ארכיון פוסטים מאת: יפה אהרוני, הספרייה למדעי החיים ולרפואה‏

UDINI – שירות חדש של Proquest – לחיפוש, ללכידה ואחסון פריטי מידע בענן

פורסם בתאריך על ידי
להגיבלהגיב

UDINI הוא שירות חדש של Proquest שעל פי מה שנכתב באתר מחפש ב- 150 מיליון מאמרים בטקסט מלא מ- 12000 פרסומים. UDINI כולל 4000 כתבי עת אקדמיים, 2000 פרסומי חדשות, 4500 דוחות וחומרים מקצועיים. המאמרים הם ממגוון תחומים ב-3 קטגוריות נושאיות עיקריות :עסקים וכלכלה, מדע וטכנולוגיה, תרבות ומדעי החברה .

החיפוש באתר הוא ללא תשלום, הטקסט המלא הוא בתשלום עם כמה אפשרויות תשלום – pay as you go , מנוי שנתי של 270$ , מנוי חודשי של 30$ . אפשרויות תשלום אלה במיוחד האופציה pay as you go פותחות לחוקרים שאינם שייכים למוסד כלשהו, שבדרך כלל מנוי למאגרי מידע, להגיע לטקסט מלא לו הם נזקקים לצורך המחקר. למשתמש במאגר יש אופציה לפני שהוא מחליט לרכוש את המאמר לקרוא אותו לפרק זמן של 72 שעות תמורת סכום נמוך . התשלום עבור הורדת המאמר המלא לתמיד גבוה יותר..

בנוסף לשירות החיפוש, השירות מאפשר שימוש בספרייה אישית – שטח אחסון חינמי חופשי בענן , והוא מאפשר גם לכידת דפי ווב ושמירתם בספרייה באמצעות לחצן ייעודי לכך אותו אפשר להוסיף בסרגל בדפדפן. דפי הווב ולא רק ה- URL's שלהם נשמרים בשלמותם.

כל מה שמעלים , רוכשים או ששומרים באמצעות לכידת המסכים נמצא בספרייה האישית ואפשר לקרוא אותו באמצעות קורא שכולל כמה מאפיינים שמעצימים את חווית המשתמש כגון הוספת הארות /הערות לטקסט , במקרה של לכידת מסכים – גזירת פרסומות ועוד.

באתר יש אופציה לחיפוש בסיסי ומתקדם עם אפשרות להגביל את החיפוש על פי מחבר, כותר, פרסום, תאריך. כמו כן אפשר לעדן את תוצאות השאילתה על פי פסטים שונים: סוג מסמך ( כתב עת, דיסרטציות, דוחות, עיתונים, פרסומים מסחריים ועוד), תחום מחקר ותאריך

שירות זה מזכיר לי מבחינה מסוימת בעיקר בכל מה שקשור לרכש את המודל של DeepDyve.

UpToDate זמין למשתמשי אוניברסיטת תל-אביב

פורסם בתאריך על ידי
להגיבלהגיב

המאגר UpToDate כולל מידע מקיף בטקסט מלא העונה על שאלות מעשיות בתחום הרפואה הקלינית. התוכן נכתב על ידי צוות רופאים מתחומי התמחות שונים ועובר בקרת איכות קפדנית טרם הכנסתו למאגר.

בזמנו כתבתי פוסט ובו דווח על מחקר של חוקרים מאוניברסיטת הארווארד שהתפרסם ב- 16 בנובמבר 2011 ב- Journal of hospital medicine שמצא קשר בין השימוש במאגר UpToDate בבתי חולים ובין קיצור משך השהייה של חולים בבתי חולים והצלת חיים.

אנו שמחים להודיע שהמאגר זמין עתה למשתמשי אוניברסיטת תל אביב .המאגר נגיש למשתמשים בקמפוס בלבד.

למאגר

 

 

RIAN – פורטל מאוחד למאגרי מידע מוסדיים באירלנד

פורסם בתאריך על ידי
להגיבלהגיב

RIAN הוא פורטל שמאגד את המאגרים המוסדיים (בגישה חופשית) של 7 אוניברסיטאות באירלנד. הפרויקט נתמך על ידי ממשלת אירלנד ואיגוד האוניברסיטאות באירלנד.

אפשר לחפש וגם לדפדף בפורטל מאוחד זה. בחיפוש המתקדם אפשר להגביל את החיפוש על פי סוגי חומרים כגון: ספרים, עבודות לתואר שני ושלישי, פרקים מספרים, דוחות, פרסומים מכנסים, מאמרים, מולטימדיה ועוד. כמו כן אפשר לחפש על פי חומר שעבר שיפוט , מוסד, וגורם מממן.

