לספריות יש היסטוריה של הוצאה לאור.  מעניין לדעת  איזה ספריות מעורבות  ביוזמות של הוצאה לאור עצמית,   מה הסטטוס של יזמות אלה , ומהן הבעיות בדרך?  .

סקר שנערך בפברואר  2015  בקרב באי  הפורום the Association of Library Collections and Technical Services forum של ALA     בנושא   “Libraries as Publishers: Next Steps in Self-Publishing?”  בא לענות על שאלות אלה. סקר קצר מודפס הועבר בין 33  באי הפורום.

מתוצאות הסקר:  רוב המשיבים – 54.5%  היו מספריות אקדמיות, 33%  ספריות ציבוריות ו- 12.1%  מספריות מיוחדות ומוסדות אחרים.

ל- 30.3%  מהמשיבים יש תוכנית להוצאה לאור  בספריות שלהם,  54.5%   גילו עניין בהוצאה לאור של ספריות ו- 15.2%  הביעו תקווה להתחיל בתוכנית כזו בספריות שלהם

בסקר הוצגו 7  בעיות שקשורות  לנושא  שהמשתתפים הוזמנו להביע עליהם דעתם  ולהוסיף נושאים אחרים אם ימצאו לנכון.

ספריות אקדמיות ציינו בעיקר את בעיית עלות הסגל ( 50% )  הציוד (27.8%) ושירותים נלווים להוצאה לאור ( 27.8%) כגון שירותי   ISBN  , ספריות ציבוריות העלו את אותן בעיות  בנוסף העלו את הבעיות המשפטיות ( 54.5%), , השימושיות למשתמשים (54.5%)   ובעיות לא צפויות (54.5%). ספריות מיוחדות ואחרות ציינו בעיקר את ההיבט המשפטי  (75% )  ולאחר מכן את שאלת השימושיות למשתמשים (50% ),  ובעיית יישום שירותים נלווים להוצאה לאור (50% )  .

החשיבות שייחסו הנחקרים לבעיות השתנו בהתאם לסטטוס של היזמות הספרניות  בתחום .

מתוצאות המחקר עולה שספריות ציבוריות אינן היחידות בתחום . ספריות אקדמיות מגלות עניין רב בהוצאה לאור . התחום עדיין חדש בספריות . בדיונים בנושא בלטה בעיית האיכות. האם ספרנים קונים ספרים בהוצאה לאור עצמית  והאם הם יקנו בעתיד. נראה  שהסטיגמה של פרסומים אלה דועכת עם הגידול בהוצאה לאור ספרנית

ממגבלות המחקר – הסקר הועבר בין ספרנים שמתעניינים בנושא, שהשתתפו בפורום מקצועי רלוונטי לנושא, ולכן זה לא  ברור שספרנים אלה מייצגים את כלל הספרנים בארה"ב

למאמר המלא

המאמר יוצג ב-

IFLA World Library and Information Congress, 81th IFLA General Conference and Assembly, 15-21 August 2015, Cape Town, South Africa

ב-4 ביוני 2015  המו"ל    Wiley   הצהיר על תוכנית פיילוט של 6 חודשים בשיתוף עם F1000Research. תוכנית זו  מציעה למחברים שהמאמרים שלהם אינם עונים על הקריטריונים לפרסום ב- 5 כתבי עת של Wiley  לשלוח את המאמרים  ל- F1000Research  תוך מתן אפשרות למחברים לפשט את תהליך הפרסום המקוון של המאמרים שלהם.

F1000Research   היא פלטפורמה פתוחה להוצאה לאור בתחום מדעי החיים שמאפשרת פרסום מיידי ותהליך שיפוט שקוף . F1000Research מפרסמת מאמרי מחקר בתחום הביו-רפואי שעונים על מספר קריטריונים בסיסיים תוך כמה ימים לאחר מועד קבלתם, לאחר מכן הם עוברים באופן רשמי תהליך של שיפוט בתהליך פתוח לחלוטין.

