תהליכי הלמידה וההוראה בעידן הדיגיטלי כרוכים בארגון הידע בצורה יעילה תוך שימוש בטכנולוגיה ובכלים לניתוח, ארגון המידע והצגתו בצורה נוחה למשתמש.

שיתוף תכנים תורם לחילופי מידע ורעיונות ולתהליך הלמידה, ושיתוף רעיונות ותוכניות לימודים בקרב המרצים מסייע בתהליך ההוראה ובהטמעת מיומנויות מתקדמות בתוכנית הלימודים.

שילוב מולטימדיה, ושיתוף תמונות מסמכים וקובצי וידאו חשובים בתהליכי הלמידה וההוראה אף הם.

רשתות חברתיות ועולמות וירטואליים מסייעים לאיסוף ושיתוף מידע ורעיונות.

רשימה שימושית של American Association of School Librarians כוללת 25 אתרים טובים וחופשיים שיכולים לסייע בתהליכי הלמידה וההוראה וכוללים כלים וטיפים שיכולים לסייע בכל הפונקציות שאוזכרו לעיל: ארגון וניהול מידע, שיתוף תכנים, שיתוף תכניות לימודים ושיתוף מדיה, סביבות וירטואליות ורשתות חברתיות.

לרשימה המלאה

Topsy הוא מנוע חיפוש חדש יחסית שהושק בסוף מאי 2009.

מנועי החיפוש מהדור הראשון ראו בווב אוסף של מסמכים, הם מפתחו וחיפשו  מילות מפתח במסמכים אלה, ודרגו את תוצאות החיפוש על פי מידת ההתאמה בין המסמך ומילות החיפוש. מנועי החיפוש מהדור השני רואים בווב רשת של מסמכים והדירוג מתבסס לא רק על מידת ההתאמה בין המסמכים ומלות המפתח אלא גם על פי מספר הציטוטים שלהם זוכה כל מסמך ממסמכים אחרים. .

היום, עם ריבוין של פלטפורמות חברתיות כגון Titter, רשתות חברתיות ובלוגים, הרבה מאוד קישורים למידע מעניין נוצרים על ידי אנשים מהשיחות בווב החברתי. Topsy תוכנן לחפש קישורים אלו בווב החברתי בזמן אמת. הערכת התוצאות במנוע חיפוש זה מתבססת  על מספר הציטוטים של כל אחד מהקישורים, כלומר כמה אנשים הזכירו את הקישור לאתר מסוים, על התיאור של הקישורים ועל פי השפעתו של כל אחד מהאנשים שציטטו כל אחד מהקישורים.

באופן זה, אפשר לומר ש-Topsy מאתר מידע רלוונטי ומעניין שאנשים מדברים עליו, כלומר מסתמך על השיח החברתי בווב תוך שימוש בטכנולוגיות חדשות ובבסיס נתונים שמושתת באופן בלעדי על השיחות המתנהלות בקהיליית twitter. מכאן גם הייחוד בתוצאות שלו. המידע המתקבל הוא מעודכן מכיוון שהוא מתבסס על ה"מדובר כרגע" – ב"שבוע האחרון", ב"חודש האחרון". תוצאות החיפוש מדורגות על פי מספר ה"ציוצים" בהם הוזכרה כל תוצאה, אפשר לראות את כל התוצאות או להגבילן על פי זמן – שעה, יום, שבוע וחודש . אפשר לראות בכל תוצאה מיהו בעליה, ולחיצה על שמו מראה את כל ה"ציוצים" שלו.

לקבלת אותה תוצאה – כלומר כדי לראות את כל הקישורים שנכתבו על ידי אדם מסוים אפשר להשתמש באסטרטגית החיפוש "שם :from ", כמו כן אפשר להגביל את תוצאות החיפוש לדומיין מסוים בעזרת אסטרטגית החיפוש "site:domain" . באופן זה למשל באמצעות אסטרטגית החיפוש site:wikipedia.org אפשר לאתר את המאמרים הפופולריים ביותר של הוויקיפדיה בטוויטר.

על מאפיינים אלה ומאפיינים נוספים של המנוע אפשר לקרוא בבלוג שלו .

