מחדשות המו"לים וספקי המידע – חיפוש מידע וארגונו – מאפיינים חדשים ב- EndNote Web , ResearcherID וב-ScienceDirect

בזמנו כתבתי על שני כלים של Thompson Reuters:
התוכנה לניהול רשומות ביבליוגרפיות Endnote web
ResearcherID – קהיליית מחקר רב תחומית

endnoteלאחרונה כפי שפרסם Thompson Reuters נוצר קשר בין שני כלים אלו ונוספו לשניהם מאפיינים חדשים. ל- Endnote Web נוספו מספר מאפיינים:
1. תמיכה מלאה במהדורה שישית של APA Style
2. יצירה מהירה של ביבליוגרפיות ב- Word 2010
3. תמיכה מלאה בנייד – אפשרות לחפש ולראות רשומות מכל מכשיר נייד

ל- ReasercherID נוספו מספר מאפיינים:
1. קשר ישיר עם Endnote Web מכל אחד מהדפים של ReasercherID באופן שמאפשר מתוך Endnote- Web לארגן לערוך ולנהל את רשימת הפרסומים האישית ב- ReasercherID
2. האפשרות להשוות את רשימת הפרסומים האישית עם Web of Science ולהוסיף באופן אוטומטי פרטים על מספר הציטוטים

הקשר בין הכלים השונים של Thompson Reuters מאפשר היום שימוש בסיסמה אחת ל- ResearcherID ל- EndNote Web ו- Web of Knowledge

פרטים מלאים אפשר למצוא בחדשות Thompson Reuters

sciencedirectעוד מחדשות ספקי המידע – האפשרות לחפש אובייקטים גרפיים – תמונות, מידע מטבלאות וכו' ב- SciVerse ScienceDirect. מאפיין ה- image search ב- SciVerse ScienceDirect מאפשר לחפש מידע ויזואלי – טבלאות קובצי וידאו וגרפים – מתוך מיליוני מאמרים וספרים . אחזור המידע מתבצע היום על סמך מידע טקסטואלי שנלווה לאובייקט הגרפי אבל בעתיד מבטיחים ליעל ולשפר את טכניקת החיפוש.

פרטים מלאים על כך אפשר למצוא בכתבה בנושא

Scivee – המדע בוידאו

scivee2Scivee הוא אתר חופשי שמאפשר לחוקרים להעלות ולשתף קובצי וידאו של מחקריהם.
האתר מאפשר דפדוף וחיפוש.

אפשר לדפדף על פי למעלה מ- 50 קטגוריות נושאיות רובן בתחום הביורפואי, ועל פי קהל יעד.
ליד כל אחת מהקטגוריות הנושאיות מצוין מספר הפריטים באתה קטגוריה. כך למשל , נכון להיום בביולוגיה 1196 פריטים, בחינוך – 742 , במדעי המחשב – 563, בכימיה – 461 והרבה מצגות בקטגוריות אחרות.

אפשר לחפש באתר ולהגביל את החיפוש על פי נושא, קהל יעד, סוג חומר, זמן העלאה לאתר, חומר שנצפה ביותר, וסוג חומר. בנוסף לקובצי הוידאו אפשר לחפש גם בחומרים נוספים כולל כתבי עת חופשיים.

החיפוש באתר וצפייה במצגות אינו מחייב הרשמה. העלאת חומרים לאתר וקשר עם עמיתים בתחום מותנים בהרשמה חופשית באתר.

לאתר

רשתות חברתיות והאקדמיה

כתבה מעניינת שהתפרסמה ב- research trends שופכת אור על נושא הרשתות החברתיות באקדמיה.

מספר המשתמשים ברשתות החברתיות בכלל גדל . על פי מחקר של Nielsen/NetRatings משנת 2006 45% ממשתמשי הווב משתמשים ברשתות חברתיות.

במקביל גדל העניין ברשתות חברתיות כנושא מחקר. מאז 2004 חל גידול שנתי של למעלה מ- 21% במספר הפרסומים השנתיים בנושא. אך האם גידול זה עולה בקנה אחד עם השימוש ברשתות חברתיות בקרב האקדמיה ?

הרשתות החברתיות הפכו לכלי פופולרי לקידום הקריירה האישית כמעט בכל הסקטורים. ככל שהמחקר הופך להיות רב-תחומי וגלובלי כן גדלה החשיבות של שיתוף פעולה. השימוש ברשתות החברתיות בקהילה האקדמית פותח אפשרויות לשיתוף פעולה כזה באופן שלא היה בעבר.

