תוצאות סקר שבדק את דפוסי השימוש בוויקיפדיה של סטודנטים במכללות בארה"ב התפרסמו במאמר מעניין בגיליון מרץ 2010 של First Monday.

הסקר נערך באביב 2009, הופץ בקרב 27,666 סטודנטים ב- 6 קמפוסים בארה"ב ושם לו למטרה לבדוק  כיצד ומדוע סטודנטים משתמשים בוויקיפדיה בתהליך המחקר. נבדקו מספר משתנים כגון: תכיפות השימוש, המניע לשימוש, שלב המחקר בו נעשה שימוש בוויקיפדיה והיחס בין שימוש בוויקיפדיה ושימוש במקורות אחרים. כמו כן נבדקו מנבאים למידת השימוש בוויקיפדיה שקשורים לתחום המחקר.

מהממצאים עולה שסטודנטים רבים משתמשים בוויקיפדיה בשלב הראשוני של המחקר לצורך מידע רקע , אבל הרבה פחות מאשר שימוש במקורות אחרים כמו משימות הקריאה בקורסים, ובגוגל . נוהגים להשתמש בוויקיפדיה להשגת סיכום קצר של הנושא, והבנתם של מונחים בתחום .

הכיסוי הרחב של הוויקיפדיה ,נוחות השימוש בה, העדכניות והמובנות משמשים מניע לשימוש בה, תוך הכרה במגבלותיה בעיקר בכל הקשור לאמינות.

סטודנטים בחוגים ארכיטקטורה, הנדסה ומדעים נוטים להשתמש בוויקיפדיה לצורכי מחקר יותר מאשר סטודנטים בחוגים אחרים.

למאמר המלא

ניתוח המידע באתרים של רשתות חברתיות כולל טוויטר נעשה לפעמים באמצעות "ניתוח סנטימנט" – " Sentiment Analysis". שיטה זו מתבססת על הבנת היחס של כותב התוכן לאובייקט מסוים. ניתוח סמנטי כזה, שמכונה לעיתים גם "opinion mining" וגם "emotional polarity computation", מאפשר לנו לדעת מהו יחס הכותבים כלפי אותו אובייקט – מהו אחוז השבחים לעומת התלונות כלפי אותו אובייקט ובכך לקבל רושם כללי על איכותו של האובייקט ומאפייניו – טוב, מצוין , שלילי וכו'

RankSpeed הוא מנוע חיפוש שמסייע לאתר את האתרים והמוצרים הטובים ביותר על ידי ניתוח סנטימנט של הבלוגוספירה / טוויטרספירה.

אסטרטגיית החיפוש כוללת בנוסף למונח/מונחי החיפוש גם מונחים רגשיים סנטימנטליים שהמשתמש בוחר מתוך רשימה מוצעת או מונחים שהוא בוחר להזין כגון: מצוין, קל, שימושי , בעייתי וכו' .

RankSpeed מבצע ניתוח סנטימנט של הבלוגוספירה/טוויטרספירה, מחפש אחרי אזכורים של מונחי החיפוש, מנתח אותם סמנטית כדי להבין את היחס של הכותב כלפי אותו מונח/אובייקט , מדרג את תוצאות החיפוש על פי אזכורים של כל מונח רגשי שהוזן כמילת חיפוש : "מצוין", "שימושי" וכו' ומציג את אחוז המשתמשים שדעתם על המוצר/אתר היא כמונח הרגשי שהוזן בחיפוש "מצוין", "שימושי" וכו' .

מנוע חיפוש זה שמאפשר למשתמש לחוש את המצב ב"שטח", נמצא עדיין בגרסת ביתא ובשלב זה כפי שכתוב באתר המנוע, מאגר המידע של המנוע כולל אתרים ומוצרים פופולריים בלבד. גרסאות עתידיות של RankSpeed ישתמשו במאגר מידע גדול הרבה יותר.

