בפגישה היום 21 .11 2012  של המכון לחקר האינטרנט של אוניברסיטת תל אביב  התקיים סמינר פתיחת השנה בנושא מנועי חיפוש ופער דיגיטלי.

 אחת ההרצאות  הייתה הרצאתה של מיכל אבני  בנושא Symbolab  –  מנוע חיפוש סמנטי חדש למתמטיקה ולמדעים – פיתוח ישראלי של חברת EqsQuest שמיכל נמנית על מייסדיו. . לצערי לא התאפשר לי להיות  נוכחת בהרצאה  והדיווח על המנוע הוא על סמך המידע באתר המנוע  ובבלוג הנלווה והתנסות קצרה  עם המנוע. .

 Symbolab     מאפשר חיפוש משוואות, נוסחאות וביטויים באמצעות סימנים מתמטים ומדעיים בנוסף לחיפוש טקסט. מנוע החיפוש שם לו למטרה לספק את התוצאות הרלוונטיות ביותר לשאילתות מסוג זה ולשם כך הוא משתמש באלגוריתם חכם  שמנסה להבין את המשמעות וההקשר של שאילתות החיפוש. הוא כולל באינדקס שלו  טקסט מלא ונוסחאות ממגוון  מקורות מידע  מקוונים חופשיים – אנציקלופדיות, מילונים, פרסומים אקדמיים, הרצאות, ספרים ומקורות נוספים עדכניים בתחומים מתמטיקה, פיזיקה וכימיה.

 מקורות המידע שלהלן :Wikipedia, Wikibooks,  Wikiversity, MIT OCW ,  Stanford SEE, MathWorld, Scienceworld, Khan Academy, הם רק חלק ממקורות המידע שכלולים באינדקס של המנוע.

 באתר יש  עורך שמאפשר בקלות להזין בתיבת החיפוש  נוסחאות מתמטיות . מנוע החיפוש מספק פתרונות וגרפים לשאילתות שמבוססות על נוסחאות מתמטיות כאשר זה ישים  וגם מידע טקסטואלי רלוונטי.

אפשר להגביל מראש את תוצאות החיפוש למקור מסוים ואפשר גם לעדן את השאילתות ולסנן את תוצאות החיפוש על פי מקורות המידע השונים וקטגוריות נושאיות.

 כמו כן  יש אפשרות להתקין תוסף תוכנה Quick Search  לדפדפנים  Chrome ו- Firefox  שמציג אייקון ליד נוסחאות במספר אתרים נתמכים: Wikipedia, Wikibooks , StakExchange MathOverflow .לחיצה על האייקון תציג מידע על הנוסחה.  בעתיד הכוונה להרחיב את מספר האתרים הנתמכים.

 לאתר המנוע

כנס הווב הסמנטי הבינלאומי ה-11  התקיים בבוסטון ב-11-15  בנובמבר 2012 . הכנס עסק בווב הסמנטי ויישומיו בהיבט האקדמי והתעשייתי יישומי.

 הוצגו בין היתר Data.Gov,  healthdata.gov,  נדון נושא ה- big data , אונטולוגיות, נתונים מקושרים ועוד.

 סיכום האירוע ממי שנכח בכנס מכניס את הקורא  לאווירת הכנס.

 באתר הכנס אפשר למצוא  קישורים לאירועי הכנס  ולחומרים שונים שהוצגו בכנס כולל  סדנאות, מדריכים, מאמרי  מחקר , מאמרי הערכה וניסוי,  מחקרי שימוש,  הרצאות מפתח,  פאנל בו נטל חלק גם  ממציא הווב  Tim Berners-Lee,  פוסטרים ועוד.

 לאתר הכנס 

Slikk הוא מנוע חיפוש שהושק לפני מספר חודשים ונמצא עדיין בגרסת ביתא.   ברירת המחדל שלו הוא הצגת תוצאות מגוגל  אבל אפשר לשנות אותה ל- yahoo/bing .

 הייחוד העיקרי שלו הוא בהצגת התוצאות .

