ב- 8 ביולי יאהו  הורידה את מנוע החיפוש בן 18 השנים ALTAVISTA  .  לכבודו של מנוע וותיק זה ולזכר הימים בהם  היו שחקנים רבים  במגרש החיפוש התפרסמה כתבה  שיכולה להיות שימושית ובה סקירה קצרה על 10 מנועי חיפוש ייעודיים שמתוארים כמנועי חיפוש שעדיין מסוגלים לעשות את מה  שגוגל אינו יכול.

המנועים אינם חדשים ורובם מוכרים אבל בכול זאת אולי כדאי לצרכים מסוימים לזכור גם אותם. הבולטים בהם:  The Wayback Machine  ארכיון הווב , Wolfram Alpha  The "computational knowledge engine" שגוגל החל לשלב תוצאות ממנו במנוע החיפוש שלו, Creative Commons Search  לחיפוש  פריטי מידע  במסגרת הרישיון הגמיש של creative commons  , Duck Duck Go שאינו שומר היסטוריה של חיפושים ובכך שומר על הפרטיות של המשתמש, מסנן ספאם, מנסה לענות על שאלות ישירות ובכך חוסך למשתמש ניווטים מיותרים , Giphy ו- TinEye מנועי חיפוש ייעודיים ובעלי מאפיינים ייחודיים לתמונות ועוד

מידע נוסף בכתבה

הרבה  חומר רפואי נמצא היום ברשתות חברתיות.   לעתים החומר שנמצא ברשתות אלה חשוב ויכול לסייע הן לחולים והן לרופאים כי הוא בדרך כלל מידע עדכני ודינמי שמושתת לרוב על הניסיון וההתנסות  של החולים והרופאים, אבל  לעתים הוא יכול להיות גם מידע שגוי , לא מהימן ומטעה. לכן חשוב שהמידע יעבור בקרת איכות .

זוהי מטרתו של מנוע החיפוש – Webicine.

על פי מה שנכתב באתר, מנוע החיפוש כולל מקורות מידע איכותיים ומהימנים מיישומי ווב 2.0  – בלוגים, קבוצות בפייסבוק, טוויטר וערוצי יוטיוב. המנוע מכסה נכון להיום 5000   מקורות מידע,  140 נושאים ב- 20 שפות.  אפשר לעדן את תוצאות השאילתה על פי אשכולות – קטגוריות נושאיות, סוגי מקורות ושפות

היעד של המנוע כפי שאופיין על ידי ארגון הבריאות העולמי וכפי שהוצג ב- Yale-, Stanford, Harvard  הוא לאפשר לחולים ולאנשי המקצוע שימוש בטוח ויעיל ברשת האינטרנט. הצוות האחראי על המנוע כולל אנשי מקצוע ויועצים שנחשבים  גּוּרוּאִים ב- e-health בתחומם וארצותיהם. מיסדה של Webicine  הוא ד"ר  Bertalan Meskó שידוע גם בשם  Dr. Twitter or Dr. House on Twitter ומראיון עימו שפורסם ב- 17 ביוני 2013 אפשר ללמוד על תהליך  העבודה ב-Webicine – תהליך שמטרתו להבטיח איכות.

לאתר

iSEEK -Education כפי שכתוב באתר הוא מנוע חיפוש שכולל אתרים איכותיים ומיועד לסטודנטים, מורים  ולקהל הרחב. אפשר להגביל מראש את החיפוש למקורות מתחום החינוך על ידי בחירה בלשונית Education , להרחבת החיפוש אפשר לבחור בלשונית Web.ממעט החיפושים שערכתי נראה שהוא מיועד יותר ל-K-12 .

