LibGuides Community הוא אתר שמרכז מדריכים של ספריות מרחבי העולם כולו במגוון נושאים.

האתר לא חדש  – הושק ב- 2008 כדי לרכז את המדריכים שנוצרו על ידי  המוסדות שחברים בקהילת  LibGuides – מערכת ליצירת מדריכים ופורטלים. אלא שמאז מספר המדריכים גדל.

על פי מה שכתוב באתר נכון להיום הוא  כולל 321277  מדריכים מ- 3865 ספריות ברחבי העולם כולו והמובילות בהן מבחינת מספר המדריכים  באתר הן: Walden University , Credo Reference – Literati, Masters Programs in Library & Information Science, University of Illinois at Urbana-Champaign, American Public University System, Cornell University, Michigan State University Libraries, Duke University, University of Massachusetts Boston, Murray State University.

באתר יש מנוע חיפוש שבו אפשר לחפש מדריכים על פי נושא עם אופציה להגביל את החיפוש על פי המוסדות שאחראים למדריכים: כל המוסדות, מוסדות אקדמיים, מוסדות ציבוריים, ספריות מיוחדות , K-12 , אתרים שותפים  וגם לחפש על פי מחברים.

קיימת אפשרות גם לחפש  ספריות על פי סוג  ספרייה ומיקום. כך למשל כאשר חיפשתי ספריות בישראל מצאתי את דף המדריכים ב- LibGuides של אוניברסיטת הנגב.

באתר Guide Community Best of אפשר לדפדף במבחר מדריכים על פי תחומי עניין – טכנולוגיה, מובייל, ספרים אלקטרוניים , תוכנות ביבליוגרפיות ועוד.

בזמנו כתבתי פוסט בבלוג על  Altmetrics  – מונח  שמוגדר כיצירה וחקר מדדים חדשים שמושתתים על הווב החברתי  לניתוח והערכה. מדדים אלטרנטיביים אלו נולדו בעקבות הגידול המתמשך בשימוש מדעי באתרים חברתיים כגון  אתרי סימניות חברתיים לאקדמיה, רשתות חברתיות לאקדמיה ומיקרובלוגים שמהווה הזדמנות לעקוב אחרי האימפקט המדעי בדרכים חדשות .

מגוון כלים ויישומים למדדים אלו קיימים היום כגון:  ImpactStory ,  ReaderMeter, ScienceCard ,  PLoS Impact Explorer, PaperCritic, CrowdoMeter .

אחד הכלים החדשים יחסית הוא  Altmetrics Explorer   שאוסף מידע על כל מאמר מטוויטר , פייסבוק, בלוגים מדעיים אתרי חדשות ועוד ונותן ציונים לכל מאמר על סמך תשומת הלב הכמותית והאיכותית לה זכה במקורות אלו כולל נתונים דמוגרפיים כגון היכן פופולרי המאמר ובקרב מי, מאפשר  גם דפדוף וחיפוש במאגר ומאפשר גם מעקב אחרי מאמרים ספציפיים  באמצעות ה- DOIs, PubMed or arXiv IDs

שירותיו של Altmetrics Explorer  הם בתשלום , וקיימת אפשרות גם לתקופת ניסיון חינמית , אך יש לו bookmarklet    חינמי שנתמך על ידי הדפדפנים: Chrome, Firefox ו- Safari. לאחר שמתקינים אותו בסרגל של הדפדפן כאשר נמצאים במאמר מסוים ולוחצים עליו הוא מספק מידע  על המדדים והנתונים החברתיים שלו.  המידע מתבסס בדרך כלל על ה-DOI     של המאמר והמעקב ואיסוף המידע אחרי הפעילות החלה ביולי  2011  ואילך . כך שלא לכל מאמר המידע זמין.על האופן בו מוערך כל מאמר אפשר למצוא באתר.

כיצד מוצג המידע  ?  . באתר יש מספר קישורים  למספר מאמרים לדוגמה  שהמידע בהם זמין:

• The Toxic Truth about Sugar -Nature
• Physical activity for cancer survivors: meta-analysis -BMJ
• Effect of a vitamin/mineral supplement on children and adults with autism- BMC Pediatrics

לאחר התקנת ה- bookmarklet  אפשר להתנסות בו גם על  ידי לחיצה על קישורים אלה.

