ארכיון פוסטים מאת: יפה אהרוני, הספרייה למדעי החיים ולרפואה‏

ספרים אלקטרוניים חופשיים – מקורות, ואפליקציה

פורסם בתאריך על ידי
להגיב

לקראת חופשת  הקיץ, ולכול אלה שמחפשים ספרים אלקטרוניים חופשיים – האתר  THE Online BOOKS Page    הוא אתר ותיק מעודכן  שמהווה ריכוז של קישורים למקורות של ספרים אלקטרוניים חופשיים ובמידה מסוימת  גם לכתבי עת אלקטרוניים חופשיים.

על פי מה שכתוב באתר הוא כולל אינדקס של למעלה מ- 2 מיליון ספרים חופשיים, שעומדים בקריטריונים מוגדרים,  עם אופציות של חיפוש ודפדוף גם על פי קטגוריות נושאיות . כמו כן הוא כולל קישורים לאוספים מדריכים וארכיונים של ספרים אלקטרוניים חופשיים ברשת

האתר נוצר ומתוחזק על ידי   John Mark Ockerbloom  חוקר באוניברסיטת פנסילבניה , תוך שיתוף פעולה עם הרבה  גורמים ומוסדות ומארחות  אותו הספריות באוניברסיטת פנסילבניה.

ולמי שנהנה מהאתר ומבקש להיות מעורב ולתרום  יוכל למצוא המלצות באתר  כיצד לעשות זאת .

ולכול משתמשי מחשבי הלוח והטלפונים החכמים וחובבי האפליקציות – האפליקציה Wattpad    מאפשרת קריאה של  ספרים רבים חופשיים. הפלטפורמה Wattpad   היא פלטפורמה חברתית לקוראים ולכותבים שמאפשרת שיתוף ואינטראקציה גם עם המחברים. מידע נוסף באתר   

ספריות בארה"ב כמוציאות לאור

פורסם בתאריך על ידי
להגיב

לספריות יש היסטוריה של הוצאה לאור.  מעניין לדעת  איזה ספריות מעורבות  ביוזמות של הוצאה לאור עצמית,   מה הסטטוס של יזמות אלה , ומהן הבעיות בדרך?  .

סקר שנערך בפברואר  2015  בקרב באי  הפורום the Association of Library Collections and Technical Services forum של ALA     בנושא   “Libraries as Publishers: Next Steps in Self-Publishing?”  בא לענות על שאלות אלה. סקר קצר מודפס הועבר בין 33  באי הפורום.

מתוצאות הסקר:  רוב המשיבים – 54.5%  היו מספריות אקדמיות, 33%  ספריות ציבוריות ו- 12.1%  מספריות מיוחדות ומוסדות אחרים.

ל- 30.3%  מהמשיבים יש תוכנית להוצאה לאור  בספריות שלהם,  54.5%   גילו עניין בהוצאה לאור של ספריות ו- 15.2%  הביעו תקווה להתחיל בתוכנית כזו בספריות שלהם

בסקר הוצגו 7  בעיות שקשורות  לנושא  שהמשתתפים הוזמנו להביע עליהם דעתם  ולהוסיף נושאים אחרים אם ימצאו לנכון.

ספריות אקדמיות ציינו בעיקר את בעיית עלות הסגל ( 50% )  הציוד (27.8%) ושירותים נלווים להוצאה לאור ( 27.8%) כגון שירותי   ISBN  , ספריות ציבוריות העלו את אותן בעיות  בנוסף העלו את הבעיות המשפטיות ( 54.5%), , השימושיות למשתמשים (54.5%)   ובעיות לא צפויות (54.5%). ספריות מיוחדות ואחרות ציינו בעיקר את ההיבט המשפטי  (75% )  ולאחר מכן את שאלת השימושיות למשתמשים (50% ),  ובעיית יישום שירותים נלווים להוצאה לאור (50% )  .

החשיבות שייחסו הנחקרים לבעיות השתנו בהתאם לסטטוס של היזמות הספרניות  בתחום .

מתוצאות המחקר עולה שספריות ציבוריות אינן היחידות בתחום . ספריות אקדמיות מגלות עניין רב בהוצאה לאור . התחום עדיין חדש בספריות . בדיונים בנושא בלטה בעיית האיכות. האם ספרנים קונים ספרים בהוצאה לאור עצמית  והאם הם יקנו בעתיד. נראה  שהסטיגמה של פרסומים אלה דועכת עם הגידול בהוצאה לאור ספרנית

ממגבלות המחקר – הסקר הועבר בין ספרנים שמתעניינים בנושא, שהשתתפו בפורום מקצועי רלוונטי לנושא, ולכן זה לא  ברור שספרנים אלה מייצגים את כלל הספרנים בארה"ב

למאמר המלא

המאמר יוצג ב-

IFLA World Library and Information Congress, 81th IFLA General Conference and Assembly, 15-21 August 2015, Cape Town, South Africa

 

 

עשרה כלים שיעזרו לכם לעבוד חכם יותר

פורסם בתאריך על ידי
1

היום אנו עדים  להתפוצצות בתחום התוכנה והאפליקציות. הצצה לאתר  product hunt מעניקה את התחושה שיש היום אפליקציה לכול דבר

במצב זה של אופציות מרובות,  כתבה שהתפרסמה לאחרונה וכוללת רשימה מוארת של 10 כלים  נבחרים  לעבודה חכמה יותר,  יכולה להיות שימושית.

