RefSeek שהושק בנובמבר 2008 הוא מנוע שמיועד לסטודנטים וחוקרים. על פי מה שנכתב באתר המנוע, הוא מחפש בווב החופשי מידע אקדמי, תוך סינון כמעט מוחלט של תוצאות מאתרים מסחריים. נכון להיום, על פי מה שמוצהר באתר, האינדקס של המנוע כולל למעלה ממיליארד מסמכים ממגוון מקורות: אתרי ווב, ספרים, אנציקלופדיות, כתבי-עת ועיתונים.

בנוסף לאופציית החיפוש באתר, קיים באתר מדריך למקורות אינטרנט נבחרים במספר קטגוריות כגון: מילונים, אנציקלופדיות, רפואה, מתמטיקה, חדשות, משאבים להוראה ועוד.

החיפושים שערכתי במנוע הניבו תוצאות רלוונטיות. בחלק מהחיפושים קיבלתי, מסיבה לא ברורה, הודעת שגיאה, כנראה חלק מחבלי הלידה של המנוע, אבל באופן כללי התוצאות היו טובות וזמן התגובה מהיר. מאפיין מעניין במנשק התוצאות – ליד כל תוצאה יש אופציה לחפש באתר ממנו התקבלה התוצאה. ליד תוצאות החיפוש המנוע מציע מספר אשכולות לצמצום החיפוש.

בדקתי בכמה שאילתות את מידת החפיפה של עשר התוצאות הראשונות שקיבלתי ב- RefSeek עם אלו שקיבלתי באותו חיפוש בגוגל, ורק תוצאה אחת הייתה משותפת לשני המנועים. כמובן, שצריך להסתמך על מספר גדול יותר של שאילתות כדי להגיע למסקנות, אבל הרושם הוא,  לאור הדברים, שכדאי להשתמש במנוע זה, ולו רק כמנוע משלים.

אל המנוע

PatentCluster הוא מנוע אשכולות לחיפוש פטנטים שפותח ב-2008. כמו כל מנועי האשכולות גם מנוע זה מקל על מלאכת החיפוש של המשתמש בכך שהוא מקבץ פריטים קרובים מבחינת הנושא לאשכולות. במקרה של פטנטים בהם זיהוי הנושא, פעמים רבות, קשה יותר, העזרה משמעותית. באמצעות קיבוץ הפטנטים לאשכולות המנוע מספק למשתמש את הנושא של הפטנטים, חושף קשרים בין הפטנטים שספק אם המשתמש היה חושף אותם, ומונע מהמשתמש להחמיץ פטנטים בנושא המבוקש, שמסתתרים אי שם ברשימה ארוכה של תוצאות החיפוש.

מבחינת הכיסוי, נכון להיום מנוע החיפוש מכסה חלקית את מאגר הפטנטים בטקסט מלא של ארה"ב. בטווח הקצר, המנוע יכסה את המאגר כולו ויישומים מאז 1974 ועד היום יהיו זמינים לחיפוש. החזון של PatentCluster הוא ליצור כלי מחקר מתקדמים לניתוח התכנים והקשרים בין הפטנטים. צעד ראשון ביעד זה הוא ניתוח ובניית אינדקס  של  כל מאגרי הפטנטים החשובים בעולם. בחודשים הקרובים, התוכנית היא לכלול במנוע  פטנטים בינלאומיים מאירופה, יפן ומדינות אחרות.

באתר כמה מנשקי חיפוש – חיפוש בסיסי, חיפוש מתקדם שמאפשר הגבלה לשדות שונים, תוך שימוש בשפת פקודות, וחיפוש מהיר שמאפשר הגבלות שונות של החיפוש בעזרת טופס מובנה.

המנוע חופשי לשימוש אישי (גם למטרה עסקית או מקצועית), אך לא לשימושים מסחריים אחרים. כמו כן אסורים חיפושים אוטומטיים.

אל האתר

מספר האתרים והשירותים לספרים חופשיים בווב הולך וגדל. להלן מספר אתרים/שירותים מעניינים.

המו"ל Bookboon.fr הוא מו"ל לספרים חופשיים מקוונים. הספרים החופשיים מסווגים לשתי קטגוריות: מדריכי נסיעות וספרים לסטודנטים. הספרים חופשיים לכל. אפשר להוריד את הספרים בפורמט PDF. הספרים לסטודנטים מיועדים בעיקר לסטודנטים להנדסה, כלכלה וחשבונאות, וטכנולוגית המידע. המאגר כיום אינו גדול במיוחד. אבל כפי שמצוין באתר האוסף גדל כל הזמן.

שירות מעניין נוסף שבשלב זה רלוונטי רק לתושבי ארה"ב הוא Chegg Textbook Rentals – שירות להשאלת ספרי לימוד בתשלום. השירות כולל למעלה ממיליון ספרים. השאלת הספרים בתשלום מאפשרת לסטודנטים חיסכון משמעותי. . כך למשל השאלה לסמסטר של הספר Medical Statistics : A Textbook for the Health Science , שמחירו 37 דולר עולה לסטודנט 14 דולר. השאלת הספר Understanding business שמחירו 148 דולר עולה לסטודנט 49 דולר. הסטודנטים יכולים גם למכור ספרים באתר. המודל מעניין, למרות שלא רלוונטי לסטודנטים שלנו.

כאשר מחפשים פרסומים חופשיים כדאי לזכור גם את מנועי החיפוש הייעודיים לקובצי PDF:
Pdfgeni.com
pdf-Search-Engine.com
Data-Sheet

בחיפושים שערכתי במנועי חיפוש אלה, ששניים מהם נמצאים עדיין בגרסת ביתא, קיבלתי חומר רלוונטי ואיכותי.

 ארכיון התצלומים של LIFE כולל מיליוני תצלומים היסטוריים מאז שנת 1750 ועד היום. חלקם לא פורסמו מעולם, והם נגישים עתה לראשונה בזכות שיתוף הפעולה בין LIFE וגוגל..