מנוע חיפוש נוסף חדש של הווב החברתי שמוגדר על ידי מפתחיו כ-" real time search engine" הוא Scoopler אשר כולל עדכונים ממספר פלטפורמות:  Twitter , Digg, Delicious ועוד.

כדאי לזכור בחיפוש חומרים מאתרים חברתיים גם מנועי על ייעודיים לאתרים חברתיים קודמים כגון: SocialMention, WhosTalkin,  SamePoint ו- Delver

לכתבה על Topsy

ישנה אפשרות להוסיף לתוך דף ה-  שלך קיצור דרך לחיפוש מהיר בקטלוג ספריות אוניברסיטת תל-אביב.
 >> הקליקו על האייקון ופעלו בהתאם  להנחיות.

את הגדג'ט ניתן גם להוסיף מתוך ה  שלך. יש לבחור בקישור Add stuff / הוסף דברים, בתיבת חיפוש להקיש  Libraries Catalog או Library Catalog .

אחת השאלות העומדות בפני ספריות היום היא האם וכיצד לנצל רשתות חברתיות דוגמת Facebook לטובת הספריות. שיווק שירותי הספרייה היה מאז ומתמיד אינטרס של ספריות.
באמצעות אסטרטגיות שיווק יעילות ספריות יכולות לשפר את הנראות והתדמית שלהן ובאופן זה לאפשר למשתמשים רבים יותר לנצל את שירותי הספרייה ואוספיה.

היום בעידן האינטרנט שיווק הספרייה עומד בפני אתגרים חדשים נוכח הירידה בתלות בספרייה. מצד שני, עידן האינטרנט מספק דרכים חדשות לשיווק הספרייה. הגדלת הנראות של הספרייה באמצעות טכנולוגיות מתקדמות הפך להיות בראש סדר העדיפויות של הספרייה. הרשת החברתית Facebook היא אחת מטכנולוגיות מתקדמות אלה שיכולה להשתלב במאמצי השיווק של הספרייה, במיוחד לאור הפופולריות שלה בקרב סטודנטים. על פי דיווחי Facebook מ- 2008 – חברים בה 80 מיליון משתמשים.

אחד המאמרים שהוגדרו החודש כ- feature article" " ב- Informed Librarian – שירות עדכון בנושאי ספרנות, עליו אני מנוייה, עוסק בנושא זה.
המאמר Xia, Z. D. (2009). Marketing library services through Facebook groups. Library Management, 30(6/7), 469 – 478
מתאר מחקר שבדק את הפוטנציאל של מאפיין הקבוצות ב- Facebook – Facebook groups לשווק את הספרייה, ותוצאותיו ומסקנותיו אופטימיות למדי.

מאפיין ה-groups ב- Facebook משמש אמצעי לשיתוף החברים בקבוצה בנושאי עניין משותפים. בעת ההרשמה כל משתמש יכול ליצור קבוצה ולהזמין חברים שהם חבריו מרשת מסוימת לדוגמה אוניברסיטה או קבוצה שפתוחה לכל. חברי הקבוצה יכולים להוסיף קובצי וידאו ותמונות, לערוך דיונים בנושאים שמעניינים אותם או לכתוב ב- Wall באופן שכל אחד יכול לקרוא. חברי הקבוצה יכולים להזמין אנשים אחרים לקבוצה ובאופן זה להרחיבה.

ישנם מספר קבוצות גלובליות שהנן פרי יוזמה של ספריות או סטודנטים כגון הקבוצה שיזם ארגון הספריות האמריקאיות, שבה החברים יכולים להחליף מידע ולשוחח על עניינים שקשורים לפעילויות ארגון הספריות האמריקאיות וענייני ספריות בכלל. אבל רוב הקבוצות ב- Facebook הם במישור מוסדי ופתוחות רק לחברי אוניברסיטה מסוימת. אשר לענייני ספריות, קבוצות מקומיות אלו מתמקדות בספריות המיוחדות בקמפוס שלהן ובפעילויות היום יומיות בקמפוס.בהשוואה לקבוצות הגלובליות, קבוצות אלו קטנות יותר מבחינת המשתתפים אבל מספקות מידע טוב יותר בכל הקשור לספריות האקדמיות האינדיבידואליות.