על פי דברי בכיר ב- F1000Research מודל הוצאה לאור זה של  F1000Reseach נועד לזרז את הפרסום של מידע מדעי ובכך לאפשר לחוקרים אחרים ליהנות  מהמידע החדש ולחוקרים המפרסמים לקצר את תהליך הפרסום  והזמן  של חיפוש כתב עת  לשתף את הגילוי המדעי שלהם.

כתבי העת  שמשתתפים בתוכנית הפיילוט    הם:

Journal of Separation Science

Electrophoresis

Plant, Cell & Environment

Journal of Medical l Virology

Journal of Pediatric Dermatology

יש ציין ש- F1000Research הוא  רק  אחד השירותים של F1000 –  קהילת המומחים הביו-רפואיים שמונה למעלה מ- 10000 חברים שמסייעת לאנשי המדע ולחוקרים  לגלות, לדון ולפרסם מחקרים.

שירותים נוספים הם F1000Prime  – שירות שמזהה וממליץ על מאמרים חשובים בתחום הביו-רפואי

והפלטפורמה החדשה שמציעה F1000  –  F1000Workspace   – פלטפורמה חדשה לשיתוף מחקר לאנשי מדע שהושקה ב- מאי  2015  .

להצהרה על תכנית הפיילוט

Youtube   וגוגל  הם כנראה עדיין המקורות הטובים ביותר לחיפוש וידיאו  אבל קיימים גם מקורות נוספים.

בכתבה מעודכנת  מ- 22 ביולי 2015 אפשר למצוא רשימה מוארת של מנועי חיפוש ייעודיים  נוספים לוידיאו וגם קישור לכתבה ובה  טיפים לחיפוש ב- youtube  .על הרשימה נמנים  מנועי חיפוש הבאים:

 
Yahoo Screen –  מנוע חיפוש שמתמקד בתכני הוידיאו  שלו כמקור עיקרי למאגר.

Bing Video  –  מחפש בהרבה אתרי וידיאו ברשת.

AOL Video  –  כבינג מחפש בהרבה אתרי וידיאו .

eHOW – מאגר מידע מצומצם יותר, ייחודו  מתמקד בתכני  " how-to" .

MeFeedia.com  – מנוע ותיק, מאפשר חיפוש, דפדוף והעלאת תכנים.  

 
Blinkx – אף הוא מנוע  ותיק, עיקר תוצאות החיפוש מ- youtube .

Veoh – מחפש בעיקר בתכנים שלו.

מלבד מנועי  חיפוש אלה ייעודיים לוידיאו ישנם למעלה מ- 300 אתרים לשיתוף וידיאו.    ומי שמעוניין לחפש את היוצרים יוכל לעשות זאת דרך מנוע החיפוש tubular creator profiles

לכתבה

Horizon Project   הוא פרויקט מחקר איכותי ששם לו למטרה לזהות ולתאר מגמות וטכנולוגיות שתהיה להן השפעה גדולה ביותר בשנים הבאות  . הדוח  מתפרסם מדי שנה מאז 2002 .אחד השלבים בהכנת הדוח הוא דעתם של מומחים על הנושאים הנחקרים.

אחת מהגרסאות של הדוח  עוסקת בעתיד הספריות . הדוח הסופי לשנת  2015   על עתיד הספריות עדיין אינו מוכן אבל  השלב של דעתם של המומחים הסתיים והמסקנות הסופיות התפרסמו

זוהו 6 מגמות עיקריות, 6 אתגרים ו- 6 התפתחויות בתחום הטכנולוגיה בטוח שנים ארוך , בינוני וקצר

מגמות עיקריות באימוץ טכנולוגיות בספריות אקדמיות ובספריות מחקר שזוהו

בטווח של 5 שנים ומעלה:

• גידול בנגישות של תכני מחקר
• חישוב מחדש של חללי הספרייה

בטווח של 3 שנים ומעלה :

• Evolving Nature of the Scholarly Record- שינויים באופי של התיעוד והפרסום המדעי – לא רק התוצר הסופי אלא תוצרי ביניים בשלבים השונים של המחקר וכו'
• התמקדות בניהול נתוני מחקר לפרסומים בכתבי עת.

