ספריות משקיעות רבות בטכנולוגיה במטרה למכן את שירותי הספרייה. התוכנה לניהול הפונקציות השונות בספרייה – קטלוג, השאלה,רכש וקטלוג הספרייה שנגיש לקוראים שידועה בשמה הכולל The Integrated library system – ILS מהווה ברוב הספריות את המרכיב העיקרי של התשתית הטכנולוגית של הספרייה, ויכולה לסייע או להפריע לספרייה במילוי משימתה לשרת את משתמשיה ביעילות.

סקר שביעות רצון של הספריות מתוכנות ILS שלהן, יכול לסייע לספריות לגבש אסטרטגיות מתאימות בכל הנוגע לבחירת התוכנה שמתאימה להן , במיוחד אם הן חושבות להחליף את התוכנה , כמו כן יש בו לדרבן את החברות השונות יצרניות/ ספקות התוכנות לשפר את מוצריהן.

סקר בינלאומי כזה נערך בתקופה 4 נובמבר 2009 – 11 בינואר 2010 . הסקר בדק את מידת שביעות רצונן של הספריות מהמערכות הממוכנות שלהן, ממידת התמיכה שמקבלות הספריות מיצרני/ספקי המערכות הממוחשבות ואיכותה. כמו כן הייתה התייחסות למידת העניין שיש לספריות במערכות ספרייה open source . התקבלו 2098 תשובות מ- 56 ארצות. ייצוג נכבד היה לארה"ב, אנגליה, קנדה ואוסטרליה.

תוצאות הסקר במלואן התפרסמו ב- Library Technology Guides
ממצאיו העיקריים של הסקר:
• מוצרים וחברות שהתמקדו בספריות קטנות ובנישות צרות יותר זכו לציונים גבוהים יותר מאלו שמעורבים בארגונים גדולים ומשרתים סוגים שונים של בספריות
• Apollo שמשמשת בעיקר בספריות ציבוריות קטנות זכתה לציון גבוה
• מוצרים וחברות שמשרתים ארגונים גדולים ומגוון רחב של ספריות זכו בד"כ לציונים בינוניים אך הטרוגניים. לציונים גבוהים יחסית זכו Millennium, Library Solution ו- Evergreen
• חברות שתומכות במוצרים של Open Source זכו לציונים נמוכים יותר מבחינת שביעות הרצון מאלו שתומכות במוצרים קנייניים.

מעניין מה היו הדעות לגבי Ex-Libris שתומכת באלף 500 ,ב- Voyager ובמערכות ספרייתיות גדולות ומסובכות? התשובות לגבי אלף 500 היו בטווח הבינוני של שביעות הרצון בכל הקטגוריות שנחקרו. 11.11 אחוזים מהספריות הנחקרות ציינו את כוונתן לעבור למערכת ILS חדשה. 45.19 אחוזים מהספריות שמשתמשות באלף 500 מעוניינות במנשק חדש – חדשות טובות בכל הנוגע ל- לפרימו .   Voyager קיבל ציונים נמוכים יותר מאלף 500 בכל הקטגוריות ..

פרטים על מערכות נוספות בשוק והחברות התומכות בהן אפשר למצוא בדו"ח המלא של הסקר

המונח מחשוב ענן הפך להיות מונח פופולרי מזה מספר שנים והניסיון להגדירו הוליד לא מעט הגדרות שונות.

כדאי להתעלם מההגדרות ולהתמקד בשינוי במשוואת טכנולוגית המידע . עולם המחשוב עובר מהמודל המסורתי על פיו רוכשים את השרתים, מחשבים אישיים ורישיונות תוכנה למודל חדש של טכנולוגית מידע – מחשוב ענן שנגיש באמצעות רשת האינטרנט. מחשוב ענן ידוע גם בכינוי SaaS – Software as a service . כינוי זה מלמד על מהותו. במקום לרכוש חומרה ורישיונות תוכנה מקבלים את התוכנה כשירותים ברשת האינטרנט ומשלמים עבור השימוש. כשם שאנו משלמים היום עבור צריכת החשמל כך נשלם עבור צריכת שירותי המחשוב.

למעשה הרבה לפני שהמונח מחשוב ענן הפך להיות פופולרי משתמשי האינטרנט היו מעורבים בסוגים מסוימים של מחשוב ענן – כגון: שירותי בנקאות מקוונים, שרותי דואר בווב – שהשימוש בהם נעשה ללא צורך במאגרי מידע או בתוכנות מקומיות במחשבים.

בנוסף לעלות הנמוכה יותר, לטכנולוגיה זו יכולים להיות מספר יתרונות נוספים ובראשם: קלות שימוש, תחזוקה, ותשתית מצומצמת יחסית. סיכום יפה ותמציתי של היתרונות אפשר למצוא במסמך אינפורמטיבי בנושא של internet.com שנכתב בחסות גוגל בשם: Cloud Computing  Latest Buzzword or a Glimpse of the Future. היתרונות הם:

Low start-up costs make cloud computing especially attractive to small businesses and entrepreneurs

Low cost for sporadic use. TurboTax online is free for “standard” taxpayers. Similarly, some cloud-based business services, such as Google Apps, do not  need to be purchased for one-time or
infrequent computing

Ease of management. No need to worry about keeping licenses current or purchasing additional hardware

Scalability. High-growth companies can easily expand the number of users and locations at modest cost

Device and location independence. The way you access a cloud could be your desktop. It could be someone else's computer. It could be a smart phone

Rapid innovation. Because vendors are able to roll out new features incrementally, they can respond to user needs more rapidly
.

