לרשת האינטרנט השפעה רבה על  הגישה למידע ושירותי הספרייה. דו"ח  של מכון המחקר פיו שהתפרסם בינואר 2003  כולל את ממצאיו של סקר   שמטרתו הייתה  לבדוק את העולם המשתנה של הספריות  כפי שבא לידי בפעילויות בספרייה ובשירותים שהמשתמשים היו רוצים לראות בה . הסקר הוא במסגרת מחקר מקיף יותר בנושא התפקיד שממלאות ספריות בקהילה . הסקר נערך בתקופה 15 באוקטובר  עד 10 בנובמבר 2012  בקרב 2252   אמריקאים בני 16 ומעלה. ממצאי הדוח כוללים גם דעות של ספרנים.

הסקר בדק  עמדות  וצפיות   מספריות ציבוריות והתמקד בנושא שירותי הספרייה בעולם הדיגיטלי  . נמצא שרבים מהמשתמשים  מעוניינים בהרחבת השירותים הדיגיטליים בספריות, אך הם  עדיין סבורים שחשיבותו של הספר המודפס נשמרת גם בעידן הדיגיטלי.

מממצאי הסקר:

 80%  מהנחקרים  סבורים ששירותי ההשאלה של ספרים הוא שירות חשוב מאוד שמספקות הספריות

80%  סבורים שספרני היעץ  חשובים מאוד בשירותי הספרייה

77% סבורים שגישה חופשית למחשבים ולאינטרנט הוא שירות חשוב מאוד של הספריות.

רבים  מהנחקרים מעוניינים בהרחבת שירותים טכנולוגיים , שירותי הדרכה  ובהרחבת אוסף הספרים האלקטרוניים.

בנושא פינוי ספרים בדפוס לטובת אולמות קריאה ומרחבים בספרייה למטרות אחרות  20%  סבורים שיש לעשות זאת , לעומת 39%  שמתנגדים לשינוי כזה.

הסקר כולל גם נתונים מעניינים על דפוסי השימוש בספריות ובאתרי הבית של הספריות, שימוש בטכנולוגיה ובאינטרנט בספריות ועוד,  עם התייחסות להווה ועתיד הספריות

 לדוח המלא

תודה לשרון חלבה-עמיר  על העדכון

FindZebra  הוא מנוע חיפוש ייעודי  לאבחון מחלות נדירות שפותח על ידי חוקרים ב-Technical University of Denmark  .  על פי מה שנכתב באתר קיימים כ- 7000 מחלות נדירות    שהוכרו ככאלו על ידי  ארגונים למחלות נדירות.  מנוע החיפוש מתמקד במקורות ייעודיים למחלות כאלה כגון: Online Mendelian  Inheritance in Man,  the Genetic and Rare Diseases Information Center,ו-   Orphanet וסורק נכון להיום למעלה מ- 31000 מאמרים שמתמקדים במחלות נדירות ומחלות גנטיות.  על פי מה   שמוצהר באתר  הוא מיועד בעיקר  לאנשי מקצוע במטרה לסייע להם באבחון מחלות קשות לאבחון, ומכאן גם שמו כפי שנכתב באתר:

The term "zebra" is a medical slang for a surprising diagnosis. Physicians are taught since medical school to concentrate on the more common diseases: "when you hear a gallop, you should think about a horse, not a zebra". FindZebra is designed to help in those cases when the equine turns out to be a zebra

לאתר

למידע נוסף

לכתבה בנושא

בתאריך 24 בפברואר 2011  גוגל הכניסה שינוי קטן בשם  "Panda"   לאלגוריתם דרוג התוצאות שלה במטרה להציף תוצאות איכותיות למעלה- לראש תוצאות החיפוש. השינוי משפיע על תוצאות החיפוש ויש לו משמעות לגבי האופטימיזציה של מנועי חיפוש וכל העוסקים בכך..

 מאז ועד ינואר 2013  הוכנסו 24 עדכוני Panda בתאריכים מסוימים והשינויים  בעקבות כך בתוצאות החיפוש היו  "חדים" דיים  כדי שנחוש אותם.

