הספרייה למדעי החברה ולניהול רכשה מנוי למאגר SourceOECD.
מאגר SourceOECD הוא מאגר בטקסט מלא, הכולל כתבי עת, ספרים ונתונים סטטיסטיים שפרסם ארגון OECD, החל משנת 1998. בין הנושאים הכלולים במאגר: מדיניות ציבורית, כלכלה,בריאות, חינוך, איכות הסביבה, חקלאות, טכנולוגיה, מסחר, מיסוי ועוד.
מפעל דיגיטציה רחב ביותר המכיל מקורות מידע המתעדים את עבודת הסנאט ובית הנבחרים האמריקאי. מאגר זה יכול לשמש חוקרים בתחום המשפטים,ההיסטוריה, החברה והפוליטיקה האמריקאית, יחסים בינלאומיים ועוד. במאגר מצויים מסמכים של הקונגרס ושל מחלקות חשובות אחרות של הזרוע הביצועית במימשל האמריקאי. המאגר מכיל מסמכים מהשנים 1817-1980
גישה לניסיון עד סוף דצמבר
http://infoweb.newsbank.com/best/infoss
חדש בספרייה המרכזית מילון ביוגרפי מקוון.
Complete Dictionary of Scientific Biography מטרת המילון לספק מידע מהימן ומעודכן על ההיסטוריה של המדע באמצעות תולדות החיים של מדענים מכל הארצות שתרמו להתפתחות המדע והאנושות החל מהעת העתיקה ועד הזמנים המודרנים.
המילון אינו כולל ביוגרפיות של מדענים שעדיין חיים.
הגירסה המקוונת מורכבת מ – 26 כרכים וכוללת את המילון Dictionary of Scientific biography שיצא בעבר בגרסת דפוס ב – 18 כרכים ואת ה – New Dictionary of Scientific Biography שהתפרסם ב – 8 כרכים וכולל עידכונים לביוגרפיות שהתפרסמו בעבר וביוגרפיות חדשות של מדענים שנפטרו מאז 1950.
כמו שאר כלי היעץ ב – Gale Virtual Reference Library המילון כולל מפתח מפורט, תוכן ענינים וגם רשימת נוסחאות, דיאגרמות ותמונות.
ניתן לאתר ביוגרפיות באמצעות חיפוש בסיסי או חיפוש מתקדם ע"י דפדוף ( על פי כרכים ובסדר אלפביתי ) או ע"י חיפוש חופשי . בסוף כל ערך ביבליוגרפיה לעיון נוסף,מידע כיצד לצטט והמלצות לעיון בערכים (כולל פרוט כרכים ועמודים ) נוספים במילון שקשורים לערך שאותו חיפשנו.
את תוצאות החיפוש ניתן להדפיס לשמור או לשלוח בדואר אלקטרוני.
עוד על המילון בהקדמה למאגר
מחקרים מייצרים בדרך כלל נתונים רבים כמו טבלאות בגיליונות אלקטרוניים, מפות, תמונות ועוד. נתונים אלו חשובים מאוד לחוקרים אחרים באותו תחום לצורך תיקוף ועיבוד משני של המחקרים. ריכוזם של נתוני המחקר במאגרים ייעודיים לכך יכול להקל על המלאכה.
DRYAD הוא דוגמה למאגר כזה. DRYAD הוא מאגר של נתונים מדעיים מתחום הביולוגיה האבולוציונית ותחומים קרובים עם אפשרות להרחבת התחומים ..
המאגר הוא פרי יוזמתם של National Evolutionary Synthesis Center , ו-
Metadata Research Center University of North Carolina שפועלים בתיאום עם מספר כתבי עת ואגודות בתחום האקולוגיה והביולוגיה האבולוציונית. המאגר שואף לאסוף ולקבץ את כל הנתונים מהפרסומים שמופיעים אצל שותפיו בקרב כתבי העת ופרסומים קשורים. באופן זה המאגר יאפשר לחוקרים עתידיים לתקף ממצאים שפורסמו, ללמוד מתודולוגיות ניתוח חדשות, להשתמש מחדש בנתונים לשאלות מחקר חדשות שלא נחקרו על ידי החוקרים המקוריים ולבצע ניתוח מחודש ומשולב של מספר מחקרים כגון מחקרי מטה אנליזה.