מטרתו של המחקר הייתה להתחקות ולבדוק את כל הקבוצות שנוגעות לענייני ספרייה שאורגנו על ידי ספרנים וסטודנטים בשתי אוניברסיטאות מחקר גדולות בארה"ב –Indiana University ו- Rutgers University. כל הודעה במסגרת הדיונים בקבוצות אלו נקראה כדי לדעת עד כמה נדונו ענייני הספרייה בקרב הסטודנטים. המטרה של המחקר הייתה לחפש פתרונות לספרנים לשווק את הספריות דרך שימוש טוב יותר ב- Facebook .

המחקר מצא שלמרות שרוב הקבוצות נלחמו כדי לשרוד בשל הנושאים הצרים שלהם והניהול הלא אקטיבי, הרי קבוצות אחרות הצליחו לשמור על שיח ער בנושאי ספרייה, באופן שהביא לחשיפה טובה של הספרייה בקרב הסטודנטים ואנשי הסגל.

מממצאי המחקר ומסקנותיו:
• מפתח להצלחה היה יצירת קבוצה בנושא רחב ושמירה על סגנון ניהול אקטיבי.
• ספרנים יכולים למלא תפקיד פונקציונלי בארגון הקבוצות ב- Facebook באמצעות הודעות על שירותי ספרייה, אירועים וספרים חדשים.
• הקבוצות ב- Facebook יכולות גם להוות פלטפורמה לתמיכה בהוראה ובמחקר של אנשי סגל שמגלים התלהבות להתחבר למשאבי הספרייה. הקבוצות ששרדו יותר היו אלו שבהם הייתה יותר השתתפות של אנשי הסגל.
• הקבוצות יכולות לספק הזדמנות לספריות אקדמיות לקדם אמצעים חדשים של תקשורת מדעית scholarly communication כגון מאגרים מוסדיים.
• Facebook יכולה לספק דרך קלה לקדם את שירותי הספרייה ולעודד אנשי סגל להשתמש במשאבי הספרייה.
• י ש ליחד תשומת לב רבה יותר לסוג זה של טכנולוגיה.

מחקר אופטימי זה מצטרף למחקרים קודמים אופטימיים אף הם, כמו זה שנערך באוניברסיטת קליפורניה. שם מצאו ש-90 אחוז מהסטודנטים משוחחים עם חבריהם ב- Facebook על הקורסים שלהם, שיעורי הבית, והמרצים. רבים מהם תכננו קבוצות לימוד. מאפיין נוסף שיכול להיות מנוצל על ידי סטודנטים ב- facebook הוא ה"חברים" . להיות חברים של ספרנים יכול להיות יתרון, שכן סטודנטים יכולים ללכת לפרופיל האישי של הספרן ולשאול שאלות דרך Facebook.

אך מסקירת הספרות במאמר, שעוסקת בניסיונות שנעשו מצד הספריות לגייס את הרשתות החברתיות עולה שלא כל הניסיונות מעודדים, והרבה מחקרים חשפו בעיות יותר מאשר תועלת. כך למשל אוניברסיטת מישגן מצאה שמרבית הסטודנטים שלה מהססים להתקשר עם ספרנים באמצעות Facebook
(Chapman, S., Varnum, K., & Creech, M. (2007). Library web survey: University of Michigan Libraries, Ann Arbor, MI.)