מממצאים ראשוניים של סקר של למעלה מ- 3000 חוקרים עולה שלמעלה מ-55% מהחוקרים סבורים שרשתות חברתיות ייעודיות לחוקרים שימושיות. למעלה מ- 37% מהנחקרים משתמשים למטרות אישיות ברשתות חברתיות ורק 12% למטרות מקצועיות. באופן כללי השימוש ברשתות חברתיות בקרב חוקרים צעירים רב יותר, אך עיקר ההבדל הוא בשימוש ברשתות החברתיות למטרות אישיות, בעוד שההבדל בשימוש ברשתות החברתיות למטרות מקצועיות הוא זניח.

הממצאים מצביעים על הצורך ברשתות חברתיות ייעודיות לאקדמיה. למעשה מספר רשתות חברתיות כאלה כבר קיימות כגון :
Academia.edu
BiomedExperts
Epernicus
Laboratree
ResearchGATE
ResearchPages

אבל נראה שאף אחת מרשתות חברתיות אקדמיות אלו עדיין לא "תפסה" אחוז גבוה מהקהילה האקדמית. יתכן שאחת הסיבות היא שחוקרים לא מוכנים לחשוף את מחקריהם בשלבים הראשונים בפומבי מחשש ל"גניבת רעיונות" על ידי צוותי מחקר אחרים.

יתכן שכלים אחרים כמו VIVO – פלטפורמה שפותחה בקורנל – ינחלו הצלחה רבה יותר במילוי הפער בין הרשתות חברתיות והמחקר.

לכתבה

Atmospheric – רשת חברתית למדעי האטמוספירה – שירות חופשי של Proquest

atmoAtmospheric היא רשת חברתית למדעי האטמוספירה שיכולה לשמש ככלי מחקר לחוקרים, אנשי סגל, ספרנים וסטודנטים בתחום מדעי האטמוספירה. הרשת היא שירות חופשי של Proquest בשיתוף עם AMS , ASLI ו- The Conference Exchange

הרשת מהווה מקור למידע בתחום שכולל:
• חדשות בתחום מדעי האטמוספירה מאתרים מכובדים בתחום כגון: AMS,
UCAR, Scientific American, ו- AAAS
• כנסים בתחום
• אפשרות לחפש במחקרים עדכניים מתוך MGA – מוצר שפותח במשותף על ידי AMS ו- Proquest
• קשרים ושיתוף מידע עם עמיתים בתחום

הרשת חדשה ונמצאת עדיין בשלב ביתא. עובדה זו מסבירה אולי את העובדה שחלק מהקטגוריות הנושאיות בדף הראשי ריקות. עם הזמן יש להניח שמספר החברים והמסמכים ברשת יגדלו.

 

דפוסי שימוש וחילופי מידע בקרב חוקרים במדעי החיים

דו"ח של RIN ו-British Library מנובמבר 2009 , שמשתרע על פני 56 עמודים, מספק תובנות על דפוסי השימוש של חוקרים במדעי החיים. הדו"ח מתאר מחקר איכותני מבוסס על חקר מקרים שמטרתו הייתה לבדוק כיצד חוקרים במדעי החיים מאתרים, יוצרים ומשתמשים במקורות מידע, ואת הקשר בין הפרקטיקה ובין האסטרטגיות והמדיניות שספריות ושירותי מידע מנסים לקדם, תוך שימת דגש על שיתוף מידע והאפשרויות הטמונות בו.

הדו"ח מסתמך על חקר דפוסי שימוש של 7 צוותים מתחומי מחקר שונים במדעי החיים החל בבוטניקה וכלה במדעי המוח. המחקר שבו נטלו חלק 56 נחקרים ממספר אוניברסיטאות ומוסדות מחקר באנגליה נערך בתקופה של 11 חודשים.

הדו"ח מדגיש את הפער בין האסטרטגיות שספריות, מקבלי החלטות ושירותי מידע מנסים לקדם ובין ה"מצב בשטח" .

מממצאיו של המחקר:
• חוקרים נוטים להשתמש במקורות המומלצים להם על ידי קולגות יותר מאשר בשירותי מידע מוסדיים . יחד עם זאת הם מגלים רצון לעיצה, תמיכה והדרכה מקצועית.
• נוכח מצב זה כינון דיאלוג בין הספריות וקהילת המחקר הוא אתגר חשוב והספריות צריכות לנקוט באסטרטגיה פרואקטיבית שתהיה מבוססת על הבנה של עבודת החוקרים ולוחות הזמנים שלהם.
• השימוש ברשתות חברתיות לצורכי מחקר מדעי הוא פחות מהמצופה.
• שיתוף מידע נובע  מצרכים ותפיסת תועלת על ידי החוקרים יותר מאשר על ידי מדיניות ואסטרטגיות מאורגנות מלמעלה.
• קיימים הבדלים בדפוסי השימוש בתחומי המחקר השונים – עובדה המחזקת את הצורך להימנע מגישת מדיניות סטנדרטית.

הדו"ח כולל המלצות לאוניברסיטאות וספקי שירותי מידע כיצד להתאים מדיניות ושירותים לצורכי המחקר.

