מעבר ל- Google Analytics – כלים לניתוח ולבניית אסטרטגיה שיווקית

היום בעולם ה-Big Data      נשאלת השאלה כיצד אפשר להשתמש בנתונים אלה לבניית אסטרטגיה שיווקית.

אחד הכלים החזקים לניתוח נתונים הוא Google Analytics  הידוע,   אך מעבר ל-Google Analytics  קיימים כלים נוספים שכדאי להכירם.

כתבה שהתפרסמה ב- Search  Engine Watch סוקרת 3 כלים מסוג זה:
Followerwonk –  כלי פילוח חזק שיכול לסייע להשתמש בעוקבים בטוויטר בצורה אפקטיבית

Tag Manager –  כלי לניהול ויצירת תגיות. תיוג מסייע בפלטפורמות שונות – אתרים, ערוצי מדיה חברתית וכו' להבנה טובה יותר של התנהגות המשתמשים .  Tag Manager מאפשר ניהול יעיל יותר של פעולת התיוג וחוסך זמן יקר
Fliptop – כלי ניתוח חברתי שמסייע בשילוב מידע חברתי לצורך פילוח צרכנים פוטנציליים . כפי שמסביר  Dan Chiao סמנכ"ל בחברה  :
"Fliptop helps brands understand who their subscribers are, what the overlap is between their Twitter, Facebook and email subscribers, and who is most engaged socially with their brand,"

פירוט יתר כולל דוגמאות ותיאור מקרים לשימוש בכלים אלו אפשר למצוא בכתבה

Thomson Reuters השיק גרסה חופשית של התוכנה הביבליוגרפית Endnote

נראה שהתחרות בין התוכנות הביבליוגרפיות השונות נמשכת. ב- 9 באפריל  2013  התבשרנו על רכישתה של מנדליי על ידי Elsevier . בסוף אפריל   Thomson Reuters  השיק   גרסה חופשית של התוכנה הביבליוגרפית Endnote . התוכנה החופשית  EndNote Basic מאפשרת שטח אחסון של 2 GB  לקבצים ו- 50000 רשומות ביבליוגרפיות . כמו כן היא תומכת ב- 20 הפורמטים הפופולריים ביותר של ציטוטים, מאפשרת חיפוש מקוון מ- 5 מאגרים ולכידת רשומות ביבליוגרפיות מדפי ווב

אפליקציית  ה- IPad  של Endnote תעודכן באופן שתשקף את הפונקציונאליות החדשה של Endnote Basic  החדשה. האפליקציה  תהיה זמינה בסוף יולי 2013 ב-ITunes     במחיר של 0.99 דולר .

לפוסט בנושא

כלים ליצירת מידע חזותי

האינפוגרפיקה   – המחשה חזותית של מידע  באמצעים שונים  – הוא תחום מתפתח בשנים האחרונות.  במסגרת זו פותחו הרבה כלים בתחום. . רשימה  של כלים  כאלה לייצוג גראפי של מידע ונתונים  וגם לליווי אלמנטים גרפיים בהסברים טכסטואליים,   רובם חופשיים,  עם תיאור קצר על הפונקציונאליות של כול אחד מהכלים אפשר למצוא בפוסט  שימושי  שהתפרסם בראשית פברואר 2013.

חלק מהכלים הם כלים מבוססי ווב  וחלקם הם יישומים שולחניים ,    רוב הכלים הם  חופשיים ומשמשים ליצירת מידע חזותי לייצוג נתונים.  ברשימה נכללים גם   כלים לייצור וידאו ומצגות קול.

על הכלים נמנים:

  Piktochart,  Easel.ly,  Infogr.amVisual.ly,  Tableau, OmniGraffle, Balsamiq , TimelineJS, Present.me

לכתבה בנושא

 

כלי עזר חברתיים לארגון המידע באתרים חברתיים ולהגדלת המוניטין

רשתות חברתיות הפכו לחלק אינטגרלי  מהאסטרטגיה השיווקית .  פוסט או ציוץ  בפרופיל  בכלים החברתיים  מגיעים בסופו של דבר לקהל יעד רחב.  למרות  קלות העברת המידע , בשל ריבוי  ערוצי המידע  החברתיים המלאכה  עלולה להיות מתישה.

לשם כך  כדאי להיעזר בכלים ושירותים  חינמיים   שמקלים על המלאכה. בפוסט שהתפרסם ב- 25 בינואר ב- search engine journal   מתוארים 5 כלים כאלה  והאופן בו הם יכולים להקל על המלאכה

הכלים הם:

  Hootsuite  – יישום זה מאפשר הרשמה למספר פרופילים ברשתות חברתיות (עד 5)  ביניהם:  טוויטר, פייסבוק, גוגל+ , וורדפרס  לינקדאין  . הרשמה זו מקלה על מלאכת הפצת המידע שכן די בעדכון במקום אחד כדי שכל הפרופילים יעודכנו. יתרון נוסף של הכלי הוא האפשרות לקבוע מועד רצוי בעתיד  להופעת המידע ברשתות השונות.

