במלאת 15 שנים לפתיחת ה- Web לציבור הרחב בכל העולם (30 באפריל 1993) מציג ה-bbc את תחזיותיהם של דמויות מובילות בתחום ה- Web על עתידו בשנים הבאות. בין המרואיינים גם ממציא ה-Web טים ברנרס לי.

נשמעו תחזיות כמו יישום ה-Web הסמנטי, הובעה תקווה שהמערכות החברתיות החדשות יולידו דרכים חדשות לעבודה משותפת אפקטיבית במישור הגלובלי. דובר על הצורך הדחוף בחקיקה הקשורה להתנהגות ב-Web- חקיקה אחידה ומקובלת על העולם כולו. נשמעו גם תחזיות על טכנולוגיות מתקדמות כמו עדשות שיאפשרו לבעליהם כאשר יביט באדם מסוים לדעת מה נכתב עליו בוויקיפדיה או מהו הדף שלו ב-facebook, או מכשירים מחוברים ביניהם במערכת חיישנים משולבת ב-Web. טכנולוגיות שנשמעות לנו כאלו נלקחו ממדע בדיוני, אבל בהתחשב בעובדה שטכנולוגיות שנשמעו לנו בדיוניות לפי 15 שנה מקובלות מאוד היום, אז אין לדעת..

לכתבה המלאה

קרדיט לד"ר אריאל פרנק שהפנה את תשומת לבי לכתבה

לא אחת המשתמש רוצה להעתיק גרפיקה מהרשת, להפיץ מחדש מאמר, אודיו או וידאו או לשלב קטעים מסוימים מתוך יצירה באינטרנט ביצירה חדשה שלו, ואין הוא יודע אם לא יהיה בכך עבירה על חוק זכויות יוצרים.
לא אחת יוצר רוצה להפיץ את יצירתו ולקבוע בעצמו אילו שימושים ביצירה יהיו מותרים לציבור ובאילו תנאים?

על כל אלה בא רשיון זכויות היוצרים הגמיש ה-Creative Commons (מתחמים ציבוריים של יצירה) לענות. על פי רשיון זה יכול יוצר לקבוע אילו שימושים הוא מתיר לציבור לעשות ביצירתו, ואילו המשתמש יכול לדעת אילו יצירות ניתנות להעתקה, שינוי והפצה מחודשת חינם בהתאם למגבלות שנקבעו ברשיון על ידי בעל היצירה.

היכן נחפש תכנים ויצירות אלה? במנשק המתקדם של Google למשל, בשדה "זכויות שימוש" ניתן להגביל את התכנים על פי זכויות היוצרים שהוענקו להם על ידי בעליהם – לשימוש או לשיתוף בחינם, לשימוש או לשיתוף בחינם גם באופן מסחרי, לשיתוף או לשינוי בחינם, לשיתוף או לשינוי בחינם גם באופן מסחרי.

מספר אתרים נוספים בהם ניתן לעשות שימוש דומה הם:

http://search.creativecommons.org/
http://www.flickr.com/search/advanced/
http://search.yahoo.com/cc

אין ספק שהיוזמה לרשיון גמיש מסוג זה שראשיתה בשנת 2002 חשובה, שכן היא מעודדת הפצה של תכנים חוקיים באינטרנט ומשמשת את האינטרסים של הציבור והיוצרים כאחד. חשובה לא פחות היא הוספת מאפיין למנועי החיפוש השונים  שיאפשר את איתורם של תכנים אלה .

לאתר Creative Commons הבינלאומי
לאתר Creative Commons הישראלי
הסבר מפורט על רשיונות ה-creative commons

הרצאה בנושא "שימוש ברשיונות Creative Commons באקדמיה"  התקיימה במסגרת יום עיון משותף של מלמ"ד ומיט"ל בנושא "חוק זכויות יוצרים החדש ומשמעותו ללמידה מרחוק ולספריות" שהתקיים ב 29.4.2008 בקמפוס המרכז לטכנולוגיה חינוכית ת"א. כתבתי את הפוסט בעקבות ההרצאה, אך לא השתתפתי בהרצאה והפוסט אינו סקירה של ההרצאה.

