש וטכניקות חיפוש שונות. היום מנוע החיפוש העיקרי בו אנו משתמשים הוא Google. מידי פעם מתפרסמות כתבות על מנועי חיפוש אלטרנטיביים. ב-2 בפברואר 2009 התפרסמה ב-YNET כתבה : "חיפוש זה לא רק גוגל" ובה רשימה של מנועי חיפוש אלטרנטיביים. הרשימה כוללת מנועי חיפוש ייעודיים לוידיאו, בלוגים ומדיה חברתית, תמונות ומנועי חיפוש חברתיים. על פי הכתבה, לעתים, לצרכים מסוימים, החיפושים בהם יניבו תוצאות טובות יותר. כדאי לנסות.
תודה לד"ר אריאל פרנק שהפנה את תשומת ליבי לכתבה.

כתבי עת

מספר כתבי העת החופשיים הולך וגדל ועמם גם המדריכים ורשימות כתבי עת חופשיים ברשת. פלטפורמה אחת כזאת, בה נתקלתי לאחרונה, שמאפשרת חיפוש ודפדוף בלמעלה מ-2715 כתבי עת  מדעיים שפיטים (peer-reviewed ) חופשיים בשפה האנגלית ב-113 תחומי ידע היא :
LIS Links: Link Library of Open Access English Language Journals

בכל אחת מ-113 הקטגוריות  רשימה של כתבי עת חופשיים באותה קטגוריה וקישורים לכתב העת. בתחום ספרנות ומידע, למשל, יש עשרות כתבי עת חופשיים. אפשר לחפש בכל כתבי העת בכל הקטגוריות או להגביל את החיפוש לקטגוריה מסויימת. בכל החיפושים שערכתי קיבלתי את הטקסט המלא של תוצאות החיפוש.

ספרים חופשיים בנושאי מחשבים

כל מי שמתעניין בספרי מחשבים, מתמטיקה וספרות טכנית יוכל למצוא ספרים חופשיים בנושא בכתובת: http://freecomputerbooks.com. ניתן לחפש ולדפדף על פי הקטגוריות הבאות:
Computer Languages, Computer Science, Databases, Electronic Engineering, Java and J2EE, Linux and Unix, Mathematics, Microsoft and .NET, Network / Communications, Software Engineering
Special Topics, Web Design and Programming

DiRT – וויקי לכלי מחקר – ספרנים למען "למידה דיגיטלית"

עם ריבוי המידע הדיגיטלי והתפתחות תופעת "הלמידה הדיגיטלית" (Digital Scholarship) חוקרים וסטודנטים זקוקים לכלים שונים על מנת לאתר את המידע, לנתח אותו, לארגן אותו ולשתף אותו עם אחרים. כלים מסוגים שונים למטרות אלה מפוזרים למכביר בווב, ומדי יום מתווספים חדשים. במצב זה קשה לעקוב אחרי כל הכלים, להעריך אותם ולדעת במה כדאי להשתמש ולאיזו מטרה.

DiRT – וויקי שמתופעל על ידי ספרנים אקדמאיים בתחומי המדעים השונים, שם לו למטרה להקל על מלאכתם של חוקרים, סטודנטים, מרצים, ספרנים וכל מי שזקוק בעבודתו לכלים מסוג זה, על ידי ריכוז הכלים הטובים במקום אחד וסיווגם למטרות השונות.

הכלים נבדקים ומוערכים על ידי הצוות של DiRT, ישנה עדיפות לתוכנה חופשית, אבל גם כלים טובים בתשלום מאוזכרים באתר. הכלים באתר באים לשרת מטרות שונות: ארגון ושיתוף סימניות, יצירת ביבליוגרפיות, ניתוחים סטטיסטיים, ניתוח טקסטים והצגתם בצורה וויזואלית, סיעור מוחות, איסוף נתונים, שיתוף, המרת קבצים, בניית אפליקציות שמאחדות תכנים ממקורות שונים (mashups), עיבוד תמונות ועוד. סיווגם של הכלים בקטגוריות בהתאם לפונקציונליות שלהם מקלה על המשתמש ומסייעת לו לבחור את הכלים המתאימים. ישנה באתר הגדרה של כל אחד מסוגי הכלים וליד כל אחד מהכלים יש תיאור קצר, ומצוין אם הכלי חופשי או מסחרי. באתר גם הפניות למקורות נוספים.

