לפני כ- 5 שנים בקירוב, ב- 20 באוקטובר 2010, התפרסם  "altmetrics :a manifesto"   בו נאמר שלאור הגידול בספרות,  שלושת המדדים  המסורתיים – Peer-review  ,   מדדים מבוססי ציטוטים ומדד JIF  אינם מדביקים את הקצב, ומדדים אלטרנטיביים ברמת  המאמר  שמתבססים בעיקר על יישומי ווב 2.0  כגון אתרי סימניות חברתיות,  תוכנות ביבליוגרפיות , רשתות חברתיות , בלוגים ומיקרובלוגים,  יכולים  לעקוב בזמן אמת אחר האימפקט המדעי.

מאז הספרות גדלה והמדדים האלטרנטיביים ה- altmetrics    לא דחקו את רגליהם של המדדים המסורתיים , אבל תחום זה התפתח וקיבל לגיטימציה.

ספריות החלו להשתמש במדדים אלו להערכה ולקבלת החלטות שנוגעות לפיתוח אוספים, אחרות פתחו שירותי יעץ רלוונטיים לסגל לחוקרים ולסטודנטים במטרה לעזור להם להשתמש במדדים אלו  לצרכים שונים – קידום, מימון וקשר עם חוקרים אחרים.

בכתבה מעניינת שהתפרסמה ב- 6 באוקטובר 2015   ניתן למצוא עדויות מפי העוסקים במלאכה  על תוכניות הדרכה וסדנאות של ספריות בנושא ה- altmetrics    שנועדו לעזור לחוקרים להבין מדדים אלו בהקשר למדדים המסורתיים. מודגשת בכתבה חשיבות העבודה הישירה מול המחלקות . לצד סדנאות  מוצעות גם הדרכות אישיות.  נושא ה-altmetrics  מוצע גם כחלק מסדנאות רחבות יותר בנושאים כגון :  מדע פתוח , שיתוף מידע וניהול מידע.

עוד ניתן למצוא בכתבה מידע על פלטפורמות כגון Altmetric.com  ו-   Plum Analytics   שמציעות מגוון כלים לניתוח נתוני ה- altmetrics ותרומתם .

למידע נוסף בכתבה

Horizon Project     הוא פרויקט מחקר איכותי ששם לו למטרה לזהות ולתאר מגמות וטכנולוגיות שתהיה להן השפעה גדולה ביותר בשנים הבאות  . הדו"ח  מתפרסם מדי שנה מאז 2002 .

אחת מהגרסאות של הדו"ח  עוסקת בעתיד הספריות . בפוסט קודם מיולי 2015 כאשר הדוח הסופי שעוסק בעתיד הספריות לשנת 2015 עדיין לא היה מוכן,  כתבתי על דוח מקדים שכולל את דעתם של מומחים והמסקנות הסופיות .  היום הדוח  הסופי זמין  חופשי. הוא כולל מגמות עיקריות , אתגרים והתפתחויות טכנולוגיות שיש להן השפעה על  ספריות אקדמיות ברחבי העולם.

המגמות , האתרים וההתפתחויות הטכנולוגיות הן כפי שזוהו בדוח המקדים.

מגמות עיקריות באימוץ טכנולוגיות בספריות אקדמיות ובספריות מחקר שזוהו

בטווח של 5 שנים ומעלה:

• גידול בנגישות של תכני מחקר
• חישוב מחדש של חללי הספרייה

בטווח של 3 שנים ומעלה :

• Evolving Nature of the Scholarly Record- שינויים באופי של התיעוד והפרסום המדעי – לא רק התוצר הסופי אלא תוצרי ביניים בשלבים השונים של המחקר וכו'
• התמקדות בניהול נתוני מחקר לפרסומים בכתבי עת.

בטווח קצר – שנה –שנתיים:

• הכרת יתר  בערך של ניסיון המשתמש
• מתן עדיפות לתכני מובייל בשירותי הספריות כגון גרסאות מובייל של אתרי הבית , קטלוגים וכו' והשאלה

אתגרים  משמעותיים שעומדים בפני  אימוץ הטכנולוגיה

אתגרים פתירים:

• שילוב ספריות וספריות אקדמיות בתוכנית הלימודים
• שיפור האוריינטציה הדיגיטלית

אתגרים קשים – אתגרים מובנים אבל הפתרונות  חמקמקים וקשים להגדרה:

• התמודדות עם תחרות מערוצי גילוי ידע אלטרנטיביים
• מחשבה מחודשת על תפקידי הספרנים והמיומנויות שלהם

אתגרים קשים במיוחד שקשה אפילו להגדירם :

• אימוץ הצורך בשינוי רדיקלי – חשיבה אחרת לתמיכה ביזמות ובמודלים עסקיים חדשים
• ניהול התיישנות המידע – בעולם בו אנו עדים לגידול מואץ במידע, בכלי תוכנה ובכלים טכנולוגיים יש צורך יותר מתמיד בכלים אפקטיביים לקבוע מה התיישן ואינו נמצא בשימוש בכול תחום מחקר ולאתר, לארגן ולאחזר את המידע שחשוב לנו כיום.