אפשר להגביל את החומר על פי שדות שונים: כותר, מחבר, נושא, מוסד גורם מממן ושנים.

אפשר לדפדף על פי מחבר, גורם מממן, שנה וסוג חומר. הדפדוף מספק מידע על היקף המאגר. ממנו עולה שהמאגר נכון להיום כולל כ- 10000 מאמרים, 982 עבודות דוקטורט, 4925 פריטים מכנסים, 769 דוחות ועוד. .

בעתיד הכוונה לצרף מוסדות מחקר נוספים באירלנד לפרויקט.

אין ספק שפרויקט מסוג זה שימושי ומועיל למשתמש ואולי מעניין יותר הוא המודל.

לפורטל

 

 

OKR ומדיניות הגישה הפתוחה של הבנק העולמי

פורסם בתאריך על ידי
להגיבלהגיב

הבנק העולמי מאמץ את מדיניות הגישה הפתוחה. במסגרת מדיניות זו המאגר הרשמי של הבנק The World Bank Open Knowledge Repository – OKR פתוח לכול.

עם השקתו במסגרת הגישה הפתוחה באפריל 2012 – OKR כולל ספרים שיצאו לאור בשנים 2009-2012 , דוחות של הבנק בנושאי פיתוח מאז 1978 , מחקרים בנושאי כלכלה , מאמרים מהשנים 2007 -2010 שיצאו לאור בכתבי עת של הבנק ועוד. פירוט של התכנים השונים אפשר למצוא באתר.

רוב התכנים במאגר הם חופשיים לשימוש במסגרת Creative Commons Attribution 3.0 Unported license . לגבי תכנים במאגר שאינם במסגרת זו יש ציון מפורש של תנאי השימוש.

מן הראוי לציין ש-OKR מאמץ פרוטוקולים שמאפשרים אינטראופרביליות בין מאגרים ושימוש חוזר בתכנים. הפרוטוקולים הם- Initiative Dublin Core Metadata ו- OAI-PMH.

בחיפוש המתקדם במאגר אפשר להגביל על פי סוגי החומרים השונים במאגר- דוחות שנתיים, כתבי עת, ניירות עבודה, ספרים, מחקרים כלכליים, ותכנים רב לשוניים. כמו כן אפשר להגביל את החיפוש על פי כותר, מחבר, תאריך, נושא, מלות מפתח, אזור וארץ, ולמיין את תוצאות החיפוש על פי רלוונטיות, כותר ותאריך.

נייר מדיניות הגישה הפתוחה של הבנק פורסם ב- 2 באפריל  2012 והמדיניות תיכנס לתוקפה ביולי 2012

ל- OKR

לכתבה בנושא

המידע ברשת לאן? – מנועי חיפוש, רשתות חברתיות והנייד – ביחד או לחוד?

פורסם בתאריך על ידי
1תגובה אחת

הווב שבעיקרו מורכב מאוסף דפי html מהווה רק חלק מרשת האינטרנט. מאז שנת 2000 הווב נמצא בנסיגה וחלקיו האחרים של האינטרנט מהווים מקור למידע . אחד ממקורות המידע העולים הם יישומי המובייל. יישומים אלה שמכונים אפליקציות נייטיב הן אפליקציות סגורות שמורידים למכשירים הניידים.

השימוש בטלפונים חכמים ומחשבי לוח נמצא בעלייה ועמו גם השימוש באפליקציות. על פי תחזיות חברת המחקר גרטנר מדצמבר 2011 ,בשנת 2014 ימכרו מִילְיַארְד טלפונים חכמים – מספר כפול מתחזיות המכירה של מחשבים אישיים באותה שנה . יש לכך השלכות על השימוש באפליקציות לעומת השימוש בווב. עם גידול השימוש במכשירים ניידים גדל השימוש באפליקציות נייטיב סגורות שמספקות שירותים קלים למשתמשים על חשבון השימוש בווב הפתוח – המשתמשים משתמשים ברשת האינטרנט אך לא בווב . מספר האפליקציות היום גדול , וחוזים ששנת 2013 תהיה שנת השיא מבחינת המכירות של האפליקציות .על פי תחזיות גרטנר מדצמבר 2011 בשנת 2015 פיתוח אפליקציות ייעודיות לסמרטפונים ולמחשבי לוח יעלה על פיתוח פרויקטים למחשבים אישים ביחס של 4 ל- 1.