מעניין במיוחד מחקר אחרון משנת 2007 של OCLC , פסימי במידת מה, בשם: sharing , privacy and trust in our networked world
שמשתרע על פני 280 עמודים ואשר מצא שרשתות חברתיות אינן שימושיות לספריות . מחקר זה זמין לכול בטקסט מלא,שלא כמחקר "Marketing library services through Facebook groups", שזמין בטקסט מלא רק למנויים.
מממצאי המחקר:
• מנהלי ספריות חשים תחושה חזקה של אחריות מקצועית לשמור על פרטיות המידע של המשתמשים, ותחושה זו מסבירה את ההססנות של הרבה ספרנים להיכנס לרשתות החברתיות.
• רוב הציבור ומנהלי הספריות אינם מאמינים שזה תפקיד הספריות לבנות אתרים חברתיים. הציבור הרחב רואה ברשתות החברתיות מרחב אישי, וספרנים סבורים שיש מספיק אתרים חברתיים ומביעים דאגה בכל הקשור למשאבים ולממון.
• היישום בעל הפוטנציאל הגבוה ביותר להצלחה באתרים חברתיים, על פי דעת הנחקרים, הוא "מועדוני ספרים".

שני מחקרים אלה – האחד אופטימי והשני פסימי יותר מספקים לנו חומר למחשבה ויכולים לסייע לנו בבואנו להחליט האם לגייס את Facebook לטובת הספרייה, ואם כן, כיצד?

למחקר של OCLC
לתקציר המחקר "שיווק שירותי ספרייה באמצעות Facebook groups"
לטקסט המלא של המאמר למנויי Informed Librarian

הספרייה למדעי החברה ולניהול וספריית סוראסקי בשיתוף פעולה עם מלמ"ד קיימו סדנה ליישומי Web2 באוניברסיטת תל-אביב. מטרת הסדנה היתה לחשוף את קהל הספרניות האוניברסיטאיות ליישומי אינטרנט פופולריים בקרב סטודנטים.

הסדנה הועברה ע"י ענבר יסעור והיתה בנויה משני חלקים: חלק תיאורטי המיועד לקהל הרחב של הספרנים וחלק מעשי המיועד לספרני אינטרנט.

ביו הנושאים שהועלו היו: פייסבוק, טוויטר, פודקסטים, וודקסטים ועוד.

בעקבות הביקוש הרב להשתתפות בסדנה, יתקיים מועד שני ביום ג' 28 ביולי.

מצורפת מצגת הסדנה

Methodspace – רשת חברתית בנושא שיטות מחקר הושקה לאחרונה על ידי  Sage – מו"ל מוביל בתחום, במטרה לאפשר במה ומקור מידע לקהילת החוקרים בכל הקשור לשיטות מחקר.
אפשר במסגרת רשת חברתית זו:
• לקרוא את המאמר ופרק מהספר של החודש – שניהם רלוונטיים לנושא – שיטות מחקר, לדון בהם ולהעיר הערות.
• להשתתף ולדון בנושאי שיטות מחקר בדיוני פורום ייעודי לנושא
• לשתף חוויות ובעיות בנושאי מחקר, בבלוג
• ולהתעדכן באירועים בתחום

בנוסף, באתר רשימת מקורות רלוונטיים , כולל כנסים בנושא שיטות מחקר, רשימות דיוור וקבוצות דיון, רשימת תוכנות סטטיסטיות חינמיות ובתשלום, מקורות להוראה וללמידה של שיטות מחקר, מו"לים בתחום שיטות מחקר, רשימות ספרים וכתבי עת רלוונטיים לתחום, קישורים לאגודות וארגונים שעוסקים בתחום ועוד..

האתר נמצא עדיין בגרסת ביתא , וכפי שנראה ממשובי הקוראים שהתנסו בו, עדיין יש מקום לשיפורים. אבל באופן כללי, לאתר יש פוטנציאל להוות כלי חשוב ומועיל לחוקרים כפי שהתבטא אחד המשתמשים:

Overall, I think this will be a great site for everyone interested in
methods, it holds a potential to be very useful and powerful tool

אל האתר

כנס הווב הבינלאומי ה-18 נערך השנה במדריד ב- 20-24 באפריל. הכנס הוא מקום מפגש לחוקרים, מפתחים, מקבלי החלטות , טכנולוגים, אנשי עסקים וגופים שקובעים סטנדרטים לעיצוב הווב. הכנס מאורגן מדי שנה מאז 1994 על ידי International World Wide Web Conferences Steering Committee – IW3C2. ההרצאות בכנס ושאר הפעילויות עסקו השנה בווב המתפתח- תשתיות, אלגוריתמים, ויישומים חדשניים.