 בפוסט מעניין שהתפרסם ב- 13   במרץ 2013  בנושא אפשר למצוא רשימה כרונולוגית של  עדכוני ה- Panda  והשפעתם על תוצאות החיפוש, שניכרה בדרגות שונות מעדכון לעדכון.

 אלא שעל פי הצהרתו של  Mutt Cutts  , ראש צוות ה- webspam    בגוגל, ב- 13 במרץ 2013 ,  בעתיד השינויים לא יתבצעו ביום מסוים אלא ישולבו בזמן אמת באופן הדרגתי במערך הכללי של האלגוריתמים  ולכן יהיו פחות ניכרים ומשמעותיים מבחינתם של מנהלי האתרים וכל העוסקים באופטימיזציה של מנועי חיפוש.

 בכל מקרה , כדי להגיע  למקום מכובד בתוצאות החיפוש כדאי לשמור על איכות גבוהה של התכנים  ולשם כך  אפשר להיעזר בפוסט מעניין של גוגל  בו מוצגים קריטריונים ברורים שלו  לדירוג תוצאות החיפוש ולזכור אותם בפיתוח התכנים באתר.

  מחקר חדש שפורסם בינואר 2013 בדק את יעילותם של מנועי חיפוש ואתרי שאלות תשובות  בפלטפורמות מובייל.   במחקר נעשה שימוש במדד  חדש  שנקרא: Butler University Q&A Intelligence Index  שמדד את הסבירות שמשתמש יקבל  תשובה נכונה  בזמן נתון  לכל שאלה רנדומלית בשפה טבעית.

 מתוצאות המחקר: מנוע החיפוש ChaCha  הוביל באופן עקבי ברוב השאלות וזכה לציון הגבוה ביותר על פי  מדד Butler University Q&A Intelligence Index  . אחריו הובילו בינג ויאהו . גוגל  נמצא רק במקום השישי  ברשימה.

 תוצאות המחקר בססו את ההשערה שפלטפורמות של שאלות ותשובות אינן יכולות להתבסס על אלגוריתם של חיפוש בלבד . תוצאות החיפוש של מנועי חיפוש חסרות הבנה סמנטית של שפה טבעית ולכן אינן יעילות לשאלות זנב ארוך שהוצגו במחקר.

 כדי שפלטפורמות של שאלות ותשובות ישיגו  ציון מעל 50% 60%  במדד  Butler University Q&A Intelligence Index  יש צורך באלגוריתם שידע להפיק תועלת ממידע מובנה או שיגלה הבנה סמנטית  באמצעות אינטליגנציה מלאכותית או בני אנוש.

 המחקר הדגיש את חשיבות תרומתה של ההבנה הסמנטית האנושית והעובדה ש- ChaCha זכתה בציון הגבוה ביותר  במדד הנבחר להערכה היא אינדיקציה שסיוע אנושי לתהליך  הקשור למענה על שאלות יכול לעלות על פתרונות שמתבססות על אלגוריתמים בלבד.

למחקר המלא  

מאמר שהתפרסם ב- EMBO REPORTS בגיליון מרץ  2013  בשם :

How good is research really?""  כולל ביקורת על 2 המדדים המקובלים להערכה מדעית האימפקט פקטור וה- h-index . טענת הביקורת העיקרית כנגד השימוש במדדים אלו היא  שאי אפשר באמצעותם להשוות חוקרים או כתבי עת מתחומים שונים או מאמרים שפורסמו  בתקופות זמן שונות.  הדבר דומה לחוסר האפשרות להשתמש במספר גולים להערכת ולהשוואת שחקנים בכדורגל ובכדוריד  – מספר הגולים בכדורגל  הוא בסביבות 2 ואלו הכדוריד יכול להגיע ל- 20 . האם שחקן כדוריד שלזכותו נזקפו 5 גולים  טוב יותר מכדורגלן שלזכותו גול אחד ?