הנתונים המופקדים במאגר על ידי החוקרים צריכים לכלול כותר ותיאור קצר של הקובץ עם הפניה לפרסום הרלוונטי. על החוקרים לספק מספיק מידע שימושי שיאפשר עיבוד משני של המחקרים על ידי חוקרים אחרים. מבחינה טכנולוגית המאגר משתמש בתוכנה DSpace – תוכנה חופשית ייעודית להקמת מאגרים דיגיטליים חופשיים.
המאגר חופשי לכל, לשימושים לא מסחריים, נראה שהמאגר עדיין בשלבי התהוות ומספר הרשומות בו עדיין מצומצם, אבל חשוב יותר מהמאגר הוא המודל …
DRYAD – המאגר, מדיניות המאגר, אודות
על המאגר
וויקי בנושא
ספריית וינר רכשה את מאגר המסמכים Post War Europe : refugees exile resettlement 1945-1950 . המקורות הראשוניים הכלולים בארכיב מסייעים להבין את האתגרים שעמדו בפני מדינות אירופה לנוכח משבר הפליטים אחרי מלחמת העולם השניה ושופכים אור על המאבק היום יומי להשרדות של נצולי השואה ומלחמת העולם ה – II יהודים ולא יהודים. אוסף המקורות מבוסס על האוספים ב – Wiener Library, London ו The National Archives in the UK. המקורות כוללים סקרים, עלונים, תחקירים ודווחים של עובדים סוציאלים, תזכירים של משרד ההגנה, דווחים של עובדי הרווחה באזורים בשליטת ארה"ב והתכתבויות שהתנהלו בין ארגוני הרווחה. במאגר מספר מאגרי רקע של מומחים בתחום, סרטים, כרונולוגיה של ארועים וקישורים לאתרים באינטרנט.
מספר אפשרויות לחיפוש במאגר :
+ חיפוש בסיסי לפי מילים
+ חיפוש מתקדם לפי מילים,תאור תיק,שם תיק סוג מסמך,שפה ותאריך
+ דפדוף באמצעות מפתחות
את תוצאות החיפוש ניתן להגביל לתאריך מסוים להדפיס או לשלוח ב – EMAIL.
הספרייה המרכזית רכשה מנוי לספרייה הדיגיטלית ARTstor. הספרייה כוללת כרגע קרוב למיליון תמונות בתחומים הבאים : מדעי הרוח אמנויות ומדעי החברה .ARTstor הינו פרויקט ללא כוונת רווח שהחל ב – 2001 ע"י Andrew W. Mellon Foundation ששם לעצמו מטרה לשפר את המחקר ההוראה והלמידה של האמנויות ותחומים הקשורים אליהם באמצעות טכנולוגיה דיגיטלית. אוסף התמונות נוצר ע"י שתוף פעולה בין ספריות, מוזיאונים, ארכיונים ואנשים פרטיים וכולל תמונות מאזורים גאוגרפיים שונים ומכל התקופות ההיסטוריות. המאגר מתעדכן ומתפתח באופן שוטף.
ניתן ללמוד על החידושים באמצעות :
+ RSS
+ קבוצת דוור
+ ARTstor Press Room
ניתן לאתר תמונות במאגר בדרכים הבאות :
למסכי עזרה נוספים ולשאלות נפוצות לסרטון
ארגון האומות המאוחדות מאפשר גישה חופשית ל- Yearbook of the United Nations
מאז 1946 מפרסם האו"ם מידי שנה שנתון הידוע כ-Yearbook ובו סיכום הפעילות השנתית של האו"ם מסודר על פי נושאים ובתוספת של נספחים חשובים. זהו מקור חשוב למציאת מידע עדכני ומקיף לגבי מוסד האו"ם, חבריו וכל הפעילויות ההומניטריות שנעשות על ידו ברחבי העולם.
במשך עשרות שנים "ספר השנה" היה מצוי רק בדפוס (כל הכרכים נמצאים בספרייה למשפטים ומספר בודד של כרכים בספרייה המרכזית).
לאחרונה העביר האו"ם את את כל 59 הכרכים מ-1946-2005 לגירסה מקוונת.
מי שיכנס לאתר יוכל לבחור באופציה של עיון בכל כרך בנפרד, כשבתוך כל כרך ניתן לדפדף בפרקים.
הפרקים כוללים בדרך כלל סעיפים הנוגעים לשאלות בנושאי: פוליטיקה וביטחון, כלכלה וחברה וכן שאלות משפטיות. ישנה התייחסות מיוחדת לנושאים כמו: בריאות, מזון ותזונה, נשים וחינוך.