התפתחויות טכנולוגיות חשובות לספריות אקדמיות וספריות מחקר

בטווח של שנה או פחות :

• Makerspaces– חללים בספרייה /סדנאות לעשה זאת בעצמך – בעידן של רובוטיקה, יישומי תלת מימד  ועוד  יש חשיבות  לסדנאות שמציעות כלים וניסיון למידה לעזור לאנשים לממש את הרעיונות היצירתיים שלהם. בספריות לרוב חללים עם מדפסות תלת מימד, תוכנה חומרים וכלים למטרה זו.
• לימוד מקוון

בטווח של שנתיים או שלוש:

• ויזואליזציה של מידע
• הווב הסמנטי ונתונים מקושרים

בטווח של 4-5 שנים:

• מודיעין שקשור למיקום location intelligence – מיפוי קשרים גיאוגרפיים שקשורים לנתונים כגון מתן מידע ושירותים למשתמשים בהתחשב במיקום , איסוף מידע שקשור למיקום- חדרי קבוצות וכו '
• Machine learning למידה חישובית, תחום שעוסק בפיתוח כלים המאפשרים למחשב ללמוד מתוך דוגמאות.

הדוח הסופי כולל פירוט רב וגם קישורים למקורות מידע נוספים רלוונטיים בנושאים שנסקרו.

לדוח המלא

IDMARCH        הוא מנוע חיפוש למסמכי PDF  .  על פי מה שמוצהר באתר הוא כולל למעלה מ- 18 מיליון מסמכי PDF   .  המנוע מחלץ מידע-על סמנטי מהמסמכים. מלות מפתח שמתארות את המסמך מוצגות  ליד כול אחת מתוצאות החיפוש  ולחיצה על כול אחת ממילות מפתח אלה מובילה למסמכים רלוונטיים בנושא. באופן זה אפשר לדפדף ולהגיע למידע רלוונטי נוסף.

Hulbee  –  מנוע חיפוש חדש משוויץ שמצהיר אף הוא על שימוש בטכנולוגיה סמנטית ומבטיח לשמור על פרטיות. מאפשר בחירה של ארצות כדי לאפשר תוצאות מותאמות יותר למקום ולשיפור הרלוונטיות של התוצאות.  אפשר להגביל מראש את החיפוש לדפי  ווב, לתמונות, וידאו , מוסיקה ושופינג .

כולל מנשק ויזואלי מזמין של תוצאות החיפוש. בצד השמאלי של המסך מוצגות מילות מפתח בצורת ענן שמתארות אספקטים/מקורות  שונים של תוצאות החיפוש. אפשר להגביל את תוצאות החיפוש בהתאם על ידי בחירה של מילת מפתח אחת או יותר. .

האם ספריות אקדמיות ואנשי סגל נמצאים במישור אחד בכול הנוגע לתפיסת תפקידה של הספרייה האקדמית? האם התקשורת ביניהם טובה? האם יש מקום לשיפור?

מחקר של Library journal   בשיתוף עם  GALE   בא לענות על שאלות אלה  ושם לו למטרה לבדוק  כיצד נתפס שירות הספריות את אנשי הסגל על ידי שני הצדדים – הספריות האקדמיות ואנשי הסגל. שיטת המחקר – סקר שנשלח ל- 547 חברי סגל ו- 499 ספרנים אקדמיים.

דו"ח המחקר – 2015 Bridging the Librarian-Faculty Gap in the Academic Library  שמשתרע על פני 62 עמודים   פורסם לאחרונה.

מתוצאות המחקר:

אנשי סגל וספרנים מסכימים שהשירות העיקרי של הספריות האקדמיות הוא הדרכה באוריינות מידע לסטודנטים.

ספרנים זיהו 4 שירותים עיקריים:

• הדרכת הסטודנטים  באוריינות מידע
• פיתוח אוספים שתומכים ישירות  בתוכנית הלימודים
• סיוע  אישי לסטודנטים  בעריכת מחקר
• פיתוח אוספים רב – תחומיים

באופן כללי  אנשי הסגל הסכימו ששירותים אלה אותם זיהו הספרנים חיוניים אבל לא תמיד הסכימו עם ההערכה של הספרנים שהם עושים עבודה טובה בתחומים אלה. שני תחומים שדורגו נמוך במיוחד על ידי אנשי הסגל בהקשר זה הם פיתוח אוספים שתומכים  בתוכנית הלימודים, ופיתוח אוספים רב תחומיים.

