פרס פוליצר לארגוני חדשות אלקטרוניים

phil_daily_news

ארגוני חדשות אלקטרוניים זכו בפעם הראשונה בפרס פוליצר הנחשק, הפרס הראשי של עיתונות האמריקנית.

העיתונאית שרי פינק זכתה בפרס לעיתונאות חוקרת על כתבה שפורסמה בשיתוף פעולה בין שירות החדשות ProPublica והניו-יורק טיימס, ואילו מרק פיורה, מאתר האינטרנט של ה-San Francisco chronicle זכה בפרס לקריקטורות.
propublica3

לכתבה המלא

הצטרפו לספרייה למדעי החברה ולניהול בפייסבוק

facebookblogמעתה תוכלו למצוא גם בפייסבוק כל מה שרציתם לדעת על הספרייה למדעי החברה ולניהול: שעות פעילות, הדרכות אישיות לסטודנטים לתארים מתקדמים, פרסומים ומאגרי מידע חדשים,  שירותים מיוחדים, מידע על חדרי לימוד בקבוצות וחדרי שאנטי (שייפתחו בקרוב) ועוד…


Europeana – אוסף של מיליוני פריטים דיגיטליים מתוך המוזיאונים המובילים בעולם

europeana2Europeana היא רשת תמאטית – פרויקט מיוחד של ספרייה דיגיטלית –  המקשר בין 4 מיליון פריטים דגיטליים: תמונות, טקסטים, מוסיקה ווידיאו. הרשת הוקמה ביוזמת ה- European Commission.

חלק מהפריטים מפורסמים, אחרים הם אוצרות חבויים מאירופה, מתוך  מוזיאונים וגלריות, ארכיונים, ספריות ואוספים אודיו-ויזואליים .

בין הארגונים  המשתתפים בפרויקט נמצאים: הספרייה הבריטית, מוזיאון Rijksmuseum באמסטרדם ומוזיאון ה-Louvre.

סדנה ליישומי WEB2

stamp-icons1הספרייה למדעי החברה ולניהול וספריית סוראסקי בשיתוף פעולה עם מלמ"ד קיימו סדנה ליישומי Web2 באוניברסיטת תל-אביב. מטרת הסדנה היתה לחשוף את קהל הספרניות האוניברסיטאיות ליישומי אינטרנט פופולריים בקרב סטודנטים.

הסדנה הועברה ע"י ענבר יסעור והיתה בנויה משני חלקים: חלק תיאורטי המיועד לקהל הרחב של הספרנים וחלק מעשי המיועד לספרני אינטרנט.

ביו הנושאים שהועלו היו: פייסבוק, טוויטר, פודקסטים, וודקסטים ועוד.

בעקבות הביקוש הרב להשתתפות בסדנה, יתקיים מועד שני ביום ג' 28 ביולי.

מצורפת מצגת הסדנה

זיוה להט – יקירת העיר תל-אביב-יפו לשנת תשס"ט

Ziva Lahatהגב' זיוה להט, המנהלת הראשונה של הספרייה למדעי החברה ולניהול, קיבלה ביום העצמאות את תואר 'יקיר העיר תל-אביב-יפו' לשנת תשס"ט.

זיוה להט נולדה ב- 1931 תבל-אביב שהייתה טבולה בחולות שהצמיחו עצי שקמה ותאנה. למדה בבית -הספר 'הכרמל' (היום: גבריאלי) הסמוך לביתה וסיימה בגימנסיה "הרצליה". חברה לתנועת "צופי הגימנסיה" שקירבה אותה לאימוני חג"ם ול"הגנה" שבה פעלה, עוד בנערותה, בהדבקת כרוזים נגד שלטון המנדט הבריטי ובפרוץ מלחמת העצמאות – בבניית ביצורים ותפקדה כקשרית בחזית שבגבול תל-אביב – יפו.

בסיום מלחמת העצמאות יצאה עם חבריה לתנועה להקמת קיבוץ תל-קציר ממזרח לכנרת, ולאחר שנה (1951-1950) התגייסה לצה"ל, שירתה כסמלת במטה פיקוד ההדרכה.