ועל כך בדו"ח המלא

קריירה מחקרית מצליחה – כיצד?

 elsevierחוקרים מתחילים שמעוניינים בקריירה מחקרית יוכלו להיעזר במדריך חופשי בן 44 עמודים שפרסמה לאחרונה Elsevier בשם :
Charting a Course for a Successful Research Career
A Guide for Early Career Researchers

המדריך מבוסס על ניסיונו המחקרי העשיר של המחבר Professor Alan M Johnson ומהווה למעשה מדריך כללי לקבלת החלטות שעימן מתמודדים לרוב חוקרים מתחילים כגון: בחירת תחום מחקר, שיתוף פעולה בתחום המחקר, אתיקה, היכן לפרסם, כיצד להכין בקשה למענקים, שיתוף פעולה באקדמיה, השתתפות בכנסים, בקשת עבודה או קידום ועוד..

מן הראוי לציין, שאחד הנושאים החיוניים לחוקרים, כפי שצוין גם במדריך שהוזכר לעיל, הוא למצוא עמיתים ושותפים למחקר ולעקוב אחר התפתחויות בתחום המחקר. זאת יוכלו החוקרים לעשות בעידן ה-Web 2.0 גם באמצעות רשתות חברתיות ייעודיות לחוקרים.

דוגמה לרשת כזו היא Academia.edu.
בה יכולים החוקרים:
• למצוא עמיתים מתחומי מחקר דומים
• לעקוב אחר התפתחויות אחרונות בתחום המחקר שלהם
• ליצור דף פרופיל אקדמי שיכלול את תחומי העניין ופרסומים שלהם
רשתות חברתיות ייעודיות לקהילה האקדמית בעלות פונקציונליות דומה הן:
Labmeeting, ResearchGate, ResearchID,Ologeez

למדריך המלא לחוקרים 
לרשת החברתית לחוקרים  Academia.edu

ResearchGATE – רשת חברתית לקהילה האקדמית ברוח Web 2.0 ומאפיינים של Web 3.0

researchgateהרעיון של רשת חברתית לקהילה האקדמית אינו חדש. בזמנו כתבתי על הרשת החברתית לקהילה האקדמית labmeeting שתוכננה בראש וראשונה כאתר לניהול מסמכים, שמאפשר לאנשי אקדמיה, חוקרים וסטודנטים להעלות קבצים, לארגן אותם, לערוך בהם חיפושים ולשתף אותם עם עמיתים. קיימות רשתות חברתיות מדעיות נוספות דומות כגון: academia.edu  Ologeez, ו –ResearcherID כך שהיישום אינו חדש. ובכל זאת, ברשת ResearchGATE יש הרבה מאפיינים ייחודיים שיכולים לסייע לחוקרים.

האינטרקציה עם עמיתים היא אחת מסודות ההצלחה של כל מחקר מדעי. מבחינה זו ResearchGATE מספקת כלים שעונים על צורכי החוקרים ומייעלים את המחקר באמצעות מגוון מאפיינים אופציונאליים שמאפשרים:
• בניית פרופיל אישי, שכולל את תחומי העניין שלו ומחקריו
• יצירת קשר עם עמיתים ברחבי העולם כולו , תוך שיתוף מחקרים ורעיונות
• הצטרפות לקבוצות דיון קיימות ויצירת קבוצות חדשות בנושאי עניין משותפים
• שיתוף פעולה באמצעות חבילת יישומים שנבנתה במיוחד לחוקרים : Restory – לעריכה משותפת של מסמכים, Remeet לארגון פגישות ו- Revote ליצירת סקרים בכל נושא שמעניין את החוקר.
• איתור מאמרים ושיטות מחקר חדשות באמצעות מנוע חיפוש סמנטי שמבצע חיפוש במאגר מידע משולב שכולל את המסמכים ברשת ומספר מאגרי מידע חשובים: Pubmed, CiteSeer, IEEE Xplore, RePeC, arXiv, NTRS, Pubmed Central. נכון להיום על פי מה שמוצהר באתר מנוע החיפוש מאפשר לחפש במאגר שכולל למעלה מ- 35 מיליון פרסומים ומאפשר ליצור קשר עם למעלה מ- 120000 אנשי מדע מרחבי העולם כולו.
• איתור מאמרים רלוונטיים על סמך תקציר שמוזן למערכת. מנוע חיפוש ייעודי לכך – "Similar Abstract Search Engine" מאפשר לחוקר להזין תקציר ולאחזר מאמרים רלוונטיים לנושא על סמך התקציר שהוזן.
• איתור כתבי עת רלוונטיים לפרסום מחקר על סמך תקציר שמוזן למערכת באמצעות " Journal Finder"
• דרוג המאמרים על ידי המשתמש

ResearchGATE נבנתה על ידי אנשי מדע שמונעים על ידי הקונספט של Science 2 ומוגדרת באתר כפלטפורמה החברתית הראשונה של Web 3.0 שמיועדת לאנשי מדע וחוקרים ברחבי העולם. ה-Web 3.0 בא לידי ביטוי ביכולתה של המערכת לזהות קשרים סמנטיים "" semantic relations, ולהציע למשתמש על סמך הפרופיל שלו עמיתים, קבוצות ומקורות מידע רלוונטיים לו, ובמנוע החיפוש של המערכת שמוגדר במערכת כמנוע חיפוש סמנטי שמושתת על קורלציות סמנטיות.