על רשימת הכלים המומלצים בכתבה נמנים:

 Boomerang 

Plugin (רכיב תוכנה ) של  של gmail שמריץ מיילים  בסדר זמנים שנקבע מראש

Box  – פלטפורמה נוחה לניהול ושיתוף קבצים

Calendly   

דרך נוחה לתכנון לוח הזמנים , ארגון פגישות וכו'

Attendify – אפליקציית "עשה זאת בעצמך" לאירועים וכנסים

LastPass – כלי לניהול סיסמאות

When I Work -אפליקציית לניהול לוח הזמנים של צוות עובדים  – תזמון משמרות  וכו'

ContentMarketer.io – כלי שיווקי לקידום פוסטים של בלוג

Themeforest – תבניות לאתרי בית ומצגות

UberConfrence -יישום שמסייע למעקב אחר כנסים

LeadPages – כלי נוח לייצור דפי נחיתה

לכתבה

תפקיד הספריות במדע 2.0

פורסם בתאריך על ידי
להגיב

מאמר שהתפרסם בגיליון יולי אוגוסט 2015  של כתב העת D-Lib  עוסק בתפקיד הספריות במדע 2.0  עם דגש על כלכלה.

ווב 2.0 כולל יישומים שונים כגון סקייפ, וויקי, בלוגים, מיקרובלוגים דוגמת טוויטר ורשתות חברתיות כגון פייסבוק ו- ResearchGate  שיש להם השפעה גם על העבודה המדעית. המחקר  התמקד בצורכי החוקרים לשימוש אופטימלי בווב  2.0  לעבודה מדעית.

המשתתפים במחקר היו כלכלנים ברמות אקדמיות שונות. המחקר השתמש בשיטות כמותיות ואיכותניות.

שאלות המחקר היו:

  • איזה שירותי ווב 2.0 החוקרים בתחום הכלכלה מכירים ובאיזה שירותים הם משתמשים לעבודתם המדעית.
  • כיצד הם משתמשים בשירותים אלה, מה הם המניעים והסיבות לשימוש בהם
  • כיצד החוקרים מעריכים את תפקידה של הספרייה המודרנית בהקשר של ווב 2.0  ומדע 2.0

המחקר התמקד בשירותים פופולריים מוכרים פייסבוק וטוויטר.

מממצאי המחקר:

  • החוקרים היו פתוחים להזדמנויות החדשות של ווב 2.0  אבל עד כה שירותי ווב 2.0  של הספרייה לעתים קרובות לא היו ידועים.
  • בלט הרצון לפרטיות שבא לידי ביטוי בדרך הדיסקרטית שבה נעשה שימוש ברשתות החברתיות השונות למטרות פרטיות לעומת המקצועיות.
  • החוקרים הביעו צורך ברשתות אקדמיות מהימנות ולעתים קרובות לא ידעו על קיומן של רשתות קיימות כאלה כגון ResearchGate  ו- Academia

הממצאים הראו שחוקרים לעתים קרובות אינם מודעים לאפשרויות של יישומי ווב 2.0 לעבודתם המדעית. ספריות יכולות לסגור את הפער ולספק מידע חיוני על שירותי ווב 2.0

למאמר המלא

מחדשות המו"לים – תכנית פיילוט של Wiley ו- F1000Research – אופציות נוספות למחברים

פורסם בתאריך על ידי
להגיב

ב-4 ביוני 2015  המו"ל    Wiley   הצהיר על תוכנית פיילוט של 6 חודשים בשיתוף עם F1000Research. תוכנית זו  מציעה למחברים שהמאמרים שלהם אינם עונים על הקריטריונים לפרסום ב- 5 כתבי עת של Wiley  לשלוח את המאמרים  ל- F1000Research  תוך מתן אפשרות למחברים לפשט את תהליך הפרסום המקוון של המאמרים שלהם.

F1000Research   היא פלטפורמה פתוחה להוצאה לאור בתחום מדעי החיים שמאפשרת פרסום מיידי ותהליך שיפוט שקוף . F1000Research מפרסמת מאמרי מחקר בתחום הביו-רפואי שעונים על מספר קריטריונים בסיסיים תוך כמה ימים לאחר מועד קבלתם, לאחר מכן הם עוברים באופן רשמי תהליך של שיפוט בתהליך פתוח לחלוטין.

על פי דברי בכיר ב- F1000Research מודל הוצאה לאור זה של  F1000Reseach נועד לזרז את הפרסום של מידע מדעי ובכך לאפשר לחוקרים אחרים ליהנות  מהמידע החדש ולחוקרים המפרסמים לקצר את תהליך הפרסום  והזמן  של חיפוש כתב עת  לשתף את הגילוי המדעי שלהם.