למנוע החיפוש יש מספר מאפיינים ייחודיים שהופכים את החיפוש לאיכותי ונוח יותר. הוא תומך בחיפוש בשפה טבעית, בתהליך החיפוש הוא יוצר on the fly  אשכולות  בהם אפשר לעדן את שאילתת החיפוש. האשכולות כוללים אשכולות נושאיים, מקומות, ארגונים, תאריך, ואשכולות ייחודיים לתחום החינוך:  מערכי שיעורים, רמות חינוך ועוד. כמו כן אפשר לעדן את תוצאות השאילתה על פי מקור – iSEEK Authoritative ו- General Web . מקורות המידע בקטגורית ה- Authoritative הם מקורות שנבחרו ידנית על ידי אנשי חינוך ומתעדכנים מדי שבוע. יש לציין שבמעט החיפושים שערכתי, בניגוד למצופה, התוצאות בקטגוריה  General Web היו רלוונטיות יותר .

הרשמה חופשית למנוע מאפשרת יצירת חשבון אישי בו אפשר ליצור ספרייה אישית של  אתרים מועדפים ומנוע החיפוש מאפשר לחפש רק בה, דרך לשונית החיפוש MySeek  שמתווספת לשתי  לשוניות החיפוש הקיימות: education   ו- Web . אפשר ליצור גם פורטל אישי ולהוסיף לו מבחר יישומים וגדגטים – Portlets מוצעים.

למשתמשים יש גם אפשרות להמליץ על אתרים להוספה למנוע. , האתרים המומלצים  ייבחנו לצורך הכללתם במנוע על פי קריטריונים מוגדרים  לאיכות

למנוע החיפוש

 מסמך מעניין  בן 29 עמודים  שפרסם Berkman Center for Internet & Society  באוניברסיטת הרווארד ביולי 2012 שופך אור על נושא ספרים אלקטרוניים והשאלה של ספרים אלקטרוניים בספריות.

 המסמך כולל סקירה על שוק הספרים האלקטרוניים , מודלים עסקיים שמאפשרים ספרים אלקטרוניים בספרייה  ואתגרים שעומדים בפני ספרנים ומו"לים . המסמך כולל גם מקורות מידע אינפורמטיביים, מאמרים וחדשות.

 הביקוש לספרים אלקטרוניים נמצא בעלייה חדה, מודלים עסקיים עיקריים הם: Perpetual Access , Subscription , Pay-Per-View . המסמך סוקר את כל אחד ממודלים אלה בהקשר של הספריות  – מו"לים וספקים שתומכים בכל אחד מהמודלים, שיטות גישה, ואפשרויות השאלה.

 על פי מודל   Perpetual Access  המפיצים מוכרים רישיונות לספריות לעותקים בודדים של ספרים אלקטרוניים ועם רכישתם הספרים משולבים באוסף הספרייה . מודל זה הוא הנפוץ ביותר,  אחריו מבחינת הנפיצות נמצא מודל המנוי  שמיושם בדרך כלל למאגר גדול על בסיס שנתי.  מודל    Pay-Per-View   הוא הפחות נפוץ – על פיו התשלום השנתי השוטף נמוך ממודל מנוי ותשלום נוסף משולם כאשר המשתמש מבקש גישה לספר האלקטרוני.

 היתרונות של הספרים האלקטרוניים כרוכים גם באתגרים  שעומדים בפני המו"לים, הספקים והספריות  – חשש מירידה במכירות, תחרות, מגבלות  שמטילים ספקים על הספריות וכו'

מידע נוסף במסמך המלא

הערה: המגבלה של המסמך הוא העובדה שהוא אינו עדכני להיום,במיוחד בהתחשב בקצב ההתעדכנות  בתחום, אך בכל זאת אפשר לראות בו  סיכום מעניין

כנס ALA 2013    התקיים בתאריך 27 ביוני – 2 ביולי 2013 . במהלך הכנס Maureen Sullivan   נשיאת ALA        נשאה דברים בנושא הגידול בספרים דיגיטליים בספריות. בדבריה ציינה  שגילוי התכנים עומד בראש סדר העדיפות של הספריות, , הדגישה את הצורך בכינון מערכת יחסים חדשה עם המו"לים  במסגרתם יתאפשר רכש ספרים אלקטרוניים לספריות במחירים סבירים. אחד ההישגים שלה היה להגיע  להסכם עם כמה מו"לים מובילים ביניהם Simon  & Schuster   ו-  Penguin  לאמץ את מודל השאלת הספרים   האלקטרוניים שלהם  לכול הספריות ברחבי ארה"ב .  בתחילה  המו"לים התנגדו למודל בטענה  שמודל זה עלול להחליף את מודל  המכירות . לאחר שנתוני תוכניות ניסיון  בספריות  ב- Brooklyn' Queens והספרייה הציבורית בניו-יורק שללו השערה זו המודל "תפס".