בכתובת http://images.google.com/hosted/life אפשר לחפש על פי מילות מפתח. אפשר גם לדפדף על פי שנים ועל פי מספר קטגוריות: אישים, מקומות, אירועים, ספורט ותרבות.

במנוע החיפוש של גוגל הייעודי לתמונות ניתן למקד את החיפוש לתצלומים אלה על ידי הוספת source:life לאסטרטגיית החיפוש, לדוגמה computers source:life
במנשק זה ניתן להוסיף לאסטרטגית החיפוש את ההגבלה שמאפשר המנשק לפנים בלבד.

בתוצאות החיפוש מקבלים בדרך כלל את השדות הבאים: תיאור התצלום, מקום, תאריך, שם הצלם, גודל התצלום ותצלומים קרובים. התצלומים חופשיים לשימוש אישי (לא מסחרי) . לדוגמה כאשר חיפשתי "moshe dayan" קיבלתי 27 תצלומים של משה דיין מהשנים 1949, 1959, 1967, 1977 – לא כולם כללו את כל השדות שתוארו לעיל. חבל שלא ניתן במנשק החיפוש להוסיף לחיפוש על פי מלות מפתח גם הגבלה על פי שנים.

ארכיון זה מהווה מקור טוב לחיפוש אישים ואירועים היסטוריים והוא דוגמה נוספת לשיתוף הפעולה הפורה של גוגל עם שחקנים נוספים בתחום המידע.

מנועי חיפוש משתמשים יותר ויותר בפרסונליזציה כדי למטב את תוצאות החיפוש ולהתאימם למשתמש. כך למשל גוגל,לצורך התאמת תוצאות החיפוש למשתמש, מתחשב במיקום של מחפש המידע ובשאילתות האחרונות של המשתמש גם אם המשתמש אינו נמצא בחשבון האישי שלו בגוגל. אם המשתמש נמצא בחשבון האישי שלו בגוגל, ומאפיין ההיסטוריה של החיפושים מופעל, אלמנט התאמת התוצאות למשתמש ניכר יותר בתוצאות החיפוש. גוגל ומנועי חיפוש אחרים מאמצים את הפרסונליזציה של תוצאות החיפוש מתוך אמונה שהיא מניבה תוצאות רלוונטיות יותר ושימושיות יותר.

מנוע חיפוש חדש ומעניין ברוח Web2.0 שמושתת אף הוא על פרסונליזציה הוא Worio.
Worio הוא מנוע חיפוש מבוסס תגיות שפותח ב- University of British Columbia. לכל אחת מתוצאות החיפוש מצורפות תגיות בהתאם לתוכן התוצאה. התגיות הן לא רק תגיות שניתנו על ידי המשתמשים אלא גם תגיות שנוצרו אוטומטית על ידי המערכת כדי לתאר את המסמך.
המשתמש במנוע יכול לשמור את דפי החיפוש בספרייה אישית משלו ולתייגם, הוא יכול גם להזמין חברים ולראות את החיפושים שלהם. המנוע מתאים את תוצאות החיפוש למשתמש על פי התנהגותו של המשתמש – התוצאות שבחר, והתגיות שהוסיף לתוצאות החיפוש. משתמש שרוצה לשמור על פרטיותו ואינו מעוניין בפרסונליזציה יכול לנטרל אופציה זו על ידי לחיצה על הכפתור המתאים.

המיוחד במנוע הוא, שבנוסף לתוצאות החיפוש, בצד ימין של המסך המנוע מציע, על סמך התגיות של תוצאות החיפוש, אתרים נוספים שהוא סבור שיהיו רלוונטיים ויעניינו את המשתמש. תוצאות אלה מושתתות על פי מה שמכנה המנוע discovery בניגוד ל-search . ואכן "גילוי" זה שמאפשר המנוע תרם לי בחיפושים שערכתי בו. מצאתי בהם חומר רלוונטי ומעניין.

המנוע מאפשר גם לחפש במנועי חיפוש אחרים : Google,Yahoo ,MSN ועל ידי כך מאפשר למשתמש לשלב תוצאות ממנועים שהוא רגיל לחפש בהם, לצד המלצות ה-discovery של Worio.

מחיפושים שערכתי ובעיקר בזכות מאפיין ה-discovery שלו – נראה שהשם שניתן לו על שם כינוי הקבוצה שהשתתפה בפיתוחו – WORIO – World of research מוצדק.

אל המנוע
שאלות נפוצות

לעתים אנו מעוניינים לרכוש ספר נדיר או ספר ישן במיוחד, וזקוקים למידע היכן ניתן לרכשו והיכן כדאי לרכשו מבחינת העלות? מידע כזה ניתן למצוא באתרים שמאגדים הרבה חנויות ספרים עצמאיות מרחבי העולם כולו כגון: AbeBooks.com ו- Alibris.

מנוע-על שמאפשר חיפוש בו זמני ב-18 אתרים מסוג זה ובכ-200 אתרים עצמאיים נוספים הוא viaLibri. ניתן לחפש על פי מחבר, כותר, מלות מפתח, שנה ומחיר ולמיין את התוצאות על פי מחיר, שנה, מחבר, כותר ומוכרי ספרים. התוצאות כוללות מידע על הספר, מחיר, וקישור לאתרי מוכרי הספרים.