  •  InboxQ ו-  Commun.it    כלים  יעילים  לזיהוי לקוחות פוטנציאליים שיוצרים קשר ראשוני של התעניינות ברכישת שרות או מוצר
  • Topsy ו- Social mention – מנועי חיפוש חברתיים שמאפשרים להגדיל את המשובים החיוביים על החברה באמצעות איתור משובים חיוביים ושליליים במנועים חברתיים אלה ותגובה הולמת.

 מידע נוסף בפוסט

שנת 2012 והגישה הפתוחה – MOOC וספרים אלקטרוניים בגישה פתוחה – מגמות בולטות

אין ספק ש-   MOOC  –  Massive Open Online Courses  היא המגמה  החשובה והמדוברת ביותר בטכנולוגית החינוך השנה.  שני מאפיינים עיקריים של MOOC     הם : הקורסים הם חופשיים ללא תשלום והם פתוחים , בניגוד לקורסים מסורתיים,   למספר רב של משתתפים.

 ציוני דרך  לתופעה זו במהלך שנת  2012  אפשר למצוא בכתבה מעניינת ואינפורמטיבית בנושא, שעוסקת גם בהיבט ההיסטורי , הטכנולוגי,  הפדגוגי,  והדמוגרפי של התופעה .

 השנה החלה בהשקתה של הפלטפורמה  UDACITY  בחודש ינואר 2012, בפברואר היינו עדים ליוזמת MITx , ובחודשים הבאים של השנה ליזמות נוספות  כגון  : CourseraEdXMRUniversity  ולהצטרפותם של מוסדות אקדמיים נוספים ליזמות הקיימות.

 מגמה בולטת נוספת שהיינו עדים לה בשנה החולפת היא ספרים אלקטרוניים בגישה פתוחה.בכתבה מקיפה בנושא אפשר למצוא מידע על מודלים עסקיים  ויזמות חדשות   ומתפתחות בנושא.

 בין היזמות שראויות לציון ושהוזכרו כבר בעבר בבלוג הן:  OAPEN –  יוזמה משותפת באירופה לפיתוח מודל לספרים אקדמיים ב"גישה פתוחה" בתחום מדעי הרוח והחברה. DOAB     –   פלטפורמה חדשה שהושקה ב- 12 באפריל 2012 ושמה לה למטרה לרכז ספרים בגישה פתוחה כדי להגדיל את הנראות שלהם.

יזמות נוספות לעידוד ההוצאה לאור בגישה פתוחה אפשר למצוא גם בפלטפורמות חדשות  ייעודיות להוצאה לאור של כתבי עת בגישה פתוחה כגון : Scholastica

STELLA 2012 – Science, Technology, and Engineering Library Leaders in Action

מפגש STELLA          התקיים  השנה ב- Brooklyn College Library  בנובמבר 9-10  2012 והשתתפו בארגון גם נציגים מאוניברסיטאות נוספות בארה"ב

במפגש שנערך כבעבר בסגנון של  “unconference-style”   נטלו חלק ספרנים ומידענים בכירים, חוקרים  ו"מכורים"  אחרים לנושא המידע  ונערכו בו דיונים במגוון נושאים מעניינים שמעסיקים את הספריות.

 באתר אפשר למצוא את סיכומי הדברים ודעות שהושמעו  בנושאים השונים:

ספרים אלקטרוניים ומודל ה- PDA ,  גישה פתוחה ותקשורת מדעית ,   שימוש   בתוכנות ביבליוגרפיות,  כתבי עת , ביבליומטריקה ומדדים חדשים להערכה מדעית, עתיד הספריות ועוד.

סיכומי דברים מעניינים אלה בנושאים השונים שפכו אור על ההתנסות של הספריות  עם תוכנות, כלים ומודלים ספרניים,  מהווים מקור טוב למידע  ויכולים  לסייע לספריות אחרות  בקבלת החלטות  שנוגעות באותם נושאים. .