עם סיום השירות פנתה ללמוד באוניברסיטה בירושלים, שם נקשרה ברומן סוער עם שלמה להט (ציץ'), שהיה  אז סא"ל מבטיח בצה"ל. עם השלמת התואר הראשון במדעי המדינה ולימודי המזרח התיכון היו לזוג נשוי. היא שבה ללימודי המשך באוניברסיטה – בנושאי ספרנות ומידע.עם השלמת התואר הראשון במדעי המדינה ולימודי המזרח התיכון היו לזוג נשוי. היא שבה ללימודי המשך באוניברסיטה – בנושאי ספרנות ומידע.

עם סיום לימודיה (1961) חזרה לתל-אביב ופנתה לאוניברסיטה שאך זה הוקמה, ונמנתה עם הצוות שהקים את ספריות האוניברסיטה. היא מונתה לנהל את הספרייה למדעי החברה ולניהול  ובמשך 35 שנים שימשה כמנהלת הספרייה והייתה אחראית למחשוב הספרייה ולהכנסת טכנולוגיות ממוחשבות בתחום המידע והייתה למובילת מיזם ההקמה שך המיבנה החדש לספרייה, לרבות גיוס התרומות שנדרשו לכך.

עם בחירתו של ציץ' לראשות העירייה (1973 עד 1993) המשיכה בעבודתה כמנהלת הספרייה ועם זאת נחשפה לארגונים ולמוסדות חברתיים או תרבותיים בעיר ונענתה לרבים שביקשו את השתתפותה או עזרתה, ובהם: אגודת ידידי אוניברסיטת ת"א והוועד המנל שלה, תיאטרון הילדים, להקת בת-שבע, תחרות רובינשטיין, האופרה, בית התפוצות, ותיאטרון "גשר" מהקמתו.

 שיתפה פעולה עם גופים, בהם: אקי"ם, אנוש, בית השנטי, המרכז לנשים מוכות (של נעמ"ת) ואחרים. נסעה בשליחות ויצ"ו לקנדה. נלוותה לציץ' בביקוריו ובמעקב אחרי מיזמים שנבנו בעיר.

אירחה בביתה אלפי אנשים במשך 20 שנות כהונתו כראש העיר ובהם התורמים לעיר באמצעות קרן תל-אביב לפיתוח. כל אותן שנים הייתה פעילה במוזיאון ת"א לאמנות, בוועד המנהל ובאגודת הידידים וקיבלה על כך הוקרה מיוחדת.

בלוגים של נשים

blogher1 במוסף G של עיתון גלובס,  במסגרת כתבות המציגות את הנשים המשפיעות ביותר בתחומים שונים, פורסמה רשימה של בלוגריות מובילות. ייתכן שהנתון לפיו נקבע מיהו בלוגר/ית מוביל/לה הוא מספר המבקרים בבלוג ולא היכולת לעצב או להשפיע על דעת הקהל בנושאים רלוונטיים.
אריאנה הפינגטון היא דוגמה לבעלת בלוג המשפיעה רבות בתחום של חדשות פוליטיות, שהכניסה לבלוג שלה רבה. קורבידה רייבן וג'ינה טראפאני מצליחות לקבוע סטנדרטים טכנולוגיים, אבל מה מושך גולשים לבלוג מרגרט אנד הלן מעבר לקוריוז שכותבות הבלוג הן בנות למעלה מ-80?
סיפור הצלחה בכל קנה מידה הוא  ,BlogHer כי הוא הפך לפורטל למגוון רחב של נושאים הקשורים לנשים, וחצה את הקו הדיגיטלי והפך לתנועה שבמסגרתה מתקיימים כנסים בנושאים של העצמת נשית.חשוב לשים לב שמייסדות הבלוג הן שלוש נשים עם רקע בשיווק, הפקה ואסטרטגיה תקשורתית.
לגבי אחרות, כגון שי קוגינסהת'ר ארמסטרונג  או אנסטסיה גודסטין, נותר לי לומר שבבלוגים שלהן לא עוסקים בנושאים משמעותיים.

השאלה שנשאלת היא למה בכל זאת מספר המבקרים בהם הוא כל כך גדול? או יותר מזה, מה בעצם אנשים רוצים לקרוא בבלוג? זה אכן נושא למחקר סוציולוגי.

אתר "עיתונות יהודית הסטורית"

jpress.gifjpressmain.jpg

העיתונות היהודית במגוון שפותיה היא מקור מידע ראשון במעלה להיסטוריה ולתרבות של יהודי העולם ושל ארצות מושבם בתקופה המודרנית. האתר "עיתונות יהודית היסטורית" מביא את מהפכת המחשוב לתחום זה, ומציע את האפשרות לבצע חיפוש מלא בכל המלל שפורסם בעיתון מסוים לאורך כל שנותיו. האתר מבקש להעלות על רשת האינטרנט את מרבית העיתונים וכתבי העת היהודיים שיצאו לאור בעבר, כולל עיתונים נדירים ביותר שהגישה אליהם הייתה עד כה בלתי אפשרית. 