כל אלה העצימו את הפופולריות של מחשוב הענן בקרב עסקים קטנים ובינוניים. על פי דוח של AMI-Partners שיעורי אימוץ טכנולוגיה זו בשנים 2004 ועד 2008 גדל ב- 21% בקרב עסקים קטנים וב- 31% בקרב עסקים בינוניים.
על פי סקר של חברת גרטנר  90%  מהמוסדות שהשתתפו בסקר מתכוונים לשמר או להגדיל את השימוש ב- SaaS .

על אותה מגמה של הגידול בשימוש במחשוב ענן דובר גם בכנס ה- 14 של איגוד האינטרנט הישראלי האחרון שהתקיים ב- 16 בפברואר 2010. למחשוב ענן יוחד בכנס מושב מיוחד –
"הענן שמייצר לנו גשם של הזדמנויות" וגם במושב "רשת האינטרנט העתידית" הייתה התייחסות לנושא.

ומה לגבי מחשוב ענן וספריות? מסתבר שגם הספריות לא נותרות מאחור.. והעתקת יישומי ספרייה מסורתיים לרשת יעמדו בראש סדר העדיפויות של OCLC השנה. כפי שפורסם בגיליון 14 מפברואר 2010 של OCLC eNews :

Cloud computing and moving traditional library applications to the network will be a key focus of OCLC this year indeed we continue to work closely in the U.S. with the Library Advisory Council and four pilot library groups to continue development of our Web-scale Management Services, a next-generation Web-based suite of library management services for metadata management, acquisitions, circulation, license management, and workflow
מחשוב הענן והשלכותיו לגבי הספריות היה אחד הנושאים המרכזיים בדיוני OCLC’s first Regional Council Meeting for Europe, Middle East and Africa שנערך בסוף פברואר 2010.

לאור התפתחויות אלה אפשר לומר שמחשוב ענן הוא לא רק עוד מונח אופנתי אלא מגמה עתידית. אבל תשובה ברורה על כך יענה רק העתיד.

מסמך אינפורמטיבי בנושא   – "Cloud Computing – Latest Buzzword or a Glimpse of the Future?"
מסמך אינפורמטיבי נוסף בנושא   Seeding the Clouds: Key Infrastructure Elements of Cloud Computing"
OCLC eNews בנושא מחשוב ענן וספריות
תודה וקרדיט למנהלת הספרייה מירה ליפשטיין על שהפנתה את תשומת לבנו לחדשות OCLC בנושא
מושב כנס איגוד האינטרנט ה-14  "הענן שמייצר לנו גשם של הזדמנויות" (על פי מה שנכתב באתר מצגות הכנס יועלו לרשת בקרוב)

אתר חדש עלה לאחרונה לאויר:  OpenThesis
זהו פרויקט שמטרתו להגביר הפצה וחשיפה של תזות, עבודות דוקטורט ומחקרים אחרים, לטובת כל מי שמעונין – בחינם!
האתר יאפשר לסטודנט/חוקר להעלות את עבודת התיזה שלו, דוקטורט או כל מחקר אחר, כשהגישה לחומרים תהיה חופשית לכל. ניתן לבצע חיפושים באתר, שבנוסף לחיפוש המהיר, מציע גם אפשרות לחיפוש מתקדם: על פי שם מחבר, מילות מפתח, מוסד, מנחה, ועוד. קיימת אפשרות להציג תוצאות באופן כרונולוגי או בהתאם לרלוונטיות.
מומלץ לקרוא את ההוראות לחיפוש, כדי למצוא את הקודים המתאימים. לדוגמה: חיפוש לפי מילת מפתח יש לבצע בחיפוש המתקדם באופן הבא : ("IF("human rights

גם מי שיש בידיו עותק בדפוס בלבד, יוכל לקבל באתר הנחיות כיצד לסרוק את העבודה, כדי שניתן יהיה להעלות אותה לאתר.

האתר פונה גם לאוניברסיטאות ומציע לפרסם את העבודות שנעשות אצלן, באתר, ובכך לתרום לקידום הקניין הרוחני של המוסד. הוא גם מציע למוסדות שאין להם מאגר הפקדות מוסדי, לשמש ככזה עבורן, ובכך ליצור נקודת חיפוש אחת לתיזות ודיסרטציות . ניתן יהיה להגביל את החיפוש למאגר כולו או למחקרים של מוסד מסוים.
האתר מסוגל גם לספק למוסד שיהיה מעונין, נתונים סטטיסטיים לגבי שימוש בחומרים שלו.
לטובת מי שאינם מעוניינים שעבודתם תוצג באופן חופשי, (במקרה של פטנט, או המצאה חדשה) ישנה אפשרות לקבוע תקופת אמברגו.
האתר מקפיד על שני אספקטים מבחינת שימור נתונים: לספק הגנה פיסית של המידע ולהבטיח שניתן יהיה לקרוא גם בעתיד את הקבצים בכל פורמט שיהיה קיים, ולשם כך הם משתמשים בפורמטים סטנדרטיים כמו PDF ו XML. כדוגמא, הן מציינים את הספרייה הבריטית, שמשתמשת באותם סטנדרטים.
לכל המוסדות האקדמיים יהיו מיקרוסייטים חופשיים (אתרים קטנים המשמשים לצורך ספציפי)  לדוגמא:
http://www.openthesis.org/school/The-University-of-Texas-at-Austin/resultes.html  וכך גם ניתן יהיה להוסיף את הלוגו של המוסד לקובץ העבודות.