למידה והוראה – כלים שימושיים לחיפוש מידע ולהוראה

 מעבר למנועי החיפוש הכלליים הגדולים המוכרים  קיימים הרבה מנועי חיפוש ומקורות מידע כלליים וייעודיים שיכולים לסייע בחיפוש חומר אקדמי. .  ברשימה מעודכנת ליולי 2012   אפשר למצוא  100  מנועי חיפוש ומקורות מידע כאלה  – בהם מנועי חיפוש כלליים, מנועי על, ומנועים ומקורות מידע ייעודיים למדע, מתמטיקה וטכנולוגיה , מדעי החברה היסטוריה ויעץ

ההתפתחות הטכנולוגית ניכרת לא רק בחיפוש מידע  אלא גם בדרכי ואמצעי ההוראה . ברשימה מעודכנת ליולי 2012 של כלים קיימים ועתידיים בהוראה  אפשר למצוא 20  כלים שעל פי בעל הכתבה ישמשו בהוראה בעתיד. כלים אלה יאפשרו שיתוף תכנים, שילוב מציאות רבודה בהוראה , העשרת השיעורים בוידיאו ומשחקים, הערכת תהליך הלמידה , שימוש ברשתות חברתיות בתחום ההוראה, ושימוש בטכנולוגית הסימולציה

Publish or Perish – תוכנה חופשית להערכה מדעית – ניתוח ציטוטים מגוגל סקולר

Publish or Perish היא תוכנה חופשית ברשת שמאפשרת לבצע ניתוחים לצורך הערכה מדעית של חוקרים בהסתמך על הנתונים בגוגל סקולר. התוכנה תואמת מגוון מערכות הפעלה: Microsoft Windows, Apple Mac OS X, and GNU/Linux .

מידע על התוכנה ואופציה להורדה אפשר למצוא באתר הבית של Anne-Wil Harzing מאוניברסיטת מלבורן שבאוסטרליה- אתר שמיועד לחוקרים וכולל מידע וכלים שרלוונטיים לחוקרים ולפרסום מדעי.

התוכנה Publish or Perish מעבדת את הנתונים מגוגל סקולר מנתחת אותם ומציגה שורה של מדדים להערכה מדעית. על פי מה שנכתב באתר , התוכנה מציגה את המדדים הבאים:

• Total number of papers

• Total number of citations

• Average number of citations per paper

• Average number of citations per author

• Average number of papers per author

• Average number of citations per year

• Hirsch's h-index and related parameters

• Egghe's g-index

• The contemporary h-index

• The age-weighted citation rate

• Two variations of individual h-indices

• An analysis of the number of authors per paper.

כאשר מתייחסים לתוצאות שמספקת התוכנה יש להתחשב במאפיינים של גוגל סקולר בכל הקשור לציטוטים ולהתייחס לנתונים בהתאם. כאשר כותבים בשפות שאינן השפה האנגלית או כותבים בספרים ולא בכתבי עת יתכן מצב שמספר הציטוטים יהיה נמוך מהמצב האמיתי.

למרות הערכות שגוגל סקולר טוב יותר מ-ISI במקרים אלה, הרי אין זה נכון לגבי כלל תחומי המחקר. שימוש בגוגל סקולר להערכה מדעית מתאים יותר לתחומים הבאים: עסקים, ניהול, פיננסים וכלכלה, הנדסה, מדעי המחשב ומתמטיקה, מדעי הרוח ואמנויות .

בשאר תחומי המחקר ובעיקר במדעי הטבע ומדעי הבריאות מומלץ לאמת תוצאות עם WOS ו- Scopus.

להורדת התוכנה

מן הראוי לציין שבאתר זה אפשר למצוא מידע נוסף וכלים נוספים שיכולים לסייע לחוקר.

Keyword Eye – כלי ויזואלי למילות מפתח

מילות המפתח בהם משתמשים בחיפושים במנועי חיפוש יכולים להעיד על מידת העניין של המשתמשים בהם, ומידע על מידת הפופולאריות שלהם יכולה לסייע בבחירת מלות מפתח לצרכים שונים: בעסקים לבחירת מיזם חדש ולשיפור מסע פרסום בקישורים ממומנים, באופטימיזציה של מנועי חיפוש (קידום אתרים אורגני למקום טוב בתוצאות החיפוש של מנועי חיפוש), בחיפוש מונחים נרדפים או קרובים לצרכים שונים ועוד.

מדד נוסף שיש לקחת בחשבון בבחירת מלות מפתח לצורך אופטימיזציה של מנועי חיפוש ושיפור מסע פרסום הוא מדד ה-keyword competition – מדד תחרות מפרסמים – שהוא מדד מבוסס מילות מפתח שיש בו ללמד על מידת התחרות בתחום ועל כדאיות בחירת מלות מפתח . ככל שמדד התחרות של מילת מפתח גבוה יותר כן יהיה פחות כדאי להשתמש בה מבחינת מאמץ ועלות לצורך מסע פרסום . שילוב מידע על מידת הפופולאריות של המונח ומדד התחרות יכול לסייע בקבלת החלטות . כך למשל יש להניח שיזם יעדיף מונח בעל פופולאריות סבירה עם מדד תחרות נמוך על פני מונח פופולרי מאוד עם מדד תחרות גבוה.

מידע ויזואלי על שני אלמנטים אלה פופולאריות ומדד התחרות מספק הכלי Keyword Eye . מאפיינים בסיסיים של הכלי חופשיים לכול. למי שמעוניין במאפיינים מתקדמים , סינונים וכו' יכול תמורת תשלום נמוך להשתמש בגרסה המתקדמת של הכלי.