אל האתר

Article of the future – פרויקט משותף של Elsevier ו- Cell Press

articleCell Press ו- Elsevier השיקו פרויקט בשם: המאמר העתידי – "Article of the future" ששם לו למטרה לשתף פעולה עם הקהילה האקדמית על מנת להגדיר מחדש את האופן בו יוצג מאמר מדעי לקוראים.המטרה היא לנצל טכנולוגיות חדשות מקוונות כגון טכניקות מתקדמות של ויזואליזציה על מנת לשפר את המנשק למשתמש.

במסגרת הפרויקט פותחו דגמי אב של שני מאמרים מתוך cell על מנת להדגים קונספט ראשוני וכדי לקבל משוב מהקהילה האקדמית.

מאפיינים עיקריים בדגמי האב:
• הצגה היררכית של הטקסט והתמונות באופן המאפשר למשתמש לבחור חלקים ומרכיבים מהמאמר על פי בחירתו
• תקציר גרפי שמאפשר למשתמש לתפוס בצורה מהירה את המסר של המאמר
• מאפיין שנקרא Article Highlights שכולל רשימה של התוצאות העיקריות של המאמר
• הצגה בנפרד של המוסדות אליהם שייכים המחברים
• תמונה עם אזורים לחיצים שמהווה למעשה מכניזם ניווט לגישה ישירה לחלקים מסוימים בתוצאות ובתמונות
• שילוב של אודיו ווידאו של ראיונות וכו'
• מאפיין שנקרא Experimental Procedures שכולל תקציר או פרטים מלאים שחיוניים לשכפול הניסוי
• גישה חדשה להצגת תמונות באופן שמאפשר לקורא לזהות במהירות תמונות שמעניינות אותו עם אפשרות למעברים מהירים בין תמונות קרובות.
• הצגה משופרת של הציטוטים במאמר עם אפשרות לנתוני ציטוט נוספים

אין ספק שמאפיינים אלה מקלים בצורה משמעותית על מלאכתו של המשתמש. דגמי האב שמוצגים באתר מאפשרים לראות ולהתרשם וגם להגיב בטופס המשוב באתר

להודעה ולצפייה בדגמי האב

Methodspace – רשת חברתית בנושא שיטות מחקר

sageMethodspace – רשת חברתית בנושא שיטות מחקר הושקה לאחרונה על ידי  Sage – מו"ל מוביל בתחום, במטרה לאפשר במה ומקור מידע לקהילת החוקרים בכל הקשור לשיטות מחקר.
אפשר במסגרת רשת חברתית זו:
לקרוא את המאמר ופרק מהספר של החודש – שניהם רלוונטיים לנושא – שיטות מחקר, לדון בהם ולהעיר הערות.
• להשתתף ולדון בנושאי שיטות מחקר בדיוני פורום ייעודי לנושא
• לשתף חוויות ובעיות בנושאי מחקר, בבלוג
• ולהתעדכן באירועים בתחום

בנוסף, באתר רשימת מקורות רלוונטיים , כולל כנסים בנושא שיטות מחקר, רשימות דיוור וקבוצות דיון, רשימת תוכנות סטטיסטיות חינמיות ובתשלום, מקורות להוראה וללמידה של שיטות מחקר, מו"לים בתחום שיטות מחקר, רשימות ספרים וכתבי עת רלוונטיים לתחום, קישורים לאגודות וארגונים שעוסקים בתחום ועוד..

האתר נמצא עדיין בגרסת ביתא , וכפי שנראה ממשובי הקוראים שהתנסו בו, עדיין יש מקום לשיפורים. אבל באופן כללי, לאתר יש פוטנציאל להוות כלי חשוב ומועיל לחוקרים כפי שהתבטא אחד המשתמשים:

Overall, I think this will be a great site for everyone interested in
methods, it holds a potential to be very useful and powerful tool

אל האתר

כתבי עת אלקטרוניים – עלות, שימוש ותועלת – דו"ח מקיף בנושא

e-journalsדו"ח מקיף מאפריל 2009 בן 52 עמודים של RIN – The Research Information Network שבאנגליה, בנושא כתבי-עת אלקטרוניים – עלות, שימוש והשלכותיהם על המחקר. RIN הוא גוף ששם לו למטרה לחקור עד כמה יעילים שירותי המידע הניתנים לקהילת המחקר באנגליה, עד כמה הם משתנים ועד כמה ישתפרו בעתיד. מטרתו להבטיח לחוקרים באנגליה להפיק את מרב התועלת משירותי המידע כדי להבטיח את מעמדם הבינלאומי בתחום המחקר.