הוראות לשימוש באתר והנחיות להעלאת חומרים

יש צורך בשישה אנשים להרים את הספר שהוגדר כספר הגדול ביותר בעולם.
על אף שהוא בן 350 שנה, והוגש לצ'ארלס השני ביום הכתרתו, Klencke Atlas מעולם לא הוצג בפומבי, כשדפיו פתוחים. הספרייה הבריטית מודיעה השבוע שהעוול יתוקן, והאטלס יוצג בתערוכת מפות גדולה, שתתקיים בקיץ.
האטלס כולל 37 מפות, וזה אמור היה להיות סיכום אנציקלופדי של העולם.
מימדיו של האטלס ענקיים… 1.75 מי גובה ו-1.9 רוחב. הוא הוענק למלך על ידי סוחרים הולנדים, ואוחסן באגף הקוריוזים של המלך.
לצד האטלס הענק, תוצג גם המפה הקטנה ביותר בעולם משנת 1773, גודלה כגודל ציפורן, והיא מציגה ממעוף הציפור, נוף של נירנברג.
בתערוכה זו יוצגו כ-100 מפות שנחשבות לגדולות בתבל, כשעבור מרביתן זו החשיפה הראשונה. בתערוכה יוצגו מפות, בחלקן ענקיות כשמאחוריהן נמצא סיפור, שהוא הרבה יותר מגיאוגרפיה. את חלקן אף ניתן להגדיר כיצירות אמנות, כפי שמעיד מנהל יחידת המפות בספרייה הבריטית.
זו התערוכה הראשונה מסוגה בעולם, כי בדרך כלל כשחושבים על מפות, חושבים על גיאוגרפיה או מדידות.
המארגנים, בחרו להציג בתערוכה מפות שגודלן עולה על 4.5 מ', מתוך האוסף של הספרייה הבריטית שנחשב כשני בגודלו בעולם אחרי ספריית הקונגרס.
כל המפות נוצרו בראש וראשונה עבור קישוט, אך ברמה עמוקה יותר, הן נוצרו  לצרכי תעמולה.
במובן מסוים מנסים מארגני התערוכה, לתקן את ה"הזנחה" בהתייחסות למפות, על ידי חוקרים של תולדות האמנות. נהוג להתייחס למפות, ככלי תועלתני, וזו ההזדמנות מבחינתם, להוכיח שאין הדבר כך.

הכתבה מלאה

מידע נוסף על Klencke Atlas

ספרים וכתבי יד עתיקים נשמרים בספריות, אבל לא תמיד נגישים למשתמשי הספרייה מהסיבה הפשוטה ששימוש יום-יומי עלול לגרום נזק לפריטים יקרי ערך אלו.

כדי לפתור את הבעיה יזמו את טכנולוגית TTP- Turning the pages שמאפשרת למשתמשים לדפדף בגרסה וירטואלית של הספרים. British Library הייתה החלוצה בתחום ואפשרה למבקרים בספרייה, ולציבור הרחב, תוך שימוש בתוכנה מסוימת, לדפדף וירטואלית בספרים . NLM שיכללה את הטכנולוגיה ופיתחה גרסה וובית של TTP .

הגרסה הוובית אינה מצומצמת עוד למקום פיזי מסוים, אלא מאפשרת למשתמשים בכל דפדפן וללא צורך בתוכנות נוספות, בכל רחבי העולם לדפדף בספרים. יש אפשרות לצפייה בהגדלה ולהדפסה.

ספריות נוספות החלו להשתמש אף הן באותה טכנולוגיה.

על הפרויקט והטכנולוגיה
לאתר הספרים העתיקים של ה- NLM
פוסט מעניין שכתבה רחל שיאון על Turning the pages  ב-British Library

הרבה ספריות אקדמיות נאלצות היום להתמודד עם בעיות תקציביות.
מעבר להידוק החגורה, ספריות רואות במשבר הזדמנות להכניס שינויים באופן בו מתנהלים ענייניהם.

בכתבה מעניינת מצוטטים דברים של אחראים בספריות אקדמיות בארה"ב על אופן ההתמודדות עם בעיות תקציב. מה שמשותף לכל הפתרונות הוא הדגש על שיתוף פעולה בין הספריות, שכן במצב של שיתוף פעולה בין הספריות אפשר למנוע כפילויות בביטולים של שירותים ואוספים. אם מבטלים דבר מה בספרייה אחת, לא מבטלים אותו בספרייה אחרת, ובכך שומרים על הקיים, והמשתמשים לומדים לקבל את צורכיהם בספרייה אחרת ולאו דווקא מהספרייה בקמפוס. זאת ועוד, עבודה בקונסורציום מגדילה את כוח המיקוח מול ספקי המידע והמו"לים. בנוסף לשיתוף הפעולה בין הספריות חשוב לא פחות הוא שיתוף הפעולה בין הספריות והפקולטות השונות.

הדילמה היא במה לחסוך – בשירותי הסטודנטים או באוספים. מהדברים עולה שספריות קטנות מעדיפות להעמיד בעדיפות ראשונה את השירותים לסטודנטים, בעוד שספריות גדולות מעמידות בראש סדר העדיפויות את האוספים.