בשתי הגרסאות של הכלי – החינמית וזו שבתשלום אפשר לקבל את המידע בכמה צורות – בצורת ענן תגיות צבעוני כאשר גודל המונח מלמד על מידת הפופולאריות שלו וצבעו על מדד התחרות, מידע ויזואלי בצורת גרפים ומידע טבלאי .

לכלי

"פרויקט מאמר העתיד" של Elsevier ופיתוח תוכנות צפייה להידוק הקשר בין המאמרים ומאגרי מידע רלוונטיים

השבוע המו"ל Elsevier השיק מאפיין אינטראקטיבי חדש למאמרים בכתבי עת ביורפואיים ב- SciVerse ScienceDirect – מאפיין זה הוא מַשְׁקֵף – viewer – מיוחד שמציג מידע מתוך המאגר GenBank על רצפים גנטיים שקשורים לגנים שמופיעים במאמר. באופן זה מתהדק הקשר בין המאמרים ומאגרי המידע מבלי שהמשתמש יצטרך ל"קפוץ" מן המאמר למאגר לצורך קבלת מידע נוסף. יש לציין שפיתוח זה נעשה בשיתוף פעולה עם National Center for Biotechnology Information .

מַשְׁקֵף – viewer זה אינו היחיד. משקף נוסף שפותח הוא משקף לחלבונים שמציג במאמרים הרלוונטיים מידע על חלבונים מתוך Protein Data Bank . משקפים אלה פותחו במסגרת "פרויקט מאמר העתיד" של ELSEVIER ששם לו למטרה לשלב "digital enhancements" בספרות השפיטה, והם אינם באים להתחרות במאגרי מידע אלא לחשוף את המידע שבהם ולהנגישו למשתמש.

על פי דברי Aalbersberg בכיר ב- Elsevier , בעתיד Elsevier מתכנן לפתח משקפים נוספים למאגרי מידע נוספים כגון:
the Arabidopsis Information Resource, the Cambridge Crystallographic Data Centre, ClinicalTrials.gov, Online Mendelian Inheritance in Man, the Molecular Interactions Database, and UniProt.

. פיתוחם של משקפים נוספים למאגרי מידע אלה מותנה במספר גורמים ביניהם רצונם של הקוראים.

לכתבה בנושא

למידע נוסף

על פרויקט מאמר העתיד

Quixey – מנוע חיפוש פונקציונלי ליישומים במגוון פלטפורמות

Quixey הוא מנוע ייעודי לחיפוש יישומים שונים לפלטפורמות שונות – סמרטפונים, דפדפנים, יישומים שולחניים, והווב. צורת החיפוש שונה מהמקובל ומכונה באתר בשם "functional search" – על פיה המשתמש צריך להזין שאילתה שעונה על השאלה What do you want to do". כלומר חיפוש היישום/תוכנה הוא על פי מטרת השימוש ביישום והשאילתות הן בהתאם כגון : convert .flac to .mp3, take a screenshot, find games for 3 year olds וכו'

תוצאות החיפוש כוללות שמות של יישומים/תוכנות , תיאור כל יישום ומחיר. אפשר להגביל את החיפוש על פי אשכולות – יישומים חופשיים וסוג פלטפורמה כגון – Android, BlackBerry , Chrome add-ons, Firefox add-ons, iPad, iPhone , Mac , Palm, Web , Windows ועוד. כמו כן מוצעים חיפושים דומים.

על פי מה שכתוב באתר תוצאות החיפוש לקוחות מבלוגים, אתרים שמרכזים אפליקציות, מנועי חיפוש ועוד. שלא כמנועי חיפוש קונבנציונליים, Quixey מנסה להבין מה עושים היישומים השונים, כיצד אנשים משתמשים בהם ולאיזה APIs הם קשורים ובאופן זה מאפשר חיפוש יעיל של יישומים.הערה: כאשר בדקתי את המנוע הוא עלה בדפדפן Firefox אבל לא ב- IE .

למנוע החיפוש

URIM וענני תגיות לדפי ווב בדפדפן Firefox

URIM הוא תוסף נחמד לדפדפן Firefox שיוצר ענן תגיות לדפי ווב שלמים או לחלקים מסוימים של דפי ווב. לאחר שמתקינים את התוסף כאשר עומדים על דף ווב מסוים ולוחצים Alt –shift-U מופיע ענן תגיות בצדו השמאלי של הדף. כדי לראות ענן תגיות מחלק מסוים של דף יש לסמן אותו תחילה ואחר כך ללחוץ על Alt –shift-U.