בעולם המידע בו Google לכאורה מציעה הכול, ובו המשאבים האלקטרוניים תופסים בתאוצה את מקומם של משאבי המידע המודפסים, מהו מקומן של הספריות המסורתיות ומה בדבר מעמדה המסורתי והמרכזי של הספרייה האקדמית בקמפוס? מהן ההשלכות של מאגרי המידע האוניברסיטאיים ושל ה-Open Access על משאבי הספרייה ? מה בדבר הקריאה לספרנים למלא תפקיד מרכזי בקידום "אוריינות המידע" ?

על מגוון שאלות אלו ואחרות הקשורות לעתיד הספריות מקווה JISC לענות באמצעות יוזמה חדשה "Libraries of the Future" . יוזמה זו תכלול מגוון פעילויות – אירועים, מקורות מודפסים, שירותי Web2 אינטראקטיביים, ראיונות ועוד, אבל במרכזה של היוזמה  עידוד רב-שיח ספרני בנושאים אלו . אמנם לא ידוע מה יהיה עתיד הספריות, אבל האמונה שבהשראתה קמה היוזמה היא שדבר אחד בטוח – הספריות ימשיכו למלא תפקיד חשוב בעתיד האקדמיה, החינוך וההשכלה.

 מעניין לעקוב…

לאתר "Libraries of the Future"

הפלגיאט- plagiarism משמעותו גניבה ספרותית – דהיינו שימוש במילים או ברעיונות של האחר והצגתם כתוצר מקורי אישי. לאחרונה רשת הקישוריות המשותפת של המו"לים CrossRef הודיעה על הסכם שלה עם iParadigms לשימוש בשירות CrossCheck שיאפשר לאמת את המקוריות של התכנים האקדמיים. לאחר הצלחת הפילוט שירות בדיקת הפלגיאט אמור להתחיל ביוני. על פי ההסכם המו"לים החברים ב- CrossRef יוכלו להשתמש בשירות iThenticate לבדוק בצורה אוטומטית את מקוריות החומרים הנשלחים אליהם. החומר הנשלח למו"לים ייבדק מול מאגר מידע שיכלול את הטקסט המלא של כתבי העת של המו"לים המובילים, וכל המו"לים החברים ב- CrossRef שיתרמו את התכנים שלהם למאגר יוכלו להשתמש בשירות ה- CrossCheck.

לידיעה המלאה

אם נחפש ב-Google news אישיות מפורסמת מתחום הפוליטיקה, הספורט או הבידור נקבל בנוסף לתוצאות החיפוש גם ציטטות שמיוחסות לה מתוך מאמרי חדשות. מבדיקה שערכתי נראה  שמאפיין זה לא עובד בצורה עקבית.  כך למשל כאשר חיפשתי "Bush” בגרסה הסטנדרטית קבלתי בנוסף לתוצאות, ציטטה עדכנית וקישור לציטטות נוספות שלו. לעומת זאת כאשר חיפשתי “Shimon Peres" בגרסה הסטנדרטית  קבלתי חדשות עדכניות ששמעון פרס קשור בהן אך לא קבלתי שום ציטטה שלו. זה כן עבד כאשר השתמשתי  בלשונית  "image version".. ניתן גם להגביל את הציטטות על פי נושא. מאפיין חדש  נחמד אם כי נראה שעדיין מצומצם מבחינת הכיסוי.

פירוט נוסף והסבר בפוסט של Google בנושא    

הדו"ח השנתי של American Library Associaion על מצב הספריות בארה"ב פורסם באפריל 2008. הדו"ח מפרט את מצב הספריות השונות – ספריות בתי הספר, ספריות ציבוריות אקדמיות ועוד.
הספריות השונות ממשיכות למלא תפקיד מרכזי בהשכלה ובחינוך.
בספריות הציבוריות ממשיכים לקרוא ספרים.הקורא הממוצע שואל למעלה מ- 7 ספרים בשנה, אבל המשתמשים מבקרים בספריות גם לצורך השאלת DVD, רכישת מיומנויות מחשב, חיפוש משרות פנויות, והשתתפות בפעילויות של ארגונים קהילתיים מקומיים. בכל הספריות הספרים האלקטרוניים ממשיכים להוות חלק שגרתי מהאוספים.
ומה לגבי הספריות האקדמיות? מסתבר שתקציבים מצומצמים ותחרותיות מולידים יצירתיות מוגברת. הספריות מבססות את מעמדם בקמפוסים והיוזמות מגוונות: סיוע בטכנולוגיות מידע, סיוע לסטודנטים עם מוגבלויות, רשתות אלחוטיות, סורקים, התאמת הספרייה פיזית לצרכים המשתנים ועוד….