באותה מידה אין אפשרות להשוות ערכים מוחלטים של ציטוטים  ללא נרמול  שמושתת  על  תחום מחקר וזמן  . לבדיקת האימפקט של הציטוטים בצורה נכונה יותר  הוא מציע מדד שמושתת  על המאון– ערך שאחוז מסוים מקבוצת ערכים נמוכים ממנו.  כך למשל מאון 20  הוא אותו ערך שמתחתיו נמצאות 20% מהתצפיות.  על פי מדד זה ככל שדרוג המאון של פרסום גבוה יותר  כך הוא קיבל יותר ציטוטים בהשוואה לפרסומים באותו תחום מחקר ובשנת פרסום. ערך של 90 משמעותו שהפרסום הוא בן עשרת הפרסומים המצוטטים ביותר ו- 90%  קיבלו מספר ציטוטים נמוך יותר.

על פי מחקר זה מדד המאון מאפשר להשוות פרסומים בצורה משמעותית, נכונה והוגנת יותר .

כיצד ומדוע ופרטים נוספים במאמר המלא

 ספריות מספקות גישה לתכנים דיגיטליים כבר למעלה מ- 2 עשורים. עד לא מכבר תכנים דיגיטליים אלו כללו  בעיקר כתבי עת  ומגזינים ומעט מונוגרפיות. אבל לאחרונה עם  התפוצה ההולכת וגדלה של  קוראים אלקטרוניים ומחשבי לוח והגידול במספר הספרים האלקטרוניים המסחריים  גדל גם הביקוש לספרים אלקטרוניים שניתנים להורדה.

 נושא ההורדה של ספרים מעורר הרבה בעיות טכניות, משפטיות ואסטרטגיות שמובילים לאי בהירות, מבוכה ותסכול  בקרב הספריות והמשתמשים, מו"לים ומחברים.

 IFLA   פרסמה מסמך רקע בו הציגה את הקשיים והבעיות בתחום, כמו כן פעלה כדי לעודד את הדיון בנושא בקרב ספרנים. פגישה של מומחים  מתחום הספריות והמו"לים שהתקיימה ביוזמת   IFLA    בנובמבר 2012 בהאג היוותה נקודת התחלה לדיונים בנושא הגישה לתכנים דיגיטליים, הציפיות של משתמשי הספרייה ביחס לספרים אלקטרוניים והקשרים בין המולים והספריות בעידן הספרים הדיגיטליים.

 לאחרונה בפברואר 2013 IFLA    פרסמה את

IFLA Principles for Library eLending

 כדי לסייע לספרנים ברחבי העולם  להתמודד עם הבעיות בנושא.

 מסמך זה מבוסס על ההנחה שספריות , מו"לים ומחברים חייבים לדון יחדיו בנושאים שקשורים לספרים אלקטרוניים באופן שיאפשר לספריות למלא את שליחותם להבטיח לקהילות שלהן גישה לידע ומידע.  יישום מדיניות פיתוח האוספים חייב להיות בידי הספרייה ולא בידי המו"לים והמחברים. IFLA מאמינה שיש לעגן בחוק את הנושא באופן שמולים/מחברים יחויבו לאפשר ספרים אלקטרונייים לספריות בתנאים סבירים.

 על בסיס הנחה זו אמצה IFLA       מספר עקרונות שקשורים לרכש, הרשאות ושימוש בספרים אלקטרוניים . העקרונות  מתייחסים  בין  היתר  לשימור, הטלת אמברגו על ידי המו"לים, השאלה בינספרייתית, נושא האינטראופרביליות  בכל הקשור לקוראים האלקטרוניים ועוד.

 למידע נוסף  

האינפוגרפיקה   – המחשה חזותית של מידע  באמצעים שונים  – הוא תחום מתפתח בשנים האחרונות.  במסגרת זו פותחו הרבה כלים בתחום. . רשימה  של כלים  כאלה לייצוג גראפי של מידע ונתונים  וגם לליווי אלמנטים גרפיים בהסברים טכסטואליים,   רובם חופשיים,  עם תיאור קצר על הפונקציונאליות של כול אחד מהכלים אפשר למצוא בפוסט  שימושי  שהתפרסם בראשית פברואר 2013.