בטווח קצר – שנה –שנתיים:

• הכרת יתר  בערך של ניסיון המשתמש
• מתן עדיפות לתכני מובייל בשירותי הספריות כגון גרסאות מובייל של אתרי הבית , קטלוגים וכו' והשאלה

אתגרים  משמעותיים שעומדים בפני  אימוץ הטכנולוגיה

אתגרים פתירים:

• שילוב ספריות וספריות אקדמיות בתוכנית הלימודים
• שיפור האוריינטציה הדיגיטלית

אתגרים קשים – אתגרים מובנים אבל הפתרונות  חמקמקים וקשים להגדרה:

• התמודדות עם תחרות מערוצי גילוי ידע אלטרנטיביים
• מחשבה מחודשת על תפקידי הספרנים והמיומנויות שלהם

אתגרים קשים במיוחד שקשה אפילו להגדירם :

• אימוץ הצורך בשינוי רדיקלי – חשיבה אחרת לתמיכה ביזמות ובמודלים עסקיים חדשים
• ניהול התיישנות המידע – בעולם בו אנו עדים לגידול מואץ במידע, בכלי תוכנה ובכלים טכנולוגיים יש צורך יותר מתמיד בכלים אפקטיביים לקבוע מה התיישן ואינו נמצא בשימוש בכול תחום מחקר ולאתר, לארגן ולאחזר את המידע שחשוב לנו כיום.

התפתחויות טכנולוגיות חשובות לספריות אקדמיות וספריות מחקר

בטווח של שנה או פחות :

• Makerspaces– חללים בספרייה /סדנאות לעשה זאת בעצמך – בעידן של רובוטיקה, יישומי תלת מימד  ועוד  יש חשיבות  לסדנאות שמציעות כלים וניסיון למידה לעזור לאנשים לממש את הרעיונות היצירתיים שלהם. בספריות לרוב חללים עם מדפסות תלת מימד, תוכנה חומרים וכלים למטרה זו.
• לימוד מקוון

בטווח של שנתיים או שלוש:

• ויזואליזציה של מידע
• הווב הסמנטי ונתונים מקושרים

בטווח של 4-5 שנים:

• מודיעין שקשור למיקום location intelligence – מיפוי קשרים גיאוגרפיים שקשורים לנתונים כגון מתן מידע ושירותים למשתמשים בהתחשב במיקום , איסוף מידע שקשור למיקום- חדרי קבוצות וכו '
• Machine learning למידה חישובית, תחום שעוסק בפיתוח כלים המאפשרים למחשב ללמוד מתוך דוגמאות.

פירוט נוסף בכתבה המלאה וב-  Horizon Project wiki

האינטרנט של הדברים, בו "דברים" מחוברים לרשת  בדרך כלל בחיבור אלחוטי כשבהם מותקנים חיישנים שונים שאוספים מידע , מידע שיכול להיצבר במאגרי מידע ברשת,  מתפתח.   על פי  research    ABI מספר ההתקנים המחוברים בחיבור אלחוטי לרשת האינטרנט יהיה למעלה מפי 2 ממספר ההתקנים היום,  ויגיע ל- 40.9 מיליארד בשנת 2020 .