לאתר המנוע
אודות המנוע

הכינוס ה-14 של איגוד האינטרנט הישראלי "Web10 – עשור חדש נפתח" התקיים ב22-23 בפברואר 2010.
בכינוס הוצגו מודלים חדשניים וטכנולוגיות מתקדמות באינטרנט: מחשוב ענן, העולם הנייד ועוד..

כעת המצגות של המרצים וצילומי וידאו של המושבים השונים בכנס זמינים חופשי לצפייה בכתובת: www.isoc.org.il/conf2010

בספטמבר אוקטובר 2009 HighWire Press –  A division of the
Stanford University Libraries  ערכה סקר בנושא עמדות של ספרנים בנושא ספרים אלקטרוניים עם דגש על אופן איתור ורכישה של ספרים אלקטרוניים. הסקר נערך באמצעות surveymonkey.com.
138  ספרנים מ- 13 מדינות ענו על הסקר. רובם עובדים במוסדות אקדמיים, אך היה ייצוג הולם גם למכללות, מוזיאונים, ספריות ציבוריות, ספריות בתי חולים וספריות לאומיות. תוצאותיו של הסקר פורסמו בפברואר 2010.

המשתתפים חזו גידול בחמש השנים הבאות בתקציבים המוקצים לרכישת ספרים אלקטרוניים במקביל להמשך רכישת ספרים בפורמט המודפס. רוב המשתתפים בסקר עובדים בספריות עם תקציב גדול למשאבים אלקטרוניים . 59% דווחו שתקציבם עולים על $250,000 . אבל ברוב המקרים התקציב המוקצה לספרים אלקטרוניים קטן. 44% ציינו שהספרייה שלהם מנויה על 10000 ספרים אלקטרוניים או פחות.

רוב תוצאות הסקר עולות בקנה אחד עם מחקרי שוק בנושא ספרים אלקטרוניים שנערכו בשנים האחרונות. ממצאיו העיקריים של הסקר הם:
• קלות השימוש ופשטות הם מאפיינים של ספרים אלקטרוניים שמוערכים ביותר. מאפיינים אלו, שקשורים למשתמש, לצד המחיר והמודל העסקי הם שיקולים חשובים ברכישת ספרים כאשר יש מספר מקורות לרכישה.
• מקורות מסורתיים לאיתור ספרים ממשיכים להיות חשובים גם ביחס לספרים אלקטרוניים. ספרנים מאתרים ספרים דרך ספקי ספרים או דרך "חבילות" . ספרנים סבורים שאיתור הספרים האלקטרוניים על ידי המשתמשים נעשה דרך קטלוג הספרייה או דרך מנועי חיפוש בווב
• גורם חשוב שמרתיע את השימוש בספרים האלקטרוניים הוא מגבלות שקשורות לשימוש בחומרים האלקטרוניים – Digital rights management DRM – כגון: הגבלות על הדפסה , השאלה בינספרייתית, הורדות, זמן גישה וכו'
• משתמשים מעדיפים ספרים אלקטרוניים בפורמט PDF
• מודל רכישת ספרים לתמיד – perpetual access – הוא המודל המועדף ביותר ואחריו מודל ה- pay per use

סקר זה מהווה רק חלק ממחקר כולל יותר של HighWire Press בנושא ספרים אלקטרוניים שיכלול גם ראיונות . אין ספק שמחקר כזה מהווה תרומה למחקרים הכמותיים והאיכותניים בנושא שוק הספרים האלקטרוניים שפורסמו עד כה .