כאמור, האתר עובר עריכה כדי להבטיח את איכותו, וכל מי שמעוניין לתרום ליוזמה חשובה ומועילה זו מתבקש להתקשר לעורכת הוויקי ליסה ספירו.

אל האתר
אודות DiRT

Summon – שירות חיפוש וגילוי מאוחד לספריות אקדמיות – מנשק אחד לחיפוש במקורות רבים

 החיפוש במשאבי הספרייה כיום הוא מורכב למשתמש הקצה. דרך אתרי הבית אפשר לחפש בנפרד בכל אחד מהמשאבים השונים כגון: קטלוג הספרייה, כתבי–עת, ספרים אלקטרוניים ומקורות ב-open access. המשתמש לא תמיד יודע מה לחפש והיכן? והתחושה היא כי טוב היה אילו היה מנשק חיפוש פשוט אחד, שהיה הופך את החיפוש לפשוט, דוגמת החיפוש בגוגל.

על כך חשבו ב-Serials Solutions חברת בת של Proquest כאשר פיתחו את המוצר Summon שמיועד בעיקר לספריות אקדמיות. המנשק כולל תיבת חיפוש אחת לכל משאבי הספרייה ורשימת תוצאות אחת אשר בה תוצאות החיפוש מדורגות על פי מידת הרלוונטיות. המנשק מאפשר כמה אופציות להגבלת החיפוש – פורמט (ספרים, כתבי עת וכולה), תאריך פרסום, קטגוריות נושאיות ועוד.

השירות שונה מ-ferderated search בכך שאיסוף החומרים מתאפיין בפרה-קואורדינציה, והוא התאפשר הודות לשיתוף פעולה עם המו"לים.

Summon נכון להיום, כולל למעלה מ-300 מיליון מאמרים בטקסט מלא שלוקטו מ- 50,000 כתבי עת מ-40 מו"לים כגון: Springer, Oxford University Press, Cambrige University Press ועוד.

בנוסף לחיפוש, השירות כולל מאפיינים נוספים כגון: תמיכה בהשאלה בינספרייתית ורכש, פורמטים לציטוטים ויצוא לתוכנות ביבליוגרפיות.

המוצר נבחן בשלב זה על ידי שתי ספריות אקדמיות: Dartmouth College Library ו-Oklahoma State University. החל מפברואר עד מאי יתווספו מדי חודש ספריות נוספות לשלב הניסוי. החברה מקווה שהגרסה לרכישה תהיה מוכנה במחצית 2009. עדיין לא הוחלט על מחירים.

מוצר זה מתווסף למוצרים דומים לגילוי מידע כמו Primo של ExLibris ו- Encore של Innovative Interfaces. אין ספק שזה מה שרוצים המשתמשים ויש לספק את רצונם, וככל שירבו המוצרים ותגדל התחרות כן ייטב לצורכן.

על המוצר
כתבה בנושא
 

Dot What!? – מאגר ייעודי לסיומות קבצים

סיומות של קבצים מלמדים על סוג המידע בקובץ – תמונה, קובץ וורד וכולה. הסיומת גם מאפשרת למערכת ההפעלה, לדעת באיזו תוכנה לפתוח את הקובץ. לא תמיד קיים שיוך במחשב בין הסיומת של הקובץ והיישום בו ניתן לראות את הקובץ, ואז אנו נדרשים להגדיר זאת בעצמנו כדי שנוכל לראות את הקובץ.

