Zakta הוא מנוע חיפוש חדש ששם לו למטרה, על פי מה שהוא מצהיר באתר, לשפר תוצאות של חיפושי מידע ולהקל את מלאכת החיפוש.

שיפור תוצאות החיפוש מתאפשר בכמה דרכים:
– ארגון התוצאות על פי תתי נושאים וקטגוריות נושאיות.
– הצעת נושאים קרובים
– אפשרות לערוך את תוצאות החיפוש ולשמור אותם לשימוש חוזר על ידי הוספה ל-clippad
– אפשרות ליצירת רשת חברתית אישית ושיתוף המידע ברשת זו
– אפשרות ליצירת מדריכים נושאיים שכוללים מידע מאורגן בנושאי עניין עם אופציה לשיתוף פעולה עם עמיתים בתחום זה . המידע במדריכים יכול להיות לקוח מתוצאות החיפוש בנושא מסוים או ממידע קודם.אפשר לדפדף במדריכים על פי מספר פרמטרים : נושא, פופולריות, כותר וסוג- אקדמיים, אישיים ומקצועיים

בתחתית תוצאות החיפוש המנוע מציע תוצאות חיפוש ממקורות ייעודיים אחרים על פי סוג מידע – חדשות, בלוגים, דיונים, וידאו ותמונות

מבחינת שפת החיפוש המנוע תומך במספר אופרטורים מתקדמים שמאפשרים למקד את החיפוש : link, site; inurl, intitle

מקורות המידע בהם משתמש המנוע הם: אתרי ווב, וויקיפדיה, מדריכים שנוצרו על ידי המשתמשים ואוסף של מקורות איכותיים בנושאים שונים שנבחרו ידנית.
תוצאות החיפוש מסווגות בקטגוריות בדרך כלל על פי מקורות מידע אלה, מהם הם לקוחים.

על פי מה שמוצהר באתר, המנוע משפר את התוצאות על ידי התאמתם אישית – המנוע לומד את העדפות אנשים ומתאים את התוצאות בהתאם, המשתמש יוצא נשכר משיתוף המידע ברשת האישית והמידע הקולקטיבי שהולך וגדל, והוא יכול לקבל המלצות מהרשת החברתית האישית גם באמצעות הדואר.

מאפיינים אלו של המנוע מקנים לו את אופיו האישי והחברתי שתורמים למטרה שהמנוע מתיימר להשיג, ואשר העניקה לו גם את שמו – find exactly what you need here

לאתר המנוע
לבלוג המנוע- כיצד המנוע משפר תוצאות?

למערכת העזרה – מידע מפורט על המנוע

בפוסט קודם כתבתי על היוזמה שנקט Springer בנושא מידע שקשור לשפעת החזירים והנגיף מחולל המחלה H1N1. יוזמה חדשה בנושא ננקטה לאחרונה על ידי המו"ל EBSCO. בראשית ספטמבר הודיע המו"ל EBSCO על השקת פורטל ייעודי חופשי בנושא שפעת – שפעת עונתית,  שפעת החזירים ושפעת העופות..

בפורטל ייעודי זה מוצעים, חינם לכול, מקורות רפואיים קליניים מבוססי ראיות בנושא שפעת. המידע לקוח מ- DynaMed , Nursing Reference Center ו- Patient Education Reference Center

בפורטל יש מידע מקצועי שמיועד לרופאים ולאחיות וגם מדור מיוחד שמיועד לקהל הרחב ובו מאמרים שכתובים בצורה קלה להבנה למשתמש הפשוט. בפורטל יש מידע הקשור להדרכת מטופלים ב- 17 שפות.

מטרת הפורטל הוא לשתף מידע בכל הקשור למחלה ולהבטיח שהמידע בכל הקשור למניעה, סימפטומים וטיפול יהיה ברור.

הפורטל כולל מידע במגוון היבטים הקשורים לשפעת וב- EBSCO ממשיכים לעקוב ולעדכן את האתר.

לפורטל
להצהרה של EBSCO על היוזמה

כנס IFLA ה- 75
"Libraries create futures: Building on cultural heritage "
התקיים השנה במילנו ב- 23-27 באוגוסט. באתר הכנס יש גישה לטקסט המלא של מספר לא מבוטל של הרצאות שניתנו בכנס. אחת מהן ברוח התקופה היא:
New journal models and publishing perspectives in the evolving digital environment
ההרצאה עוסקת במודלים חדשים של כתבי עת ותפקיד המו"לים לאור ההתפתחויות בווב.