 אחד המאפיינים שלו הוא SearchBrowsing  שמאפשר לראות את הדפים של תוצאות החיפוש באותו מסך של תוצאות החיפוש בצידו הימני.   לחיצה על open ליד כל אחת מתוצאות החיפוש מציגה בצידו הימני את דף התוצאה עם  אפשרות לשלוט בגודל המסך. קיימת אופציה לדפדף  בכל  האתרים  של תוצאות החיפוש בו זמנית באותו מסך  עם אפשרות  להגדלה.

 מאפיין נוסף – ה- MultiView.  בחיפוש במנוע אפשר לצמצם את תוצאות החיפוש לסוגי חומרים שונים: אתרי ווב, תמונות, חדשות, קובצי וידיאו , בלוגים , טוויטר .  המאפיין MultiView מאפשר היום לראות באותו מסך שני סוגי חומרים.  בצד השמאלי את סוג החומר שבחרנו  במסך הראשון של החיפוש ובצד ימין את סוג החומר שנבחר לאחר שקיבלנו את תוצאות החיפוש.

 מאפיינים נוספים אופציונליים של המנוע הוא  שיתוף תוצאות עם רשתות חברתיות,  והוספת קישורים בראש המסך למבחר אתרים נוספים כגון גוגל ספרים  וקישורים אישיים אחרים.

 על פי מה שנכתב באתר אפשר  גם לשמור את תוצאות החיפוש באוסף פרטי.

 למנוע

NLM   –  הספרייה הלאומית בארה"ב  שמה לה כיעד לאסוף, לשמר ולהנגיש ספרות ביורפואית. עד כה היא עשתה זאת עם מידע ומאגרי מידע שלה.

 לאחרונה  היא נקטה ביוזמה חדשה שימור תכנים רלוונטיים  בווב של אחרים. במסגרת יוזמה זו היא משמרת בלוגים וחומרים נוספים בנושאי בריאות ורפואה  שמיצגים פרספקטיבות שונות   – של רופאים, אחיות, אדמיניסטרטורים בבתי חולים, חולים   ועוד.

האוסף כולל בין היתר גם   מידע על התנסותם והתמודדותם של חולים במחלות כגון:  סרטן , סכרת ודלקת מפרקים.

עם השקתה של יוזמה זו NLM   מצטרפת ליוזמה של  Internet Archive  משנת 1996 וליוזמות אחרות שבאו אחריה  של ספריות לאומיות ציבוריות  ואחרות שהכירו בחשיבות שימור התכנים של הווב לעתיד ותרמו לפיתוח כלים טכניקות וסטנדרטים שאפשרו יצירת ארכיבים.

 NLM   נשכרה מניסיונות אלה ומניסיונם של שותפים מקומיים כגון ספריית הקונגרס שמעורבת באופן פעיל באיסוף ושימו תכנים מהווב

 נכון להיום האוסף כולל 12 בלוגים ו-  NLM      תמשיך במאמציה לאסוף תכנים  עכשוויים בנושאי רפואה ובריאות מהווב  למען  התועלת  המחקרית  בעתיד. באתר יש קישורים לכל אחד מהבלוגים ויש אפשרות לחפש חיפוש בסיסי בכל האוסף. החיפוש כולל חיפוש במידע על ובטקסט המלא. האוסף היום "יושב"  ב- Internet Archive  אך בעתיד NLM  מתכוונת לשמרו באוספים הדיגיטליים שלה.

 לאוסף

למידע נוסף

 כאשר יוג'ין גארפילד  הציג לראשונה בשנת 1955 את הרעיון  של מדד האימפקט פקטור  מבוסס הציטוטים כמדד להערכה  מדעית  הוא לא  תיאר לעצמו שיבוא יום והמדד יהפוך לנושא שנוי מאוד במחלוקת.

היום הגידול המתמשך בשימוש מדעי באתרים חברתיים כגון  אתרי סימניות חברתיים לאקדמיה, רשתות חברתיות לאקדמיה ומיקרובלוגים מהווה הזדמנות לעקוב אחרי האימפקט המדעי בדרכים חדשות והוליד  מדדים אלטרנטיביים – Altmetrics  – מונח זה  מוגדר כיצירה וחקר מדדים חדשים שמושתתים על הווב החברתי  לניתוח והערכה

 רשימה מוארת מקיפה של כלים ושירותים רלוונטיים לנושא התפרסמה בנובמבר 2012  ב- College and Research Libraries News..