לעתים אנו מקבלים קובץ עם סיומת לא מוכרת ולא יודעים באיזו תוכנה לפתוח את הקובץ. כדאי במקרה זה לנסות את האתר Dot What!? שהוא מאגר  ייעודי לסיומות קבצים. אפשר לחפש במאגר על פי סיומת של קובץ ולקבל מידע מפורט על סוג הקובץ, התוכנה שבה ניתן לראות את הקובץ, סוג המידע בקובץ, מערכת ההפעלה התומכת בו והערות נוספות על הקובץ והתוכנה.

קיימת גם אופציה לדפדוף על פי קטגוריות של סוגי קבצים כגון: קבצי אודיו, קבצי גיבוי, קבצים מכווצים, קבצי נתונים, קבצי תמונות, קבצי טקסט, וידאו, קבצי הפעלה, פונטים, משחקים, קבצי מערכת, ווב ועוד. ניתן לדפדף גם על פי רשימה אלפביתית.

ניתן להוסיף ולערוך סיומות של קבצים. אלה יעברו עריכה לפני פרסומם לציבור.

אל המאגר

שירות וובי לקבלת עדכוני RSS בדואר

עדכוני RSS מחייבים שימוש בקורא RSS. למרות יתרונותיו של RSS – האפשרות לראות את כל העדכונים במקום אחד בכל עת, ישנם משתמשים שמעדיפים לקבל את העדכונים לתיבת הדואר שלהם, ולא כל האתרים והבלוגים מאפשרים אופציה זו. בעזרת השירות RSS FWD ניתן לקבל את עדכוני ה-RSS לדואר. כל מה שצריך לעשות הוא להכניס את כתובת האתר המבוקש ואת כתובת הדואר אליה רוצים לקבל את העדכונים. אשר לתדירות העדכון ניתן לבחור בין שלוש האופציות: עדכון בזמן אמת, עדכון יומי ועדכון שבועי. השירות מחייב הרשמה חינמית לשירות.

שירות זה יכול לשמש את קוראי הבלוג שלנו שרוצים לקבל את העדכונים לתיבת הדואר שלהם. הכתובת שיש להזין לצורך קבלת עדכונים מהבלוג הבינספרייתי לתיבת הדואר היא: http://libraries-blog.tau.ac.il. כמו כן מי שרוצה לקבל את העדכונים מהאתר של הספרייה למדעי החיים ולרפואה לתיבת הדואר שלו יכול להשתמש בשירות זה. הכתובת שיש להזין לצורך כך היא:http://medlib.tau.ac.il.

אתר נוסף שמספק שירות דומה הוא  FeedBlitz. כדי להתנסות בשירותים אלו נרשמתי לשניהם.  מ-FeedBlitz  אני מקבלת עדכונים לתיבת הדואר שלי באופן שוטף. לעומת זאת מ-RSS FWD עדיין לא קיבלתי עדכונים. קראתי ברשת שיש תקופת המתנה מסוימת עד שהשירות מתחיל לשלוח עדכונים .ועד אז, לאור התנסות זו שלי אני ממליצה על FeedBlitz

לאתר RSS FWD , לאתר  FeedBlitz

 

קבצי PDF: כל הבעיות, כל הפתרונות

יש הרבה דברים שהתוכנה החינמית Acrobat Reader של אדובי  לא מאפשרת לעשות – או לפחות לא מאפשרת לעשות בצורה פשוטה – כמו ליצור מסמכי PDF חדשים, לערוך קיימים או להעתיק טקסט עברי ולהעביר אותו למסמך וורד.
לפניכם כמה פתרונות לבעיות המציקות ביותר:

המרה פשוטה ל-PDF
אם אתם רוצים לבצע המרה חד-פעמית של מסמך ל-PDF ולא רוצים להתקין לשם כך תוכנה מיוחדת, תוכלו להשתמש בשירות Doc2PDF באתר PDF Online.
כל מה שעליכם לעשות הוא להגיד איזה קובץ אתם רוצים להמיר ולתת את כתובת האימייל שלכם. השירות יעלה (Upload) את המסמך וישלח לכם אותו מומר לתיבת הדואר. תמורת רישום, תקבלו מהשירות גם אפשרות לשמור דפי Web ל-PDF.