הדוח עוסק בהתנהגות חיפוש המידע בקהילת המחקר באנגליה , ובקשר בין חיפוש מידע ותנובת המחקר. מממצאי הדוח:
• כתבי עת אלקטרוניים הם סם החיים של מוסדות המחקר באנגליה – כך למשל, בתקופה של ארבעה חודשים, מוסדות המחקר באנגליה ביקרו חצי מיליון פעמים ב-1400 כתבי עת של Sciencedirect וצפו במיליון וחצי דפים.

• חיפוש המידע מהיר. אחוז ניכר מהחוקרים במיוחד ממדעי החיים מגיעים לכתבי העת דרך גורם שלישי כמו  Pubmed ושוהים ב- Sciencedirect רק מספר דקות וצופים רק במספר דפים. מספר החיפושים המבוצעים בפלטפורמות של המו"לים נמוך, רוב החיפושים מבוצעים דרך שירות צד שלישי שמשמש כשער גישה כגון: Google, Google scholar ו-Pubmed

• נמצא קשר בין הדיסציפלינה והתנהגות החיפוש. כך למשל חוקרים במדעי החיים נוהגים להיכנס לאתרי המו"לים דרך שערי גישה יותר מאשר כלכלנים.

• נמצא מתאם חיובי בין ההוצאות על כתבי עת ובין מידת השימוש.

• והתוצאה המעודדת ….נמצא מתאם חיובי בין השימוש בכתבי עת אלקטרוניים ובין תנובת המחקר.

ממצאים מעניינים נוספים אפשר למצוא בדו"ח המלא

Elsevier משיקה קהילה מקוונת גלובלית של חוקרים וספרנים למען קידום המחקר

sm_logoב-25 במרץ 2009 הודיע המו"ל Elsevier על השקתה של Innovation Explorers – קהילה של 300 חוקרים מ- 69 מדינות. דיונים משותפים ומעקב אחר התקשורת של החוקרים מרחבי העולם יעזרו וייסיעו ל- Elsevier לזהות, לעצב ולספק מוצרים ושירותים רלוונטיים בהתאם לצורכי החוקרים מרחבי העולם.

Elsevier כבר החל לערב את קהילת החוקרים בפיתוח מוצרים חדשים שתואמים את צורכי המחקר, החל מהשלב הראשוני של הגיית הרעיון, וכלה בשלב בדיקת השימושיות של דגמי האב, והמטרה היא כפי שהעיד עליה בכיר בחברה Jay Katzen היא שיפור תוצאות המחקר.
לדבריו:

"As a company, we’re committed to finding new innovative ways to better involve our users and buyers in our business, while providing them a global platform to engage with one another," said Jay Katzen, Managing Director Academic and Government Products. “During a time when resources are scarce and global collaboration is critical to achieving scientific breakthroughs, our goal for Innovation Explorers is to discover, in partnership with the researchers themselves, how Elsevier can help improve their research outcomes."

מן הראוי לציין שגם ספרנים נוטלים חלק ביוזמה מיוחדת זו. בדצמבר 2008 Elsevier הוסיף 150 ספרנים מ- 40 מדינות לקהילת- Innovation Exploreres. הספרנים מהווים פרטנר חשוב לצד החוקרים בעיצוב ספריית העתיד.

בכירים בחברה תולים תקוות רבות ביזמה גלובלית משותפת זו.

להצהרה בדבר השקתה של Innovation Exploreres

אוניברסיטת MIT החליטה על העלאת פרסומי חוקריה לאוסף הפקדה (repository)

חוקרי אוניברסיטת  MIT  החליטו השבוע על העלאת מחקריהם  לאוסף הפקדה מוסדי (repository) שיהיה פתוח ונגיש לכולם. החלטה זאת הופכת את אוניברסיטת MIT לאוניברסיטה הראשונה המתחייבת לפרסם את  פרסומי חוקריה באתר נגיש ופתוח לכולם.

ספריות MIT לקחו חלק בתהליך קבלת ההחלטה, בנסיון  משותף ליצור  מודל עיסקי חדש ומשופר ביחסי מו"לים- חוקרים, אוניברסיאות וספריות אקדמיות.

קישור להודעה

SciTopics – פלטפורמה דינמית חופשית למידע מדעי

SciTopicssciencetopics2 הוא שירות שיתופי חופשי של Elsevier לשיתוף ידע מדעי. SciTopics מציע לחוקרים מידע מדעי איכותי "מזוקק" מעודכן מפי מומחים, במגוון נושאים מתחום המדעים כולם– כולל מדעי החברה והרוח, אבל הדגש הוא בנושאי רפואה, מדע וטכנולוגיה.