המצגות עסקו במגוון נושאים- כריית מידע, הווב הסמנטי, רשתות חברתיות, מנשקים, הווב הסלולרי, אבטחה ופרטיות, מפתחים. את המצגות וקבצי ה- pdf אפשר לראות ולהוריד מאתר הכנס. אפשר לדפדף בהם על פי נושא, מחבר והשתייכות מוסדית. גם לאוניברסיטת תל אביב היה ייצוג בכנס.

לאתר הכנס
למצגות וקבצי ה-pdf

וויקי היא פלטפורמה לבנייה פשוטה ומהירה של אתרי אינטרנט, בהם התוכן נכתב ונערך על ידי כלל הגולשים. מקור המילה, על פי הוויקיפדיה, הוא בשפה של ילידי הוואי שם פירושה "מהיר". וויקי, אחד מיישומי ה-Web2.0 מאפשר לאנשים ללא ידיעת html או שפה אחרת לפתח אתר ווב משותף.

כיצד נוכל להשתמש בוויקי בספריות?
בספר "Social Software in Libraries" מוקדש פרק מיוחד על השימוש בוויקי, ובו מתארת המחברת Meredith G. Farkas מספר אפשרויות מעניינות לשימוש בוויקי בספריות. להלן מספר מהמלצותיה של המחברת.

מדריכים נושאיים

ספריות רבות יוצרות מדריכים נושאיים שכוללים אתרי אינטרנט נבחרים. עומס העבודה בספרייה לא תמיד מאפשר לעדכן מדריכים נושאיים אלה- לבדוק קישורים "מתים", ולהוסיף אתרים חדשים. במקרה כזה וויקי שפתוח לקהילת המשתמשים – סטודנטים וסגל – יכול להוות פתרון מוצלח. משתמשי הספרייה יכולים להוסיף אתרים שימושיים, לתקן ולעדכן קישורים "מתים". במקרים בהם קיים חשש לגבי מהימנות האתרים המועלים, אפשר לבחור במודל של וויקי עם עריכה – הספרן יכול להיות העורך של הוויקי ולהחליט אילו מקורות אינטרנט להשאיר במדריך.
באופן זה המדריך הנושאי ישקף את האינטרסים של כלל המשתמשים. במקרים בהם המדריך הנושאי בספריות אינו נתמך על ידי מערכת דינמית, גם ללא תרומת המשתמשים, הפלטפורמה עצמה יכולה להקל על הספרנים את מלאכת בנייתו של המדריך הנושאי, ולשמש מעין מערכת דינמית. דוגמה לשימוש בוויקי למטרה זו אפשר למצוא באוניברסיטת אוהיו

העשרת  הקטלוג

הקטלוגים בספריות בדרך כלל כוללים מידע בסיסי על ספרים. לעתים קשה לנו להחליט באיזה ספר לבחור. לעומת זאת באתר הספרים אמזון כאשר אנו מחפשים ספר – בשל המידע הנוסף באתר על הספר שכולל בדרך כלל תקציר וגם סקירות של משתמשים, שקראו את הספר – מלאכת הבחירה הרבה יותר קלה . הוספת פונקציונליות של וויקי לקטלוג הספרייה תאפשר למשתמשים לשלוח תקצירים וסקירות ולעזור למשתמשים אחרים ליהנות מניסיון קודם של קוראים. OCLC לדוגמה הוסיף פונקציונליות זו של וויקי ל- WorldCat הפתוח.

וויקי פנימי בספרייה

וויקי יכול לשמש פלטפורמה מצוינת לעבודה משותפת בתחומים רבים כגון: יצירה ועריכה של מסמכים הקשורים למדיניות הספרייה, לדיונים בנושאים מסוימים שצריכים לקבל עליהם החלטה (עדיף על שימוש בדואר), כמאגר של הידע הקולקטיבי של הספרנים בספרייה, לצורך פיתוח מדריכים, ועוד. דוגמה לוויקי פנימי כזה ניתן למצוא באוניברסיטת מינסוטה.