במקביל לגידול בשימוש בטלפונים ניידים אנו עדים לשימוש הולך וגובר ברשתות חברתיות שאף הן סגורות למחצה. על פי גרטנר עד 2014 יחליפו הרשתות החברתיות את שירותי הדוא"ל ככלי העיקרי למטרות תקשורת בין-אישית עבור 20% מהמשתמשים העסקיים

כל זה מוביל לכאורה למצב של נסיגה בווב הפתוח לטובת מערכות סגורות או סגורות למחצה ולכך יכולות להיות השלכות שליליות על מנועי חיפוש ומעמדם בווב על כל ההשלכות שיש לכך לגבי המידע למשתמש. מעמדם של מנועי החיפוש תלוי במעמדו של הווב שכן עיקר הטכנולוגיה שלהם מתבססת על הזחלנים שסורקים את הווב הפתוח שרובו כולל דפי html.

לאור מצב זה והמפנה החשוב בעולם הדיגיטלי מווב פתוח לפלטפורמות סגורות שמשתמשות ברשת האינטרנט לתעבורה אך לא בדפדפן לתצוגה אין פלא שכתבת שער ב- Wired magazine in 2010 בשם "The Web Is Dead. Long Live the Internet" חוזה נסיגה במעמדו של הווב .

אזהרה דומה נשמעה מפיו של ממציא הווב עצמו Tim Berners-Lee בגיליון דצמבר 2010 של Scientific American :

, “The Web as we know it is being threatened,” adding that it “could be broken into fragmented islands.”2

מאז נושא זה שנוי במחלוקת ומעורר ויכוחים ודיונים על מעמדו של הווב ברשת האינטרנט וההשלכות לגבי מנועי חיפוש., והיום מומחים רבים סבורים שהיתרונות של הווב רק גדלים.

פיתוח המובייל ווב (לעומת יישומי המובייל) הוא צעד בכיוון חיזוק מעמדו של הווב ,    ו-HTML5 CSS3 הם אמצעים לכך וגם פתרון לבעיות נגישות אחרות של מנועי חיפוש למידע ….הנראות של המידע מרשתות חברתיות למשתמש גדלה אף היא עם שילוב מידע מרשתות חברתיות במנועי חיפוש.

לצד מגמה זו של שילוב ותעבורה בין האיים השונים בווב אנו עדים היום גם למספר מגמות חיוביות נוספות מבחינת המידע בווב והמשתמש – תנועת הגישה הפתוחה נמצאת בעלייה מתמשכת , רשתות חברתיות מאפשרות את שיתוף המידע כולל מידע אקדמי ברשתות חברתיות אקדמיות, וחזון הנתונים המקושרים הולך וקורם גידים – כל אלה יהפכו את המידע לא רק לפתוח יותר אלא גם לחופשי, משותף ומקושר יותר ואין ספק – המשתמש הוא הנשכר העיקרי.

למאמר המלא

ליום העיון "המידע  ברשת לאן? הנייד, רשתות חברתיות ומנועי חיפוש – לחוד או יחדיו" שיתקיים    בכנס טלדן מידע 2012.  ביום העיון ידון נושא זה עם דגש על המידע וטיפים למשתמש.

למאמר שפורסם  בדה מרקר

New Pubmed search – השילוב בין Pubmed ו- Hakia

פורסם בתאריך על ידי
33 תגובות

בזמנו כתבתי בבלוג על מנוע החיפוש הסמנטי Hakia. Hakia משתמש בשיטה המיוחדת לו לאחסון וניתוח סמנטי של מסמכים אלו לצורך אחזורם.

מנוע החיפוש HAKIA מחפש בסגמנטים שונים: ווב, חדשות, בלוגים וידאו תמונות ועוד . בחלק מהסגמנטים הוא משתמש בשיטה שנקראת QDEX – Query Detection and Extraction ואשר מחליפה את השיטה המקובלת ליצירת אינדקס. על פי השיטה המקובלת ליצירת אינדקס שמכונה קובץ מהופך –inverted file – האינדקס כולל את המונחים המופיעים בטקסט, ומצביעים אל מונחים אלה מהווים בתהליך אחזור המידע שערי גישה למסמכים. אם נשתמש בשיטת הקובץ המהופך גם להוספת קשרים סמנטיים ייווצר מבנה שיכביד מאוד על הביצועים. בשיטה החדשה של מנוע החיפוש Hakia, לעומת זאת, שערי הגישה לדפי ה-Web אינם מצביעים למלים אלא לשאילתות. המנוע מנתח באמצעות אלגוריתם מתוחכם את כל השאילתות האפשריות בדפי ה- Web והשאילתות מהוות שערי גישה לדפי ה- Web. באופן זה בעת אחזור המידע המנוע עובד על סטים קטנים יחסית של דפי Web ורק עליהם הוא מבצע את הניתוח הסמנטי. בכך נפתרת בעיית המשאבים הרבים שנדרשים לביצוע ניתוח סמנטי על מספר רב של דפים. על פי התיעוד באתר ביצוע הניתוח הסמנטי ודירוג התוצאות מתבצע באמצעות אלגוריתם מתוחכם SemanticRank שעושה שימוש גם באונטולוגיות.