כשאר מנועי–העל גם למנוע זה יתרונות וחסרונות.
 החיסרון של מנוע-על זה הוא העדר אופציות חיפוש מסוימות שקיימות בכל אחד מאתרי הספרים בהם הוא מחפש. כך למשל אני מעוניינת לדעת היכן בישראל ניתן לרכוש את ספרו של Gerhard Muenzner על מוסדות ההסתדרות בראשית דרכן. המנשק של viaLibri אינו מאפשר הגבלה לפי שדה "ארץ". מאפיין זה קיים למשל במנשק החיפוש המתקדם של AbeBooks.com. בחיפוש שם התקבלה רשומה אחת ומצאתי מיד שניתן לרכוש את הספר ב- Book Gallery שבירושלים במחיר של 30 דולר. בחיפוש ב-viaLibri התקבלו מספר רב של רשומות עם הפנייה לאתרי הספרים ומחיר הספר בכל אחד מהם, כולל הפניה ל- AbeBooks.com, אך לא יכולתי לקבל ישירות את המידע אותו רציתי- היכן בישראל ניתן לרכוש את הספר .

היתרון הבולט של viaLibri הוא החיפוש במספר רב של מקורות ואפשרות המיון על פי מחיר.
ובעידן המסחר האלקטרוני ואילוצים תקציביים יתרון זה הופך את המנוע לשימושי ביותר.

בנוסף לחיפוש-על באתרי ספרים קיימת באתר אופציה לחיפוש בקטלוגים נבחרים לאומיים, אוניברסיטאיים ואחרים מרחבי העולם.

כמו כן באתר קישורים שימושיים רבים שיכולים לעניין חובבי ספרים.

כל אלה הופכים את האתר לאתר מעניין ושימושי.

אל האתר

Socialmention הוא מנוע-על שמחפש באתרים חברתיים כגון בלוגים, אתרי סימניות ושירותי מיקרו-בלוגינג. ניתן לצמצם את החיפוש לכל אחד מהסוגים הבאים: בלוגים, שירותי מיקרו-בלוגינג, אתרי סימניות, אתרי הערות (backtype.com ), אירועים (zvents.com), תמונות, חדשות ווידאו וניתן לחפש בכולם. ניתן להגביל את החיפוש גם על פי זמן ושפה.
במנשק התוצאות ניתן לראות את המקורות השונים מהם התקבלו התוצאות ומספר התוצאות מכל מקור.

המיוחד במנוע זההוא שניתן לקבל תוצאות בזמן אמת. משום כך ובשל אופיו ה"חברתי"  הוא  יכול לשמש ככלי מעקב לחברות וגופים אחרים המעוניינים לדעת מה חושבים וכותבים עליהם.. מבחינה זו שירות זה מצטרף למנועי חיפוש חברתיים קודמים כמו כמו Serph ו- Keotag וכלים נוספים שיכולים לשרת אותה מטרה.

לאתר המנוע
אודות המנוע

 Biznar הוא מנוע חיפוש-על חדש לתחום העסקים. המנוע מושתת על טכנולוגית ה-federated search של Deep Web Technologies. הוא מחפש במספר מקורות איכותיים בתחום העסקים, כולל מקורות מהרשת הלא נראית, ומדרג את תוצאות החיפוש על פי אלגוריתם משלו. המקורות כוללים בלוגים, מחקר עסקי, חדשות ומידע ממשלתי. המשתמש יכול לחפש בכל המקורות או לבחור מספר מקורות מבין המקורות המוצעים. אפשר להגיע מרשימת המקורות המוצעים לכל אחד מהמקורות. ניתן לחפש בכל הטקסט של המסמכים או להגביל את החיפוש לכותר או למחבר. כמו כן ניתן להגביל את החיפוש על פי שנים.
בתוצאות החיפוש אפשר לראות את מספר הפריטים שאוחזרו מכל אחד מהמקורות בהם משתמש המנוע. אפשר גם לקבל שירותי עדכון. 

תאומו הרפואי של Biznar הוא MedNar –  מנוע-על רפואי  בעל אותו מנשק וטכנולוגיה של Biznar .     

שני מנועים אלו שנמצאים עדיין בשלב ביתא נוספו  למספר מנועי-על דומים בתחומים אחרים כגון:
Scitopia.org – מנוע-על שמשתמש במאגרי מידע של 21 אגודות מקצועיות בתחום המדע והטכנולוגיה . כולל מסמכים, פטנטים ומידע ממשלתי.

WorldWideScience.org – מנוע-על שמחפש במאגרי מידע בינלאומיים בתחום המדעים   

ו- Science.gov – מנוע-על למידע מדעי. מחפש בלמעלה מ-36 מאגרי מידע מדעיים של ממשלת ארה"ב והרבה אתרים איכותיים ומהווה למעשה את תרומתה של ארה"ב ל- WorldWideScience.org . 

 איכות החומר תלויה באיכות המאגרים בהם מחפשים מנועי החיפוש. מאחר שהמאגרים המשמשים לחיפוש נבחרים מראש יש להניח שהם איכותיים. חסרון שיכול להיות בחיפוש במנועי-על הוא זמן תגובה איטי מכיוון שלמנועים אין אינדקס משלהם והחיפוש מתבצע בזמן אמת במקורות השונים. ואכן, בחיפוש ב- Biznar כאשר כל המקורות נבחרו, לפעמים זמן התגובה היה איטי.
אבל החומר איכותי, ויש להניח שלא תהיה חפיפה בין תוצאות החיפוש של מנועי חיפוש אלה ובין תוצאות החיפוש של מנועי חיפוש כלליים מאחר שהם מחפשים במאגרי מידע שהם חלק מהרשת הלא נראית. יש לברך על מגמה זו של מנועי-על למידע מדעי, שכן אין ספק שהם מסייעים למשתמש שמחפש חומר מחקרי.

המטרה של גוגל היא להפוך את החיפוש במנוע החיפוש שלה לרלוונטי לכולם ללא הבדל ארץ ושפה. בפוסט קודם כתבתי על הפילוסופיה מאחורי שיטת דרוג התוצאות של גוגל שמטרתה להשיג רלוונטיות גבוהה של תוצאות. לשם כך גוגל מתבססת על נתונים סטטיסטיים כבסיס לשינויים גורפים באלגוריתם שלה, אך לעתים המאפיינים הייחודיים של כל שפה מכתיבים שינויים ייחודיים לה באלגוריתם.