באמצעות ענן התגיות אפשר לראות מהם המונחים השכיחים ביותר , מה שמלמד בד"כ על התוכן. כמו כן אפשר באמצעות ענן התגיות שיוצר URIM לנווט במסמך. לחיצה על מונח מסוים בענן תאיר את המונח בטקסט. לחיצה ימנית בעכבר על המונח תאיר את כל המופעים של המונח במסמך.

להורדת התוסף URIM

כתבה בנושא

Extractiv – כלי לחילוץ מידע מטקסט בשירות הווב הסמנטי – סוקר דפי ווב, מזהה קשרים סמנטיים והופך מידע לא מובנה למובנה

הווב מכיל דפים רבים עם מידע מתעדכן ומתחדש – ידיעות חדשותיות, פוסטים בבלוגים וציוצים. לעבד את המידע ידנית היא משימה בלתי אפשרית. מנועי חיפוש מסוגלים לאתר פריטי מידע של מידע אבל מותירים מאחור את התמונה השלמה. Extractiv – שירות לחילוץ מידע מטקסט יכול לסייע במשימה.

Extractiv הוא שירות שהופך באופן אוטומטי טקסט לא מובנה לטקסט סמנטי מובנה. משלב זחלן שסורק דפי ווב על פי בקשה או הגדרת מלות מפתח, ויכולת של ניתוח בשפה טבעית. מזהה זהויות וקשרים ביניהם.

Extractiv מאפשר למשתמש להגדיר מה הוא רוצה לחלץ מהטקסט כך למשל אם מגדירים לו עיר הוא יחלץ את כל הערים , כמו כן הוא מאפשר למשתמש להגדיר באיזה פורמט הוא רוצה לקבל את התוצאות. השירות הוא בתשלום. מדי פעם ג'וב של עד 1000 URL אפשר לקבל חינם לאחר הרשמה חינמית לפורטל.

במהלך תהליך הגדרת המשימה על ידי המשתמש – המשתמש בוחר נושא מתוך רשימת נושאים כגון רפואה, מחשבים, וזהויות שמוצעות למשתמש לבחירה בהתאם לתחום שבחר – כך למשל ברפואה מוצעות זהויות כמו דוקטור, תרופה, מחלה, בתי חולים וכו' , במחשבים – אלגוריתם שפת תכנות ועוד..

המשתמש בוחר קשרים אותם הוא רוצה שהכלי ינתח כמו גיל, מספר טלפון, דת, שפה. אפשר להזין מלות מפתח והיישום מחפש אתרים בהתאם. אפשר לתת רשימת אתרים ממנה יתחיל את הסריקה , אפשר לבקש שיסרוק את כל הקישורים או להתמקד בדומיינים מסוימים , להגדיר את עומק הסריקה, מספר URL שיסרוק, פילטרים , ובאיזה פורמט רוצים לקבל את התוצאות – – JSON, XML, RDF. בעתיד מבטיחים גם . sentiment analysis

שירות כזה יכול להיות יעיל לקבלת מידע על אדם מסוים או חברה מסוימת וגם על נושא מסוים והוא מהווה חזון לעתיד..

לאתר השירות
מידע באתר אודות השירות

Ask.com סוגרת את השירות של קורא ה RSS – Bloglines

על פי דברי הבעלים של קורא ה- RSS הוותיק והפופולרי Bloglines מ- 10 בספטמבר 2010 , השירות לא יפעל יותר החל מהראשון באוקטובר 2010.

Ask.com רכשה את Bloglines ב- 2005 . בשנים האחרונות קמו מתחרים רציניים לשירות כמו Google Reader . בנוסף לכך שירותים של אתרים חברתיים ומיקרובלוגים כמו Twitter מהווים אופציה נוספת לעדכונים, ודחקו במידת מה את מקומם של קוראי ה- RSS באספקת תכנים עדכניים.

בנוסף לירידה בפופולריות של Bloglines , גורם נוסף שהביא להחלטה לסגור את השירות הוא החלטתה של החברה להתמקד בפלח שוק מנועי חיפוש מסוג שאלות – תשובות.

משתמשי Bloglines שמעוניינים לייצא את ההזנות שלהם מ Bloglines- לקורא RSS אחר, יוכלו למצוא הוראות באתר של Blogline. התוכנה מאפשרת שמירה של כל ההזנות בקובץ בפורמט OPML אותו ניתן לייבא לקורא RSS אחר .

לפוסט בבלוג הרשמי של Ask.com בנושא
כתבה ב- PCWorld בנושא

OpenCalais והווב הסמנטי

OpenCalais הוא שירות חינמי שמאפשר לתייג אוטומטית דפי ווב ומסמכים שונים. באמצעות שירות זה אפשר לעבד חינם עד 50000 מסמכים ( פוסטים של בלוגים, חדשות, דפי ווב) ליום ללא תשלום. למו"לים ואחרים שנזקקים לעיבוד של מספר גדול יותר של מסמכים קיימת אופציה בתשלום –OpenCalais Professional השירות תומך היום בשפות אנגלית וצרפתית עם תכניות לתמיכה בשפות נוספות בעתיד..