כתבי העת  שמשתתפים בתוכנית הפיילוט    הם:

Journal of Separation Science

Electrophoresis

Plant, Cell & Environment

Journal of Medical l Virology

Journal of Pediatric Dermatology

יש ציין ש- F1000Research הוא  רק  אחד השירותים של F1000 –  קהילת המומחים הביו-רפואיים שמונה למעלה מ- 10000 חברים שמסייעת לאנשי המדע ולחוקרים  לגלות, לדון ולפרסם מחקרים.

שירותים נוספים הם F1000Prime  – שירות שמזהה וממליץ על מאמרים חשובים בתחום הביו-רפואי

והפלטפורמה החדשה שמציעה F1000  –  F1000Workspace   – פלטפורמה חדשה לשיתוף מחקר לאנשי מדע שהושקה ב- מאי  2015  .

להצהרה על תכנית הפיילוט

מנועי חיפוש ייעודיים לוידיאו

פורסם בתאריך על ידי
1

guYoutube   וגוגל  הם כנראה עדיין המקורות הטובים ביותר לחיפוש וידיאו  אבל קיימים גם מקורות נוספים.

בכתבה מעודכנת  מ- 22 ביולי 2015 אפשר למצוא רשימה מוארת של מנועי חיפוש ייעודיים  נוספים לוידיאו וגם קישור לכתבה ובה  טיפים לחיפוש ב- youtube  .על הרשימה נמנים  מנועי חיפוש הבאים:

 
Yahoo Screen –  מנוע חיפוש שמתמקד בתכני הוידיאו  שלו כמקור עיקרי למאגר.


Bing Video  –  מחפש בהרבה אתרי וידיאו ברשת.y7


AOL Video  –  כבינג מחפש בהרבה אתרי וידיאו .


eHOW – מאגר מידע מצומצם יותר, ייחודו  מתמקד בתכני  " how-to" .


MeFeedia.com  – מנוע ותיק, מאפשר חיפוש, דפדוף והעלאת תכנים.  

 
Blinkx – אף הוא מנוע  ותיק, עיקר תוצאות החיפוש מ- youtube .


Veoh – מחפש בעיקר בתכנים שלו.

מלבד מנועי  חיפוש אלה ייעודיים לוידיאו ישנם למעלה מ- 300 אתרים לשיתוף וידיאו.    ומי שמעוניין לחפש את היוצרים יוכל לעשות זאת דרך מנוע החיפוש tubular creator profiles

לכתבה

כנס וירטואלי של NISO – ספרים אלקטרוניים בספריות

פורסם בתאריך על ידי
להגיב

תעשיית הספרים האלקטרוניים מתפתחת  וספריות נמצאות בחזית שכן הן מעורבות בהצעות ספרים אלקטרוניים למשתמשים בהתאם לצרכים. . כנס וירטואלי של  NISO      בנושא  ספרים אלקטרוניים בספריות, שהתקיים ב- 17 ביוני  2015,  עסק בהיבטים השונים של נושא זה ושיתף ניסיונות של כמה ספריות בתחום.

בין הנושאים שהוצגו ונידונו בכנס:

  • מודלים עסקיים  של ספרים אלקטרוניים כולל אופציות שונות של המודל העסקי  DDA.-Demand Driven Acquisition   הדרכים הטובות ביותר ליישום תוכניות DDA.-Demand Driven Acquisition   והמלצות NISO    בנושא .  הומלץ על המודל   patron  driven acquisition  על פי מודל רכש זה , ספריות יגיעו להסכמים עם ספקים של ספרים שיאפשרו לרכוש רק ספרים שיש להם ביקוש גבוה על ידי המשתמשים. עבור ספרים עם ביקוש נמוך יותר תשלם הספרייה דמי גישה לטווח קצר ולא תשלם כלל עבור ספרים שאין בהם שימוש. מודל זה משנה את המכניזם של הרכש בספרייה. המשתמש ולא המומחים בספרייה מחליטים בסופו של דבר על הרכש, והספרייה מציעה תמורת סכום קטן יחסית אוסף גדול למשתמשים. המודל Patron driven acquisitions    כשמו כן הוא – השימוש המעשי של המשתמש הוא המניע את  הרכש והכול נעשה מאחורי הקלעים.
  • הערכה של 16 פלטפורמות של ספרים אלקטרוניים בתוכם ebrary, EBL, EBSCO, Safari, Springer  ו- Wiley
  • האתגרים בניהול הספרים האלקטרוניים, הערכתם לפני הזנתם בקטלוג הספרייה,  ודרכים  לשיפור הנראות שלהם, סטנדרטים מתפתחים ופרקטיקה .
  • ספרים אלקטרוניים ועתיד הספריות עם דגש על ניסיונה של הספרייה הציבורית בניו-יורק בתחום ,  מגמות בספרים האלקטרוניים בספרייה, קורא ספרים אלקטרוניים בקוד פתוח בפיתוח ותנועה  של ספריות לנגישות טובה יותר לספרים האלקטרונים.
  • כיצד לענות על הצרכים של בעלי מוגבלויות
  • כיצד הספרנים , המו"לים, הספקים, הסגל האקדמי והסטודנטים מושפעים מהרכש של הספרים האלקטרוניים, השימוש, והטכנולוגיות המשתנות

המצגות  של הכנס הוירטואלי זמינות באתר .