חלק מהכלים הם כלים מבוססי ווב  וחלקם הם יישומים שולחניים ,    רוב הכלים הם  חופשיים ומשמשים ליצירת מידע חזותי לייצוג נתונים.  ברשימה נכללים גם   כלים לייצור וידאו ומצגות קול.

על הכלים נמנים:

  Piktochart,  Easel.ly,  Infogr.am,  Visual.ly,  Tableau, OmniGraffle, Balsamiq , TimelineJS, Present.me

לכתבה בנושא

 Infotopia  הוא מנוע חיפוש שהאינדקס שלו נוצר ידנית באמצעות השירות Google Coop  ליצירת מנוע מותאם אישית ..  על פי מה שכתוב באתר הוא מנוע חיפוש אקדמי שכולל  אתרים  שנבחרו ע"י ספרנים ומורים.

 המנוע כולל אתרים במגוון תחומים: אמנות, ביוגרפיה, משחקים, בריאות, היסטוריה, תמונות, שפות, ספרות, מתמטיקה, חדשות, ציטוטים, מדע וטכנולוגיה, מדעי החברה ועוד.

 אפשר להגביל מראש את החיפוש על פי כל אחד מהתחומים . כמו כן יש באתר  מדריכים נושאיים לאותם תחומים בהם אפשר לדפדף.   .

 באתר יש גם קישורים לתוכנות ביבליוגרפיות ומדריכים בנושא.

  כמו כן יש קישורים למנועי חיפוש נוספים מותאמים אישית  מאותו בית היוצר : TeacherTopia שמיועד למורים k-12  וכולל גם מערכי שיעורים, Academicindex.com – מנוע חיפוש מותאם אישית לחומרים אקדמיים.     שכולל אפשרות לחפש גם בחומרים בגישה פתוחה ומאגרי מידע מוסדיים, VirtualLRC.com  – מנוע חיפוש שמיועד לחינוך הגבוה ומכללות ו- Kidtopia  שמיועד לחינוך היסודי בעיקר.

LibGuides Community הוא אתר שמרכז מדריכים של ספריות מרחבי העולם כולו במגוון נושאים.

האתר לא חדש  – הושק ב- 2008 כדי לרכז את המדריכים שנוצרו על ידי  המוסדות שחברים בקהילת  LibGuides – מערכת ליצירת מדריכים ופורטלים. אלא שמאז מספר המדריכים גדל.

על פי מה שכתוב באתר נכון להיום הוא  כולל 321277  מדריכים מ- 3865 ספריות ברחבי העולם כולו והמובילות בהן מבחינת מספר המדריכים  באתר הן: Walden University , Credo Reference – Literati, Masters Programs in Library & Information Science, University of Illinois at Urbana-Champaign, American Public University System, Cornell University, Michigan State University Libraries, Duke University, University of Massachusetts Boston, Murray State University.

באתר יש מנוע חיפוש שבו אפשר לחפש מדריכים על פי נושא עם אופציה להגביל את החיפוש על פי המוסדות שאחראים למדריכים: כל המוסדות, מוסדות אקדמיים, מוסדות ציבוריים, ספריות מיוחדות , K-12 , אתרים שותפים  וגם לחפש על פי מחברים.

קיימת אפשרות גם לחפש  ספריות על פי סוג  ספרייה ומיקום. כך למשל כאשר חיפשתי ספריות בישראל מצאתי את דף המדריכים ב- LibGuides של אוניברסיטת הנגב.

באתר Guide Community Best of אפשר לדפדף במבחר מדריכים על פי תחומי עניין – טכנולוגיה, מובייל, ספרים אלקטרוניים , תוכנות ביבליוגרפיות ועוד.

בזמנו כתבתי פוסט בבלוג על  Altmetrics  – מונח  שמוגדר כיצירה וחקר מדדים חדשים שמושתתים על הווב החברתי  לניתוח והערכה. מדדים אלטרנטיביים אלו נולדו בעקבות הגידול המתמשך בשימוש מדעי באתרים חברתיים כגון  אתרי סימניות חברתיים לאקדמיה, רשתות חברתיות לאקדמיה ומיקרובלוגים שמהווה הזדמנות לעקוב אחרי האימפקט המדעי בדרכים חדשות .