בפוסט מעניין מציגה Daphne Dembo, המתמחה בהשבחת איכות החיפוש בכל הקשור להיבט הבינלאומי, את האופן בו גוגל עושה זאת.
השבחת ה"חיפוש הבינלאומי" מבוצעת תוך הסתייעות במומחים מקומיים "מהנדסים לאיכות החיפוש" מהארצות השונות שמועסקים בגוגל ו"חרדים" לשפתם וארצם, ורשת מומחי חיפוש בינלאומית שמסייעת להבין את החיפוש בקומבינציה הייחודית של שפתם וארצם.

שלב ראשון הוא החלת מודל השפה ובדיקתו על אוסף גדול של מסמכים באותה שפה. מודל שפה בדוק עוזר בשלב איסוף המסמכים על ידי הרובוט של המנוע ובשלב ניתוח השאילתה של המשתמש.

לצורך אחזור התוצאות הרלוונטיות בכל שפה ודירוגם גוגל לומדת הרבה גם מהמשתמשים. העניין מיושם במנוע אשר תומך במספר פונקציות כמו: תיקון שגיאות כתיב, מלים נרדפות, סימנים דיאקריטיים, צירופי מלים ומודלים מורפולוגיים שמאפשרים אחזור צורני נטייה וגזירה כאשר מחפשים בצורת היסוד. (stemming).

מעבר להיבט הסמנטי, גוגל משתדלת בניתוח המסמכים להבין פרטים ייחודיים של שימוש בשפה הספציפית כמו סימני ראשי תיבות ששונים משפה לשפה.

בנוסף להיבט הבלשני גוגל תומכת גם בתיקון שגיאות שקשורות לאופן הקלדת השאילתה על ידי המשתמש. כך למשל כאשר משתמש ששכח ללחוץ על מקשי החלפת השפה מקליד בעברית את המילה גוגל ומקבל dudk –גוגל מבינה זאת ושואלת "האם התכוונת ל: גוגל".

גוגל לא מסתפקת בהשבחת איכות החיפוש בכל הקשור לשפה, אלא מתחשבת גם במיקום של המשתמש ותוצאות החיפוש מותאמות בהתאם. כך למשל טמפרטורה בנורבגיה תוצג במעלות צלזיוס ובארה"ב במעלות פרנהייט.

יש להניח שגישה בינלאומית זו של גוגל היא גם אחד הגורמים לפופולריות של המנוע שלה.

לפוסט המלא

קבוצות דיון, רשומות דיוור ופורומים הם מקור אידיאלי להיעזר בידע ובניסיון של אנשים אחרים בעלי עניין, לדון בבעיות משותפות ולמצוא להן פתרון, לקבל המלצות בנושאים שונים, להחליף רעיונות ולהשיג מידע שימושי כגון: מידע הקשור לפתרון בעיות טכניות בתוכנה ובחומרה, מידע תיירותי, מידע בנושאי צרכנות ועוד..

מנוע חיפוש-על ייעודי לחיפוש תכנים אלו שנוצרו על ידי אנשים הוא מנוע החיפוש Omgili, אשר סורק, נכון להיום, על סמך המידע באתר, מיליוני דיונים מלמעלה מ-100000 מקורות.
ל- Omgili שירותים ייחודיים משניים כגון: Omgili Q&A שמתמקד בשאלות ותשובות, Omgili TV Shows ,שמתמקד בתכניות טלוויזיה , Omgili Israel , ולמי שמעוניין לשלב בין שני העולמות – דפים ואתרי אינטרנט ממנועי חיפוש מחד, ודיונים מאידך, מוצע המנשק של http://google.omgili.com/.
שימוש נוסף אפשרי למנוע, שהיה גם המטרה להקמתו, על פי כתבה שהתפרסמה ב"הארץ", הוא לעזור לחברות להבין מה אומרים עליהם הגולשים.

כדי להתנסות במנוע ערכתי מספר חיפושים בנושאים שונים כגון: טיפים להדפסות ב-excel, רמות סוכר גבוהות בדם –  וקיבלתי תוצאות רלוונטיות. מן הראוי לציין שב- Google Groups הוותיק יותר קיבלתי מספר גדול יותר של תוצאות. ולכן בחיפוש תכנים מקבוצות דיון כדאי לא לשכוח אותו.

מכל מקום, יש להניח שהתכנים של שני המנועים לא יהיו חופפים מכיוון שהמקורות בהם משתמש Omgili, על פי מה שמוצהר באתר, מגוונים יותר, ואינם מצטמצמים רק לקבוצות דיון. לכן כדאי לחפש גם ב- Omgili. יש לזכור שהמנוע חדש יחסית ועם הגידול במאגר שלו תוצאותיו ישתפרו, ונקווה שיענה על הציפיות שתלו בו מפתחיו, כאשר העניקו לו את שמו Omgili שהוא ראשי תיבות ( acronym) של "Oh My God, I Love It".

אל האתר

GOOGLE הודיעה ביום חמישי שעבר – 20.11.08, כי תאפשר למשתמשים לערוך את תוצאות החיפוש המוצגת בפניהם, בעזרת כלי חדש בשם SearchWiki.

חיפוש בוויקי (SearchWiki) – מאפשר לגולשים, המחוברים כמשתמשי GOOGLE, לפסול ולהקפיץ תוצאות חיפוש.

SearchWiki נועד לספק חוויה אישית למשתמש במנוע החיפוש של – GOOGLE וכמו כן, לאפשר למשתמשים לקבוע מחדש את סדר התוצאות, להוסיף הערות לתוצאות חיפוש ספציפיות ואף למנוע מ-GOOGLE להציג תוצאות שאינן רצויות או רלוונטיות, כך שבחיפוש הבא ייגרעו מתוצאות החיפוש.