הרשימה כוללת:

• מקורות מידע כלליים למדדים מבוססי ציטוטים  :  Google Scholar Citations, SCImago Journal and Country Rank,  Scopus ו- Web of Knoledge
• מקורות מידע ייחודיים למדדים אלטרנטיביים – Altmetrics כגון: Altmetrics.org, ,PLos Article Level MetricsPublish or Perish     
• רשתות חברתיות אקדמיות  כגון:   Academia.edu  ו- Mendeley
• בלוגים ומדיה כגון: Citation Culture   ו- Scholarly Kitchen
• כלים ושירותים לתמיכה במחקר ביבליומטרי   כגון : EBRP של Elsevier
• ארגונים, כנסים ורשימות תפוצה  כגון  :  International Society for Scientometrics and Informetrics, ACM Web Science Conference  ו- ASIST SIGMETRICS

לרשימה המלאה

הרשת החברתית האקדמית מנדלי שהושקה בשנת  2009  מקבצת  סביבה  היום למעלה מ- 2 מיליון  חוקרים  מרחבי העולם כולו.   לציון פעילות  זו ברשת,  Mendeley  פרסמה דו"ח ובו ניתחה את הפעילות המחקרית  של 2 מיליון החוקרים  באופן כללי ואת הקשר בין הפעילות המחקרית ואינדיקטורים כלכליים .מן הראוי לציין שמנדליי כוללת גם  שירות/כלי ביבליוגרפי בגרסה וובית ושולחנית עם אפשרות לסינכרוניזציה ביניהם ומאפשרת ליצור בסיס נתונים של רשומות ביבליוגרפיות של מסמכים שונים.

הדוח כולל מגוון נתונים מספטמבר 2012:

• התפלגות 2 מיליון החוקרים על פי דיסציפלינה אקדמית –על פי הדוח  31%  שייכים לביולוגיה ורפואה, 16% מדעי הפיזיקה, 13% – הנדסה ומדעי החומרים, 10% – מדעי המחשב והמידע, 10% – פסיכולוגיה,חינוך ובלשנות , 7%- משפטים ושאר מדעי החברה, 5% – פילוסופיה, אמנות וספרות ושאר מדעי הרוח,  8% – כלכלה ומנהל עסקים.
• פעילות מחקרית על פי ארצות , אזורים ומוסדות בעולם. הפעילות המחקרית נמדדה על פי 2 מדדים עיקריים : גודל האוסף – ממוצע נירות מחקר בספרייה של המשתמש במנדלי וממוצע זמן השימוש היומי במנדלי  . ממצאים עיקריים על פי 2 מדדים אלו:

באופן כללי ממוצע מספר המחקרים לחוקר  הוא 142.8  וזמן שימוש יומי ממוצע הוא 1:12 שעות

האזורים , המדינות והמוסדות שעומדים בראש הרשימה מבחינת גודל האוסף המחקרי שלהם שנמדד על פי מספר מחקרים בממוצע למשתמש הם:

אזורים:

מערב אירופה – 187.1 מחקרים , צפון אמריקה – 171.6 , מזרח אסיה – 156.2

מדינות – ארגנטינה 267.6 , צרפת – 232.6, גרמניה – 222.9

מוסדות

אוניברסיטת לואיזיאנה – 383.1, United States Geological Survey – 380.4, Museum National  d' Histoire Naturelle 379.1

האזורים , המדינות והמוסדות שעומדים בראש הרשימה  מבחינת זמן שימוש יומי בשעות

אזורים 

מערב אירופה – 1:19, Oceania – 1:18, מזרח אסיה – 1:15

 ארצות

הולנד : 1.25,דרום אפריקה  – 1:24,אנגליה  – 1.22

 מוסדות 

Durham University : 1:47, ENS Lyon :1:44, אוניברסיטת מנצסטר – 1.39

מן הראוי לציין שסין  נמצאת במקום ה- 4 מבחינת זמן השימוש, ישראל במקום החמישי  וארה"ב מדורגת במקום ה- 49

בנוסף לנתונים כלליים אלה על הפעילות המחקרית נבדק גם הקשר בין פעילות מחקרית ואינדיקטורים כלכליים : התוצר המקומי הגולמי לנפש והוצאות למחקר ופיתוח לנפש .