כלי זה הוא יוזמה של Thomson Reuters ששם לו למטרה לתמוך באינטראופרביליות של תכנים בעולם הדיגיטלי באופן שיתאים וישרת את הווב הסמנטי. הכלי יכול לשמש חברות סטרט-אפ , מו"לים, ומוסדות כמו ספריות ואוניברסיטאות לסלול דרך לעתיד של המדיה הדיגיטלית. הכלי חוסך זמן וכסף שכן הוא מתייג אנשים מקומות, עובדות ואירועים בתכנים השונים, והוא אמצעי יעיל ומהיר ליצירה אוטומטית של מידע-על מהתכנים תוך שימוש בטכנולוגיה של ClearForest שכוללת טכניקות סמנטיות מתקדמות של עיבוד שפה טבעית – NLP.

דוגמה לביצועי השירות אפשר לראות באתר – Calais Viewer מאפשר להזין טקסט כלשהו והתוצאה תיוג אוטומטי של הטקסט ויצירה אוטומטית של מידע-על מהטקסט. הוא תואם את הדפדפנים Firefox ו- Internet Explorer

באתר אפשר לראות דוגמאות ליישומים שונים שנעשו באמצעות הכלי , כך לדוגמה חוקרים ב- University of Karlsruhe אחד מהמוסדות המובילים בתחום המדע והטכנולוגיה בגרמניה בנו באמצעות OpenCalais אונטולוגיה של חדשות בתחום העסקים שמתארת ישויות ואירועים בתחום זה .

לאתר

סקר בינלאומי בנושא מִכּוּן בספריות

ספריות משקיעות רבות בטכנולוגיה במטרה למכן את שירותי הספרייה. התוכנה לניהול הפונקציות השונות בספרייה – קטלוג, השאלה,רכש וקטלוג הספרייה שנגיש לקוראים שידועה בשמה הכולל The Integrated library system – ILS מהווה ברוב הספריות את המרכיב העיקרי של התשתית הטכנולוגית של הספרייה, ויכולה לסייע או להפריע לספרייה במילוי משימתה לשרת את משתמשיה ביעילות.

סקר שביעות רצון של הספריות מתוכנות ILS שלהן, יכול לסייע לספריות לגבש אסטרטגיות מתאימות בכל הנוגע לבחירת התוכנה שמתאימה להן , במיוחד אם הן חושבות להחליף את התוכנה , כמו כן יש בו לדרבן את החברות השונות יצרניות/ ספקות התוכנות לשפר את מוצריהן.

סקר בינלאומי כזה נערך בתקופה 4 נובמבר 2009 – 11 בינואר 2010 . הסקר בדק את מידת שביעות רצונן של הספריות מהמערכות הממוכנות שלהן, ממידת התמיכה שמקבלות הספריות מיצרני/ספקי המערכות הממוחשבות ואיכותה. כמו כן הייתה התייחסות למידת העניין שיש לספריות במערכות ספרייה open source . התקבלו 2098 תשובות מ- 56 ארצות. ייצוג נכבד היה לארה"ב, אנגליה, קנדה ואוסטרליה.

תוצאות הסקר במלואן התפרסמו ב- Library Technology Guides
ממצאיו העיקריים של הסקר:
• מוצרים וחברות שהתמקדו בספריות קטנות ובנישות צרות יותר זכו לציונים גבוהים יותר מאלו שמעורבים בארגונים גדולים ומשרתים סוגים שונים של בספריות
• Apollo שמשמשת בעיקר בספריות ציבוריות קטנות זכתה לציון גבוה
• מוצרים וחברות שמשרתים ארגונים גדולים ומגוון רחב של ספריות זכו בד"כ לציונים בינוניים אך הטרוגניים. לציונים גבוהים יחסית זכו Millennium, Library Solution ו- Evergreen
• חברות שתומכות במוצרים של Open Source זכו לציונים נמוכים יותר מבחינת שביעות הרצון מאלו שתומכות במוצרים קנייניים.

מעניין מה היו הדעות לגבי Ex-Libris שתומכת באלף 500 ,ב- Voyager ובמערכות ספרייתיות גדולות ומסובכות? התשובות לגבי אלף 500 היו בטווח הבינוני של שביעות הרצון בכל הקטגוריות שנחקרו. 11.11 אחוזים מהספריות הנחקרות ציינו את כוונתן לעבור למערכת ILS חדשה. 45.19 אחוזים מהספריות שמשתמשות באלף 500 מעוניינות במנשק חדש – חדשות טובות בכל הנוגע ל- לפרימו .   Voyager קיבל ציונים נמוכים יותר מאלף 500 בכל הקטגוריות ..