לדו"ח המלא…

LC פרסמה מדריך חדש לביוגרפיות Tracer Bullet 06-4 Biographical Sources in the Sciences – Life, Earth and Physical Science -1989-2006. המדריך כולל מקורות מודפסים מהשנים 1989 -2006 , שירותי מפתוח ותקצירים, כתבי עת רלוונטיים ומקורות אינטרנט נבחרים. תחומי דעת רבים מכוסים במדריך כמו חקלאות, וֶטֶרִינַרְיָה , רפואה, אסטרונומיה,ביולוגיה, כימיה, מתמטיקה,גיאולוגיה ועוד. המקורות כוללים מידע על דמויות היסטוריות ועכשוויות. לנו יכולים להיות שימושיים במיוחד אתרי האינטרנט הנבחרים. המעט שבדקתי מתוכם, הם חופשיים לכל.
מדריך זה הוא מדריך נוסף בסדרת מדריכי מחקר בנושאי מדע וטכנולוגיה של LC -SCIENCE TRACER BULLET SERIES . מדריכים אלה מקיפים מגוון רחב של נושאים בתחומי המדעים, כוללים הקדמות לנושאים, הגדרות, ורשימות מקורות מפורטות.

קרדיט ל- ResourceShelf
קישור למדריך הביוגרפי
קישור לסדרה כולה

WikiAnswers הוא שירות נוסף של Answers.com .Answers.com מוכר כמנוע "לכל שאלה תשובה"  מסוג "encyclodictionalmanacapedia" – כלומר האינדקס שלו הוא למעשה מאגר יעץ מקוון גדול שכולל מגוון מקורות יעץ – אנציקלופדיות כמו בריטניקה וויקיפדיה, מילונים לשוניים, אוניברסיטאות ועוד . למנוע מרכיב נוסף WikiAnswers. בעוד ש- Answers.com מטרתו לספק מידע כללי בנושאים שונים הרי מטרתו של שירות זה הוא לתת מענה לשאלות יעץ ספציפיות ופרטניות יותר. השירות ניתן על ידי מתנדבים והמטרה ליצור מאגר גדול של שאלות ותשובות ספציפיות. ניתן לדפדף וגם לחפש במאגר התשובות. בשירות גם צוות  אחראים שעונים על השאלות, מוחקים "ספאם" ועורכים את התשובות במידת הצורך.

לפרטים נוספים, נתונים סטטיסטיים על השירות 

המפתוח המקובל בעידן ה-Web 2.0 הוא מפתוח של המשתמש – המשתמש מוסיף תגיות לפריטי המידע ובאמצעות תגיות אלו מתבצע אחזור המידע. התיוג מקובל באתרים לארגון מידע אישי : אתרי סימניות כמו del.icio.us, אתרים לארגון מידע אקדמי כמו CiteULike, Connotea, BibSonomy 2collab ,  אתרים לארגון תמונות כמו flickr , מוסיקה, וידאו ואף חומר offline כמו LibraryThing . התיוג הוא למעשה מפתוח חופשי לא מבוקר ובד"כ ללא קשרים היררכיים. מהם החסרונות והיתרונות של מפתוח כזה לעומת שפות מבוקרות. מהן בעיות אחזור המידע במערכות אלו? וכיצד ניתן להתמודד עמן? מהן טכנולוגיות ה-Web הסמנטי וכיצד ניתן לרתום אותן לצורך אחזור מידע יעיל יותר? כיצד ניתן לארגן באופן יעיל את המידע בארגון?