נמצא  שהתוצר המקומי הגולמי לנפש  והוצאות מחקר ופיתוח לנפש משפיעים על הפעילות המחקרית – נתונים  שמלמדים שמדיניות הגישה הפתוחה חשובה וחיונית במדינות בעלות הכנסות נמוכות.

לדוח המלא 

בעולם  של BIG DATA, מחקר ביורפואי ממשיך ליצר כמות גדולה של נתונים ומידע –  מידע שפעמים רבות  נשמר במאגרי מידע פתוחים לציבור. אין ספק ששילוב מידע ממאגרים אלה  יכול לסייע למחקר – למומחים שמעורבים במחקר ביורפואי  ובפיתוח תרופות באקדמיה ובתעשיה.  אלא שמספרם של מאגרים כאלה הוא גדול וקשה לעקוב ולשלוט במאפיינים של  כל אחד מהם

Sagace – מנוע חיפוש  חדש ששמו נגזר מהמילה הצרפתית שפירושה "נבון" בא להקל על המלאכה. הוא  מחפש מידע  בלמעלה מ- 300 מאגרי מידע ביורפואיים ביפן.

Sagace פותח ומתוחזק על ידי  NIBIO -National Institute of Biomedical Innovation בשיתוף פעולה עם  NBDC -National Bioscience Database Center

למנוע יש מנשק חיפוש ביפנית ובאנגלית.  והתוצאות כוללות גם חומרים בשפה האנגלית. אפשר לעדן את תוצאות החיפוש על פי אשכולות  שונים. מנוע החיפוש מחפש גם מלים נרדפות למונח החיפוש והמשתמש יכול לראות באיזה מלים נרדפות השתמש המנוע.

למנוע החיפוש

מדריך למנוע

.

גLibrary & Information Science Source (LISS) EBSCO

ב-23 באוקטובר Ebsco  הודיע על השקתו של המאגר הספרני  החדש – Library & Information Science Source – LISS

מאגר ספרני זה מציע טקסט מלא  מלמעלה מ- 460 כתבי עת ו- 30 מונוגרפיות בנושאים ספרניים.. הוא כולל תזאורוס והאינדקס שלו כולל מאות כתבי עת , ספרים, דוחות מחקר , דוחות כנסים, מידע על מחברים ועוד.

מאגר זה הוא אחד ממאגרי  מידע "super" החדשים של EBSCO  שמהווים מיזוג תכנים בין מאגרים קיימים של EBSCO  עם מאגרים של H.W. Wilson.

מאגר "super"  ספרני חדש זה – LISS  מהווה מיזוג של  Wilson’s  Library & Information Science Retrospective: 1905-1983  ו- EBSCO’s Libraries, & Information Science & Technology Abstracts with Full Text והוא מכסה מגוון נושאים רלוונטיים בתחום הספרנות: מיון, קטלוג, ביבליומטריקה, אחזור מידע, ניהול ידע ועוד.

על פי מידע באתר של אבסקו  המאגרים הבודדים של אבסקו שמרכיבים את מאגרי ה-"super" ימשיכו להיות נגישים בנפרד למנויים . מאגרי ה-"super"   הממוזגים עם מאגרי המידע של   Wilson יהיו אופציונליים בתשלום נוסף .

The Data Citation Index on Thomson Reuters Web of Knowledge

DATA CITATION INDEX   הוא מאגר חדש של  Thomson Reuters שכולל מידע ראשוני – נתונים – עליהם התבססו המחקרים  שכלולים באינדקס של  – Web of Knowledge . המאגר שהושק באוקטובר 2012 מהווה מקור אחד למידע ראשוני בתחומי המחקר השונים על ידי קישור נתוני מחקר שנמצאים במאגרים שונים בעולם כולו עם הספרות השפיטה- מאמרים, ספרים וכו'  שכלולה באינדקסים של Web of Knowledge. לצורך כך הוא משתף פעולה עם מאגרי נתונים כגון: Inter-University Consortium for Political and Social Research – ICPSR .

