מכון הדסה באוניברסיטת ברנדייס (ארה"ב), הפועל דרך קבע לחשוף את פועלן של נשים יהודיות, פרש את חסותו על פרויקט נשים על המפה המביא את סיפוריהן של נשים שהונצחו כשמות ישובים על מפת הארץ . בעתיד יכלול האתר פירוט של מקומות נוספים  כמו רחובות או אתרים בארץ – שמנציחים נשים בולטות בתולדות ישראל.
לצד השמות הקשורים לאזור הגיאוגרפי, ישנם שמות היסטוריים, שמות שמוצאם במקורות היהודיים, במטבעות לשון ושמות של אישים הקשורים בתולדות הציונות: גדולי העם, ראשי האומה, גיבורי ישראל, חלוצים, אוהבי הארץ ונדבניה.
באתר תיבות חיפוש לפי שמות הנשים ושמות הישובים ומפת הארץ בה מופיעים שמות הישובים המקוונים.
אתר זה שם לו כיעד להשלים את הידע החסר, להביא את סיפור פועלן הרב של הנשים לידיעת הציבור – "לשים את הנשים על המפה" במובן הפיסי.

      
בתמונה מימין – חביבה רייק, משמאל- הנרייטה סולד

האתר יהווה פורום לכל מי שיהיה מוכן לסייע, ומקור לידע נוסף על כל הנשים שזכו "להיות על המפה", וכן מאגר של ידע על נשים הראויות להנצחה.

לאתר: נשים על המפה

האתר  FlowingData מציג את חמשת הפרויקטים המובילים בתחום הויזואליזציה של המידע לשנת 2008.
האתר  בוחן כיצד סטטיסטיקאים, מעצבים ואנשי מחשב משתמשים בנתונים כדי לעזור לנו להבין טוב יותר את עצמנו ואת סביבתנו.
הקריטריונים שנבחנו הם: אופן השימוש בנתונים, אסתטיקה, האפקט הכללי , ועד וכמה טוב הם הצליחו לספר את הסיפור.

רוב המידע ברשת האינטרנט מאורגן תחת מנועי חיפוש המציגים את תוצאות חיפוש וממיינים קטגוריות באופן טקסטואלי. בשנים האחרונות מתפתחים כלים גרפיים וחזותיים במטרה לאפשר מיפוי אינטואיטיבי, נוח ואסתטי יותר למשתמש.
אחת הדרכים האפקטיביות ביותר להעביר מידע ורעיונות היא באמצעות הצגתם בצורה ויזואלית.
העוצמה של המחשה ויזואלית נובעת בין השאר מהיכולת האנושית לזכור טוב יותר תמונות בהשוואה לטקסט. אמן חזותי אידיאלי אמור לשלוט בגירויים החזותיים של הצופה ובמשמעויותיהם כאחד, כדי להעביר את הצופה חוויה איטלקטואלית, שיכולה להיות שכלית, רגשית או שניהם.
נתונים יכולים להיות משעממים ואף קשים להבנה  ולכן הנחת העבודה הינה שקל יותר להבין, לנתח ולהסיק מסקנות על בסיס נתונים המוצגים ויזואלית.
אחד הפרויקטים הזוכים הוא Decision Tree: The Obama-Clinton Divide   של הניו יורק טיימס (בתמונה מצד ימין), שמציג באופן ויזואלי  את התנהלותם של ברק אובמה והילרי קלינטון בזמן הבחירות, באמצעות שאלה כגון: .“Is a country more than 20 percent black?”

מעניין יהיה לראות מי יהיו הזוכים לשנת 2009

לצפייה בכל הפרויקטים  »

מה משותף בין מאו צה טונג ואדגר הובר? או בין קרל מרקס בנג'מין פרנקלין ולורה בוש?

מסתבר שכמה מגדולי מנהיגי העולם, סופרים מפורסמים, פילוסופים וחוקרים מהמעלה הראשונה  החלו את הקריירה שלהם כספרנים.