לדו"ח המלא של של הסקר

Atmospheric היא רשת חברתית למדעי האטמוספירה שיכולה לשמש ככלי מחקר לחוקרים, אנשי סגל, ספרנים וסטודנטים בתחום מדעי האטמוספירה. הרשת היא שירות חופשי של Proquest בשיתוף עם AMS , ASLI ו- The Conference Exchange

הרשת מהווה מקור למידע בתחום שכולל:
• חדשות בתחום מדעי האטמוספירה מאתרים מכובדים בתחום כגון: AMS,
UCAR, Scientific American, ו- AAAS
• כנסים בתחום
• אפשרות לחפש במחקרים עדכניים מתוך MGA – מוצר שפותח במשותף על ידי AMS ו- Proquest
• קשרים ושיתוף מידע עם עמיתים בתחום

הרשת חדשה ונמצאת עדיין בשלב ביתא. עובדה זו מסבירה אולי את העובדה שחלק מהקטגוריות הנושאיות בדף הראשי ריקות. עם הזמן יש להניח שמספר החברים והמסמכים ברשת יגדלו.

ספריות משקיעות רבות בטכנולוגיה במטרה למכן את שירותי הספרייה. התוכנה לניהול הפונקציות השונות בספרייה – קטלוג, השאלה,רכש וקטלוג הספרייה שנגיש לקוראים שידועה בשמה הכולל The Integrated library system – ILS מהווה ברוב הספריות את המרכיב העיקרי של התשתית הטכנולוגית של הספרייה, ויכולה לסייע או להפריע לספרייה במילוי משימתה לשרת את משתמשיה ביעילות.

סקר שביעות רצון של הספריות מתוכנות ILS שלהן, יכול לסייע לספריות לגבש אסטרטגיות מתאימות בכל הנוגע לבחירת התוכנה שמתאימה להן , במיוחד אם הן חושבות להחליף את התוכנה , כמו כן יש בו לדרבן את החברות השונות יצרניות/ ספקות התוכנות לשפר את מוצריהן.

סקר בינלאומי כזה נערך בתקופה 4 נובמבר 2009 – 11 בינואר 2010 . הסקר בדק את מידת שביעות רצונן של הספריות מהמערכות הממוכנות שלהן, ממידת התמיכה שמקבלות הספריות מיצרני/ספקי המערכות הממוחשבות ואיכותה. כמו כן הייתה התייחסות למידת העניין שיש לספריות במערכות ספרייה open source . התקבלו 2098 תשובות מ- 56 ארצות. ייצוג נכבד היה לארה"ב, אנגליה, קנדה ואוסטרליה.

תוצאות הסקר במלואן התפרסמו ב- Library Technology Guides
ממצאיו העיקריים של הסקר:
• מוצרים וחברות שהתמקדו בספריות קטנות ובנישות צרות יותר זכו לציונים גבוהים יותר מאלו שמעורבים בארגונים גדולים ומשרתים סוגים שונים של בספריות
• Apollo שמשמשת בעיקר בספריות ציבוריות קטנות זכתה לציון גבוה
• מוצרים וחברות שמשרתים ארגונים גדולים ומגוון רחב של ספריות זכו בד"כ לציונים בינוניים אך הטרוגניים. לציונים גבוהים יחסית זכו Millennium, Library Solution ו- Evergreen
• חברות שתומכות במוצרים של Open Source זכו לציונים נמוכים יותר מבחינת שביעות הרצון מאלו שתומכות במוצרים קנייניים.

מעניין מה היו הדעות לגבי Ex-Libris שתומכת באלף 500 ,ב- Voyager ובמערכות ספרייתיות גדולות ומסובכות? התשובות לגבי אלף 500 היו בטווח הבינוני של שביעות הרצון בכל הקטגוריות שנחקרו. 11.11 אחוזים מהספריות הנחקרות ציינו את כוונתן לעבור למערכת ILS חדשה. 45.19 אחוזים מהספריות שמשתמשות באלף 500 מעוניינות במנשק חדש – חדשות טובות בכל הנוגע ל- לפרימו .   Voyager קיבל ציונים נמוכים יותר מאלף 500 בכל הקטגוריות ..