שינוי ממשק של מנוע חיפוש בסדר גודל כמו GOOGLE הינו פריצת דרך משמעותית, היות וזו הפעם הראשונה בה מאפשרת GOOGLE למשתמש לשנות את כל הסדרים. אף על פי כן, בחברת GOOGLE טוענים היום שהשינוים הללו לא ישפיעו על אלגוריתם מנוע החיפוש ושיטות הדירוג, אלא יהוו שינוי מקומי בלבד שיצריך יצירת משתמש ב-GOOGLE. כמו כן, ב- GOOGLE לא פוסלים את האפשרות שבעתיד ישתמשו בנתונים שיאספו  מהגולשים על מנת לשדרג את האלגוריתם של מנוע החיפוש.

סרטון קצר להתרשמות המדגים את המערכת

ב-11 בנובמבר 2008 חברת Infovell שנתה שמה ל- DeepDyve והצהירה על השקת המנוע שלה לדלית מידע מ"הרשת הלא-נראית" – שנקרא כשם החברה DeepDyve. "הרשת הלא-נראית" היא הרשת שרובה אינה כלולה מסיבות טכנולוגיות או מסיבות שקשורות למדיניות באינדקסים של מנועי החיפוש המסורתיים. בדרך כלל מדובר על חומר ממאגרי מידע, שמנועי חיפוש מגיעים לשעריהם אך לא נכנסים לתוכם.
על פי כתבה שהתפרסמה בנושא ב- infotoday האינדקס של המנוע כולל מקורות כמו:
MEDLINE, CRISP, Clinical Trials, VAERS, World Health Organization Model List of Essential Medicines, כתבי עת מדעיים מהמו"לים: Annual Reviews; BioOne; Mary Ann Liebert,  SAGE Publications, Oxford University Press, MIT Press, Hindawi. הטקסט המלא של המקורות חלקו חופשי וחלקו מוצע למשתמש תמורת תשלום..

המנוע חופשי  בגרסת ביתא סגורה – ניתן להירשם ולקבל אישור מהחברה להשתמש בו. החברה מציעה בתשלום גם את המוצר DeepDyve Pro שכולל מאפיינים מתקדמים יותר כמו אפשרויות רבות יותר לעידון התוצאות, אשכול וויזואלי ועוד.. כיום המנוע מתמקד בתחומים: מדעי החיים, פטנטים וויקיפדיה אבל הוא מתכוון להרחיב את האינדקס שלו לתחומי ידע נוספים.

מתוך המידע באתר אודות המנוע ניתן ללמוד שהחברה נוסדה על ידי שני מדענים בתחום הביואינפורמטיקה שעבדו בפרויקט הגנום האנושי, ומתוך הכרת צורכי המחקר ומגבלות מנועי החיפוש הנוכחיים נולד המנוע. ב"אודות המנוע" מדובר עוד על טכנולוגיה שמהווה פריצת דרך ועל אלגוריתם שמיישם שיטות מפתוח מתחום הגנומיקה. האלגוריתם מזהה תבניות ודפוסים ולא מלים. אופן זיהוי זה שונה ממנועי חיפוש מסורתיים ומתאים לתכנים של ה"רשת הלא נראית". מעבר למידע כללי זה אין ב"אודות המנוע" מידע על האלגוריתם והטכנולוגיה. בכתבה ב-infotoday ניתן למצוא פרטים נוספים על הטכנולוגיה מהם עולה שהאינדקס כולל את כל המונחים והמלים מהטקסטים ושהטכנולוגיה היא סטטיסטית גרידא ללא סמנטיקה, מלים נרדפות או מידע-על ומתבססת בעיקרה על זיהוי והתאמת תבניות.

כמובן שההצהרה על המנוע זכתה לתגובות רבות – מהן חיוביות ומהן חיוביות פחות.
כדי להתנסות באתר נרשמתי וקבלתי אישור להשתמש בגרסה החופשית. בחיפושים שביצעתי קבלתי תוצאות רלוונטיות מכתבי עת שונים. התוצאות מוצגות בפורמט דומה לזה של מאגרי מידע. ניתן לעדן את השאילתות על פי תחומי ידע שונים. ליד כל תוצאה ישנו המאפיין "more like this".

מכל מקום, המודל של המנוע מעניין וחשוב למחקר,   ואם מו"לים נוספים וגדולים ישתפו פעולה עם המנוע יעילותו תגדל לטובת המשתמשים, ומי יודע אולי בעתיד האופציה של מנוי למנוע מסוג זה תהווה תחליף למנויים היקרים למו"לים.

לאתר המנוע

מיקרוסופט חשפה בסוף השבוע שעבר  את האסטרטגיה החדשה שלה בתחום האונליין: אינטגרציה בין כל השירותים המקוונים שהיא מספקת בשילוב יישומים חברתיים חיצוניים. מעתה כל השירותים המוצעים במסגרת Windows Live , חבילת השירותים המקוונת של מיקרוסופט, הכוללת מסרים מיידיים, דואר אלקטרוני ושיתוף תמונות, ישולבו בעמוד אחד ויחלקו רשימת אנשי קשר  אחת.  כמו כן, מציעה  Windows Live  החדשה אינטגרציה עם רשתות ושירותים חברתיים מתחרים כמו פליקר או טוויטר. לצורך כך חתמה מיקרוסופט על הסכמי שיתוף פעולה עם כ – 50 חברות אינטרנט, בהן לינקד אין, וורדפרס ופוטובאקט. בנוסף חתמה החברה על הסכמים עם הרשתות הישראליות מקושרים וחבר'ה. בין החידושים הנוספים שמציע  Windows Live:

שירות שיתוף קבצים בשם Sky Drive (שלו שטח אחסון בנפח 25 ג'יגה)

גרסה חדשה של מסנג'ר,שלה נוספו פיצ'רים חדשים כגון קבלת עדכונים מרשתות חברתיות, רשימת אנשי קשר מועדפים ואפשרות לשיחות קבוצתיות.