להלן קישורים למצגות:

לדף  הכנס (כולל המצגות)

עתיד הספריות 2015 – מגמות, אתגרים וטכנולוגיות – דוח NMC

פורסם בתאריך על ידי
להגיב

Horizon Project   הוא פרויקט מחקר איכותי ששם לו למטרה לזהות ולתאר מגמות וטכנולוגיות שתהיה להן השפעה גדולה ביותר בשנים הבאות  . הדוח  מתפרסם מדי שנה מאז 2002 .אחד השלבים בהכנת הדוח הוא דעתם של מומחים על הנושאים הנחקרים.

אחת מהגרסאות של הדוח  עוסקת בעתיד הספריות . הדוח הסופי לשנת  2015   על עתיד הספריות עדיין אינו מוכן אבל  השלב של דעתם של המומחים הסתיים והמסקנות הסופיות התפרסמו

זוהו 6 מגמות עיקריות, 6 אתגרים ו- 6 התפתחויות בתחום הטכנולוגיה בטוח שנים ארוך , בינוני וקצר

מגמות עיקריות באימוץ טכנולוגיות בספריות אקדמיות ובספריות מחקר שזוהו

בטווח של 5 שנים ומעלה:

  • גידול בנגישות של תכני מחקר
  • חישוב מחדש של חללי הספרייה

בטווח של 3 שנים ומעלה :

  • Evolving Nature of the Scholarly Record- שינויים באופי של התיעוד והפרסום המדעי – לא רק התוצר הסופי אלא תוצרי ביניים בשלבים השונים של המחקר וכו'
  • התמקדות בניהול נתוני מחקר לפרסומים בכתבי עת.

בטווח קצר – שנה –שנתיים:

  • הכרת יתר  בערך של ניסיון המשתמש
  • מתן עדיפות לתכני מובייל בשירותי הספריות כגון גרסאות מובייל של אתרי הבית , קטלוגים וכו' והשאלה

אתגרים  משמעותיים שעומדים בפני  אימוץ הטכנולוגיה

אתגרים פתירים:

  • שילוב ספריות וספריות אקדמיות בתוכנית הלימודים
  • שיפור האוריינטציה הדיגיטלית

אתגרים קשים – אתגרים מובנים אבל הפתרונות  חמקמקים וקשים להגדרה:

  • התמודדות עם תחרות מערוצי גילוי ידע אלטרנטיביים
  • מחשבה מחודשת על תפקידי הספרנים והמיומנויות שלהם

אתגרים קשים במיוחד שקשה אפילו להגדירם :

  • אימוץ הצורך בשינוי רדיקלי – חשיבה אחרת לתמיכה ביזמות ובמודלים עסקיים חדשים
  • ניהול התיישנות המידע – בעולם בו אנו עדים לגידול מואץ במידע, בכלי תוכנה ובכלים טכנולוגיים יש צורך יותר מתמיד בכלים אפקטיביים לקבוע מה התיישן ואינו נמצא בשימוש בכול תחום מחקר ולאתר, לארגן ולאחזר את המידע שחשוב לנו כיום.

התפתחויות טכנולוגיות חשובות לספריות אקדמיות וספריות מחקר

בטווח של שנה או פחות :

  • Makerspaces– חללים בספרייה /סדנאות לעשה זאת בעצמך – בעידן של רובוטיקה, יישומי תלת מימד  ועוד  יש חשיבות  לסדנאות שמציעות כלים וניסיון למידה לעזור לאנשים לממש את הרעיונות היצירתיים שלהם. בספריות לרוב חללים עם מדפסות תלת מימד, תוכנה חומרים וכלים למטרה זו.
  • לימוד מקוון

בטווח של שנתיים או שלוש:

  • ויזואליזציה של מידע
  • הווב הסמנטי ונתונים מקושרים

בטווח של 4-5 שנים:

  • מודיעין שקשור למיקום location intelligence – מיפוי קשרים גיאוגרפיים שקשורים לנתונים כגון מתן מידע ושירותים למשתמשים בהתחשב במיקום , איסוף מידע שקשור למיקום- חדרי קבוצות וכו '
  • Machine learning למידה חישובית, תחום שעוסק בפיתוח כלים המאפשרים למחשב ללמוד מתוך דוגמאות.

פירוט נוסף בכתבה המלאה וב-  Horizon Project wiki

 

פרויקט Reveal – גישה פתוחה לספרות אנגלית ואמריקאית ול- 22739 תמונות

פורסם בתאריך על ידי
להגיב

Harry Ransom Center  – מרכז מחקר במדעי הרוח ומוזיאון באוניברסיטת טקסס שבאוסטין הלך בעקבות אוניברסיטת הרווארד, ייל וקורנל  ואימץ לאחרונה מדיניות של גישה פתוחה לחלק משמעותי מאוספיו.