נושאים אלו עם מבט לעתיד נידונו בכנס Info2008 במושב "אחזור מידע בעידן Web 2.0 – תזאורוסים מול תגיות" שהתקיים -2.4.2008 . פירוט יתר וחלק מהמצגות שהוצגו ביום זה ניתן למצוא באתר "בר אוריין"

שירות חדש של Google מאפשר ליצור שאלון אלקטרוני , לשלוח אותו לנמענים והתשובות מוזנות אוטומטית לגיליון אלקטרוני. שירות זה יכול לסייע מאוד בעריכת סקרים, לחסוך את חיבור הטופס האלקטרוני ואת הזנת הנתונים.
השירות מחייב חשבון ב- Gmail.
הוראות לשימוש בכלי :
א. מהחשבון האישי ב-Gmail לחצו על Documents
ב. מהמסך המתקבל בחרו ב-New/Spreadsheet
ג. בגיליון האלקטרוני שיתקבל לחצו על share
ד. מתקבלות מספר אופציות . בחרו באופציה "fill out a form"
ה. לחצו על "start editing the form" וערכו את השאלון . עם סיומו רשמו את כתובת הנמענים

הנמענים יקבלו את השאלון לתיבת הדואר שלהם והגיליון האלקטרוני יתעדכן אוטומטית כאשר המשתמשים יענו על השאלות.

"קופצים בקריאה ממקום למקום, קוראים קצת מפה וקצת מפה – זהו למעשה דור הגוגל" כך מוגדרת בעית הדור על פי פרופ' דיויד ניקולאס מנהל בית הספר לספרנות ארכיונאות ומידע ב- UCL , שחוקר בין היתר את אופן השימוש בספרים אלקטרוניים.
זה לא שהספר האלקטרוני לא מצליח. על פי נתונים שנאספו על ידי הפורום העולמי של הוצאות לאור דיגיטליות, בתחילת 2008 נרשמה עלייה של ‭24%‬ בהכנסות מספרים אלקטרוניים, לעומת התקופה המקבילה ב-‭.2007‬ הבעיה היא אנחנו. הדור הנוכחי הולך ומאבד את היכולת לקרוא טקסטים ארוכים. מחקרים ברחבי העולם מלמדים כי דור האינטרנט מגלה קשיים בהבנת הנקרא.
גישה זו של "קפיצה ממקום למקום" יכולה לדעתו של פרופ' ניקולאס לפגוע ביכולת המחקר של הסטודנטים והחוקרים בעתיד. אחד הפתרונות שפרופ' ניקולאס מעלה, לפחות בתחום האקדמי, היא לחזק את יכולותיהם של הספרנים ולהפוך אותם למדריכי קריאה …

קרדיט לד"ר אריאל פרנק שהפנה את תשומת לבי לכתבה.
לכתבה המלאה …

ה-Web ממשיך לגדול ולהתפתח מבחינה כמותית וטכנולוגית.
מקובל היום לומר שאנו עומדים על סף המהפכה הסמנטית. ה- Web היום הוא בעיקרו Web סינטקטי היצגי – בו מציגים המשתמשים מידע . תוכנו של ה-Web היום מובן לבני אדם אך אינו מובן למחשבים. ה-Web הסמנטי, חזונו של Berners-Lee, לעומת זאת יאפשר למכונות – למחשבים לקרוא ולהבין את משמעותם של התכנים וזאת על ידי הצמדת מידע–על (metadata) למידע ב-Web בשפה שתהיה מובנת למחשבים. מרכיב חשוב ב-Web הסמנטי הם האונטולוגיות. המושג אונטולוגיה שאול מתחום הפילוסופיה ופירושו תיאור היש הקיים. בתחום המידע והמחשבים זהו מודל המתאר את מפת המושגים בתחום מסוים תכונותיהם והקשרים ביניהם. ההגדרה המצוטטת ביותר היא זו של Gruber:
“an explicit specification of conceptualization "
המבנה של האונטולוגיות מתואר על ידי שפות סמנטיות RDF/ RDFS ו- OWL באמצעותן "מבינים" המחשבים את משמעות הטקסט – מושגים, תכונות וקשרים, וכתוצאה מכך מתאפשר אחזור מידע ברמה שקשה להשגה ב-Web הסינטקטי.
הצגת המושגים והעקרונות של ה-Web הסמנטי מוצגים במאמר מעניין "An introduction to the Semantic Web for health sciences librarians" . מאמר זה סוקר בקצרה מספר פרויקטים בתחום הביו-רפואי בהם נעשה שימוש בטכנולוגיות של ה- Web הסמנטי כמו ה- UMLS – Unified Medical Language System מערכת שקרובה ביותר לאונטולוגיה בשל הרשת הסמנטית שהיא כוללת בנוסף למרכיביה האחרים וביניהם המטא-תזאורוס.
ולנו הספרנים מבטיח המחבר כר נרחב של פעילויות בעתיד בתחום זה – שכן תחום זה שעוסק למעשה בשפה מבוקרת ובארגון מידע זקוק למומחיותם ולניסיונם של הספרנים