תנועת הגישה הפתוחה לצד כלים של ווב 2.0 הולידו שינויים בכתבי העת ובתפקיד המו"לים.
אנו עדים למודלים חדשים של כתבי עת:
• Overlay journals – כתבי עת שלוקחים מאמרי preprint שנמצאים בארכיבים ושולחים אותם לשיפוט. כלומר סוג של כתב עת מינימליסטי שמבצע את השיפוט בלבד.
סוג זה של כתב עת הוגדר בספרות כך:

“ An open access journal that takes submissions from the preprints deposited at an archive and subjects them to peer review […] Because an overlay journal doesn’t have its own apparatus for disseminating accepted papers, […] it is a minimalist journal that only performs peer review” (Peter Suber, 2003)

“A quality-assured journal whose content is deposited to and resides in one or more open access repositories” (Panayiota Polydoratou, Martin Moyle, 2008

כתב העת Physical Review בתחום הפיזיקה ו- Lund Virtual Medical Journal הם דוגמאות לכתבי עת במודל זה. Physical Review מתבסס על המאגר ArXiv , והמאמרים ב- Lund Virtual Medical Journal לקוחים ממאגר ההפקדה המוסדי של אוניברסיטת Lund ומהארכיון של Pubmed.

• מודל שני מתפתח הם כתבי עת מולטידיספלינריים. דוגמאות לכתבי עת במודל זה :
InterJournal – – כתב עת שפותח במסגרת הפעילויות של
the New England Complex Systems Institute
ומכסה נושאים במדע והנדסה. כתב עת זה שפיט ומתבסס על מאמרים שמפוזרים בווב. מאגר המידע המרכזי של כתב העת כולל תקצירים והערות עם מצביעים לכתובת האינטרנט של המאמרים המקוריים.

דוגמה נוספת הוא Philica – כתב עת אקדמי שמקבל פרסומים בכל נושא שהוא, בעל גישה מהפכנית בכל הקשור לתהליך ההוצאה לאור והשיפוט תוך העברת השליטה חזרה לחוקרים.

 מודל שלישי הוא Different level journals – מודל זה לא מתבסס על תכנים שנשמרו בארכיונים. אלא על הרעיון של יצירת כתב עת מבוסס נושא, כאוסף מקרו בתוך תתי אוספים
לדוגמה המודל של B.E. Journals בכלכלה תיאורטית – מורכב מ-3 תתי כתבי עת שכל אחד מהם מתמקד בהיבט אחר של הנושא. כל מאמר נשלח לכל שלושת תתי כתב העת והעורך מחליט באיזה תת כתב עת יפורסם המאמר.באופן זה מושגת בה בעת אַגְרֶגַצְיָה ו- סְפֶּצְיָאלִיזַצְיָה של תכנים .

במצב זה בו תפקיד מתן האישור (certification) לחומרים המפורסמים הולך ונשמט מידי המו"לים, יש למו"לים תפקידים חדשים שכוללים:
שירותי ניווט, כלים סמנטיים לגילוי ידע, שירותי תרגום, אירכוב ושימור לטווח רחוק ושירותי הערכה ex-post – ניתוחים ביבליומטריים וניתוחים מבוססי שימוש.

אשר לתהליך השיפוט והערכת מאמרים המחבר מציע לשלב בין המודל המסורתי ומודלים חדשים שמבוססים על "חוכמת ההמונים" ..

דוגמאות לתפקידים חדשים שנוטלים על עצמם המו"לים, ופירוט נוסף אפשר למצוא בהרצאה המלאה..

להרצאה המלאה..
למצגת ההרצאה..

להרצאות כנס IFLA ה- 75

מעוניינים לרכוש ספרי לימוד או למכור ספרי לימוד שאין לכם בהם עוד צורך ולעשות כל זאת בצורה מקוונת ובמחיר הטוב ביותר – Direct textbook יוכל לסייע לכם.

Direct textbook מחפש ספרי לימוד (textbooks) לרכישה ולמכירה בלמעלה מ-30 חנויות ספרים מקוונות תוך כדי השוואת מחירים. בדף השוואת המחירים מקבלים מידע על מדיניות כל אחד מהספקים.

אפשר לחפש באתר על פי כותר, מחבר, ISBN ומילות מפתח. בחיפוש המתקדם אפשר לחפש גם על פי מו"ל ומהדורה.