מגוון כלים ויישומים למדדים אלו קיימים היום כגון:  ImpactStory ,  ReaderMeter, ScienceCard ,  PLoS Impact Explorer, PaperCritic, CrowdoMeter .

אחד הכלים החדשים יחסית הוא  Altmetrics Explorer   שאוסף מידע על כל מאמר מטוויטר , פייסבוק, בלוגים מדעיים אתרי חדשות ועוד ונותן ציונים לכל מאמר על סמך תשומת הלב הכמותית והאיכותית לה זכה במקורות אלו כולל נתונים דמוגרפיים כגון היכן פופולרי המאמר ובקרב מי, מאפשר  גם דפדוף וחיפוש במאגר ומאפשר גם מעקב אחרי מאמרים ספציפיים  באמצעות ה- DOIs, PubMed or arXiv IDs

שירותיו של Altmetrics Explorer  הם בתשלום , וקיימת אפשרות גם לתקופת ניסיון חינמית , אך יש לו bookmarklet    חינמי שנתמך על ידי הדפדפנים: Chrome, Firefox ו- Safari. לאחר שמתקינים אותו בסרגל של הדפדפן כאשר נמצאים במאמר מסוים ולוחצים עליו הוא מספק מידע  על המדדים והנתונים החברתיים שלו.  המידע מתבסס בדרך כלל על ה-DOI     של המאמר והמעקב ואיסוף המידע אחרי הפעילות החלה ביולי  2011  ואילך . כך שלא לכל מאמר המידע זמין.על האופן בו מוערך כל מאמר אפשר למצוא באתר.

כיצד מוצג המידע  ?  . באתר יש מספר קישורים  למספר מאמרים לדוגמה  שהמידע בהם זמין:

• The Toxic Truth about Sugar -Nature
• Physical activity for cancer survivors: meta-analysis -BMJ
• Effect of a vitamin/mineral supplement on children and adults with autism- BMC Pediatrics

לאחר התקנת ה- bookmarklet  אפשר להתנסות בו גם על  ידי לחיצה על קישורים אלה.

מידע נוסף  ותשובות לבעיות אפשריות שקשורות לשימוש ב-bookmarklet   אפשר למצוא באתר  מן הראוי לציין של- Altmetrics Explorer יש API חופשי שמאפשר שימוש בנתונים שלו למטרות מחקר. כמו כן כדאי לדעת שספריות שמשתמשות ב-Primo יכולות להטמיע את ה-altmetrics של Altmetrics Explorer בתוצאות החיפוש

מגמה חדשה  שצוברת לה תאוצה  בקרב  ספריות אקדמיות בארה"ב  הוא שימוש באפליקציה חדשה ל- Ipad  , שיכולה להפוך את המחקר האקדמי לחוויתי יותר ופחות מסורבל

BrowZINE      שהושקה ב- ITunes  במרץ 2012 מאפשרת למשתמשים לדפדף למיין ולשמור מאמרים מחקריים ושפיטים. מאמרים שנשמרו  נגישים ללא צורך בתקשורת אינטרנט.

 האפליקציה נמכרה למוסדות וכיום כ- 20 מכללות מנסות את השירות. אחרים כבר מנויים אליו כולל Loyola University Chicago, University of Minnesota and Johns Hopkins University.

 BrowZine כוללת רשימה מרשימה של כתבי עת  ממגוון מולים – החל  ממו"לים בגישה פתוחה כגון BMC    ו- PLOS   וכלה במו"לים כגון Elsevier, Springer   ו- Sage .    החומרים בגישה פתוחה זמינים חופשי לכול, החומרים האחרים פתוחים רק למנויי BrowZine

 כיצד זה עובד ? האפליקציה BrowZine  מקבצת מאמרים ממאגרי מידע ל"כתבי עת" שלמים ומסדרת אותם בפורמט אופטימלי ל- iPad  . התוצאה דרך חדשה למשתמשים לדפדף בכתבי העת על פי נושא ולאתר כותרים חדשים. האפליקציה משווקת למוסדות כאמצעי להקל על מלאכת ההתעדכנות של הספרן  באמצעות אלרטים, הזנות RSS    ושאר טכנולוגיות מסורבלות.