במסגרת מדיניות זו ובמקביל  מרכז המחקר  Harry Ransom Center  השיק את פרוייקט Reveal–   Read and View English and American Literature    יוזמה לדיגיטציה והנגשה של 25  אוספים של ספרות אמריקאית ואנגלית מהמאות ה- 19 וה-20 של סופרים ידועי שם ביניהם :Joseph Conrad, Hart Crane, Thomas Hardy, Vachel Lindsay, Jack London, Katherine Mansfield, Robert Louis Stevenson ו- Sara Teasdale

תוצר נלווה של פרויקט  Reveal  הם 22739   תמונות ברזולוציה גבוהה חופשיות לשימוש לכול מטרה וללא הגבלה או תשלום מלבד מתן קרדיט למרכז .

בכוונת המרכז לפתח פרויקטים חדשים דומים להנגשת האוספים העשירים שלו דרך הפורטל לאוספים דיגיטליים.

 לכתבה בנושא

הוויקיפדיה – גישה פתוחה והפצת המדע

פורסם בתאריך על ידי
להגיב

עם העלייה בשימוש בוויקיפדיה כמקור למידע מדעי,  מעניין  להשוות את המידע המדעי בוויקיפדיה לזה של ספרות מדעית.

מחקר,שהוצג לראשונה בכנס התשיעי הבינלאומי בנושא הווב ומדיה חברתית באוקספורד באנגליה והתפרסם  ב- 25 ביוני 2015  ב- arXiv ,  בדק את הנושא .

המחקר בדק טענות שעלו במחקרים קודמים על פיהם עורכי הוויקיפדיה משתמשים במקורות האקדמיים הנגישים בקלות יותר מאשר במקורות האיכותיים ביותר.

המחקר בדק נושא זה על  ידי זיהויים של 250 כתבי עת בעלי שימוש כבד  ב- 26 תחומי מחקר  שמאונדקסים ב-Scopus  ובדק האם המשתנים – נושא , סטטוס אקדמי ונגישות  משפיעים על  ההפניות למאמרים אלה בוויקיפדיה.

נמצא (כאשר המשתנים תחום מחקר ואימפקט פקטור מבוקרים )  שההסתברות שתהיינה בוויקיפדיה הפניות  לכתב עת בגישה פתוחה בוויקפדיה האנגלית גבוהה ב- 47%  מכתבי עת בגישה סגורה . יתירה מזו  ברוב הגרסאות של הויקיפדיה כתב עת בעל אימפקט פקטור גבוה  ובגישה פתוחה מגדילים את ההסתברות להפניות אליו .

משתמע מהמחקר שהאפקט של מדיניות הגישה הפתוחה מעצים את הפצת המדע  לקהל הרחב באמצעות מתווכים דוגמת הוויקיפדיה

למחקר המלא

האינטרנט של הדברים – מנוע החיפוש Shodan ומקורות מידע נוספים

פורסם בתאריך על ידי
להגיב

האינטרנט של הדברים, בו "דברים" מחוברים לרשת  בדרך כלל בחיבור אלחוטי כשבהם מותקנים חיישנים שונים שאוספים מידע , מידע שיכול להיצבר במאגרי מידע ברשת,  מתפתח.   על פי  research    ABI מספר ההתקנים המחוברים בחיבור אלחוטי לרשת האינטרנט יהיה למעלה מפי 2 ממספר ההתקנים היום,  ויגיע ל- 40.9 מיליארד בשנת 2020 .

Shodan  הוא מנוע חיפוש לאינטרנט של הדברים.  כשם שמנוע חיפוש כללי סטנדרטי, דוגמת גוגל,  סורק את הווב בחיפושו אחר דפי ווב , Shodan  מנווט בווב ומחפש שרתים, מצלמות, מדפסות , פלאפונים סלולריים, מערכות בקרה , נתבים ודברים נוספים שמחוברים לרשת האינטרנט  וצובר מידע על ההתקנים המחוברים והשירותים שלהם. בעוד שגוגל מתמקד במידע  המועבר Shodan מתמקד במידע-על  במכשירים ובתוכנה  – הוא צובר מידע על מכשירים , המיקום המדויק שלהם ומערכות התוכנה שמפעילות אותם.

מאפשר יצירת דוחות, דוגמה לדוח  נמצאת באתר  . כמו כן באתר של המנוע אפשר להוריד רכיבי תוכנה (plugins ) לדפדפני כרום ופיירפוקס שמאפשרים , על פי מה שמצוין באתר,  לראות את המידע שיש ל- shodan על האתרים בהם מבקר המשתמש כולל אלו שירותים הם מריצים .

מנוע החיפוש יכול לשמש למטרות טובות ומקצועיות וגם למודיעין עסקי אבל בה בעת שימוש לרעה במידע שמספק מנוע החיפוש במיוחד גישה להתקני בקרה לא מאובטחים  עלול להיות מסוכן ובעייתי. באתר יש קישורים לכתבות על המנוע ששופכות אור על נושא זה.