מידע נוסף  ותשובות לבעיות אפשריות שקשורות לשימוש ב-bookmarklet   אפשר למצוא באתר  מן הראוי לציין של- Altmetrics Explorer יש API חופשי שמאפשר שימוש בנתונים שלו למטרות מחקר. כמו כן כדאי לדעת שספריות שמשתמשות ב-Primo יכולות להטמיע את ה-altmetrics של Altmetrics Explorer בתוצאות החיפוש

מגמה חדשה  שצוברת לה תאוצה  בקרב  ספריות אקדמיות בארה"ב  הוא שימוש באפליקציה חדשה ל- Ipad  , שיכולה להפוך את המחקר האקדמי לחוויתי יותר ופחות מסורבל

BrowZINE      שהושקה ב- ITunes  במרץ 2012 מאפשרת למשתמשים לדפדף למיין ולשמור מאמרים מחקריים ושפיטים. מאמרים שנשמרו  נגישים ללא צורך בתקשורת אינטרנט.

 האפליקציה נמכרה למוסדות וכיום כ- 20 מכללות מנסות את השירות. אחרים כבר מנויים אליו כולל Loyola University Chicago, University of Minnesota and Johns Hopkins University.

 BrowZine כוללת רשימה מרשימה של כתבי עת  ממגוון מולים – החל  ממו"לים בגישה פתוחה כגון BMC    ו- PLOS   וכלה במו"לים כגון Elsevier, Springer   ו- Sage .    החומרים בגישה פתוחה זמינים חופשי לכול, החומרים האחרים פתוחים רק למנויי BrowZine

 כיצד זה עובד ? האפליקציה BrowZine  מקבצת מאמרים ממאגרי מידע ל"כתבי עת" שלמים ומסדרת אותם בפורמט אופטימלי ל- iPad  . התוצאה דרך חדשה למשתמשים לדפדף בכתבי העת על פי נושא ולאתר כותרים חדשים. האפליקציה משווקת למוסדות כאמצעי להקל על מלאכת ההתעדכנות של הספרן  באמצעות אלרטים, הזנות RSS    ושאר טכנולוגיות מסורבלות.

המידע נגיש לדפדוף וכותרים מועדפים ניתנים  לשמירה בספרייה אישית

 כפי שנכתב בכתבה מהראשון בפברואר בבלוג של BMJ  על  האפליקציה:

"  By making content available in an easy to view, browsable format, libraries are able to pull away the layers of technology between the user and content.  Each reader can create a personal bookshelf of favorite journals and BrowZine will soon be able to deliver convenient push notifications to indicate when new material is published.

These favorite titles are housed in a convenient “My Bookshelf” area where users can freely rearrange these titles to suit their preference.  Just like in a user’s own workspace, they can then easily access their favorite titles quickly and easily every time they use BrowZine

האפליקציה נגישה מכול מקום וזמן ונתמכת על ידי מגוון פרוטוקולים של זיהוי כולל EZproxy, Shibboleth   ועוד.

בוידיאו שמוצג באתר אפשר למצוא מידע נוסף

רשתות חברתיות הפכו לחלק אינטגרלי  מהאסטרטגיה השיווקית .  פוסט או ציוץ  בפרופיל  בכלים החברתיים  מגיעים בסופו של דבר לקהל יעד רחב.  למרות  קלות העברת המידע , בשל ריבוי  ערוצי המידע  החברתיים המלאכה  עלולה להיות מתישה.

לשם כך  כדאי להיעזר בכלים ושירותים  חינמיים   שמקלים על המלאכה. בפוסט שהתפרסם ב- 25 בינואר ב- search engine journal   מתוארים 5 כלים כאלה  והאופן בו הם יכולים להקל על המלאכה

הכלים הם:

  Hootsuite  – יישום זה מאפשר הרשמה למספר פרופילים ברשתות חברתיות (עד 5)  ביניהם:  טוויטר, פייסבוק, גוגל+ , וורדפרס  לינקדאין  . הרשמה זו מקלה על מלאכת הפצת המידע שכן די בעדכון במקום אחד כדי שכל הפרופילים יעודכנו. יתרון נוסף של הכלי הוא האפשרות לקבוע מועד רצוי בעתיד  להופעת המידע ברשתות השונות.