העתקת טקסט עברי מ-PDF
העתקת טקסט עברי מ-PDF לוורד, או לכל תוכנה אחרת, לעיתים קרובות מלווה בבעיות של היפוך, קידוד לא מתאים וכדומה. אלא אם כן עושים זאת נכון.
כדי להעתיק טקסט פיתחו את מסמך ה-PDF ב-Acrobat Reader והקליקו על הכפתור Text Selection Tool בסרגל הכלים. הקישו Ctrl+Shift ובלי להרפות סמנו את שטח הבחירה עם העכבר (הקליקו, גררו והקליקו שוב). העתיקו (Ctrl+C).
עכשיו, היכנסו לשירות FLIP והדביקו את הטקסט שהעתקתם (Ctrl+V) לתוך חלונית ה"טקסט קלט". הקליקו על בצע. כעת הקליקו על הכפתור העתק הכל, היכנסו לוורד (או כל תוכנה אחרת) והדביקו את הטקסט.

הטיפים הנ"ל לקוחים מתוך כתבתו של שוקי גלילי שהתפרסמה בכלכליסט, בה תוכלו לקרוא גם על:

+ איך לשמור מאופיס  ל-PDF
+ פיצול, מיזוג ועריכה
+ הדפסת קבצי PDF

Iterasy – כלי מבוסס דפדפן ליצירה וניהול ארכיון אישי של דפי ווב – דינמיים וסטטיים

לא אחת שמרנו אתר ברשימת המועדפים של הדפדפן (bookmarks, favorites) או באתרי שמירת סימניות (social bookmarking tools) וכאשר רצינו לאחזר אותו גילינו לאכזבתנו שהדף השתנה או פשוט נעלם. לא אחת רצינו לשמור בכלים הנ"ל את התכנים של דפים דינמיים כמות שהם ברגע נתון וכמובן לא יכולנו. את הפתרון לבעיות מסוג זה מספק Iterasy – כלי מבוסס דפדפן שהוא בעצם אתר לשמירת סימניות דוגמת Delicious, אלא שייחודו בכך שהוא שומר גם דפים דינמיים. כמו כן הוא שומר  העתק מדויק של הדפים בשלמותם ברגע נתון, מאפשר לתייג אותם ולחפש בתכנים שלהם. הדפים ניתנים לשיתוף על ידי שיגורם בדוא"ל. היום, עם ריבוי דפי ווב שנוצרים on the fly כמו דפים שנגזרים מבסיסי נתונים ודפים שנוצרים תוך שימוש בטכנולוגיות דינמיות מתקדמות כמו Ajax, כלי זה הוא חיוני ליצירת ארכיון אישי של דפים – כמו מאמרים מעניינים, פוסטים של בלוגים, תוצאות חיפוש ממנועי חיפוש וכל דף ווב כלשהו סטטי או דינמי. משום כך  Iterasy הוגדר על ידי techcrunch ככלי חיוני למחקר.