בין הפתרונות המוצעים – פנייה למקורות מימון פרטיים, שימוש גובר בשירותי השאלה בינספרייתית ודילול נכון של אוספים. דובר על קיצוץ בתקציב למונוגרפיות לטובת כתבי עת ומאגרים, עידוד שימוש בחומרים ב"גישה הפתוחה", דילול זהיר של אוספים על ידי סלקטורים – ספרני נושא, תוך התחשבות במספר קריטריונים שהוגדרו מראש. כך למשל, לגבי כתבי עת נלקחים בחשבון מספר קריטריונים כגון: אימפקט פקטור, מחיר, מספר ציטוטים בתקופה מסוימת ולא פחות חשוב אם לא יותר – דעתם של המומחים בקמפוס.

ועם כל הפתרונות – ברור שקיצוצים כרוכים בכאב, השאלה היא : מי יחוש אותו יותר.
." The question is not whether there will be pain but who will feel it most sharply".

יש לציין שאיגוד ספריות המחקר  שמיצג 124 מוסדות בצפון אמריקה עורך החל מאוקטובר 2009 סקר בנושא ספריות ותקציב. מעניין יהיה לקרוא את תוצאותיו שיתפרסמו בעוד כמה חודשים …

לכתבה
הערה: כשקראתי את הכתבה ב- 25.11 הטקסט המלא היה חופשי. היום קיבלתי הודעה שהטקסט המלא הוא למנויים בלבד. הפוסט כולל את עיקרי הדברים בכתבה.

מעתה תוכלו למצוא גם בפייסבוק כל מה שרציתם לדעת על הספרייה למדעי החברה ולניהול: שעות פעילות, הדרכות אישיות לסטודנטים לתארים מתקדמים, פרסומים ומאגרי מידע חדשים,  שירותים מיוחדים, מידע על חדרי לימוד בקבוצות וחדרי שאנטי (שייפתחו בקרוב) ועוד…

אחת השאלות העומדות בפני ספריות היום היא האם וכיצד לנצל רשתות חברתיות דוגמת Facebook לטובת הספריות. שיווק שירותי הספרייה היה מאז ומתמיד אינטרס של ספריות.
באמצעות אסטרטגיות שיווק יעילות ספריות יכולות לשפר את הנראות והתדמית שלהן ובאופן זה לאפשר למשתמשים רבים יותר לנצל את שירותי הספרייה ואוספיה.

היום בעידן האינטרנט שיווק הספרייה עומד בפני אתגרים חדשים נוכח הירידה בתלות בספרייה. מצד שני, עידן האינטרנט מספק דרכים חדשות לשיווק הספרייה. הגדלת הנראות של הספרייה באמצעות טכנולוגיות מתקדמות הפך להיות בראש סדר העדיפויות של הספרייה. הרשת החברתית Facebook היא אחת מטכנולוגיות מתקדמות אלה שיכולה להשתלב במאמצי השיווק של הספרייה, במיוחד לאור הפופולריות שלה בקרב סטודנטים. על פי דיווחי Facebook מ- 2008 – חברים בה 80 מיליון משתמשים.

אחד המאמרים שהוגדרו החודש כ- feature article" " ב- Informed Librarian – שירות עדכון בנושאי ספרנות, עליו אני מנוייה, עוסק בנושא זה.
המאמר Xia, Z. D. (2009). Marketing library services through Facebook groups. Library Management, 30(6/7), 469 – 478
מתאר מחקר שבדק את הפוטנציאל של מאפיין הקבוצות ב- Facebook – Facebook groups לשווק את הספרייה, ותוצאותיו ומסקנותיו אופטימיות למדי.

מאפיין ה-groups ב- Facebook משמש אמצעי לשיתוף החברים בקבוצה בנושאי עניין משותפים. בעת ההרשמה כל משתמש יכול ליצור קבוצה ולהזמין חברים שהם חבריו מרשת מסוימת לדוגמה אוניברסיטה או קבוצה שפתוחה לכל. חברי הקבוצה יכולים להוסיף קובצי וידאו ותמונות, לערוך דיונים בנושאים שמעניינים אותם או לכתוב ב- Wall באופן שכל אחד יכול לקרוא. חברי הקבוצה יכולים להזמין אנשים אחרים לקבוצה ובאופן זה להרחיבה.

ישנם מספר קבוצות גלובליות שהנן פרי יוזמה של ספריות או סטודנטים כגון הקבוצה שיזם ארגון הספריות האמריקאיות, שבה החברים יכולים להחליף מידע ולשוחח על עניינים שקשורים לפעילויות ארגון הספריות האמריקאיות וענייני ספריות בכלל. אבל רוב הקבוצות ב- Facebook הם במישור מוסדי ופתוחות רק לחברי אוניברסיטה מסוימת. אשר לענייני ספריות, קבוצות מקומיות אלו מתמקדות בספריות המיוחדות בקמפוס שלהן ובפעילויות היום יומיות בקמפוס.בהשוואה לקבוצות הגלובליות, קבוצות אלו קטנות יותר מבחינת המשתתפים אבל מספקות מידע טוב יותר בכל הקשור לספריות האקדמיות האינדיבידואליות.

מטרתו של המחקר הייתה להתחקות ולבדוק את כל הקבוצות שנוגעות לענייני ספרייה שאורגנו על ידי ספרנים וסטודנטים בשתי אוניברסיטאות מחקר גדולות בארה"ב –Indiana University ו- Rutgers University. כל הודעה במסגרת הדיונים בקבוצות אלו נקראה כדי לדעת עד כמה נדונו ענייני הספרייה בקרב הסטודנטים. המטרה של המחקר הייתה לחפש פתרונות לספרנים לשווק את הספריות דרך שימוש טוב יותר ב- Facebook .