פרטים על מערכות נוספות בשוק והחברות התומכות בהן אפשר למצוא בדו"ח המלא של הסקר

המונח מחשוב ענן הפך להיות מונח פופולרי מזה מספר שנים והניסיון להגדירו הוליד לא מעט הגדרות שונות.

כדאי להתעלם מההגדרות ולהתמקד בשינוי במשוואת טכנולוגית המידע . עולם המחשוב עובר מהמודל המסורתי על פיו רוכשים את השרתים, מחשבים אישיים ורישיונות תוכנה למודל חדש של טכנולוגית מידע – מחשוב ענן שנגיש באמצעות רשת האינטרנט. מחשוב ענן ידוע גם בכינוי SaaS – Software as a service . כינוי זה מלמד על מהותו. במקום לרכוש חומרה ורישיונות תוכנה מקבלים את התוכנה כשירותים ברשת האינטרנט ומשלמים עבור השימוש. כשם שאנו משלמים היום עבור צריכת החשמל כך נשלם עבור צריכת שירותי המחשוב.

למעשה הרבה לפני שהמונח מחשוב ענן הפך להיות פופולרי משתמשי האינטרנט היו מעורבים בסוגים מסוימים של מחשוב ענן – כגון: שירותי בנקאות מקוונים, שרותי דואר בווב – שהשימוש בהם נעשה ללא צורך במאגרי מידע או בתוכנות מקומיות במחשבים.

בנוסף לעלות הנמוכה יותר, לטכנולוגיה זו יכולים להיות מספר יתרונות נוספים ובראשם: קלות שימוש, תחזוקה, ותשתית מצומצמת יחסית. סיכום יפה ותמציתי של היתרונות אפשר למצוא במסמך אינפורמטיבי בנושא של internet.com שנכתב בחסות גוגל בשם: Cloud Computing  Latest Buzzword or a Glimpse of the Future. היתרונות הם:

Low start-up costs make cloud computing especially attractive to small businesses and entrepreneurs

Low cost for sporadic use. TurboTax online is free for “standard” taxpayers. Similarly, some cloud-based business services, such as Google Apps, do not  need to be purchased for one-time or
infrequent computing

Ease of management. No need to worry about keeping licenses current or purchasing additional hardware

Scalability. High-growth companies can easily expand the number of users and locations at modest cost

Device and location independence. The way you access a cloud could be your desktop. It could be someone else's computer. It could be a smart phone

Rapid innovation. Because vendors are able to roll out new features incrementally, they can respond to user needs more rapidly
.

כל אלה העצימו את הפופולריות של מחשוב הענן בקרב עסקים קטנים ובינוניים. על פי דוח של AMI-Partners שיעורי אימוץ טכנולוגיה זו בשנים 2004 ועד 2008 גדל ב- 21% בקרב עסקים קטנים וב- 31% בקרב עסקים בינוניים.
על פי סקר של חברת גרטנר  90%  מהמוסדות שהשתתפו בסקר מתכוונים לשמר או להגדיל את השימוש ב- SaaS .

על אותה מגמה של הגידול בשימוש במחשוב ענן דובר גם בכנס ה- 14 של איגוד האינטרנט הישראלי האחרון שהתקיים ב- 16 בפברואר 2010. למחשוב ענן יוחד בכנס מושב מיוחד –
"הענן שמייצר לנו גשם של הזדמנויות" וגם במושב "רשת האינטרנט העתידית" הייתה התייחסות לנושא.

ומה לגבי מחשוב ענן וספריות? מסתבר שגם הספריות לא נותרות מאחור.. והעתקת יישומי ספרייה מסורתיים לרשת יעמדו בראש סדר העדיפויות של OCLC השנה. כפי שפורסם בגיליון 14 מפברואר 2010 של OCLC eNews :

Cloud computing and moving traditional library applications to the network will be a key focus of OCLC this year indeed we continue to work closely in the U.S. with the Library Advisory Council and four pilot library groups to continue development of our Web-scale Management Services, a next-generation Web-based suite of library management services for metadata management, acquisitions, circulation, license management, and workflow
מחשוב הענן והשלכותיו לגבי הספריות היה אחד הנושאים המרכזיים בדיוני OCLC’s first Regional Council Meeting for Europe, Middle East and Africa שנערך בסוף פברואר 2010.