וויקי כמאגר של הידע הקולקטיבי של ספריות רבות

כשם שוויקי יכול לשמש כמאגר הידע הקולקטיבי של ספרייה אחת הוא יכול לשמש גם כמאגר הידע הקולקטיבי של ספריות רבות, כדי שספרנים לא יצטרכו להמציא כל פעם את הגלגל מחדש. וויקי כזה, שנועד לתעד הצלחות של ספריות בתחומים שונים והוקם ביוזמתה של Meredith G. Farkas הוא: The Library Success: A Best Practices Wiki, שבו ספרנים מתעדים הצלחות בתחומים שונים כגון ניהול, יעץ, שיווק הספרייה, יישום טכנולוגיות ועוד.

אלו רק מקצת האפשרויות לשימוש בוויקי בספריות. למעשה אפשר להשתמש בוויקי לכל מטרה שמצריכה עריכה משותפת, קלה ומהירה של תכנים.

WePapers הוא כלי לניהול מסמכים, שיתוף וחיפוש חומר איכותי, שהושק בגירסת ביתא פתוחה לציבור ב- 18 בנובמבר 2008. האתר נועד בעיקר לסטודנטים ומרצים ומשמש למעשה כקבוצת לימוד במישור הגלובלי. האתר מאפשר להעלות מסמכים בפורמטים שונים, לשתף אותם עם עמיתים ולשאול שאלות. האתר פתוח לכל ומאפשר חיפוש, דפדוף, הורדה ושימוש בחומרים הקיימים, שהוגדרו כשיתופיים, במסגרת רישיון זכויות יוצרים גמיש.
אפשר לדפדף על פי קטגוריות ותתי קטגוריות בנושאים הבאים: חקלאות ומדעים קרובים, מדעי המחשב, בריאות ומדעים קליניים, מדעי החברה, אמנויות ומדעי הרוח, חינוך, מדע והנדסה. 

אפשר לחפש מסמכים, קורסים ושאלות ותשובות, ולהגביל את החיפוש על פי שפה.  בחיפוש מסמכים אפשר להגביל את החיפוש לסוגים שונים של מסמכים כגון: מבחנים, הרצאות, מאמרים, ספרים, מחקרים וכולה.

לכל אחת מתוצאות החיפוש מצורף מידע נוסף:  מי הוא בעל פריט המידע, מספר צפיות בפריט, הקטגוריה אליו הוא שייך והתגיות שנתנו לו. בחיפושים שערכתי, תוצאות רבות, בעיקר קורסים, היו מ- MIT .

השימוש באתר על כל הפונקציות שלו אינו מצריך רישום, למעט העלאת חומרים לצורך עריכתם בשלב מאוחר יותר.

מבחינות רבות, האתר דומה לאתרי סימניות חברתיים אקדמיים ותיקים יותר כגון: citeulike ו- connotea אלא שהמנשק שלו ידידותי יותר, ומאפשר חיפוש ממוקד יותר- מה שהופך אותו לאתר חברתי טוב לשיתוף מידע אקדמי. כאשר מאגר המידע שלו יגדל אין ספק שהוא יהווה כלי חשוב למידע איכותי למרצים לסטודנטים ולשאר מתעניינים.

אל האתר
אודות האתר

VisualWikipedia הוא mashup ויזואלי של מידע מויקיפדיה עם סרטי וידאו מתוך יוטיוב.
השירות עובד בדומה לויקיפדיה, אלא שכאן המידע מוצג באופן שונה, יותר ויזואלי ובתוספת של מקורות מידע, דבר שמקל מאד לנווט בין כמויות הענק של המידע.

בדף הראשי של האתר, מופיעה רשימת הקטגוריות: רפואה, מדע, הסטוריה, גיאוגרפיה, ספרות, מחשבים, אינטרנט, ביוגרפיות  ועוד, כשתחת כל קטגוריה מופיעה רשימה של נושאים.
כנסיון, בחרתי בקטגוריה: Philosophy  וכאן את הערך: Philosophy of Science .  
מתחת לכותרת מופיע הסבר קצר על הנושא כולל מונחים שכאשר מצביעים עליהם יופיע תחתיהם קו אדום ויפתח חלון פופ אפ שכולל הסבר קצר.
מתחת לתקציר תופיע רשימה של ראשי פרקים כשלצידם הסימן פלוס, המאפשר להרחיב ולקבל את תוכן הפרק.