אפשר לדפדף בספרים על פי קטגוריות נושאיות: ארכיטקטורה, עסקים, כלכלה, חינוך, הנדסה, מתמטיקה, רפואה, מדע, מדעי החברה ועוד…
אפשר לדפדף בספרים גם על פי מחברים, מו"לים וספרים פופולריים.

באתר מצוי מידע מפורט בצורת שאלות נפוצות הנוגעות לקנייה, מכירה והשכרת ספרים.

תהליכי הלמידה וההוראה בעידן הדיגיטלי כרוכים בארגון הידע בצורה יעילה תוך שימוש בטכנולוגיה ובכלים לניתוח, ארגון המידע והצגתו בצורה נוחה למשתמש.

שיתוף תכנים תורם לחילופי מידע ורעיונות ולתהליך הלמידה, ושיתוף רעיונות ותוכניות לימודים בקרב המרצים מסייע בתהליך ההוראה ובהטמעת מיומנויות מתקדמות בתוכנית הלימודים.

שילוב מולטימדיה, ושיתוף תמונות מסמכים וקובצי וידאו חשובים בתהליכי הלמידה וההוראה אף הם.

רשתות חברתיות ועולמות וירטואליים מסייעים לאיסוף ושיתוף מידע ורעיונות.

רשימה שימושית של American Association of School Librarians כוללת 25 אתרים טובים וחופשיים שיכולים לסייע בתהליכי הלמידה וההוראה וכוללים כלים וטיפים שיכולים לסייע בכל הפונקציות שאוזכרו לעיל: ארגון וניהול מידע, שיתוף תכנים, שיתוף תכניות לימודים ושיתוף מדיה, סביבות וירטואליות ורשתות חברתיות.

לרשימה המלאה

Topsy הוא מנוע חיפוש חדש יחסית שהושק בסוף מאי 2009.

מנועי החיפוש מהדור הראשון ראו בווב אוסף של מסמכים, הם מפתחו וחיפשו  מילות מפתח במסמכים אלה, ודרגו את תוצאות החיפוש על פי מידת ההתאמה בין המסמך ומילות החיפוש. מנועי החיפוש מהדור השני רואים בווב רשת של מסמכים והדירוג מתבסס לא רק על מידת ההתאמה בין המסמכים ומלות המפתח אלא גם על פי מספר הציטוטים שלהם זוכה כל מסמך ממסמכים אחרים. .

היום, עם ריבוין של פלטפורמות חברתיות כגון Titter, רשתות חברתיות ובלוגים, הרבה מאוד קישורים למידע מעניין נוצרים על ידי אנשים מהשיחות בווב החברתי. Topsy תוכנן לחפש קישורים אלו בווב החברתי בזמן אמת. הערכת התוצאות במנוע חיפוש זה מתבססת  על מספר הציטוטים של כל אחד מהקישורים, כלומר כמה אנשים הזכירו את הקישור לאתר מסוים, על התיאור של הקישורים ועל פי השפעתו של כל אחד מהאנשים שציטטו כל אחד מהקישורים.

באופן זה, אפשר לומר ש-Topsy מאתר מידע רלוונטי ומעניין שאנשים מדברים עליו, כלומר מסתמך על השיח החברתי בווב תוך שימוש בטכנולוגיות חדשות ובבסיס נתונים שמושתת באופן בלעדי על השיחות המתנהלות בקהיליית twitter. מכאן גם הייחוד בתוצאות שלו. המידע המתקבל הוא מעודכן מכיוון שהוא מתבסס על ה"מדובר כרגע" – ב"שבוע האחרון", ב"חודש האחרון". תוצאות החיפוש מדורגות על פי מספר ה"ציוצים" בהם הוזכרה כל תוצאה, אפשר לראות את כל התוצאות או להגבילן על פי זמן – שעה, יום, שבוע וחודש . אפשר לראות בכל תוצאה מיהו בעליה, ולחיצה על שמו מראה את כל ה"ציוצים" שלו.

לקבלת אותה תוצאה – כלומר כדי לראות את כל הקישורים שנכתבו על ידי אדם מסוים אפשר להשתמש באסטרטגית החיפוש "שם :from ", כמו כן אפשר להגביל את תוצאות החיפוש לדומיין מסוים בעזרת אסטרטגית החיפוש "site:domain" . באופן זה למשל באמצעות אסטרטגית החיפוש site:wikipedia.org אפשר לאתר את המאמרים הפופולריים ביותר של הוויקיפדיה בטוויטר.