הנה כמה דוגמאות:
מאו צה טונג שהיה שליטהּ‏ של סין בין השנים 1949-1976, בשנת 1918 בהיותו בחור צעיר חי בפקין והיה עוזר לספרן באוניברסיטת פקין. מנהל הספרייה שהיה מרקסיסט השפיע על מאו להפוך לקומוניסט וההמשך כבר ידוע.
אדגר הובר, ראש ה-FBI המיתולוגי משנת 1924 ועד מותו בשנת 1972 החל לעבוד כנער שליח בספריית הקונגרס, בהיותו סטודנט ללימודי משפטים באוניברסיטת ג'ורג' וושינגטון ובהמשך אף קיטלג ספרים בספריית הקונגרס .
ג'קומו קזנובה, קזנובה גורש מסמינר לכמרים, היה חייל, מטיף, מרגל, מוזיקאי, קלפן ואלכימאי והתפרנס בעיקר בזכות נשים שנפלו שבי בקסמיו. בסופו של דבר היה לספרן בטירת הרוזן ולדשטין, דוכס בוהמיה, במשך כ-13 שנה.
האפיפיור פיוס ה-11, שכיהן כאפיפיור מ-1922 ועד מותו ב-1939. שירת כנציג האפיפיור בפולין בזמן מלחמת העולם הראשונה, וכארכיבישוף מילאנו ב-1921. הוא נבחר לכהונת האפיפיור בהצבעה הארוכה ביותר במאה ה-20, שכללה 14 סיבובים. לפני שהפך לאפיפיור היה ספרן וחוקר שאירגן את החומר בארכיון הותיקן ואפילו פיתח שיטת מיון משלו.
דיוויד יום, פילוסוף והיסטוריון סקוטי, היה מהדמויות החשובות של ההשכלה הסקוטית. בשנת 1715 שימש כספרן בספרייה למשפטים באדינבורו, שם גם פרסם את ספרו המפורסם על ההיסטוריה של אנגליה.

מכיון  שהוראה, כתיבה וספרנות קרובים זה לזה, לגמרי לא מפתיע שסופרים מפורסמים כגון: לואיס קרול, בברלי קלרי ואחרים עברו מתחום אחד למשנהו.
לואיס קרול, מי שחיבר את עליזה בארץ הפלאות, היה סופר, מתמטיקאי, לוגיקן, צלם, ממציא ופילוסוף בריטי. לאחר שסיים את לימודי המתמטיקה באוקספורד הפך לספרן משנה. הוא עזב את התפקיד בשנת 1857, כדי להיות מרצה למתמטיקה.
חורחה לואיס בורחס, סופר ארגנטינאי, מגדולי היוצרים בלשון הספרדית אשר קמו באמריקה הלטינית.
בין השנים 1939-1946  עבד בורחס כספרן בספרייה העירונית בבואנוס איירס. עם עלייתו לשלטון של העריץ חואן פרון "קודם" בורחס לתפקיד של משגיח על עופות וארנבות בשוק העירוני, תפקיד שממנו התפטר מיד.
אחד מסיפוריו הקצרים המפורסמים הוא:"הספרייה של בבל" שמדמה את היקום לספרייה ענקית.

הערה: ברשימה המלאה מופיעה גם ראש הממשלה הרביעי של מדינת ישראל, גולדה מאיר. מכיון שלא הצלחתי למצוא סימוכין למידע זה, נמנעתי מלהזכיר את שמה.  האם מישהו מכיר פרט זה בביוגרפיה שלה?
תוך כדי חיפוש, גיליתי שאמו של הנשיא שמעון פרס, היתה ספרנית…..

קרא את הסיפור המלא»

האמן הבריטי הנודע דמיין הירסט, מהבולטים באמנות העכשווית הבינלאומית,  עיצב כריכה חדשה לספר   "On the Origin of Species ",  לרגל 200 שנים להולדת צ`רלס דרווין ו-150 שנים להוצאתו לאור של ספרו "מוצא המינים".

הירסט,  שיצירותיו נמצאות באוספי המוזיאונים החשובים בעולם לאמנות עכשווית, ובהם גם עבודה משלו במוזיאון ישראל שנרכשה ב-1992, מספר בראיון לעיתון  גארדיאן , שכמי שגדל כקתולי ושאלת בריאת העולם העסיקה אותו, היה מאד מרגש עבורו לקבל עותק של הספר מחבר לפני הרבה שנים.
לדבריו היה זה כבוד גדול עבורו, כשפנו אליו וביקשו ממנו לעצב את כריכת הספר, לכבוד 150 שנה להוצאתו לאור.
הציור שעל הכריכה נקרא: "Human skull in space" (קנבס על שמן) וכמו בעבודות רבות של הירסט, יש לו נגיעה למדע.