ספריות מדברות כעת על מכירת ספרים אלקטרוניים דרך אתרי הבית שלהם כדי לאפשר למשתמשים לפסוח על רשימת הממתינים.  נושא  מכירת  ספרים אלקטרוניים דרך אתרי הבית היה אחד הנושאים החמים השנה ב- ALA      השנה ומעניין כיצד זה מתיישב עם נאמנות הספריות לרעיון של היותן גוף ללא מטרות  רווח.   הטיעון העיקרי של Maureen Sullivan היה שהרבה חנויות ספרים נסגרות והספריות ממלאות תפקיד חשוב בגילוי הספרים. זה הגיוני    לא רק להשאיל אלא גם למכור ספרים דיגיטליים ולהשתמש בכסף להגדלת  מספר הכותרים. בכל מקרה הדגישה שספריות תשארנה גוף  ללא מטרות רווח

לכתבה ולוידיאו בנושא

ביום שלישי 25.6.13  התקיימה בספרייה למדעי החיים ולרפואה הרצאה  "מנדליי – תוכנה לגילוי וניהול מקורות מידע – מרמת החוקר לרמת הספרייה".

המרצים עידן בריר מאוניברסיטת תל-אביב ואהבה כהן מהמכללה האקדמית בית –ברל – שניהם דוקטורנטים ויועצים של  מנדליי בארץ  סיפרו על ניסיונם האישי עם התוכנה החינמית . במהלך ההרצאה  שמענו על היתרונות והחסרונות של התוכנה, התמודדות עם העברית  ושימושים אפשריים בספרייה.

מנדליי היא רשת חברתית אקדמית שהושקה בשנת 2009  ומקבצת סביבה  חוקרים מרחבי העולם כולו. היא כוללת גם שירות/כלי ביבליוגרפי בגרסה וובית ושולחנית  עם אפשרות לסינכרוניזציה ביניהם ומאפשרת ליצור בסיס נתונים של  מסמכים שונים. ככול   התוכנות הביבליוגרפיות  היא כוללת אפשרות לציטוט בפורמטים שונים ויצירה אוטומטית של ביבליוגרפיה .

יתרונותיה העיקריים של התוכנה  נובעים מאופייה זה :

בסיס הנתונים של המסמכים נשמר גם במחשב האישי וגם בווב   עם אפשרות לסינכרוניזציה  ביניהם.

מנדליי   בהיותה רשת חברתית שאליה החוקרים מעלים חומרים ומשתפים אותם  מהווה למעשה מאגר מידע גדול  וכלי לגילוי ידע

התוכנה  יודעת לטפל יפה בקובצי PDF    ולחלץ מהם את המידע הביבליוגרפי . אפשר לשמור את הקבצים במחשב האישי ולהשתמש בתוכנה השולחנית לארגון המידע וניהולו. התוכנה מאפשרת  גם מעקב ויבוא אוטומטי של קבצים מספרייה במחשב האישי שהוגדרה  למטרה זו.

לתוכנה תוסף שמאפשר ללכוד דפי ווב  ואף לשמור במקרה של שינוי הדף את הגרסה המקורית לצד הגרסה העדכנית.