מי שמתעניין בנושא מסוים יוכל לבצע חיפוש בכל כרך בנפרד או בכל הכרכים יחד. אופציות אחרות לחיפוש כוללות שימוש בשפה חופשית או חיפוש מורכב באמצעות ה-"Power Search". כל המידע הוא בפורמט PDF.
קיימת באתר אופציה ל"שיתוף".
משתמשים יכולים לשתף אחרים בתוצאות החיפוש באמצעות Digg, Google פייסבוק ושאר אתרי רשת חברתית פופולריים .
הכרכים הבאים שיפורסמו ימשיכו להתפרסם גם בדפוס וגם אונליין.
הגישה לאתר חופשית ומיועדת לסטודנטים וחוקרים.
גישה לאתר: http://unyearbook.un.org/
לחוקרים היום יש מגוון מקורות מידע למחקר – מספר לא מבוטל של מאגרי מידע בנושא מסוים, ספרות ב-open access ומקורות נוספים, וחיפוש מידע מחייב לא אחת חיפוש מפרך במספר מקורות.
BioLIT הוא פרי של פרויקט בתחום הביורפואי אשר מנסה לנצל את היתרונות של ספרות ה-Open Access, טכנולוגיות מתקדמות של עיבוד טקסט ושימוש באונטולוגיות כדי להקל על עבודתם של החוקרים. המאגר כולל את כל המאמרים המחקריים מ- Pubmed Central (הארכיון הדיגיטלי החופשי של כתבי עת ביורפואיים) מתויגים עם מזהים (identifiers) ממאגרי מידע ביולוגים, ומונחים מאונטולוגיות בתחום הביולוגיה. בתוצאות החיפוש המשתמש מקבל את הטקסט המלא של המאמר כאשר המזהים ממאגרי המידע והמונחים מהאונטולוגיות, אשר מופיעים בטקסט, מוארים. לחיצה על המונח המואר מובילה לרשומה במאגר המידע המתאים או למונח באונטולוגיה עם קישורים נוספים קרובים וקשורים. באופן זה נעשה שילוב מוצלח של הספרות ב-open aceess עם מאגרי המידע במטרה להקל על מלאכתו של החוקר.
כל זה התאפשר בזכות תנועת ה-Open Acess אשר מתירה לבצע עיבודים נוספים על הטקסט ושילובו במקורות אחרים, ובזכות טכנולוגיות וכלים של הווב הסמנטי.
מפתחי הפרוייקט מודים שהם אינם מומחים בשפה טבעית ושיש עדיין מקום לשיפורים טכנולוגיים בתחום כריית טקסט (כמו איתור קשרים בין המזהים של מאגרי המידע והמונחים בטקסט – טכנולוגיה שלא יושמה בגרסה הנוכחית של המאגר) וקוראים לשיתוף פעולה בגרסאות הבאות של המאגר. גם בגרסתו הנוכחית המאגר חשוב בפני עצמו, אבל חשובים עוד יותר הרעיון והטכנולוגיה של שילוב ספרות חופשית ומאגרי מידע כדוגמה לטיפול יעיל בספרות ה-open access.
נקווה שזוהי רק סנונית ראשונה שבעקבותיה יבואו נוספות…
למאגר
למאמר בנושא – Nucleic Acids Research, 2008, Vol. 36, No. suppl_2 W385-W389
לשאלות נפוצות על המאגר
הספרייה המרכזית ע"ש סוראסקי קיבלה לנסיון עד ל -08 .10.10 את המאגר:
Academic Search Complete
זהו מאגר מידע רב תחומי, המתעדכן מידי יום וכולל כ-6000 כ"ע בטקסט מלא שרובם עברו בקרת עמיתים (peer-reviewed journals). בנוסף לכ"ע בטקסט מלא המאגר ממפתח כ-10,000 כ"ע ובהם רק אינדקס ותקצירים ועוד כ-10,000 פרסומים הכוללים: מונוגרפיות, דוחות, תקצירי הרצאות מכנסים, וכדומה.
(Academic Search Complete (ASC כולל מאמרים בתחום מדעי הרוח, מדעי החברה, מדעי המחשב והנדסה, מדעי החיים, מדעי הסביבה, שפה ובלשנות, אמנות וספרות, לימודי נשים, רפואה, זואולוגיה ועוד תחומים רבים.