2collab מוגדר על ידי Elsevier ככלי מחקר שיתופי. למעשה זהו אתר סימניות לחומר מדעי.
האתר נגיש מדף הבית של ScienceDirect והוא חופשי לאחר הרשמה ללא תשלום.
הוא מאפשר למשתמש לשמור את הסימניות (bookmarks) שלו כפי שניתן לעשות בדפדפן האישי. אך מאחר והסימניות ביישום זה נשמרות בשרת של Elsevier הן נגישות מכל מחשב.
יתרון נוסף הוא האפשרות לשתף את הסימניות עם אחרים ואף ליצור קבוצות של עמיתים. המשתמש יכול להוסיף תגיות לפריט המידע ולדלות את המידע על פיהן. כמו כן המשתמש יכול לחוות דעתו על פריטי המידע ובכך להשפיע על תוצאות החיפוש. עזרה מפורטת על אופן השימוש בכלי ניתן למצוא באתר.
באופן זה הכלי הופך למנוע חיפוש חברתי מחקרי ומצטרף לכלים קודמים דומים כמו Citeulike ו- Connotea.  כלי זה מצביע על המגמה של ספקי המידע הגדולים לאמץ טכנולוגיות של ה- Web 2.0 .

מאמר שפורסם באקונומיסט  מתמקד במדיניות הכללת ערכים בוויקיפדיה. הוויקיפדיה שכוללת ערכים ב-250 שפות היא האנציקלופדיה הגדולה בהיסטוריה והדוגמה המצליחה ביותר של תוכן שנוצר על ידי המשתמשים. אבל נראה שהוויקיפדיה מתמודדת היום עם משבר זהות כאשר היא נקרעת בין שתי אלטרנטיבות הקשורות למדיניות של  הכללת ערכים. מצד אחד ההשקפה הטוענת שיש לכלול בה את כל  הידע האנושי ולא משנה עד כמה טריויאלי הוא יהיה, ומצד שני ההשקפה שיש למחוק ערכים בנושאים טריויאליים כדי לשמור עליה כעל מקור יעץ מהימן.

לכאורה ניתן לחשוב שכל אחד יכול לכתוב ולתרום בכל נושא שהוא, אך מסתבר שקיימת אליטה של כ-1000 הכותבים האקטיביים ביותר בוויקיפדיה שעל פיהם יפול דבר, והם אלה שמחליטים אילו ערכים ייכללו בוויקיפדיה ואילו יימחקו. כמו כן קיימת וועדת בוררות שמיישבת חילוקי דעות ומכריעה סופית בדבר גורלם של ערכים שנויים במחלוקת. בעליו של ערך  שנועד  למחיקה יכול להגיש ערעור ובדרך כלל יתבקש לספק מידע נוסף. כדי למדוד אם הנושא ראוי להיכלל בוויקיפדיה נקבעו מספר קריטריונים כמו אזכור האתר ודרוגו  בגוגול. כך למשל מייסד הוויקיפדיה עצמו ג'ימי ווילס נפל קורבן למדיניות זו כאשר ערך שכתב על מסעדה בדרום אפריקה, בה ביקר בקיץ שעבר, היה מועמד למחיקה מאחר והמסעדה לא זכתה לדרוג גבוה בגוגול.

אלה שתומכים בהשקפה שיש לכלול בוויקיפדיה כל מידע חוששים שמדיניות הבחירה הקיימת היום תרתיע כותבים פוטנצייאליים, והאכזבה ממחיקת ערכים גורמת להרבה אנשים לעזוב את הפרויקט. ואכן נתונים לא רשמיים מאוקטובר 2007 מצביעים על ירידה בפעילות ומדובר על חשש לחשוף את האמת.גוגול הצהירה בסוף דצמבר 2007 על יוזמת פרויקט האנציקלופדיה החופשית  Knol שתאפשר למומחים לכתוב  ערכים כל אחד בתחומו. יוזמה זו,   גם אם לא תמית את הוויקיפדיה הרי שהיא תגרום לוויקיפדים להרהר מחדש במדיניות הכללת  הערכים בה.