בחלק הבא יופיע ענן של תגיות הקשורות לנושא שחיפשתי, ומתחתיו מפת קישורים לכל הנושאים הקרובים. כאשר מצביעים על אחד המונחים במפה, נפתח חלון פופ אפ עם הסבר.
בטור שמימין לערך ניתן לצפות בקטעי וידאו רלונטים לנושא מתוך יוטיוב, עם אפשרות לדפדף בין כל סרטי היוטיוב שנוגעים למונח המבוקש.
בתחתית כל עמוד ישנה רשימה של מנועי חיפוש שיחפשו עבורך מידע על הערך המבוקש ב-YouTube, Flickr, Google, Yahoo!, Yahoo! News , Google Maps. (אין צורך לחזור על מילת החיפוש).

בכניסה לאתר ניתן לצפות בסרטון שמסביר כיצד להשתמש באתר. כמו כן מקפיד האתר לציין שהוא גוף עצמאי  ואינו קשור לויקיפדיה !

TipsBase היא רשת חברתית חדשה שמאפשרת שיתוף של טיפים בכל נושא: עסקים, מחשבים ואינטרנט, משפחה, תזונה בריאות, הורות ועוד. אפשר לחפש באתר וגם לדפדף על פי הקטגוריות הנושאיות השונות. המידע המתקבל כולל בנוסף לטיפ עצמו גם את תאריך הוספת הטיפ למאגר, הקטגוריה ותת הקטגוריה אליה הוא משויך ותגיות וטיפים נוספים שקשורים לנושא. משתמשים שרשומים לאתר יכולים להוסיף טיפים, וחברים אחרים בקהילה יכולים להעיר ולהוסיף לטיפים הקיימים. תנאי השימוש באתר אינם מתירים שימוש לרעה או פגיעה בזולת.

אתר טיפים וותיק יותר, ובעברית, שכולל גם מענה מומחים הוא סטיפס בפיתוחו של ד"ר נדב דפני.
מעניין לקרוא את דבריו של ד"ר נדב דפני על האתר:
"סטיפס הוא אתר לטיפים קצרים ומענה מומחים. יחודו הוא בארגון ואיחזור המידע המצויין שלו. מעבר לשימוש המקובל בקטגוריות ובמנוע חיפוש, יש בו שימוש מתקדם ביותר בתגיות, על מנת להביא לכך שהמידע יהיה נגיש ומסודר, לגבי כל טיפ או שאלה – מכל כיוון אפשרי.
יחודו של סטיפס הוא גם באלמנטים נוספים:

– יש בסטיפס ריבוד תכני שיש בו יתרונות גדולים – מעל לכל עומדים הטיפים – הם איכותיים, בדוקים ומוכחים (ברמת הטל"ח). מתחתם עומדות השאלות, שמקבלות תשובות של מומחים, סטיפרים (גולשים שהתנדבו לקבל למייל שאלות בתחומים שבהם הם מבינים) וסתם גולשים עוברי אורח.

– התיוג בסטיפס הוא עם עריכת מערכת – בניגוד לתיוג באתרי web 2.0 עולמיים, שנהנים ממליוני גולשים, אנו פועלים מול עשרות אלפי גולשים ביום בלבד. ולכן כל רשומה שתתוייג באופן סתמי, כמקובל בתוכן גולשים רגיל, לא תהיה נגישה וזמינה ברמה שאותה אנו רוצים. לכן, התיוג עובר עריכה של המערכת, על מנת להפוך אותו למיטבי. וזה אכן המצב. כדאי לבדוק ולראות.

– סטיפס אינו מחייב את המומחים או הגולשים שיכולים לענות על שאלתך, להיות נוכחים באתר באופן סינכרוני. אם תשאל שאלה – היא תופנה במייל לכל המומחים והסטיפרים, המתאימים לענות לה. זאת על ידי "מפגש תגיות", קונספט שפיתחנו כדי ליצור חיבור חד-חד ערכי בין פריטי מידע מטבלאות שונות (כגון שאלות מול מומחים או טיפים מול שאלות, במקרה אחר).