•  InboxQ ו-  Commun.it –    כלים  יעילים  לזיהוי לקוחות פוטנציאליים שיוצרים קשר ראשוני של התעניינות ברכישת שרות או מוצר
• Topsy ו- Social mention – מנועי חיפוש חברתיים שמאפשרים להגדיל את המשובים החיוביים על החברה באמצעות איתור משובים חיוביים ושליליים במנועים חברתיים אלה ותגובה הולמת.

 מידע נוסף בפוסט

בזמנו כתבתי פוסט על בעיית הארכוב והשימור של אוספים אלקטרוניים ועל  השירות של Portico    בתחום זה.

עם הגידול באוספים האלקטרוניים מתעוררות שתי בעיות עיקריות:
א. בעיית ה- Perpetual access – כיצד להבטיח גישה קבועה לארכיב. בעוד שבמדיה המודפסת יש לנו תמיד גישה לארכיב של החומרים עליהם היינו מנויים הרי במדיה האלקטרונית הדבר אינו מובן מאליו. כך למשל, במקרה של ביטול מנוי לכתב-עת אלקטרוני מסוים קיים חשש שלא תהיה עוד גישה לגיליונות קודמים של כתב העת, עליהם היינו מנויים.

ב. בעיית ה- Long-term Preservation – כיצד להבטיח את הגישה לחומרים האלקטרוניים לדורות הבאים. במדיה האלקטרונית שינויים טכנולוגיים עלולים ליצור מצב שקבצים בפורמטים שונים שקריאים היום, עקב שינויים טכנולוגיים לא יהיו קריאים בעתיד

Portico מספק  שירות ארכיב (dark archive) קבוע של צד שלישי לכתבי עת, ספרים ושאר חומרים דיגיטליים.

במסגרת שירות זה  מתאפשרת גישה קבועה לארכיב רק בעת הצורך והדגש הוא על שימור לטווח רחוק. מבחינה טכנית על פי פתרון זה נשמרים בארכיב הקבצים המקוריים doc, xml – וכו' ופעולות הקשורות לשימור לטווח רחוק כגון הגירת קבצים בטוחה.

בזמנו בעת כתיבת הפוסט מספר המו"לים שהשתמשו בשירות זה היה קטן. כיום מספר המו"לים שמשתמשים בשירות גדל. על פי מה שנכתב באתר למעלה מ- 90 הוצאות לאור אוניברסיטאיות ב- 6 מדינות משתמשו בשירותי השימור של Portico  ביניהן ההוצאה לאור של אוניברסיטת קיימברידג', Books at JSTOR,   UPCC Collections, וההוצאה לאור של אוניברסיטת אוקספורד.

הספריות  הולכות בעקבות ההוצאות לאור ולמעלה משני שליש ספריות אוניברסיטאיות במוסדות של ההוצאות לאור האוניברסיטאיות שמשתמשות בשירותי Portico  משתמשות אף הן בשירותים אלו.

שירות שימור  הספרים האלקטרוניים של Portico כולל למעלה מ- 170000 כותרים מיועדים לשימור. באתר מפורטים המקרים שמשמשים כטריגר לגישה  לחומרים.כאשר מתקיים טריגר  לגישה לספרים האלקטרוניים הם נגישים לכלל השותפים בשירות שימור הספרים.

למידע נוסף בנושא

דוח מעניין של  CLIR –  Council on Library and Information Resources  בשם :

"Participatory Design in Academic Libraries Methods, Findings, and Implementations"

התפרסם באוקטובר 2012. הדוח משתרע על פני  92 עמודים והוא נכתב על ידי ספרנים ומומחים  בטכנולוגיות מידע מ- 12 אוניברסיטאות ומכללות בארה"ב ומתאר פרויקטים שונים בספריות אקדמיות:  חללים בספריות, שירותים וכלים שבתכנונם השתתפו באופן פעיל המשתמשים של אותם פרויקטים.