ומה בדבר הוויקיפדיה העברית? מסתבר שהמצב מבחינת בחירת הערכים דומה. מהרצאה מעניינת של החוקרת יפעת בילואוס ששמעתי לאחרונה, עולה שקיימת אליטה של כ-30 וויקיפדים על פיהם יפול דבר. מעניין היה לשמוע את אחד הכותבים בוויקיפדיה שנכח בהרצאה וסיפר על  נסיונו האישי ותלאותיו בהכללת ערך שכתב והיה מועמד למחיקה..

למאמר המלא

SCImago Journal & Country Rank – הוא פורטל חדש יחסית להערכת כתבי עת ומצויינות מדעית של מדינות. הפורטל פותח על ידי קבוצת מחקר מאוניברסיטת גרנדה SCImago שמתמחה באחזור מידע וניתוחו תוך שימוש בטכניקות ויזואליות. השם ניתן לפלטפורמה על שם המדד SJR – מדד חדש יחסית להערכת כתבי עת שפותח אף הוא על ידי SCImago.הפורטל מספק מידע על מדדים מדעיים שחושבו על בסיס המידע שנכלל במאגר Scopus במרץ 2007 ותקופת הכיסוי היא 1996-2006. על פי מה שמוצהר באתר, המידע אמור להתעדכן תקופתית.

את המידע על כתבי העת ניתן לאחזר על פי השדות הבאים: 27 תחומי נושא, 295 קטגוריות נושאיות, 229 מדינות, שנה וסף מסוים של כלל המסמכים המצוטטים או מסמכים ברי ציטוט. ניתן לקבל מידע על דירוג כתבי העת על פי מספר פרמטרים כמו מדד SJR, מספר ציטוטים למסמך (שנתיים), H-Index , כלל המסמכים בתקופה נתונה, מסמכים ברי ציטוט דהיינו מאמרים מדעיים ומאמרי סקירה (3 שנים קודמות לשנה נתונה), וכלל הציטוטים (3 שנים)

את המידע על מדינות ניתן לאחזר על פי השדות הבאים: תחומי נושא, קטגוריות נושאיות, 10 אזורים גיאוגרפיים גדולים ובתוכם מדינות, שנה וסף מסוים של מסמכים, מסמכים ברי ציטוט או ציטוטים. ניתן לקבל מידע על דירוג המדינות על פי מספר פרמטרים כמו מספר הציטוטים למסמך (שנתיים), H-Index , מספר המסמכים, מספר המסמכים ברי ציטוט ומספר ציטוטים.

אופציה נחמדה היא האפשרות לערוך השוואות בין מדינות ובין כתבי עת על פי פרמטרים שונים ולקבל את המידע גם בצורה וויזואלית – גרפים ומפות. 

William Arms  פרופ' למדעי המחשב באוניברסיטת קורנל שבניו יורק במאמרו Cyberscholarship:High Performance Computing Meets Digital Libraries  עוסק בסוג חדש מתפתח של מחקר ה- Cyberscholarship. לפי דעתו מחקר מעמיק אפשרי רק על ידי ניתוח כמות אדירה של מידע. ניתוח מידע בכמויות כאלה אפשרי רק על ידי מחשבים. תוכניות מחשב מסוגלות לזהות דפוסים חבויים וקשרים בתוך המידע שאדם לא יוכל למצוא על ידי חיפוש או דפדוף, ותהליך כריית הטקסט באמצעות תוכניות מחשב והצגתו לחוקר מייעל את המחקר. מכאן שה-Cyberscholarship הוא השילוב של השניים: ספריות דיגיטליות ועוצמת מחשוב גבוהה.

במאמר מציג המחבר דוגמאות מייצגות ל-Cyberscholarship ודן בהשלכות שיש ל- Cyberscholaship על הספריות והמו"לים. מספר דוגמאות מייצגות לסוג המחקר החדש המתפתח הם: The National Virtual Observatory בתחום האסטרונומיה, Entrez של NCBI  בתחום הביורפואי  ו- The Cornell Web Lab  בניתוח הארכיון של האינטרנט. ההשלכות של ה-Cyberscholarship על הספריות והמו"לים עצומות  וההתפתחויות החדשות מולידות צרכים חדשים ומחייבות שיתוף פעולה בין החוקרים, המו"לים והספרנים. כשם שה-Cyberscholarship  מספק הזדמנויות חדשות לקהילה האקדמית ומתודולוגיות חדשות למחקר – לספריות הוא מספק פוטנציאל ללא גבולות, אך הניסיון עדיין קטן מכדי לכוון את ההתפתחויות. לא ידוע בוודאות אילו שירותים יהיו נחוצים וכיצד יסופקו.