הדפים ב-Scitopics כוללים מידע אנציקלופדי ונכתבים על ידי מומחים בתחום והם אחראים לעדכונם. המומחים כותבי המאמרים מוזמנים על ידי צוות העריכה המדעי של Elsevier לכתוב בנושאים השונים. לחילופין מומחים אחרים יכולים להציע מועמדותם ככותבים ולכתוב ב- Scitopics לאחר אישור מועמדותם. הדפים ב- Scitopics אינם עוברים תהליך של שיפוט (peer review) אבל לצוות העריכה של Scitopic הסמכות להסיר או למחוק דפים לא מתאימים או לא מעודכנים. למשתמשים חברים (ההרשמה חופשית) ניתנת האפשרות להעיר הערות לגבי המאמרים המתפרסמים, ולמחברים הסמכות לאשר את ההערות. בניגוד להרבה יישומי וויקי אחרים, שמות הכותבים והמעירים גלויים. כל אלה אמורים להבטיח את איכות המאמרים.

אפשר לדפדף בדפים השונים על פי קטגוריות. אפשר גם לחפש ב- Scitopics. החיפוש מתבצע באמצעות מנוע החיפוש Scirus.

בנוסף לערכים השונים, שכוללים מידע אנציקלופדי, בצד כל ערך ישנם מונחים קרובים, וקישורים רלוונטיים לנושא למקורות ב- Scirus, Scopus וב- Scirus News. 

באופן זה, Scitopics מהווה פלטפורמה דינמית, מהירה, לא רשמית אבל איכותית למידע מדעי.

לדף השירות
מדיניות השירות
אודות השירות ומידע למחברים

כתבי-עת אלקטרוניים חדשים בכלכלה של ה- American Economic Association

החל מ-2009 הספרייה למדעי החברה ולניהול מנויה על 4 כתבי-עת אלקטרוניים חדשים בכלכלה היוצאים לאור על-ידי ה- American Economic Association.
4 כתבי-עת חדשים אלה מצטרפים ל-3 כתבי-העת הוותיקים של  The American Economic Association להם הספרייה מנויה החל מהגיליון הראשון.

AuthorMapper – כלי חופשי של Springer לגילוי ידע ומיפויו

ב- 26 בינואר 2009 הצהיר Springer על השקתו של AuthorMapper- כלי חופשי שנועד לגלות מגמות, דפוסים ומומחים בתחום המחקר. אפשר לחפש ולדפדף באתר. מאגר המידע עליו מתבצעים החיפושים כולל למעלה מ-1,900 כתבי עת של Springer. בעתיד הכוונה להוסיף למאגר גם ספרים וחומרים אחרים ולצרף מו"לים נוספים לפרויקט.

הדפדוף הוא על פי קטגוריות שונות שמייצגות את המדעים השונים: ביו-רפואה, פסיכולוגיה, פילוסופיה, מדעי החברה, מדעי המחשב ועוד..
באתר שני מנשקי חיפוש: חיפוש בסיסי וחיפוש מתקדם, שמאפשר להגביל את החיפוש  על פי מספר שדות: מחבר, נושא, מוסד, כתב עת, ארץ ותאריך. כמו כן אפשר להגביל את החיפוש לחומר בגישה חופשית.

מנשק התוצאות הוא וויזואלי. בנוסף לכותרי המאמרים וקישור לטקסט המלא, מוצגת מפה אינטראקטיבית של תוצאות החיפוש, ענן תגיות, והצגה גרפית של חמשת המובילים מבחינת שנת הוצאה לאור, ארץ, מוסד, מחבר, כתב-עת ונושא. כמו כן בנוסף למאמרים אפשר לראות  את רשימת המחברים, המוסדות, וכתבי העת שתרמו לתוצאות החיפוש.

המטרה המוצהרת של פרוייקט זה היא לספק לקהילת המחקר המדעי כלי חזק לגילוי ידע, חוצה דיסצפלינות ומו"לים ובעתיד צפויים פיתוחים נוספים. עליהם ניתן יהיה להתעדכן ב-AuthorMapper blog

אל האתר
אודות הכלי

WePapers – כלי לניהול מידע וקבוצת לימוד במישור הגלובלי

WePapers הוא כלי לניהול מסמכים, שיתוף וחיפוש חומר איכותי, שהושק בגירסת ביתא פתוחה לציבור ב- 18 בנובמבר 2008. האתר נועד בעיקר לסטודנטים ומרצים ומשמש למעשה כקבוצת לימוד במישור הגלובלי. האתר מאפשר להעלות מסמכים בפורמטים שונים, לשתף אותם עם עמיתים ולשאול שאלות. האתר פתוח לכל ומאפשר חיפוש, דפדוף, הורדה ושימוש בחומרים הקיימים, שהוגדרו כשיתופיים, במסגרת רישיון זכויות יוצרים גמיש.
אפשר לדפדף על פי קטגוריות ותתי קטגוריות בנושאים הבאים: חקלאות ומדעים קרובים, מדעי המחשב, בריאות ומדעים קליניים, מדעי החברה, אמנויות ומדעי הרוח, חינוך, מדע והנדסה. 