 פרויקטים אלה נעשו תוך אימוץ גישת ה"תכנון ההשתתפותי"  – על פיה הקמת חללים, שירותים וכלים  מתבצעת תוך השתתפות פעילה ברעיונות ובתכנון  של האנשים שנועדו להשתמש בהם.  במקרה של ספריות מדובר ביצירת דרך לשתף את הסגל והסטודנטים לתרום מהידע הספציפי שלהם לתהליך. .

הידע הספציפי במקרה זה הוא מידע על  הפעילות והצרכים שלהם. בעזרת מידע כזה  ארכיטקטים ומפתחי תוכנה  יוכלו לפתח מוצרים שיתמכו בצרכים של המשתמשים ובכך  לתרום באופן יעיל לפעילות האקדמית.

 התקשורת בין המשתמשים ואנשי המקצוע  שבונים חללים, מעצבים שירותים ומפתחים תוכנות לצורך הבנת הצרכים ואיסוף המידע על צורכי המשתמשים  נעשתה באמצעות ראיונות, סדנאות, ופעילות שכללה שימוש במגוון אמצעים  כגון מפות, שרטוטים וכו'

 בפעילויות אלה נאסף מידע על העבודה המעשית של הסגל, הסטודנטים, סגל הספריות והצרכים של כל משתמשי החללים, השירותים והכלים  השונים.

 הדוח מתמקד בעיקר בשיטות השונות לאיסוף מידע מהמשתמשים  לבחינת הצרכים שלהם, הממצאים והפקת לקחים לשיפור השירות והתאמתו לצרכים ויישומם .

 מטרת הדוח לעודד פרויקטים דומים נוספים דומים ברוח של שיתוף מגוון רחב של  "מומחים"  בפיתוח חללים, שירותים וטכנולוגיות   שיוכלו להפוך את העבודה בספרייה  לאפקטיבית יותר .

 המידע הרב שמתואר בדוח על שיטות איסוף המידע על צורכי המשתמשים והלקחים והמסקנות יוכלו להיות לספריות אחרות לעזר.

 לדוח

חיפוש במנועי חיפוש מאחזר מידע  רלוונטי למשתמש אבל לעתים  המשתמש זקוק לאנשים שהוא בוטח בהם כדי  לקבל החלטות .  תובנה זו  עומדת מאחורי העדכונים האחרונים עליהם הודיע  בינג ב- 17 לינואר 2013  – שילוב מידע רב יותר  בסרגל צדדי מהתכנים של  החברים בפייסבוק  – כולל מידע מסטטוסים, עדכונים, קישורים משותפים, הערות ותמונות .  שילוב זה של מידע חברתי החל ביוני 2012  . אז המידע  התבסס על ה- likes , תמונות ומידע מהפרופיל.  בעדכון האחרון המידע כולל גם עדכוני סטטוס, קישורים משותפים והערות.

מידע חברתי זה מעשיר את תוצאות החיפוש. כך למשל אם מתכננים טיול לניו-יורק כאשר משתמשים בבינג מקבלים לא רק מידע על העיר  אלא מידע מחברים בפייסבוק שחיים בעיר או ביקרו בעיר זאת בנוסף לדעות מומחים מטוויטר, foursquare,  , quora ,  Klout , Google+    ועוד.

על פי מה שנכתב בהודעה בינג מכבד את הפרטיות  של החברים על פי ההגדרות שלהם בפייסבוק.

חיפוש  במידע החברתי  כרוך בהתחברות לפייסבוק  (מתוך המסך של בינג בגרסה של ארה"ב ).

עדכון זה   הוא במסגרת המגמה  המתגברת של חיפושים  חברתיים  כפי שבאה לידי ביטוי במנועים ייעודיים  כגון  Trove  ומאפיינים חדשים במנוע החיפוש של  פייסבוק

להודעה

Graph Search  שירות חדש בפייסבוק עליו הודיע השבוע Mark Zuckerberg  –  אמור לספק אופציות  חיפוש נוספות  ולעודד משתמשים לשתף יותר

 Graph search   יאפשר למשתמשים להקליד בנוסף לשם בודד או קבוצה כפי שקיים היום גם שאילתה מורכבת יותר בשפה טבעית כגון :

"Friends who like Star Wars"

"Mexican restaurants in Palo Alto my friends have been to"

או "Photos of my friends in New York"

 והתוצאה לא קישורים בהם ימצאו התשובות  אלא תשובה ישירה :  רשימה של חברים שאוהבים את הסרט Star Wars  או שורה של מסעדות שעונות על השאלה או תמונה של החברים בניו-יורק.  התוצאות יוצגו ע פי מידת החשיבות שלהן כך למשל מסעדה עם מספר גבוה יותר של  "like"   תופיע בראש הרשימה.