כמו כן תשיק מיקרוסופט את Groups- מערכת לשיתוף פעולה קבוצתי הכוללת אחסון משותף. השירותים החדשים יהיו זמינים ובחינם החל מדצמבר  ב- msn.co.il, ופיצ'רים חדשים יתווספו בהדרגה.

חשוב לציין שהמהלך הנוכחי לא כולל השקעה בתחום החיפוש בעברית.

מקור הידיעה: TheMarker, 14/11

Scientific WebPlus הוא מנוע חיפוש למקורות ב-Web החופשי שפותח על ידי Thomson Reuters בשיתוף פעולה עם Microsoft ותוך שימוש בטכנולוגיה של מנוע החיפוש Microsoft Live Search. אלא ש- Thomson Reuters הוסיף למנוע גם רובד טכנולוגי ואנושי משלו לסינון התוצאות שהתקבלו, וכך מתמקד למעשה באתרים רלוונטיים, שרבים מהם נבחרו על ידי העורכים של Thomson Reuters – אותם מומחים שבוחרים ומעצבים את התכנים ב-Web of Science ו- ISI Web of Knowledge. באופן זה המנוע מבטיח למשתמשים בו תוצאות רלוונטיות ואיכותיות יותר. ניתן למצוא בעזרת המנוע חומר מדעי מה-Web החופשי, פרשנות על התפתחויות אחרונות בתחום המדע, ומידע על מחברים וחוקרים – משתפי פעולות ומתחרים פוטנציאליים.
מנוע החיפוש משולב עם מאגרי המידע של ISI Web of Knowledge ושם לו למטרה להשלים את תוצאות החיפוש ממאגרי המידע. ניתן להגיע לתוצאות החיפוש שלו דרך כל אחד ממאגרי Thomson Reuter אך ניתן לעבוד בו גם כיישום חופשי ועצמאי. הוא מאפשר חיפושים על פי נושא, מחבר, מקור, מוסד, אורגניזם, תרופה וגן. ניתן לסווג את התוצאות על פי תוצאות כלליות, חדשות ופוסטים מבלוגים. ניתן גם לעדן את התוצאות על פי סוג קובץ ותחום (domain) כאשר אחוז התוצאות מכל תחום מוצג בצורה גרפית. המנוע נמצא עדיין בשלב ביתא ומחכה למשוב מהמשתמשים כדי להמשיך ולהשתבח.

אל המנוע
אודות המנוע
הבלוג של המנוע

Mse360 הוא מנוע חיפוש חדש שפותח באנגליה, הושק בגרסת אלפא בספטמבר 2008 ונמצא בשלב הרצה. מהתיעוד באתר ניתן ללמוד על מאגר המידע של המנוע ודירוג התוצאות. מתיעוד זה עולה שהמנוע שם לו למטרה לשפר את תוצאות החיפוש מחד ולשמור על הפרטיות של המשתמש מאידך.
אשר לשיפור תוצאות החיפוש – המנוע משתדל להשיג שיפור בתוצאות בעזרת מאפייניו הייחודיים הנוגעים למאגר המידע שלו ולדירוג תוצאות החיפוש. מאגר המידע של המנוע משלב בתוכו אתרים שהושגו משלושה גורמים עיקריים: הרובוט של המנוע "Fred" שסורק את ה-Web, שיתוף פעולה עם מספר ספקים, והקהילה, כלומר ציבור המשתמשים אשר נקראים להוסיף תוצאות משלהם שנראות להם רלוונטיות וחשובות.

אשר לדירוג תוצאות החיפוש – מלבד התכנים, אחד הקריטריונים שהמנוע לוקח בחשבון בדירוג התוצאות הוא מספר הקישורים החיצוניים המצביעים לאתר. המאגר אינו תומך בקישורים ממומנים לצורך דירוג התוצאות, כלומר לא ניתן להשפיע על דירוג התוצאות על ידי תשלום. כמו כן מאפיין בולט של מנוע החיפוש הוא הסתייעות בקהילת המשתמשים. כאמור משתמשים יכולים להוסיף אתרים מומלצים על ידם לתוצאות החיפוש. תוצאות כאלה מסומנות בצלם מיוחד וניתנות לשיפוט על ידי משתמשי המנוע, שיכולים לסמן אותם במינוס ופלוס. אותם אתרים שמקבלים פלוסים רבים מקבלים מקום גבוה יותר בדירוג התוצאות. אתרים שמקבלים מינוסים רבים נמחקים מהאינדקס. בכך נמנע spam, לצד שיפור תוצאות החיפוש. המנוע מתחשב בדירוג שנותנים המשתמשים, אבל משתמש יכול להצביע פעם אחת בלבד לאתר מ-IP מסוים. באופן זה גם דירוגים שנעשים בזדון כמו אלו שנעשים על ידי מתחרים השפעתם פחותה.

אשר לשמירה על הפרטיות של המשתמש – המנוע מחויב לשמור על פרטיות המשתמש, המנוע אינו שומר בקבצי היומן שלו פרטים אישיים, לא IP ולא ארץ, אלא רק את השאילתות ותו לא. לכן אי אפשר כמובן לקשר בין השאילתות והמשתמשים. השאילתות נשמרות רק לצורך שיפור השירות.
במחשב האישי המנוע שומר קבצי עוגיות (cookies) שכוללים אך ורק את הגדרות המשתמש והעדפותיו בכל הקשור לאופציות החיפוש "ארץ" ו"חיפוש בטוח" או לא, ואין באפשרות עוגיות אלו לאפשר מעקב אחר המשתמש.
חשוב לציין שהמנוע עובד בשיתוף פעולה עם Spectron Intelligence ארגון שפועל למען מניעת פשעים ברשת האינטרנט כמו וירוסים ו-spam ועובדה זו ניכרת במערכת שלו. המנוע משלב בתוכו מערכת להתראה מפני וירוסים. בתוצאות החיפוש, ליד תוצאות חשודות בוירוסים או תוכנות ריגול מופיע צלם ספציפי שמתריע על כך. כאשר נשלח email למנוע החיפוש, פרטי השולח אינם נשמרים, כך שאין חשש ל- spam.