התוכנה חינמית ועל פי הבטחות תישאר כזו  גם לאחר רכישתה על ידי Elsevier

חסרונותיה של התוכנה

התוכנה אמנם חינמית אך  השטח שמוקצה למשתמש הוא 2GB  . יש לציין שקיימת אפשרות תמורת תשלום לרכוש שטח אחסון נוסף

התוכנה מלכתחילה נוצרה  על ידי סטודנטים מתחום המדעים וזה עדיין ניכר במאפייניה. עידן שעוסק במסמכי ארכיון הציג דוגמה ספציפית  של חוסר התאמה לתאריך ההג'רי . כמו כן בנושא ההיסטורי הספציפי שבו הוא עוסק  אחוז המסמכים ברשת החברתית של מנדליי מצומצם יחסית. דבריו נתמכים ומוסברים על פי דו"ח מחקר של מנדלי – פעילות מחקרית והקשר בין פעילות מחקרית ואינדיקטורים כלכליים. הדו"ח  שכולל מגוון נתונים על הפעילות ברשת מספטמבר 2012  כולל בין היתר  גם נתונים על התפלגות 2 מיליון החוקרים ברשת על פי דיסציפלינה אקדמית. על פי נתונים אלו – 31%  שייכים לביולוגיה ורפואה, 16% מדעי הפיזיקה, 13% – הנדסה ומדעי החומרים, 10% – מדעי המחשב והמידע, 10% – פסיכולוגיה,חינוך ובלשנות , 7%- משפטים ושאר מדעי החברה, 5% – פילוסופיה, אמנות וספרות ושאר מדעי הרוח,  8% – כלכלה ומנהל עסקים.  אהבה לעומת זאת הדגישה בדבריה שבנושאים אותם היא חוקרת בתחום מדעי המידע – קטלוג RDA     –  החומר הוא רב.

בהקשר זה חשוב לציין שפיתוח התוכנה  בא לענות על דרישות וצורכי המשתמשים ולכן  ככל שמספר החוקרים  בתחום מחקר מסוים יגדל  כן יש סיכוי  שמאפייני התוכנה יותאמו  לתחום.

התוכנה מהווה כלי יעיל לניהול ידע אישי  ואפשר להשתמש בתוכנה בשני חלקיה השולחנית והוובית גם לצורכי הספרייה.

על כך ועל הבעיות בעבודה בעברית שמענו מפי אהבה .  להלן דברים שכתבה בנושא:

בעיות בעבודה בעברית במנדליי

"למנדליי יש מספר בעיות בעבודה בעברית; החלק הארי נובע מבעיות קידוד של עברית במחשבים ואינטרנט ואינם ייחודיים לתוכנה.

הבעיה הראשונה היא בשליפה אוטומטית של מטהדטה. בדרך כלל האותיות המרכיבות מילה מוצגות הפוך, לדוגמה: ךופה.במקום הפוך.  אפשר לתקן את המטהדטה באופן ידני, אבל בכך מוחמץ אחד מהיתרונות הגדולים של מנדליי –  האוטומטיות.

בעיה נוספת בשליפת המטהדטה אין ליחסה  למנדליי. הרבה קבצי PDF של מאמרים בעברית הם בעצם סריקות תמונה ולא סריקות מילים. מנדליי אינו מסוגל לקרוא תמונות כמילים, ולכן אין באפשרותו לשלוף מטהדטה מקבצים אלו.

השימוש בעברית כרוך גם במספר בעיות בהערות, שהוא כלי שימושי מאד בתוך "מנדליי דסקטופ". אפשר לכתוב הערות בעברית, אבל שימוש באותיות עבריות ואותיות לטיניות או אותיות עבריות ומספרים באותה השורה חותך את  רצף השורה, כפי שפעם היה בתוכנות של Microsoft Office. מנדליי לא יכול, בשורה אחת, להתמודד עם הכיוונים ימין-לשמאל וגם שמאל-לימין. למרות שיש במנדליי אפשרות לייצא את ההערות לקובץ, עם או בלי הטקסט המקורי של המאמר, אותיות עבריות מוצגות כסימני שאלה, כך שהפונקציה למעשה לא קיימת עבור הערות בעברית.