 פיתוח המנוע החל כבר באביב 2011 . גרסה ביתא של המנוע הושקה במחצית ינואר 2013 כאשר הוא  נמצא עדיין בשלביו הראשונים.  כיום מנוע חיפוש זה מסוגל לטפל רק בשאילתות שקשורות לאנשים, תמונות, מקומות ותחומי עניין ופתוח למספר מוגבל של משתמשים. התוצאות לקוחות מתוך  הנתונים של פייסבוק שכן המנוע  אינו  מנוע חיפוש וובי שסורק את הווב אלא מנוע שמאנדקס את הנתונים מפייסבוק, על פי דברי האחראים ייקח עוד זמן רב  כדי לאנדקס את המפה השלמה של הגרף.

 מכול מקום  מנוע חיפוש מסוג זה מרמז על הכיוון העתידי של  החיפוש.

מחקר שהתפרסם לאחרונה בדק מגמות בניידות מדעית ושיתוף פעולה בין חוקרים  במישור הבינלאומי.

המחקר של חוקרים מ- Elsevier התבסס על נתוני Scopus   בשנים 2000-2012 .קבוצת המחקר כללה 100830 מחברים מ- 17 מדינות ביניהן מדינות מתפתחות ומפותחות.

 נמצא שבמספר מדינות כגון איראן, מלזיה ותיאלנד יש שיעורים גבוהים של הגירה  זמנית , כלומר אנשי המדע שבים למולדתם לאחר תקופת שהייה בארצות אחרות.  לעומת זאת ההגירה מגרמניה, הודו, יפן וארה"ב היא יותר קבועה באופייה. במדינות כגון אוסטרליה ברזיל וסין נמצא יותר איזון בין ההגירה הזמנית והקבועה.

 בארה"ב ובסין נמצאו שיעורים נמוכים של הגירה קבועה, ושתי המדינות משמשות יעדים חשובים לחוקרים מחו"ל. שיעורי הגירה גבוהים לארה"ב נמצאו במדינות: אוסטרליה, ברזיל, קנדה, סין, הודו ואנגליה. שיעורי הגירה גבוהים לסין נמצאו במדינות אוסטרליה , קנדה, יפן סינגפור דרום קוריאה טיוואן  וארה"ב.

 המחקר מצא עוד שתופעות הניידות והמחברים השותפים הן שתי תופעות שונות שמונעות על ידי גורמים שונים.

 כך למשל נמצא ששפה משותפת וקרבה גיאוגרפית הם גורמים שמשפיעים על שיעורי הניידות יותר מאשר על תופעת המחברים השותפים.  כמו כן נמצא שמתחים פוליטיים משפיעים פחות על הניידות מאשר על שיתוף הפעולה בין מחברים.

 למחקר המלא

בעשור האחרון  השילוב של התפתחות  טכנולוגית  והיכולת המחקרית ליצור מידע  בתחום הביו-רפואי  היו אחראים לגידול מואץ בספרות הביו-רפואית ויחד עימו לקשיים באיתור מידע רלוונטי.

 המרכז הלאומי לביוטכנולוגיה בארה"ב    NCBI  מכניס מדי פעם שינויים בשירות הוובי Pubmed  במטרה להשביחו.  במקביל גם גופים אחרים אקדמיים ומסחריים מפתחים כלים ושירותים תוך שימוש בטכנולוגיות סמנטיות מתקדמות וכריית טקסט  במטרה לשפר את אִחְזוּר המידע הביו-רפואי  ואת  חווית החיפוש ב- Pubmed .