מנוע החיפוש נוסף לאחרונה לרשימה ארוכה של מקורות מידע בנושא האינטרנט של הדברים של  Marcus P. Zillman .

 

OpenAIRE – פורטל לפרסומים בגישה פתוחה

פורסם בתאריך על ידי
להגיב

Open Access Infrastructure for Research in Europe  –  OpenAire  הוא פרויקט שמטרתו לתמוך ביישום הגישה הפתוחה באירופה. המטרה להנגיש באמצעות הפורטל OpenAire  פלט מחקרי – פרסומים, סטים של נתונים ומידע על פרויקטים  . הפורטל כולל גם מידע סטטיסטי ווידג'טים באופן שהוא הופך לשירות יעיל לחוקרים.

על פי חדשות מ- 5 ביולי 2015 הפורטל כולל  למעלה מ- 11.5 מיליון מסמכים בגישה פתוחה מלמעלה מ- 600 ספקים. השנה הצטרפו למעלה מ- 60 ספקים – מאגרים מוסדיים ואגרגטורים של כתבי עת שתרמו למעלה ממיליון רשומות  חדשות.

רשימה של המצטרפים החדשים השנה זמינה בכתובת: https://www.openaire.eu/newsletter-items/openaire-is-growing-many-more-data-providers-have-signed-up  .

באתר יש שני מנשקי חיפוש –חיפוש בסיסי וחיפוש מתקדם . במנשק החיפוש המתקדם אפשר להגביל את החיפוש על פי פרסומים, נתונים, פרויקטים, אנשים,  מוסדות ומקורות מידע.  כמו כן קיימת אפשרות לדפדוף  .

לפורטל

ספריות, נתונים מקושרים והווב הסמנטי – שירות חדש

פורסם בתאריך על ידי
להגיב

לספריות יש משאבי מידע איכותיים וייחודיים שכיום אינם נראים  בווב באופן קוֹנְסִיסְטֶנְטִי  . הנראות של הספריות בווב באופן קונסיסטנטי חשובה לרלוונטיות של הספריות  מכיוון שהמשתמשים חיים בווב ומסתמכים על מקורות המידע בו.

חוסר הנראות נובע בין השאר ממגבלות של מערכות וסטנדרטים של נתונים מסורתיים   כגון  MARC 21 .   בשנת 2011  ספריית הקונגרס חתמה על הסכם עם Zepheira ,  חברה שמתמחה בסטנדרטים ונתונים במיוחד של ספריות,  כדי להגדיר דרך לקדם את הנראות של הנתונים של  הספריות בווב, וזו הגדירה את המודל של הנתונים המקושרים   BIBFRAME . ההנחה היא שכאשר המידע ב- MARC  יומר ל- BIBFRAME  ויחשף לווב הוא יהיה בר גילוי על ידי מנועי חיפוש ושאר יישומי גילוי בווב.       לאחר שמודל       BIBFRAME  נבחן  במספר ספריות גדולות בעולם כגון הספרייה הלאומית באנגליה, הספרייה הלאומית בגרמניה וספרית פרינסטון  ,  Zepheira החלה ביוני 2014 בפרויקט שנקרא בשם יוזמת  Libhub  – יוזמה  ששמה  לה למטרה להמיר סט גדול של רשומות ביבליוגרפיות של ספריות בסטנדרט של Marc ל- BIBFRAME ולפרסמו בווב  כאשר המטרה היא שכאשר המשתמשים יוכלו להקיש על מקורות מידע יועברו חזרה לקטלוג הספרייה . בכך  יוזמת   Libhub   באה להתגבר על המגבלות הקיימות במטרה לשפר את הנראות של הספריות בווב. עד סוף מרץ 2015  12 ספריות ציבוריות גילו מחויבות למאמץ זה

במסגרת יוזמה זו חברת Innovative,  שמספקת פתרונות טכנולוגיים ושירותים לאלפי ספריות  ברחבי העולם, וספונסורית אקטיבית של יוזמת LibHub  השיקה ב- 24 ביוני 2015 שירות חדש  שמפשט באופן דרמטי את הפרסום של רשומות בנתונים מקושרים  וחוסך לספריות זמן ומאמץ לחשיפת המשאבים שלהם בווב  . שירות זה בשיתוף עם שירותיה של חברת Zepheira הופך בסופו של דבר רשומות  ספריה מפלטפורמות של innovative   לשפות של נתונים מקושרים כולל BIBFRAME  ו- Schema.org   .כאשר מידע בפורמט זה מפורסם בווב הוא  נגיש למנועי חיפוש והתוצאות מובילות את המשתמש ישירות לקטלוג המקורי ברמת הרשומה. באופן זה שירות  זה תורם לנראות של  משאבי הספרייה ולשימוש בהם.

שיתוף פעולה זה משרת את האסטרטגיה של יוזמת LibHub   כפי שיעידו דברי בכיר בחברת Zepheira :

"libraries, partners, and vendors working together is a key aspect of the Libhub Initiative's strategy to explore new ways to grow Web-based visibility and usage of library resources."