טכנולוגיה סמנטית זו מיושמת על מאגר המידע הביורפואי Pubmed הולידה את מנוע החיפוש New Pubmed search. מנוע זה הוא מנוע חיפוש חופשי וכפי שנכתב באתר מחפש בלמעלה מ- 20 מיליון תקצירים של המאגר הרפואי PUBMED ובזכות הטכנולוגיות הסמנטיות בהן הוא משתמש אפשר לקבל תשובות רלוונטיות יותר לשאילתות שמבקשות לתת מענה על קשרים בין משתנים שונים. דוגמאות אפשר למצוא באתר.

בדוגמאות אלו אפשר לקבל גם את התוצאות במנוע זה בהשוואה לאותן שאילתות ב- Pubmed .

הטכנולוגיה בה משתמש המנוע ומכאן מאפייניו הייחודיים שלו כגון: טיפול בוריאציות מורפולוגיות, במילים נרדפות, טיפול בהכללה בצורה נכונה, הבנת המשמעות של המילים, טיפול נכון בשאילתות בשפה טבעית ואפשרות להזנת השאילתה באופן חופשי ללא צורך באופרטורים מיוחדים הם אחראים על פי מפתחי המנוע להבדלים.

moodיישום נוסף שמוזכר באתר של Hakia הוא MoodTRADE .- כלי להשקעות שמאפשר למשתמשיו לעקוב בזמן אמת אחרי חדשות של חברות. שלא כמו New Pubmed search יישום זה אינו חופשי.

ל- New Pubmed search

Knol – המערכת עוברת ל- Annotum

פורסם בתאריך על ידי
להגיבלהגיב

בזמנו כתבתי על knol – יישום של גוגל עליו הצהירה ב- 23 ביולי 2008 שהוא פתוח לכול. המטרה של פיתוח כלי כזה היה לעודד אנשים שמכירים נושא מסוים לכתוב מאמר סמכותי בנושא, ובאופן זה יתרמו מהידע שלהם לכלל קהיליית האינטרנט. כל מאמר כזה נקרא אף הוא כשם הפרויקט בשם Knol.

בתחילת מאי 2012 היישום עומד להפסיק את שירותיו, אך הכותבים יוכלו להמשיך לחבר ולפרסם מאמרים ב- Annotum – פלטפורמה מבוססת wordpress שתומכת בעריכה ובפרסום מדעי , אליה גם ניתן יהיה לייבא את המאמרים מ- knol , כפי שנכתב באתר:

" Knol יופסק כשירות, אך עבדנו יחד עם Solvitor ועם Crowd Favorite כדי ליצור את Annotum‏, פלטפורמת מקור פתוח, המבוססת על WordPress ומאפשרת לך להמשיך לחבר ולפרסם מאמרים אקדמיים. תוכל להעביר את ה-Knols שלך ל-WordPress ולהמשיך בעבודתך עם Annotum. לאחר ה-1 במאי, לא תוכל יותר ליצור, להציג, להזין או לערוך Knols אך תוכל לייצא את ה Knols שלך לאתר WordPress.com ולהוריד אותם לקובץ עד ה-1 באוקטובר, 2012."

ל- knol

ל-Annotum

DOAB – מדריך לספרים אקדמיים בגישה פתוחה

פורסם בתאריך על ידי
1תגובה אחת

DOAB  – היא פלטפורמה חדשה שהושקה ב- 12 באפריל 2012 ושמה לה למטרה לרכז ספרים בגישה פתוחה כדי להגדיל את הנראות שלהם.

מדריך זה הוא שירות של קרן OAPEN – יוזמה בינלאומית להוצאה לאור של מונוגרפיות בגישה פתוחה שמקום מושבה בספרייה הלאומית בהאג.

מו"לים אקדמיים מוזמנים לספק את מידע העל של הספרים שלהם בגישה פתוחה ל- DOAB . לצורך זה , מדריך זה יהיה פתוח לכל המו"לים שמוציאים לאור ספרים שפיטים שעונים על סטנדרטים אקדמיים בגישה פתוחה. אגרגטורים יוכלו לשלב את הרשומות בשירותים המסחריים שלהם. DOAB תומך בפרוטוקול OAI-PMH. ספקי השירות וספריות יכולים להשתמש בפרוטוקול כדי לאסוף מידע על מ- DOAB ולכלול אותו באוספים ובקטלוגים שלהם.