על מאפיינים אלה ומאפיינים נוספים של המנוע אפשר לקרוא בבלוג שלו .

מנוע חיפוש נוסף חדש של הווב החברתי שמוגדר על ידי מפתחיו כ-" real time search engine" הוא Scoopler אשר כולל עדכונים ממספר פלטפורמות:  Twitter , Digg, Delicious ועוד.

כדאי לזכור בחיפוש חומרים מאתרים חברתיים גם מנועי על ייעודיים לאתרים חברתיים קודמים כגון: SocialMention, WhosTalkin,  SamePoint ו- Delver

לכתבה על Topsy

אחת השאלות העומדות בפני ספריות היום היא האם וכיצד לנצל רשתות חברתיות דוגמת Facebook לטובת הספריות. שיווק שירותי הספרייה היה מאז ומתמיד אינטרס של ספריות.
באמצעות אסטרטגיות שיווק יעילות ספריות יכולות לשפר את הנראות והתדמית שלהן ובאופן זה לאפשר למשתמשים רבים יותר לנצל את שירותי הספרייה ואוספיה.

היום בעידן האינטרנט שיווק הספרייה עומד בפני אתגרים חדשים נוכח הירידה בתלות בספרייה. מצד שני, עידן האינטרנט מספק דרכים חדשות לשיווק הספרייה. הגדלת הנראות של הספרייה באמצעות טכנולוגיות מתקדמות הפך להיות בראש סדר העדיפויות של הספרייה. הרשת החברתית Facebook היא אחת מטכנולוגיות מתקדמות אלה שיכולה להשתלב במאמצי השיווק של הספרייה, במיוחד לאור הפופולריות שלה בקרב סטודנטים. על פי דיווחי Facebook מ- 2008 – חברים בה 80 מיליון משתמשים.

אחד המאמרים שהוגדרו החודש כ- feature article" " ב- Informed Librarian – שירות עדכון בנושאי ספרנות, עליו אני מנוייה, עוסק בנושא זה.
המאמר Xia, Z. D. (2009). Marketing library services through Facebook groups. Library Management, 30(6/7), 469 – 478
מתאר מחקר שבדק את הפוטנציאל של מאפיין הקבוצות ב- Facebook – Facebook groups לשווק את הספרייה, ותוצאותיו ומסקנותיו אופטימיות למדי.

מאפיין ה-groups ב- Facebook משמש אמצעי לשיתוף החברים בקבוצה בנושאי עניין משותפים. בעת ההרשמה כל משתמש יכול ליצור קבוצה ולהזמין חברים שהם חבריו מרשת מסוימת לדוגמה אוניברסיטה או קבוצה שפתוחה לכל. חברי הקבוצה יכולים להוסיף קובצי וידאו ותמונות, לערוך דיונים בנושאים שמעניינים אותם או לכתוב ב- Wall באופן שכל אחד יכול לקרוא. חברי הקבוצה יכולים להזמין אנשים אחרים לקבוצה ובאופן זה להרחיבה.

ישנם מספר קבוצות גלובליות שהנן פרי יוזמה של ספריות או סטודנטים כגון הקבוצה שיזם ארגון הספריות האמריקאיות, שבה החברים יכולים להחליף מידע ולשוחח על עניינים שקשורים לפעילויות ארגון הספריות האמריקאיות וענייני ספריות בכלל. אבל רוב הקבוצות ב- Facebook הם במישור מוסדי ופתוחות רק לחברי אוניברסיטה מסוימת. אשר לענייני ספריות, קבוצות מקומיות אלו מתמקדות בספריות המיוחדות בקמפוס שלהן ובפעילויות היום יומיות בקמפוס.בהשוואה לקבוצות הגלובליות, קבוצות אלו קטנות יותר מבחינת המשתתפים אבל מספקות מידע טוב יותר בכל הקשור לספריות האקדמיות האינדיבידואליות.

מטרתו של המחקר הייתה להתחקות ולבדוק את כל הקבוצות שנוגעות לענייני ספרייה שאורגנו על ידי ספרנים וסטודנטים בשתי אוניברסיטאות מחקר גדולות בארה"ב –Indiana University ו- Rutgers University. כל הודעה במסגרת הדיונים בקבוצות אלו נקראה כדי לדעת עד כמה נדונו ענייני הספרייה בקרב הסטודנטים. המטרה של המחקר הייתה לחפש פתרונות לספרנים לשווק את הספריות דרך שימוש טוב יותר ב- Facebook .