הבעיה האחרונה בעבודה בעברית במנדליי היא העלאת מאמרים למאגר המידע. לוקח למערכת מנדליי הרבה יותר זמן להעלות, לקלוט ולהנגיש מאמרים בעברית; לעתים  מאמר בעברית הופך לבר-חיפוש במאגר המאמרים  רק   לאחר חודשיים-שלושה ממועד העלאתו לספריית המשתמש..

למרות  בעיות אלה    .. יתרונות  המערכת  מאפשרות שימוש בה ככלי יעיל לשירות הספרייה

מנדליי ככלי לשירות הספרייה

בספריות המכללה האקדמית בית ברל משתמשים במנדליי ככלי לניהול ידע, ככלי יעץ, וכנקודת  מפגש עם מרצים וחוקרים.

בקבוצה פרטית, שבה אפשר לשתף מסמכים, מקובצים חומרי הדרכה של הספרייה. השימוש בענן של מנדליי מאפשר לספרניות גישה לחומרים אלו מכל מחשב במכללה ומחוצה לה.

מנדליי גם תומך בשירותי היעץ מרחוק של הספריות: בקבוצה פרטית נוספת הצוות אוסף תשובות לשאילתות כדי לעשות בהם שימוש חוזר וכדי להימנע מלשלוח אותם המאמרים שוב לאותם השואלים.

לפני תחילת סמסטר משתמשת הספרייה בקבוצות ציבוריות כדי לבנות "מדפי יעץ וירטואליים": רשימות מאמרים  בנושאים מסוימים בהתאם לקורסים שילמדו במכללה. לדוגמה, ספריית המדרשה לאומנות בונה מדפים לאומנים ואסכולות בתולדות האומנות והספרייה המרכזית בונה מדפים בנושא שיטות מחקר וסטטיסטיקה שימושית.

כשירות לסגל האקדמי, הספרייה המרכזית מציעה הדרכות פרטניות במנדליי למרצים ולחוקרים. הסגל האקדמי נהנה ממגוון האפשרויות שמציעה התוכנה : שמירה, מיון, ניהול ותיוג ומהכלים לציטוט ביבליוגרפי שהם התכלית של מנדליי, והספרייה זוכה לבנות עם הסגל יחסי עבודה על בסיס תמיכה במחקר"  

לפני כשנה כתבתי פוסט על ספרים חופשיים בהוצאת מייקרוסופט  . בפוסט  היו קישורים  לשתי רשימות של ספרים חופשיים בהוצאת  Microsoft. בעקבות פרסומים אלו היו כמיליון הורדות של ספרים חופשיים.

ביוני 2013   מחבר אותן רשימות פרסם רשימה נוספת של  ספרים חופשיים בהוצאת מיקרוסופט.

הרשימה החדשה כוללת ספרים בנושאים מגוונים:  Office & Office 365 ,  SharePoint, SQL Server ,  , System Center  Visual Studio, Web Development , Windows, Windows Azure,ו-  Windows Server

הספרים זמינים להורדה חופשית ב- 3 פורמטים: EPUB, MOBI, ו- PDF

לרשימת הספרים

היום הגידול המתמשך בשימוש מדעי באתרים חברתיים כגון  אתרי סימניות חברתיים לאקדמיה, רשתות חברתיות לאקדמיה ומיקרובלוגים מהווה הזדמנות לעקוב אחרי האימפקט המדעי בדרכים חדשות והוליד  מדדים אלטרנטיביים – Altmetrics  – מונח זה  מוגדר כיצירה וחקר מדדים חדשים שמושתתים על הווב החברתי  לניתוח והערכה.

 קיימים היום הרבה כלים רלוונטיים לנושא. כמובן שנושא ה-Altmetrics  עדיין בראשיתו ושאלות רבות עדיין אינן פתורות אך המשבר במדדים הקיימים היום והגידול המואץ בתקשורת המדעית  מחד לצד המגוון הגדול והמהירות של  ה- Altmetrics  הופכים אותם להיות כדאי השקעה.