לאור התפתחויות אלה אפשר לומר שמחשוב ענן הוא לא רק עוד מונח אופנתי אלא מגמה עתידית. אבל תשובה ברורה על כך יענה רק העתיד.

מסמך אינפורמטיבי בנושא   – "Cloud Computing – Latest Buzzword or a Glimpse of the Future?"
מסמך אינפורמטיבי נוסף בנושא   Seeding the Clouds: Key Infrastructure Elements of Cloud Computing"
OCLC eNews בנושא מחשוב ענן וספריות
תודה וקרדיט למנהלת הספרייה מירה ליפשטיין על שהפנתה את תשומת לבנו לחדשות OCLC בנושא
מושב כנס איגוד האינטרנט ה-14  "הענן שמייצר לנו גשם של הזדמנויות" (על פי מה שנכתב באתר מצגות הכנס יועלו לרשת בקרוב)

Q-Sensei הוא מנוע חיפוש מדעי שנמצא עדיין בגירסת ביתא. נכון להיום על פי מה שמוצהר באתר הוא כולל באינדקס שלו 24 מיליון מאמרים מדעיים ו- 11.5 מיליון ספרים. המטרה המוצהרת של המנוע לאפשר אחזור מידע לא רק מספרים וכתבי עת אלא גם מבלוגים חדשות ויישומי וויקי.

תוצאות החיפוש כוללות תקציר, פרטים ביבליוגרפיים, וקישור למקור – לא תמיד הטקסט המלא חופשי, לעתים אפשר לקבל את הטקסט המלא, במקרים אחרים מוצעת האפשרות לרכוש את המאמר. אפשר לעדן את תוצאות החיפוש על פי סוג מסמך, מילות מפתח נוספות, שנה, ומחבר. המנוע מציע למשתמש נושאים קרובים ומאמרים נוספים של מחברי המאמר. יש במנוע מאפייני וויקי – קיימת אפשרות למשתמשים להוסיף סקירה ולערוך את פריט המידע, לראות את הגרסה המקורית ושאר הגרסאות.

הרשמה חופשית למנוע מאפשרת שימוש בספרייה אישית בה אפשר לשמור את תוצאות החיפוש ואת אסטרטגיות החיפוש.

מאפייניו של המנוע נותנים למשתמש תחושה של חיפוש במאגר מידע ביבליוגרפי עם מאפייני וויקי יותר מאשר במנוע חיפוש רגיל.

שמו של המנוע משקף את חזונו- השם לקוח מהמילה היפנית Sensei שמשמעותה – מדריך, יועץ, מורה רוחני בעל ניסיון שרגיש לצרכים של אלה שאותם הוא מדריך ושואף לפתור את בעיותיהם. מנוע החיפוש כאמור נמצא עדיין בשלב ביתא והמשתמשים מתבקשים להציע הצעות לשיפורים.

למנוע
שאלות נפוצות

Samepoint הוא מנוע חיפוש בזמן אמת ייעודי לפלטפורמות חברתיות. הוא מחפש בפלטפורמות שונות שמסווגות על פי מספר קטגוריות:
• פלטפורמות של מיקרו בלוגים כגון Twitter
• פלטפורמות של וידאו כגון YouTube ו- DailyMotion
• אתרי סימניות כגון Digg ו- Delicious
• בלוגים
• פלטפורמות וויקי
• רשתות חברתיות כגון: facebook , Myspace ו- Hi-5
• רשתות B2B כגון : Linkedin ו- Plaxo
• קבוצות דיון כגון: Google Groups ו- Yahoo Groups
• אתרי שאלות ותשובות כגון: Yahoo Answers ו- Yedda
• אתרי Life Casing כגון DaveTV
• אתרי סקירה כגון Yelp ו- CitySearch
• פודקאסטים
• מסמכים
• תמונות
• חדשות
• ארועים
• אתרי ווב