המחקר מצא שלמרות שרוב הקבוצות נלחמו כדי לשרוד בשל הנושאים הצרים שלהם והניהול הלא אקטיבי, הרי קבוצות אחרות הצליחו לשמור על שיח ער בנושאי ספרייה, באופן שהביא לחשיפה טובה של הספרייה בקרב הסטודנטים ואנשי הסגל.

מממצאי המחקר ומסקנותיו:
• מפתח להצלחה היה יצירת קבוצה בנושא רחב ושמירה על סגנון ניהול אקטיבי.
• ספרנים יכולים למלא תפקיד פונקציונלי בארגון הקבוצות ב- Facebook באמצעות הודעות על שירותי ספרייה, אירועים וספרים חדשים.
• הקבוצות ב- Facebook יכולות גם להוות פלטפורמה לתמיכה בהוראה ובמחקר של אנשי סגל שמגלים התלהבות להתחבר למשאבי הספרייה. הקבוצות ששרדו יותר היו אלו שבהם הייתה יותר השתתפות של אנשי הסגל.
• הקבוצות יכולות לספק הזדמנות לספריות אקדמיות לקדם אמצעים חדשים של תקשורת מדעית scholarly communication כגון מאגרים מוסדיים.
• Facebook יכולה לספק דרך קלה לקדם את שירותי הספרייה ולעודד אנשי סגל להשתמש במשאבי הספרייה.
• י ש ליחד תשומת לב רבה יותר לסוג זה של טכנולוגיה.

מחקר אופטימי זה מצטרף למחקרים קודמים אופטימיים אף הם, כמו זה שנערך באוניברסיטת קליפורניה. שם מצאו ש-90 אחוז מהסטודנטים משוחחים עם חבריהם ב- Facebook על הקורסים שלהם, שיעורי הבית, והמרצים. רבים מהם תכננו קבוצות לימוד. מאפיין נוסף שיכול להיות מנוצל על ידי סטודנטים ב- facebook הוא ה"חברים" . להיות חברים של ספרנים יכול להיות יתרון, שכן סטודנטים יכולים ללכת לפרופיל האישי של הספרן ולשאול שאלות דרך Facebook.

אך מסקירת הספרות במאמר, שעוסקת בניסיונות שנעשו מצד הספריות לגייס את הרשתות החברתיות עולה שלא כל הניסיונות מעודדים, והרבה מחקרים חשפו בעיות יותר מאשר תועלת. כך למשל אוניברסיטת מישגן מצאה שמרבית הסטודנטים שלה מהססים להתקשר עם ספרנים באמצעות Facebook
(Chapman, S., Varnum, K., & Creech, M. (2007). Library web survey: University of Michigan Libraries, Ann Arbor, MI.)

מעניין במיוחד מחקר אחרון משנת 2007 של OCLC , פסימי במידת מה, בשם: sharing , privacy and trust in our networked world
שמשתרע על פני 280 עמודים ואשר מצא שרשתות חברתיות אינן שימושיות לספריות . מחקר זה זמין לכול בטקסט מלא,שלא כמחקר "Marketing library services through Facebook groups", שזמין בטקסט מלא רק למנויים.
מממצאי המחקר:
• מנהלי ספריות חשים תחושה חזקה של אחריות מקצועית לשמור על פרטיות המידע של המשתמשים, ותחושה זו מסבירה את ההססנות של הרבה ספרנים להיכנס לרשתות החברתיות.
• רוב הציבור ומנהלי הספריות אינם מאמינים שזה תפקיד הספריות לבנות אתרים חברתיים. הציבור הרחב רואה ברשתות החברתיות מרחב אישי, וספרנים סבורים שיש מספיק אתרים חברתיים ומביעים דאגה בכל הקשור למשאבים ולממון.
• היישום בעל הפוטנציאל הגבוה ביותר להצלחה באתרים חברתיים, על פי דעת הנחקרים, הוא "מועדוני ספרים".

שני מחקרים אלה – האחד אופטימי והשני פסימי יותר מספקים לנו חומר למחשבה ויכולים לסייע לנו בבואנו להחליט האם לגייס את Facebook לטובת הספרייה, ואם כן, כיצד?

למחקר של OCLC
לתקציר המחקר "שיווק שירותי ספרייה באמצעות Facebook groups"
לטקסט המלא של המאמר למנויי Informed Librarian

לאחר קמפיין של שנה,  JISC מפרסמת סרט וידאו מענין בן 10 דקות, כחלק מרב שיח בנושא: Libraries of the  Future.
הסרט מנסה להצביע על ההשפעה העצומה שיש לטכנולוגיות של תקשורת ומידע (ICT) על תפקידן ומעמדן של הספריות האקדמיות במאה ה-21.
בסרטון  מוצגים ראיונות עם ראשי אוניברסיטאות, חברי סגל וסטודנטים, שמביעים דעתם לגבי עתידה של הספרייה האקדמית.
ישנה הסכמה לגבי החשיבות שיש לנושא זה לא רק לגבי עתיד הספריות – עתידנו, אלא למען עתיד החברה בה אנו חיים, מכיון שלספריות באופן מסורתי היה תפקיד במתן גישה חופשית ודמוקרטית לידע.