DOAB מאפשר חיפוש באינדקס של מידע על על הספרים וקישורים לטקסט המלא של הספרים באתרי המו"לים או במאגרים המוסדיים/נושאיים.

כיום עם השקת הפרויקט משתתפים ב- DOAB עשרים  מו"לים עם 750 ספרים בגישה פתוחה וכבר בימים הקרובים יצטרפו מו"לים נוספים.  למו"לים המעוניינים להצטרף יש מידע באתר .

אפשר לחפש וגם לדפדף באתר. החיפוש כולל חיפוש בסיסי ומתקדם עם אופציות להגבלת החיפוש על פי מספר שדות כולל שנה, כותר מחבר תקציר ומו"ל.

הדפדוף אפשרי על פי כותר, נושא ומו"ל.

לאתר

סרגיי ברין המייסד של גוגל בראיון על הסכנות האורבות לווב

פורסם בתאריך על ידי
להגיבלהגיב

סרגיי בריןבראיון ל-The Guardian סרגיי ברין מייסדה של גוגל מדבר על הסכנות האורבות לווב והמתקפות על רשת האינטרנט הפתוחה.

מנועי חיפוש מסתמכים בעיקר על טכנולוגיות של סריקת הווב הפתוח ומנוע החיפוש של גוגל נוסד באווירה של פתיחות זו.

היום כמה גורמים מהווים מתקפה על הווב הפתוח: צמיחתם של יישומים סגורים כמו פייסבוק, ואפליקציות סגורות של אפל שהמידע בשניהם חסום בפני בשרתים של גוגל.

גורם נוסף שפוגע בפתיחות המידע הוא הצנזורה של ממשלות מסוימות כגון סין ואירן על המידע וגם היבטים שונים שקשורים לתחיקה בארה"ב כמו SOPA ו-PIPA מהווים "ירייה עצמית ברגל".

גורלם של מנועי החיפוש כולל גוגל נקשר באופן טבעי לגורלו של הווב הפתוח וגוגל בנסיונה לחלץ עצמה מן המשוואה אינה עוד רק חברה לחיפוש וסריקה של מידע בווב .

 

 

גידול דרמטי במשאבי הגישה הפתוחה – דוח מ- 31 במרץ 2012

פורסם בתאריך על ידי
1תגובה אחת

החל משנת 2005 מתפרסמים כל שנה מדי רבעון ( מרץ, יוני, ספטמבר ודצמבר) נתונים, ניתוח ופרשנות על הגידול במשאבי הגישה הפתוחה ב- The Imaginary Journal of Poetic Economics בסדרה Dramatic Growth of Open Access Series

על פי נתוני 31 במרץ 2012 :
 כתבי עת:

ב- DOAJ יש 7607 כתבי עת ומדי יום מתווספים 2.6 כתבי עת חדשים.

ב- Electronic Journals Library שכוללת כתבי עת בגישה פתוחה ולא בהכרח שפיטים יש 33984 כתבי עת , קצב הגידול ברבעון זה הוא 18 כותרים ביום

ארכיבים, מאגרים מוסדיים ונושאיים:
ב- OpenDOAR יש 2,186 מאגרי מידע מוסדיים

BASE מחפש ב-34 מיליון מסמכים במאגרי מידע מוסדיים

ב- Social Sciences Research Network קרוב ל- 400000 ניירות עבודה .

חל גידול ניכר גם בחומרים השונים החופשיים ב- Internet Archive – . הארכיון כולל למעלה מ- 600000 moving images,  1.2 מיליון קבצי אודיו ו- 3.3 מיליון חומרים טקסטואליים.

 

 

ספריות, מדיה והווב הסמנטי

פורסם בתאריך על ידי
להגיבלהגיב

BBC ACADEMY אירחה ב-28 במרץ 2012 מפגש בנושא ספריות , מדייה והווב הסמנטי שאורגן על ידי Lotico London Semantic Web Group.

סקירה מקיפה של הכנוס וקובצי וידאו של חלק מהרצאות הכנוס פורסמה ב- 2 באפריל .

במפגש זה הוצגו מגוון נושאים בהקשר של הווב הסמנטי ביניהם:

מחויבותו של ה-BBC לטכנולוגיות של הווב הסמנטי. מחויבות זו נמשכת ו- 20% מהתקציב הדיגיטלי של ה-BBC מוקצה לפעילויות שקשורות לטכנולוגיה זו.

נתונים מקושרים בספריות בארכיונים ובמוזיאונים ברחבי העולם ותכניות עתידיות, אחד הפרויקטים שצוין הוא פרויקט Historypin שמאמץ את עקרונות של הווב הסמנטי כדי לאפשר את העמקת העיון בארכיב.