מאגר נתונים כזה יאפשר לחוקרים להגיע למקור הראשוני של הפרויקטים המחקריים, ישפיע על מהלכים עתידיים שלהם ימנע כפילויות ויאיץ את תהליך המחקר.

ב- 22  ליוני 2012 Thomson Reuters  חשפה  את המאגר  והודיעה שתציג אותו בכנס ALA   2012 . ב- 16 באוקטובר 2012  Thomson Reuters  הודיעה על השקתו של המאגר

ScienceDirect  מאפשר גישה חופשית למאמרים המצוטטים ביותר של חתני פרס נובל 2012שפורסמו בכתבי העת של Elsevier  מתוך הוקרה לתרומתם  למדע  בתחומים רפואה , פיזיקה, כימיה וכלכלה.

למאמרים של    Sir John B. Gurdon ו-   Shinya Yamanaka חתני פרס נובל ברפואה ופיזיולוגיה

למאמרים של   Serge Haroche ו-   David J. Wineland חתני פרס נובל  בפיזיקה

למאמרים של  Robert J. Lefkowitz  ו-   Brian K. Kobilka חתני פרס נובל  בכימיה

למאמרים של  Alvin E. Roth  ו-  Lloyd S. Shapley חתני פרס נובל  בכלכלה

מידע  נוסף על הזוכים בפרס הנובל אפשר למצוא  באתר  הרשמי בנושא פרסי הנובל

תודה למירה ליפשטיין  על המידע

בפוסט קודם כתבתי על רשימת אתרי היעץ  החופשיים הטובים  ביותר לשנת 2012 שנבחרו על ידי ALA.   אחד האתרים  הוא  CitationFox  – אתר  שנמצא עדיין בגרסת ביתא שכולל  מדריכים מפורטים   לכללי ציטוט  של APA      ו-MLA.

 המדריכים  הם  של  University at Albany, State University of New York  והם מפורטים מאוד וכוללים דוגמאות לציטוט מגוון  מקורות מידע.

באתר אפשר למצוא גם מדריך מקיף  לכלים ויישומים לציטוטים שכולל בין היתר רשימה ותיאור של   תוכנות ביבליוגרפיות חופשיות ,  תוכנות  אחרות בתשלום מינימלי ועוד

 לאתר הראשי של המדריכים

Reference and User Services Association (RUSA) of ALA  פירסמה  את  רשימת  אתרי היעץ החופשיים הטובים ביותר ברשת לשנת 2012 . הרשימה כוללת 27 אתרים שנבחרו בקפידה על ידי Emerging   – Technologies in Reference Section-  MARS  -וועדה מיוחדת ב-  ALA  שתפקידה לעקוב אחר השפעתן של טכנולוגיות חדשות על  המשתמשים השירותים והאוספים ולמצוא דרכים להכין את הספרנים להתפתחויות החדשות.

הקריטריונים לבחירה כללו  איכות, עומק, שימושיות, וייחודיות של התכנים  וקלות הגישה למידע.

הרשימה כוללת את שמות הזוכים, קישורים לאתרים ותיאור כל אחד מהם

ברשימת הזוכים :

Art Project / Google  – יישום אינטראקטיבי שמקבץ אלפי יצירות אמנות ממוזיאונים  מרחבי העולם כולו

Encyclopedia of Life

Kaiser State Health Facts – שכולל נתונים סטטיסטיים מ- 50 מדינות בנושאי בריאות

The Khan Academy  –  ארגון שלא למטרות רווח ששם לו למטרה לספק חינוך חופשי לכול ובכול מקום.

Merck Manuals  – המדריכים הרפואיים החופשיים של Merck

MIT OpenCourseWare  – אתר הקורסים בגישה פתוחה של MIT

Worlddatabank  –  אתר  שכולל נתונים סטטיסטיים של הבנק העולמי  ועוד..

מן הראוי לציין שגם יד ושם שלנו נכלל בין הזוכים .