אפשר לחפש מסמכים, קורסים ושאלות ותשובות, ולהגביל את החיפוש על פי שפה.  בחיפוש מסמכים אפשר להגביל את החיפוש לסוגים שונים של מסמכים כגון: מבחנים, הרצאות, מאמרים, ספרים, מחקרים וכולה.

לכל אחת מתוצאות החיפוש מצורף מידע נוסף:  מי הוא בעל פריט המידע, מספר צפיות בפריט, הקטגוריה אליו הוא שייך והתגיות שנתנו לו. בחיפושים שערכתי, תוצאות רבות, בעיקר קורסים, היו מ- MIT .

השימוש באתר על כל הפונקציות שלו אינו מצריך רישום, למעט העלאת חומרים לצורך עריכתם בשלב מאוחר יותר.

מבחינות רבות, האתר דומה לאתרי סימניות חברתיים אקדמיים ותיקים יותר כגון: citeulike ו- connotea אלא שהמנשק שלו ידידותי יותר, ומאפשר חיפוש ממוקד יותר- מה שהופך אותו לאתר חברתי טוב לשיתוף מידע אקדמי. כאשר מאגר המידע שלו יגדל אין ספק שהוא יהווה כלי חשוב למידע איכותי למרצים לסטודנטים ולשאר מתעניינים.

אל האתר
אודות האתר

Scitable – אתר חופשי חדש של Nature Education לשירות סטודנטים ומרצים בביולוגיה וגנטיקה – מודל לשילוב מידע מדעי מהימן ופלטפורמה חברתית

Nature Education מציעה לסטודנטים ולמרצים בגנטיקה את Scitable – אתר בעל אופי שיתופי ללימוד והוראה. Scitable מציע לסגל ההוראה בתחום הגנטיקה ספרות מחקרית וכלים להוראה מקוונת. מרצים יכולים לפתח ולשתף חומרי הוראה, וסטודנטים יכולים להשתמש במשאבים המוצעים ב- Scitable לצורך הכנת הפרויקטים שלהם ושיפור הבנתם את מדע הגנטיקה.
התכנים באתר עברו שיפוט (peer reviewed) על ידי צוות העריכה של Nature Publishing Group וצוות עריכה מיוחד של מרצים בגנטיקה.

באתר חדרי לימוד וירטואליים לתתי נושאים בתחום הגנטיקה כגון: גנים ומחלות, גנטיקה וחברה, כרומוזומים וציטוגנטיקה. בחדרים אלה אפשר למצוא מאמרים, יישומים, עמיתים וקבוצות מהקהילה האקדמית שנרשמו לחדרים אלו, וקישורים לדיונים מתמשכים בנושאים השונים. כדי להשתייך לקבוצה מסוימת, ליצור קבוצה, להזמין ולשתף סטודנטים ומרצים מרחבי העולם בנושא מסוים, יש להירשם באתר. ההרשמה חופשית.
ניתן גם להגדיר קבוצה כפרטית ואז הדיונים ושאר המשאבים של הקבוצה פתוחים אך ורק לחברי אותה קבוצה. . מאמרים בלבד ניתנים לשיתוף גם למי שאינו רשום באתר.

לחברים הרשומים באתר ניתנת גם האופציה להשתמש בספרייה אישית – ""My Locker על מנת לשמור חומרים שונים כגון: מאמרים, אנשים, קבוצות ודיונים.

האתר מהווה מודל מעניין לכלי הוראה ולימוד חופשי שמשלב מידע מדעי מהימן ופלטפורמה חברתית, לשירות סטודנטים ומרצים ברחבי העולם. יישומו של מודל זה גם לתחומי מחקר נוספים, כפי שמתוכנן בעתיד, תהיה יזמה מבורכת.