 ואכן , ב- 20  ביוני 2013  NISO   – The National Information Standards Organization  הצהיר על פרויקט דו שלבי לפיתוח סטנדרטים בתחום ה- Altmetrics.

 על פי התחזיות הפרויקט ימשך כשנתיים. דיווח ומידע על מהלך העניינים במסגרת הפרויקט אפשר יהיה למצוא באתר של NISO  ובעלון החופשי של הארגון

 להצהרה על הפרויקט

 לכתבה ומידע נוסף בנושא

 בהערכת  עבודתו של חוקר על סמך מחקריו  קיימת  הבעיה של חוסר אחידות בזהות המחבר . חוסר אחידות בזהות המחבר יכול לבוא לידי ביטוי בצורות שונות – שמו של המחבר יכול להופיע בוריאציות שונות  – שם מלא, קיצורים וצירופים של חלקי השם בצורות שונות, שינוי שם עם שינוי סטטוס משפחתי, או וריאציות שונות של השם בשפות שונות. קיימת גם סכנה של ייחוס עבודה למחבר לא לה במקרה של שם מחבר זהה באותו תחום מחקר ואפילו באותו מוסד  .

 מספר כלים יכולים לסייע לחוקר לארגן את הפרופיל המחקרי שלו, ליצור מזהה ייחודי,  וגם לראות את מקומו במרחב האקדמי  בעזרת  מעקב אחר המצטטים אותו ומדדי הערכה שלרוב מושתתים על מספר הציטוטים.

 אחד הכלים הוא מאפיין ה- Citation  My בגוגל סקולר. גוגל סקולר מאפשר לחוקר לבנות פרופיל אישי שלו ושל המחקרים שלו ולעקוב אחר הפרסומים שמצטטים אותו כולל מדד h-index .מידע נוסף  על הפרופיל ואופן בנייתו אפשר למצוא ב-Citation About Google Scholar

כלי נוסף שיכול להיות לעזר לחוקרים הוא  ResearcherID –   אתר שירות של Thomson Scientific שמהווה למעשה קהיליית מחקר רב-תחומית. חוקרים יכולים להירשם באתר, ולכל אחד מהחברים יש מזהה אלפאנומירי ייחודי שכולל בתוכו גם את שנת הרישום, ופרופיל שכולל פרטים כמו: תחומי עיסוק, מוסד ועוד שמתעדכן על ידי החוקר. החוקר יכול ליצור את רשימת הפרסומים שלו תוך שימוש בWeb of Sciences- או להעלות קובץ משלו. כמו כן הוא רשאי לבחור לשמור את הפרופיל שלו כפרטי או כציבורי. השירות מאפשר לחוקר לקבל נתונים סטטיסטיים על רשימת הפרסומים שהעלה לאתר מה-Web of Sciences. הנתונים כוללים התפלגות הציטוטים על פי שנים, מספר ממוצע של ציטוטים לכל אחד מהפריטים ברשימה ו- h-index  . הודות  למזהה הייחודי של המחבר שמספקת המערכת המידע והפרסומים של המחבר משויכים אליו תמיד גם כאשר  חל שינוי במוסד אליו הוא שייך או בשמו.

Author Identifier   של Scopus  שמאפשר  למחבר לאחד את כל הפרסומים שלו תחת זהות אחת אף הוא נמנה על רשימת כלים זו. מאפיין זה חוסך זמן באיתור אוסף הפרסומים ששייכים למחבר מסוים  ויכול להיות מאפיין מסייע כאשר מקימים מאגר מוסדי. למידע נוסף והסבר על אופן השימוש

ORCID – מערכת שמקצה לכול  חוקר ברחבי העולם כולו מזהה דיגיטלי ייחודי הצטרפה לאחרונה לרשימת הכלים שמסייעים לחוקר . באמצעותה אפשר לשייך  תנובה מחקרית בוודאות למחברים האמיתיים שלהם .מערכת  זו  מסייעת בניהול המחקר,  מגדילה  הן את הדיוק והן את ההחזר בנתונים ביבליומטריים ומסייעת לפתח ניתוחים חדשים. לרישום למערכת ומידע נוסף.