אתר עיתונות יהודית היסטורית הוקם בשיתוף פעולה בין הצוות של פרויקט דיגיטציה של אוניברסיטת תל-אביב לבין הספרייה הלאומית. הוא כולל גרסאות אלקטרוניות מלאות – ברות חיפוש בטקסט המלא של העתון – של עיתונים יהודים מתקופות ומקומות שונים(לא להתבלבל עם הפרויקט הקודם של הספרייה הלאומית – אתר עיתונות עברית היסטורית). 

כרגע באתר 7 עיתונים ובקרוב יצטרף עיתון שמיני – "דבר".

האתר הוא בשלוש שפות: עברית, אנגלית וצרפתית.

ניתן להיכנס לאתר בכתובת http://jpress.tau.ac.il/view-hebrew.asp או דרך רשימת מאגרי המידע באתר הספרייה למדעי החברה ולניהול.

מנועי חיפוש אקדמיים חדשים: RefSeek ו- Hakia

refseek.bmphakia.jpg

רציתי לכתוב על מנוע חיפוש אקדמי חדש בשם  , RefSeek  אבל אחרי בדיקה גיליתי שהמנוע לא מציע שום דבר מעבר למה שגוגל כבר עושה. הוא בעצם מסיר את כל האתרים המסחריים מתוצאות החיפוש, אבל לא מוסיף שום דבר שלא היינו מקבלים לפני עידן ה- RefSeek .
מצד שני, מנוע חיפוש אחר בשם Hakia הוא מנוע סמנטי המבוסס על איכות ולא על כמות. בדיקת איכותם של אתרים מבוססת על שלושה מרכיבים:
1. האם האתרים מומלצים ע"י ספרנים
2. האם האתרים מעודכנים
3. האם האתרים רלוונטיים לשאילתא
המרכיב החשוב ביותר במנוע זה היא שיטת הצגת התוצאות, אשר מבדילה בין אתרים מומלצים, תמונות וחדשות.
לדוגמה: Why did Enron collapse?

להבהרת הדברים, אני מצרפת קישור להשוואת תוצאות חיפוש של אותו נושא ב-Hakia ובגוגל

LibraryThing נכנס לספריות

librarything.gif

ספקי OPAC למיניהם מנסים כבר שנים להוסיף תכונות Web 2.0  לקטלוגים של ספריות.
אחדים התחילו גם לנסות להכניס Folksonomies .
בסופו של דבר ספריות הן שחקניות שהצטרפו מאוחר למשחק בו Amazon  הוא השחקן הראשי בתחום ביקורת הספרים בידי המשתמשים. קשה להתחרות ב- Amazon.com  כאשר המשתמשים מאמינים כי הוא המקום הראשון והחשוב לחיפוש ביקורות ספרים.
LibraryThing  מספק לספריות פתרון אלגנטי עד שהן יתחילו לעבוד עם קטלוגים מהדור הבא.
LibraryThing מכיל בנוסף למערכת של ביקורות ספרים שנוצרו על ידי משתמשים, אוסף עשיר של user-generated data  על ספרים בפורמט של ענני תגים.
מספר ספריות אקדמיות כגון: San Francisco State University Library כבר הכניסו את LibraryThing  לקטלוגים שלהן. 
כמו כן, ניתן להוסיף את LibraryThing  גם לבלוגים על מנת לשתף את קוראי הבלוג בחוויות הקריאה של הבלוגר .ראו דוגמה ב- Baby Boomer Librarian

אולי נוסיף את LibraryThing בבלוגים שלנו?
 

Wiki לשאלות נפוצות (Faq's) באתר הספרייה למדעי החברה ולניהול

לקראת שנת הלימודים החדשה הספרייה ריכזה את כל השאלות הנפוצות של משתמשיה במקום אחד. הפרויקט נעשה בשיתוף עם אביב אמית מ- VirtualTau .

השירות החדש מציג את המידע בפורמט wiki על פי המודל של ספריות אקדמיות מובילות בעולם.