As Sarah Porter, head of innovation at JISC, explains

To move from the present library to what is required in the future will be an immense challenge.  JISC will use the outcomes from the debate to guide institutions in how to plan their futures 

JISC  פועל באנגליה, כגוף ציבורי-ממלכתי האחראי לקידום תשתיות התוכן  הדיגיטאלי של  הפרויקטים הדיגטאליים ולפיתוח עתידי של תחומי התקשוב הלאומי.

על היוזמה של JISC, ניתן לקרוא בפוסט של יפה אהרוני: "Libraries of the Future" – רב שיח בנושא עתיד הספריות בעולם המידע המשתנה

היעד של National Digital Information Infrastructure and Preservation Program – תוכנית של ספריית הקונגרס הוא לפתח אסטרטגיה לאומית לאיסוף ושימור תכנים דיגיטליים לשימוש שוטף ועתידי של הדורות באים.

במסגרת תוכנית זו ספריית הקונגרס ו-DuraCloud השיקו תוכנית פיילוט בת שנה תוך שימוש בטכנולוגית ענן לבדוק אספקת גישה מתמדת לתכנים דיגיטליים.

DuraCloud הוא שירות וובי חדש מבוסס טכנולוגית ענן שפותח על ידי Duraspace – ארגון שלא למטרות רווח שמשרת למעלה מ- 750 מוסדות שמחויבים לשימוש בתוכנות של קוד פתוח למען הפצה, שימור של נכסים אקדמיים, מדעיים ותרבותיים .

בטכנולוגיית ענן משתמשים במחשבים מרוחקים על מנת לספק שירותים מקומיים באמצעות האינטרנט. המשתמשים שוכרים את השירותים מספקים שמעמידים כוח מחשוב נגיש דרך האינטרנט. היתרון למשתמשים בשירותי מחשוב עננים הוא חסכון והתייעלות כתוצאה מהעובדה שאין צורך לרכוש ציוד ותוכנות, לתחזקן, ולנהלן. החזון של מחשוב ענן הוא לאפשר למשתמשים להתחבר לכל שירותי המחשוב דרך האינטרנט.

המטרה של DuraCloud היא לסייע למוסדות כגון ספריות, אוניברסיטאות ולאנשים פרטיים לנצל את טכנולוגיית הענן על מנת לספק שירותי שימור – אחסון וגישה מתמדת למשאבים הדיגיטליים שלהם מבלי צורך לתחזק את התשתית הטכנית.

בין המשתתפות בתוכנית הפיילוט של ספריית הקונגרס : New York Public Library and the Biodiversity Heritage Library. . ספריות אלו ישתמשו בשירותי מחשוב הענן של DuraCloud לניתוח טקסטים, שכפולם ושימורם.

לכתבה בנושא

פיתוח שירותי מידע באמצעות טלפונים ניידים בספרייה  יקר, ומצריך מיומנויות שלא תמיד מצויות אצל צוות הספרייה. לפני השקעת משאבים וזמן חשוב לוודא, עד כמה שאפשר, שהשקעות כאלה אכן מוצדקות בהתחשב בצרכים , ושאכן שירותי מידע באמצעות טלפונים ניידים הם בעלי ערך מוסף לשירותי הספרייה.

זאת הייתה מטרתו של הפרויקט "The Information Use on the Move" באוניברסיטת קיימברידג'. פרויקט זה הוא אחד הפרויקטים בתוכנית Arcadia באוניברסיטת קיימברידג' שבאנגליה – תוכנית בת שלוש שנים ששמה לה למטרה ללמוד את נושא תפקיד הספריות האקדמיות בעידן הדיגיטלי. מטרתו של הפרויקט "The Information Use on the Move"  הייתה לזהות מגמות שקשורות לשימוש בטלפונים ניידים לצורכי מידע וללמוד על האופן בו ספריות יוכלו לתמוך ולענות על צרכים אלו.

הפרויקט כלל סקר מקוון באוניברסיטת קיימברידג ובאוניברסיטה הפתוחה באנגליה – סגל וסטודנטים – שבו התבקשו הנחקרים לענות על שאלות הקשורות לשימוש בשירותי מידע באמצעות טלפונים ניידים בכלל: הודעות SMS, שירותי יעץ של SMS כמו Any Questions Answered, ושירותי ווב סלולריים. רק בסוף הסקר הייתה התייחסות לשירותי מידע באמצעות טלפונים ניידים בספרייה. ההנחה הייתה שמאחר ששירותי ספרייה סלולריים הם מושג חדש, הנחקרים היו נרתעים או חשים מאוימים אם היו יודעים מלכתחילה שהסקר הוא סקר של הספרייה.

מממצאי הסקר:
הגישה למידע באמצעות הודעות SMS פופולאריות יותר משימוש בשירותי ווב סלולריים.
רוב המשתמשים שענו על הסקר משתמשים בטלפונים הניידים שלהם לשיחות טלפון, לשלוח הודעות SMS ולצלם. הטלפונים הניידים עדיין לא נתפסים כאמצעי לחיפוש מידע. מעט מאוד מאזינים למוסיקה או לספרי אודיו ועוד יותר מעט קוראים ספרים אלקטרוניים או מאמרים אלקטרוניים באמצעות הטלפון.
משתמשים ב- iPhone נוטים יותר לקרוא ספרים אלקטרוניים בטלפונים שלהם.
50% מהנחקרים דווחו שהם משתמשים בטלפונים הניידים לצלם מידע מהקטלוג כדי להשתמש במידע מאוחר יותר, ו-55% היו בעד גישה לקטלוג הספרייה באמצעות טלפון נייד .