אל האתר
שאלות נפוצות
הודעה על השקת האתר

Labmeeting – אתר לניהול מסמכים וידע לקהילה האקדמית

אנשי מדע וחוקרים טיפוסיים כורעים בדרך דרך כלל תחת העומס של מאמרים, פרוטוקולים, וסוגים אחרים של מסמכים שאותם הם מעבירים לעמיתים בדרך כלל כקבצי PDF.
פתרון לכך מצא Mark Kaganovich בוגר הרווארד בצורת Labmeeting – רשת חברתית שפתוחה החל מסוף יולי 2008 לכל מי שיש דואר אלקטרוני אקדמי. רשת חברתית זו תוכננה בראש וראשונה כאתר לניהול מסמכים, שמאפשר לאנשי אקדמיה, חוקרים וסטודנטים להעלות קבצים, לארגן אותם, לערוך בהם חיפושים ולשתף אותם עם עמיתים. לכל חבר ברשת יש אפשרות ליצור קבוצות עניין ולהזמין חברים נוספים  לצורך יצירת מאגר מחקרי משותף נגיש מכל מקום.
הרשת מותאמת במיוחד למדעי החיים ורפואה ומציעה למשתמש להוסיף מאמרים לאוסף שלו מה-Pubmed.
קיימת באתר גם אופציה לחיפוש עמיתים. אלא שפונקציה זו של איתור עמיתים באתר היא שולית ביחס לפונקציה העיקרית שבו – ניהול מסמכים וידע. יתכן שבכך אתר זה  שונה מרשתות חברתיות אחרות ייעודיות לקהילה המחקרית כמו: Nature Network, Scilink, Epernicus. האתר חופשי לסטודנטים וחוקרים. בעתיד יש כוונה לאפשר שימוש באתר גם לגופים מסחריים כמו חברות תרופות וביוטכנולוגיה תמורת תשלום.

אל האתר
לכתבה המלאה  

איתור חוקרים בתחום מחקר מסוים ועמיתים למחקר – ResearcherID – מאפיינים חדשים

ResearcherID הוא אתר שירות של Thomson Scientific שמהווה למעשה קהיליית מחקר רב-תחומית. חוקרים יכולים להירשם באתר, ולכל אחד מהחברים יש מזהה אלפאנומירי ייחודי שכולל בתוכו גם את שנת הרישום, ופרופיל שכולל פרטים כמו: תחומי עיסוק, מוסד ועוד שמתעדכן על ידי החוקר. החוקר יכול ליצור את רשימת הפרסומים שלו תוך שימוש בWeb of Sciences- או להעלות קובץ משלו. כמו כן הוא רשאי לבחור לשמור את הפרופיל שלו כפרטי או כציבורי. השירות מאפשר לחוקר לקבל נתונים סטטיסטיים על רשימת הפרסומים שהעלה לאתר מה-Web of Sciences. הנתונים כוללים התפלגות הציטוטים על פי שנים, מספר ממוצע של ציטוטים לכל אחד מהפריטים ברשימה ו- h-index

לאחרונה נוספו לשירות זה מספר מאפיינים חדשים שמספקים לחוקרים כמה כלים סטטיסטיים ויזואליים שמתבססים על רשימת הפרסומים שלהם שנוספו מה-Web of Science
· Citing Articles Network – רשת מאמרים מצוטטים בעזרתה החוקר יכול לראות מי המחברים שהרבו לצטט את מאמריו (20 מחברים) . רשת המאמרים המצוטטים מוצגת גם על פי קטגוריות, ארצות,מוסדות ושנים.
· Collaboration Network – רשת שיתוף פעולה שמציגה את עמיתיו בתחום של החוקר,  מרחבי העולם כולו (20 מחברים שעומדים בראש רשימת השותפים למחקרים שלו). רשת שיתוף הפעולה מוצגת גם על פי קטגוריות, ארצות,מוסדות.
הכלי חשוב לחוקרים כי מעבר לנתונים הסטטיסטיים ואיתור עמיתים לתחום הוא משמש לחוקרים הרשומים גם במה להכרה ואמצעי לקידום .

כל משתמש, גם מי שאינו רשום לאתר יכול לראות את אותו מידע סטטיסטי שתואר לעיל, בתנאי שזה הוגדר על ידי החוקרים המנויים על השירות, כציבורי . מידע שהוגדר כפרטי לא יוצג.
באופן זה כלי זה הוא מקור טוב לחפש חוקרים בתחומי מחקר שונים, לראות את הפרופיל שלהם כפי שהוגדר על ידם, ולגלות עמיתים פוטנציאליים. שדות החיפוש האפשריים הם מלות מפתח, מוסד, שם או מספר מזהה. ניתן גם לבחור באחד מנושאי המחקר המוצגים בסרגל צדדי כדי לקבל רשימות חוקרים בתחום.
פיתוח זה הוא ברוח המגמה לכרית מידע שימושי ממאגרי מידע. דוגמה נוספת במסגרת מגמה זו הוא היישום Authoratory.com שכורה מידע מה-Pubmed ובכך מאפשר אף הוא לאתר מחברים מרכזיים ובולטים, והפעם בתחום ביו-רפואי מסוים.
קישור לדף שאלות נפוצות של האתר

דוגמאות  לנתונים סטטיסטיים שניתן לראות באתר:
נתונים סטטיסטיים על רשימת הפרסומים
נתונים סטטיסטיים מרשת שיתוף הפעולה
נתונים סטטיסטיים מרשת המאמרים המצוטטים

מידע כללי על המאפיינים החדשים