– סטיפס הוא גם קהילה ערכית – יש בו עריכה לשונית לכל שאלה, תשובה או טיפ (ברמה של לשונאות פופולארית), אין בו השתלחויות, קללות, נאצות או ביקורת לא עניינית (למשל על Newbies), הוא נקי ממידע שיווקי, טיפים שהם בעצם פירסום ושאר היבטים של קידום עיסקי לא רלוונטי – כל אלה מחלות ידועות ומוכרות של קהילות מקוונות ואנו עומדים בפרץ, מתוך החלטה להיות כלי איכותי, שמטרתו העיקרית היא שירות טוב לציבור.

– סטיפס לא מחייב הרשמה על מנת להשתמש בו. שאילת שאלות, קבלת התוכן מכל הסוגים (טיפים, שאלות ותשובות) ובקרוב גם נתינת שירותים – הכל אפשרי גם מבלי להזדהות, למסור מייל וכדומה. זה מחייב אמנם מעקב של המערכת על התכנים ומודרציה אגרסיבית יותר אבל היתרון הגדול – אנשים מרשים לעצמם לשאול ולענות בכל נושא – עד למביכים והאינטימיים ביותר, בלא חשש שמישהו עוקב או יודע עליהם דברים שאינם רוצים"

ייחודם של שני אתרים אלה – קהילות מקוונות ייעודיות לטיפים במגוון נושאים. אתר נוסף לחיפוש טיפים שראוי לציון ואשר נועד לשמש כמערכת היברידית של אתר סימניות חברתית ומגוון אתרים שמציעים טיפים הוא tipstrs

כולם מוזמנים להשתמש ולתרום

Nature Education מציעה לסטודנטים ולמרצים בגנטיקה את Scitable – אתר בעל אופי שיתופי ללימוד והוראה. Scitable מציע לסגל ההוראה בתחום הגנטיקה ספרות מחקרית וכלים להוראה מקוונת. מרצים יכולים לפתח ולשתף חומרי הוראה, וסטודנטים יכולים להשתמש במשאבים המוצעים ב- Scitable לצורך הכנת הפרויקטים שלהם ושיפור הבנתם את מדע הגנטיקה.
התכנים באתר עברו שיפוט (peer reviewed) על ידי צוות העריכה של Nature Publishing Group וצוות עריכה מיוחד של מרצים בגנטיקה.

באתר חדרי לימוד וירטואליים לתתי נושאים בתחום הגנטיקה כגון: גנים ומחלות, גנטיקה וחברה, כרומוזומים וציטוגנטיקה. בחדרים אלה אפשר למצוא מאמרים, יישומים, עמיתים וקבוצות מהקהילה האקדמית שנרשמו לחדרים אלו, וקישורים לדיונים מתמשכים בנושאים השונים. כדי להשתייך לקבוצה מסוימת, ליצור קבוצה, להזמין ולשתף סטודנטים ומרצים מרחבי העולם בנושא מסוים, יש להירשם באתר. ההרשמה חופשית.
ניתן גם להגדיר קבוצה כפרטית ואז הדיונים ושאר המשאבים של הקבוצה פתוחים אך ורק לחברי אותה קבוצה. . מאמרים בלבד ניתנים לשיתוף גם למי שאינו רשום באתר.

לחברים הרשומים באתר ניתנת גם האופציה להשתמש בספרייה אישית – ""My Locker על מנת לשמור חומרים שונים כגון: מאמרים, אנשים, קבוצות ודיונים.

האתר מהווה מודל מעניין לכלי הוראה ולימוד חופשי שמשלב מידע מדעי מהימן ופלטפורמה חברתית, לשירות סטודנטים ומרצים ברחבי העולם. יישומו של מודל זה גם לתחומי מחקר נוספים, כפי שמתוכנן בעתיד, תהיה יזמה מבורכת.

אל האתר
שאלות נפוצות
הודעה על השקת האתר