התמונה של האמן הלא קונבנציונלי הזה מעוררת כמובן את השאלה, מה פשר הגולגולת שחרב מופנית לצווארה ?
את התשובה לכך נותן הירסט :

The painting sits firmly in the tradition of "still life" and is made up of objects I've come to imbue with my own meanings, some of them Darwinian in origin, and that I guess are seen in other areas of my work. The painting has an X-ray-like quality to it, as if it is revealing something about the structure of the objects painted.

המאמר המלא מתוך הגארדיאן

המהדורה החגיגית של "On the Origin of Species " התפרסמה בכריכה קשה על ידי הוצאת פנגווין ותוצג ב-12 בפברואר (יום הולדתו של דרווין)

סוכנות החלל האמריקנית, נאס"א, וגוגל הכריזו על הקמת בי"ס חדש בשם Singularity University, שיעמוד בראשו כנשיא המדען, הסופר והעתידן המפורסם ד"ר ריימונד קורצווייל. בית הספר יעסוק בנושאי חדשנות וימוקם באופן זמני בקמפוס של נאס"א בעמק הסיליקון שבקליפורניה.

מסלול הלימוד באוניברסיטת סינגולריטי יהיה בן תשעה שבועות ויילמדו בה קורסים בנושאים כמו תבונה מלאכותית, ננו-טכנולוגיה וביו-טכנולוגיה, כשהמטרה היא ללמוד את הפוטנציאל הגלום בטכנולוגיות ולצפות כיצד ישפיעו ההמצאות הטכנולוגיות על האנושות. "אנו מצויים עתה בעיצומו של מסלול תלול ומואץ בהתקדמות טכנולוגיות מידע במגוון רחב של תחומים, כמו בריאות, ננו-טכנולוגיה ותבונה מלאכותית", אמר ד"ר קורצווייל לאחר ההודעה על מינויו. "רק הטכנולוגיות המתפתחות האלה מסוגלות להשפיע על האתגרים הגדולים העומדים בפני האנושות – החל באנרגיה וסביבה, ועד מחלות ועוני".

לדבריו, "המיקוד החזק של אוניברסיטת סינגולריטי בלימוד בין תחומי נועד לטפח מנהיגים, שייצרו עולם עתידי מיוחד, יצירתי ופורה. המשמעות של 'חוק ההאצה' (שלטענתו הוא הרחבה של חוק מור לגבי צמיחה אקספוננציאלית בהתקדמות המדעית) היא, שהטכנולוגיה תהיה בעוצמה של פי מיליון מאשר עכשיו, והיא עשויה לחולל שינויים עמוקים ומרחיקי לכת בקרב האנושות. אחד מהיעדים של בית הספר הוא ממש לצלול לעומק הטכנולוגיות הצומחות האלה, כדי ליצור הקשרים ביניהן וליישם את הרעיונות האלה באתגרים הניצבים בפני האנושות".

בקיץ הקרוב יפתח בית הספר את שעריו ל-30 הסטודנטים הראשונים מרחבי העולם. בהמשך, יוגדלו הכיתות ל-120 סטודנטים. המחיר: 25 אלף דולרים (יהיו גם מלגות).

בית הספר יציע גם מסלולי לימוד של שלושה ימים ועשרה ימים למנכ"לים ובעלי תפקידים בכירים, שייתנו להם אפשרות לחזות קדימה ולהחליט אילו טכנולוגיות עשויות לשנות את החברות והתעשיות שהם פעילים בהן בחמש עד עשר השנים הבאות.

שמו של בית הספר נגזר מספרו השנוי במחלוקת של ד"ר קורצווייל, שפורסם ב-2005, בשם "The Singularity is Near" , שבו הוא טוען כי ההתקדמות האקספוננציאלית של הטכנולוגיה תשנה את החברה משום שייוצרו מחשבים שיהיו "חכמים" יותר מבני האדם. לטענתו, הקפיצה המהירה בכוח המיחשוב תניע התקדמות גם בתחומים אחרים וביחד הם יתרמו לפתרון בעיות גלובליות, כמו שינויי אקלים, עוני, רעב ומחלות.