לרשימת הזוכים

getCITED הוא מאגר מידע אקדמי  חופשי שכולל מגוון מקורות מידע: מאמרים, ספרים ופרסומים מסוגים שונים כולל פרקים בודדים מספרים, ניירות עבודה ומצגות מכנסים  וגם דוחות.החומרים הוזנו על ידי חוקרים ואנשי אקדמיה למען הקהילה האקדמית כולה.

 השימוש באתר חופשי, שימוש מלא  באתר שמאפשר בנוסף לחיפוש גם עריכה והוספת פריטי מידע  כרוך בהרשמה חופשית. אפשר לחפש באתר, ותוצאות החיפוש כוללות  מידע ביבליוגרפי מלא של כל אחד מהפריטים ולרוב גם טקסט מלא.  לחיצה על כל אחד ממרכיבי הרשומה הביבליוגרפיה תספק לנו מידע על מרכיב זה. כך  למשל  לחיצה על שם כתב העת תציג לנו רשומה ביבליוגרפית עם פרטים מלאים של כתב העת כולל קישור לאתר הבית של כתב העת. לחיצה על שם המחבר תציג פרטים על המחבר, לחיצה על מחלקה תציג את כל חברי המחלקה.

 מאגר המידע ייחודי בכך שהמשתמשים – חוקרים  ואנשי אקדמיה תורמים את התכנים ובכך קובעים את תכניו של המאגר. ומאפשרים לו למלא תפקיד חשוב ככלי להפצת מידע  מחקרי .  בנוסף האתר משמש גם פורום לדיונים . באתר  מאפיינים חברתיים נוספים כגון יצירת ביבליוגרפיות משותפות.

 יתרונו הגדול של המאגר הוא בקישורים –  האפשרות לקשר את הפרסומים עם המחברים שתורמים  למאגר, המו"לים, פריטי המידע ברשימות הביבליוגרפיות והפרסומים שציטטו אותם.

 אפשר גם לקבל מידע סטטיסטי על פריטי המידע  במאגר כולל  מספר ציטוטים בפריטי מידע אחרים

 על פי המידע הסטטיסטי באתר מספר פריטי המידע במאגר הוא למעלה מ- 3 מיליון פרסומים ועתידו תלוי במספר פריטי המידע שיעלו חוקרים למאגר בעתיד. אין ספק שהוא יכול להוות מנוע חיפוש אקדמי נוסף ומיוחד.

לאתר   

  בזמנוו כתבתי פוסט על  Schema.org – יוזמה משותפת של שלושת מנועי החיפוש הגדולים Google, Bing, Yahoo שתומכת בשפה משותפת לתיוג מידע מובנה בדפי ווב, עליה הצהירו ב- 2 ביוני 2011.

משמעות היוזמה היא  שבעלי אתרים, יוכלו להטמיע בקלות יחסית מידע סמנטי בתוך הקוד של דפי הווב הקיימים – דפי5 html – מידע שמכונות יכולות להבין ולחלץ אותו באופן חד משמעי. בכך יסיעו למנועי חיפוש להבין טוב יותר את התכנים של דפי הווב שלהם ולמעשה היוזמה מהווה  התקדמות לקראת החזון של הווב הסמנטי.

המשמעות מבחינתם של מנועי החיפוש והמשתמשים היא תשובות מדויקות יותר למספר רב יותר של שאלות. המשמעות מבחינת אתרי ווב שיאמצו סכימה זו היא הגדלת הנראות שלהם במנועי חיפוש.

כדי  להקל על בעלי אתרים  להטמיע את הקוד פותחו כלים שבעזרתם יוכלו בעלי אתרים ומשתמשים רלוונטיים ליצור באופן אוטומי בעזרת  טפסים קוד סמנטי אותו יוכלו להטמיע באתרים .

Schema Creator ו- Microdata Generator  הם כלים מסוג זה . המשתמש מזין את פרטי הארגון לדוגמה ובמקביל מקבל את הקוד הסמנטי המתאים אותו יוכל להטמיע באתר.

פירוט  ומידע נוסף אפשר למצוא בפוסט  ב- Search Engine Watch

 .