השימוש בכלי חופשי ומחייב פתיחת חשבון אישי. לאחר פתיחת החשבון האישי המשתמש מועבר לדף בו ניתן להוריד את היישום, ולאחר התקנת היישום, iterasy נוסף אוטומטית לסרגל הדפדפן. שמירת דפי הווב מתבצעת באמצעות הסרגל בדפדפן. על ידי לחיצה על הכפתור "Notarize" העתק מדוייק של הדף בשלמותו, כמות שהוא ברגע נתון, מועבר מיד לחשבונו האישי של המשתמש. אופציה נוספת שמאפשר הכלי היא ה- Schedular שמאפשר שמירה של דפים על בסיס קבוע באופן המאפשר מעקב וניתוח שינויים בדפים לאורך זמן. חסרונו של הכלי על פי techcrunch הוא שאין אפשרות להגדיר באופן גורף את כל הדפים  כפרטיים (private לעומת public) ולכן יש להקפיד ולא לשכוח להגדיר באופן פרטני כל אחד מהדפים שרוצים לשמור  כפרטי כמו הודעות דואר. כיום היישום עדיין בשלב ביתא והוא נתמך על ידי  Internet Explorer 7 על פלטפורמת Windows, ו- Firefox 2 &3 על פלטפורמת Windows ו- Mac OS X 10.5.

אל האתר,    שאלות נפוצות

Can u help me? Reference by SMS

כבר כמה שנים שה-SMS (מיסרון) הפך לאמצעי תקשורת מועדף על הדור הצעיר וגם על הפחות צעיר….
ספריות רבות בארצות הברית החליטו לאמץ טכנולוגיה זו על מנת לאפשר לסטודנטים לתקשר עם הספרייה. התברר שלסטודנטים רבים, נוח יותר לשגר שאלה לספרייה באמצעות הודעת SMS מאשר באמצעות הדואר האלקטרוני או הטלפון. וזאת משלוש סיבות עיקריות:
* עונה מיידית על צרכי הסטודנט 
* אמצעי נוח וזמין עבור הסטודנט
* שירות שקל לספק אותו.
השירות מאפשר לשאול שאלות קצרות ופשוטות שהתשובה עליהן לא עולה על 160 תווים.
איך זה עובד?
הסטודנט מסמס לספרן הודעה שהופכת להודעת דואר. הספרן עונה באמצעות הדואר האלקטרוני ותשובתו מתקבלת אצל השואל כהודעת SMS.
בכל אחת מהספריות ששירות זה פועל, זהו אמצעי נוסף בשירות "שאל ספרן". ברוב הספריות ניתן ליצור קשר עם שירות היעץ באמצעות הטלפון, דואר אלקטרוני, צ'ט ו-SMS וכמובן בפניה אישית.

הספריות באוניברסיטת תל-אביב עושות כיום שימוש בהודעות SMS על מנת ליידע סטודנטים לגבי ספרים שהוזמנו על ידם והגיעו לספרייה.

מידע נוסף והסבר על השירות:
 Reference by SMS
Text/SMS reference services
Libraries Offering SMS Reference Services
מצגת על הנושא: SMS: The Next Killer APP?

ARGOSI-Alternate Reality Games for Orientation, Socialisation and Induction

ARGOSI  הוא פרויקט נסיוני שמתבצע בשיתוף פעולה בין Manchester Metropolitan University  ובין University of Bolton  שמטרתו לבדוק שימוש ב"משחקי מציאות חלופית"   Alternate Reality Games, כאלטרנטיבה לדרכים המסורתיות של הכרת האוניברסיטה לסטודנטים חדשים מבחינת התמצאות, חיברות והתאקלמות (induction).
ה- Alternate Reality Games  ובתרגום לעברית: משחקי מציאות חלופית, זהו משחק רשת, חוצה מדיות המטשטש את הגבולות בין התרחשויות בתוך ומחוץ לרשת. המשחק משלב מספר כלים מקוונים כמו: בלוגים, וויקי ועוד,  ועוסק בחיבור בין המשתתפים תוך שימוש באותם כלים מקוונים.  המשחק מורכב מ-3 אלמנטים: סידרה של אתגרים, סיפור בסיסי, וקהילה משתפת.
הפרויקט יבדוק האם Alternate Reality Games הוא אמצעי ראוי ומתאים לאפשר לסטודנטים:
* לרכוש מיומנויות מידע ושימוש בטכנולוגיות בספרייה   
* ליצור רשת חברתית בתקופת הקליטה
* לשפר יכולת ההתמצאות בקמפוס
* להשתלב ולהנות מתהליך הקליטה. (induction experience)

בניסוי זה ההתמקדות היא על תחום אחד בלבד: ספרייה ומיומנויות מידע.   הפרויקט החל  ב-1 באפריל 2008 והוא אמור להסתיים ב-31 במרץ 2009.