Shodan  הוא מנוע חיפוש לאינטרנט של הדברים.  כשם שמנוע חיפוש כללי סטנדרטי, דוגמת גוגל,  סורק את הווב בחיפושו אחר דפי ווב , Shodan  מנווט בווב ומחפש שרתים, מצלמות, מדפסות , פלאפונים סלולריים, מערכות בקרה , נתבים ודברים נוספים שמחוברים לרשת האינטרנט  וצובר מידע על ההתקנים המחוברים והשירותים שלהם. בעוד שגוגל מתמקד במידע  המועבר Shodan מתמקד במידע-על  במכשירים ובתוכנה  – הוא צובר מידע על מכשירים , המיקום המדויק שלהם ומערכות התוכנה שמפעילות אותם.

מאפשר יצירת דוחות, דוגמה לדוח  נמצאת באתר  . כמו כן באתר של המנוע אפשר להוריד רכיבי תוכנה (plugins ) לדפדפני כרום ופיירפוקס שמאפשרים , על פי מה שמצוין באתר,  לראות את המידע שיש ל- shodan על האתרים בהם מבקר המשתמש כולל אלו שירותים הם מריצים .

מנוע החיפוש יכול לשמש למטרות טובות ומקצועיות וגם למודיעין עסקי אבל בה בעת שימוש לרעה במידע שמספק מנוע החיפוש במיוחד גישה להתקני בקרה לא מאובטחים  עלול להיות מסוכן ובעייתי. באתר יש קישורים לכתבות על המנוע ששופכות אור על נושא זה.

מנוע החיפוש נוסף לאחרונה לרשימה ארוכה של מקורות מידע בנושא האינטרנט של הדברים של  Marcus P. Zillman .

לספריות יש משאבי מידע איכותיים וייחודיים שכיום אינם נראים  בווב באופן קוֹנְסִיסְטֶנְטִי  . הנראות של הספריות בווב באופן קונסיסטנטי חשובה לרלוונטיות של הספריות  מכיוון שהמשתמשים חיים בווב ומסתמכים על מקורות המידע בו.

חוסר הנראות נובע בין השאר ממגבלות של מערכות וסטנדרטים של נתונים מסורתיים   כגון  MARC 21 .   בשנת 2011  ספריית הקונגרס חתמה על הסכם עם Zepheira ,  חברה שמתמחה בסטנדרטים ונתונים במיוחד של ספריות,  כדי להגדיר דרך לקדם את הנראות של הנתונים של  הספריות בווב, וזו הגדירה את המודל של הנתונים המקושרים   BIBFRAME . ההנחה היא שכאשר המידע ב- MARC  יומר ל- BIBFRAME  ויחשף לווב הוא יהיה בר גילוי על ידי מנועי חיפוש ושאר יישומי גילוי בווב.       לאחר שמודל       BIBFRAME  נבחן  במספר ספריות גדולות בעולם כגון הספרייה הלאומית באנגליה, הספרייה הלאומית בגרמניה וספרית פרינסטון  ,  Zepheira החלה ביוני 2014 בפרויקט שנקרא בשם יוזמת  Libhub  – יוזמה  ששמה  לה למטרה להמיר סט גדול של רשומות ביבליוגרפיות של ספריות בסטנדרט של Marc ל- BIBFRAME ולפרסמו בווב  כאשר המטרה היא שכאשר המשתמשים יוכלו להקיש על מקורות מידע יועברו חזרה לקטלוג הספרייה . בכך  יוזמת   Libhub   באה להתגבר על המגבלות הקיימות במטרה לשפר את הנראות של הספריות בווב. עד סוף מרץ 2015  12 ספריות ציבוריות גילו מחויבות למאמץ זה

במסגרת יוזמה זו חברת Innovative,  שמספקת פתרונות טכנולוגיים ושירותים לאלפי ספריות  ברחבי העולם, וספונסורית אקטיבית של יוזמת LibHub  השיקה ב- 24 ביוני 2015 שירות חדש  שמפשט באופן דרמטי את הפרסום של רשומות בנתונים מקושרים  וחוסך לספריות זמן ומאמץ לחשיפת המשאבים שלהם בווב  . שירות זה בשיתוף עם שירותיה של חברת Zepheira הופך בסופו של דבר רשומות  ספריה מפלטפורמות של innovative   לשפות של נתונים מקושרים כולל BIBFRAME  ו- Schema.org   .כאשר מידע בפורמט זה מפורסם בווב הוא  נגיש למנועי חיפוש והתוצאות מובילות את המשתמש ישירות לקטלוג המקורי ברמת הרשומה. באופן זה שירות  זה תורם לנראות של  משאבי הספרייה ולשימוש בהם.