במאגר מאמרים באנגלית, צרפתית, ספרדית, גרמנית, איטלקית ופורטוגזית.
זהו מאגר משופר שבא להחליף את המאגר Academic Search Premier
הכניסה למאגר: אתר הבית של הספרייה> מאגרים לנסיון
למידע נוסף אודות המאגר
קטע וידאו בן 3 דקות המתאר את אופן החיפוש במאגר
"ספרות אפורה" (Grey Literature) היא ספרות שבדרך כלל אינה רואה אור או רואה אור רק כפרסומים פנימיים במוסדות מחקר, במוסדות שבחסותם נערכו המחקרים או בספריות אקדמיות. ספרות זו כוללת מגוון סוגים של חומרים כמו: דוחות מחקר ודוחות טכניים, אסופות מאמרים שהם סיכומי כנסים (proceedings), תזות ועבודות דוקטורט, דוחות ולוחות סטטיסטיים, קבצי נתונים, פרסומים רשמיים ותרגומים. המידע שכלול בספרות זו חשוב מאוד למחקר, אך כאמור אינו זמין בערוצי הרכש הרגילים של חומר ספרי. מכאן נובעת החשיבות לרכז חומרים כאלה במאגר אחד.
המאגר OpenSIGLE -Open System for Information on Grey Literature היא יוזמה של מדינות אירופה בכיוון זה. המאגר נועד לרכז את ה"ספרות האפורה" של מדינות אירופה. המאגר מהווה למעשה ריכוז של מקורות ממרכזי מידע ואספקת מסמכים באירופה שמאוגדים ב-EAGLE- European Association for Grey Literature Exploitation. המדינות שנוטלות היום חלק במאגר הן: גרמניה, ספרד, איטליה, פורטוגל, רוסיה, סלובקיה, אנגליה, צרפת, בלגיה וצ'כיה. המאגר הוא המשכו ובמתכונת חדשה חופשית של המאגר SIGLE – מאגר של ה"ספרות האפורה" של מדינות אירופה שהיה פעיל בשנים 1980-2005. ביוזמת INIST חודשה פעילותו של המאגר והוא הפך ל- Open Access תוך שימוש בפלטפורמת DSpace . המאגר OpenSIGLE כולל גם את החומר הישן מ- SIGLE והוא מאגר ביבליוגרפי רב-תחומי ומקיף מספר רב של נושאים מתחומי מחקר שונים כמו מדעי החברה והרוח, רפואה ופיסיקה. במנשק החיפוש קיימות אופציות לדפדוף, לחיפוש בסיסי ולחיפוש מתקדם. ניתן לדפדף על פי אוספים, כותרים, מחברים ותאריך (1950-2008), ניתן לחפש תוך הגבלה לארצות ולקטגוריות על פי מספר שדות: מחבר, כותר, נושא, תקציר, סדרה, ספונסר, מזהה (identifier) ושפה. כאשר בדקתי את המאגר, הפלט שהתקבל כלל רשומות ביבליוגרפיות בלבד ללא טקסט מלא עם הערה: There are no files associated with this item . מהערה זו ניתן להבין שבחלק מהרשומות ישנו טקסט מלא. רצוי למען השבחת המערכת לכלול הגבלות נוספות, שכיום אינן קיימות, שיסיעו במיקוד החיפוש כמו: הגבלה לטקסט מלא ולסוג מסמך. המנשק כולל אופציה להזמנת פריטי המידע.
למרות שהמידע המתקבל בעיקרו ביבליוגרפי ללא טקסט מלא, המאגר חשוב מאחר שהמידע הכלול בו, בשל היותו "ספרות אפורה", לרוב אינו זמין בערוצי הרכש הרגילים. יוזמות נוספות כאלה במישור לאומי תתקבלנה בברכה.
אנציקלופדיה מקוונת חדשה נוספה לאוסף הספרייה המרכזית :
(Encyclopedia of Women & Islamic Cultures (EWIC בהוצאת Brill Online ובעריכת Martina Rieker מהאוניברסיטה האמריקאית בקהיר, Hoda Elsadda מאוניברסיטת מנצ'סטר ו – Shahla Haeri מאוניברסיטת בוסטון. האנציקלופדיה נותנת מענה לחוקרים וסטודנטים שעוסקים בחקר הנשים בעולם המוסלמי בתחומים הבאים:היסטוריה, גיאוגרפיה, אנתרופולוגיה, לימודי האסלאם והדתות, לימודי מזרח תיכון, לימודי נשים ומגדר, משפט ומדעי המדינה.