למעלה מ 10,000 כותרים ביידיש – אולי יותר ממחצית ממה שפורסם אי פעם בשפה – נגישים כעת באופן מקוון במסגרת פרויקט משותף בין
National Yiddish Book Center השוכן במסצוסטס לבין ארכיון האינטרנט בסן פרנסיסקו.
הסריקה החלה לפני 10 שנים בחסות  Steven Spielberg Digital Yiddish Library, בעלות של 5 מיליון דולר.  את הספרים ניתן להוריד למחשב, להדפיס או לדפדף, ללא תשלום.
לדברי אהרון לנסקי, נשיא המרכז לספר האידי, המטרה הראשונית היתה שימור והדפסה מחדש.

Now that the books are online, it has been liberating for us. Yiddish books are safe and available to everyone. Now we are shifting to education

לאתר > Yiddish Books Online
לרשימת הנושאים
על אהרון לנסקי האיש שהציל את האידיש

כתבה מענינת שמתפרסמת היום במוסף אונליין של מעריב, בשם: "בעקבות הקובץ האבוד" .
מנהלת הספרייה הבריטית, ליין ברינדלי, מתריעה בפני מצב בו היסטוריונים יעמדו בפני "חור שחור" של איבוד מידע, אם לא ינקטו פעולות מידיות לשימור אתרים ותיעודים דיגיטליים אחרים.
"למרבה האבסורד, נראה שדווקא העידן הדיגיטלי – שבו המידע הפך לזמין ונגיש כל כך – הולך לעשות לחוקרי ההיסטוריה העתידניים חיים קשים במיוחד. האבולוציה של המידע ושמירתו התפתחה בצורה משמעותית במיוחד, וההיסטוריונים שיהיו מעוניינים ללמוד על חיי האנושות במאה ה-21 יצטרכו לחפש קבצים דיגיטליים במקום מגילות חרס. "
בכתבה מובעת דאגה לאותם החומרים ששמורים כקובץ דיגיטלי, ועלולים להעלם או שהפורמט בו הם נשמרים היום, יהיה מיושן ולא יתאים לפורמט העתידי.

מנהלת הספרייה הבריטית שזיהתה את מצוקת שימור המידע, עורכת את ההשוואה הבאה: "ממש כפי שמשפחות שומרות תמונות דיגיטליות על מחשבים שאולי לא יעברו לצאצאיהן לעולם – כך נמצאת המורשת הבריטית בסכנה, על רקע התפתחות האינטרנט והפיכת טכנולוגיות מסוימות למיושנות".
הספרייה הבריטית מתכננת ליצור ארכיון כולל של חומר "בן חלוף" כמו: ספרים, מגזינים, עיתונים והקלטות שנאספו במשך מאות שנים. 
ומה קורה בארץ? המצב לא הרבה יותר טוב.  הגופים הממשלתיים לא מעבירים את הרשומות האלקטרוניות לגנזך, כפי שהם נוהגים לגבי חומר מודפס. גנזך המדינהאינו ערוך לקליטת רשומות אלקטרוניות ולהצגתן.
אתר אוסף התצלומים הלאומי, שאמור לשמש כארכיון לאומי חשוב, עודכן בפעם האחרונה בשנת 1998.

בניגוד לישראל, ב-2007 עבדה הספרייה הבריטית עם מיקרוסופט ועם הארכיון הלאומי, כדי למנוע את "תקופת ימי הביניים הדיגיטלית", על ידי פתיחת מיליוני קובצי מחשב בלתי ניתנים לקריאה.

היסטוריונים מתייחסים לחלק מהמידע האלקטרוני של היום כמורשת חיונית הדורשת הגנה.
טריסטראם האנט מאוניברסיטת לונדון אומר כי "למוסדות המרכזיים – כמו הגלריה הלאומית, הבית הלבן או משרד ההגנה – חשוב מאוד לשמור על תחלופת מכתבי דואר אלקטרוני".
כמובן שגם איסוף כזה חייב להיות סלקטיבי. מצד אחד, אני מיצרים המון מידע אך מצד שני לא בהכרח חשוב לשמור על כולו. ולכן חושב הנטר שעל הספריות והמוסדות האחרים להיות סלקטיביים.

לכתבה המלאה מתוך מעריב אונליין

לכתבה המקורית  מתוך הגארדיאן