המחקר מצא שלמרות שרוב הקבוצות נלחמו כדי לשרוד בשל הנושאים הצרים שלהם והניהול הלא אקטיבי, הרי קבוצות אחרות הצליחו לשמור על שיח ער בנושאי ספרייה, באופן שהביא לחשיפה טובה של הספרייה בקרב הסטודנטים ואנשי הסגל.

מממצאי המחקר ומסקנותיו:
• מפתח להצלחה היה יצירת קבוצה בנושא רחב ושמירה על סגנון ניהול אקטיבי.
• ספרנים יכולים למלא תפקיד פונקציונלי בארגון הקבוצות ב- Facebook באמצעות הודעות על שירותי ספרייה, אירועים וספרים חדשים.
• הקבוצות ב- Facebook יכולות גם להוות פלטפורמה לתמיכה בהוראה ובמחקר של אנשי סגל שמגלים התלהבות להתחבר למשאבי הספרייה. הקבוצות ששרדו יותר היו אלו שבהם הייתה יותר השתתפות של אנשי הסגל.
• הקבוצות יכולות לספק הזדמנות לספריות אקדמיות לקדם אמצעים חדשים של תקשורת מדעית scholarly communication כגון מאגרים מוסדיים.
• Facebook יכולה לספק דרך קלה לקדם את שירותי הספרייה ולעודד אנשי סגל להשתמש במשאבי הספרייה.
• י ש ליחד תשומת לב רבה יותר לסוג זה של טכנולוגיה.

מחקר אופטימי זה מצטרף למחקרים קודמים אופטימיים אף הם, כמו זה שנערך באוניברסיטת קליפורניה. שם מצאו ש-90 אחוז מהסטודנטים משוחחים עם חבריהם ב- Facebook על הקורסים שלהם, שיעורי הבית, והמרצים. רבים מהם תכננו קבוצות לימוד. מאפיין נוסף שיכול להיות מנוצל על ידי סטודנטים ב- facebook הוא ה"חברים" . להיות חברים של ספרנים יכול להיות יתרון, שכן סטודנטים יכולים ללכת לפרופיל האישי של הספרן ולשאול שאלות דרך Facebook.

אך מסקירת הספרות במאמר, שעוסקת בניסיונות שנעשו מצד הספריות לגייס את הרשתות החברתיות עולה שלא כל הניסיונות מעודדים, והרבה מחקרים חשפו בעיות יותר מאשר תועלת. כך למשל אוניברסיטת מישגן מצאה שמרבית הסטודנטים שלה מהססים להתקשר עם ספרנים באמצעות Facebook
(Chapman, S., Varnum, K., & Creech, M. (2007). Library web survey: University of Michigan Libraries, Ann Arbor, MI.)

מעניין במיוחד מחקר אחרון משנת 2007 של OCLC , פסימי במידת מה, בשם: sharing , privacy and trust in our networked world
שמשתרע על פני 280 עמודים ואשר מצא שרשתות חברתיות אינן שימושיות לספריות . מחקר זה זמין לכול בטקסט מלא,שלא כמחקר "Marketing library services through Facebook groups", שזמין בטקסט מלא רק למנויים.
מממצאי המחקר:
• מנהלי ספריות חשים תחושה חזקה של אחריות מקצועית לשמור על פרטיות המידע של המשתמשים, ותחושה זו מסבירה את ההססנות של הרבה ספרנים להיכנס לרשתות החברתיות.
• רוב הציבור ומנהלי הספריות אינם מאמינים שזה תפקיד הספריות לבנות אתרים חברתיים. הציבור הרחב רואה ברשתות החברתיות מרחב אישי, וספרנים סבורים שיש מספיק אתרים חברתיים ומביעים דאגה בכל הקשור למשאבים ולממון.
• היישום בעל הפוטנציאל הגבוה ביותר להצלחה באתרים חברתיים, על פי דעת הנחקרים, הוא "מועדוני ספרים".

שני מחקרים אלה – האחד אופטימי והשני פסימי יותר מספקים לנו חומר למחשבה ויכולים לסייע לנו בבואנו להחליט האם לגייס את Facebook לטובת הספרייה, ואם כן, כיצד?

למחקר של OCLC
לתקציר המחקר "שיווק שירותי ספרייה באמצעות Facebook groups"
לטקסט המלא של המאמר למנויי Informed Librarian

מעוניינים ליצור פודקאסטים, לכתוב בלוגים, לערוך תמונות, להמיר קבצים ועוד… פתרונות לכל אלה אפשר למצוא באתר "Teaching with Technology"
באתר זה יש רשימה ארוכה של קישורים לתוכנות שולחניות, תוכנות "ענן" ושירותי ווב שמיועדים לסייע למרצים בהוראה, אך יכולים למעשה לשמש את כלל המשתמשים.