עוד בנושא ב – Brill Online :
Encylopaedia of islam ; Encyclopaedia of the Qur'an
מדריך אנשים ישראל הוקם ביוזמת פרופסור עוז אלמוג וד"ר תמר אלמוג כשירות ללא תשלום לציבור הרחב. מטרת המדריך לספק מידע מקיף ועדכני על החברה הישראלית, על שלל המגזרים וסיגנונות החיים המרכיבים אותה. המדריך מופעל בחסות מוסד שמואל נאמן למחקר מתקדם במדע וטכנולוגיה, הטכניון.
הערכים במדריך אנשים ישראל ממוינים על-פי מגזרים, כאשר כל מגזר מפולח לקטגוריות/שדות חברתיים – אוכלוסיה, מגורים, משפחה וזוגיות, דת ואמונה ועוד. עד כה נכתבו למעלה מ-300 ערכים.
המדריך מאפשר חיפוש בערכים בכמה דרכים, לדוגמה:
חיפוש ויזואלי – הגולשים מוזמנים להיכנס לערכים מגוונים שהמחשב מעלה באופן אקראי. כל ערך מיוצג באמצעות תמונה בגלריה. את הערכים ניתן לסנן למגזר/ מגזרים ו/או קטגוריה/קטגוריות נבחרים בעזרת פילטרים.
חיפוש מגזרים – הגולשים מוזמנים למקד את חיפוש הערכים המעניינים אותם מהכלל לפרט. החיפוש מתחיל בבחירת מגזר וממשיך לבחירה בקטגוריה בתוך המגזר ולבחירת ערך בתוך הקטגוריה.
אחד החידושים החשובים של אנשים ישראל, הוא המסך המפוצל: מימין המלל השוטף, ומשמאל ההשלמות החזותיות המאיירות את הערך: גלריה עם תמונות מתחלפות; צילומים, קטעי וידאו/אודיו וקבצי Word ו-PDF המקושרים למילות-מפתח בטקסט (נקודות הרחבה), וכן גרפים, טבלאות ותוכן עניינים דינמי. שני המסכים מקושרים זה לזה באופן פונקציונלי. לחיצה על מילת-מפתח במסך הטקסט הימני, לדוגמה, תעלה את המידע החזותי הרלוונטי במסך השמאלי.
כיוון שמדריך אנשים ישראל הוא ביסודו תרבותי, ניתן בו דגש על אלמנטים פולקלוריסטיים ועל השפעות תרבותיות מגוונות. לדוגמה: אם טקס קבלת השבת שונה במקצת אצל הדתיים, החרדים והחילוניים, הוא יפוצל במדריך לשלושה ערכים נפרדים.
בבניית הערכים נעשה מאמץ להגיע לרמת תקפוּת ומהימנות מיטבית, באמצעות התבססות על מחקרים קיימים, שנעשו על-ידי אנשי-מקצוע מומחים בתחומם
לכל ערך מצורפים שמות הכותבים, שמות המרואיינים (במידה ולא ביקשו להישאר בעילום-שם) ומקורות מידע. אלה יאפשרו לקוראים לשקלל את רמת האמינות והתקפות.
EndNote Web – ISI Web of Knowledge – כלי וובי לניהול רשימות ביבליוגרפיות
התוכנה השולחנית Endnote הידועה היא תוכנה ביבליוגרפית לבנייה ואחזקה של רשימות ביבליוגרפיות. באמצעותה ניתן להוריד רשומות ביבליוגרפיות ממאגרי מידע ומספר קטלוגים למחשב האישי, שמשמש לה סביבת עבודה, ליצור רשימות ביבליוגרפיות ולנהלן.
Thompson Reuters מציעה למנוייה כחלק מהמנוי ל-ISI Web of Knowledge את EndNote Web – כלי לניהול רשימות ביבליוגרפיות דומה, עם כמה מאפיינים פחות, אך עושה את העבודה. סביבת העבודה היא ה-Web והרשומות הביבליוגרפיות נשמרות בחשבון אישי ב-Web.