שיתוף פעולה זה משרת את האסטרטגיה של יוזמת LibHub   כפי שיעידו דברי בכיר בחברת Zepheira :

"libraries, partners, and vendors working together is a key aspect of the Libhub Initiative's strategy to explore new ways to grow Web-based visibility and usage of library resources."

שמות של מחברים יכולים להיכתב בצורות שונות  ומחברים שונים יכולים להיות בעלי  שם זהה –  מצבים אלה מקשים על זיהוי יצירות של מחבר בצורה נכונה מלאה וייחודית/חד ערכית

את הפתרון לבעיה באה  מערכת ORCID    לפתור.  מערכת זו  מקצה לכל חוקר ברחבי העולם כולו מזהה דיגיטלי בן 16 תווים ייחודיים. באופן  זה אפשר יהיה לשייך  תנובה מחקרית בוודאות למחברים האמיתיים שלהם .

הכרה בתועלת המעשית ORCID     כמזהה סטנדרטי של המחבר באה לידי ביטוי לאחרונה   ביישומו ברמה לאומית  .

באיטליה הוחלט על יישומו של ORCID   ברמה לאומית. קונסורציום של  70  אוניברסיטאות ו-4 מרכזי מחקר   חתם על הסכם ליישומו של ORCID.

גם באנגליה 50 אוניברסיטאות גילו עניין בהצטרפות לקונסורציום של ORCID   ב- 2015  ו-22 הצהירו על כוונתם להצטרף בשלב מאוחר יותר. ההסכם יאפשר לאוניברסיטאות ליהנות מדמי חברות מופחתים ותמיכה טכנית מוגברת

מחקר פיילוט ב-8 אוניברסיטאות באנגליה הוכיח את יעילות אימוצו של מזהה ORCID   . מעבר לכך חשיבות אימוצו של מזהה זה מודגשת נוכח העובדה שהרבה גופי מימון מבקשים אותו בבקשות למענקי מחקר

מידע למבקשים להצטרף ודוגמאות נוספות ליישומו אפשר למצוא  במרכז התמיכה לחברים ב- ORCID

שימוש בראשי תיבות (אקרונים)  מקובל , נפוץ וטבעי ברשתות חברתיות  בהיותן פלטפורמות שמושתתות על תקשורת מהירה. גם בפגישות עסקיות , בדוחות ובצוותי IT    מקובל להשתמש בקיצורים

אם נתקלתם בקיצור כלשהו לא מוכר יתכן שתוכלו להיעזר ברשימה The 75 Most Important Social Media Acronyms  שפורסמה ב-17 ביוני 2015

הרשימה כוללת ראשי תיבות של הרשתות החברתיות השונות, ראשי תיבות לציון מאפיינים שונים בפלטפורמות השונות, טרמינולוגיה עסקית, מונחים טכניים וסתם קיצורים מקובלים ברשתות השונות.

להלן מספר דוגמאות:

NETWORK SPECIFIC ACRONYMS:

FB: Facebook

G+ – Google Plus

IG: Instagram

 LI: LinkedIn

YT: YouTube

 DM: Direct Message

MT: Modified Tweet

PM: Private Message

RT: Retweet

BUSINESS SPECIFIC ACRONYMS:

B2B: Business to business

B2C: business to consumer

CMGR: community manager.