וליצירת נוכחות אחת בווב  על ידי ריכוז הנוכחות המקוונת ביישומים שונים– בלוגים, רשתות חברתיות וכו' בדף אחד,  אפשר להשתמש ב- Flavours.me  או About.me

לכתבה בנושא

 בזמן האחרון נודע  שהסוכנות לביטחון לאומי בארה"ב  אספה מידע של משתמשים ישירות מחברות אינטרנט אמריקאיות כגון פייסבוק וגוגל  במטרה לעקוב אחרי אנשים מחוץ לארה"ב .  בעקבות מידע זה  מתעוררת בעיית אבטחת המידע ושמירת הפרטיות ביישומים השונים ברשת בהם אנו משתמשים כולל מנועי חיפוש ושירותי דואר.

 בהקשר זה כדאי לזכור לטובה את מנועי החיפוש StartPage   ו- Ixquick  שמכנים עצמם  " the world's most private search engines"   וזאת בזכות המאפיינים שמטרתם להגן על הפרטיות של המשתמש. במנועי חיפוש אלה אין רישום של  כתובות ה-IP   והחיפושים שעורכים המשתמשים , אין מעקב אחר cookies  וקיימת הצפנה – HTTPS  .

 מבחינה מסוימת שני מנועי החיפוש משלימים זה את זה –   Ixquick הוא מנוע-על וותיק שמספק תוצאות חיפוש שאינן כוללות תוצאות חיפוש של גוגל ו- StartPage  הוא למעשה שילוב של תוצאות החיפוש של גוגל ושמירת הפרטיות של Ixquick.

 ומה בדבר שירותי דואר שמבטיחים פרטיות?

פלטפורמת דואר עם מערכת הצפנה חזקה מאותו בית היוצר שתוצג לקראת סוף השנה היא StartMail.  מי שמעוניין להתנסות בגרסת ביתא של מערכת זו יכול להירשם בכתובת http://www.Startmail.com .

 מסתבר שהחשש לפרטיות  בעקבות המידע שפורסם לאחרונה על איסוף המידע על ידי הסוכנות לביטחון לאומי בארה"ב  החל לתת אותותיו  – התעבורה במנועי  החיפוש  StartPage ו- Ixquick    גדלה  לאחרונה באופן דרמטי.

 לכתבה בנושא

בהרצאה מיוחדת לקח אייל פדר, מנהל הספרייה את קהל המשתתפים לעולמם של מהגרי העבודה והפליטים בישראל. 

תחילה הציג אייל את המאפיינים השונים של האוכלוסייה, המורכבת משלוש קבוצות עיקריות: עובדים זרים חוקיים, עובדים זרים לא חוקיים, וקבוצת מסתננים ופליטים הזכאים לשהות בישראל מתוקף אמנות בינלאומיות. 

ספריית גן לוינסקי הוקמה בשנת 2009 והיא ממוקמת בגן הציבורי שליד התחנה המרכזית הישנה בתל-אביב. הספרייה מורכבת משני ארונות ספרים: האחד למבוגרים והשני לילדים. הספרייה מכילה כ- 3,500 ספרים בשפות שונות: תאית, נפאלית, טגלו, אנגלית עברית ועוד.

שיטת המיון של הספרים היא יצירתית וייחודית שכן הספרים ממוינים על-פי הרגש שהם עוררו בקורא. כאשר קורא מחזיר ספר, הוא נשאל באשר לרגש שהספר עורר בו.  מצחיק, מוזר, משעמם, עצוב, מרתק, מעורר השראה ומרגש. לכל רגש נבחר צבע משלו. כך לדוגמא, ספר מרתק יקבל מדבקה אדומה ועל סמך סימון זה הספר יונח במדף הספרים המרתקים. בשיטה זו הקורא האחרון של כל ספר הוא זה שקובע באיזה מדף יונח הספר וכך מוענקת לו האפשרות לשנות, להשפיע. דעתו של כל קורא נחשבת. הספרים, שאין להם מדף קבוע, דומים לקוראים הנודדים בעולם.