לאחר פתיחת חשבון אישי באתר של ISI Web of Knowledge הכלי מאפשר:
• לייבא ולאסוף מידע ביבליוגרפי ממאגרי מידע שונים וקטלוגים של ספריות
• לשמור עד 10000 רשומות ביבליוגרפיות בחשבון אישי ב- Web נגיש מכל מקום
• לארגן ולערוך את הרשומות
• ליצור ציטוטים ורשימות ביבליוגרפיות על פי אלפי פורמטים שונים
• לשלב ציטוטים תוך כדי כתיבה במיקרוסופט Word (דורש plug-in)
• לנהל רשימות ביבליוגרפיות במעבדי תמלילים שונים תוך שימוש בקבצי RTF
• לשתף את המידע עם משתמשים נוספים שמשתמשים בכלי
• לעבוד בשילוב עם התוכנה הביבליוגרפית השולחנית Endnote – ניתן להעביר רשומות מהיישום השולחני ליישום הוובי וההיפך.
אמנם אין לכלי הוובי EndNote Web את כל האופציות שמאפשרת התוכנה השולחנית, כמו כן מספר הרשומות הביבליוגרפיות שניתן לשמור מוגבל ל- 10000 בעוד שבתוכנה השולחנית אין כל הגבלה, אך האופציות הבסיסיות והעיקריות של ארגון ועריכת הרשומות ויצירת ציטוטים בפורמטים שונים קיימות. הכלי חופשי למנויים. אוניברסיטת תל אביב מנוייה על המאגר ולכן הכלי חופשי לסגל ולסטודנטים. אז כדאי לנסות.
Web of Science – Citation Map
מאפיין חדש שנוסף ל- Web of Science הוא ה- Citation Map – כלי וויזואלי שמציג את קשרי הציטוטים בין מאמר מסוים ומאמרים אחרים תוך שימוש במגוון כלים וטכניקות ויזואליות. ניתן להגיע אליו מלחיצה על "citation map" בראש כל אחת מהרשומות המלאות. הכלי הוויזואלי מספק לחוקר את המידע אילו חוקרים צטטו את המאמר שלו ואילו מאמרים הוא ציטט. ניתן להרחיב את תצוגת המידע לשני דורות, כלומר לאפשר לראות מי ציטט את המאמרים של החוקרים שציטטו את המאמר הספציפי, ומי ציטט את המאמרים שבעל המאמר ציטט. הכלי מאפשר לחוקר ניתוח טוב יותר של הקשרים על ידי ארגון הרשומות על פי פרמטרים שונים כגון מחבר, שנה, שם כתב העת, נושא ועוד. ניתן לשמור את מפת הציטוטים כקובץ נפרד. מתאים במיוחד למי שאוהב תצוגה וויזואלית של מידע טקסטואלי.
Using Bibliometrics: a Guide to Evaluating Research Performance with Citation Data
מדריך ביבליומטרי של Thomson Reuters בצורת קובץ PDF בעל 12 עמודים, העוסק בנושא שימוש נכון במדדים מבוססי ציטוטים. הורדת הקובץ אפשרית לאחר הרשמה באתר. המדריך עוסק במגוון נושאים בנושא: מדוע יש צורך להעריך עבודה מחקרית ומי הם בעלי העניין ? המדדים השונים להערכה והמטרות השונות להן הם נועדו. מודגש במדריך שהמטרה היחידה שלשמה נועד מדד ה- Journal Impact Factor הוא להעריך כתב עת בהשוואה לכתבי עת אחרים בתחום, ואין להשתמש בו בצורה מניפולטיבית להערכת מאמר בודד. לשם כך נועדו מדדים אחרים שהפופולארי בהם הוא ה- h-index. מומלץ להשתמש בקומבינציה של כמה מדדים להערכת מאמר בודד או חוקרים.
לאור הסקירה לעיל נראה ש- Thomson Reuters שוקדת על הגדלת השירותים שלה למשתמש. יתכן ש- Thomson Reuters משתמשת בכמה משירותיה ככלי שיווקי נוכח התחרות עם מוצרים דומים, אך אין ספק שצרכני המידע יוצאים נשכרים מכך.