פרויקטים שונים אחרים בהקשר של הווב הסמנטי כגון : rNews של New York Times והטמעת סטנדרטים חדשים לחדשות , Google Rich Snippets , hRecipe, ופרויקט Schema.org של גוגל., בהקשר זה מפיו של נציג חברת גוגל אפשר היה לשמוע על ההיסטוריה של החיפוש והנתונים המובנים במשך 100 שנה ….

 

 

הטכנולוגיה בספריות היא ההשקעה הטכנולוגית האפקטיבית ביותר

פורסם בתאריך על ידי
להגיבלהגיב

2 סקרים שנערכו על ידי Inside Higher Ed מצאו שנושאי משרות בכירות באקדמיה והעומדים בראשי המכללות והאוניברסיטאות שניהם כאחד – רואים בהשקעה הטכנולוגית בספריות את ההשקעה הטכנולוגית האפקטיבית ביותר.

סקר אחד –Presidential Perspectives – נערך בינואר ופברואר 2011 בקרב נשיאי וראשי 3100 מכללות ואוניברסיטאות בארה"ב. מתוכם 956 ענו על שאלון הסקר. מטרתו של הסקר הייתה לזהות אתגרים ונושאי מפתח שעומדים בפני המוסד שלהם בשנתיים שלוש הקרובות בניסיון להתמודד עם מצוקות כלכליות ולהיחלץ מהן.

השאלות בסקר כיסו 8 קטגוריות אחת מהן הייתה – כיצד תעריך את יעילות השקעות המוסד בטכנולוגית מידע . ראשי האוניברסיטאות דרגו את היעילות של ההשקעה בטכנולוגיות הספרייה ב- 51%, אך עדיין ההשקעה בשירותי הספרייה ומשאביה היו הקטגוריה היחידה שרוב הנשיאים דרגו אותה כיעילה ביותר.

הסקר השני של בכירים באקדמיה –Chief Academic Officers – נערך בדצמבר 2011 בקרב 2542 מכללות ואוניברסיטאות בארה"ב . 1081 ענו על שאלון הסקר . כמו בסקר של נשיאי האוניברסיטאות אחת הקטגוריות שכוסו בשאלון הסקר הייתה הערכת ההשקעה בטכנולוגיות מידע במוסד.

בסקר זה היעילות של השקעת המוסד בטכנולוגיות הספרייה דורגה במקום גבוה יותר 58.8% – אחוז הגבוה ביותר מבין הדרוגים להן זכו השקעות בטכנולוגיות אחרות כגון הוראה והוראה מקוונת.

כתבה בנושא התפרסמה ב-17 במרץ 2012 ב- library journal . פרטים מלאים אפשר למצוא בטקסט המלא של 2 הסקרים – סקר ראשי האוניברסיטאות וסקר בכירים באקדמיה.

Research and Markets – דו"ח הספריות האקדמיות – מהדורה 2012- 2013

פורסם בתאריך על ידי
להגיבלהגיב

סקר הספריות האקדמיות מהדורה 2012 2013 של Research and Markets התפרסם. הדו"ח כולל נתונים מ- 110 ספריות אקדמיות בארה"ב במגוון נושאים: שימוש בספרים אלקטרוניים וקוראים אלקטרוניים, פיתוח מקורות אור קוליים , דיגיטציה של אוספים מיוחדים, השתתפות בכנסים והדרכה לספרנים, עמדות ביחס לגישה פתוחה, מאגרי מידע, כתבי עת, שימוש במחשוב עננים ועוד

הדוח מסייע לספרנים לעקוב אחרי מגמות שקשורות לאיוש וסגל הספרייה, שכר, ורכש , שיווק , הדרכה ועוד

נתונים בולטים מהדוח :

ספריות של מכללות שמספר המשתמשים שלהן קטן מ- 1000 סטודנטים מוציאות בממוצע 24298 דולר על מידע מקוון.

בשנה החולפת ספריות במדגם הוציאו בממוצע 8142 דולר על רכש של ספרי לימוד textbooks

25% מהספריות במדגם רכשו קוראים אלקטרוניים, מחשבי לוח ומכשירים נוספים לקריאת ספרים אלקטרוניים

בשנת 2012-2013 ספריות במדגם צופות גידול ממוצע של 1.62% ברכש חומרים שונים

בשנים הבאות 68.75% מהספריות במדגם צופות שהקצאת משאבים לספריות תשמור על הקצב של שאר המחלקות במכללה.