זאת רק התחלה של שימוש במערכת המאפשרת לעדכן ולהוסיף תכנים באופן שוטף וכך להיות קשובים לצרכים של קהל המשתמשים.עדכון המערכת פשוט ביותר וכל אחת מהספרניות יכולה לעדכן בשאלות הקשורות לתחום עיסוקה.

ספריות בעולם המשתמשות ב- wiki במסגרת שירותים שונים:
University of Georgia Libraries
Ohio University Libraries
University of Minnesota Libraries
University of Calgary Doucette Library
Michigan Libraries 

100 webinars בנושא ווב 2.0 בספריות

תיבות הדואר שלנו מלאות בהודעות על webinars. הוובינר הוא סמינר, הרצאה או אפילו מצגת המועברים באינטרנט. האינטראקטיביות היא המאפיין עיקרי של הוובינרס – היכולת להעביר, לקבל ולדון במידע.
הוובינרס יכולים לעסוק בכל נושא: אקדמי או פרקטי.

באתר College@Home המתמחה בקישורים לאתרי קורסים באינטרנט של האוניברסיטאות המובילות בעולם ניתן למצוא גם מאות רשימות של וובינרס בנושאים מגוונים ביותר. בין הרשימות האלה יש רשימה של 100 אתרי וובינרס בנושא ווב 2.0 בספריות.
הרשימה מחולקת לנושאים כגון הקמת ספרייה , שימושיות, ספריות חברתיות, תקשורת, נתונים, למידה באמצעות ווב 2.0, שיפור התדמית והשירות ועוד.

לדוגמה:

Creating a 2.0 Library: This webinar discusses how you can create a more interactive library using Web 2.0 technologies.
Podcasting and Videocasting Bootcamp: Learn all about distributing via podcast and videocast with this video guide.

עדיין נשאלות השאלות איך אומרים ואיך כותבים בעברית webinars .

מדריך אנשים ישראל – המדריך לחברה הישראלית

people.jpgמדריך אנשים ישראל הוקם ביוזמת פרופסור עוז אלמוג וד"ר תמר אלמוג כשירות ללא תשלום לציבור הרחב. מטרת המדריך לספק מידע מקיף ועדכני על החברה הישראלית, על שלל המגזרים וסיגנונות החיים המרכיבים אותה. המדריך מופעל בחסות מוסד שמואל נאמן למחקר מתקדם במדע וטכנולוגיה, הטכניון.

 הערכים במדריך אנשים ישראל ממוינים על-פי מגזרים, כאשר כל מגזר מפולח לקטגוריות/שדות חברתיים – אוכלוסיה, מגורים, משפחה וזוגיות, דת ואמונה ועוד. עד כה נכתבו למעלה מ-300 ערכים.

המדריך מאפשר חיפוש בערכים בכמה דרכים, לדוגמה:
חיפוש ויזואלי – הגולשים מוזמנים להיכנס לערכים מגוונים שהמחשב מעלה באופן אקראי. כל ערך מיוצג באמצעות תמונה בגלריה. את הערכים ניתן לסנן למגזר/ מגזרים ו/או קטגוריה/קטגוריות נבחרים בעזרת פילטרים.

חיפוש מגזרים – הגולשים מוזמנים למקד את חיפוש הערכים המעניינים אותם מהכלל לפרט. החיפוש מתחיל בבחירת מגזר וממשיך לבחירה בקטגוריה בתוך המגזר ולבחירת ערך בתוך הקטגוריה.

אחד החידושים החשובים של אנשים ישראל, הוא המסך המפוצל: מימין המלל השוטף, ומשמאל ההשלמות החזותיות המאיירות את הערך: גלריה עם תמונות מתחלפות; צילומים, קטעי וידאו/אודיו וקבצי Word ו-PDF המקושרים למילות-מפתח בטקסט (נקודות הרחבה), וכן גרפים, טבלאות ותוכן עניינים דינמי. שני המסכים מקושרים זה לזה באופן פונקציונלי. לחיצה על מילת-מפתח במסך הטקסט הימני, לדוגמה, תעלה את המידע החזותי הרלוונטי במסך השמאלי.

כיוון שמדריך אנשים ישראל הוא ביסודו תרבותי, ניתן בו דגש על אלמנטים פולקלוריסטיים ועל השפעות תרבותיות מגוונות. לדוגמה: אם טקס קבלת השבת שונה במקצת אצל הדתיים, החרדים והחילוניים, הוא יפוצל במדריך לשלושה ערכים נפרדים. 