פרטים על מערכות נוספות בשוק והחברות התומכות בהן אפשר למצוא בדו"ח המלא של הסקר

מחשוב ענן בעולם העסקי והספרני – מונח אופנתי או מבט לעתיד

המונח מחשוב ענן הפך להיות מונח פופולרי מזה מספר שנים והניסיון להגדירו הוליד לא מעט הגדרות שונות.

כדאי להתעלם מההגדרות ולהתמקד בשינוי במשוואת טכנולוגית המידע . עולם המחשוב עובר מהמודל המסורתי על פיו רוכשים את השרתים, מחשבים אישיים ורישיונות תוכנה למודל חדש של טכנולוגית מידע – מחשוב ענן שנגיש באמצעות רשת האינטרנט. מחשוב ענן ידוע גם בכינוי SaaS – Software as a service . כינוי זה מלמד על מהותו. במקום לרכוש חומרה ורישיונות תוכנה מקבלים את התוכנה כשירותים ברשת האינטרנט ומשלמים עבור השימוש. כשם שאנו משלמים היום עבור צריכת החשמל כך נשלם עבור צריכת שירותי המחשוב.

למעשה הרבה לפני שהמונח מחשוב ענן הפך להיות פופולרי משתמשי האינטרנט היו מעורבים בסוגים מסוימים של מחשוב ענן – כגון: שירותי בנקאות מקוונים, שרותי דואר בווב – שהשימוש בהם נעשה ללא צורך במאגרי מידע או בתוכנות מקומיות במחשבים.

בנוסף לעלות הנמוכה יותר, לטכנולוגיה זו יכולים להיות מספר יתרונות נוספים ובראשם: קלות שימוש, תחזוקה, ותשתית מצומצמת יחסית. סיכום יפה ותמציתי של היתרונות אפשר למצוא במסמך אינפורמטיבי בנושא של internet.com שנכתב בחסות גוגל בשם: Cloud Computing  Latest Buzzword or a Glimpse of the Future. היתרונות הם:

Low start-up costs make cloud computing especially attractive to small businesses and entrepreneurs

Low cost for sporadic use. TurboTax online is free for “standard” taxpayers. Similarly, some cloud-based business services, such as Google Apps, do not  need to be purchased for one-time or
infrequent computing

Ease of management. No need to worry about keeping licenses current or purchasing additional hardware

Scalability. High-growth companies can easily expand the number of users and locations at modest cost

Device and location independence. The way you access a cloud could be your desktop. It could be someone else's computer. It could be a smart phone

Rapid innovation. Because vendors are able to roll out new features incrementally, they can respond to user needs more rapidly
.

כל אלה העצימו את הפופולריות של מחשוב הענן בקרב עסקים קטנים ובינוניים. על פי דוח של AMI-Partners שיעורי אימוץ טכנולוגיה זו בשנים 2004 ועד 2008 גדל ב- 21% בקרב עסקים קטנים וב- 31% בקרב עסקים בינוניים.
על פי סקר של חברת גרטנר  90%  מהמוסדות שהשתתפו בסקר מתכוונים לשמר או להגדיל את השימוש ב- SaaS .

על אותה מגמה של הגידול בשימוש במחשוב ענן דובר גם בכנס ה- 14 של איגוד האינטרנט הישראלי האחרון שהתקיים ב- 16 בפברואר 2010. למחשוב ענן יוחד בכנס מושב מיוחד –
"הענן שמייצר לנו גשם של הזדמנויות" וגם במושב "רשת האינטרנט העתידית" הייתה התייחסות לנושא.

ומה לגבי מחשוב ענן וספריות? מסתבר שגם הספריות לא נותרות מאחור.. והעתקת יישומי ספרייה מסורתיים לרשת יעמדו בראש סדר העדיפויות של OCLC השנה. כפי שפורסם בגיליון 14 מפברואר 2010 של OCLC eNews :

Cloud computing and moving traditional library applications to the network will be a key focus of OCLC this year indeed we continue to work closely in the U.S. with the Library Advisory Council and four pilot library groups to continue development of our Web-scale Management Services, a next-generation Web-based suite of library management services for metadata management, acquisitions, circulation, license management, and workflow
מחשוב הענן והשלכותיו לגבי הספריות היה אחד הנושאים המרכזיים בדיוני OCLC’s first Regional Council Meeting for Europe, Middle East and Africa שנערך בסוף פברואר 2010.

לאור התפתחויות אלה אפשר לומר שמחשוב ענן הוא לא רק עוד מונח אופנתי אלא מגמה עתידית. אבל תשובה ברורה על כך יענה רק העתיד.