מפתחי המנוע חשבו גם על זמנו של המשתמש, ותוצאות החיפוש מסודרות בפורמט שונה, מתוך מטרה לחסוך לקורא זמן. התוצאות מסודרות במספר אשכולות קבועים – תוצאות מהוויקיפדיה, בלוגים, תמונות ותוצאות סטנדרטיות מה-Web. כמו כן ניתן לחפש על פי ארץ ותחום (domain).

כאשר בדקתי את המנוע, לא מצאתי חלק מהמאפיינים שתוארו בתיעוד, כמו מתן אפשרות למשתמש להוסיף לתוצאות החיפוש תוצאות משלו ולדרג את התוצאות. יתכן שזה זמני, כי מהתיעוד עולה שהמנוע דינמי – מוסיף מאפיינים חדשים מדי פעם ומעלים מאפיינים שנמצאו לא יעילים. על כל פנים, נראה שהוא השיג את המטרה של תוצאות טובות. בחיפושים שערכתי, קיבלתי תוצאות טובות שלא התקבלו במנועים אחרים. חשוב לזכור  שהמנוע הצעיר פתוח לשיפורים ומבקש את משוב המשתמשים…

עדכון: בינתיים קיבלתי תגובה מהמתכנת הראשי של המנוע – אכן חלק מהמאפיינים שהוזכרו בתיעוד מושבתים כרגע… אבל יעלו בקרוב…

למנוע
לשאלות נפוצות

Gazopa הוא מנוע חיפוש תמונות שמשתמש בטכנולוגיה מתקדמת של ניתוח תמונה. טכנולוגיה זו  מאפשרת לחלץ מידע מהתמונה כמו צבע וצורה, ועל פי מידע זה המנוע מחפש תמונות דומות ממאגר המידע שלו, שכולל כיום כ-50 מיליון תמונות מה-WEB. באופן זה למשתמש יש מספר אופציות נוספות לחיפוש בנוסף לחיפוש המקובל על פי מילות מפתח. המשתמש יכול לחפש גם על פי תמונה מקובץ (גודל הקובץ שניתן לטעון הוא עד 4 מגה-בית) או מכתובת ב- WEB, או תמונה שצייר. חיפוש התמונה הדומה נעשה על פי מספר פרמטרים שמהם בוחר המשתמש פרמטר אחד כמו צבע או צורה. ניתן לחפש תמונה דומה גם מכל אחת מהתמונות שמתקבלות בתוצאות החיפוש.
מנוע החיפוש נמצא בגרסת ביתא סגורה. אך ניתן להירשם ולהמתין בתור עד למתן אישור הצטרפות. כמו כן לחבר שהצטרף ניתנת האפשרות להזמין חברים. (עד 5 ).

כדי להתנסות במנוע נרשמתי. לאחר כשבועיים קיבלתי אישור להשתמש בו. בחלק מהחיפושים, שערכתי במנוע, התוצאות היו משביעות רצון ובחלקן פחות. אבל כפי שמוצהר באתר – יש להניח שהתוצאות ישתפרו עם שיפור האלגוריתם ועם הגידול במאגר המידע של המנוע. מכל מקום, אופציות החיפוש שמתאפשרת בזכות הטכנולוגיה המתקדמת של המנוע מעניינות ושונות ממנועי חיפוש תמונות אחרים ב-Web,  אשר מסתמכים באחזור המידע בדרך כלל על מידע-העל (metadata) שמצורף לתמונה.

אל אתר מנוע החיפוש 

Twitter הוא אתר חברתי שנותן שירות מיקרו בלוג למשתמשים ומעודד אותם לפרסם לעתים קרובות מה הם עושים ברגע נתון מסוים. האתר מאפשר למשתמשים הרשומים לשלוח ולקבל עדכונים קצרים (tweets  ציוצים) באורך של 140 תווים גם ב- SMS ובכך מהווה פלטפורמה למסרים מהירים. המנויים ל-twitter האישי של משתמש כלשהו (עוקבים followers) יכולים לראות את ההודעות שלו ואותו משתמש יכול לקבל הודעות מכל אלה שאליהם הוא מנוי. מעבר להיבט האישי ל-twitter יש מנוע חיפוש עם אפשרויות חיפוש מתקדמות שמאפשר לחפש בכל המידע שבו. השימוש בפלטפורמה זו לצרכי שיווק הוא מובן, שכן ככל שמספר המנויים ל-twitter האישי של משתמש כלשהו גבוה יותר כן יחשפו יותר אנשים להצעות שיפרסם.