המידע נגיש לדפדוף וכותרים מועדפים ניתנים  לשמירה בספרייה אישית

 כפי שנכתב בכתבה מהראשון בפברואר בבלוג של BMJ  על  האפליקציה:

"  By making content available in an easy to view, browsable format, libraries are able to pull away the layers of technology between the user and content.  Each reader can create a personal bookshelf of favorite journals and BrowZine will soon be able to deliver convenient push notifications to indicate when new material is published.

These favorite titles are housed in a convenient “My Bookshelf” area where users can freely rearrange these titles to suit their preference.  Just like in a user’s own workspace, they can then easily access their favorite titles quickly and easily every time they use BrowZine

האפליקציה נגישה מכול מקום וזמן ונתמכת על ידי מגוון פרוטוקולים של זיהוי כולל EZproxy, Shibboleth   ועוד.

בוידיאו שמוצג באתר אפשר למצוא מידע נוסף

רשתות חברתיות הפכו לחלק אינטגרלי  מהאסטרטגיה השיווקית .  פוסט או ציוץ  בפרופיל  בכלים החברתיים  מגיעים בסופו של דבר לקהל יעד רחב.  למרות  קלות העברת המידע , בשל ריבוי  ערוצי המידע  החברתיים המלאכה  עלולה להיות מתישה.

לשם כך  כדאי להיעזר בכלים ושירותים  חינמיים   שמקלים על המלאכה. בפוסט שהתפרסם ב- 25 בינואר ב- search engine journal   מתוארים 5 כלים כאלה  והאופן בו הם יכולים להקל על המלאכה

הכלים הם:

  Hootsuite  – יישום זה מאפשר הרשמה למספר פרופילים ברשתות חברתיות (עד 5)  ביניהם:  טוויטר, פייסבוק, גוגל+ , וורדפרס  לינקדאין  . הרשמה זו מקלה על מלאכת הפצת המידע שכן די בעדכון במקום אחד כדי שכל הפרופילים יעודכנו. יתרון נוסף של הכלי הוא האפשרות לקבוע מועד רצוי בעתיד  להופעת המידע ברשתות השונות.

•  InboxQ ו-  Commun.it –    כלים  יעילים  לזיהוי לקוחות פוטנציאליים שיוצרים קשר ראשוני של התעניינות ברכישת שרות או מוצר
• Topsy ו- Social mention – מנועי חיפוש חברתיים שמאפשרים להגדיל את המשובים החיוביים על החברה באמצעות איתור משובים חיוביים ושליליים במנועים חברתיים אלה ותגובה הולמת.

 מידע נוסף בפוסט

בזמנו כתבתי פוסט על בעיית הארכוב והשימור של אוספים אלקטרוניים ועל  השירות של Portico    בתחום זה.

עם הגידול באוספים האלקטרוניים מתעוררות שתי בעיות עיקריות:
א. בעיית ה- Perpetual access – כיצד להבטיח גישה קבועה לארכיב. בעוד שבמדיה המודפסת יש לנו תמיד גישה לארכיב של החומרים עליהם היינו מנויים הרי במדיה האלקטרונית הדבר אינו מובן מאליו. כך למשל, במקרה של ביטול מנוי לכתב-עת אלקטרוני מסוים קיים חשש שלא תהיה עוד גישה לגיליונות קודמים של כתב העת, עליהם היינו מנויים.

ב. בעיית ה- Long-term Preservation – כיצד להבטיח את הגישה לחומרים האלקטרוניים לדורות הבאים. במדיה האלקטרונית שינויים טכנולוגיים עלולים ליצור מצב שקבצים בפורמטים שונים שקריאים היום, עקב שינויים טכנולוגיים לא יהיו קריאים בעתיד

Portico מספק  שירות ארכיב (dark archive) קבוע של צד שלישי לכתבי עת, ספרים ושאר חומרים דיגיטליים.