לצד פעילות הספרייה משמש המקום גם כמרכז תרבותי ומתקיימות בו פעילויות שונות בהן שעת סיפור, משחקים, הצגות והופעות מוזיקליות.

 אין ספק כי ספריית גן לוינסקי היא קרן אור בחייהם של בני הקהילות הזרות שבדרום העיר.

Virtual Learning Resources Center- VirtualLRC  הוא מנוע חיפוש מותאם אישית של גוגל לחומרי לימוד ומידע אקדמי  בתחומים שונים. האינדקס של המנוע כולל אלפי אתרים נבחרים שכוללים מידע אקדמי  .

על פי מה שנכתב באתר מנוע החיפוש משלב אינדקס של למעלה מ- 10000 דפי ווב שמתוחזקים על ידי אדם ומנוע –על שתוצאות החיפוש שלו כוללות מידע ממדריכי נושאיים מומלצים  בפורטלים ובאתרי  אוניברסיטאות,  וספריות ציבוריות.

הכיסוי הוא רב תחומי .

באתר יש קישור לדף  מנועי חיפוש שמושתתים על אותה טכנולוגיה ומאותו בית היוצר:

Alphamarks, MagBot , MagSearch , NewsBot , Academic Index ו- Infotopia

למנוע החיפוש

מעמדן ועתידן של הספריות  בכלל  אקדמיות וציבוריות בעידן הדיגיטלי   הוא נושא שראוי למחקר ודיון.

התפקיד של הספריות האקדמיות והציבוריות משתנה בעידן הדיגיטלי.

 Webcast  מתאריך  23 לאפריל 2013  עוסק בעתיד ספריות המחקר במאה ה-21. ההרצאה שמתבססת  על ניסיונם של ספרנים עוסקת  במגוון נושאים כגון: שינויים בהרגלי מדיה, אתגרים באירכוב, גישה פתוחה וזכויות יוצרים, חיפוש, MOOC   ועתיד הספרייה הפיזית. תודה לשרון עמיר חלבה על העדכון

גם תפקידן של הספריות הציבוריות משתנה.   מחקרים  מקיפים של מכון פיו שמו  להם למטרה ללמוד את התפקיד המשתנה של ספריות ציבוריות ומשתמשי הספריות בדור הדיגיטלי.  הם נערכו ב- 3 שלבים שהתמקדו בנושאים הבאים:שינוי מצב הקריאה, שירותי הספרייה והעדפות המשתמשים בספרייה.  מסמך שהוגש  ל-ALA    במאי 2013 מהווה  סיכום עיקרי הממצאים ומדגיש את כוחן של הספריות והרלוונטיות שלהן.

ממצאים עיקריים:

הספריות נתפסות כחשובות- 91% טענו שהספריות חשובות לקהילות שלהם, 76% טענו שהספריות חשובות להם ולמשפחותיהם.

הספריות מוערכות בעיקר על ידי ההורים. 94% מההורים דווחו שהספריות חשובות לילדים ו- 79%  תארו את הספריות כחשובות מאוד

שירותים של הספרייה שנתפסים כחשובים הם: השאלה- 80%, יעץ-80%, גישה חופשית למחשבים ולאינטרנט – 77%, וחללי למידה שקטים- 76% .

אחוז גבוה של השימוש במחשבי הספריות הוא לצורכי מחקר .,

קריאה של ספרים אלקטרוניים ושימוש בקוראים אלקטרוניים נמצאים במגמת עליה .

 ממצא מעניין הוא שלא כול שירותי הספרייה מוכרים- רק 22% דווחו שהם מכירים את כול או רוב שירותי הספרייה , 31% דווחו שהם לא מכירים הרבה או לא מכירים בכלל את שירותי הספריות שלהם.

עוד אפשר ללמוד מהמסמך על הסיבות לעלייה ולירידה בשימוש בשירותי הספרייה.