אפשר להגביל מראש את החיפוש וגם לעדן את תוצאות החיפוש על פי כל אחת מהקטגוריות. מנשק התוצאות של המנוע ידידותי למשתמש.  ליד כול אחת מתוצאות החיפוש אייקון שמלמד מאיזה מקור לקוחה התוצאה. אפשר ממסך התוצאות להגביל את השאילתה רק לאותו מקור. בנוסף לתיאור קצר על האתר, שאליו מובילה כל אחת מתוצאות החיפוש, מוצג ליד כל אחת מתוצאות החיפוש גם מספר לא מבוטל (כ-20) של מילות מפתח.

קיימת אופציה לתרגם כל אחת מתוצאות החיפוש למספר שפות. עברית אינה כלולה ברשימת השפות . קיימת אופציה לשלוח את התוצאה ל- twitter .

באתר יש מדריכי וידאו על המנוע.

השימוש במדיה חברתית בארגונים שקשורים לטכנולוגיות מידע ובחברות עסקיות טומן בחובו הזדמנויות, אך יכול להיות כרוך גם בסיכונים. בסקר שנערך בקרב מנהלים בארה"ב ביולי 2009 תחת הכותרת – Social Media: Embracing the Opportunities, Averting the Risks " השתתפו 438 מנהלים.

מתוצאות הסקר עולה שיש שימוש ניכר במדיה חברתית – אחוז המשתמשים בפלטפורמות החברתיות  השונות הוא כדלקמן:
80% משתמשים ב- facebook
66%  ב- twitter
55% ב- YouTube
49% ב- Linkedln
ו- 43% בבלוגים .

הדעות ביחס לשימוש במדיה החברתית חלוקות. יש הסבורים שמדיה חברתית יכולה לעזור בשיווק החברה וכינון קשרים עם הלקוחות. אך מנהלים רבים אחרים חוששים מהסיכונים הכרוכים בשימוש בפלטפורמות חברתיות – סיכונים שקשורים לבעיות אבטחת מידע, ירידה בתפוקה ואפילו פגיעה בשם הטוב ובמוניטין של החברה.

למרות זאת – רבים בחרו לא לכתוב מדיניות ברורה בנושא השימוש במדיה חברתית במקומות העבודה וחבל .. שכן מדיניות כתובה בנושא שימוש בפלטפורמות חברתיות – יכולה לסייע להפיק את מרב התועלת מהמדיה החברתית ובה בעת להימנע עד כמה שאפשר מסיכונים.

במדיניות הכתובה צריכים להיות מעוגנים היבטים שונים של הנושא: חברות צריכות להחליט האם הן מעוניינות לאמץ טכנולוגיה זו אם לאו, המדיניות צריכה להתייחס לחששות המנהלים בכל הקשור לאבטחת מידע ותפוקה. כמו כן היא צריכה להתייחס לנושא האם מותר לעובדים להשתמש במדיה חברתית במהלך העבודה או בזמן ההפסקה. אסטרטגיה מוגדרת היטב בצירוף של מדיניות ברורה והדרכה אפקטיבית יכולים לאפשר לחברות לנצל את מלוא הפוטנציאל של המדיה החברתית.