הרשימה, שמסודרת על פי קטגוריות עיקריות ומשניות, כוללת שלוש קטגוריות עיקריות:
• כלים ליצירה עריכה ושיתוף של מסמכים, מצגות, אתרי ווב, בלוגים, תמונות, קובצי אודיו ווידאו. ברשימה זו גם כלים להמרת קבצים ופורומים
• כלים לניהול זמן, משימות ומידע כולל כלים לניהול קורסים, ניהול פרויקטים, לחיפוש מידע, איסוף מידע וארגונו
• וכלים שמאפשרים לכל הכלים הנ"ל ל"עבוד" –דפדפנים, כלים לאבטחת מידע ולסינון תכנים.

בכל אחת משלוש הקטגוריות הנ"ל תתי קטגוריות. חלוקה מסודרת זו של הכלים על פי פונקציונליות מקלה על מלאכתו של המשתמש.

אל האתר

Eccellio הוא מנוע חיפוש חדש שממלא שלוש פונקציות עיקריות:
המנוע הכללי Eccellio Web mine שהושק באפריל 2009 , המנוע המדעי – Eccellio Science mine שהושק במאי 2009 ו-Eccellio Movies מנוע ייעודי לקולנוע שהושק ביוני 2009 .

מנוע החיפוש הכללי משתמש במאגר המידע של גוגל ומוסיף לו מנשק חיפוש משלו שמאפשר סינון תוצאות בקלות על ידי בחירה בפילטר המתאים. מנשק חיפוש זה שמכונה בשם “Faceted Classification”. הוא למעשה המאפיין הייחודי של מנוע חיפוש זה, והוא קיים בכל הפונקציות של המנוע – המנוע הכללי, המדעי, והמנוע לקולנוע.

מנוע החיפוש המדעי – Eccellio Science miner מאפשר סינון תוצאות על פי הפילטרים הנושאיים הבאים:
All the Web
Agriculture
Alternative Sciences
Astronomy
Biology
Chemistry
Computer Sciences
Earth Sciences
Environment
Math
Physics
Publications
Social Sciences
Scientific Software
Technology

בנוסף לפילטרים הנושאיים קיימים במנשק פילטרים נוספים שמאפשרים הגבלה תכנים על פי שפה, סוג domain , זמן וסוגי קבצים וכל זאת על ידי בחירה בכפתור המתאים מהמסך הראשי ללא כל צורך בהקלדות נוספות בתיבת החיפוש.

מנוע החיפוש נמצא עדיין בשלב ביתא ועל פי מה שמוצהר באתר בכוונתו להוסיף בעתיד פילטרים ופונקציות נוספות כדי להקל על מלאכתו של המשתמש. מתוכננים בעתיד אלגוריתם שיתבסס על חיפושים קודמים של המשתמש לצורך בנייה דינמית של קלסיפיקציה, תמיכה בטלפונים סלולריים, אינטגרציה עם יישומים שולחניים באופן שלחיצה על מילה מקובץ וורד לדוגמה תאפשר חיפוש במנוע ועוד..

אל המנוע

Cell Press ו- Elsevier השיקו פרויקט בשם: המאמר העתידי – "Article of the future" ששם לו למטרה לשתף פעולה עם הקהילה האקדמית על מנת להגדיר מחדש את האופן בו יוצג מאמר מדעי לקוראים.המטרה היא לנצל טכנולוגיות חדשות מקוונות כגון טכניקות מתקדמות של ויזואליזציה על מנת לשפר את המנשק למשתמש.

במסגרת הפרויקט פותחו דגמי אב של שני מאמרים מתוך cell על מנת להדגים קונספט ראשוני וכדי לקבל משוב מהקהילה האקדמית.