בדרך כלל הייתה הסכמה בין הסגל והספרנים לגבי שירותי ספרייה מסורתיים. לעומת זאת אנשי הסגל ייחסו חשיבות רבה יותר מהספרנים לשירותים רחבים יותר  כגון כריית טקסט ונתונים , ניהול מלגות  ומאגרים מוסדיים. כך למשל   61%  מאנשי הסגל ייחסו חשיבות לשירותי הספרייה בתחום המאגרים המוסדיים , לעומת 50% מהספרנים.

ביחס לשיתוף פעולה ותקשורת – גם בתחום זה  נמצאו הבדלים בין ספרנים ואנשי סגל. כך למשל בעוד ש- 57%  מאנשי הסגל דווחו על תאום בינם ובין הספרייה בנושא השמורים לקורסים רק 31% מהספרנים סבורים כך. יתירה מזאת בעוד ש-98%  מהספרנים סבורים שהתקשורת בין הסגל והספרנים יכולה להיות טובה יותר רק 45% מאנשי הסגל חשים בצורך זה  ..

2 הצדדים מודעים לבעיה של מחסור בזמן, כסף וכוח אדם אך מעבר לכך ניתן להיעזר במנגנונים פורמליים ולא פורמליים לשיפור התקשורת  ובכלל  ,,,  על כך , השאלון ומידע רב נוסף  בדוח המלא .

כתבה מעניינת מ- 17 באוגוסט 2015  כוללת תיאור מצב של שוק הספרים האלקטרוניים ומתמקדת במצב באירופה. ספרים אלקטרוניים נחלו הצלחה בקנדה, ארה"ב ואנגליה. המכירות של ספרים אלקטרוניים היום בארצות אלה מהוות  כרבע עד שליש משוק צריכת  הספרים  ובשנת 2018 צופים שיהוו את פלח שוק הספרים המכניס ביותר.

המצב באירופה שונה. בשנת 2014 הספרים הדיגיטליים הוו רק 8% משוק הספרים בצרפת, פחות מ- 4% בגרמניה ואיטליה ו- 1% בשוודיה ונורבגיה.

סביר להניח שיש לכך שתי סיבות עיקריות:

• הסטיגמה התרבותית שספרים אלקטרוניים ישחקו את שוק הספרים בפורמט המודפס
• השיעור של מס ערך מוסף שלעתים גבוה בלמעלה מ- 20% בהשוואה למס על הפורמט המודפס. הסיבה העיקרית לכך שהאיחוד האירופי רואה בספרים האלקטרוניים שירות ולא מוצר. בינואר 2015 הנציבות האירופית (the european commission) קבעה שמס ערך המוסף יקבע על פי המיקום של הקונה ולא של המוכר. כך למשל  – באנגליה שיעור המס על ספרים אלקטרוניים הוא 20%  בגרמניה 19% בספרד 21%  ובאיטליה 4%

בכמה מדינות כגון פולין, בה שיעור מס ערך מוסף על ספרים בפורמט המודפס הוא 5%  לעומת 23% על ספרים אלקטרוניים ,  מנסים להילחם במערכת המס הנוכחית והשאיפה להגיע לשוויון במס לשני הפורמטים – המודפס והדיגיטלי. מדינות אחרות פועלות בצורה רדיקלית אף יותר והשאיפה להגיע  לשוק אירופי אחד לספרים אלקטרוניים.

מס גבוה על ספרים אלקטרונים באירופה מעכב את תעשיית ההוצאה לאור הדיגיטלית והמצב מוצא ביטוי בבתי הספר ובספריות שעדיין משתמשות לרוב בפורמט המודפס.

בארה"ב לעומת זאת על פי ידיעה שהתפרסמה באוגוסט  2015  בניו יורק משתפים פעולה עם אמזון על תוכנית לספק ספרים אלקטרוניים ל – 1800 בתי ספר ציבוריים, וצופים שהתוכנית תאושר ותצא לפועל כבר במהלך החודש הקרוב..

אשר למצב בישראל – פלח שוק הספרים האלקטרוניים  מהווה רק 1%  משוק הספרים,   והסיבה היא לא המחיר אלא המצב היום קיים למרות המחיר הנמוך יחסית . באשר לעתיד  –   ימים יגידו…

לספריות יש היסטוריה של הוצאה לאור.  מעניין לדעת  איזה ספריות מעורבות  ביוזמות של הוצאה לאור עצמית,   מה הסטטוס של יזמות אלה , ומהן הבעיות בדרך?  .

סקר שנערך בפברואר  2015  בקרב באי  הפורום the Association of Library Collections and Technical Services forum של ALA     בנושא   “Libraries as Publishers: Next Steps in Self-Publishing?”  בא לענות על שאלות אלה. סקר קצר מודפס הועבר בין 33  באי הפורום.