מדריך ל-EndNote Web, מדריך נוסף ל-EndNote Web
Citation Map – נגישות
Citation Map – מדריך
הספרייה המרכזית רכשה את המהדורה האנגלית של האנציקלופדיה Brill's New Pauly ואת המהדורה הגרמנית Der Neue Pauly בגירסה מקוונת. שתי המהדורות כלולות במעטפת New Pauly's Online בפרסומי Brill's Online . האנציקלופדיה הינה מקור מוסמך לתולדות העולם העתיק עם דגש על התרבות הרומית והתרבות היוונית והשפעותיהן על התרבות הקלטית, הגרמנית ,הערבית וכן על היהדות והנצרות .המהדורה הגרמנית מבוססת על מהדורת הדפוס שהתפרסמה בין השנים 1996-2003 .המהדורה האנגלית עדיין לא שלמה כרגע זמינים ערכים באותיות A – P בחלק שמוקדש ל – Antiquity וערכים באותיות A – I בחלק Classical Tradition הפרויקט יסתיים במהלך 2009 . הערכים באנציקלופדיה מלווים במפות, צילומים בשחור לבן, תוכניות קרקע ובטבלאות גיניאולוגיות.
לפרטים נוספים והוראות למשתמש
למאגרים נוספים בנושא בספרייה Classical Studies
בעוד כשבועיים תהיינה כל יחידות האוניברסיטה ובהן הספריות, סגורות למשך שבוע לרגל חופשה מרוכזת. (29.08-24.08)
זה הזמן להזכיר, שגם אם בניני הספריות יהיו סגורים, הרי שהגישה למאגרי המידע, כתבי עת אלקטרוניים ותדפיסים ימשיכו להיות נגישים לסטודנטים, מרצים ואנשי סגל, בגישה מרחוק 7/24 .
לכל מי שעדיין לא סידר את נושא הגישה מרחוק (Remote Access), מומלץ לעשות זאת בהקדם! בכל אחד מאתרי הספריות ישנו דף הסבר כיצד לבצע את השינויים הנדרשים במחשב הביתי.
לקבלת עזרה בשימוש במשאבים האלקטרוניים ניתן לפנות לדלפקי היעץ וההדרכה בספריות
לקבלת עזרה טכנית ניתן לפנות למוקד התמיכה של האגף למחשוב טלפון 03-6408888
המושג "אוריינות מידע" מוגדר כיכולת לדעת מתי יש צורך במידע, לזהות, למצוא, להעריך ולהשתמש בצורה אפקטיבית במידע. ספריות וגופים אחרים ברחבי העולם מפתחים חומרים ומוצרים בנושא זה. ריכוז כל החומרים והמוצרים הקשורים לנושא חשוב למשתמשים וגם למפתחים לצורך הפיתוח, וכדי למנוע את המצאת הגלגל מחדש.
יוזמה ברוכה בכיוון זה הוא מאגר המידע InfoLit Global – Information Literacy Resources Directory – שכולל חומרים באוריינות מידע מרחבי העולם כולו. במאגר ניתן למצוא כלים, מוצרים, תוכנות ומדריכים וכן מידע רב בנושא זה – כנסים, אתרי Web ובלוגים ומידע על ארגונים רלוונטיים ופרסומים. ניתן לדפדף במאגר על פי קטגוריה וארץ ולחפש על פי מילות מפתח. המאגר הוא פרי עבודתה של המחלקה לאוריינות מידע של IFLA במימונו של UNESCO. הכלים שניתן למצוא במאגר יכולים לשמש את הקהילייה הבינלאומית. ניתן להשתמש בהם כמות שהם, או להשתמש בהם כמודלים לפיתוח כלים ויישומים חדשים.
לדוגמה, לשאילתה databases tutorials קיבלתי רשימה ארוכה של מדריכים, כולל מדריכים שיכולים להיות שימושיים גם לספריות שלנו כמו: Cinahl במנשק של Ebsco ואחרים.
ספרנים, אנשי חינוך ואנשי מקצוע שפיתחו כלים ולומדות בתחום נקראים לתרום למאגר. העלאת חומרים למאגר מחייבת הרשמה באתר.
פיתוח המאגר היה אחד היעדים של המחלקה לאוריינות מידע ב-IFLA במסגרת פרויקט מקיף בנושא אוריינות מידע. יעד נוסף היה הכנת דווח כולל על המצב הקיים בתחום אוריינות מידע במישור הבינלאומי.. את הדווח במלואו ניתן למצוא באתר.
בכנס IFLA הקרוב אשר יתקיים בחודש הבא יוקדשו מספר הרצאות לנושא אוריינות מידע. חלק מההרצאות ניתן למצוא באתר הכנס.