המחבר מציע מספר לקחים מניסיון אוניברסיטת קורנל בפיתוח ה- Web Lab. מבחינת התכנים יש צורך במידע נגיש בצורה דיגיטלית. קיימת סימביוזה בין ארגון האוספים וסוגי המחקר שהם מאפשרים ולכן דרושות גישות חדשות לארגון האוספים ואופן השימוש בהם. קיימת דרישה לאינדקסים של הטקסט המלא של האוספים המשמשים למחקר ויש לפתח  מנשקים חדשים שיאפשרו גישה ישירה של תוכניות המחשב לאוספים, שכן החוקרים מעוניינים בתוכניות מחשב שישמשו להם כסוכנים. בהיבט הארגוני הוא ממליץ להקים ארגון מרכזי שיתמחה ב- Cyberscholarship וישרת את כל האוניברסיטאות, ומדגיש את הצורך להסתייע בארגונים מרכזיים שימפתחו וינהלו את המידע לטובת החברים בהם,,, 

 במאמר בעל חשיבה פרובוקטיבית על עתיד הספריות האקדמיות כתב  David Lewis  "שינוי אמיתי מצריך שינוי אמיתי". המחבר מזדהה עם גישה זו  ומביע אופטימיות  לגבי ההתפתחויות שכן לאור הניסיון הקהילה האקדמית נשכרת מאימוץ טכנולוגיות חדשות..

 למאמר המלא

המדד המקובל  והותיק  מכולם להערכת כתבי עת הוא ה-impact factor . ההנחה הבסיסית של יוגין גארפילד יוצר ה- SCI   ואשר עליה מושתת המדד הייתה   שכמות הציטוטים שמקבל כתב עת או חוקר מסוים היא המדד למצוינות. ככל שמאמר  מצוטט יותר האימפקט שלו על הקהילה המדעית גבוה יותר. הנחה זו היתה  ועדיין נותרה  שנוייה  במחלוקת. מדד ה-impact factor  מודד כתבי עת ולא מאמרים בודדים או חוקרים. מאז 2006 נכלל ב- SCI  מדד חדש בשם h-index. מדד זה הוצע על ידי החוקר הפיזיקאי גורג הירש כמדד לאיכות חוקרים על פי ציטוטים. על פי מדד זה  חוקר  בעל  h-index   מסוים –  n  פרסם לפחות  n  מחקרים שכל אחד מהם מצוטט לפחות n  פעמים. כך למשל מדען שפרסם לפחות  60 מאמרים שכל אחד מהם צוטט לפחות 60 פעמים ה- h-index שלו יהיה  60  והוא ייחשב חוקר  בעל מצוינות מיוחדת. מדד זה משקף את מספר הפרסומים ואת מספר הציטוטים לפרסום. נמצא מתאם ברמה טובה בין מדד זה  ובין מספר הפרסומים, הציטוטים והערכות מומחים. למדד מגבלות מסוימות – כמו  חוסר רגישות לנושא של   חוקרים טובים אך חדשים בתחום שעדיין אין להם מספר רב  של מחקרים.באמצעות מדד זה ניתן להשוות מדענים רק באותו תחום מחקר. המדד משמש גם להערכת כתבי עת  וקבוצות מחקר.

מדד נוסף שפותח לאחרונה לדירוג כתבי עת לוקח בחשבון את מדד ה-h-index  ואת גודל כתב העת. המדד נקרא בשם SRI  – strike rate index . על המדד החדש ניתן לקרוא במאמר שפורסם ב- Biomedical Digital Libraries  באפריל- 2007 – The strike rate index: a new index for journal quality based on journal size and the h-index of citations  . במאמר מוסבר יתרונו של המדד ביחס ל-impact factor . נטען  שיתרונו של המדד הוא בכך שהוא מזהה כתבי עת בולטים בתחום ומאפשר גם השוואה בין תחומים שונים ללא צורך בנתונים נוספים