בבניית הערכים נעשה מאמץ להגיע לרמת תקפוּת ומהימנות מיטבית, באמצעות התבססות על מחקרים קיימים, שנעשו על-ידי אנשי-מקצוע מומחים בתחומם
לכל ערך מצורפים שמות הכותבים, שמות המרואיינים (במידה ולא ביקשו להישאר בעילום-שם) ומקורות מידע. אלה יאפשרו לקוראים לשקלל את רמת האמינות והתקפות.

הדילמה של גוגל

 לכל מי ששולט במנועי חיפוש יש השפעה עצומה על גולשי האינטרנט. מנועי  החיפוש ומי שעומד מאחוריהם יכולים לעצב את מה שאנחנו נקרא ונשמע ולהחליט את מי להשמיע.

אין ספק שנכון להיום גוגל הוא מנוע החיפוש  המוביל. לכן,  אין זה מפתיע שיחידים, חברות ואפילו ממשלות מנסים להשפיע על תוצאות החיפוש בו  על מנת להתאים אותן למטרותיהם.    

דוגמה בולטת היא המונח: Jew

בשנת 2004 התוצאה הראשונה  שהתקבלה בחיפוש מונח  זה  היה  האתר  jewwatch.com שמציג את עצמו כ"נווה-מדבר של חדשות לאמריקאים אשר סובלים עכשיו מהצנזורה מעוררת  השנאה של הכיבוש הציוני" ומכיל מגוון רחב ביותר של תוכן אנטישמי. פעיל יהודי,  שהיה מודאג ממיקומו  הראשון של אתר זה  בגוגל, ביקש מ גולשים  מכל העולם לקשר את המילה Jew למאמר בויקיפדיה , שהיה ממוקם במקום השני . למרות ניסיונות של ארגונים ניאו-נאצים להריץ מחדש את Jew Watch  ,  כיום ויקיפדיה מובילה בתוצאות.

ניסיונות שליטה בתוצאות מנועי החיפוש היו תמיד, אך המקרה של jew הוא חריג ,  כי בפעם הראשונה  ניסיון כזה הוביל לתגובה של גוגל,  שהוסיפה  הערת  Offensive Search Results   לאתר.  גוגל היתה  יכולה   להוריד את  Jew Watch מהתוצאות בקלות,  אבל זה לא מה שהם עשו. גוגל  אינה מתערבת בתוצאות באופן עקבי,  לעומת יאהו שמחזיקה  אלפי עובדים ומתנדבים על מנת לעבור על האתרים ולקטלג ולמיין אותם.

התגובה של גוגל אומרת: אל תאשימו אותנו,  האשימו את המחשב. אבל האם זה נכון? הרי מתכנתיה  מחילים  על  המנוע   שורה של קריטריונים  כגון, כל קישור מ-weblog שווה מספר x של נקודות, דפים שגילם פחות משבוע מקבלים 10% בונוס. בשורה התחתונה , עובדי גוגל מעדיפים שתוצאות החיפוש ישקפו את העדיפויות של הגולש,   והם משפרים כל הזמן את האלגוריתמים על מנת לספק  לו תוצאות רלוונטיות. לגוגל יש את  האופציה לעצב תוצאות ולהעדיף אתרים ומסוימים על פני אחרים ,  וזאת  בעצם הדילמה  שעומדת בפניה. 

למאמר  James Grimmelmann, The Google Dilemma

איך מגיעים לזנב הארוך של משתמשי הספרייה?

הוובnevada.jpg 2.0 מאפשר להגיע לאוכלוסיות שלא היו נגישות לספריות קודם לכן. היום ברור שניתן להרחיב את שירותי הספרייה על ידי מתן שירות למספר גדול של קבוצות קטנות של משתמשים עם צרכים מיוחדים. על מנת להגיע לזנב הארוך (ראה הזנב הארוך – The Long Tail) של משתמשי הספרייה חייבים לנכוח במקום שהקהל הזה נמצא – בעולמם הפיזי ובעולמם הוירטואלי.