נראה שזהו פרויקט מעניין שכדאי לעקוב אחריו….

למאמר המלא
לאתר הפרויקט

Thompson Reuters – כלים, מאפיינים ושירותי מידע שכדאי להכיר

EndNote Web – ISI Web of Knowledge – כלי וובי לניהול רשימות ביבליוגרפיות

התוכנה השולחנית Endnote הידועה היא תוכנה ביבליוגרפית לבנייה ואחזקה של רשימות ביבליוגרפיות. באמצעותה ניתן להוריד רשומות ביבליוגרפיות ממאגרי מידע ומספר קטלוגים למחשב האישי, שמשמש לה סביבת עבודה, ליצור רשימות ביבליוגרפיות ולנהלן.
Thompson Reuters מציעה למנוייה כחלק מהמנוי ל-ISI Web of Knowledge את EndNote Web – כלי לניהול רשימות ביבליוגרפיות דומה, עם כמה מאפיינים פחות, אך עושה את העבודה. סביבת העבודה היא ה-Web והרשומות הביבליוגרפיות נשמרות בחשבון אישי ב-Web.
לאחר פתיחת חשבון אישי באתר של ISI Web of Knowledge הכלי מאפשר:
• לייבא ולאסוף מידע ביבליוגרפי ממאגרי מידע שונים וקטלוגים של ספריות
• לשמור עד 10000 רשומות ביבליוגרפיות בחשבון אישי ב- Web נגיש מכל מקום
• לארגן ולערוך את הרשומות
• ליצור ציטוטים ורשימות ביבליוגרפיות על פי אלפי פורמטים שונים
• לשלב ציטוטים תוך כדי כתיבה במיקרוסופט Word (דורש plug-in)
• לנהל רשימות ביבליוגרפיות במעבדי תמלילים שונים תוך שימוש בקבצי RTF
• לשתף את המידע עם משתמשים נוספים שמשתמשים בכלי
• לעבוד בשילוב עם התוכנה הביבליוגרפית השולחנית Endnote – ניתן להעביר רשומות מהיישום השולחני ליישום הוובי וההיפך.
אמנם אין לכלי הוובי EndNote Web את כל האופציות שמאפשרת התוכנה השולחנית, כמו כן מספר הרשומות הביבליוגרפיות שניתן לשמור מוגבל ל- 10000 בעוד שבתוכנה השולחנית אין כל הגבלה, אך האופציות הבסיסיות והעיקריות של ארגון ועריכת הרשומות ויצירת ציטוטים בפורמטים שונים קיימות. הכלי חופשי למנויים. אוניברסיטת תל אביב מנוייה על המאגר ולכן הכלי חופשי לסגל ולסטודנטים. אז כדאי לנסות.

Web of Science – Citation Map

מאפיין חדש שנוסף ל- Web of Science הוא ה- Citation Map – כלי וויזואלי שמציג את קשרי הציטוטים בין מאמר מסוים ומאמרים אחרים תוך שימוש במגוון כלים וטכניקות ויזואליות. ניתן להגיע אליו מלחיצה על "citation map" בראש כל אחת מהרשומות המלאות. הכלי הוויזואלי מספק לחוקר את המידע אילו חוקרים צטטו את המאמר שלו ואילו מאמרים הוא ציטט. ניתן להרחיב את תצוגת המידע לשני דורות, כלומר לאפשר לראות מי ציטט את המאמרים של החוקרים שציטטו את המאמר הספציפי, ומי ציטט את המאמרים שבעל המאמר ציטט. הכלי מאפשר לחוקר ניתוח טוב יותר של הקשרים על ידי ארגון הרשומות על פי פרמטרים שונים כגון מחבר, שנה, שם כתב העת, נושא ועוד. ניתן לשמור את מפת הציטוטים כקובץ נפרד. מתאים במיוחד למי שאוהב תצוגה וויזואלית של מידע טקסטואלי.