הדוח המלא הוא לא חינמי אבל בתקציר/תיאור אפשר למצוא יותר פרטים. כמו כן אפשר לראות את התוכן של הדוח ורשימה מפורטת של הטבלאות בו ולהוריד חינם 8 עמודים מהדוח ובהם טבלאות נתונים על הוצאות הספריות

 

zuula ו- Silobreaker – מנועים שכדאי לזכור

פורסם בתאריך על ידי
1תגובה אחת

לעתים נרצה לקבל תוצאות מכמה מנועי חיפוש מבלי ל"טייל" בין האתרים השונים. במקרה כזה כדאי לזכור את zuula – רב מנוע שמחפש במספר רב של מנועי חיפוש ומציג ממסך אחד את תוצאות החיפוש מכול אחד ממנועי החיפוש על פי בחירת המשתמש. מנועי החיפוש בהם מחפש המנוע הם:

Google, Bing, Yahoo, Gigablast, Exalead, Alexa, Entireweb, Mahalo, Mojeek

מבחינת חומרים אפשר מראש להגביל את תוצאות החיפוש לאתרי ווב, תמונות, וידאו, חדשות בלוגים וגם לסנן את תוצאות החיפוש על פי מנוע מסוים.

מנוע שימושי חופשי נוסף לחדשות ומקורות מידע חברתיים הוא Silobreaker.com . אפשר להגביל את החיפוש לחדשות, דוחות, הודעות חדשותיות, בלוגים, וידאו ו- fact sheets

הספריות באוניברסיטת ושינגטון השיקו מאגר מוסדי בגישה פתוחה

פורסם בתאריך על ידי
להגיבלהגיב

ב-28 במרץ 2012 הספריות  באוניברסיטת ושינגטון בסיינט  לואי הודיעו על השקתו של מאגר מוסדי ב"גישה פתוחה". מאגר מוסדי זה יאפשר גישה חופשית לכול לתפוקה המחקרית מדעית של הסגל והסטודנטים באוניברסיטה . צעד זה הוא ברוח מחויבותה של האוניברסיטה למדיניות הגישה הפתוחה כפי שבא לידי ביטוי בהחלטת הסנט באוניברסיטה במאי 2011

נכון להיום המאגר כולל בעיקר את כל התיזות והדיסרטציות  שנעשו באוניברסיטה מאז שנת 2009 . בעתיד יתווספו למאגר אוספים נוספים.

על מידת השימושיות במאגר תעיד העובדה שעוד לפני השקתו הרשמית של המאגר נרשמו 1200 הורדות.

באתר יש אפשרות לדפדוף במאגר ולחיפוש. החיפוש מאפשר בנוסף לחיפוש במאגר המוסדי עצמו גם חיפוש בכל המאגרים – כלומר גם במאגרים מוסדיים של ספריות אחרות. באתר יש אופציה לחיפוש בסיסי ולחיפוש מתקדם. בחיפוש המתקדם אפשר לחפש על פי תקציר, נושא, מחבר, מוסד, כותר, סוג מסמך, פרסום, תאריך. כמו כן אפשר למיין את התוצאות על פי רלוונטיות או על פי תאריך.

מאגר מוסדי זה מתווסף לרשימה ארוכה של מאגרים בגישה פתוחה ברחבי העולם שברבים מהם מעורבותן של הספריות הייתה גדולה.

למאגר

INTECHopen – הפלטפורמה לספרים בגישה פתוחה ממשיכה להתעדכן

פורסם בתאריך על ידי
להגיבלהגיב

כאשר אנו מחפשים ספרים מדעיים בגישה פתוחה כדאי לא לשכוח את INTECHopen – פלטפורמה לספרים אלקטרוניים בגישה פתוחה שפותחה על ידי InTech -מו"ל שתומך בגישה פתוחה ומתמקד בתכנים בתחומי מדע טכנולוגיה ורפואה.

הפלטפורמה אינה חדשה, וכבר כתבתי עליה בבלוג אבל מאחר שלאחרונה נוספו לה הרבה ספרים חדשים בגישה פתוחה כדאי להיזכר בה.

ב- 23 במרץ הודיע InTech על הוספתם של 91 ספרים חדשים בגישה פתוחה לפלטפורמה בתחומים של מדע טכנולוגיה ורפואה..

ב- 26 במרץ הודיע InTech על 79 ספרים חדשים בגישה פתוחה בתחומים הנ"ל. אפשר לקרוא, לשתף ולהוריד את הספרים . כדאי לעקוב אחרי הבלוג שם הם מפרסמים ומציגים את הספרים החדשים.

לבלוג

Bioscience Reports ומודל הגישה הפתוחה

פורסם בתאריך על ידי
להגיבלהגיב

Biochemical Society הודיעה ב- 26 במרץ 2012 שכתב העת שבהוצאתה Bioscience Reports יקבל פרסומים על פי המודל של הגישה הפתוחה החל מתחילת אפריל 2012. גיליון ראשון בגישה פתוחה יתפרסם באוגוסט 2012.