הנהלת הספריות של אוניברסיטת נבדה בלאס וגאס מעודדת את הצוות שלה בלימוד ויישום טכנולוגיות חדשות, במטרה להגיע לקהל המשתמשים באמצעות ה- Hot Topics Open Forum. במסגרת הזאת הספרנים דנים בהתפתחויות בעולם האינטרנט ונחשפים למגוון רחב של טכנולוגיות חדשות כגון:

  •  שימוש בוויקי על מנת לענות על שאלות נפוצות או על מנת לחשוף את האוספים הדיגיטליים לקהל
  •  יצירת בלוגים: כל איש צוות יכול ליצור בלוג לשימוש פנימי או למתן שירות לקהל הרחב
  •  נוכחות ב- MySpace במטרה לפרסם אירועים ושירותים.

המרחק הפיזי בין הספריות של אוניברסיטת נבדה וספריות אוניברסיטת תל-אביב גדול, אך הרמה המקצועית בשתי הספריות דומה. בספרייה למדעי החברה ולניהול קיים זה זמן רב FAQ – Frequently Asked Questions בפורמט וויקי .

בעניין בלוג – חמשת הספריות הגדולות בקמפוס מנהלות בלוג שהפך בזמן קצר מאד לאחד מהבלוגים המובילים בתחום הספרנות והמידענות בארץ.

באשר לנוכחות בעולם הווירטואלי – היו נסיונות של הספרייה למדעי החברה ולניהול להתבסס ב- Facebook, אך כמעט ולא היו תגובות.

מבחינתנו נמשיך לעקוב אחרי מה שמתרחש בעולם על מנת ללמוד דרכים חדשות כדי להגיע לזנב הארוך של משתמשי הספרייה.

Google – האם תקבלו אותי לעבודה?

יהיו עוד הרבה פעמים שאתחנן בפניכם שתצפו במצגת שהעליתי לבלוג, אבל מי שיעשה זאת יבין על מה ההתרגשות.
ידעתי שעובדי Google מקבלים שירותי כביסה במשרד, אבל המרחק בין זה ובין מה שרואים במצגת זהה למרחק שבין המשרד שלנו והמשרדים שלהם.

קישור למצגת המופלאה

מיומנויות חשיבה בעידן הדיגיטלי

פרופ' יורם עשת ממרכז המחקר ע"ש צ'ייס לשילוב טכנולוגיות למידה בהוראה נתן הרצאה מרתקת באוניברסיטה הפתוחה בנושא "שינויים ארוכי-טווח במיומנויות החשיבה האנושית בעידן הדיגיטלי". הוא טוען שבעידן הדיגיטלי אנו מפעילים חמישה סוגי חשיבה:
1. חשיבה פוטו-ויזואלית, שזו אומנות הקריאה מתמונות: photo-visual.gif

2. חשיבת שיעתוק, שזו האומנות של מיחזור חומרים קיימים:

3. חשיבה מסתעפת שהיא חשיבת היפרטקסט  בניגוד לחשיבה ליניארית: 

 linear.gif VS. hypertext.gif

4. חשיבת מידע: זאת אומנות הטלת ספק בעובדות למרות הפורמט של המידע: academic.gif

 

 

5. חשיבה סוציו-אמוציונלית מתייחס להפעלת ביקורת במרחבים חברתיים וירטואליים: emotional.gif

 

 

 

קשה להתייחס לכל סוגי החשיבות כפי שהובאו בהרצאה, אבל כאשר מדברים על ספריות וקהל משתמשיהן הסוג של חשיבת המידע הוא הרלוונטי ביותר ומחייב התייחסות.

במחקר של פרופ' עשת, בדקו אוכלוסיות של  מבוגרים (גילאים 30-40), סטודנטים במכללה ותלמידי תיכון. הם היו צריכים לבצע השוואה ביקורתית של מקורות מידע דיגיטליים. המטלה היתה ניתוח אירוע זהה במספר מקורות מידע: הארץ, בצלם, ערוץ 7 , סוכנות הידיעות האיראנית, ניו-יורק טיימס, ואתר הידיעות של החיזבאללה.

אלה היו התוצאות:  אוכלוסיית המבוגרים עושה שימוש רב במחשבת מידע לעומת מתבגרים וצעירים שחלה אצלם ירידה בשימוש באותו סוג של מחשבה במשך השנים.

לפני עידן האינטרנט היינו רגילים לפורמט מדויק של מאמר אקדמי. היום אין פורמטים קבועים ולכן צריך לבדוק כל פריט מידע לגופו של עניין, וזה דורש מיומנות. זהו אחד מתחומי ההתמחות של ספרניות, ומכאן החשיבות של ההדרכות המועברות על ידן.