בזמנו כתבתי פוסט על מודל הרכש PDA  – על פי מודל רכש זה , ספריות יגיעו להסכמים עם ספקים של ספרים שיאפשרו לרכוש רק ספרים שיש להם ביקוש גבוה על ידי המשתמשים. עבור ספרים עם ביקוש נמוך יותר תשלם הספרייה דמי גישה לטווח קצר ולא תשלם כלל עבור ספרים שאין בהם שימוש. מודל זה משנה את המכניזם של הרכש בספרייה. המשתמש ולא המומחים בספרייה מחליטים בסופו של דבר על הרכש, והספרייה מציעה תמורת סכום קטן יחסית אוסף גדול למשתמשים. המודל Patron driven acquisitions    כשמו כן הוא – השימוש המעשי של המשתמש הוא המניע את  הרכש והכול נעשה מאחורי הקלעים.

מודל זה הינו מגמה בלתי נמנעת של הספריות . כיום 400-600 ספריות אקדמיות ברחבי העולם משתמשות במערכות  כאלה  ואין ספק שהמספר יגדל מאוד בשנים הבאות.

לכאורה , מודל זה  מיטיב עם הספריות שכן הוא מצמצם את ההוצאות שלהן וזאת על  חשבון ההפסדים של המולים שהמכירות שלהם קטנים עקב כך.

מחקר  מקיף של הספרייה באוניברסיטת קורנל וההוצאה לאור    באוניברסיטת JOHNS HOPKINS    בחן  מודל זה בהקשר של התקשורת המדעית . הדוח שהתפרסם ב-26 בספטמבר 2012 שפך אור ונתונים על הסְפֶרָה  של הספרייה האקדמית אך הוא נכתב בראש וראשונה מנקודת מבט של המו"ל ובמיוחד המול האוניברסיטאי ועסק בשאלה המרכזית אלו צעדים המו"ל יכול לנקוט כדי להפוך את מודל הPDA  למודל עסקי משתלם

המסקנות של הדוח:

לספריות מודל ה- PDA   חוסך כסף ומאפשר מספר רב של כותרים רלוונטיים לסטודנטים ולסגל.

 למו"לים  מודל זה שמציג בטווח הקצר אתגרים וירידה ברווחים, יכול בטווח הרחוק ובפוטנציאל להוות להם גם כוח חיובי וכר הזדמנויות בשוק הספריות,  אם יוכלו ל"ישר" את תכניותיהם עם המערכות והדרישות של הספריות. כיצד ואלו צעדים על המולים לנקוט לשם כך אפשר לקרוא בדוח המלא.

לדוח

eBizMBA Rank  הוא  דרוג שמהווה ממוצע  הדרוג הגלובלי  של  Alexa  והדרוג של ארה"ב   בהסתמך על Compete Quantcast.

על פי דרוג זה 15 מנועי החיפוש הפופולריים ביותר לשנת 2012 הם:

Google     bing  Yahoo! Search  ask  Aol Search  MyWebSearch blekko  Lycos  Dogpile  WebCrawler  Info  Infospace  Search  Excite  GoodSearch

באתר בנוסף לציוני הדרוגים למנועים  יש גם נתונים על  המספר המוערך של המבקרים הייחודיים בחודש בכל אחד ממנועי החיפוש שמוזכרים לעיל. על פי נתונים אלו המספר המוערך של המבקרים הייחודיים בחודש במנועי החיפוש הפופולריים ביותר נע בין 900   מיליון  מבקרים בגוגל  למיליון  ב – GoodSearch.

על מנועי החיפוש הפופולריים נמנים גם מנועי חיפוש פחות מוכרים כמו GoodSearch שמייחד חלק מהכנסותיו למטרות צדקה ו- infospace שכולל תוצאות משלושת מנועי החיפוש המובילים  גוגל, יאהו ובינג

מן הראוי לציין שב- eBizMBA Rank  אפשר למצוא גם דרוגים נוספים של אתרים ייעודיים מבחינת הפופולריות שלהם  במגוון תחומים כגון: משחקים, ספורט, יעץ, פיננסים , פוליטיקה , מדע, סימניות חברתיות, רשתות חברתיות, אתרי ווב 2.0 , קניות והשוואת מחירים, בלוגים, אתרי עסקים, מוסיקה , וידאו תיירות, חדשות  ועוד

לאתר