מסקנות עיקריות היו :
ספריות אקדמיות צריכות לשקול את הצעדים הבאים:
 להריץ פיילוט שירותי עדכון (alert) של הודעות SMS ולאפשר למשתמשים לבחור בין שירותי עדכון באמצעות דואר, SMS , או שניהם.
 להריץ פיילוט שירותי יעץ של SMS, אם הספרייה מקבלת הרבה פניות שמצריכות תשובות קצרות כגון הגדרות מילוניות, עובדות וכו'
 לספק מנשק OPAC סלולרי – אם על ידי שימוש בשירותים כגון AirPac או WorldCat Mobile או לפתח גירסה סלולרית של קטלוג הספרייה.
 להבטיח שאתר הבית של הספרייה יוכל להתאים לצרכים של משתמשי אינטרנט סלולרי בעתיד – במסגרת זו יש לדאוג שהמסכים יוכלו להיות מותאמים למסכים קטנים יותר.
 לספק הדרכות אודיו של אוריינטציה בספרייה
 לאפשר שימוש בטלפונים ניידים בספרייה כל עוד הם שקטים ..

פרטים נוספים בדוח המלא

עמי סלנט ביקש ממני השנה להרצות בכנס "2009 Info", ביום העיון שהוא ארגן "מה שרואים מכאן לא רואים משם" בתאריך 04.05.09 . אני מודה לו על כך שהוא נתן לי יד חופשית בבחירת הנושא.
לאור ההתפתחויות ב-Web וההשלכות האפשריות על הספריות האקדמיות בחרתי להרצות בנושא " עתיד הספריות האקדמיות לאור ההתפתחויות ב-Web ". הדגש בהרצאה היה על ה-Web כחלון הזדמנויות.
ההרצאה הועברה השבוע לצוותי ספריות אוניברסיטת ת"א, במסגרת מפגש עדכון שהתקיים ביוזמתה של מרים גרינברג, ראש מדור יעץ בספרייה למדעי החיים ולרפואה.

היום מסתמנות מספר מגמות שיכולות לכאורה לפגוע במעמדה של הספרייה – והבולטת בהן היא עצמאות הולכת וגוברת של המשתמשים בכל הקשור לחיפושי מידע, והתחושה היא שהפונקציות שמלאה הספרייה בעבר, מבוזרות היום.

הפתרון הוא, לדעת לנצל נכונה מגמות קיימות והתפתחויות טכנולוגיות לטובת הספרייה ולא להחמיץ הזדמנויות מחד, ולדעת להתמודד נכונה עם המצב הקיים מאידך. היסטורית, ספריות אקדמיות ביצעו את משימתם על ידי ארגון ומתן גישה למידע, אצירה ושימור אוספים מיוחדים, ואספקת מרחבים פיזיים ללמידה

השליחות לא השתנתה הרבה, אבל שינויים טכנולוגיים בעיקרם הובילו לשינויים ביצור המידע, בצריכתו ואופני הלמידה ועל הספריות לדעת לנצל זאת.

ההרצאה התמקדה בארבע מגמות קיימות ומתפתחות:
• תנועת הגישה הפתוחה ומודלים חדשים של הוצאה לאור
• E-science
• הווב הסמנטי – אונטולוגיות ו-cyberscholarship
• "דור גוגל" – השימוש הרב במנועי חיפוש וגוגל בראשם

הייתה התייחסות גם ל-Web2, שמתאפיין בשיתופיות ובהעמדת המשתמש במרכז.

בהרצאה הייתה התייחסות לכל אחת מהמגמות הנ"ל וכיצד הספרייה יכולה לנצל/ להתמודד עם המצב, ואילו תפקידים יכולות הספריות למלא לאור כל אחת מההתפתחויות, תוך כדי הבאת דוגמאות מהנעשה בארץ ובעולם, תוך התבססות על מחקרים שנעשו בתחום, ובהתבסס על המלצות של ארגונים וגופים ספרניים בינלאומיים בנושאים הנזכרים.

לאור הדברים נראה שבתחום הספריות מסתמנות מספר מגמות:
 מעבר מרכישה לאצירה, שימור וייצור
 מעבר מפיתוח אוספים לניהול ידע
 שינוי חללים בספרייה בעקבות ההתפתחות הדיגיטלית
 יותר שיתוף פעולה ממסדי למען שירותי המידע
 מעבר למודל שמדגיש מעורבות בקהילת המשתמשים – חברים בעלי אוטוריטה בכל הקשור לענייני מידע – השתתפות בפרויקטים של מחקר והוצאה לאור
 עזרה באיתור המידע לא רק לאנשים אלא גם למחשבים

הגב' זיוה להט, המנהלת הראשונה של הספרייה למדעי החברה ולניהול, קיבלה ביום העצמאות את תואר 'יקיר העיר תל-אביב-יפו' לשנת תשס"ט.

זיוה להט נולדה ב- 1931 תבל-אביב שהייתה טבולה בחולות שהצמיחו עצי שקמה ותאנה. למדה בבית -הספר 'הכרמל' (היום: גבריאלי) הסמוך לביתה וסיימה בגימנסיה "הרצליה". חברה לתנועת "צופי הגימנסיה" שקירבה אותה לאימוני חג"ם ול"הגנה" שבה פעלה, עוד בנערותה, בהדבקת כרוזים נגד שלטון המנדט הבריטי ובפרוץ מלחמת העצמאות – בבניית ביצורים ותפקדה כקשרית בחזית שבגבול תל-אביב – יפו.