בספריית מדעי החברה והניהול מועברות מעל 240 הדרכות בשנה כדרישת חובה מהחוגים.
מטרת ההדרכות היא בדיוק להכשיר סטודנטים בהפעלת  חשיבת המידע.
פעמים רבות שואלים הסטודנטים למה הספרייה מנויה על מעל 100 מאגרי מידע בתשלום, אם היום ניתן למצוא הכל בגוגל בחינם?
במצב בו אנו עומדים בפני דור שלם ש"אינו יודע לשאול", הספרניות מהוות את הגוף המקצועי ביותר שיכול לספק את התשובות.

קישור למצגת ההרצאה של פרופ' עשת כולל תוצאות של המחקר 

"60 שנות מחקר במדעי החברה והניהול"

תערוכה

לציון 60 שנות מדינת ישראל מוצגת בספרייה למדעי החברה ולניהול התערוכה:
"60 שנות מחקר במדעי החברה והניהול"
בתערוכה מבחר פרסומים של חוקרים ישראלים בתחומים של מדעי החברה והניהול, המבטאים את התפתחות המחקר בתחומים אלה בשישים שנות המדינה.
מחווה מיוחדת ניתנת בתערוכה למכון למחקר חברתי שמושי ולמקימו ד"ר לואיס גוטמן. פרסומי המכון נמסרו לתערוכה באדיבות בתו, ד"ר נורית גוטמן, מרצה בחוג לתקשורת.

האם תם עידן דואר הזבל?

הכנסת אישרה היום בקריאה שנייה ושלישית את הצעת החוק שיזם משרד התקשורת, האוסרת על משלוח הודעות פרסומת באמצעות SMS , דואר אלקטרוני, פקיסימליה ומערכת חיוג אוטומטית ללא קבלת הסכמה מראש של הנמען .
כל אזרח יוכל לתבוע פיצוי ממפרסם ללא הוכחת נזק, בגין כל הודעת פרסומת ששלח אליו מבלי לקבל את הסכמתו המפורשת מראש ובכתב לכך!

עם זאת התקבלה הסתייגות ולפיה פניה חד-פעמית מטעם המפרסם לנמען שהוא בית עסק המהווה הצעה להסכים לקבלת דברי פרסומת מטעמו אינה מהווה הפרה של הוראות הסעיף המוצע.
בנוסף, התקבלה הסתייגות המתירה שיגור דבר פרסומת אף אם לא התקבלה הסכמה מפורשת של הנמען, זאת כאשר קיימים יחסי מסחר קודמים בין המפרסם לנמען, בנסיבות שבהן הנמען הוא זה שמסר למפרסם את פרטיו. במקרה כזה על הנמען להודיע מפורשות על חוסר רצונו לקבל הודעות נוספות.

מנגנוני ההגנה בשרתי אוניברסיטת תל-אביב אמורים למנוע הפצת דואר זבל במחשבי העובדים, אך המצב אינו תמיד כך. אומנם המצב השתפר בהרבה , אך עדיין מתקבלות הודעות זבל כי קיימות טכנולוגיות מתוחכמות המתגברות על מערכות הסינון של השרתים.

אני מציעה להחזיר את דואר הזבל המתקבל לשולח עם התוספת: "שליחת דואר זבל הנה עבירה פלילית שדינה קנס של עד 202,000 שקל, או עד 67,300 שקל בהתאם לחומרת ההפרה ולמהותה. ראו הוזהרתם!"

ונקווה לטוב…

Silobreaker מנתח את החדשות

 
 Silobreaker הוא אתר אינטרנט המציע דרך חדשה לחיפוש. קריאה של מידע ושימוש בו מתוך אלפי אתרי חדשות, בלוגים ואתרים אקדמיים וממשלתיים. הוא מספק מיפוי על פי צרכי המשתמש של חדשות מקומיות ובינלאומיות. כמו כן הוא מאפשר לראות מגמות בפורמט גרפי, של כיסוי החדשות לפי נושאים או אנשים, ומציג רשתות תקשורת בין אותם נושאים או אנשים.

Relationships and associations around fuel cell

Silobreaker Network 
השירות שימושי למעקב אחר כיסוי של חדשות משמעותיות לאורך זמן, למציאת קשר בין נושאים ובדיקת הטיפול באירועים חדשים במדינות אחרות.
הפלטפורמה הטכנולוגית שעליה מבוסס ה- Silobreaker – מטרתה לחסוך למשתמש זמן בניסוח השאילתה ובמיון ודירוג התוצאות.