Using Bibliometrics: a Guide to Evaluating Research Performance with Citation Data

מדריך ביבליומטרי של Thomson Reuters בצורת קובץ PDF בעל 12 עמודים, העוסק בנושא שימוש נכון במדדים מבוססי ציטוטים. הורדת הקובץ אפשרית לאחר הרשמה באתר. המדריך עוסק במגוון נושאים בנושא: מדוע יש צורך להעריך עבודה מחקרית ומי הם בעלי העניין ? המדדים השונים להערכה והמטרות השונות להן הם נועדו. מודגש במדריך שהמטרה היחידה שלשמה נועד מדד ה- Journal Impact Factor הוא להעריך כתב עת בהשוואה לכתבי עת אחרים בתחום, ואין להשתמש בו בצורה מניפולטיבית להערכת מאמר בודד. לשם כך נועדו מדדים אחרים שהפופולארי בהם הוא ה- h-index.  מומלץ להשתמש בקומבינציה של כמה מדדים להערכת מאמר בודד או חוקרים.

לאור הסקירה לעיל נראה ש- Thomson Reuters שוקדת על הגדלת השירותים שלה למשתמש. יתכן ש- Thomson Reuters משתמשת בכמה משירותיה ככלי שיווקי נוכח התחרות עם מוצרים דומים, אך אין ספק שצרכני המידע יוצאים נשכרים מכך.

מדריך ל-EndNote Web, מדריך נוסף ל-EndNote Web
Citation Map – נגישות
Citation Map – מדריך

Zoomii : ללכת בין המדפים

כתבה זו מיועדת לכל אלה שאוהבים לשוטט בחנויות הספרים אך לא תמיד יש להם את הזמן, ולכל אלה שרכישת הספרים באמצעות האינטרנט, פוגעת להם בחווית הקנייה בכך שהיא פוגעת בסיכוי להגיע לספר לגמרי במקרה, או להתעכב על ספר בגלל כריכה מעוצבת ומעניינת.

חנויות הספרים המסורתיות סובלות בשנים האחרונות מהפופולריות של אמזון, חנות המסחר המקוון. אולם הכמות הגדולה של ספרים שמוצגת באתר מקשה לעיתים על מציאת הפריט המבוקש.
Zoomii, חנות ספרים וירטואלית שעלתה לאויר לפני כחודש, מפיחה רוח חיים חדשה באמזון ומאפשרת לגולשים למצוא את מה שהם מחפשים, או לחילופין למצוא ספרים באמצעות שוטטות, ומציעה להם חווית רכישה אינטראקטיבית ופשוטה.

הספרים שנמכרים ב-Zoomii מוצגים באתר בדומה לאופן שבו הם מוצגים בחנויות ספרים אמיתיות – על המדף ובלחיצת כפתור אחת באמצעות העכבר אפשר לנוע בין מדפים שונים, בהתאם לקטגוריות השונות, ולעשות זום-אין וזום-אאוט על ספרים ספציפיים, כמו ב-Google Maps.
ניתן גם לקבל תקצירים  וביקורות.
על מנת להעצים את חווית "השיטוט", האתר תוכנן כך שהוא נותן תחושה למשתמש כאילו הוא עומד מול מדף ספרים בחנות ספרים אמיתית, מלבד העובדה שהספרים מוצגים כשהכריכה לחזית במקום עם הגב.
הספרים מאורגנים על פי שם מחבר, כשספרים גדולים הם גדולים וספרים קטנים הם קטנים, כמו בחנות אמיתית.