 על מספר כלים כאלה  שמושתתים על טכנולוגיה סמנטית  כגון  Quertle , MEDIE  ו-BioLit     כבר כתבתי  בעבר בבלוג.  ב- 2011  התפרסמה רשימה של 28 כלים כאלה. הרשימה כוללת   תיאור כל אחד מהכלים ומאפייניו כולל ההיבט הטכנולוגי ויתרונות החיפוש בו בהשוואה ל-Pubmed . .

כיום מספרם של כלים אלה גדל. רשימה מעודכנת מפברואר  2012  של  37 כלים כאלה אפשר למצוא באתר ייעודי שהוקם במטרה לרכזם במקום אחד, לאפשר מעקב אחר החידושים בתחום  ובכך להקל על המשתמש את איתור המידע  הרלוונטי לו.

 העברת עכבר מעל כל אחד מיישומים אלה פותחת חלון pop up עם מידע כללי על המאגר וכל מאגר ברשימה מקושר ישירות לאתר שלו . כמו כן בצד ימין בדף  אפשר לסנן את המאגרים על פי מאפיינים שלהם ומטרות החיפוש. באתר יש טופס שמאפשר למשתמשים לדווח על כלים נוספים דומים.

 לרשימה המלאה של כלי החיפוש  

   בזמנו  כאשר מנוע החיפוש המדעי -Sensei -Q היה עדיין   בשלב ביתא  כתבתי עליו פוסט בבלוג.

מאז חלו שינויים  במנוע  ששינה גם את שמו ל- Q-Sensei  Scholar  .  מנוע חיפוש זה  הוא שירות חופשי שמאפשר היום לחפש בלמעלה מ- 40 מיליון ספרים ומאמרים אקדמיים מספריית הקונגרס, הספרייה הרפואית הלאומית,  arXiv ,  IngentaConnect , ו- RePEC –  Research Papers in Economics .

באופן זה הוא מהווה נקודת גישה אחת לחומרים  בתחומי מחקר  מגוונים: מדעי הרוח, מדעי החברה, רפואה ומדעים מדויקים.

Q-Sensei  Scholar יוצר באופן דינמי אשכולות מתוצאות החיפוש ובכך מאפשר  לעדן את תוצאות החיפוש על פי סוג מסמך, מילת מפתח, שנה, מחבר, כתב-עת, מו"ל, שפה ומקור.

מאפיין זה שלרוב לא קיים במנועי חיפוש מדעיים אחרים בווב משווה לו אופי של מאגר מידע   ובכך הוא יכול להוות מקור בעל ערך מוסף לחומר מדעי.

 למנוע החיפוש

בהרבה מקרים מאמרים מצוטטים  מסייעים באיתור מאמרים וחומר רלוונטי נוסף. בעולם הווב 2.0 פעמים רבות החומר מצוטט גם בבלוגים , בוויקיפדיה ושאר אתרים חברתיים

 Citedin הוא כלי מחקר שמשלב מאגר מידע בר חיפוש ושירות וובי חינמי לחיפוש ציטוטים בספרות, מאגרי מידע ביורפואיים, בלוגים, ספרים וויקי .

 3 סוגי מקורות נכללים ב- Citedin :

• מקורות עם שירותי ווב  או API    כגון: Wikipedia, Google Books, Google Blog, Connorea שיש להם את הפונקציונליות  לחפש במספרי המערכת של Pubmed.
• מאגרי מידע
• מידע משלים למחקרים שפורסמו – מוספים   עם סטים של מספרי Pubmed identifiers

 באתר יש רשימה פרטנית של מקורות המידע  המידע שכלולים ב-  Citedin. המלצות למקורות נוספים על ידי משתמשים מתקבלים בברכה.

 השירות הוא של המחלקה לביואינפורמטיקה של אוניברסיטת מסצ'וסטס  ופיתוחו נעשה במסגרת של פרויקט לכריית טקסט שמומן על ידי NBIC –  Netherlands Bioinformatics Consortium

 אפשר לחפש על פי  מספר Pubmed Identifier  ואפשר לחפש על פי מילת חיפוש כלשהי ותוצאות החיפוש שמתקבלת היא רשימת מאמרים וליד כל אחד היכן צוטט ברשת.