Bioscience Reports פרסם למעלה מ- 30 שנה מאמרים בנושא מכניזם שמעורבים בביולוגיה של התא, ביולוגיה מולקולרית וביוכימיה ומסייעים בהבנה של התפתחות מחלות.

הפיכתו של כתב העת לחופשי בגישה פתוחה עולה בקנה אחד עם השליחות של Biochemical Society להפיץ את המחקר ולאפשר לכולם ליהנות ממנו.

 

 

ספריות ונתונים מקושרים

פורסם בתאריך על ידי
להגיבלהגיב

לאחרונה שומעים יותר ויותר על פרויקטים שתומכים בווב הסמנטי ובנתונים מקושרים. מטרת הנתונים המקושרים היא לאפשר שיתוף בין נתונים מובנים בווב באותה קלות שניתן היום לשתף מסמכים.

גם ספריות בעולם נרתמות לנושא. מספר פרויקטים לדוגמה הם פרסומה של ה- British National Bibliography כנתונים מקושרים על ידי British Library , גם Library of Congress הצהירה על כך שהנתונים המקושרים נכללים במפת הדרכים שלה . אוניברסיטת סטנפורד יצאה בהצהרה דומה.

יזמות נוספות של ספריות בתחום הנתונים המקושרים הם היוזמה הספרדית והיוזמה של Europeana הספרייה הדיגיטלית של אירופה. כמו כן גופים ייעודיים בודקים כיצד להגדיל את האינטראופרביליות של המידע המיוצר בספריות ולהגדיל את השיתוף של הספרייה בתקינה של הווב הסמנטי, וכיצד לפתח תקנים של ספרייה שתואמים את הנתונים המקושרים.

מה המשמעות של המעבר של הספריות לנתונים מקושרים ? על כך אפשר לקרוא בכתבה מעניינת שהתפרסמה לאחרונה. בכתבה נטען שהספריות עסוקות בשאלה כיצד להמיר פורמטים של MARC ל- RDF . אבל מסתבר שיש הרבה מעבר לכך. העניין מחייב שינויים בדרך בה ספרנים עובדים, מעבר מיצירת רשומות ליצירת נתונים, שימוש במערכת מזהים גלובלית, שיתוף בין ספריות ולא די בכל אלה אלא יש צורך בשינויים בתוכנות לניהול ספריות וזהו תפקידם של ספקי התוכנות ..

לכתבה

NGA images – אוסף תמונות חדש בגישה חופשית של National Gallery of Art

פורסם בתאריך על ידי
22 תגובות

National Gallery of Art השיק לאחרונה אוסף תמונות חדש בגישה פתוחה – NGA Images

האוסף כולל למעלה מ- 20000 תמונות בגישה פתוחה חופשיים להורדה ולשימוש.

האוסף נגיש דרך אתר הבית של National Gallery of Art .

אפשר לחפש באוסף ואפשר גם לדפדף בו. החיפוש המתקדם מאפשר לחפש על פי שם אומן ומלים מהכותר ולהגביל לשנים ולפריטים שניתן להוריד אותם בגישה פתוחה

לאתר

MedWorm – מנוע חיפוש לעדכוני RSS בתחום הרפואה

פורסם בתאריך על ידי
22 תגובות

MedWorm הוא מנוע חיפוש לעדכוני RSS בתחום הרפואה, אמנם לא חדש אבל כדאי לזכור אותו. נכון להיום על פי מה שנכתב באתר הוא אוסף עדכוני RSS מלמעלה מ- 6000 מקורות מהימנים בנושאים רפואיים .

הרבה עדכוני RSS לקוחים מכתבי עת רפואיים, אתרי חדשות, ארגונים ממשלתיים ואגודות רפואיות.

המטרה כפי שמוצהרת באתר היא לכלול עדכוני RSS מכל כתבי העת הרפואיים המקוונים.

המנוע כולל גם עדכוני RSS מבלוגים רפואיים אך החיפוש בהם הוא בנפרד.

הכללת עדכוני RSS נעשית על פי הצורך בהתייעצות עם מומחה מקצועי.

אפשר לדפדף באתר על פי קטגוריות נושאיות ואפשר לחפש – בחיפוש פשוט ומתקדם. אפשר לצמצם את החיפוש מראש לחדשות, מחקרים, בלוגים, פודקסטים, וידאו, אירועים, ניסויים קליניים ועוד.

מן הראוי לציין שהמפתח של MedWorm הוא Frankie Dolan שפיתח באותה מתכונת את מנוע החיפוש הספרני – LibWorm שכיום מושבת .

למנוע החיפוש