המשתמש יכול להוסיף לעגלת הקניות את הספרים שבחר, ומשם להגיע ישירות לאתר של אמזון, ולשלם עבורם על בסיס נוהל הרכישה הרגיל ובכפוף למחירים שאמזון מציעה.
Zoomii הוא שירות נחמד שמשלב  את המיטב משני העולמות.

למידע נוסף על Zoomii:
 Hands on: Zoomii breathes life into Amazon's bookshelves
Zoomii: A Virtual Book Browsing Service

מיומנויות חשיבה בעידן הדיגיטלי

פרופ' יורם עשת ממרכז המחקר ע"ש צ'ייס לשילוב טכנולוגיות למידה בהוראה נתן הרצאה מרתקת באוניברסיטה הפתוחה בנושא "שינויים ארוכי-טווח במיומנויות החשיבה האנושית בעידן הדיגיטלי". הוא טוען שבעידן הדיגיטלי אנו מפעילים חמישה סוגי חשיבה:
1. חשיבה פוטו-ויזואלית, שזו אומנות הקריאה מתמונות 

2. חשיבת שיעתוק, שזו האומנות של מיחזור חומרים קיימים 

3. חשיבה מסתעפת שהיא חשיבת היפרטקסט  בניגוד לחשיבה ליניארית

 linear.gif VS. hypertext.gif

4. חשיבת מידע: זאת אומנות הטלת ספק בעובדות למרות הפורמט של המידע

5. חשיבה סוציו-אמוציונלית מתייחס להפעלת ביקורת במרחבים חברתיים וירטואליים

קשה להתייחס לכל סוגי החשיבות כפי שהובאו בהרצאה, אבל כאשר מדברים על ספריות וקהל משתמשיהן הסוג של חשיבת המידע הוא הרלוונטי ביותר ומחייב התייחסות.

במחקר של פרופ' עשת, בדקו אוכלוסיות של  מבוגרים (גילאים 30-40), סטודנטים במכללה ותלמידי תיכון. הם היו צריכים לבצע השוואה ביקורתית של מקורות מידע דיגיטליים. המטלה היתה ניתוח אירוע זהה במספר מקורות מידע: הארץ, בצלם, ערוץ 7 , סוכנות הידיעות האיראנית, ניו-יורק טיימס, ואתר הידיעות של החיזבאללה.

אלה היו התוצאות:  אוכלוסיית המבוגרים עושה שימוש רב במחשבת מידע לעומת מתבגרים וצעירים שחלה אצלם ירידה בשימוש באותו סוג של מחשבה במשך השנים.

לפני עידן האינטרנט היינו רגילים לפורמט מדויק של מאמר אקדמי. היום אין פורמטים קבועים ולכן צריך לבדוק כל פריט מידע לגופו של עניין, וזה דורש מיומנות. זהו אחד מתחומי ההתמחות של ספרניות, ומכאן החשיבות של ההדרכות המועברות על ידן.

בספריית מדעי החברה והניהול מועברות מעל 240 הדרכות בשנה כדרישת חובה מהחוגים.
מטרת ההדרכות היא בדיוק להכשיר סטודנטים בהפעלת  חשיבת המידע.
פעמים רבות שואלים הסטודנטים למה הספרייה מנויה על מעל 100 מאגרי מידע בתשלום, אם היום ניתן למצוא הכל בגוגל בחינם?
במצב בו אנו עומדים בפני דור שלם ש"אינו יודע לשאול", הספרניות מהוות את הגוף המקצועי ביותר שיכול לספק את התשובות.

קישור למצגת ההרצאה של פרופ' עשת כולל תוצאות של המחקר

PDF – הדור הבא

  בידיעה שהתפרסמה במדור המחשבים ב – Ynet ,סוקר ארז רונן שירות מקוון שיתופי חדש, המאפשר יצירה ושיתוף מסמכי PDF ברשת. בנוסף לשירות הווירטואלי, השיקה החברה את גירסה 9 לתכנת Acrobat המלאה.

לידיעה המלאה