במסגרת שירות זה  מתאפשרת גישה קבועה לארכיב רק בעת הצורך והדגש הוא על שימור לטווח רחוק. מבחינה טכנית על פי פתרון זה נשמרים בארכיב הקבצים המקוריים doc, xml – וכו' ופעולות הקשורות לשימור לטווח רחוק כגון הגירת קבצים בטוחה.

בזמנו בעת כתיבת הפוסט מספר המו"לים שהשתמשו בשירות זה היה קטן. כיום מספר המו"לים שמשתמשים בשירות גדל. על פי מה שנכתב באתר למעלה מ- 90 הוצאות לאור אוניברסיטאיות ב- 6 מדינות משתמשו בשירותי השימור של Portico  ביניהן ההוצאה לאור של אוניברסיטת קיימברידג', Books at JSTOR,   UPCC Collections, וההוצאה לאור של אוניברסיטת אוקספורד.

הספריות  הולכות בעקבות ההוצאות לאור ולמעלה משני שליש ספריות אוניברסיטאיות במוסדות של ההוצאות לאור האוניברסיטאיות שמשתמשות בשירותי Portico  משתמשות אף הן בשירותים אלו.

שירות שימור  הספרים האלקטרוניים של Portico כולל למעלה מ- 170000 כותרים מיועדים לשימור. באתר מפורטים המקרים שמשמשים כטריגר לגישה  לחומרים.כאשר מתקיים טריגר  לגישה לספרים האלקטרוניים הם נגישים לכלל השותפים בשירות שימור הספרים.

למידע נוסף בנושא

דוח מעניין של  CLIR –  Council on Library and Information Resources  בשם :

"Participatory Design in Academic Libraries Methods, Findings, and Implementations"

התפרסם באוקטובר 2012. הדוח משתרע על פני  92 עמודים והוא נכתב על ידי ספרנים ומומחים  בטכנולוגיות מידע מ- 12 אוניברסיטאות ומכללות בארה"ב ומתאר פרויקטים שונים בספריות אקדמיות:  חללים בספריות, שירותים וכלים שבתכנונם השתתפו באופן פעיל המשתמשים של אותם פרויקטים.

 פרויקטים אלה נעשו תוך אימוץ גישת ה"תכנון ההשתתפותי"  – על פיה הקמת חללים, שירותים וכלים  מתבצעת תוך השתתפות פעילה ברעיונות ובתכנון  של האנשים שנועדו להשתמש בהם.  במקרה של ספריות מדובר ביצירת דרך לשתף את הסגל והסטודנטים לתרום מהידע הספציפי שלהם לתהליך. .

הידע הספציפי במקרה זה הוא מידע על  הפעילות והצרכים שלהם. בעזרת מידע כזה  ארכיטקטים ומפתחי תוכנה  יוכלו לפתח מוצרים שיתמכו בצרכים של המשתמשים ובכך  לתרום באופן יעיל לפעילות האקדמית.

 התקשורת בין המשתמשים ואנשי המקצוע  שבונים חללים, מעצבים שירותים ומפתחים תוכנות לצורך הבנת הצרכים ואיסוף המידע על צורכי המשתמשים  נעשתה באמצעות ראיונות, סדנאות, ופעילות שכללה שימוש במגוון אמצעים  כגון מפות, שרטוטים וכו'

 בפעילויות אלה נאסף מידע על העבודה המעשית של הסגל, הסטודנטים, סגל הספריות והצרכים של כל משתמשי החללים, השירותים והכלים  השונים.

 הדוח מתמקד בעיקר בשיטות השונות לאיסוף מידע מהמשתמשים  לבחינת הצרכים שלהם, הממצאים והפקת לקחים לשיפור השירות והתאמתו לצרכים ויישומם .

 מטרת הדוח לעודד פרויקטים דומים נוספים דומים ברוח של שיתוף מגוון רחב של  "מומחים"  בפיתוח חללים, שירותים וטכנולוגיות   שיוכלו להפוך את העבודה בספרייה  לאפקטיבית יותר .

 המידע הרב שמתואר בדוח על שיטות איסוף המידע על צורכי המשתמשים והלקחים והמסקנות יוכלו להיות לספריות אחרות לעזר.

 לדוח