ORCID ID – חשיבותו בהערכה מדעית ויישומו ברמה לאומית

פורסם בתאריך על ידי
להגיב

שמות של מחברים יכולים להיכתב בצורות שונות  ומחברים שונים יכולים להיות בעלי  שם זהה –  מצבים אלה מקשים על זיהוי יצירות של מחבר בצורה נכונה מלאה וייחודית/חד ערכית

את הפתרון לבעיה באה  מערכת ORCID    לפתור.  מערכת זו  מקצה לכל חוקר ברחבי העולם כולו מזהה דיגיטלי בן 16 תווים ייחודיים. באופן  זה אפשר יהיה לשייך  תנובה מחקרית בוודאות למחברים האמיתיים שלהם .

הכרה בתועלת המעשית ORCID     כמזהה סטנדרטי של המחבר באה לידי ביטוי לאחרונה   ביישומו ברמה לאומית  .

באיטליה הוחלט על יישומו של ORCID   ברמה לאומית. קונסורציום של  70  אוניברסיטאות ו-4 מרכזי מחקר   חתם על הסכם ליישומו של ORCID.

גם באנגליה 50 אוניברסיטאות גילו עניין בהצטרפות לקונסורציום של ORCID   ב- 2015  ו-22 הצהירו על כוונתם להצטרף בשלב מאוחר יותר. ההסכם יאפשר לאוניברסיטאות ליהנות מדמי חברות מופחתים ותמיכה טכנית מוגברת

מחקר פיילוט ב-8 אוניברסיטאות באנגליה הוכיח את יעילות אימוצו של מזהה ORCID   . מעבר לכך חשיבות אימוצו של מזהה זה מודגשת נוכח העובדה שהרבה גופי מימון מבקשים אותו בבקשות למענקי מחקר

מידע למבקשים להצטרף ודוגמאות נוספות ליישומו אפשר למצוא  במרכז התמיכה לחברים ב- ORCID

 

מדיה חברתית – ראשי תיבות מקובלים

פורסם בתאריך על ידי
להגיב

שימוש בראשי תיבות (אקרונים)  מקובל , נפוץ וטבעי ברשתות חברתיות  בהיותן פלטפורמות שמושתתות על תקשורת מהירה. גם בפגישות עסקיות , בדוחות ובצוותי IT    מקובל להשתמש בקיצורים

אם נתקלתם בקיצור כלשהו לא מוכר יתכן שתוכלו להיעזר ברשימה The 75 Most Important Social Media Acronyms  שפורסמה ב-17 ביוני 2015

הרשימה כוללת ראשי תיבות של הרשתות החברתיות השונות, ראשי תיבות לציון מאפיינים שונים בפלטפורמות השונות, טרמינולוגיה עסקית, מונחים טכניים וסתם קיצורים מקובלים ברשתות השונות.

להלן מספר דוגמאות:

NETWORK SPECIFIC ACRONYMS:

FB: Facebook

G+ – Google Plus

IG: Instagram

 LI: LinkedIn

YT: YouTube

 DM: Direct Message

MT: Modified Tweet

PM: Private Message

RT: Retweet

BUSINESS SPECIFIC ACRONYMS:

B2B: Business to business

B2C: business to consumer

CMGR: community manager.

CMS: content management system

CPC: cost per click

 

The Technical Terms:

API: application programming interface

ESP: email service provider

HTML: hyper text markup language

ISP: Internet service provider

הסבר ומידע מפורט יותר על כול אחד מהאקרונים  וראשי תיבות נוספים אפשר למצוא ברשימה

JCR 2015 – חידושים משמעותיים בהערכה מדעית

פורסם בתאריך על ידי
להגיב

הודעה מ-  18 ביוני 2015  כוללת מידע על שיפורים משמעותיים במהדורה ה-40 שנת 2015 של Journal Citation Reports  – מאגר המידע של Thomson Reuters   להערכה מדעית.

השיפורים כוללים:

  • Journal Impact Factor Percentile – מאון – מדד חדש – אימפקט פקטור מנורמל  שמאפשר השוואה של כתבי עת בדיסציפלינות שונות
  • Eigenfactor מנורמל  – מדד משופר  – כך למשל אם מדד ה- Eigenfactor  המנורמל  של כתב עת מסוים הוא 2 משמעות הדבר היא  שהשפעתו רבה פי 2  מכתבי עת אחרים בתחום המחקר.
  • תמיכה בניתוח מפורט של הנתונים על כתב העת – משתמשים יוכלו מעתה להוריד טבלאות נתוני ציטוטים לקובץ אקסל לניתוחים מפורטים יותר
  • OA FILTER – מאפיין  שיאפשר למשתמשים להעריך בקלות כתבי עת בגישה פתוחה

חידושים אלה בעלי פוטנציאל  להביא להגדרה מחודשת של ההערכה המדעית,  לצד  השקתו השנה  של Stateofinnovation .com   הופכים את שנת 2015  לשנה מוֹנוּמֶנְטָלִית  עבור  IP & Science division of Thomson Reuters.  חידושים אלו מוצגים באינפוגרפיקה

להודעה  בנושא

לאינפוגרפיקה

כלים מומלצים לעריכת קובצי וידיאו

פורסם בתאריך על ידי
להגיב

הוידיאו הופך לאחד האמצעים היעילים לשיווק. במקביל גדל מספר הכלים  לעריכה של קובצי וידיאו.