מתוצאות הסקר:  רוב המשיבים – 54.5%  היו מספריות אקדמיות, 33%  ספריות ציבוריות ו- 12.1%  מספריות מיוחדות ומוסדות אחרים.

ל- 30.3%  מהמשיבים יש תוכנית להוצאה לאור  בספריות שלהם,  54.5%   גילו עניין בהוצאה לאור של ספריות ו- 15.2%  הביעו תקווה להתחיל בתוכנית כזו בספריות שלהם

בסקר הוצגו 7  בעיות שקשורות  לנושא  שהמשתתפים הוזמנו להביע עליהם דעתם  ולהוסיף נושאים אחרים אם ימצאו לנכון.

ספריות אקדמיות ציינו בעיקר את בעיית עלות הסגל ( 50% )  הציוד (27.8%) ושירותים נלווים להוצאה לאור ( 27.8%) כגון שירותי   ISBN  , ספריות ציבוריות העלו את אותן בעיות  בנוסף העלו את הבעיות המשפטיות ( 54.5%), , השימושיות למשתמשים (54.5%)   ובעיות לא צפויות (54.5%). ספריות מיוחדות ואחרות ציינו בעיקר את ההיבט המשפטי  (75% )  ולאחר מכן את שאלת השימושיות למשתמשים (50% ),  ובעיית יישום שירותים נלווים להוצאה לאור (50% )  .

החשיבות שייחסו הנחקרים לבעיות השתנו בהתאם לסטטוס של היזמות הספרניות  בתחום .

מתוצאות המחקר עולה שספריות ציבוריות אינן היחידות בתחום . ספריות אקדמיות מגלות עניין רב בהוצאה לאור . התחום עדיין חדש בספריות . בדיונים בנושא בלטה בעיית האיכות. האם ספרנים קונים ספרים בהוצאה לאור עצמית  והאם הם יקנו בעתיד. נראה  שהסטיגמה של פרסומים אלה דועכת עם הגידול בהוצאה לאור ספרנית

ממגבלות המחקר – הסקר הועבר בין ספרנים שמתעניינים בנושא, שהשתתפו בפורום מקצועי רלוונטי לנושא, ולכן זה לא  ברור שספרנים אלה מייצגים את כלל הספרנים בארה"ב

למאמר המלא

המאמר יוצג ב-

IFLA World Library and Information Congress, 81th IFLA General Conference and Assembly, 15-21 August 2015, Cape Town, South Africa

ב-4 ביוני 2015  המו"ל    Wiley   הצהיר על תוכנית פיילוט של 6 חודשים בשיתוף עם F1000Research. תוכנית זו  מציעה למחברים שהמאמרים שלהם אינם עונים על הקריטריונים לפרסום ב- 5 כתבי עת של Wiley  לשלוח את המאמרים  ל- F1000Research  תוך מתן אפשרות למחברים לפשט את תהליך הפרסום המקוון של המאמרים שלהם.

F1000Research   היא פלטפורמה פתוחה להוצאה לאור בתחום מדעי החיים שמאפשרת פרסום מיידי ותהליך שיפוט שקוף . F1000Research מפרסמת מאמרי מחקר בתחום הביו-רפואי שעונים על מספר קריטריונים בסיסיים תוך כמה ימים לאחר מועד קבלתם, לאחר מכן הם עוברים באופן רשמי תהליך של שיפוט בתהליך פתוח לחלוטין.

על פי דברי בכיר ב- F1000Research מודל הוצאה לאור זה של  F1000Reseach נועד לזרז את הפרסום של מידע מדעי ובכך לאפשר לחוקרים אחרים ליהנות  מהמידע החדש ולחוקרים המפרסמים לקצר את תהליך הפרסום  והזמן  של חיפוש כתב עת  לשתף את הגילוי המדעי שלהם.

כתבי העת  שמשתתפים בתוכנית הפיילוט    הם:

Journal of Separation Science

Electrophoresis

Plant, Cell & Environment

Journal of Medical l Virology

Journal of Pediatric Dermatology

יש ציין ש- F1000Research הוא  רק  אחד השירותים של F1000 –  קהילת המומחים הביו-רפואיים שמונה למעלה מ- 10000 חברים שמסייעת לאנשי המדע ולחוקרים  לגלות, לדון ולפרסם מחקרים.

שירותים נוספים הם F1000Prime  – שירות שמזהה וממליץ על מאמרים חשובים בתחום הביו-רפואי

והפלטפורמה החדשה שמציעה F1000  –  F1000Workspace   – פלטפורמה חדשה לשיתוף מחקר לאנשי מדע שהושקה ב- מאי  2015  .

להצהרה על תכנית הפיילוט