המדריך IT Manager's Guide to Social Networking מדגיש את חשיבותה של מדיניות כתובה בכל הקשור לשימוש במדיה חברתית, הוא כולל הנחיות כיצד להשתמש ב- facebook וב- twitter באופן בטוח יותר, ומציע גם 4 כלים שימושיים למשתמשים ברשתות חברתיות:
Pixepipe.com – שירות שמאפשר לשלוח אותו פריט של מידע לפלטפורמות רבות. כך למשל השירות מאפשר באופן סימולטני לשלוח תמונה ל-flickr ול-facebook ולשלוח הודעה ל-twitter עם קישור לאותה תמונה.
Etherpad – שירות שמאפשר להרבה משתמשים לערוך מסמך בו זמנית תוך שימוש בדפדפן ווב
Tr.im – שירות לקיצור URL. מאפשר לשלוח את הקישור המקוצר ישר ל- Twitter .
Namechk – שירות שמאפשר לבדוק אם שם מסוים של משתמש פנוי לשימוש, בלמעלה מ- 120 פלטפורמות חברתיות שונות. במקום לבדוק בנפרד בכל אתר אם שם משתמש מסויים פנוי, השירות מאפשר לעשות זאת בפעם אחת בכל האתרים.

המדריך IT Manager's Guide to Social Networking מיועד בעיקר לחברות עסקיות, אך גם ספריות ושאר משתמשים במדיה חברתית יוכלו להפיק ממנו תועלת ולקחים.

המדריך המלא חופשי לאחר הרשמה חופשית באתר.
באתר אפשר למצוא מדריכים נוספים בנושאים טכנולגיים.

למדריך המלא..

פייסבוק עם למעלה מ- 300 מיליון משתמשים פעילים הפכה לרשת החברתית המובילה ברשת.
מידע על מגוון האפשרויות שמספקת פייסבוק למטרות שונות,  ושימוש נכון בהם אפשר למצוא במדריך:
"The facebook Guide Book".

מדריך זה כולל קישורים למידע בסיסי ומתקדם על השימוש ב- Facebook . המדריך כולל מידע במגוון נושאים: ניהול קבוצות בפייסבוק, הוספת יישומים, ניהול נאות של ה"קיר" בפייסבוק, שימוש בפייסבוק למטרות עסקיות, ונושאים מתקדמים אחרים כגון שילוב פייסבוק בבלוג ועוד..

קישור למדריך בפורמט דומה על השימוש בטוויטר אפשר למצור באתר. המדריך מספק מידע על מגוון האפשרויות הקיימות ביישום כולל שימוש לצורכי עסקים, שיתוף מוסיקה ווידאו , טוויטר וה- IPone ועוד..

למדריך לפייסבוק
למדריך לטוויטר

גרסה חדשה של The Institutional Repository Bibliography – IRB עלתה לווב בנובמבר 2010.  IRB היא ביבליוגרפיה מקוונת בשפה האנגלית שכוללת מאמרים נבחרים, ספרים, דוחות טכניים ומקורות נוספים שיכולים לסייע בהבנת תופעת המאגרים המוסדיים. רוב הפרסומים הם משנת 2000 ואילך עם קישורים לטקסט המלא במידת האפשר. הפרסומים מכסים את הנושא ממגוון היבטים: ספריות, שימור דיגיטלי, מידע-על, גישה פתוחה, תוכנה ועוד..

אפשר לדפדף בביבליוגרפיה על פי הנושאים השונים שבתוכן העניינים, ואפשר גם לחפש בה על פי מלות מפתח.

בווב מצויות מספר ביבליוגרפיות מקוונות נוספות  במנשק דומה:
• The Scholarly Electronic Publishing Bibliography -SEPB -ביבליוגרפיה מקוונת בנושא ההוצאה לאור המדעית ברשת האינטרנט, עליה כתבתי בפוסט קודם. היום יש לביבליוגרפיה זו גרסה חדשה משנת 2009 .
• Electronic Theses and Dissertations Bibliography– ביבליוגרפיה מקוונת בנושא תזות ודיסרטציות
• Google Book Search Bibliography – ביבליוגרפיה שכוללת מקורות מידע רבים בנושא גוגל ספרים

לאתר הביבליוגרפיה המקוונת בנושא מאגרים מוסדיים