כתבה שימושית בחנה  ובדקה מספר כלים  למטרה זו  . להלן  6 כלים /יישומים מומלצים  שמיועדים במיוחד לחובבנים  בעלי תקציבים מוגבלים ולו"ז  צפוף.

הכלים הם:

  1. Nutshell
  2.  Magisto
  3. Animoto
  4. Videoshop
  5. iMovie App
  6. iMovie for Macs

הכלים חלקם חופשיים, חלקם בתשלום מינימלי. בכתבה מתוארים בפירוט המאפיינים של כול אחד מכלים אלה ואופן השימוש בהם.  הכתבה כוללת גם קובצי  וידיאו שנוצרו בכלים אלה לדוגמה.

כמו כן  מומלץ בכתבה על 3 מקורות נוספים שיכולים לסייע ביצירה  כגון שילוב קטעי אודיו בוידיאו ועוד . המקורות הם:

YouTube Audio Library

Distill

Pexels Videos

לכתבה

כתבה נוספת בהקשר – 23 האפליקציות החדשות הטובות ביותר לתמונות ווידיאו לשנת 2014

כפתור הגישה הפתוחה – פיתוחים והתפתחויות

פורסם בתאריך על ידי
להגיב

כפתור הגישה הפתוחה שמטרתו לשפר גישה ומודעות לתנועת הגישה הפתוחה הושק בנובמבר   2013

מאז צוות הפיתוח של הפרויקט גדל ועימו גם פיתוחים חדשים כולל אתר חדש ואפליקציית מובייל . בימים אלו מתוכנן מאפיין חדש שישלח באופן אוטומטי מייל למחבר כאשר המחקר שלו אינו זמין  בגישה פתוחה לציבור.

הטקטיקה של משלוח מייל למחבר אינה חדשה  אך  המאפיין החדש יהפוך את התהליך לקל ויעיל יותר, כולל עצה למחבר המאמר כיצד להפקיד את המחקר שלו במאגרים קייימים. ומשלוח הודעה למשתמש כאשר המאמר הופקד באחד המאגרים בגישה פתוחה.

JISC   משתתף במימון וציבור הקוראים והחוקרים נקראים אף הם לבקר באתר  JISC Supporting     Startup Projects עד 25 במאי 2015 ולסייע.

לקבלת הכפתור בפרטים נוספים באתר  www.openaccessbutton.org

Education and academic resources ורשימות נושאיות נוספות

פורסם בתאריך על ידי
להגיב

Marcus ZillmanEducation and academic resources הוא  בלוג  נושאי שנועד לעקוב אחר מקורות  אקדמיים בתחום החינוך  בווב . האתר פותח ומתוחזק על ידי  Marcus P. Zillman.

האתר כולל מקורות בתחום  החינוך, הוראה מרחוק, כימיה, כלכלה , ספרים וכתבי עת, מתמטיקה וסטטיסטיקה, Moocs, עבודות גמר, מקורות בפילוסופיה, מדע וטכנולוגיה, מיומנויות למידה

רשימה נושאית זו היא רק אחת מיניי רבות של Marcus P. Zillman. כל הרשימות הנושאיות  נמצאות ב- WhitePapers.us

הרשימות כוללות  מקורות מידע רבים בנושאים מגוונים: מנועי חיפוש ומקורות מידע אקדמיים, בלוגים ואגרגטורים של חדשות,   מודיעין עסקי, הרשת העמוקה, חיפוש מומחים ואנשים, מחשוב ענן, בריאות, כלכלה רשתות חברתיות ועוד.

גידול דרמטי במשאבי הגישה הפתוחה – אפריל 2015

פורסם בתאריך על ידי
להגיב

החל משנת 2005 מתפרסמים מדי רבעון נתונים, ניתוח ופרשנות על הגידול במשאבי הגישה הפתוחה ב- The Imaginary Journal of Poetic Economics  בסדרה Dramatic Growth of Open Access

ציוני דרך עיקריים על פי דוח 7 באפריל 2015:

Directory of open access journals –  ניכר גידול מתמשך ברבעון הראשון של 2015 בשיעור של 3 כותרים ליום.  מספר כתבי העת הגיע ל- 1.8 מיליון  מאמרים

Directory of Open  Access Books –  כולל  100 מו"לים

OpenDOAR –    מספר מאגרי המידע הגיע ל- 2857

Bielefeld Academic Search Engine –  מספר המסמכים עולה על 71 מיליון

Social Sciences Research Network – מספר המחברים החברים ברשת עולה על  275000

Internet Archive – מספר הטקסטים הגיע ל- 7.8 מיליון

PubMedCentral – מספר כתבי העת בגישה פתוחה  הגיע ל- 1443

לדוח המלא