מאפיינים עיקריים בדגמי האב:
• הצגה היררכית של הטקסט והתמונות באופן המאפשר למשתמש לבחור חלקים ומרכיבים מהמאמר על פי בחירתו
• תקציר גרפי שמאפשר למשתמש לתפוס בצורה מהירה את המסר של המאמר
• מאפיין שנקרא Article Highlights שכולל רשימה של התוצאות העיקריות של המאמר
• הצגה בנפרד של המוסדות אליהם שייכים המחברים
• תמונה עם אזורים לחיצים שמהווה למעשה מכניזם ניווט לגישה ישירה לחלקים מסוימים בתוצאות ובתמונות
• שילוב של אודיו ווידאו של ראיונות וכו'
• מאפיין שנקרא Experimental Procedures שכולל תקציר או פרטים מלאים שחיוניים לשכפול הניסוי
• גישה חדשה להצגת תמונות באופן שמאפשר לקורא לזהות במהירות תמונות שמעניינות אותו עם אפשרות למעברים מהירים בין תמונות קרובות.
• הצגה משופרת של הציטוטים במאמר עם אפשרות לנתוני ציטוט נוספים

אין ספק שמאפיינים אלה מקלים בצורה משמעותית על מלאכתו של המשתמש. דגמי האב שמוצגים באתר מאפשרים לראות ולהתרשם וגם להגיב בטופס המשוב באתר

להודעה ולצפייה בדגמי האב

לפעמים מאמרים מדעיים נמצאים בפורמט ps ואין לנו את התוכנה המתאימה לפתוח אותם. כנ"ל לגבי קובצי תמונה אחרים. אתר חדש יכול לסייע לנו בכך.

Go2Convert – הוא אוסף של כלים מבוססי ווב שמאפשרים להמיר קובצי תמונה ולהתאים את התמונות לרזולוציות שונות ללא כל צורך בהתקנת תוכנה. הכל נעשה דרך השירות החופשי באתר http://www.go2convert.com/index.html

את הקבצים המומרים אפשר להוריד למחשב האישי. כמו כן הקבצים נשמרים בשרתים של האתר למשך 5-10 ימים ואפשר להעתיק את הקישור לקובץ התמונה. על פי מה שנכתב באתר יש תמיכה בלמעלה מ- 100 פורמטים כולל: DPX, EXR, GIF, JPEG, JPEG-2000, PDF, Postscript, SVG, TIFF ועוד..

כדי להתנסות באתר עשיתי מעט ניסיונות המרה. חלק מהניסיונות שעשיתי עלו יפה, חלקם לא. כך למשל הצלחתי להמיר קובצי ps לקובצי pdf. המרת קובצי ps לקובצי pdf דרך שירות זה יכולה להיות פתרון טוב לקריאת קובצי ps למי שאינו רוצה להתקין תוכנה ייעודית לכך, כי קורא קבצי pdf – Acrobat reader מותקן היום כמעט בכל מחשב. כמו כן הצלחתי להמיר קובצי gif לקובצי jpeg. לעומת זאת הניסיון להמיר קובצי tiff ל-Pdf וההיפך לא צלח.

השירות של שינוי גודלה של תמונה והתאמתה לרזולוציות שונות עבד יפה.

לאתר

היעד של National Digital Information Infrastructure and Preservation Program – תוכנית של ספריית הקונגרס הוא לפתח אסטרטגיה לאומית לאיסוף ושימור תכנים דיגיטליים לשימוש שוטף ועתידי של הדורות באים.

במסגרת תוכנית זו ספריית הקונגרס ו-DuraCloud השיקו תוכנית פיילוט בת שנה תוך שימוש בטכנולוגית ענן לבדוק אספקת גישה מתמדת לתכנים דיגיטליים.

DuraCloud הוא שירות וובי חדש מבוסס טכנולוגית ענן שפותח על ידי Duraspace – ארגון שלא למטרות רווח שמשרת למעלה מ- 750 מוסדות שמחויבים לשימוש בתוכנות של קוד פתוח למען הפצה, שימור של נכסים אקדמיים, מדעיים ותרבותיים .

בטכנולוגיית ענן משתמשים במחשבים מרוחקים על מנת לספק שירותים מקומיים באמצעות האינטרנט. המשתמשים שוכרים את השירותים מספקים שמעמידים כוח מחשוב נגיש דרך האינטרנט. היתרון למשתמשים בשירותי מחשוב עננים הוא חסכון והתייעלות כתוצאה מהעובדה שאין צורך לרכוש ציוד ותוכנות, לתחזקן, ולנהלן. החזון של מחשוב ענן הוא לאפשר למשתמשים להתחבר לכל שירותי המחשוב דרך האינטרנט.

המטרה של DuraCloud היא לסייע למוסדות כגון ספריות, אוניברסיטאות ולאנשים פרטיים לנצל את טכנולוגיית הענן על מנת לספק שירותי שימור – אחסון וגישה מתמדת למשאבים הדיגיטליים שלהם מבלי צורך לתחזק את התשתית הטכנית.