CMS: content management system

CPC: cost per click

The Technical Terms:

API: application programming interface

ESP: email service provider

HTML: hyper text markup language

ISP: Internet service provider

הסבר ומידע מפורט יותר על כול אחד מהאקרונים  וראשי תיבות נוספים אפשר למצוא ברשימה

הודעה מ-  18 ביוני 2015  כוללת מידע על שיפורים משמעותיים במהדורה ה-40 שנת 2015 של Journal Citation Reports  – מאגר המידע של Thomson Reuters   להערכה מדעית.

השיפורים כוללים:

• Journal Impact Factor Percentile – מאון – מדד חדש – אימפקט פקטור מנורמל  שמאפשר השוואה של כתבי עת בדיסציפלינות שונות
• Eigenfactor מנורמל  – מדד משופר  – כך למשל אם מדד ה- Eigenfactor  המנורמל  של כתב עת מסוים הוא 2 משמעות הדבר היא  שהשפעתו רבה פי 2  מכתבי עת אחרים בתחום המחקר.
• תמיכה בניתוח מפורט של הנתונים על כתב העת – משתמשים יוכלו מעתה להוריד טבלאות נתוני ציטוטים לקובץ אקסל לניתוחים מפורטים יותר
• OA FILTER – מאפיין  שיאפשר למשתמשים להעריך בקלות כתבי עת בגישה פתוחה

חידושים אלה בעלי פוטנציאל  להביא להגדרה מחודשת של ההערכה המדעית,  לצד  השקתו השנה  של Stateofinnovation .com   הופכים את שנת 2015  לשנה מוֹנוּמֶנְטָלִית  עבור  IP & Science division of Thomson Reuters.  חידושים אלו מוצגים באינפוגרפיקה

להודעה  בנושא

לאינפוגרפיקה

הוידיאו הופך לאחד האמצעים היעילים לשיווק. במקביל גדל מספר הכלים  לעריכה של קובצי וידיאו.

כתבה שימושית בחנה  ובדקה מספר כלים  למטרה זו  . להלן  6 כלים /יישומים מומלצים  שמיועדים במיוחד לחובבנים  בעלי תקציבים מוגבלים ולו"ז  צפוף.

הכלים הם:

1. Nutshell
2.  Magisto
3. Animoto
4. Videoshop
5. iMovie App
6. iMovie for Macs

הכלים חלקם חופשיים, חלקם בתשלום מינימלי. בכתבה מתוארים בפירוט המאפיינים של כול אחד מכלים אלה ואופן השימוש בהם.  הכתבה כוללת גם קובצי  וידיאו שנוצרו בכלים אלה לדוגמה.

כמו כן  מומלץ בכתבה על 3 מקורות נוספים שיכולים לסייע ביצירה  כגון שילוב קטעי אודיו בוידיאו ועוד . המקורות הם:

YouTube Audio Library

Distill

Pexels Videos

לכתבה

כתבה נוספת בהקשר – 23 האפליקציות החדשות הטובות ביותר לתמונות ווידיאו לשנת 2014

Education and academic resources הוא  בלוג  נושאי שנועד לעקוב אחר מקורות  אקדמיים בתחום החינוך  בווב . האתר פותח ומתוחזק על ידי  Marcus P. Zillman.

האתר כולל מקורות בתחום  החינוך, הוראה מרחוק, כימיה, כלכלה , ספרים וכתבי עת, מתמטיקה וסטטיסטיקה, Moocs, עבודות גמר, מקורות בפילוסופיה, מדע וטכנולוגיה, מיומנויות למידה

רשימה נושאית זו היא רק אחת מיניי רבות של Marcus P. Zillman. כל הרשימות הנושאיות  נמצאות ב- WhitePapers.us

הרשימות כוללות  מקורות מידע רבים בנושאים מגוונים: מנועי חיפוש ומקורות מידע אקדמיים, בלוגים ואגרגטורים של חדשות,   מודיעין עסקי, הרשת העמוקה, חיפוש מומחים ואנשים, מחשוב ענן, בריאות, כלכלה רשתות חברתיות ועוד.