אבל כיצד ניתן להשתמש ב- twitter באקדמיה? מסתבר ששירות זה נמצא יעיל גם באקדמיה.
מחנכים שניסו את הכלי מצדדים בשימוש בו. להלן ניסיון של אחד מהם.
David Parry מאוניברסיטת טקסס בדאלאס ניסה לרתום את twitter לצורכי הוראה וטוען שזהו אחד הכלים ששירת אותו ואת כיתתו בצורה הטובה ביותר. כל הסטודנטים בכתה נרשמו ל-twitter ועקבו אחד אחר השני.
Twitter שימש את הסטודנטים לצרכים הבאים:
א. רב שיח בין הסטודנטים לאו דווקא בנושאים שנלמדו בכיתה אך גם בנושאים משיקים לחומר הנלמד. כך למשל כאשר הסטודנטים נתקלו בדבר מה שהזכיר להם את הנלמד בכיתה הם דווחו עליו ב-twitter . באופן זה twitter שימש כמקשר בין החומר הנלמד ובין העולם האמיתי.
ב. השימוש ב-twitter הביא לדינמיקה טובה יותר בין הסטודנטים מאחר שהם למדו להכיר איש את רעהו גם בכל הקשור למה שקורה מחוץ לספסל הלימודים, גם המרצה למד להכיר את עולמם מחוץ לכיתה. היה מי שכינה זאת בשם החוש השישי של twitter.
ג. מעקב אחר מונחים מסוימים, אחר כנסים
ד. אפשרות למשוב מהיר, וקבלת תשובות מהירות בנושאים שקשורים לחומר הלימודים
ה. מעקב בזמן אמיתי אחר אנשי מקצוע מעניינים שנמצאים ב-twitter או אחר אנשים מפורסמים מעניינים. מורים יכולים לעקוב באמצעות ה-twitter אחרי התנסויות של עמיתים.
ו. חינוך לשימוש בכללי דקדוק נכונים – מאחר ש-twitter מהווה פלטפורמה למסרים קצרים מודגשת בו חשיבות הדקדוק הנכון, שכן לעתים העדר פסיק במקום המתאים משבש את המשמעות. כמו כן מסיע לכושר ביטוי במספר מצומצם של מלים.
ז. כלי לשיתוף רעיונות ודעות
ח. מטלות כתיבה בהמשכים – "האחד מתחיל השני ממשיך" כדאי לנסות זאת ב-twitter

בצד המצדדים בשימוש ב-twitter ישנם לא מעט מבקרים או אדישים. אך אם ננסה לחפש את יתרונותיו של twitter ביחס לבלוג רגיל – הרי מעבר ליתרונו הבולט – שליחת מסרים במגוון ערוצי העדכון כולל סלולארי, יתכן שעצם היותו פלטפורמה למיקרובלוגינג מהווה יתרון שכן הפוסטים הקצרים מאפשרים סקירה של מספר רב של פוסטים ובכך נפרשת בפני המשתמש פנורמה רחבה יותר של דעות, רעיונות המלצות על כלי הוראה וכולה.
ולאור ההתנסות שתוארה לעיל, כדאי לנסות ..

לכתבה בנושא

מנוע החיפוש הסמנטי hakia שם לו למטרה לאחזר תוצאות איכותיות באמצעות טכנולוגיה סמנטית. תוצאות איכותיות על פי התיעוד באתר עונות על הקריטריונים הבאים:
• מקורות מהימנים סמכותיים מומלצים על ידי ספרנים
• כוללים מידע מעודכן
• ורלוונטיים לשאילתה

ההנחה שעומדת מאחורי המדיניות של hakia בכל הנוגע למהימנות אתרים היא שאתר פופולרי אינו בהכרח אתר מהימן ואתר מהימן אינו בהכרח אתר פופולרי. לכן, המנוע מסתייע בספרנים כדי לכלול באינדקס שלו אתרים מהימנים. בכך שונה מנוע זה מהרבה מנועי חיפוש אחרים אשר הפופולריות של מילות מפתח ואתרים מהווה קריטריון חשוב באלגוריתמים שלהם  לדירוג תוצאות החיפוש.

עד כה hakia הציע אתרים מהימנים מסוג זה בתחום הרפואה ומדעי הבריאות. כיום מנוע החיפוש מבקש להרחיב את הכיסוי שלו לכל תחומי הידע ומבקש להסתייע לשם כך בספרנים. ספרנים ומידענים מתבקשים להציע אתרים מהימנים במגוון נושאים. אתרים אלו יעובדו על ידי המנוע באמצעות הטכנולוגיה הסמנטית הייחודית שלו QDEX , אשר בה הוא משתמש למען השגת תוצאות רלוונטיות לשאילתה. בפוסט קודם כתבתי על טכנולוגיה זו.

מדי חודש יוענקו פרסים לספרנים שייענו ל"קול קורא" זה של hakia ויציעו אתרים מהימנים. מה הם אתרים מהימנים על פי hakia? – על כך יוכלו הספרנים והמידענים שייענו לפנייה למצוא מידע בכתובת http://tinymce.moxiecode.cp/mce_temp_url/

לכתבה בנושא

VADLO הוא מנוע חיפוש ייעודי חדש למדעי החיים, שמאפשר למשתמשים לחפש על פי חמש קטגוריות: פרוטוקולים, כלים מקוונים שמסייעים למחקר, סמינרים ומצגות powerpoint, מאגרי מידע ותוכנות.. חומרים אלו חשובים לחוקרים לא פחות ממאמרים וספרי לימוד, שכן דרכם יגיעו לטיפים ולחומרים שיוכלו לחסוך להם זמן, מאמץ ומשאבים של המצאת הגלגל מחדש. באתר גם קישור למאגר קריקטורות בתחום. בעתיד כאשר האינדקס של המנוע יגדל יתכן שיתווספו לו קטגוריות נוספות.

מנוע החיפוש הוא חופשי ואינו מחייב הרשמה קודמת באתר. האינדקס של המנוע כולל אף הוא חומרים חופשיים בלבד וכאלה שאינם מחייבים הרשמה קודמת. כיום VADLO תומך בחומרים שכתובים בשפה האנגלית בלבד, אינו כולל קישורים שמתחילים ב-ftp או https. אנשי אקדמיה ומדע מתבקשים לתרום לאינדקס ולשגר מידע על מקורות מתאימים שעומדים בדרישות הנ"ל. השימוש בחומרים שמציע המנוע אסור למטרות מסחריות.

משמעות השם VADLO כפי שמוסבר באתר הוא עץ תאנה שגדל אופקית למימדים גדולים ומאפשר לילדים ולציפורים ליהנות מצילו ומפירותיו, ואכן כאותו עץ תאנה, גם מנוע חיפוש זה אמור להשתבח עם הזמן ככל שהאינדקס שלו יגדל, ועם גידולו תגדל גם ההנאה של הקהילה האקדמית מפירותיו..

אל אתר המנוע
אודות המנוע