בין המשתתפות בתוכנית הפיילוט של ספריית הקונגרס : New York Public Library and the Biodiversity Heritage Library. . ספריות אלו ישתמשו בשירותי מחשוב הענן של DuraCloud לניתוח טקסטים, שכפולם ושימורם.

לכתבה בנושא

פיתוח שירותי מידע באמצעות טלפונים ניידים בספרייה  יקר, ומצריך מיומנויות שלא תמיד מצויות אצל צוות הספרייה. לפני השקעת משאבים וזמן חשוב לוודא, עד כמה שאפשר, שהשקעות כאלה אכן מוצדקות בהתחשב בצרכים , ושאכן שירותי מידע באמצעות טלפונים ניידים הם בעלי ערך מוסף לשירותי הספרייה.

זאת הייתה מטרתו של הפרויקט "The Information Use on the Move" באוניברסיטת קיימברידג'. פרויקט זה הוא אחד הפרויקטים בתוכנית Arcadia באוניברסיטת קיימברידג' שבאנגליה – תוכנית בת שלוש שנים ששמה לה למטרה ללמוד את נושא תפקיד הספריות האקדמיות בעידן הדיגיטלי. מטרתו של הפרויקט "The Information Use on the Move"  הייתה לזהות מגמות שקשורות לשימוש בטלפונים ניידים לצורכי מידע וללמוד על האופן בו ספריות יוכלו לתמוך ולענות על צרכים אלו.

הפרויקט כלל סקר מקוון באוניברסיטת קיימברידג ובאוניברסיטה הפתוחה באנגליה – סגל וסטודנטים – שבו התבקשו הנחקרים לענות על שאלות הקשורות לשימוש בשירותי מידע באמצעות טלפונים ניידים בכלל: הודעות SMS, שירותי יעץ של SMS כמו Any Questions Answered, ושירותי ווב סלולריים. רק בסוף הסקר הייתה התייחסות לשירותי מידע באמצעות טלפונים ניידים בספרייה. ההנחה הייתה שמאחר ששירותי ספרייה סלולריים הם מושג חדש, הנחקרים היו נרתעים או חשים מאוימים אם היו יודעים מלכתחילה שהסקר הוא סקר של הספרייה.

מממצאי הסקר:
הגישה למידע באמצעות הודעות SMS פופולאריות יותר משימוש בשירותי ווב סלולריים.
רוב המשתמשים שענו על הסקר משתמשים בטלפונים הניידים שלהם לשיחות טלפון, לשלוח הודעות SMS ולצלם. הטלפונים הניידים עדיין לא נתפסים כאמצעי לחיפוש מידע. מעט מאוד מאזינים למוסיקה או לספרי אודיו ועוד יותר מעט קוראים ספרים אלקטרוניים או מאמרים אלקטרוניים באמצעות הטלפון.
משתמשים ב- iPhone נוטים יותר לקרוא ספרים אלקטרוניים בטלפונים שלהם.
50% מהנחקרים דווחו שהם משתמשים בטלפונים הניידים לצלם מידע מהקטלוג כדי להשתמש במידע מאוחר יותר, ו-55% היו בעד גישה לקטלוג הספרייה באמצעות טלפון נייד .

מסקנות עיקריות היו :
ספריות אקדמיות צריכות לשקול את הצעדים הבאים:
 להריץ פיילוט שירותי עדכון (alert) של הודעות SMS ולאפשר למשתמשים לבחור בין שירותי עדכון באמצעות דואר, SMS , או שניהם.
 להריץ פיילוט שירותי יעץ של SMS, אם הספרייה מקבלת הרבה פניות שמצריכות תשובות קצרות כגון הגדרות מילוניות, עובדות וכו'
 לספק מנשק OPAC סלולרי – אם על ידי שימוש בשירותים כגון AirPac או WorldCat Mobile או לפתח גירסה סלולרית של קטלוג הספרייה.
 להבטיח שאתר הבית של הספרייה יוכל להתאים לצרכים של משתמשי אינטרנט סלולרי בעתיד – במסגרת זו יש לדאוג שהמסכים יוכלו להיות מותאמים למסכים קטנים יותר.
 לספק הדרכות אודיו של אוריינטציה בספרייה
 לאפשר שימוש בטלפונים ניידים בספרייה כל עוד הם שקטים ..

פרטים נוספים בדוח המלא