בסיום מלחמת העצמאות יצאה עם חבריה לתנועה להקמת קיבוץ תל-קציר ממזרח לכנרת, ולאחר שנה (1951-1950) התגייסה לצה"ל, שירתה כסמלת במטה פיקוד ההדרכה.

עם סיום השירות פנתה ללמוד באוניברסיטה בירושלים, שם נקשרה ברומן סוער עם שלמה להט (ציץ'), שהיה  אז סא"ל מבטיח בצה"ל. עם השלמת התואר הראשון במדעי המדינה ולימודי המזרח התיכון היו לזוג נשוי. היא שבה ללימודי המשך באוניברסיטה – בנושאי ספרנות ומידע.עם השלמת התואר הראשון במדעי המדינה ולימודי המזרח התיכון היו לזוג נשוי. היא שבה ללימודי המשך באוניברסיטה – בנושאי ספרנות ומידע.

עם סיום לימודיה (1961) חזרה לתל-אביב ופנתה לאוניברסיטה שאך זה הוקמה, ונמנתה עם הצוות שהקים את ספריות האוניברסיטה. היא מונתה לנהל את הספרייה למדעי החברה ולניהול  ובמשך 35 שנים שימשה כמנהלת הספרייה והייתה אחראית למחשוב הספרייה ולהכנסת טכנולוגיות ממוחשבות בתחום המידע והייתה למובילת מיזם ההקמה של המיבנה החדש לספרייה, לרבות גיוס התרומות שנדרשו לכך.

עם בחירתו של ציץ' לראשות העירייה (1973 עד 1993) המשיכה בעבודתה כמנהלת הספרייה ועם זאת נחשפה לארגונים ולמוסדות חברתיים או תרבותיים בעיר ונענתה לרבים שביקשו את השתתפותה או עזרתה, ובהם: אגודת ידידי אוניברסיטת ת"א והוועד המנל שלה, תיאטרון הילדים, להקת בת-שבע, תחרות רובינשטיין, האופרה, בית התפוצות, ותיאטרון "גשר" מהקמתו.

שיתפה פעולה עם גופים, בהם: אקי"ם, אנוש, בית השנטי, המרכז לנשים מוכות (של נעמ"ת) ואחרים. נסעה בשליחות ויצ"ו לקנדה. נלוותה לציץ' בביקוריו ובמעקב אחרי מיזמים שנבנו בעיר.

אירחה בביתה אלפי אנשים במשך 20 שנות כהונתו כראש העיר ובהם התורמים לעיר באמצעות קרן תל-אביב לפיתוח. כל אותן שנים הייתה פעילה במוזיאון ת"א לאמנות, בוועד המנהל ובאגודת הידידים וקיבלה על כך הוקרה מיוחדת.

ב- 23 באפריל צוין בעולם יום הספר הבינלאומי ויום ההגנה על זכויות יוצרים.
יום זה, הוכרז לראשונה על ידי האסיפה הכללית של אונסקו בשנת 1995. ציון יום זה בכל העלם נועד לעודד קריאה, הוצאה לאור והגנה על קניין רוחני  באמצעות זכויות יוצרים.
23 באפריל הינו תאריך סמלי לספרות העולם. ביום זה בשנת 1616, נפטרו  סרוונטס ושייקספיר. ביום זה נולדו או נפטרו סופרים חשובים אחרים כמו  מוריס דרואון, ולדימיר נבוקוב, ג'וזף פלה ומנואל מג'יה וולחו.

הרקע לבחירת התאריך מעט רומנטי ומקורו בקטלוניה. ב-23 באפריל אי שם בשנות ה-20 כאות הוקרה ולזכרו של מיגואל דה סרוונטס, מחבר הספר דון קישוט, שנפטר בשנת 1616, החליטו מוכרי ספרים להעניק וורד, לכל מי שרכש ספר באותו יום.

הצלחתו של יום זה נמדדת במידת התמיכה שתתקבל מצד כל מי שמעורב : מחברים, מולי"ם, מורים, ספרנים, מוסדות ציבור ומוסדות פרטיים וכן התקשורת.

להורדת הפוסטר

לידיעה מתוך אתר אונסקו

רשימת האירועים שהתקיימו ברחבי העולם ביום זה

ידיעה שמופיעה בבלוג: The Centered Librarian מספרת על ספר, שנגנב מספרייה בארצות הברית על ידי חייל אמריקאי והוחזר לספרייה לאחר 145 שנה. חוץ מכריכה רופפת במקצת, הספר היה במצב טוב.

הספר נלקח על ידי החייל, ב-11 ביוני  1864 מספרייה בוושינגטון קולג'.
מייק דאו שירש את הספר לפני 20 שנה, החזיר לאחרונה את הכרך הראשון של הספר: History of the War in the Peninsula and in the South of France From the Year 1807 to the Year 1814"
לספרייה האוניברסיטאית Washington and Lee  library בוירג'יניה.

…הוא שמח לשמוע שהספרייה לא חייבה אותו בקנס!

למי שמתעניין, עותק של הספר מצוי בספרייה המרכזית ע"ש סוראסקי  ומיקומו 946.06 NAP