הדו"ח המלא על מצב אוריינות המידע במישור הבינלאומי
אתר התוכנית וההרצאות בכנס IFLA הקרוב
ספרית וינר רכשה את האנציקלופדיה המקוונת
Encyclopedia of Race & Racism. האנציקלופדיה בוחנת תיאוריות אנתרופולוגיות,מדעיות,סוציולוגיות וכלכליות של גזע וגזענות בתקופה המודרנית.מתעמקת במקורות ההיסטוריים של הרעיונות הגזעניים וחוקרת את התוצאות המדעיות והחברתיות של הרעיונות הללו. האנציקלופדיה כוללת מקורות ראשוניים ,ביוגרפיות של מנהיגים פוליטיים וחברתיים,קורות חיים של תיאורתיקנים בעלי שם ושל גזענים ידועים.
האנציקלופדיה שייכת לסדרה Gale Virtual Reference Library.
במסגרת סדרה זו הספרייה המרכזית מנויה על האנציקלופדיות :
Schirmer Encyclopedia of Film ו- Encyclopaedia Judaica . ניתן לבצע חיפושים בכל האנציקלופדיות בו זמנית.
הגישה לאנציקלופדיות דרך אתר הבית של הספריה או דרך קטלוג אלף .
ספריית וינר רכשה את התקליטור "קורות השואה במבואות לספרות הרבנית "
בהוצאת מכללה ירושלים,המרכז לחקר השואה.
החומר ההיסטורי בתקליטור נכתב במקורו כמבוא לספרי קודש בתחומים שונים (חידושי תורה, ספרי הלכה, דרוש, מחשבה ופרשנות), שנכתבו בידי רבנים ניצולי שואה משנת 1946 ועד עתה.
במאגר נאספו והוקלדו עשרות מבואות רבניים הכוללים אוטוביוגרפיות של מחבריהם מימי השואה.
המאגר כולל טקסטים מלאים, שחלקם נדירים ובלתי ניתנים להשגה, תקציר המידע שנכתב במבוא ופרטים על הספר עצמו, ביוגרפיה קצרה של כותב הספר, מפתח אישים, מפתח מקומות, מפות אזוריות, מפתח נושאים הכולל נושאים היסטוריים לפני המלחמה בעת המלחמה ואחריה וכן מפתח הגות הכולל קטעים הדנים בפשר השואה.
המאגר הוקם בתמיכת ועידת התביעות.
ראש הפרויקט: גב' אסתר פרבשטין
למידע נוסף אודות המאגר
ועוד בנושא:
רבנים שנספו בשואה
שו"ת שואה (התקליטור קיים בספרייה המרכזית)
הספרייה המרכזית רכשה מנוי לאוצר החכמה המקוון.
מאגר ספרים ממוחשב המהווה מהפכה עולמית בתחום אצירת הספרים ואפשרויות הגישה אליהם.
אוצר החכמה כולל בגירסתו הראשונה יותר מ- 20,000 ספרי יהדות מצולמים (כ-4 מליון עמודים).
ספרית אוצר החכמה מכילה ספרים עתיקים ונדירים הרואים אור לראשונה מזה מאות שנים, מהדורות עתיקות של ספרים מפורסמים, מהדורות פקסימיליה של כתבי יד ודפוסים ראשונים, קונטרסים, כתבי יד וקבצים תורניים שיצאו לאור בהוצאה חד פעמית, ועוד ועוד.
בלחיצת כפתור אחת ניתן להגיע לכ-1300 ספרים פתוחים בפרשת השבוע ולעוד מאות נושאים שונים. המאגר מכיל ספרים בכל תחומי היהדות ובכל מקצועות התורה.
כדי לאפשר גישה חכמה ונוחה לספרים, פותחה תוכנה יחודית הפורשת בפני המשתמש אפשרויות רבות ומקיפות – הן בחיפוש הספרים, והן בניהול ארגון הספריה לפי צרכי המשתמש.
מפתח נושאים מורחב ומפורט מדריך את המשתמש במציאת הספרים עפ"י תחומי התעניינותו ודרישותיו.
ספריית "אוצר החכמה" גדלה מיום ליום והיא תכלול עוד אלפי ספרים אשר ראו אור מתחילת הדפוס ועד ימינו.
הגישה למאגר ל-5 משתמשים בו זמנית, מ-אתר הבית של הספרייה המרכזית.
לצפיה בהדמיה של הספריה לחץ כאן »
לרשימת הספרים המלאה לחץ כאן »
למידע נוסף »