מסמך אינפורמטיבי בנושא   – "Cloud Computing – Latest Buzzword or a Glimpse of the Future?"
מסמך אינפורמטיבי נוסף בנושא   Seeding the Clouds: Key Infrastructure Elements of Cloud Computing"
OCLC eNews בנושא מחשוב ענן וספריות
תודה וקרדיט למנהלת הספרייה מירה ליפשטיין על שהפנתה את תשומת לבנו לחדשות OCLC בנושא
מושב כנס איגוד האינטרנט ה-14  "הענן שמייצר לנו גשם של הזדמנויות" (על פי מה שנכתב באתר מצגות הכנס יועלו לרשת בקרוב)

VOSviewer – תוכנה חופשית להצגת ניתוחים ביבליומטריים בצורה ויזואלית

VOSviewer היא תוכנה חופשית מבוססת טכנולוגית VOS ליצירת מפות. מטרתה העיקרית היא לשמש ככלי לניתוחים ביבליומטריים . כך למשל התוכנה יכולה לצייר מפה של מחברים וכתבי עת בהסתמך על נתוני ציטוטים. דוגמה של מפה כזו המתארת את המבנה של העולם המדעי באמצעות קשרים בין 5000 כתבי עת מדעיים שמתבססים על נתוני ציטוטים מתוך Web of Science, אפשר למצוא באתר. .

באתר אפשר לראות העתקים של תצוגות מסך שנשמרו כקובץ גראפי ואשר מדגימים את יכולותיה של התוכנה.

התוכנה כתובה בשפת Java ונמצאת בתאימות עם רוב הפלטפורמות. היא ניתנת להורדה חופשית באתר התוכנה . אפשר גם להריץ את התוכנה ולהשתמש בה ישירות מהווב .

על אופן ההורדה ושימוש בתוכנה בווב אפשר לקרוא באתר. הרצת התוכנה מהאתר צורכת הרבה זיכרון. לכן מומלץ לצורך יצירת מפות גדולות להשתמש בתוכנה ולא באתר הוובי. קובצי התוכנה כוללים גם קובץ עם מדריך מפורט על הפונקציונליות של התוכנה והשימוש בה.

באתר שמתעד את התוכנה אפשר למצוא קישורים לפרסומים מדעיים וטכניים בהם ניתן למצוא מידע טכני מפורט על התוכנה ומצגות שמתארות את הפונקציונליות של התוכנה.

 

 

MolecularMovies.org – פורטל להמחשה ויזואלית של התא ומולקולות

MolecularMovies.org הוא פורטל אנימציות של התא ומולקולות. הפורטל כולל אנימציות במגוון נושאים כגון: מודל תלת מימדי של מנגנון חלוקת התא, שלבים מוקדמים של התפתחות העובר, כיצד נוצר האינסולין באופן נורמלי בגוף, וכיצד ייצור זה נהרס במחלת הסוכרת ועוד.

הפורטל כולל גם אוסף מדריכים מקוריים כיצד לבנות אנימציות תלת מימדיות .

באופן זה MolecularMovies.org יכול להוות מקור טוב למרצים וחוקרים במדעי החיים. המטרה היא להקים קהילה פתוחה שתמקד את מאמציה בהמחשה ויזואלית של התא ומולקולות, והמשתמשים מתבקשים להגיב על הקיים ולתרום למאגר האנימציות.

כול אלה העוסקים בביולוגיה של התא יוכלו למצוא הרבה קישורים למקורות אינטרנט של תמונות וקובצי וידאו רלוונטיים בספרייה לתמונות ווידאו של The American Society for Cell Biology

לפורטל MolecularMovies.org
לספרייה לתמונות וווידאו של The American Society for Cell Biology

Manyeyes – כלי חופשי של IBM להצגה וויזואלית של נתונים וטקסטים

פעמים רבות האימרה "תמונה אחת שווה אלף מלים" מוכיחה את עצמה. הצגה ויזואלית של נתונים או של טקסטים יכולה לעזור למשתמש לגלות מגמות שקשה להסיק עליהם מקריאת הנתונים או הטקסט.

Manyeyes הוא אתר חופשי של IBM שמאפשר למשתמשים, לאחר הרשמה חופשית באתר, להעלות קובצי נתונים או קובצי טקסט ולהציגם בצורה ויזואלית.

למשתמש יש מבחר אופציות להצגת הנתונים /טקסט. האופציות השונות מאפשרות לראות קשרים בין הנתונים, להשוות ערכים, לראות מגמות לאורך זמן, חלקים של השלם, לנתח טקסט ולצפות בעולם.

שמו של האתר manyeyes מעיד על אופיו. האתר שיתופי והחומרים שמועלים לאתר הופכים להיות נחלת הכלל – כולם יכולים לראות אותם, והרשומים לשירות יכולים גם להעיר הערות , שכן אחת ממטרותיו של האתר הוא לעורר דיונים בנושאים המוצגים. על פי מה שכתוב בשאלות הנפוצות מי שמעוניין בפרטיות יכול לכתוב למנהלי האתר.

אפשר לחפש באתר – נתונים, תצוגות גרפיות, אנשים והערות.